שתילי בצק

בצק טו בשבט- ערכה ריחנית ופורחת

הרבה זמן לא הכנו ערכת בצק חדשה. בחנוכה הכנו בצק בסיסי וניסינו לצבוע אותו בצבע זוהר בחושך. זה לא ממש עבד, למרות שזה לא מנע מיעלה לשחק בו לא מעט. כשעברנו לנושא החורף לקחנו את אותו בצק, הוספנו לו צבע לבן ונצנצים והפכנו אותו לבצק שלג. במה שנשאר מהבצק השתמשתי השבוע במגש ההשחלה לט"ו בשבט. זהו, המקרר ריק מבצק, הגיעה הזמן לערכה חדשה. הפעם היה לי רעיון חדש והתלהבתי ממנו מאוד. בין שלל העיסוקים שלה, יעלה החליטה שהיא לא רוצה להשתתף בהכנת הבצק, אבל בהחלט רוצה להשתתף בתכנונו. ככה זה התחיל:

IMG_20160120_165418

בטיולנו אספנו כמה מחטי ארון ירקרקות, הגינה שלנו קטפנו לימונית ולואיזה, והעברנו הכל למטבח. הקונספט שיעלה ואני תכננו יחדיו- בצק חום בריח אורן, בצק ירוק בניחוח לימונית ולואיזה ("לימוזינה" בפי יעלה) ולבקשת יעלה, בצק סגול לפרחים בניחוח ענבים. יש דרכים מדעיות ומקצועיות להפיק תמציות ריח מצמחים. אני לא מכירה אותן, אז הלכתי על השיטה החובבנית:

IMG_20160120_165709

התחלתי מהלימונית והלואיזה. הכנתי את בסיס הבצק ע"פ המתכון הנהדר והאהוב הזה:

IMG_20160120_165936

בפינג'אן הרתחתי את כמות המים הדרושה למתכון, יחד עם צרור נאה של לימונית ולואיזה וערבבתי היטב. הבצק יצא נעים ונהדר, אבל בריח…של בצק. ניסיתי להוסיף לו חלקים מהצמחים, לריח ולטקסטורה:

IMG_20160120_170906

טקסטורה יש, ריח עדיין לא. אז הוספתי פנימה גם תכולה של תיון שלם בניחוח עז של לימונית ולואיזה:

IMG_20160120_171049

ניחוח קלוש…בקושי. החלטתי בבצק האורן החום לנסות דרך קצת שונה. השריתי את המחטים במים חמימים לילה שלם לפני ההכנה:

IMG_20160120_170857

האם זה עזר? לא ממש…התוצאה הייתה דומה. בצק בריח של בצק. אחרי שהוספתי לו את צבע המאכל החום ולא הייתי לגמרי מרוצה מהגוון שיצא, החלטתי שהניחוח הקלוש לא מצדיק את הוויתור בענייני הגוון, והוספתי קצת קקאו ליצירת גוון הגזע המושלם שרציתי. אז עכשיו יש לנו בצק אורן בריח שוקולד. לבצק הענבים כבר השתמשתי באבקה מוכנה של kool-aid (המתכון כאן), והריח יצא חזק ונפלא…כנראה שזה לא ממש טבעי או בריא (אם כי לגמרי אכיל), אבל בהחלט עושה את העבודה. בכל מקרה, עם או בלי ריח, התוצאה יצאה יפה:

IMG_20160121_172020

ואז הגיע החלק האהוב עליי- הרכבת הערכה:

IMG_20160121_175736

הבצקים נארזו בשקיות שומרות אטימות ועברו הישר לקופסאות המחולקות הנפלאות של איקאה. מסביב סודרו להם חותכני פרחים מפלסטיק וגם חותכן קטן ממתכת, שאריות מחטי אורן, כלי גילוף מעץ, פרחי פלסטיק שונים, פרחי שקדיה מסול וקצת חרוזי עץ שהושאלו ממגש ההשחלות שלנו. הדבר היחיד שיותר כיף מלהכין את הערכה זה לראות את תגובת הילדים לערכה:

IMG_20160121_172952

אמיתי קודם כל התלהב מחותכני הבבושקה. הוא מאוד אוהב את הקונספט (כן, זוכרת שהבטחתי לכתוב על הבבושקה שלנו פעם). יעלה לא בזבזה רגע ומיד גייסה אותו להצטרף אליה לעבודה. חד משמעית בצק זו הפעילות הכי הכי אהובה על יעלה:

IMG_20160121_173857

היא לשה, מיששה והתלטפה (יש לה תחביב מוזר, ליצור "פיתות" ולהניח אותן על הפנים שלה…לא יודעת למה, אבל זה ממש מרגיע אותה). התחלתי לשחק לידה. היא ראתה את העץ שהכנתי וביקשה גם:

IMG_20160121_174448

יכולה להיות יופי של פעילות גם לענייני מניה, זיהוי ספרות והתאמה. אמיתי בינתיים בחן את כלי הגילוף בסקרנות גדולה:

IMG_20160121_174633

הייתי צריכה לחדול את המשחק די מהר באותו יום, כי כבר נהיה ערב. למחרת על הבוקר הם המשיכו במשחק, פיזרו בצק, טעמו אותו (חייבת להודות שאני לא ממש מבינה את הקונספט לפיו בצקי משחק תמיד מלוחים ולכן ילדים לא יאכלו אותם. כל הילדים שאני מכירה אוהבים מלוח, מאוד. מזל שהבצק שלנו אכיל) והמציאו לו שימושים חדשים. יעלה למשל הוסיפה כדורי בצק בשלושה צבעים לשקיות ההפתעה שהכינה עם סבתא לקראת יום ההולדת של בת דודתה האהובה. אחר כך, בבית, בצק המשחק הסגול הפך לעוגה:

IMG_20160122_174513

היא "זרתה" על העוגה קמח ולא היה קץ לשמחה:

IMG_20160122_174708

היא הוסיפה ויצרה מהקמח דוגמה, עד שהייתה מרוצה מהעוגה:

IMG_20160122_175033

יש לי איזו רשומה מקיפה על מונטסורי שאני נאבקת איתה כבר כמה חודשים. אחד הדברים החשובים ביותר שכתובים בה (בעיני) הוא שהמונטסורי דורש קודם כל צפייה. לצפות בילד, לשים לב, להבחין ולתעד מה הוא אוהב, אילו חומרים ופעילויות מרגשים אותו, מה הוא עושה עם כל הזמנה לפעילות, מה הוא בוחר קודם, איך הוא משלב ומה…לא לפספס אף פרט. הפעילויות התחושתיות שלנו לקראת ט"ו בשבט- הבצק והקופסה, נתנו לי המון המון מידע. מדהים לראות עד כמה ההעדפות שלהם משתנות, אישיות, גמישות. עד כמה כל אחד מהם לוקח את אותו חומר בסיס למקומות שונים. זה גם הגיל, והרבה האופי, ללא ספק. אמיתי היה (ועודנו) נרגש ונפעם מהנסורת- מהמרקם, מהמזיגה, מהפיזור, מהתחושה. יעלה מתמכרת במסירות מלאה לכל בצק שנופל לידיה. בכל זאת, שניהם קודם כל יוצרים עוגה :)

אני מאחלת לכולנו חג ט"ו בשבט שמח (בטעות הקלדתי "צמח"…דווקא טעות נחמדה). חג בו נשים לב לפרטים הכי קטנים שמובילים לצמיחה הכי גדולה, חג בו נתכנן מה נשתול ומה נזרע השנה, חג של חורף אמיתי ושל פריחה!

מודעות פרסומת

תגובה מביאה אהבה! מחשבות, רעיונות, תמונות, בקשות ושאלות יתקבלו בשמחה רבה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s