היום ה-18 בחודש. הזמן לאתגר "סמני דרך" החודשי שלי. בחודש שעבר, בהשראת יום ההולדת של אמי היקרה, הרמז היה קישור, קישור לספר "להיות אמא".
ממש רגע אחרי הרגע האחרון, קיבלתי עבודה נהדרת ומרגשת, עם המון התנצלויות על איכות הצילום. בעיני דווקא הצילום מוסיף לעבודה איזה נופך ווינטאג'י שמאוד מתחבר לנושא. היוצרת המופלאה היא כמובן צרויה אהובתי, ואלו המילים המרגשות שהיא צירפה לעבודה:
כמובן שהדף הזה הוא חלק מכפולת שינה:
תמונות מהבוקר הראשון בו יצאתי לעבודה ונפרדתי מיעלה. כמה הרבה רגשות בבוקר אחד. כמה הרבה "אמהות מודרנית" יש בתמונות האלו…כמה שונה המבט שלי עליהן היום מהמבט שהיה לפני שלוש שנים, כל כך הרבה עבר עליי מאז, כל כך הרבה השתנה בי מאז.
התלבטתי המון לגבי האתגר של החודש הבא. היו לי כמה כיוונים, כמה רעיונות. בסופו של דבר החלטתי לעשות משהו אחר. בחודש הבא האתגר יוצא לחופש. החופש הגדול, אם תרצו. גיליתי שהמניע המרכזי שלי להמשיך באתגר, אחרי שלוש שנים וחצי כמעט שהוא עולה מידי חודש בחודשו (מלבד כמה חודשים קשים במהלך ההריון של אמיתי), הוא לראות יצירות חדשות של יוצרות אהובות ועסוקות. עם כל הלחץ החיובי של אורח החיים הנוכחי שלי, ומחסום היצירה הארוך שפוקד אותי, אני כבר פחות נהנית באופן אישי מהאתגר, ואני מתגעגעת להנאה הזו, לאתגר הזה. אז החלטתי להתחנן בפני חברותיי המוכשרות להמשיך לשלוח לי יצירה ב-18 בחודש, ואני אפרסם אותה כאן, והאתגר בינתיים יהיה בחופשה, עד שהגעגועים יחזירו אותו למסך.
אז אני מקווה שנתראה פה ב-18 בחודש הבא, עם יצירות נהדרות של יוצרות מוכשרות שנותנות לי את הכבוד לפרסם את עבודתן. כמובן שעד אז עוד ניפגש עם המון פעילויות יצירתיות, אבל אחרת…שיהיה לנו חודש שמח, מלא באתגרים חיוביים!
לג'ירף יש צוואר ארוך 
קרינוש :)
קראתי את הפוסט ביום שפירסמת, אבל לא הצלחתי להגיב מהפלא.. אז אני עושה את זה עכשיו.
קודם כל – הדפים של צרויה מהממים,
ואת שלך אני תמיד מאוד אוהבת :)
לגבי האתגר – אני מאוד מבינה אותך, למרות שחבל לי כי אני אוהבת את האתגרים שלך – כמו שאת יודעת :)
אהבתיאהבתי