חרוזי מים- הגרסה האכילה

חרוזי מים אכילים ליום העצמאותכבר תקופה ארוכה אני נועצת באדיקות גרסאות ביתיות לחרוזי מים בעמוד הפינטרסט שלי. חרוזי מים זה דבר מדהים בעיני- נעימים, מסקרנים ומשלבים משחק במים, שזה הדבר הכי אהוב בעולם על יעלה, אולי מלבד שוקולד, אבל לא בטוח (רושמת לעצמי ניסוי: בילוי בגיגית מול שוקולד, מה היא תבחר?). אבל- מאוד לא פשוט להשיג אותם בארץ (אפשרי בהחלט, אבל לא פשוט) והכי חשוב בשלב זה- מאוד לא נעים לבלוע אותם, אם אתה, נניח, סקרן בן 9 חודשים שאוכל-כל. אז התלהבתי מהרעיון של הגרסאות הביתיות והאכילות, חיפשתי עוד ועוד וחיכיתי לשעת כושר בה אני אשיג את החומרים הדרושים. רוב המתכונים המליצו על בסיס קיקיוני כלשהו, למשל פניני טפיוקה. אין לי מושג מה זה אומר ואיפה משיגים את זה, אז הביצוע נדחה, ונדחה…בשלב מסויים חשבתי שהטפיוקה הזו נראית די דומה, בסך הכל, לפתיתים. חברה אישרה לי שהמראה די דומה, אם כי הפתיתים קטנים יותר. המרקם קצת שונה, אבל לא נתתי לזוטות כגון אלה להטריד אותי. מהרגע שהרעיון נשתל חיכיתי להזדמנות הראשונה כדי לנסות, וההזדמנות הזו הגיעה בתרועת הפתיחה לחגיגות יום העצמאות שלנו- עם חרוזי מים בכחול-לבן.

ההכנה הייתה פשוטה. לארוחת הצהריים בישלתי, לפי ההוראות על האריזה, 2 כוסות פתיתים. כשסיימנו לאכול ואמיתי בילה בשנ"צ לקחת בערך 3 כפות מהשאריות של הפתיתים המוכנים. העברתי לקופסת פלסטיק, שפכתי צבע מאכל כחול נוזלי ופשוט וערבבתי היטב:

IMG_20150412_141835

את הפתיתים התכולים פרשתי על נייר אפייה על תבנית התנור שלנו ונתתי להתייבש עד שהנם יתעורר:

IMG_20150412_142115

כשהוא התעורר העברתי את הפתיתים התכולים לקופסת פלסטיק רחבה ודי שטוחה (מאיקאה, רכישה חדשה ומוצלחת, מכיוון שהקופסאות של יעלה גבוהות מידי עבור אמיתי). הוספתי להם כמות זהה של פתיתים לא צבועים ועוד קצת מים:

IMG_20150412_152921

כמות המים שהוספתי בהתחלה הייתה גדולה מידי, אז שפכתי עד לכמות הרצויה. 3-4 כפות מים אמורות להספיק. הפתיתים אמורים להיות רטובים אבל לא לשחות במים. תראו כמה פטריוטיים ויפים שהם:

IMG_20150412_152958

היה מאוד קשה לצלם אותם, כי החוקר הצעיר מאוד מיהר לבדוק את האטרקציה החדשה:

IMG_20150412_153030

ומיד צלל לתוכה:

IMG_20150412_153205

הפתיתים התכולים קצת הורידו צבע (קצת יותר זמן ייבוש היה משפר את התוצאה), אבל התחושה- ממש כמו חרוזי מים גמדיים אמיתיים. הפתיתים לא הופכים לעיסה כפי שחששתי שעלול לקרות, ולא נמעכים בקלות (אלא אם כן יושבים עליהם או דורכים עליהם):

IMG_20150412_153214

החלק הכי חשוב מבחינתי- הם לגמרי נהדרים לטעימה, ואפילו זכו להצלחה אצל הטועם הצעיר, שעד כה לא ממש הבין את ההתלהבות מפתיתים (לא שזה רע, כן?):

IMG_20150412_153158

מהר מאוד גם אחותו הצטרפה להתפלשות:

IMG_20150412_152935

בהתחלה היא קצת נרתעה, חששה לגעת, הביאה "כלי עבודה" מהמגירה התחושתית שלנו (כפות, כוסות שונות) אבל ברגע שנגעה, גם היא התמכרה:

IMG_20150412_154731

מה הרווחנו כאן?

  • משחק תחושתי מ-ש-ג-ע, שמערב מגע נעים וממכר, מראה צבעוני ומושך וגם טעם טעים (עניין של טעם, כמובן. אני לא חובבת פתיתים, אבל לא ממש פגשתי עדיין ילד שמסכים איתי).
  • פעילות פטריוטית לחלוטין עם מוצר שהוא כחול-לבן במהותו וגם בצבעו, במיוחד לכבוד יום העצמאות.
  • שימוש חוזר נהדר לשאריות אוכל. לא ניסיתי, אבל בשילוב הנסיון שלי עם פתיתים והמתכונים השונים ברשת, אני מניחה שפתיתים טריים צבועים אפשר לשמור בכלי סגור במקרר לפחות יומיים-שלושה, עם טיפטיפה מים)
  • כמעט שעה שלמה של משחק מרותק, משועשע ומגוון לשני ילדים (בן 9 חודשים ובת 3 וקצת).
  • פתח זול, זמין ומאוד מאוד קל להכנה למיליון פעילויות מעניינות עם חרוזי מים.
  • עוד פעילות נפלאה לסדרת הפעילויות לתינוקות קטנטנים!

יותר הצלחה מזה? אין! מכאן המשכנו לעוד ועוד פעילויות בכחול-לבן, פרטים בקרוב…

מודעות פרסומת

4 מחשבות על “חרוזי מים- הגרסה האכילה

תגובה מביאה אהבה! מחשבות, רעיונות, תמונות, בקשות ושאלות יתקבלו בשמחה רבה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s