חג הנצנצים

הבטחתי עוד פוסט-פוסט פורים אחרון ודי, באמת אחרון…הרי הבטחות חייבים לקיים.

במתוך אירועי החג שלנו היו שני מפגשים יצירתיים להפליא עם חברים ב"חדר מלאכה", הסטודיו היצירתי והמקסים של חברינו בקיבוץ. המפגש הראשוני היה אינטימי, וכלל שלושה בני שנתיים-שלוש, עוד שני קטנטנים ושלוש אמהות. הילדים לגמרי נכנסו ליצירה:

שיחקנו בקופסת פורים התחושתית שלנו, אכלנו אזני המן משובחים, הכנו ליצנים ומסכות מקסימות:

המפגש השני, בחג פורים עצמו, היה גדול יותר, עם כל קבוצת החינוך הביתי שלנו (לא עד כדי כך גדול…) ומגוון הגילאים היה רחב יותר. הקטנטנים כבר קיבלו פינה משלהם (באמת עוד לא הספקתי להשוויץ פה איזה יופי תוש מתיישב וזוחל…שד):

הגדולים יותר (שנתיים עד כמעט שבע) עברו בין תחנות יצירה שונות שארגנו האמהות (למרות שבמפגש היו גם אבות). לצערי אין לי תמונות של הכל, הכנו עוד מסכות ושרביטים, היו איפורי פנים, ורעיון שכבש את יעלה- קישוט בלונים:

לצערי החייזרמפלצת המדליק של יעלה פוצץ עוד בטרם עזבנו את הסדנה, הבטחתי לה שידור חוזר בבית בהקדם.

היה גם המון ציור חופשי בצבעי גואש על הקיר ובצבעי ידיים על השולחן:

ומה אנחנו הכנו? ערב לפני סידרתי יפה יפה מגש של "הזמנה ליצירה":

זה נראה מורכב, אבל הכל אולתר בערב שלפני המפגש מאביזרים שיש לנו בבית- מגש פלסטיק עגול גדול, קאפקייק בצורות שונות, קופסאות וכוסות פלסטיק קטנות ואביזרי יצירה- פרחי בד, כפתורים, חרוזים, אטבים קטנים, צורות סול, פטריות, נוצות צבעוניות. סוכריות הקישוט שנותרו לנו מיום ההולדת של יעלה נארזו בקופסת פלסטיק ישנה של תבלינים, כזו עם מכסה מחורר- מחזור במיטבו. ולמה נועדו כל האביזרים האלו?

בצק, כמובן. הרעיון המקורי והנהדר של בח"ל היה ליצור פרצופים מצחיקים, מעין "מר תפוח אדמה" מבצק ואביזרים. "קצת" הרחבתי את הרעיון. הפעם הכנו את הבצק לפי המתכון הזה (מתכון מתורגם בסוף הרשומה)- טיפה יותר מורכב מהמתכון הרגיל שלנו, כי הוא כולל בישול, אבל זה לגמרי שווה את זה. מלבד הריח (מומלץ להוסיף משהו עם ריח טוב פנימה) הבצק פשוט מושלם- לא נדבק, רך, ממכר למגע, נחתך, נמתח, נשמר היטב…ממליצה בחום. אני הכנתי כמה פרצופים לדוגמה:

בנוסף לכל האביזרים שהבאתי, החבאתי בצד גם חבילה של 6 כוסיות נצנצים בצבעים שונים שקניתי במקסטוק. ברגע שהבנות גילו את זה גורל המפגש נחרץ. ממפגש יצירה פורימי זה הפך להיות מפגש יצירה נוצץ. הכל קיבל נצנצים- כתרים, שרביטים, מסיכות, בלונים, פנים, רצפה, שולחנות, ציורי ידיים ומכחולים (יעלה הגדילה לעשות ורידדה את הבצק שלה, באמצעות הבטן, עד שנדבק לחלוטין לבריסטול עליו ציירה בצבעי ידיים). ככה הבצק נראה כעבור כמה שעות:

ההתלהבות של יעלה לא דעכה. כשהגענו הביתה מהמפגש, מותשות (טוב, אני מותשת, יעלה, כך תיכף מסתבר, ממש לא). יעלה, למודת השטויות של אמא שלה, בחרה לה אביזרים נבחרים מהמגש הגדול שהחזרנו מהמפגש, וסידרה לה מגש פעילות קטן משל עצמה, לגמרי לבד, אני בשלב זה הייתה מעוכה על הספה בגינה:

יעלה שפכה ושפכה ושפכה נצנצים, בלי הפסקה, לשה, רידדה, חתכה ובעיקר הכינה, כמובן, המון המון עוגה:

ילדות בנות שלוש מוכיחות באופן חד משמעי שכל דבר יכול להיות עוגה אם מדמיינים חזק מספיק, וכל דבר יכול להיות נרות יומולדת, אם רק נבקש משאלה:

הבצק עמוס הנצנצים נשאר נעים למגע, ומאוד מדליק למראה, גם כמעט שבוע אחרי. אנחנו מאחסנות אותו במקרר בשקית אטומה (שקית זיפ לוק) ושולפות אותו לפחות לשעה מידי יום. את שבוע פורים סיימנו כשחצר הבית שלנו נראית ככה:

יש יותר צבעוני ומשמח מזה?!

זהו, עכשיו אפשר לעבור לנושאים אחרים, למשל לתזכורת על אתגר "סימני דרך" החודשי שמתקרב אלינו בצעדי ענק, ועוד הפתעות נוספות…

וכמובטח-

מתכון לבצק משחק המוצלח ביותר עד כה:

המרכיבים:

1 כוס מים

1 כוס קמח

רבע כוס מלח

2 כפיות קרם טרטר (כבר כתבתי פעם- שווה לסור לחנות האפייה הקרובה לביתכן, ואם לי יש כזו אז גם לכן יש, ואם לא, אפשר להזמין באינטרנט. משפיע על הבצק באופן מופלא)

1 כף שמן צמחי

צבע מאכל (לא חובה. הבצק הזה יוצא נהדר גם בלי, יוצא נהדר עם כל סוג שניסיתי- נוזלי, ג'ל ואבקה)

אופן ההכנה:

מערבבים את כל החומרים היטב בסיר, עד שנוצרת עיסה אחידה

מבשלים על אש קטנה תוך כדי ערבוב בלתי פוסק (!!!), עד שכל העיסה מתגבשת לכדור גדול.

מוציאים את הכדור מהסיר ומעבירים לנייר אפייה שהכינונו מראש על השיש (או תבנית, לא נראה לי שזה משנה, למרות שהשיש מקרר את הבצק מהר)

מחכים שהבצק מתקרר למדי (כלומר נעים למגע) ולשים בחוזקה כמה פעמים- זהו הבצק מוכן לעבודה!

מומלץ מאוד לשטוף ולשפשף את הסיר מיד במים חמים, אני עוד לא הצלחתי להשאיר את הסיר נקי בסוף, אבל כאמור- זה שווה את זה!