מרגישים את פורים

פעילויות תחושתיות לפורים

פורים הוא החג האהוב עליי ביותר בשנה. נקודה. אני מתכננת אותו, מחכה לו, ומשקיעה בו כל השנה. אני אוהבת להתחפש, אני אוהבת שכל החג סובב סביב שמחה, אני אוהבת משלוחי מנות, אני אוהבת את היצירתיות שהחג הזה מוציא מאנשים, אני הכי אוהבת לפתוח את הפייסבוק בבוקר בו הילדים מתחפשים ולראות את כל השמחה, הצבעוניות והיצירתיות הזו מרוכזת בבת אחת. רגע של נחת.

כמובן שלתחפושות שלנו תוקדש רשומה, אבל כבר אמרתי שההכנות התחילו עוד קודם. כרגיל אצלנו, ההכנות מתחילות מכמה כיוונים במקביל- ביקור בספרייה (שהוליד ספר פורימי להפליא, אך לא מאוד מוצלח משאר הבחינות, בשם "מי רוצה להיות מה", מאת שרה זלוף), פעילות תחושתית והמון פינטרסט (לאו דווקא בסדר הזה).

יום ההולדת של יעלה עבר חלף לו, יום המשפחה גם הוא נגמר (לא קיבל התייחסות בבלוג, ומעט התייחסות בבית, אולי בשנה הבאה…) ואנחנו נתפננו לפרק את קופסת יום ההולדת של יעלה ולהחליף אותה בקופסה תחושתית לקראת פורים הבא עלינו לטובה. לקח לי המון זמן לחשוב על בסיס מתאים לקופסה. בסופו של דבר החלטתי ללכת על מלח גס צבעוני (צבוע בצבעי מאכל):

ההתחלה

בכוסות חד"פ צבענו כמויות קטנות של מלח גס בצבעי מאכל מסוגים שונים (יש לי אוסף מכלמיני תקופות ומקומות- צבע מאכל באבקה, צבע נוזלי וצבע ג'ל. לכל אחד היתרונות והחסרונות שלו…הצבע הנוזלי הוא הזול והזמין ביותר, נוח לערבובי צבעים ובמקרה הזה של צביעת מלח- גם בהחלט מספק תוצאה יפה. לצביעת בצק למשל, צבע הג'ל מספק צבעים חזקים יותר במהירות רבה יותר). אחר כך שפכנו את הצבעים השונים לפי הסדר לקופסת פלסטיק שקופה וגדולה, לפי סדר הצבעים בקשת, כמובן. כמה שזה יפה. בקושי הסכמתי שיעלה תיגע בזה…אבל היא כמובן, כבר נגעה (בעולם אידיאלי, כדאי לחכות לייבוש המלח בכוסות ואז עוד קצת לייבוש גם בקופסה הגדולה. יש כלמיני מתכונים ברשת איך לחמם קצת בתנור ולזרז ייבוש של בסיסי קופסאות צבועים. אנחנו חסרי סבלנות, תיכף תראו את התוצאה):

מפגש ראשון

כל כך יפה. גם אני הצטרפתי למשחק ולהתלהבות:

צבעי הקשת

כעבור יומיים של משחק במלח הבנתי שהוא לא ממש מושלם לשמש בסיס לקופסה הזו ספציפית, בעיקר כי המלח עדיין הוריד צבע (כן, כנראה שהייתי צריכה לייבש אותו בתנור…) ובאביזרי פורים שלי יש לא מעט כאלו שאין שום סיכוי שאאשר לצבע לרדת עליהם…יעלה לא הסכימה להיפרד מהאביזר התחושתי החדש כל כך בקלות והמשיכה למלא כלים על גבי כלים במשקאות, מאכלים ומיני מינים עשויים ממלח צבוע. החלטתי לזרום עם זה לכיוון אחר. שלפתי כמה כוסות חד פעמיות שקופות (חשוב שיהיו שקופות!), קישטנו אותן יחד במגוון מדבקות:

מקשטים במדבקות

מילאנו במלח הצבעוני (אני כל כך אוהבת את התמונה הזו כי רואים בה כמה יפה המלח מנצנץ! ואגב, התמונה הזו צולמה ממש בתחילת המשחק במלח…אחרי כמה ימים המלח נראה קצת אחרת, כפי שניתן לראות בשאר התמונות ברשומה):

ממלאים כוס

חיברנו כל זוג כוסות מקושטות באיזולרבנד צבעוני (שנשאר לי מהתחפושת של שנה שעברה…) וקיבלנו רעשני מלח צבעוני לתפארת. בשלב זה המלח היה יותר חום מצבעוני, אבל עדיין עם גוונים שונים ויפים, עדיין מנצנץ ומרעיש נפלא:

הרעשנים מוכנים

כשהבנו שעניין המלח לא יעבוד, הייתה דרושה לנו תוכנית ב', ובמהרה. אני מודה, הגלגלים שלי היו איטיים מהרגיל הפעם (אולי זה גודל המעמד של פורים שהלחיץ אותי…קופסה של פורים צריכה להיות מגניבה במיוחד), אבל בסופו של דבר מצאתי פתרון. דייט קניות מהנה במיוחד עם ביתי האהובה הוליד את הקופסה הבאה:

IMG_20150224_182153

הבסיס הוא צעיפי נוצות (מזוייפים, כמובן). התוכנית הייתה לגשת למקסטוק (הו, מקסטוק) ולרכוש כמה צעיפים לבנים שיארגנו לנו קופסה צחה ומזמינה לכל האביזרים הצבעוניים. שבוע לפני פורים זו לא היתה בקשה סבירה…אז החלפנו את הלבן בשחור דרמטי, ומעל פיזרנו את האביזרים שלנו- צורות סול נפלאות בנושא פורים, מגוון סוגים של רעשנים, כובע ליצן, מסכות ואביזרי תחפושות שונים וכמובן אזני ההמן המושלמות שלי, שקיבלתי במתנה מצרויה מזמן מזמן ומאז הן מקשטות את הסלון שלי, חוץ מכשהן בתוך הקופסה כמובן. לא בתמונה עוד בובות אצבע נהדרות של הדמויות המרכזיות במגילה, עליהן עוד אדבר בהמשך הסדרה.

אחרי כמה שעות של משחק בבית והתפלשות בצעיפים המנשירים האלו, לקחנו את הקופסה איתנו למפגש  עמוס בילדים של קבוצת חברים. זו הייתה הצלחה אדירה:

IMG_20150225_100423

כרגיל, נהניתי לראות את ההמצאות המקוריות והיצירתיות של הילדות, שהפכו כל פריט למשהו לגמרי אחר ויצרו שילובים מפתיעים וגאוניים:

IMG_20150225_102117

כמובן שבזאת לא תמו אירועי פורים, היום התחפשנו באופן סמי-רשמי (ומתכננים גם מחר וגם מחרתיים, נראה מה יחזיק מעמד…), והיו לנו עוד כמה וכמה פעילויות ואירועים, ועוד כמה גם צפויים, אז בקרוב נמשיך לדבר על פורים.

בנתיים הצצה קטנה לתמונה מדהימה שלא קשורה לתחפושת האמיתית של יעלה, סתם מתוך אחת ההשתעשעויות שלנו עם שקית התחפושות הענקית:

IMG_20150225_134338

כמובן שגם דאדא הצטרפה לחגיגה, עם סוג של תחפושת בת-ים קטנה:

IMG_20150225_133309

ועוד תמונה לא לגמרי קשורה, אבל היסטורית ולכן חייבת לקבל פה תיעוד- אחרי סידור מסיבי של חדר המשחקים שלנו לקראת חזרתו של בח"ל לעבודה סדירה, צילמתי תמונה של החדר במצב מסודר, למדי. יום אחד אפרסם את הסיור הווירטואלי בחדר המשחקים שאני מתכננת כבר כל כך הרבה זמן, אבל לא יכולתי להתאפק עם התמונה ההיסטורית הזו, של החדר שהתחפש למסודר:

IMG_20150225_175615

ועד הרשומה הבאה- פורים הכי שמח שרק אפשר!

מודעות פרסומת

5 מחשבות על “מרגישים את פורים

  1. טוב…זהו. נראה לי שיעלה בחיים לא תיתן לך לחזור לעבודה כקלינאית תקשורת, וגם לא תרצה ללכת לגן ולהתחיל ללמוד בחינוך הפורמלי, מרוב שכיף לה איתך כל כך בבית. הפעילות עם המלח מדליקה כל כך! חג פורים שמח:)
    לילך

    אהבתי

תגובה מביאה אהבה! מחשבות, רעיונות, תמונות, בקשות ושאלות יתקבלו בשמחה רבה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s