יצירתיות צעירה

לפני הכל- הבנתי שהייתה תקלה עם ההתראה על פרסום הפוסט הקודם- "קופסה תקשורתית", אז אם לא קיבלתם התראה- מוזמנים לקרוא אותו כאן. השקעתי בו המון המון זמן ומחשבה, אשמח מאוד לפידבקים…ועכשיו אנחנו כאן:

הבטחתי לשתף קצת בפעילויות הנהדרות שיעלה ממציאה לנו לאחרונה בלי הפסקה. מאז ומתמיד יעלה הייתה אלופה בהמצאת משחקים וברעיונות מדליקים לשדרוג המשחקים המוכרים שלה, אבל בתקופה האחרונה יש איזה שינוי, איזו קפיצת מדרגה- היא ממציאה פעילות שלרוב אפילו לא קשורה למה שאנחנו עושים, מארגנת אותה מא' עד ת', מבקשת עזרה מידי פעם במקומות שהיא מתקשה וממשיכה הלאה. אנחנו על תקן צופים, או מקסימום אסיסטנטים. זה כיף, זה מרתק, זה מדהים. באמת.

אני חושבת שהסנונית הראשונה הייתה פרוייקט הטבח. ליעלה יש איזשהו פטיש קל (?) לדמות "חמודי". כן, כן, הילדון החמוד של דניאלה לונדון-דקל, זה שמפרסם בהתלהבות רבה אחת מקופות החולים הגדולות. בין שאר המרצ'נדייס שהיא אוספת (יש יתרונות לאבא רופא…), יש גם אפליקציה באייפד שהיא מאוד אוהבת. אחד המשחקים החביבים ביותר באפליקציה דורש מהילדים להלביש לחמודי אביזרים לתחפושות שונות (עפ"י תמונה). יום אחד יעלה שיחקה במשחק הזה, ותוך כדי הודיעה "אני רוצה להתחפש לטבח". היא קצת תיפעלה אותי, בעיקר תפעלה את אבא ויצאה טבחית לתפארת:

היא השתמשה בדגם של חמודי, תכננה אביזר אחר אביזר. את הכובע היא יצרה עם אבא לפי סרטון מהיוטיוב, החלוק מבוסס על חולצה חלקה, מדבקות עגולות פשוטות וסרט בד. כמה שהיא הייתה מאושרת:

עניין התחפושות המשיך לככב. השבוע למשל יעלה רצתה זר להשלים את התחפושת שלה (נכון להיות היא מתחפשת בכל בוקר ונשארת מחופשת רוב שעות היום). היא אספה מרחבי הבית אביזרים (באמת מרחבי הבית, כל חלק היה במקום אחר), קראה לאבא להוריד לה את המהדק ולעזור לה לתפעל אותו והכינה זר חגיגי:

כמובן שאם יש תחפושות, חייבים לעשות הופעה. ואם עושים הופעה צריך תפאורה, לא?! מסתבר שבהיגיון של יעלה, צריך. היא התחילה להכין תפאורה מדפים. הצעתי לה במקום לצייר על בד, זה מיד תפס אותה. חתכתי לה חתיכות של בד רקמה(בד ערבי?!) פושטי שהיה לי, שארית מסדנת רקמה שפעם השתתפתי בה. היא הסבירה לי בדיוק איזה חתיכות היא רוצה. עזבתי אותה לנפשה:

היא נכנסה לזה:

ואז סידרה את התפאורה והציגה הצגות נפלאות על הבמה:

לפעמים דרושה תפאורה מורכבת יותר. כשקיבלתי מתנה ליום ההולדת שלי מדפסת חדשה ומגניבה, הקופסה שלה מיד הפכה לתפאורה בהצגה היומית. בלי שום בעיה היא הפכה לחנות כלי נגינה:

בהזדמנות אחרת יעלה הזמינה אותנו לפיקניק אצלנו בגינה. ערכת הפיקניק המופלאה שלה מלווה אותנו מאז יומולדת שנה, אז היא קיבלה אותה במתנה. המתנה הכי טובה ever. היא רצתה להזמין את הבובות שלה, אבל חששנו שיירד גשם, אז היא הזמינה את חיילי הבאולינג שלנו במקום:

והגישה לנו ארוחות מלכים בשלוש מנות. אין על מדבקות:

בכל זאת אי אפשר להזניח את הבובות, אז היא סידרה להן מגש עם צלחות ומאכלים מגנטיים, והורתה לדיילת שלה להגיש:

בכלל, ענייני אוכל מעסיקים אותנו הרבה. בהזדמנות אחרת חברה שלנו קיימה מכירה של שוקולדים שהיא הכינה בבית. יעלה ממש התלהבה מהאירוע ודרשה לארגן סדנת שוקולד, מיד. זה היה בבוקר יום שבת, אז מצאנו פתרונות אחרים. מיד הכנו ערימה של בצק שוקולד:

כרגיל הוא יצא מדהים:

ואז יעלה העבירה לכל המשפחה סדנת שוקולד:

כשהטעימות עברו את גבול הטעם הטוב, הכנו גם ערימה של כדורי שוקולד אמיתיים…בכלל, היא מפעילה הרבה אותנו, אבל יותר מזה, היא ממציאה רעיונות בשביל אמיתי. זה מדהים איך היא קולטת מה הוא רוצה ומה הוא צריך, הרבה לפני. יום אחד היא הפתיעה אותי עם מסלול תחושתי שהיא הכינה לו, כשרק התחיל ללכת. מסלול הליכה מלא במרקמים שונים:

היא גם מכינה לשניהם לא מעט מסלולים מוטוריים עם רעיונות נהדרים:

וגם גרסאות יותר יצירתיות של מסלולים…בוקר אחד היא שיחקה עם אוסף הוושי טייפ שלי (מעיין סלוטייפ צבעוני עשוי נייר, שאפשר לקרוע אותו די בקלות, וגם לדביק, להסיר ולהדביק שוב) והכינה מסלול על משטח הלינלאום שלנו. היא ואמיתי המציאו עוד ועוד דרכים לשחק עם המסלול הזה:

אין ספק שהתחום הכי יצירתי של יעלה הוא ובכן…יצירה. יש לה אינסוף רעיונות בתחום הזה. למשל היא ביקשה לשדרג את קישוטי הסתיו שלנו:

בהשראת הקשת שתלינו (נקנתה ממש אחרי סוכות במקסטוק) היא ציירה קשת על שארית נייר אפייה שנשארה לה אחרי משחק בבצק:

נראה לי שרמזתי פה על פרוייקט הסדר הגדול שאנחנו נמצאים בעיצומו. יום אחד יעלה שיחקה לידי בזמן שסידרתי את אחד המדפים שלנו, יעלה התיישבה ליצור מכל מה ששלפתי. רואים את פיסול הקלקר והפסטה?

היא מאוד נהנית לחקור חומרים ולמצוא דרכים חדשות להשתמש בהם. יום אחד כשציירה בצבעי הפנדה האהובים שלה היא תהתה מה עושים עם הצבע הלבן כשיש רק דפים לבנים:

המחקר הזה העסיק אותה שעה ארוכה:

בכלל, היא מציירת על כל מה שבסביבה. כאן היא ואמיתי בוחנים אפשרויות ציור על קופסת קרטון ישנה, רגע לפני הזריקה:

וכאן היא שלפה חולצה שאבא שלה, בשעה משמחת וטובה, העביר לשקית הבגדים לאשפה (כלומר למיחזור הבגדים), ובדקה איך מציירים על חולצה:

גם אם הרעיונות לא תמיד הכי מקוריים, גם אם הם לא הכי נוחים לי, גם אם הם ממש מבלגנים/מלכלכים, הרעיונות האלו פשוט נפלאים, כי הם לגמרי לגמרי שלה. היא כל כך מגוייסת לפרוייקטים האלו, היא חוקרת, לומדת, מתנסה, פותרת מיליון בעיות שצצות בדרך, בוחנת כמה פתרונות אפשריים, מגייסת את כולנו, מפעילה אותנו, משתמשת במגוון חפצים…הרבה יותר מוצלח מכל פעילות שאני אי פעם אצליח להמציא או לתכנן.

אין לי מתכון, איך לייצר ילדים יוצרים. אני לא חושבת שלאף אחד בעולם יש מתכון. זה חלק מהקסם שביצירתיות….אבל כן יש כמה דברים שגיליתי שעוזרים ליצירתיות של הילדים אצלנו (הפוסט הזה מוקדש ליעלה, אבל גם אמיתי מגלה ניצנים מרשימים בתחום):

• – זמן. לפעמים הצורך הוא אבי ההמצאה. לעיתים לא פחות קרובות, השעמום הוא אבי ההמצאה. בדוק.
• – חפצים זמינים: בקרוב אקדיש לנושא הזה פוסט נפרד, אבל חשוב שחומרי היצירה הבסיסיים יהיו תמיד נגישים לילדים. דפים וצבעים בכל גיל, ואביזרים נוספים לפי ההתפתחות: עיניים זזות, מספריים, דבק, מדבקות, סלוטייפ, גלילי נייר ואריזות ממוחזרות. לא צריך המון דברים, אביזרים בסיסייים. (מוזמנים להציץ ברשימת הציוד שלי)
• – לאפשר: לא לפחד מלכלוך, לא לפחד שזה לא ירד, לא לפחד שהוא יהרוס משהו, לא לפחד שהוא יקבל מכה. כמובן, לנקוט באמצעי הבטיחות הסבירים (למשל אני משתדלת מאוד שיעלה תלבש סינור שהיא מציירת בצבעי גואש, המהדק והדבק החזק מאוחסנים גבוה וכו') אבל לתת מקום, ובעיקר לא לשדר דאגה.
• – "זה שלי מהבית"- הרעיונות של יעלה הם רק של  יעלה. אם אני מעזה להפריע לה באמצע קו המחשבה, להציע רעיון משלי, להכניס חלילה תוכן דידקטי או לנסות לקחת את הפעילות לכיוון שחשבתי עליו, היא לרוב עוזבת את זה באמצע. אחרי כמה פעמים שזה קרה, למדתי לשתוק ולהתעסק בסיוע טכנית ובהתלהבות קולנית אך לגמרי כנה.
• – להיות מודל: ליצור, לא להגיד "יש לי שתי ידיים שמאליות", לא להגיד "זה לא בשבילי כל ההשקעה הזו" או "אני לא יודע לצייר קו". ללמוד מהילדים ופשוט להנות מהדרך, להתייחס לזה כמו משחק, כמו להתגלגל בדשא או להתגלש במגלשה הצרה מידי בגן השעשועים. להציע פעילויות, להדגים מגוון שימושים במגוון חפצים, לשתף בדרך המחשבה שלנו (למשל, בהיותי אסוציאטיבית מאוד, לעיתים קרובות אנחנו רואות משהו בדרך, או שיעלה שואלת אותי שאלה, ומיד עולה לי רעיון לפעילות- אני תמיד משתפת אותה בטריגר ובדרך המחשבה שהובילה לפעילות). גם אם זה לא "בא טבעי", אחרי כמה פעילויות מתוכננות ומובנות, זה מתחיל לזרום הרבה יותר בקלות. אני יודעת שנראה שזה קל לי להגיד את זה כי אני יוצרת, אבל אם תשאלו את כל מי שהכיר אותי בתור ילדה- גם לי יש שתי ידיים שמאליות. באמת. אני לא יודעת לצייר כלום, לקח לי שנים ללמוד לחתוך קו ישר. בכל זאת תמיד יצרתי. כי זה פשוט כיף לי. ואם זה לא כיף לי?! אני גם לא חובבת גדולה של מגלשות…לפעמים מוותרים בשביל הילדים. אבל בלי להגזים. אם אתם לגמרי מזייפים, תעזבו. חפשו פעילות אחרת שקצת יותר נעימה לכם.

יש לכם עוד טיפים ורעיונות?! מה ממציאים אצלכם? אשמח מאוד לקרוא…