אצלנו בחצר

%d7%90%d7%96%d7%95%d7%a8-%d7%91%d7%a0%d7%99%d7%99%d7%94-%d7%94%d7%a8%d7%a4%d7%aa%d7%a7%d7%94-%d7%91%d7%97%d7%a6%d7%a8-%d7%94%d7%92%d7%a8%d7%95%d7%98%d7%90%d7%95%d7%aa

תכננתי לפרסם רשומה נהדרת ומלאה תמונות סתיו שעושות תחושה של חו"ל (מינוס צבעי השלכת באווירת פוטושופ, אבל בכל זאת). אבל אז הסתיו הזה…לאט לאט, כמעט בלי שנרגיש, נהיה נעים בחוץ. כל כך נעים שהיום בילינו בערך שעתיים, בבוקר (!) בחצר הגרוטאות שלנו. זה לא קרה הרבה מאוד זמן (כי…חם). ואז, תוך כדי הבילוי, נזכרתי שתכננתי לכתוב רשומה על השדרוג האחרון שערכנו בחצר, לפני חודשיים בערך, אבל זה אף פעם לא קרה… אז היה לי ברור שהסתיו יהיה כאן גם אחרי יום כיפור, אבל את הרשומה הזו אני ממש חייבת לכתוב עכשיו ומיד. הבלוג מלווה את חצר הגרוטאות שלנו מהיוולדה, ודרך השינויים שהיא עברה. השדרוג האחרון הגיע בעקבות כמה טריגרים שונים. הראשון הוא הספרון המשובח " ילדי הגן בחצר" מאת מלכה האס (כמובן שמצאתי אותו בספריה שלנו), כוהנת החינוך הקיבוצי. ספרון-חוברת מופלא ממש שמגולל את כל התיאוריה מאחורי חצר הגרוטאות הקיבוצית, וכמובן (בכל זאת, קיבוץ), פורט את התיאוריה לפרטי פרטים של המעשה. הספר הזה מילא אותי בהמון השראה ובהתאהבות מחודשת בחצר שלנו. תכננתי לתבל את הרשומה בציטוטים מהספר הנפלא הזה, אבל היא יצאה כל כך ארוכה…אם זה מעניין מישהו, אשמח לשלוח את הציטוטים בנפרד, בחיי שזה מעורר השראה. לקראת סיום הקריאה נתקלתי בפוסט פייסבוק משובח מבית היוצר של חגית אזולאי-רוזנס, אמנית מיקסד-מדיה ואשת השראה מהלכת, שנמצאת ברילוקשיין עם משפחתה ומשתפת במציאות המופלאה והיצירתית שהיא מצליחה למצוא בכל מקום. השילוב של השניים האלו הוביל אותנו ליצירה הפינה החדשה בחצר:

img_20160811_165326

התמונה מהפעם הראשונה שהרשיתי לילדים להתקרב לפינה :) זום אאוט:

img_20160811_165335

ועוד קצת זום אאוט:

img_20160811_165351

הפינה החדשה שלנו זכתה לשם ההו-כה-מקורי "איזור הבניה" וזו מטרתה המרכזית- לבנות ככל העולה על רוחנו:

IMG_20160914_164850.jpg

גרסה ראשונית של בית, למשל. וגרסה אחרת:

IMG_20160914_165930.jpg

כדי לאפשר בנייה יצירתית באמת יש לנו בפינה ארגז כלים מאובזר היטב, מהאוסף הפרטי שלנו ובעיקר מהאוסף הפרטי של סבא (כלומר אבא שלי), שכולל גם חלק נכבד מהאוסף של סבא-רבא (כלומר סבא שלי):

img_20161010_103707

ועוד זווית:

img_20161010_103346

הקלקרים הרבים בפינה השלבו נהדר עם אוסף הכלים:

img_20160914_162809

דרך נהדרת לתרגול עבודה עם כלי עבודה שונים. יש לי עוד כמה כלים להוספה ברשימה, אבל בינתיים הכלים האלו משמשים אותנו היטב. אמיתי יכול להעסיק את עצמו שעות רבות רק באמצעות חתיכת קלקר ומברג מפינת הבנייה:

img_20161010_072151

כמובן שהאיזור מספק גם הזדמנויות טיפוס לא מעטות:

img_20160914_164229

ומגוונות:

img_20160914_164529

הלהיט המרכזי של הפינה הגיע ממקום לא צפוי:

img_20160811_171640

לפני כמה חודשים דיברתי עם אבא שלי בדיוק כשהוא סיים לצחצח נעליים. כן, זו אחת הפעולות החביבות עליו, באמת. מיד ביקשתי ממנו שבפעם הבאה שנבקר הוא ידגים לילדים את הפעילות המרתקת הזו, שאין שום סיכוי שיחשפו אליה בבית…אבא שלי, כמובן, הוא איש רציני, והוא לקח את המשימה ברצינות:

img-20160702-wa0039

גם אייל, בן הדוד המהמם, הצטרף לחגיגה. בדיוק כמו שצפיתי, הילדים היו מרותקים להדגמה החיה:

img-20160702-wa0030

בדרכנו הביתה מאותו ביקור סבא צייד את הילדים בזוג נעליים לצחצוח ובכל האביזרים הנדרשים (יחד עם כלי עבודה עליהם דובר). מסתבר שזה להיט:

img_20160811_172048נעליים עם שרוכים!

img_20160811_173323

והוא לא מאבד מחינו:

img_20161010_105031

ובכלל מדובר באוסף אביזרים ממש ממש מעניינים:

img_20161010_104637(ציור במשחת נעליים). ללא ספק- practical life במיטבם!

ואיפה פוסט ההשראה של חגית משתלב בסיפור? מיד אחרי שקראתי אותו מיהרתי להוסיף לפינה את השדרוג הבא:

img_20160821_174130

ארונית מלאה בצבעים ובמגוון מכשירים לצביעה. ההוראה שנתתי לילדים הייתה ברורה- בתוך גבולות איזור הבנייה- הכל מותר לצביעה. הם, כצפוי (ולשמחתי הרבה) לקחו את ההוראה פשוטה כמשמעה:

img_20160821_174505

עם מברשות, עם הידיים, עם עלים ומקלות או עם כלי עבודה, צביעה של מגוון משטחים ובתנאי שטח משתנים:

img_20160821_174803

יש משהו מאוד משחרר ופשוט נהדר מוטורית בצביעה חופשית של משטחים גדולים:

img_20160914_163341

ממש ממש חגיגה:

img_20160914_163458

הפינה הזו מספקת לנו (לילדים, כן, כמובן שהכל בשביל הילדים ;) אינספור הזדמנויות ליצירתיות ולנקודת מבט חדשה:

img_20160914_163731

השילובים שהם יוצרים מהאביזרים השונים הם פשוט חגיגה לאמא הגאה:

img_20161010_110420

(אמיתי מנסה לנקות את כתמי משחת הנעליים עם "שואב אבק" ששאל ממטבח הגרוטאות שלנו. מי אני שאגיד לו שזה בכלל מיקסר ידני?!?!)

אז נכון לעכשיו, זו הפינה האהובה עליי בבית, והמקום בו אני מקווה לבלות את רוב ימי הסתיו הנעימים הבאים עלינו לטובה. כמובן שלא חייבים בשביל זה חצר שלמה או אפילו פינה גדולה. ארגז קטן של כלי עבודה, כמה שאריות קלקרים, מדף ישן, שידה רעועה, קרטונים- כל גרסה תתקבל אצל הילדים בברכה. ואם עדיין לא השתכנעתם שזה גן המשחקים המושלם, הנה עוד סרטון מהמם להשראה.

ובאווירה כזו, של בנייה, חופש ויצירה, אני מאחלת לכולנו גמר חתימה טובה, שיסמן תחילתה של שנה בה נצטרך להגיד לעצמנו כמה שפחות "סליחה".

מודעות פרסומת

2 מחשבות על “אצלנו בחצר

  1. את פשוט השראה מהלכת! אני קוראת בשקיקה את רשימותייך המאלפות וגם מעבירה אותן בשמחה לאנשים שרלוונטי להם. כל הכבוד לך! שנה נפלאה! גמר חתימה טובה! תהלה

    אהבתי

תגובה מביאה אהבה! מחשבות, רעיונות, תמונות, בקשות ושאלות יתקבלו בשמחה רבה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s