ארה"ב של אמריקה

כנראה שאין זמן נכון יותר מהשבוע להגיד משהו על אמריקה. נכון, זו לא תובנה פוליטית מבריקה או אמירת ייאוש שנונה, אבל הטיימינג פשוט מתבקש :). אז ממש רגע לפני הבחירות, הוריי היקרים שבו לארץ הקודש אחרי טיול ארוך בארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות (נכון לרגע כתיבת שורות אלו וגו') ועמם..הפתעה. הפתעה גדולה. טוב, לילדים זו הייתה הפתעה, לי זה היה…משלוח! שבועות ארוכים לפני הנסיעה שלהם עשיתי שיעורי בית, ובסופו של דבר עשיתי הזמנה גדולה (למדי, השתדלתי לשמור על פרופורציות, גם הסבים הטובים ביותר לא צריכים לשלם יותר מידי על משקל עודף). למרות ההתלבטויות בדרך, בסופו של דבר ריכזתי את ההזמנה כולה מאמאזון, וזה אכן הוכיח את עצמו- ההזמנה הגיע במהירות, ביעילות, באריזות נוחות יחסית ובלי הפתעות. את ההפתעות אני שומרת בינתיים בארון סודי, וחושפת כל פעם קצת, כדי לא ליצור עומס גירויים חדשים. מכיוון שאני לא יכולה לשתף את הילדים בכ-ל ההתלהבות שלי, ורוב הסובבים אותי לא ממש מבינים את ההתלהבות המוגזמת שלי מ"משחקים של ילדים", החלטתי שהבלוג הוא המקום שלי להתלהב עם כל הלב, אז קבלו אותן- הרכישות החדשות. מזהירה מראש- התלהבתי הרבה. הרבה תמונות, הרבה מלל. ככה אני מתלהבת. מבטיחה לסלוח אם לא תקראו הכל…אבל שווה לא לוותר על התמונות. אם מישהי מעוניינת, אשמח לצרף קישורים למוצרים ספציפיים ומעניינים:

את ההנעה לפעולה קיבלתי, כמובן, מיעלה. היא ראתה ביוטיוב שמלה מסויימת לבובה והחליטה שדאדא ממש ממש חייבת בדיוק כזו שמלה. לשמחתי, יעלה מאוד בררנית במתנות, ונדיר שהיא מבקשת משהו בכזו נחישות והתמדה. החלטתי לנצל את הנסיעה של הסבים, לשלב את זה עם הכותרת "מתנה לראש השנה" (אפילו שזה הגיע אחרי סוכות) ולהזמין לדאדא את שמלת החלומות. עבר די הרבה זמן מהרגע שהכנסתי את השמלה לסל הקניות ועד הקניה עצמה, ואז…השמלה נעלמה מהמלאי. התחליף היחיד שמצאתי לשמלה הספציפית היה "סטוק" של 6 שמלות בובה מפוארות. בזכות המחיר לא התלבטתי יותר מידי, ודאדא…חגיגית מתמיד:

זו, אגב, לא השמלה המדוברת, אלא רק אחת אחרת מהמבחר…מה ששווה במיוחד הוא הפרצוף של יעלה כשהיא קיבלה את המתנה:

שלושה ימים אחרי היא המשיכה לשחזר שוב ושוב את הרגע ה"מרגש".

המתנה "הגדולה" שיועדה רק לאמיתי, משהו שקיוויתי שישמח אותו כמו שהשמלות שימחו את יעלה, הייתה זו:

מלגזת פליימוביל. עם נהג וארגזים שבאמת עולים ויורדים. אני ממש התלהבתי, אמיתי, בינתיים, קצת פחות. בנוסף לשני אלה קניתי רק עוד משחק אחד שנכנס אצלי להגדרת ה"משחק הדמיוני":

שני סטים (שבאו ביחד, במחיר הכי משתלם שמצאתי) של הלבשת דמויות מגנטית של החברה המעולה Melissa@Doug. השאיפה שלי הייתה למצוא גרסה בה יש דמות ילד ודמות ילדה וניתן להלביש את שניהם במגוון סגנונות, אבל לצערי לא מצאתי גרסה כזו (ולא, דמות נסיכה ודמות כבאי זו לא הדוגמה שאני מחפשת…). מקווה שלמרות המגדריות הזועקת, יעלה תבלה לא מעט שעות של הנאה עם המשחק הזה, כשתקבל אותו.

הזמנתי עוד סט עץ מגנטי מאותה סדרה, דומה אבל ממש שונה:

סט משגע של גוף האדם! על השלד מלבישים את האיברים הפנימיים, כלי הדם, השרירים ואז- גוף זכרי או נקבי ומעליהם דמויות לבושות. שני הילדים מאוד מתעניינים בנושא, אז אני די בטוחה שלערכה הזו יהיה שימוש רב אצלנו בבית.

עוד בגזרת השילוב בין הלימודי לדמיוני, לא וויתרתי על כמה toobs חדשים לאוסף (למי שלא מכיר, מזמינה בחום לקרוא בפירוט על ההתמכרות שלי/שלנו כאן):

הראשונה שהצטרפה לרשימה היא שפופרת התינוקות. לא הבחירה הראשונה שלי, אבל זה בהחלט ה-נושא שהכי הכי הכי מעסיק את יעלה ואת אמיתי בימים אלו. הנושא שהם הכי אוהבים, הכי מתעניינים והכי מדברים עליו- תינוקות. לא, זה ממש לא משהו שמגיע מהבית (תודה ששאלתם), אלא מפרץ ההריוניות האהובות והתינוקות הקרובים-מאוד שסביבנו. אז שניהם מדברים בלי סוף על התינוקות שבבטן שלהם, ומתעסקים במגוון דרכים שונות בטיפול בתינוקות, אמיתיים ומדומים כאחד. את השפופרת הזו בחרתי להציג לילדים ראשונה מבין המתנות "שלי". יעלה הגיבה כמעט באותה התלהבות שהגיבה לשמלות:

היא קוראת להם "משה-אים בתיבה". אחרי כמה ימים של משחק חופשי, ארגנתי אותם בסוג של מגש/עולם קטן:

את בחירת ההורים (משפופרת ה"days of the old" שכבר כיכבה פה בעבר), השארתי ליעלה. ללא ספק הצלחה. השפופרת השנייה שהופיעה למעלה בתמונה היא שפופרת החרקים ה"רגילה", שהבטחתי לעצמי שאקנה כשתהיה לי הזדמנות לקנות בזול, למרות שכבר יש לנו את הגרסה הזוהרת בחושך שלה. מלבד השפופרות יש בתמונה עוד שתי ערכות מסדרת המדע של אותה חברה נפלאה. הערכות מכילות דגמים בדומה לשפופרות. ערכה אחת של גלגולי הפרפר (יש ערכות דומות לעוד מגוון בעלי חיים, כמו למשל צפרדעים, חיפושיות, עכבישים ועוד) ו, ה-להיט מבחינתי (כבר ציינתי שהנסיעה של ההורים שלי הייתה ביום ההולדת שלי?! מותר לי לקנות מתנות גם לעצמי!)- סט של האדם לאורך האבולוציה, מהקוף ועד ימינו אנו. כל כך נפלא. באמת:

עוד נושא שמעסיק אותנו הרבה ולכן שכה לתשומת לב גדולה בהזמנה הוא נושא הצורות והציור. התחלתי ממוצר מונטסורי קלאסי (בתחפושת פלסטיק. המקור הוא ממתכת, אבל לא מצאתי אותו באמאזון, ובאופן כללי אני לא מתנזרת מפלסטיק, בכלל):

ולמה רואים רק את הפתק בתמונה? כי גם כאן לא התאפקתי והשתמשתי את הערכה עוד לפני הצילומים…ככה היא נראתה בעבודה:

טוב, לפחות חלק קטן ממנה. הערכה כוללת 10 צורות בסיסיות. צורות פלסטיק כחולות עם ידית ומסגרות פלסטיק וורודות עם מגרעת (כלומר, חור) בצורה המתאימה. השוס הגדול של ה"פאזל" הבסיסי הזה שהוא מהווה בעצם סט שבלונות לתרגול וליצירה:

בדוגמה זה דווקא אמיתי שבוחן את האפשרויות הגלומות בערכה, אבל ידעתי (ולשמחתי לא טעיתי) שיעלה תראה את הפוטנציאל שבה

כדי להשלים את הרעיון קניתי ערכה דומה אבל שונה של שבלונות:

ומוצר שחיכה זמן ארוך מאוד מאוד ברשימת המשאלות שלי, וכנראה יחכה עוד קצת עד שהילדים יהיו בשלים להשתמש בו, אבל בינתיים אני מלטפת:

מדובר במנסרות יפיפיות במגוון צורות גאומטריות, בצבעוניות שקפקפה ומשגעת. לכל מנסה יש פקק בעל סגירה הרמטית שמאפשר למלא אותה במגוון חומרים (נניח, בסיס של קופסה תחושתית), וכן בסיס מתפרק שמסייע לזהות את הצורה הדו-מימדית הבסיסית:

אחרון חביב, כמובן שלא יכולתי לוותר על כמה תוספות קטנות לאביזרים התחושתיים שלנו. באמת שהגבלתי את עצמי מאוד בתחום הזה, כי מגוון האפשרויות הוא…מסחרר. מילולית. והמקום בבית שלנו הוא, בגדול (אם תשאלו את בח"ל, גם בקטן), לא קיים. אז:

שלישיית מלקחיים שונים מבמבוק, סט כפות עץ עמוקות שחיפשתי המון זמן, חבילה ענקית של חרוזי מים צבעוניים וערכה מדליקה של כלים לתרגול מוטוריקה עדינה (כלומר, לקופסאות תחושתיות).

עד כאן הרכישות המשובחות שלי. טוס, כמעט. הזמנתי עוד מתנה קטנה שיועדה גם באופן רשמי לעצמי, ספר, שיזכה לרשומת-סקירה משל עצמו כשאסיים אותו. כנראה שיהיה בה אפילו יותר טקסט מברשומה הזו…

מקווה שנהניתם לחלוק איתי את האוסף המשובח הזה, שהגיע אלינו רגע לפני המבול, היישר מארצות הברית של אמריקה. מאחלת לכולנו ימים טובים, שפויים ומלאים שמחות קטנות.