אורים

%d7%9e%d7%a9%d7%97%d7%a7%d7%99%d7%9d-%d7%91%d7%90%d7%95%d7%a8-stem-%d7%9c%d7%9e%d7%aa%d7%97%d7%99%d7%9c%d7%99%d7%9d

משנה לשנה אני מספיקה לשכוח כמה חנוכה הוא חג אינטנסיבי. תמיד לפני החג אני מדמיינת חג קליל במהלכו אני מספיקה לכתוב המון פוסטים, ואז מגיע החג, עם כל הדלקות הנרות והמשפחתיות והטקסים והחגיגות ו…התחלתי לכתוב את הרשומה הזו בחמישי בערב, והנה הנר השלישי כבר מאחורינו. בכל מקרה, את כל הפעילויות הללו הספקנו עוד לפני החג. מאז שהתחיל החג ההספקים שלנו ירדו באופן משמעותי. ולעניינו-

כבר נתקלתן בביטוי STEM? כל בלוג הורות/חינוך שמכבד את עצמו ברחבי העולם, הקדיש כבר לפחות רשומה אחת לנושא החם הזה. STEM אלו בעצם ראשי תיבות של התחומים ה"מדעיים"- מדע, טכנולוגיה, הנדסה ומתמטיקה (מטה"מ, אם תרצו), והכוונה היא להכניס את התחומים האלו לתוך חיי היומיום של הילדים, בצורה שמתחברת לחיים, ולא מנותקת בכיתה הסגורה. לא הייתה לי איזושהי כוונה להתייחס לטרנד בפעילויות חנוכה שלנו, אבל כמו שקורה בד"כ, הסתבר שהתת מודע חזק מהמודע, ומשהו מכל הרשומות שקראתי בנושא כנראה חלחל, כי הצטבר לי אוסף של פעילויות אור מטה"מיות למדי. חייבים להודות שזה נושא שממש מזמין התעסקות מדעית שכזו…

ההתחלה, כמו רוב ההתחלות שלנו לאחרונה, הייתה די מקרית:

img_20161206_091259

יעלה ואמיתי קיבלו מסבתא במתנה פנסים (בלי קשר לדמי חנוכה, די הרבה לפני החג). פנסים מגנטיים חזקים ומדליקים לשעת חירום. פעם אחר פעם הפנסים מצאו את דרכם לרצפה, בעוד שלוש הסוללות שלהם מתפזרות לכל עבר. בפעם ה-558 שהחזרתי את הסוללות למקום הייתה לי הברקה- יופי של הזדמנות ללמד את יעלה:

img_20161206_091338

הסברתי לה את העיקרון (הטכני בלבד, לא החשמלי)- שטוח לקפיץ. אמיתי היה מרותק, והיא התאמנה והתאמנה עד ש:

img_20161206_091419

ויהי אור! היא כל כך התלהבה, שהתחילה להפיל את הפנס בכוונה, אז הפכנו את זה למגש:

img_20161223_150033

ועכשיו, במקרה חירום, היא בכלל לא זקוקה לנו, היא יודעת להסתדר בעצמה! הכי "חיים מעשיים" שיש.

הפעילות השנייה בנושא אור, הייתה קצת יותר מתוכננת וכנראה שבגלל זה גם קצת פחות מוצלחת. מדובר ברעיון ששמרתי הרבה מאוד זמן לרגע הנכון, ומסתבר שהוא עוד לא הגיע- שולחן אור ביתי:

img_20161213_122149

הרעיון מאוד פשוט ומאוד מאוד מגניב. כשהייתי קטנה שולחן האור של אבא שלי, ששימש אותו לבחינת נגטיבים של תמונות, היה קסם בעיני. מסתבר שלא הייתי לבד, וילדים בכל רחבי העולם מנסים לשחזר את הפלא הזה. ה"מתכון" שעליו התבייתתי פשוט ממש- קופסת פלסטיק שקופה, שרשרת נורות, נייר חצי שקוף כלשהו (שעווה/משי/טישיו) וסלוטייפ. אני די בטוחה שהבאג בשולחן שלנו היה שרשרת הנורות הצבעונית. עם שרשרת לבנה זה היה מושלם. גם ככה האפקט היה מגניב:

img_20161213_122157

אמיתי מאוד התרגש מהרעיון. הבאתי לו כמה אפשרויות לחקירה על שולחן האור (חיפוש קליל בפינטרסט יוביל למאות רעיונות מתאימים ומגניבים. ממש), אבל פה היה לו באג בתוכנית:

img_20161213_165615

הוא החליט שהחלק של ה"שולחן" בכל העניין הזה די מיותר, וחקר את החפצים השקפקפים בתוך הקופסה עצמה, בצמוד לשרשרת הנורות:

img_20161213_165824

גם זו דרך מעניינת לחקור, ובהחלט לא סוף הסיפור שלנו עם שולחן האור. יש לי עוד תוכניות גדולות עבורו…

בניגוד לאמיתי, יעלה לא הביעה הרבה עניין בניסיון הראשון שלנו עם שולחן האור. אז מצאנו הזדמנות אחרת לחקור את האפשרויות הקסומות שבאור:

img_20161220_170518

בסדנת תיאטרון צלליות מקסימה ממש בספריה האזורית שלנו:

img_20161220_170948

המדריכה המקסימה (גליה מ"תיאטרון פפיון") עשתה הדגמה קצרצרה ואז נתנה לנו יד חופשית להשתעשע עם אוסף הבריסטולים השחורים, המספריים, הצלופנים והדבק. אני בעיקר השתדלתי לשתוק ולבצע רק את מה שהתבקשתי במפורש. כל כך כיף לראות את היצירתיות משתוללת:

img_20161220_171021

אחרי כמה התנסויות חופשיות, יעלה החליטה להציג את הסיפור "פרפר הזהב והאפונית". בתור ילדה אהבתי את הסיפור הזה כל כך. בתור אמא פמיניסטית למדי לא קל לי איתו, אבל הקסם הרומנטי הפשוט והתמים שלו עובד גם על יעלה, מסתבר. השיא של האירוע מבחינתה היה כשזכתה להציג את ההצגה מול הקהל:

img_20161220_171253

עם מיקרופון!

img_20161220_171235

האושר שלה לא ידע גבול, ומאז המשכנו לנסות לשחזר את קסם הצלליות באמצעים ביתיים פשוטים. להיט מובטח- אותם חומרים כמו בסדנה, בתוספת פנס חזק למדי וקיר לבן. קסם.

פעילות אחרונה בהחלט לרשומה זו- שייכת קצת יותר לרשומת החנוכיות, אבל לגמרי פעילות STEM באופיה. אתגר החנוכיה:

img_20161219_100204

לצערי אין לי את הקופסה של משחק ההרכבה הממש נהדר הזה, שקיבלנו בירושה, אבל הוא אחד המוצלחים שבז'אנר. מהקופסה הוצאתי כמה חלקים בסיסיים- מברג שטוח, לוח הברגה, כמה לוחות קטנים שמרכיבים ביחד/לחוד 9 חורים, 8 ברגים ו8 אומים צהובים ועוד ר' כזו ומעין שייבה אדומה. אמנם הכל מפלסטיק, אבל מספיק רציני ואיכותי כדי לגרום גם לאמיתי (שלרוב מוכן "לשחק" רק עם כלי עבודה אמיתיים) לאהוב אותו. הצגתי לילדים את האתגר- קחו את כל החומרים שבמגש והרכיבו חנוכייה כשרה:

img_20161219_100229

הרצינות הייתה תהומית. זה דרש שיתוף פעולה:

img_20161219_101118

וחלוקת עבודה:

img_20161219_101318

עד להשלמת המשימה. זה היה מאוד שונה מהפעילויות שאנחנו בדרך כלל עושים, ובעיני זה היה בהחלט שינוי לטובה. מאוד מצא חן בעיני הקונספט הזה של פעילות-אתגר/חידה ואני בהחלט מתכוונת להכניס אותו לשגרה.

זהו, עד כאן חנוכה המדעי שלנו. לפחות לבינתיים. נדמה לי שמאז שהחג התחיל באופן רשמי, מה שהילדים עשו הוא לחקור, באופן מדעי לחלוטין, את מיליון מתנות החג שהם קיבלו וממשיכים לקבל. לא שיש משהו רע בזה… מלבד התקף הסדר שתקף אותי הערב במטרה למצוא מקום לדברים החדשים שצריכים מקום, כמובן. מאחלת לכולנו המשך חג שמח, יצירתי, מלא אור, שירי חג ושמחה רבה!

מודעות פרסומת

תגובה מביאה אהבה! מחשבות, רעיונות, תמונות, בקשות ושאלות יתקבלו בשמחה רבה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s