איך זה להיות עץ?

קופסת עץ תחושתית לטו בשבט

היום בטיול הערב שלנו, יעלה ציינה שהירח כבר כמעט עגול. בשלוות נפש אמרתי לה שהיא צודקת, ותיכף ט"ו בשבט והוא יהיה עגול לגמרי. היא שאלה מתי ועניתי לה "עוד שבועיים". פתאום הבנתי שמשהו לא ממש הגיוני ברצף השיחה הזה…וט"ו בשבט כאן כבר עוד 5 ימים (כלומר עוד 4 ערבים). איך זה קרה?!?! ההכנות אצלנו בבית מתקדמות בקצב סביר, יחסית, אבל פה בבלוג…הזנחה פושעת!

אז מעלים הילוך, וכרגיל, את פעילויות החג מתחילים בהכנת קופסה תחושתית חדשה. קצת לפני זה, בעצם, בפירוק הקופסה התחושתית הישנה. לחורף הכנו בעצם שתי קופסאות תחושתיות, את שתיהן מיחזרנו היטב תוך כדי הפירוק. את קופסת החורף המרכזית שלנו רוקנו מהאביזרים, אספנו את כל כדורי צמר הגפן לשקית פסגור, הוצאנו עוד ועוד את האוויר (יצאה ממש שקית ווקום…) ויצרנו מזרון חדש למיטת הבובה החדשה של יעלה (מתישהו יגיע לה פוסט, אני מקווה).פתאום גיליתי שבכלל לא הקדשתי פוסט לקופסת החורף הגמורה שלנו (היתה רק רשומה בתהליך העבודה). אז הנה קולאז' קטן של הקופסה בפעולה. לצערי הוא לא ממחיש כמה היא הייתה נחמדה…מסתבר שבכלל לא צילמתי את כל מה שהיה בתוכה (בסיס של כדורי צמר גפן לבנים ותכולים, כפות ומלקחיים, מגש קרח, טיפות ועננים מסול, מנסרות פלסטיק שקופות בצורת טיפות ולבבות ועוד):

חורף.jpg

את הקופסה השנייה, עם העולם המושלג שלנו, ניצלנו לעוד קצת זמן משחק תחושתי משובח:

IMG_20160112_173935

שוב, הוצאנו את כל האביזרים, ניקינו והחזרנו למקומם. נשארנו עם קופסה מלאה בשלג מנצנץ ונהדר. כזכור, את השלג הכנו מסודה לשתיה וקצת מים. הזדמנות נהדרת לשחק בניסוי המדעי החביב עלינו (ועל כל ילד שפגשתי)- סודה לשתייה וחומץ. מילאנו בכלי נוח חומץ והבאנו מהאמבטיה את ענן הגשם האהוב שלנו:

IMG_20160112_174034

מילאנו את הענן בחומץ ולאט לאט טפטפנו אותו על הסודה:

IMG_20160112_174122

והתוצאה? בעבוע מנצנץ ומופלא:

IMG_20160112_174246

ההתלהבות לא ידעה גבול. יעלה הייתה בעננים וחזרה על הניסוי שוב ושוב ושוב. זה לא משנה שהיא כבר ראתה אותו כמה וכמה פעמים…מהר מאוד היא זנחה את הענן ועברה לשיטה הישירה:

IMG_20160112_174201

הכמות הגדולה של הסודה בקופסה שמרה על הבעבוע לאורך המון זמן והמון המון חומץ. כשבקבוק החומץ נגמר, יעלה עברה לבחון את העיסה שנוצרה:

IMG_20160112_174901

זה העסיק אותנו שעה ארוכה…מאוד ארוכה. רק אחרי שהילדים שכבו לישון, התפניתי למלא מחדש את הקופסה, וככה היא חיכתה להם בבוקר הבא:

IMG_20160112_215857

כרגיל, התלבטתי הרבה לפני הרכבת הקופסה. במקור תכננתי להשתמש בשקית של אדמה טובה ששוכבת לנו בגינה כבר תקופה ארוכה, עד שבח"ל הזכיר לי שלא מזמן הוא הביא לי מתנה רומנטית נפלאה, שתי שקיות מלאות נסורת עץ נפלאה, הישר מהנגריה בחדר מלאכה. מתנה רומנטית במיטבה- מותאמת לחלוטין למקבלת ומלאת מחשבה. ישר שינתי את הקונספט כולו- יש לנו המון התעסקות בפרחים, בשתילה, בגינה וגם בעצים, ביומיום בכלל ובפעילויות ט"ו בשבט המתוכננות בפרט. אז במקום שתילה בחרתי להתמקד בעץ כחומר. יצאה מזה קופסה נפלאה.

אספתי בבית מגוון גדול (אבל לא גדול מידי, כי פה הבסיס הוא העיקר) של מוצרים מעניינים מעץ, קערה וקופסה לעפרונות (עם מחדד!) שפינינו לא מזמן מבית סביי ז"ל, רכבת עץ ושני עצים מהסט שלה, כף עץ וכדור מסוג-של עץ. כיף לשחק עם מוצרי עץ איכותיים. אמא שלי טוענת שזה כיף בעיקר להורים. אולי היא צודקת:

IMG_20160112_215926

בכל זאת, גם אצל הילדים, ההפתעה בבוקר הייתה גדולה:

IMG_20160113_081343

הם מיד התחילו לחקור את החומר החדש:

IMG_20160113_081302

אפשר לראות שלהוציא אותם מהפיג'מות באותו בוקר היה מאתגר במיוחד…וגם שהקופסה הזו היא מקור בלתי נדלה ללכלוך. אבל, ללא שום ספק, זו הקופסה הכי אהובה אי פעם על אמיתי. הוא ילד נלהב, באמת, אבל אני לא חושבת שעד כה ראיתי אותו עד כדי כך נלהב ממשהו. הוא מבקש לשחק בה כל הזמן. שוב ושוב הוא מכין לנו "עוגה עוגה עוגה":

IMG_20160113_174741

מגיש, מפזר בכל הבית ומבסוט עד השמים. ערב אחד, כשאבא ראה את ההתלהבות מהקופסה, הוא הציע לילדים להעצים את חוויה. ואיזה רעיון זה היה- קערת העץ צופתה בשכבה עבה של נייר כסף, לתוכה אמיתי שפך קצת נסורת ואז, מדורה:

IMG_20160113_175557

הילדים כמובן, היו מרותקים מההצגה. הם חקרו את הריח, את הצבע, למה ואיך כדאי לנשוף על האש כדי שתגדל וכדי שתקטן, אם זה חם, איך זה נראה בחושך ובאור ועוד אינספור שאלות מדעיות:

IMG_20160113_175728

חייבים להודות שאפשר להבין אותם:

IMG_20160113_175809

אבל גם סתם ככה, בלי אפקטים מיוחדים, אמיתי מגיע הביתה ומיד רץ אל הקופסה:

IMG_20160118_094339

בינתיים אספתי עוד כמה חפצים מעניינים:

IMG_20160118_094943

בבושקה מעץ (אחד הצעצועים האהובים אצלנו, גם לה מגיע שאספר עליה פעם), עוד כף עץ עם חורים…אבל אלה רק קישוטים, מבחינת אמיתי, הנסורת המלכלכת להפליא מספיקה בפני עצמה…

ללא ספק, פעילות הפתיחה לקראת ט"ו בשבט שלנו זכתה להצלחה גדולה. כנראה ששאר פעילויות החג לא יצליחו להאפיל עליה…אבל למצוא משהו שגורם כל כך הרבה אושר לאמיתי היה לגמרי שווה את זה!

מקווה להספיק להזדרז ולהעלות הנה עוד פעילויות לפני בוא החג. כמו שכתבתי ברשומה הקודמת, החודש הקרוב שלנו עמוס באירועים משמחים, ובין ההכנות לחג, אנחנו מתעסקים לא מעט גם בפינוק החוגגים…מאחלת לכולנו רק בשמחות, בנטיעות ובמשחקים!

מודעות פרסומת

3 מחשבות על “איך זה להיות עץ?

  1. גאוני! פשוט גאוני! הרעיון עם הנסורת חייב לרוץ בפינטרסט, פשוט חייב! מאוד מקורי, ומתאים לכל כך הרבה נושאים סביב הטבע, העצים ואיכות הסביבה. חומר טבעי וכייפי. כל הכבוד!

    אהבתי

תגובה מביאה אהבה! מחשבות, רעיונות, תמונות, בקשות ושאלות יתקבלו בשמחה רבה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s