פו

כמו תמיד, ה-18 לחודש שוב תפס אותי לא מוכנה. באמצעו (ניתן לקוות שבסופו?!) של ווירוס אימתני (או שלא ווירוס…?) שתפס את אמיתי ובהמשך גם אותי. המחלה המרגיזה הזו הצליחה לדחות את פרסום הרשומות על שבועות (ולצערי אפילו חלק מהפעילויות המתכוננות, אבל לא את כולן), אבל לשמחתי, שלוש משתתפות מוכשרות חיכו לפרסום הפוסט של "סמני דרך" היום, וחלילה לי מלאכזב אותן.

האתגר של החודש שעבר, בהשראת מגוון האירועים המשמחים שחלו בחודש האחרון (כמו החתונה של גיסתי האהובה ובח"לה ויום ההולדת של בח"לי, שניהם עוד ידוברו) היה זה:

44b675a879552da9959fc61ef658ba11העבודה הראשונה שקיבלתי, ממש לאחר פרסום האתגר, ריגשה אותי מאוד וגם סיקרנה אותי מאוד. שונה לגמרי מהעבודות שהאתגר הנהדר שלי אירח בשלוש וחצי שנות קיומו. את העבודה הזו קיבלתי מהדר רבינוביץ מאיר– בעלת הבלוג המרתק וואבי סאבי. אמנית בנשמה, יוצרת ומרתקת, וזה מה שהיא כתבה:

"אז הנה לך תמונה של יצירה שלי לאתגר פו הדוב. ליצירה קוראים "רחמה אנושית" והיא נעשתה בשנת 2011 בטכניקה שבה יצרתי תבנית גבס מבקבוק חם או בשפה העממית "ג'וד", אל התבנית יצקתי חמר נוזלי, ולפני השרפה הכתמתי אותו בגלזורה מיוחדת.
אל הבקבוק המשמש כרחם ביצירה חיברתי חבל, העשוי מחומרים שונים: ברזל, ניילון וסיליקון לאיטום. ולסיום חיברתי לזה את אטב בית החולים ששמים על הגלד לאחר חיתוך חבל הטבור.
עכשיו יגיע ההסבר על הזרם האסוציאטיבי שהוביל אותי לצלם את היצירה הספציפית הזו:
בניתוח שלי את התמונה ששלחת, אני רואה שני אנשים שאוהבים מאד אחד את השני, ומתקשים להיפרד. הם מודים על כך שהמציאות, שבה הם מרחפים תלויים על בלונים מקשה עליהם להתמודד עם רגע הפרידה הקשה ככ. מצד שני, ברור שהם מתקשים ולו בזכות החיבור והאהבה ביניהם.
אני חושבת שברמה הרעיונית היצירה שלי מבטאת את אותו הדבר בדיוק. זהו זכר, צלקת לפרידה שנראית כבלתי אפשרית כמעט. אמנם יצרתי אותה טרם היותי אמא, ומאז טעמתי את טעמה של לידה, אבל כבר אז אולי ממקומי דווקא כבת לאמי היקרה שתחיה חשתי עצב וגעגוע על פרידה מהמקום הבטוח ביותר בעולם.
אני זוכרת כשהייתי בהריון, כל הזמן אמרתי לבעלי- ברוך שעשני אישה וזיכה אותי לחוש את החיים הפועמים בתוכי. זוהי תחושה נשגבת שלא ניתנת לתיאור במילים, וכאשר ילדתי, על אף השמחה לפגוש את בני ירדן, חשתי עצב על סיומה של תקופת ההריון ועל העובדה שמעתה ועד עולם, ירדן יהיה בלבי אבל לא בגופי.
דבר נוסף שחיבר אותי ליצירה, היה הקשר הוויזואלי- גם היצירה שלי נראית כמו בלון תלוי על חוט.
והדבר האחרון, הוא השיר המתנגן היום, יום הזיכרון- "רקמה אנושית". וזהו חבל הטבור בפשט שלו- רקמה אנושית, המחברת את העובר לאם ולחיים. ושם היצירה נשאב כמובן משם השיר. והקשר ליום הזה גם מרחף מעל היצירה- אנו כאמהות רוצות להגן על ילדינו כל חייהם ממש כמו ברחם, אבל מהרגע שהם מגיחים לאוויר העולם, אנחנו מאבדות שליטה. הניתוק של חבל הטבור הוא גם ניתוק ההגנה שלנו עליהם באיזשהו אופן ומידה. ואני יושבת היום, עם מועקה בלב וחושבת על אותן אמהות, שנשאו ברחמן את היקר להן מכל, ילדו, גידלו וטיפחו ובסוף איבדו. וזה קשה וכואב ועצמתי מאד.
מקווה שלא עייפתי אותך במילותיי,
ומודה לך שוב כי החזרת אותי לחוויית היצירה מלפני 4 שנים והיום אני בוחנת אותה במשקפיים נוספות." אחרי שקראתי את הטקסט ציפיתי בסקרנות רבה לפגוש את היצירה המדוברת והמרגשת, ואחריה נכנסתי לקרוא עוד על היוצרת המרתקת:
הדר שתי המשתתפות הנוספות באתגר הן משתתפות וותיקות, אהובות ומוכשרות, שתיהן הפכו ממש לאחרונה לאמהות, ובתור אמהות טריות עדיין הצליחו להשתתף באתגר. אני לא יכולה לתאר לכן עד כמה זה מחמיא ומרגש.
צרויה המופלאה כתבה: "שמחתי להשתתף באתגר. בכלל, אני שמחה כעת על כל הזדמנות ליצור שנקרית בדרכי. סליחה שככה אני שולחת לך את התמונות וסליחה על האיכות. אני בקושי מגיעה להוריד תמונות למחשב. באמת. בכל מקרה…הרמז שנתת היה נפלא אך קשה. הכיתוב, הסגנון, הדמויות… אמנם הרמז בשחור-לבן, אבל לקחתי מהרמז את הצבעוניות של הדמויות: אדום, צהוב וורוד ויצאתי לכרטיס. הוספתי מעט טורקיז ובמהירות קיבלתי כרטיס חתונה שמח וחגיגי!" ומה צריך יותר משמח וחגיגי כשמדובר בפו?
 צרויה
אחרונה חביבה- כרמל שלא מבזבזת שנייה וכבר מעצבת אלבום לערבה המתוקה. זה מה שהיא כתבה: "החלטתי להתמקד לא בציטוט אלא בתמונה שמלווה אותו – פו הדוב וחזרזיר החמודים. בהתחלה חשבתי לעשות לערבונת סשן צילומים עם בגד גוף שיש עליו ציור של פו הדוב ולעצב מהתמוונות דף אלבום, אבל אז הייתה לי הארה ונזכרתי שיש לי זוג תמונות שלה בחליפת דובי מחממת ומתוקה, והחלטתי שגם הדובי הזה מתאים לאתגר. תמונה אחת מגיל שבוע, והתמונה השנייה יחסית טרייה – מגיש ארבעה חודשים וקצת, וממש רואים איך היא גדלה והתפתחה בזמן שעבר. ". כמה מתוקה ערבה, כמה מתאים העיצוב של אמא שלה:
כרמל
 תודה משתתפות יקרות על היצירה, על השיתוף, על המחשבה, על השליחה, על ההשראה הרבה שאתן נותנות לי ועל המילים החמות שמתלוות ליצירות הנפלאות.
אני תכננתי להעלות לאתגר את כל תהליך עיצוב השולחנות בחתונה של גיסתי האהובה ובח"לה. תהליך ארוך ומרגש שהתחיל בדילמת ה"אם זה בכלל אפשרי?" ונגמר בחתונה יפייפייה, מיוחדת ומותאמת לחלוטין לחתנכלה. גיסתי המופלאה גיבשה סביבה חמ"ל עיצוב מופלא לא פחות ממנה, והתוצאה באמת נפלאה. אבל, לאור אורך הפוסט ומצב הצבירה הגמור שלי, זה יחכה למחר (או לאחרי שבועות?!). לעומת זאת, האתגר של החודש הבא כבר כאן. מזכירה קודם את הכללים:
 האתגר מתפרסם כאן בבלוג היום, ה-18.5 ותוצאותיו יתפרסמו כאן בעוד חודש, ב-18.06.15. את היצירות שנוצרו בהשראה אסוציאטיבית מהרמז יש לשלוח אליי למייל karindi@gmail.com עד לתאריך ה-16.06, בצירוף כמה מילים על רצף האסוציאציות שהוביל אתכן מהרמז ליצירה. מזכירה שהקשר בין הרמז ליצירה לא חייב להיות ישיר, אלא יכול להיות רחוק ואסוציאטיבי כאוות נפשכן, ושניתן לשלוח כ-ל סוג של יצירה (וגם רעיונות לפעילויות, ליצירות וסתם מחשבות יתקבלו בברכה!). אנא ציינו גם את השם תחתיו תרצו שאפרסם את היצירה, ואם תרצו- גם קישור לבלוג או לאתר. היצירות חייבות להיות חדשות, ואין לפרסם אותן במדיה אחרת עד לתאריך ה-18.06. לאחר פרסום פוסט התוצאות כאן בבלוג, אתן מוזמנות לפרסם אותה בכל רחבי הרשת, יחד עם קישור לפוסט המתאים פה בבלוג.
אם נתעלם לרגע ממזג האוויר הנוראי, זוועתי ואסוני ששורר בחוץ, בסך הכל מדובר בחודש נחמד, עם חג השבועות החביב עליי עד מאוד, וגם יום ההולדת לאמי האהובה. לכבודה החלטתי להקדיש את האתגר לאמהות. נושא סבוך, לא פשוט…לא מצאתי משהו שיבטא את זה עד הסוף, אבל מצאתי קישור להמלצה על ספר שמדבר על זה. משהו בהמלצה, בכותרת של הספר, בתמונה, במילים, גרם לי להחליט שהקישור הזה, להמלצה, הוא הרמז לחודש הבא. רמז פתוח, עם הרבה נקודות עגינה…לאן הוא לוקח אתכן? מחכה לראות
מודעות פרסומת

מחשבה אחת על “פו

תגובה מביאה אהבה! מחשבות, רעיונות, תמונות, בקשות ושאלות יתקבלו בשמחה רבה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s