הכנת הקופסה התחושתית לראש השנה הבא עלינו לטובה הייתה אתגר חדש מבחינתי. זו המשימה הראשונה שניגשנו אליה בפעם השנייה. בשנה שעברה הכנו קופסה תחושתית לראש השנה. זו הייתה קופסת החג הראשונה שהכנו, והיא הייתה הצלחה גדולה. בתור חסידה גדולה מאוד של קופסאות תחושתיות כאמצעי למידה, היה לי ברור שגם השנה צריך קופסת חג תחושתית, אבל אחרת. גם בשביל הגיוון והעניין, גם כדי להתאים לאמיתי (למרות שיש מגמת שיפור בעניין הכנסת חפצים לפה, אנחנו עדיין לא שם). כידוע, אתגרים הם המנוע הטוב ביותר שיש ליצירתיות. אז נגשנו להכנת הקופסה החדשה.
השלב הראשון-לאתר את האביזרים מהקופסה של שנה שעברה. את כל אביזרי החגים שאספנו במהלך השנה (חלקם הגדול היו ברשותי עוד קודם, בהקשרים שונים) שמרתי ב"קופסת חגים" מיוחדת, שקית לכל חג. הוצאתי את הקופסה ונתתי ליעלה לבחור את השקית המתאימה לראש השנה. כמה נוסטלגיה ושמחה כבר במשימה הראשונה. כיף לראות כמה היא כבר זוכרת לגבי החגים, כמה נשאר מהחוויות והפעילויות שעשינו במהלך השנה:
מאז הקניון שפתחנו בבית, יעלה חזק מאוד בעניין החנויות. זה המשחק האהוב עליה, והיא כל הזמן מחפשת עוד ועוד רעיונות יצירתיים לחנויות שהיא יכולה ליצור בבית- כל פעם שאני בטוחה שאין לנו עוד במה לסחור, היא מפתיעה אותי. היום היא וסבתא שלה פתחו "חנות בקשות", גאוני, לא?! הבעיה המרכזית בהתלהבות הזו שהיא קצת…ובכן, מוגזמת. כל כך מוגזמת עד כדי ימים שלמים בהם היא לא מוכנה לעשות שום פעילות אחרת. אני משתדלת להשתמש בעניין לטובתי, וכך הצעתי לה לפתוח חנות קונספט (או, בשמה הטרנדי "חנות פופ-אפ") לרגל ראש השנה. ברגע שהיא מצאה את השקית הנכונה, היא התחילה לברור סחורה לחנות, יחד עם עוזרה הנאמן:
אחרי ששניהם בחנו היטב את הסחורה, יעלה ניצלה את העדרותו הרגעית של אמיתי לסדר את הסחורה "על המדפים":
בצד אחד כל אביזרי החג ובצד השני כל הכלים המתאימים. הלכתי על סקאלת צבעי תפוח-בדבש, ואספתי מגוון כלים באדום-ירוק-צהוב-כתום (יש עוד הרבה, תיכף תראו) מתוך אוסף הכלים התחושתיים שלנו:
כשאמיתי שב שניהם יחד חקרו את האפשרויות שהחנות מציעה כמו שהיא:
יעלה הדגימה לו רעיונות ואפשרויות, ועל הדרך גם כמה מיומנויות חשובות כמו מיון, ספירה, שמות סמלי החג ועוד:
כמה פוטוגני, היישר לשולחן החג:
מהר מאוד הוא הבין את העסק ועבר לחקירה עצמאית. אני כל כך אוהבת לשבת ולהסתכל על השלב הזה. בלי להתערב, בלי לדבר, בלי להדגים. להסתכל איך הרעיונות צצים, האפשרויות מתגלות והפתרונות נמצאים, לבד:
השארנו את החנות ונסענו לנו למפגש. בבוקר שאחרי יעלה מיד ביקשה לעלות לשחק בחנות ראש השנה. כשאמיתי פרש לשנת הבוקר שלו, נפננו להכנת החלק התחושתי של הקופסה התחושתית שלנו. אחרי התלבטויות רבות, החלטתי שהמצע המתאים לקופסה השנה הוא חול ירח (נקרא גם "בצק עננים", שני השמות מתאימים). ניסינו לראשונה את המתכון הזה לפני בערך חודש וחצי, והתלהבנו מאוד. הכנו ממנו מתנה מדליקה (אם אספיק אשתף לפני החג, כרעיון למתנה) ולא הספקנו למצות את החומר. אז הכנו עוד:
לקופסת פלסטיק גדולה שפכנו 4 כוסות קמח לבן, והוספנו חצי כוס שמן:
זה הכל. מערבבים ולשים עד שמתקבל המרקם המופלא והנעים. הכמות הייתה לנו קצת קטנה, אז הוספנו עוד כוס אחת של קמח ושמינית כוס שמן. לא בדיוק, ככה בערך. הרעיון הוא לשמור על יחס של 1:8 בין הקמח לשמן:
התוצאה היא משהו בין חול לבצק משחק. באמת שאני לא יודעת לתאר את זה במילים, פשוט חייבים לנסות. זה ממכר. כמובן שלרגל החג רצינו חול צבעוני. לא רציתי להשתמש בצבעי מאכל כי הם מכתימים את הידיים ומתערבבים אחד בשני מהר מאוד, אז החלטנו לנסות משהו אחר. השתמשנו בצבעי גואש (לא רעילים כמובן):
חילקנו את החול לשלושה חלקים וצבענו כל חלק בנפרד. הגואש לא הספיק ונעזרנו בספריי צבע (כלומר צבעים אקריליים נוזליים יותר) מציוד הסקראפ שלי. זו ממש לא הדרך האידיאלית לצביעה. התוצאה היא לא חול חלק, אלא חול עם גושישי צבע קטנטנים בתוכו, וזה גם משנה את המרקם, אבל נראה ממש מדליק. אין לי מושג מה הדרך הנכונה לצבוע חול ירח. בטוחה שבין שלל המתכונים בפינטרסט יש פתרון (צבע על בסיס שמן אולי? אחרת לא בטוחה איך זה יכול לעבוד), אבל לבינתיים אני דווקא מרוצה מהאפקט, וגם הילדים:
יעלה מיד ניגשה לעבודה ופרשה את הכלים:
ברור שעם כל כך הרבה כלים היא בחרה להשתמש במשהו אחר נכון? שלל עוגות בכוסות חד פעמיות (שמשמשות אותה למשחק כבר מעל שנה…לא ממש חד פעמיות):
ממש כיף להשתמש בתבניות לחול עם הבצקחול הזה, הצורות יוצאות ברורות ויציבות:
לאט לאט התחלנו להשתשע עם שלל האביזרים, וליצור למשל עוגה מפוארת עם קישוטי חג בצמרת:
כשאמיתי קם הוא הצטרף בהתלהבות רבה לעשייה:
איזה אושר של תמונות:
שניהם שיחקו יחד שעה ארוכה. מזגו, שפכו, לשו, מיששו, פיזרו, העבירו:
וכמובן, הכינו עוד ועוד עוגות, לכל האורחים הדימיוניים שמגיעים לימי ההולדת הדימיוניים שנערכים בביתנו בכל שעה עגולה ושאינה עגולה:
ואחרי שהידיים סיימו לחקור, גם הרגליים מצטרפות לחגיגה:
ואם כבר אז כל החושים בחגיגה…ביום אחר יעלה ביקשה להוסיף תבלינים לעוגה. כמובן שמיד נידבתי את התבלין המתבקש- קינמון. היא התעקשה שגם סומסום מתאים להפליא, ואחרי שהוסיפה בדקה- הריחה ואפילו טעמה:
בכל יום שעובר הם מצליחים למצוא דרכים חדשות להשתמש בקופסה ובאביזרי החג, ויוצרים שילובים מפתיעים ומרתקים:
יעלה הכינה לאמיתי משחק "חפש את המטמון" כשהחביאה את כל האביזרים הקטנים בתוך החול, והראתה לו איך למצוא אותם ולהכניס לתוך התפוח הנפתח. איזה להיט:
אינספור אפשרויות בקופסה אחת, והכי כיף עם חברים:
גם השנה, כמו בשנה שעברה ובכל החגים שעברו מאז, גילינו שאין כמו קופסאות תחושתיות. הפעילות האולטימטיבית בכל הקשר. כמובן שאחריה באו עוד כמה וכמה פעילויות, חלקן סביב הנושא המרכזי שהגדרתי לנו (בעקבות השאלות של יעלה, כמובן)- לוח השנה, וחלקן סביב סמלי החג, המנהגים, הריחות והטעמים. מבטיחה שהשבוע הקרוב יהיה עמוס ברעיונות, כדי שנספיק לפתוח את השנה לגמרי מוכנים. שיהיה לנו שבוע אחרון פשוט נפלא לשנת תשע"ה!
לג'ירף יש צוואר ארוך 
איפה קונים כאלה שקיות זיפלוק גדולות?
אהבתיאהבתי
אני קניתי בכלבו שלנו…יש בכל סופר. אלו ספציפית ממש איכותיות וגם לא זולות, נדמה לי שהן של ניקול, בהמשך עברתי לשקיות פסגור פשוטות וזולות יותר, לרוב מגיעות בשני גדלים, גודל של שקית סנדוויצ'ים ואחד יותר גדול
אהבתיאהבתי
רעיון מקסים. האם קשה לאסוף את החול הזה מהרצפה ? הבת שלי מתה על חול כזה וכמה שיותר דביק ומלכלך יותר טוב. שנה טובה.
אהבתיאהבתי
לא משהו שמטאטא לא יכול לסדר…הפעילויות שלנו לרוב די מלכלכות, יש לנו מברשת קטנה ויעה בהישג יד, והבת שלי אוספת תוך כדי משחק, ובסוף המשחק אנחנו אוספים הכל ומטאטאים. אם מדובר בבית מבריק, בהחלט אפשר לרדת למטה עם קופסה גדולה ולשחק בחוץ. בדיוק עכשיו לקחנו איתנו קופסה קטנה עם כזה חול לנסיעה.
אהבתיאהבתי