פרוייקט גורטה

חצר גורטאות- בהשראת החינוך הקיבוצי

לפני כמה שבועות נכנס לי ג'וק לראש. החלטתי שאנחנו צריכים חצר גורטאות. כל מי שאי פעם ביקר בגן קיבוצי יודע שחצר הגורטאות היא הלב של הגן והמהות של פילוסופיית החינוך הקיבוצי. לא את הכל אני אוהבת בחינוך בקיבוץ, אבל חצר הגורטאות ללא ספק הייתה אהבה ממבט ראשון. אין לי שומדבר נגד נדנדות, מגלשות גבוהות עם סולמות מסוגים שונים ומתקני טיפוס משוכללים, אבל בסוף, רוב הילדים שאני מכירה מעדיפים תמיד, בכל מצב, לשחק בדבר האמיתי במקום בצעצועים ייעודיים. תנו להם מגדל כוסות מפונפן מאיקאה (מתה על מגדל הכוסות של איקאה!) והם יבנו מגדל מקופסאות הפלסטיק במטבח. קנו שולחן כלי עבודה במאות שקלים, הם ימשיכו לנסות להגיע למברג האמיתי ולאסוף כל בורג (שלא לדבר על מסמר) חלוד שנקרה בדרכם. חצר גורטאות היא בדיוק זה- היא צעצוע, בתחפושת של הדבר האמיתי.

השילוב של המידע הבסיסי הזה עם הקיץ ועם שעות הגינה הרבות שלנו הוליד החלטה (יש שיאמרו שיגעון) וכמו תמיד כשאני לוקחת על עצמי פרוייקט- נכנסתי לזה כל כולי. אין ספק שאני פועלת במקסימום יעילות כשמדובר ב"פרוייקט". השלב הראשונה היה לבחור את המיקום האידאלי:

IMG_20150717_174307

בסוכות הקמנו סוכה נהדרת בחצר שלנו, על בסיס שלדת מתכת שבח"לי המוכשר הינדס ובנה מצינורות. את רוב חלקי הסוכה פירקנו, אבל הבסיס נשאר במקומו. מהר מאוד התחלתי לדמיין את החצר שלנו בעיני רוחי, מלאה בפרטים. עם התמונה הזו בראש יצאנו למסע ציד הגורטאות (אגב, ממש אתמול קראתי איזשהו דיון בפייסבוק לגבי העובדה שהיחיד של "גורטאות" הוא "גורטה" ומשם כותרת הפוסט. הידעתם? תודו שזה פריט טריוויה מגניב לשלוף בשיחת החולין הבאה שלכם…). במשך שבועות רבים יכולתם בקלות לאתר בקיבוץ תמונה משונה- אישה וילדה קטנה צועדות עם ילדון בעגלול וכלב ומסתובבות סחור סחור בין מרכזי הפחים (סליחה, סליחה, "מרכזי המיחזור") של הקיבוץ. בדרך חזרה הביתה התמונה הפכה סוריאליסטית עוד יותר, כשיד אחת אוחזת בעגלול וברצועה, והיד השנייה אוחזרת באיזושהי גורטה, קטנה או גדולה. זה הגיע למצב בו כשאבא הלך לזרוק את הזבל יעלה אמרה לו בתקווה "כן, אבא, אולי תמצא משהו!". עד שהבנו מה היא רוצה…כל המחזות המשונים האלו התגלו כמאוד מאוד משתלמים, כשערימת הגורטאות השוות שלנו גבהה במהרה.

כשהייתי שבעת רצון מערימת הגורטאות ניגשתי למלאכת הרכבת התמונה שהייתה לי בראש. ראשית הזמנתי יריעת ברזנט בגודל מותאם  (פחות או יותר…) לכיסוי הסוכה, כדי להגדיל את טווח שעות הצל. שנית ווידאתי שיריעת ה-PVC הנהדרת ששכנתי האהובה השאילה לי לזמן בלתי מוגבל (היא קיבלה במתנה מחבר שעובד בעסקי האירועים יריעה ענקית. היא חתכה אותה לחצי ותרמה לנו חצי בשמחה) מתאימה ברוחבה לסוכה, ושיפרנו את מראה הבסיס של הפינה:

IMG_20150717_180800

יעלה מיד ניגשה לבדוק את נקודת המנוחה החדשה:

IMG_20150717_183738

מסתבר שזה נוח…לא ממש רואים בתמונות, אבל זו גם יריעה יפיפייה, בדוגמת עץ שחורה:

IMG_20150717_183749

מיקום מושלם ומאורגן- יש. גורטאות- יש. עכשיו רק נותר לשלב בין השניים. התגייסנו בהרכב משפחתי מלא למלאכת ניקוי הגורטאות וארגונן:

IMG_20150718_173059

מילאנו את הבריכה שלנו במים, קצת טבלנו כדי להתקרר, ואז הוספנו ספוגים (מעין גרסה אוסטרלית מוצלחת יותר לספוג הפלא) והתחלנו לקרצף:

IMG_20150718_173112

יעלה התגייסה למשימה בהתלהבות, אמיתי בשלב הראשון עמד וחילק הוראות (אדזה, אדזה):

IMG_20150718_173121

בסופו של דבר גם הוא הצטרף לחגיגה, ואני עברתי להיות זו שמחלקת הוראות:
IMG_20150718_173502

כרגיל הם התקשו להנות משני משחקים נפרדים, והתעקשו לחלוק באותו אחד. מתה על התמונה הזו:

IMG_20150718_173509

כבר הבנתם שאמיתי משנה את דעתו במהירות, אז אחרי נקיון קצר, הוא הבין שהרבה יותר מעניין לחקור את הגורטאות בלי סמרטוט ביד, ושוב בשאיר את יעלה בודדה במערכה:

IMG_20150718_173527

היא עשתה את המשימה מכל הלב, רצה וניגבה וסחטה ובדקה והתכופפה והסתובבה, הרבה יותר טובה ממני בנקיון, הילדה:

IMG_20150718_173533

אמיתי בנתיים היה מאושר מכל התגליות שגילה:

IMG_20150718_173538

הוא לא התאפק והתחיל לבחון מקרוב את השימושים האפשריים:

IMG_20150718_173743

לא האמנתי כמה מאתגר הנדסית זה יהיה, אבל בסופו של יום, ככה נראתה חצר הגורטאות שלנו:

IMG_20150719_170024

מיותר לציין שאני מאוהבת, נכון? אפילו בח"ל, שהתמיד בבדיחות על הג'וק שלי לאורך כל תקופת ההכנות (שכפי שהבנתם, הייתה די ארוכה), לא הצליח לא להתלהב מהתוצר המוגמר. וגם הילדים, והחברים. סידרנו את החצר בגודל לפי פינות- פינת מטבח, פינת אלקטרוניקה ופינת אתגרים מוטוריים. כאן רואים לא רע את פינת המטבח שכוללת תנור ישן, עם תבניות ורשת, שידה עם מגרות מלאות בכל טוב, מיקסר שלם ועוד קערת מיקסר על חלקיה ומתקן לייבוש כלים. בצד ימין רואים את פינת האלקטרוניקה, שכוללת רדיו-טייפ גדול, ישן ומלא מגוון של כפתורים, ומעין מד מתח מגניב להפליא. וגם שני כסאות גמדיים ושידת קרטון גבוהה:

IMG_20150719_165936

בצד האתגרי יש עוד סוג של רדיו ישן, שחלקו התחתון מפורק ומזמין חקירות מכניות, עוד שידת מגרות, שידת מחשב ישנה שמהווה מסלול זחילות מעולה וסולם קטן (וגם כסא מספרה מסתובב שלא נראה בתמונה):

IMG_20150719_170033

ככה נראית הפינה המכנית בזמן מנוחה:

IMG_20150719_170044

וככה נראית הפינה האתגרית בזמן עבודה:

IMG_20150721_161546

כל יום אנחנו מוסיפים עוד רעיונות לחצר. היום למשל החלטנו להעשיר את המזווה בפינת המטבח. אספנו בכל רחבי הבית שלל אביזרים מתאימים- צנצנות ריקות של תבלינים (אחד התחביבים שלי…לא זורקת אף פעם, יש להן מיליון שימושים נהדרים), צנצנת קפה, קופסה ריקה של שוקולית, תבנית עוגה קפיצית שכבר לא נסגרת, קרטון חלב שנשטף ויובש ועוד.

אני חייבת להודות, שהתוצאה בהחלט עולה על הטובים שבדמיונותיי (והם היו טובים), הרבה זמן לא הרגשתי כל כך מרוצה מעצמי :)

ועכשיו, כמה טיפים, מחשבות ומסקנות מהפרוייקט:

  • איסוף גורטאות משנה את הדרך בה מסתכלים על הסביבה שלנו, וגם ממכר. גם עכשיו, כשהחצר שלנו מוכנה ואפילו די עמוסה, אנחנו לא מפסיקים למצוא מציאות, אפילו שאנחנו ממש לא מחפשים בכוונה, זה פשוט נהיה חלק ממך. אנחנו מוצאים מציאות בכל מקום, בכל פינה, בכל זמן.
  • כשסיפרתי לבני משפחה וחברים על הפרוייקט שלנו, חלק מהתגובות היו "טוב, אצלכם זה קל, זה קיבוץ". בדקתי את העניין בביקורי האחרונים בעיר- גם שם לצדי הפחים שוכנים אוצרות אמיתיים, במצב טוב, פחות או יותר שלמים ופחות יותר נקיים. אם בכל זאת חוששים מהתווית של "מחטט בפחים" (לדעתי האישית, יש לתווית הזאת מסר סביבתי חזק שעובר היטב לילדים, אבל זה כבר עניין של השקפה), מצאתי טריק לא פחות טוב- פרסום. ספרו לכל מי שמוכן לשמוע שאתם מחפשים גרוטאות. משפחה, חברים, שכנים, מוכרים בחנויות קבועות, עמיתים. אפשר למקד את החיפוש בפריטים ספציפיים שחסרים, או לסמוך על טעמם של המכרים. לרוב לפחות כמה מבין האנשים שאנחנו מכירים יקפצו על ההזדמנות להיפטר מחפצים ישנים. בחצר שלנו- שלוש שידות הגיעו מחברה, ה"רצפה" ושידת הקרטון הגיעו משכנות, הרדיו ומד המתח הגיעו מדוד של בח"ל (כלומר מסבא שלו, אבל דרך הדוד), הכסאות הקטנטנים ועוד כמה אוצרים שמפוזרים בתוך המגרות הגיעו מדודה שלו, הסולם (וגם אורגן ישן, שהסתבר שעובד היטב ולכן הוכנס אחר כבוד הביתה) הגיעו מסבתא…בקיצור, הבנתם את הרעיון.
  • לא חייבים חצר בשביל חצר גורטאות. אפשר בקלות לבחור רק פינה אחת מהפינות שבחצר שלנו, או כל פינה אחרת שמתאימה לאהבות של הילדים להם מיועדת הפינה. במקום מטבח של איקאה (גם על המטבח של איקאה אני מתה, באמת)- הקדישו את המקום למטבח גורטאות.
  • פרוייקט כזו הוא אתגר מגבש ונהדר כקבוצה- ככיתה, בתנועת הנוער, כמשפחה. כולנו השתתפנו בכל השלבים, כולנו נכנסנו לזה (כאמור, אפילו בח"ל, שנכנס לפרוייקט בהתנגדות שקטה) וזה הוציא מכולנו המון המון דמיון ויצירתיות נפלאים. וזה עוד לפני שלב המשחק בחצר, שמזמן לנו עוד שפע הזדמנויות לגלות, להמציא ולדמיין.

עכשיו נותר לנו להנות וכמובן להתחיל לתכנן את הפרוייקט הבא…אז שיהיה סוף שבוע נפלא!

מודעות פרסומת

6 מחשבות על “פרוייקט גורטה

  1. לכשיגמר המקום. בגינה שלכם תמיד יש מקום אצלנו לעוד גרוטאות ואמא שלך רק תשמח.מקווה שישאר לנו מקום בבית שלכם בביקור הקרוב

    אהבתי

תגובה מביאה אהבה! מחשבות, רעיונות, תמונות, בקשות ושאלות יתקבלו בשמחה רבה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s