יש המון דברים קטנים שמהווים חלק משגרת היומיום שלנו, ולא נראים לי מספיק חשובים או מעניינים כדי להקדיש להם רשומה שלמה. עד שמשהו קטן משנה את נקודת המבט…
בבלוגים החו"ליים שאני קוראת מדברים לא מעט על "nature walks". בפעמים הראשונות שקראתי את המושג הזה מיד דמיינתי מסעות קטנים ביערות גדולים, ילדים קטנים במרחבים עצומים ועוד כלמיני סצנות "כיפה אדומה" שכאלו. זה נשמע נהדר, ויש להם רעיונות נהדרים וטיפים נפלאים, אבל מה לזה ולחיי היומיום שלנו כאן?! נכון, אנחנו גרים בקיבוץ, אבל אני מודה שלטייל לבד בטבע עם שניהם עוד קצת גדול עליי…עם הזמן קראתי יותר, העמקתי יותר והבנתי שה"nature walks" של אמהות הבלוגספירה המשקיעניות הן בעצם..טיולים בחוץ. פשוט טיולים בחוץ. וזה לא חייב להיות ביער, וזה לא חייב להיות ארוך. זה אפילו לא חייב להיות בטבע "טבעי" (כלומר, גם טבע עירוני הולך), אלא פשוט- מחוץ לבית.
החלטתי שלקראת שבוע סתווי-שמשי כמו זה שצפוי לנו, זה הזמן המושלם לכתוב על "הליכות הטבע" שלנו, בגרסת הלייט. כזו שמתאימה לכולם. ההשראה המרכזית הגיעה מהרשומה הזו, בבלוג הנהדר שכבר סיפרתי עליו בפירוט- how we montessori, והטיולים הם לגמרי שלנו.
ביום ממוצע אנחנו עושים בין שני טיולים לארבעה. קודם כל יש לנו את הלו, שמחייב אותנו לפחות לשני טיולים (בד"כ טיול אחד בח"ל עושה לו בלי כל החבורה…בסה"כ הרבה יותר קל לטייל ככה) וגם את אמיתי, שלא ממש מבין למה יש הפסקות כאלו ארוכות בין הטיולים, ובכלל, הכניסה לבית די מיותרת בעיניו (מדהים כמה אחים לפעמים שונים…)
המטרה של "הליכות הטבע" היא לתת לילד הזדמנות לחקור את העולם שבחוץ- את הסביבה הקרובה האופן יומיומי ומידי פעם גם את הסביבה הרחוקה יותר. כל מי שאי פעם הלך ברגל עם ילד יודע שכל טיול עם פעוט הוא בעצם "הליכת טבע", כשכל דרך של 5 ד' הופכת למסע כומתה של שעה לפחות. ההבדל המרכזי הוא בכוונה. לפני שיוצאים ל"הליכת טבע" (מחפשת שם יותר הולם בעברית…פשוט כדי להבדיל מ"טיול") צריך להזכיר לעצמנו שהמטרה היא שהילד יחקור את הסביבה. כדי שנוכל לממש את הכוונה הזו, נתאים את אורך הטיול לזמן העומד לרשותנו, כדי להימנע ככל האפשר מלחץ ומזירוזים. כידוע, הם לא ממש מקדמים חקירה. אז בבוקר, כשממהרים, נלך בדרך הקצרה, נשתמש בכל אמצעי שיקצר אותה (עגלה, למשל..איזו המצאה מופלאה). לעומת זאת, אחר הצהריים, או בשבת בבוקר, או מתי שהחלטנו שזה מתאים- ניתן לילד/ים ללכת חופשי/יים:
אפשר, כמו שמוצע בפוסט אליו קישרתי בהתחלה, ללכת במסלול קבוע ולעקוב אחרי השינויים שמתרחשים בו מידי יום/שבוע:
(שלולית החורף הגדולה היא מוקד קבוע בטיולים שלנו, אנחנו מבקרים בה לפחות פעם ביומיים, גם בקיץ, נקודה מעניינת לחקירה). אפשר גם לתת לילד להוביל ולבחור לאן ללכת. אתם עשויים לגלות דברים מפתיעים על ההעדפות של הילדים וגם על חוש הכיוון שלהם…אמיתי מאוד אוהב למשל להוביל אותי לחדר האוכל:
לאחרונה הוא מאוד אוהב לצאת לטיולים האלו עם עגלה. מזל שיעלה הייתה מספיק חכמה כדי לקנות לו ליומולדת שנה שבמתנה עגלה כמעט זהה לזו שלה…כמה ריבים מיותרים זה חסך לנו! העגלה מאפשרת לו לחקור את חוקי הפיזיקה בצורה מאוד פעילה:
אז מה בעצם עושים ב"הליכת טבע"? קודם כל נותנים לילד להוביל. הוא מחליט מתי מתקדמים ומתי עוצרים:
הוא מחליט אם ללכת על השביל/מדרכה/כביש או להיכנס לפינות חמד נסתרות:
אפשר להזמין אותו לבחון מרקמי דריכה שונים, אפשר ללכת אחריו למרקמים שהוא בוחר:
שני הילדים שלי מתים על כיסויי המתכת האלו- של ביוב, של מקלטים, של מה שהם מוצאים. הם קוראים לזה במות ומעלים מופעים:
אני לא חושבת שיש משטח מתכת כזה בקיבוץ שהם לא מכירים:
מקפידים להסתכל למטה, לראות אם מוצאים דברים מעניינים (ואז אוספים אותם הביתה ומציגים אותם לראווה ועושים איתם דברים. מבטיחה קצת לדבר גם על זה באחד הפוסטים הקרובים):
פה מוצאים פקאנים…כמובן. לפעמים רק מרגישים את האדמה:
ולפעמים מזמינים בהתלהבות לחקור תגלית מפתיעה:
מקפידים להסתכל גם למעלה, יש גם שם דברים מרתקים:
לפעמים זה מטוס, ציפור או עננים, לפעמים אפילו "סתם" עמודים מעניינים:
לפעמים נתקלים בהפתעות במקומות בלתי צפויים:
ולפעמים אפילו זוכים בהרפתקות מלהיבות, ככה בלי שמתכננים:
אז איך מוציאים את המיטב מהליכות הטבע שלנו?
– כאמור, קודם כל- לוקחים את הזמן. לא כל הליכה צריכה להיות "הליכת טבע". אני למדתי את זה על בשרי, אחרי כמה פעמים שחזרתי הביתה מטיולים מתוסכלת ועצבנית, ולא הבנתי למה. פשוט ציפיתי שכל הליכה תהיה "הליכת טבע", ועדיין, שנגיע הביתה בזמן לכלמיני דברים אחרים. בסוף פשוט עשיתי הפרדה- יש טיולים ויש הליכות. הגישה איתה אני יוצאת לטיול שונה, הזמן העומד לרשותנו שונה והתוצאות הרבה פחות מתסכלות.
– תנו לילד להוביל, באמת. אל תתכננו מראש לאן הולכים, מה תראו בדרך ומה הוא יחקור. שני סייגים- כשיש יותר מילד אחד, צריך למצוא איזון. למשל להחליט שאחד מוביל בדרך הלוך והשני מוביל בדרך חזור, או פנייה אחת אחד בוחר ופנייה הבאה השני. צריך לתת לכל אחד מהם זמן ומקום לחקור את מה שמעניין אותו, ולהשתדל מאוד מידי פעם גם לצאת עם כל אחד מהם בנפרד. זה לא פשוט, האיזון הזה, אבל אפשרי. סייג שני- בטיחות. חשוב להגדיר מראש מהם כללי הבטיחות הקריטיים לכם ולהקפיד עליהם. למשל- לא רצים לבד לכביש (ברור מאליו, אבל לא קל אצלינו בימים אלה…).
– השתמשו בכל החושים– נכון, אמרנו שאנחנו רק צופים, אבל גם לנו מותר להנות מהטיול, ועל הדרך להוות דוגמה. התלהבו (בקול!) מריח נעים של צמח או פרי, עקמו אף לריח לא נעים של רפת או ביוב. בדקו אילו תרמילים משמיעים צליל ונסו להבחין בין הציוצים של הציפורים השונות. תארו דברים מעניינים שאתם רואים וכמובן- אל תהססו לגעת, כל הזמן. מיטבי לכת יכולים גם לטעום. יש ברחובות שלנו (לא רק אלו של הקיבוץ) לא מעט צמחים אכילים, אבל כמובן- רק עם ידע מתאים. מיץ התפוזים שהכנו ותה הצמחים שלנו הם דוגמה קלה ונגישה לדברים שאוספים בטיול ואפשר (ואפילו מומלץ) לטעום. וגם פקאנים…כמובן :)
– התייחסו לצמחים ולחיות שפוגשים בדרך. נכון, ברוב הטיולים שלנו לא סביר שנפגוש חיה נדירה, אבל כן נפגוש חיות בית וגם מגוון של חרקים וציפורים. גם לגבי צמחים- רובנו יודעים לזהות כמה צמחים בסיסיים משיעורי הטבע בבית הספר- שתפו את הילדים בידע הזה. הילד מתעניין בבעל חי או בצמח שאתם לא מכירים? הפכו את זה לשאלת חקר. נסו לצלם את האובייקט ולברר בהמשך מיהו. הזדמנות נהדרת לחשוף את הילד למגדירי צמחים/בעלי חיים. יש גם אפליקציות ייעודיות לנושא. אני בדיוק הורדתי אחת לנסיון, אדווח אחרי הנסיון אם יהיה מוצלח.
– קחו איתכם שקית, סל או תיק קטן לאיסוף האוצרות. כשאוספים- למדו את הילד להיות נחמד לסביבה וגם זהיר. לאסוף רק עלים או פרחים שנשרו מעצמם, לא להרוג חרקים, להיזהר מצמחים דוקרים או חרקים עוקצים, לא להרים אבנים.
– הכירו את הסביבה– נצלו את הטיולים כדי להכיר לעומק את הסביבה הקרובה, את השכונה או היישוב. אחרי כמה טיולים כאלו תפגשו אותם אנשים שוב ושוב- תכירו אותם, דברו איתם, לימדו מהם עוד על השכונה. תכירו את חתולי הרחוב וכלבי הבית, את הבתים ואת הדיירים, עקבו אחרי בינויים ושינויים. כשמכירים היטב הרבה יותר קל להרגיש שייכים.
איך אתם מטיילים? אשמח מאוד לשמוע חוויות ולראות תמונות מ"הליכות הטבע" שלכם ברחבי הארץ!
מחשבה אחת על “Nature walk”