מכסים ונהנים

אלבום תמונות- משחק אינטראקטיבי ליום המשפחה

משקיעה או שוקעת? זו השאלה שמעסיקה את עולם האימהות ההוירטואלי בשבועות האחרונים. עוד בתקופת ההריון של יעלה, לפני קצת יותר מ-4 שנים, נחשפתי לעולם האימהות הווירטואלי, או נכון יותר- עולם האמהות הפייסבוקי. מכיוון שביליתי הרבה מההריון הוא בחוסר מעש, למדתי להכיר את קבוצת "מאמזון", העברתי המוני הנקות לילה בקריאת פוסטים מגוונים- חלקם אינפורמטיביים ומועילים, חלקם מגוחכים, חלקם מיותרים, חלקם משעשעים, חלקם מרגשים…עם הזמן המבחר התרחב- קבוצות אמהות בפייסבוק נפתחות ללא הפסקה. לאחרונה עלתה לכותרות קבוצת "אמהות משקיעות"- קבוצה בה אימהות משתפות בדברים מושקעים ונהדרים שהכינו לילדיהן- עוגות (בעיקר), חגיגות מעוצבות, משחקים מושקעים, חדרי ילדים ועוד ועוד, וגם חולקות רעיונות, מחשבות טיפים, קישורים והמלצות (למען הגילוי הנאות- אני לא חברה בקבוצה הזו. הייתי, לכמה ימים, ועזבתי, כי זה גזל ממני יותר מידי זמן, וגם אנרגיות). כתגובת נגד לקבוצה הזו נפתחה קבוצת אמהות מקבילה, "אמהות שוקעות"- קבוצה בה האמהות משוויצות בערימות הכביסה, הכלים, בעוגות המוכנות וחולקות מחשבות, קשיים, תלונות, קיצורי דרך ושאר הפתעות. איכשהו, בין שתי הקבוצות האלו נוצרה איזו יריבות סמויה, סביב שאלת השאלות- מה הופך אמא לאמא טובה. למרות שאני לא משתתפת פעילה בקבוצות ,הדיון הזה עורר גם אותי להמון מחשבה.

ולמה כל הדיון החופר הזה פה בפתיחת הרשומה? כי בין יתר ההרהורים שהיריבות הזו הובילה אליהם, הבנתי גם שבכל אחת יש גם אמא שוקעת וגם אמא משקיעה, וגם הבנתי, שלמרות שזה נראה אחרת, במשחקים, אני לגמרי שוקעת ולא משקיעה…אני אוהבת להכין פעילויות לילדים, מאוד, ומדובר לרוב בפעילות מקוריות, מעניינות, מיוחדות, מגוונות, אבל…קשה לי מאוד עם פעילויות שדורשות הרבה הכנה. כשצריך לאסוף כמה חומרים, מהבית או אפילו מהחנות- אני מאלתרת, אוספת, מסדרת ונהנית להפליא. אבל כשצריך לאסוף, להדפיס, לניילן, לגזור, להדביק, לחתוך…רוב הסיכויים שזה לא יקרה. מידי פעם יש לי כוונות, אני מוצאת פעילות ממש ממש מגניבה, נועצת אותה, מתכננת, מתחילה ו…לרוב זה נתקע. אבל הפעם? הפעם לא נשברתי, ולמרות כל הפעמים שזה נתקע (והיו המון כאלו)- הכנתי פעילות ממש ממש מושקעת וממש ממש מגניבה. אז אני גאה :)

האמת שהקונספט התחיל להיבנות, ואני באמת לא מגזימה, לפני פחות או יותר שנה. מצאתי בפינטרסט רעיו ןמגניב מאוד של יצירת לוח תחושתי שמבוסס על החבאת מרקמים שונים בתוך מכסים של חבילות מגבונים. אמיתי היה אז בן קצת יותר מחצי שנה וזה היה נראה לי מגניב, נהדר ולגמרי מתאים. אז ביקשתי מבני המשפחה לאסוף לנו מכסים של חבילות מגבונים. לאט לאט ערימת המכסים גדלה, ועברה ממקום אחסון אחד לאחר. זוכרות? ביצוע פרוייקטים שדורשים השקעה הוא לא הצד החזק שלי…ופתאום אמיתי קצת גדל, וזה היה נראה לי כבר קצת פחות מתאים, למרות שהוא עדיין מאוד אוהב מרקמים. בערך באותו שלב רציתי להכין לו אלבום תמונות עם תמונות של בני המשפחה הקרובה, כי הוא מאוד התעניין בנושא, התעסק המון במגנטי הצילומים שיש לנו על המקרר, ובאלבום התמונות של יעלה ואבא שהכנו לו במתנה לפני כמעט שנתיים. הייתה לי הברקה, לשלב בין שני הרעיונות וליצור אלבום תמונות שהוא גם משחק "קוקו" קלאסי, ממכסי המגבונים שאספתי. זה לקח בערך עוד חצי שנה, עד שהצבתי לעצמי את יום המשפחה כתאריך יעד להשלמת המשימה. שוב ושוב נעצרתי בדרך, והילדים השתתפו בבחינת המוצר בכל שלב…ככה זה נראה פחות או יותר באמצע:

IMG_20160128_091244

מקופסת התמונות המודפסות שלנו ליקטתי תמונות מתאימות של כל בני המשפחה. היו כאלו שמצאתי בקלי קלות, היו כאלו שעיכבו את הפרוייקט עוד קצת. כמות המכסים שנאספה דרשה גם מיון לא פשוט…מתוך שאיפה בעתיד להרחיב את המגוון…

IMG_20160128_091231

כמובן שאמיתי ויעלה קלטו את המכסים עוד בשלב ההכנה. הם עזרו לי לבחור תמונות- כלומר, יעלה עזרה ואמיתי פיזר את התמונותו לכל עבר וגם קרע כמה מהן. אחרי בחירת התמונות הדבקתי אותן למכסים באמצעות הדבק שכבר היה עליהם וגזרתי לפי קווי המתאר. בשלב הזה זה כבר היה מספיק כדי להעסיק אותם שעות. עם האתגר המוטורי של פתיחת המכסים:

IMG_20160128_090743

זיהוי האנשים, שיום, בדיקה:

IMG_20160128_090749

מתה על התמונה הזו, שרואים איך אמיתי שואל את יעלה אם הוא צודק, והיא מסבירה לו מה התשובה הנכונה…השלב הבא שייך כבר לגמרי לגרסת המשקיעה- כיסיתי את החלק ה"ממותג" של המכסים בנייר טפט שקניתי לפני עידן ועידנים, ועל כל מכסה כתבתי את שם המצולם באותיות "סקראבל" המופלאות של "מזמינים". כשיעלה קמה בבוקר וגילתה את התוספת החדשה ל"משחק עם התמונות" היא הייתה…נרגשת. אין לי מילה אחרת לתאר את זה:

IMG_20160210_092918

ממש מהמפגש הראשון עם המילים הכתובות היו לה תובנות שהפתיעו אותי (כמובן שהעניין האורייני היה חלק מהמטרות שהוספתי למשחק ככל שהוא הלך ונבנה- הוספתי את המילים הכתובות כי רציתי שיעלה תכיר ותזהה את שמות בני המשפחה הקרובה. המקומות שהיא לקחה את זה אליהם הפתיעו אותי)- "אמא, למה בשם של טל יש כל כך קצת מדבקות?" כשהסברתי לה שזה כי השם שלה קצר, היא הלכה וחזרה כעבור דקה "נכון שהשם של אמיתי ארוך?" ועוד מחשבות נהדרות בסגנון:

IMG_20160210_092753

אמיתי, המשיך להתלהב מהפתיחה, מהתמונות ומהסגירה. הוא התלהב גם לנסות להוציא את הציפוי החדש של המכסים, וגם החליט שבעצם זה כלי נחמד ונפתח שכמו כל דבר אחר בסביבתו, יכול להפוך לעוגה נהדרת לבובה:

IMG_20160210_092922

השלב האחרון נועד בעיקר להגביר את העמידות והנוחות של המשחק, והיה הכי מורכב לוגיסטית…רכשתי במקסטוק שלטים מ"עץ", הבאתי אותם לנגריה של חבר טוב שניסר לנו אותם לחצי, ריססנו את פיסות העץ המנוסרות בספריי כחול ובערב הדבקתי עליהם את המכסים עם התמונות. זהו, אחרי בערך שנה של תכנונים, עכשיו המשחק מוכן:

IMG_20160219_184840

כמובן שהוא קיבל מגש משלו:

IMG_20160219_184900.jpg

וגם אחרי כל שלבי ההכנות הארוכים, שהובילו לזה שהמשחק מסתובב בבית, בשלביו השונים, כבר שבועות ארוכים, המכסים נפתחים לפחות 20 פעם ביום, כל אחד:
IMG_20160219_173819

אמיתי משיים את כל התמונות בלי להתבלבל (לפעמים קצת קשה להבין אם הוא אומר אמיר או תמיר, אבל נראה לי שהוא מבדיל, כי הוא יודע להגיד למי הם קשורים…) ואפילו מוסיף מידע משלו על התמונות (נניח בתמונה שלו הוא החליט שהוא אוכל עוגה, אז הוא מחפש את עצמו וצועק בהתלהבות "תי! עוגה עוגה עוגה",כמובן שהוא לא נותן לעובדה שזה בכלל תפוח להפריע לו…) ויעלה מתאמנת ב"לנחש" מי יופיע בתמונה בלי לפתוח את המכסה.

אני מרגישה שניצחתי את המערכת (כלומר, את עצמי), לא התייאשתי בכל נקודות המשבר בדרך ויצא לנו יופי של משחק קוקו ליום המשפחה, שילווה אותנו עוד תקופה ארוכה (בתקווה שאמיתי לא ישמיד אותו לחלוטין קודם לכן). וזהו, עכשיו אני יכולה לחזור לפעילויות שהן רק בכאילו מושקעות (נו, טוב, אם לא מחשיבים את יום ההולדת של יעלה שיחגג בשבת הקרובה עם משהו כמו 500 אורחים…).

מאחלת לכולנו שבוע שבו נרגיש שאנחנו הכי טובים במה שאנחנו עושים, ושנעשה את זה בדרך שהכי טובה לנו, עם כל הלב והנשמה…שבוע מלא שמחה!

מודעות פרסומת

5 מחשבות על “מכסים ונהנים

  1. הפלת אותי לריצפה! זה כזה פרוייקט נהדר, גם השילוב של הפתיחה גם הצילומים, אני כמוך עם הפרוייקטים התקועים אבל עשית לי חשק לא נורמלי, ואני בטוחה שבארגז של התינוקות יש לפחות מכסה אחד של מגבונים…

    אהבתי

  2. את פשוט מהממת. אובייקטיבי לא חבר או משהו. וכמובן כהרגלך חיה בסרט שאת לא משקיענית… מברך כל יום על הבחירה שלי! ו הילדים הנהדרים

    אהבתי

תגובה מביאה אהבה! מחשבות, רעיונות, תמונות, בקשות ושאלות יתקבלו בשמחה רבה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s