הבטחתי שנשאר פוסט אחרון בנושא יום העצמאות, אבל אני מתקשה לכתוב אותו. אולי זה קשור לווירוס המרגיז שתקף את תוש ואחר כך גם אותי, אולי זה קשור לעובדה שמדובר בפוסט קצת מבולגן…הוא התחיל מפעילות קטנה שעשינו סביב יום העצמאות, אבל התפתח לכיוונים אחרים…מלבד כל הפעילויות סביב כחול-לבן וסמלי המדינה, ניסינו קצת להתעסק במילה, "עצמאות", אבל לא כזו של מדינה (עוד לא), אלא כזו של יעלה. מה משמעות המילה עצמאות? במה אני עצמאית? האם כדאי להיות עצמאית (נושא מורכב סביב עניין האחות הגדולה)?
אחרי שדיברנו על זה עוד קצת, פנינו לפעילות. בהשראת אמא יצירתית ומדהימה שפגשתי בקבוצות החינוך הביתי ברשת, הכנו ספרון עצמאות. חשבנו יחד על דברים שיעלה עושה בעצמה, אחר כך פנינו לערימת התמונות המודפסות שלנו (שהיא די עתיקה, הפעם האחרונה שהדפסתי תמונות הייתה לפני יותר מחצי שנה…בושה) ובחרנו תמונות שמתארות (או רומזות) את היכולות שבחרנו. גזרנו והדבקנו (שתי פעולות שיעלה מתאמנת רבות בהפיכתן לעצמאיות), הוספנו תיאורים קצרים ויצרנו ספרון עצמאות אישי:
לא פסגת העיצוב, אבל בהחלט עונה על המטרה. כיף לראות כמה דברים את מצליחה לעשות בעצמך, וכשמפרטים אותם, מתגלית רשימה בהחלט מרשימה, ביחס לגיל שלוש, ביחס לאח הקטן וגם בלי השוואה- פשוט מרשימה ומעצימה. מסתבנת לבד, משחקת לבד, ממציאה משחקים לבד, שוחה וקופצת בבריכה לבד (הציפייה לפתיחת הבריכה פה בשיאה), אוכלת לבד, עורכת את הכלים שלה לבד ומורידה אותם לבד, מוזגת מים לבד ושותה לבד, בוחרת בגדים בעצמי ולובשת את חלקם לבד, מתפשטת לגמרי לבד, נרדמת לבד ומתעוררת לבד, קמה מהמיטה לבד, מציירת לבד…
תוך כדי עבודה על הספרון חשבתי הרבה על המושג עצמאות ותפקידנו כהורים בבניית הרשימה המרשימה הזו, של העצמאות של יעלה (ואחיה בתורו, כמובן). בגישת המונטסורי, גישה חינוכית מרתקת שאת חלקה בחרנו לאמץ כשהתחלנו ברעיון של החינוך הביתי, יש התעסקות רבה בחינוך לעצמאות. הם קוראים לזה "כישורי חיים מעשיים" (practical life skills) וזה מתחיל ממש מגיל אפס. בתכנון הסביבה של הילד, במגשי הפעילות המוצעים, באביזרים המתואמים- הכל מתוכנן כדי לאפשר לילד לעשות כמה שיותר בעצמו. למשל עניין מזיגת המים שמופיע בעמוד הספר שלמעלה. התחלנו לתרגל אותו די מזמן, לפי הבגדים אפשר לראות שזה היה לפני תקופה די ארוכה:
אמנם עברה תקופה, אבל זה עדיין מגש הפעילות החביב ביותר על יעלה. על מגש פלסטיק שקוף סידרתי כוסיות צבעוניות קטנות מאיקאה (רכישה מומלצת בחום) וקנקן פלסטיק מלא במעט מים. זה הכל. בערך אחרי חצי שנייה יעלה התחילה להתאמן- למזוג בדיוק במידה, לא יותר מידי, לא פחות מידי, בתוך הכוס ולא מסביבה. ואם נשפך? סמרטוט נקי הוקדש למטרה, ויעלה ניגבה:
יש לפעילות הזו המון המון גרסאות, ולעוד משימות שימושיות פחות או יותר בחיים המעשיים של ילדים, מוזמנות לראות בפינטרסט.
זה לא חייב להיות מגש מיוחד, זה סביבנו כל הזמן, למשל:
- כבר סיפרתי פה רבות על דאדא, בובתה האהובה/האלטר-אגו של יעלה. דאדא היא תרגול שלם של כישורי חיים מעשיים. יעלה מקלחת אותה כמעט כל ערב איתה, בגיגית קטנה. היא מחליטה האם היום דאדא צריכה לחפוף את הראש או יכולה לוותר, היא מסבנת אותה ועוברת איבר איבר לבדוק שלא פספסה כלום ומקפידה להוריד את הסבון נקודה אחר נקודה (הדיסוננס הזה בין האמהות שלה לילדותיות שלה יוצר מצבים משעשעים…הערב במקלחת למשל היא השפריצה במים שנותרו בגיגית אחרי שדאדא סיימה ואמרה לי "צריך להוציא את דאדא החוצה, נכנס לה סבון לעיניים שאני עושה פאצ'פאצ'פאצ'"), וגם לנגב כמובן. כבר ראיתי רעיונות מקסימים כאלו לפעילויות של רחיצת מכוניות, מקלחת לגן החיות ועוד.
- מכיוון שלדאדא יש מלתחה מרשימה, היא גם למדה בזכותה לעשות כביסה ידנית, שוב תוך כדי המקלחת (ובגלל זה אין לי תמונות) מילאנו גיגית במים עם קצת סבון, השרנו את הבגדים, שפשפנו, שטפנו במים נקיים, סחטנו. אחרי המקלחת תלינו לייבוש על מתלה הכביסה, באטב כמובן, ובדקנו מתי זה יבש.
- כמו לרוב הילדים שאני מכירה, גם ליעלה יש מטאטא קטן, ועוד מברשת קטנה עם יעה שמתחבר אליה. כמשהו נשפך (אם זה לא משהו אכיל שהלו מיד חומד לעצמו)- אנחנו מביאות את הכלי המתאים ומנקות יחד. פעילויות של ליצור לכלוך בכוונה תמיד נראות לי קצת מוזרות, אצלנו בבית אף פעם לא חסר לכלוך אמיתי.
זה שם בכל פעילות שאנחנו עושים- במשחק בבצק מתרגלים חיתוך בסכין, בקופסאות התחושתיות מתרגלים איסוף, מזיגה, שימוש במשפך, מדידה, במשחקי קופסה מתרגלים הכנסה והוצאה מקופסה, בהכנת מאכלים דימיוניים מתרגלים ערבוב ועוד ועוד. אומרים שילדים עובדים בלשחק. זו לא קלישה, זו ה-הכנה לחיים שכל אנשי החינוך מחפשים…
מעבר לפעילות הייעודית, יש התייחסות גם לסביבה עצמה. כדי שיעלה תוכל לסדר לעצמה את כלי האוכל ולקחת אוכל בעצמה, היא צריכה מגירת אוכל נגישה:
המגירה התחתונה במטבח הפכה להיות שלה. כל כלי הפלסטיק סודרו בה בצורה נגישה (צלחות, קערות, כוסות, סכו"ם) ולצידם מאכלים שונים שיעלה אוהבת ויכולה לבחור ולקחת בעצמה. היא יכולה לנשנש חטיף, לבחור סכו"ם בשילוב הצבעים החביב עליה, לארגן סעודת קעריות לבובות ועוד- בלי צורך בעזרה. גם בארון הבגדים עשינו מהפכה. הורדנו את בגדי היומיום ממדפי הארון לשתי המגירות שלמטה, סידרנו בצורה נוחה לשליטה וככה יעלה קיבלה עצמאות לבחור את בגדיה בעצמה. לא תמיד היא בוחרת להשתמש בעצמאות הזו, אבל היא יודעת שהיא יכולה. במקום לצלם את המגירה צילמתי הוכחה לכך שיעלה בוחרת את בגדיה בעצמה:
לא התמונה הכי ברורה, אבל ממחישה את הכוונה- בבוקר יום שימשי יעלה יצאה לטיול במגפיים צהובים, תחפושת-חלוק רופא, סטטוסקופ ועגלה.
כמו שצפיתי מראש, יצאה רשומה קצת מבולגנת, לא לגמרי מאורגנת. הרבה מחשבות ורעיונות שהתרוצצו לי בראש בנושא ורציתי לשתף לפני שיום העצמאות יהיה רחוק מידי. אני עוד חושבת על זה, אני מרגישה שהרשומה עוד לא לגמרי סגורה, על ה"אישיואים" שלי עם הצורך בעצמאות, על המטרה שלנו בחינוך לעצמאות ומה עם החינוך ליכולת לקבל עזרה, על תהליכים טבעיים מול לימוד ותרגולים…הרבה מחשבות. במקום להתעסק במה שחשוב באמת- ההכנות לחתונה! כמו שכבר סיפרתי, בשישי הקרוב גיסתי האהובה מתחתנת עם בח"לה שיחיה, וההכנות פה בשיאן…כל כך הרבה אירועים, למה יוקדש הפוסט הבא? ל"ג בעומר? יצירות חתונתיות? ואולי בכלל לתיבות הפעילות של תוש שמחכות בסבלנות כבר יותר מידי זמן? אכן התלבטויות קשות…
מאחלת לכולנו עצמאות בדיוק במידה הנכונה, והתלבטויות קיומית קשות רק ברמת התוכן של הפוסט הבא! רק בשמחות
לג'ירף יש צוואר ארוך 
כרגיל, קרינוש, מתה על הפוסטים שלך. אני כל פעם נדהמת מחדש מהפעילויות הכל כך מעשירות שלך עם יעלה. כמה העצמה וכמה עצמאות :) וכרגיל חושבת לעצמי כמה רומי ויעלה יהנו להכיר ולשחק זו עם זו :)
נשיקות
אהבתיאהבתי