כמו בנושא הג'לי, ככה גם בעניין המרשמלו- אני לא אוהדת גדולה של מאכלים עם מרקמים מוזרים (או בכלל…אבל זה נושא לפוסט אחר). בכל זאת, ל"ג בעומר הוא החג הרשמי של המרשמלו, או שמא המרשמלו הוא המאכל הרשמי של ל"ג בעומר ולכן הוא דרש התייחסות. דרש- וקיבל. הכנו בצק מרשמלו למשחק:
את הרעיון ואת המתכון המקורי לקחתי מכאן. העברנו אותו לא מעט שינויים והתאמות עד שהיינו מרוצות למדי מהמרקם. אני לא בטוחה אם ההבדל במרכיבים עצמם, בגודל, באקלים, אבל בכל מקרה…מתכון מלא בסוף הרשומה (את המצרכים אפשר לראות בתמונה). ערבבנו מרשמלו, קורנפלור, שמן וצבע מאכל בקערה, חיממנו במיקרו:
הנסיון הראשון היה נפל רציני, אבל השתפרנו עם הנסיונות. ככה נראה הראשון מול שלושת המועמדים הסופיים לניצחון:
סידרנו אותם יפה יפה ויצאנו למשימה:
התחלנו במשחק חופשי בבצק. יעלה קצת נרתעה מהמגע, כי הבצק יצא מעט שומני יותר מהרגיל, אבל היא התגברה על זה:
כעבור כמה שעות (היה לנו באמצע מפגש חברים וארוחה בחדר אוכל…) המשכנו לחלק המרכזי של הפעילות- המדורה. בטיול הצהריים של הלו אספנו את האביזרים החסרים לנו. יעלה בחרה להשתמש כבסיס בקופסה שכבר הייתה מלאה באורז, למען האמת זה היה נוח, אבל כל בסיס אחר יתאים, חול כנראה יהיה האידאלי. שברנו ענפים (פעילות נהדרת לשרירי הידיים ולדיון על "דק" מול "עבה"), יצרנו צורה של מדורה, הקפנו באבנים (אני ציירתי עם האצבע עיגול באורז ויעלה הניחה עליו את האבנים):
קיבלנו מדורה ממש לדוגמה:
פה הבצק נכנס לפעולה ועזר לנו ליצור להבות של מדורה:
משאריות נייר כסף (ממוחזר) גילגלנו "תפוחי אדמה" (עוד תרגול נהדר לידיים קטנטנות):
אפילו בטטה היא הכניסה למדורה:
כל אנשי הכלימוביל (בשפתה של יעלה…כי אם יש כלי עבודה וכלי נגינה, הגיוני שיהיו גם כלימוביל, לא?!) וחבריהם לבית הבובות התיישבו סביב המדורה:
הדיילת, הבובה המועדפת על יעלה כרגע (במסגרת אהבתה הרבה לדיילות מאז הטיסה שלנו) זכתה אפילו לשיפוד מרשמלו משלה:
הכנו להם גם מערום עצים לשעת חירום, כמו שצריך בכל מדורה:
כשהגענו, קצת אחרי המשחק הזה, למדורה האמיתית, יעלה הייתה לגמרי מוכנה. היא הכירה את כל המרכיבים, ידעה מה השלבים וידעה בדיוק למה לצפות. מסיבת החג של הבובות עדיין בעיצומה, והיא העסיקה את יעלה היום לפחות לעוד שעה- מבחינתי בצק המרשמלו הוגדר כהצלחה.
טוב, בעיקר הפעילות שאחריו. וכמובן המפגש של תוש עם הבצק, הצלחה בפני עצמה. בהתחלה הוא היסס:
אחר כך זה הפך לסיפור אהבה. נדמה לי שאני מזהה פה מוטיב חוזר בעניין תוש והניסויים המתוקים שלנו:
כבצק משחק בפני עצמו, לא מדובר במתכון חובה. כאטרקציה לל"ג בעומר- בהחלט תוספת נחמדה. בניגוד להבטחות המקוריות בפוסט, לא הצלחנו להגיע למרקם רך ונעים כמובטח. הנסיון הראשון יצא קשה כאבן, האחרים יצאו יותר נעימים, אבל זה דרש לא מעט שמן, ואז התוצאה הייתה קצת שמנונית, אם כי עדיין- נעימה. החסרון הכי גדול מבחינתי- זמן מדף קצר מאוד. מאוד. הבצק לא מחזיק יותר מיום של משחק, ןגם אז- הוא מאבד מרכותו בכל דקה שעוברת. זאת בניגוד לבצק הביתי הרגיל שלנו, שמחזיק מעמד נהדר חודשים (היום שיחקנו בבצק שהכנו לפורים. נשבעת לכן שהוא מרגיש אותו דבר). ובכל זאת- הריח נהדר, הבצק אכיל לגמרי (ואפילו טעים, כפי שראיתן) ונמתח בצורה מגניבה והחוויה החושית שונה ומעניינת. אז איך מכינים?
החומרים הדרושים לכל צבע (אנחנו הכנו שלושה סבבים של הבצק, אחד אדום, אחד כתום, אחד צהוב):
8-9 מרשמלואים
2 כפות גדושות קורנפלור
1.5 כפיות שמן קוקוס (מאמינה שגם שמנים אחרים יעבדו היטב, אבל הכמות תהיה שונה, כי שמן קוקוס הוא מוצק בטמפרטורת החדר)
צבע מאכל (אנחנו השתמשנו באבקה)
אופן ההכנה:
בקערה מתאימה למיקרוגל מניחים את כל המצרכים, מכניסים למיקרו ל-20 שניות. כשמוציאים המרשמלו אמור להיות נמס לגמרי- אם לא, מכניסים ל-5 שניות נוספות. כשהמרשמלו נמס, מערבבים היטב בכף. מחכים כמה שניות שכל העסק קצת יתקרר (קצת, לא לגמרי) ולשים ביד. אם העיסה דביקה- מוסיפה עוד טיפה (טיפה! אחרת זה יתקשה) קורנפלור. לשים לכדור ומניחים להתקרר לגמרי. כשהבצק קר- מעבירים לילדים ונהנים.
מחשבה אחת על “בצק מרשמלו”