חמסה חמסה

לא ייאומן כי יסופר, אבל חגיגות יומולדת חמש מאחורינו. ממש ממש מאחורינו. רצף חגיגות ארוך, עמוס התרגשויות ואירועים, ואחריו- ילדה אחת קצת יותר בוגרת ומאוד מאוד מאושרת. הצלחה!

רצף החגיגות התחיל ביום שלפני תאריך יום ההולדת, עת שמנו פעמינו, בהרכב משפחתי מלא, אל סבא וסבתא שבמרכז. אחרי ביקור בת-דודה וזמן משפחתי, את הערב אמא שלי, אחותי ואני ליצירות יומולדת:

איזה כיף היה ליצור כרטיס מהחומרים המוגבלים שעמדו לרשותינו. הרבה זמו לא העמדתי בפני אתגר יצירתי שכזה. זה הלך נהדר, כך שבבוקר חיכתה לילדת יום ההולדת הפתעה משמחת לבב יעלה:

סלסלת יומולדת כמיטב המסורת, עם המון סגול, נוצץ ומתנות שישמחו את יעלה. השיא, כמובן, היה מתנות יום ההולדת שהוזמנו מראש מהסבים ומהדודה (כל מתנה בנפרד, כמובן). רק לשם ההמחשה:

המשכנו לארוחת בוקר חגיגית שכללה, ובכן…עוגת יומולדת:

כמה אושר אפשר להכיל???

כדי להשלים את החגיגה, היא קיבלה מההורים את מה שהיא ביקשה- יום כיף שהוא לגמרי שלה. אחרי חיפושים רבים, אחרי מקום שיהיה מעניין וכיף ליעלה, במרחק גיאוגרפי סביר ופתוח לקהל פרטי בבוקר באמצע השבוע…מצאנו את המקום המושלם בשבילה:

משחקיית "בית ילדותי" שבהוד השרון- משחקייה קצת אחרת, מקדש של משחק סוציו דרמטי, "עיר ילדים" קטנה ונהדרת. המקום מומלץ בחום לגילאי 2-4, אבל לא היה לי שום ספק שגם יעלה תהנה ממנו מאוד. מאוד. פינת התחפושות, המספרה, הסופר, המטבח, חדר השינה ועוד סיפקו לה עניין, אבל ללא ספק המנצחת הייתה המרפאה, שהעסיקה אותה מעל שעה:

משם המשכנו למסע קניות לקראת החגיגה הגדולה ("מקסטוק", כמובן) ולארוחת צהריים עם המשפחה המורחבת. בסוף היום יעלה הייתה כל כך מותשת, וכל כך כל כך מאושרת. איזה כיף זה היה. החלק השני של החגיגות כמעט ולא צולם, אבל הוא כלל חגיגה קטנה וסמלית (כלומר, עם הרבה שוקולד וזיקוקים) במפגש החינוך הביתי השבועי שלנו.

שיא החגיגות הגיע בשבת, בחגיגה הגדולה. כמיטב המסורת, הזמנו יחד משפחה וחברים טובים לי בחירתה של יעלה. עד הרגע האחרון עוד התלבטנו, אבל בסופו של דבר הקור הכריע ובחרנו לקיים את החגיגה במועדון של הקיבוץ. כמו בשנים הקודמות בחרנו בנושא מרכזי ובשילוב צבעים מוביל (לפני שנה חגגנו ככה בסימן פרחים, לפני שנתיים בסימן אהבה, לפני שלוש שנים חגגנו בלי סימן, כי הייתי בהריון ולמי יש כוח, ולפני ארבע שנים בסימן סמיילי). זה נשמע מאוד "משקיע", לבחור נושא, אבל למען האמת זה הופך את כל ההכנות להרבה יותר קלות וממוקדות. אנחנו לא משקיעים במיתוגים ובבצק סוכר (אולי פעם, כשהם יהיו גדולים יותר, לי יהיה זמן לזה, כי פייר…אני די בטוחה שהייתי נהנית), אז הנושא והצבעים יוצרים אווירה מושקעת וחגיגית בהרבה פחות מאמץ.

ההכנות כללו הרבה הרבה קניות במקסטוק:

את הקניות שלנו במקסטוק הכתיבו שני עקרונות מרכזיים- להתאים למקסימום גילאים, ובלי הפרדה מגדרית. ככה למשל זה נראה בשקיות ההפתעה הסמליות:

והמשיך גם למרכז המסיבה, פינת היצירה (בשנתיים הקודמות הקדשתי לפינת היצירה רשומה משל עצמה. עכשיו, בשל ריבוי הפוסטים שממתינים בתור, החלטתי לוותר, למרות שלגמרי מגיע לה, היא הייתה נפלאה):

התמונה לוכדת רק רגע סמלי, אבל תאמינו לי שהפינה הוכיחה את עצמה כמתאימה לילדים בגילאי שנתיים (וקצת פחות) עד 10 (אם נתעלם מהמבוגרים שהתפלחו לתור), בנים ובנות כאחד. תמונה קצת פחות טובה, אבל יותר מייצגת:

הפינה תוכננה בהשראת הנושא- כל ילד הוזמן לקשט כובע, מסכה, כתר, שרביט וגלימה. כמו בשנים קודמות, כל הפינה תוכננה בהפעלה עצמית, בלי צורך במבוגר אחראי:

טוב, כנראה שכבר אפשר להגדיר את יעלה כ"מבוגרת האחראית" של הפינה. שמלת הכלה שהיא בחרה ללבוש לאירוע היא חלק ממתנות  יום ההולדת שהוזמנו מראש והגיעה בזמן לחגיגה. כנראה הבגד הכי לא נוח בעולם, אבל כמה שהיא הייתה מרוצה…בפינת היצירה כל ילד הוזמן לקשט לעצמו תחפושת שלמה לפי בחירתו: מסכה, שרביט, כתר, כובע וגלימה (סינורי אלבד, שאם לובשים אותם הפוך נראים ממש כמו גלימה). לצורך הקישוט עמדו לרשות הילדים מגוון טושים וצבעים, מדבקות (רגילות, מנצנצות, מסול, מעץ ועוד), דבק נצנצים, וושי טייפים ועוד הפתעות ממדפי המקס.

לא רק יעלה יצרה שם, אבל היא זכתה למירב התמונות…

מלבד יצירה היה גם אוכל. די הרבה אוכל. כרגיל, בח"ל מצא פתרון גאוני לצורך להאכיל הרבה מאוד אנשים- עמדת טוסטים. השאלנו כמה טוסטרי-פסים מרחבי הקיבוץ, הזמנו בייגלים טריים טריים לשבת בבוקר, וקנינו המון תוספות ומילויים אפשריים. בתוספת מינימלית של פשטידות וסלטים, זה היה להיט גדול לכל הגילאים. לא צילמתי את האוכל (אני מאמינה שאבא שלי צילם, אבל עוד אין לי את התמונות שלו…), מלבד הכוכבת, כלומר, עוגת יום ההולדת:

יעלה הזמינה פאי שוקולד. קישוט מינימלי (עם טעות של מתחילים- כמובן שאין מספיק פרחים בשביל כל הילדים) בתוספת של נרות וזיקוקים. את הקינוחים שדרגנו בעוד כמה תוספות, החשובה שבהן היא כמובן- אזני המן! יאמי יאם!!!

אחרי האוכל, היצירה וטקס יום ההולדת, עברנו לחלק שיעלה ציפתה לו- פתיחת המתנות. אני לא לגמרי שלמה עם הרעיון של לפתוח את המתנות בזמן החגיגה, אבל ללא ספק עבור הילדים זו הייתה הפעילות הכי מהנה. חלק מהמתנות נכנסו לשימוש מיידי, כמו אוהל הטיפי החדש והמושלם שלנו:

או ערכת צבעי הפנים:

אחר כך חזרנו הביתה, ויעלה זכתה להגשים עוד חלום, ולהיות בייביסיטר של ממש לבת דודה הכמעט-הכי-קטנה שלה (הייתם מאמינים שיכולה להיות בתדודה יותר קטנה מזו?!) ענברי המהממת:

חגיגת המתנות המשיכה עוד שעות אחר כך:

טוב, נו, על מי אני עובדת? ימים:

את סבב האירועים סיימנו בעוד אירוע אחד, קטנטן ומרגש. שכנה יקרה שלנו התקשרה אליי והציעה מתנה ליעלה לכבוד יום ההולדת- שעת סיפור אישית, עם המחשה מקסימה שהיא הכינה לסיפור "הזחל הרעב". הזמנתי אותה להצטרף אלינו למפגש חברים בבוקר שמשי, וההצגה הייתה להיט גדול ומאוד מאוד ריגשה את יעלה:

וזהו, כאן תם שבוע-חגיגות-יומולדת-5-של-יעלה. כמובן שהפרידה משבוע החגיגות לא הייתה קלה ליעלה. מזל שנשארו לנו עוד מתנות סגורות שימשיכו לשמח אותנו תקופה ארוכה. לפחות עד יום ההולדת הבא.

והנה, תיכף כבר מגיע יום המשפחה. מה התוכניות שלכם?! חוגגים גם בבית או שמסגרות החינוך מספקות מספיק תעסוקה? אני מקווה שבסוף השבוע נספיק קצת לחגוג את החג הכי משפחתי בשנה…