קלקר

כמו בכל יום הולדת, לקראת יום הולדתו הקרב ובא של אמיתי, זה הזמן לעשות סיכום שנה. נכון, סיכום של השנה שבין גיל שנתיים לשלוש הוא לא סיכום נפוץ, אבל בעצם, כמה דברים מופלאים ילד משיג בשנה הזאת. כל כך מעט מהתינוק נשאר בילד בשנתו השלישית. המשפטים מתארכים, המחשבות משתכללות, הרגליים זריזות, הידיים מתחזקות. העולם מרתק ומסקרן, עדיין כל רגע מלא בגילויים מרגשים, כל טיול נמשך שעתיים של איסוף אוצרות ומחבואים נסתרים.

אם הייתי צריכה לצמצם את כל השנה הזו של אמיתי למילה אחת, המילה הזו כנראה הייתה 'קלקר'. החומר הזה ממש ליווה את ההתפתחות של אמיתי לאורך השנה, והמשיך להקסים אותו, כל פעם קצת אחרת, במשך שנה שלמה. אז לסיכום השנה, ורגע לפני שעוברים לשנה הבאה- הסיפור של אמיתי והקלקר.

את נפלאות הקלקר כהזדמנות למשחק (וללמידה, כמובן) גיליתי עוד לפני שאמיתי נולד. כשיעלה הייתה פצפונת ממש, אפילו הקדשתי לו פינה שלמה בפינת "בייבי ואן גוך" השבועית שהייתה לי, דאז, בפורום "יוצרים עם ילדים" בתפוז (שאז היה לו שם אחר, ותפוז עוד הייתה פלטפורמה מובילה, ועוד כלמיני דברים חסרי חשיבות שעבר זמנם). האמת, שזו אחת האהובות עליי מבין הפינות שם, ואני ממליצה מאוד להתחיל מהרעיון הבסיסי ששם, לפני הרשומה המלאה. כמו שכתבתי שם, אני יודעת שזה לא החומר הכי בריאותי, ובטח ובטח לא הכי ידידותי לסביבה. אבל הוא נפוץ, מאוד. הוא זמין, מאוד. הוא קיים בסביבתנו בלי סוף, ואני מרגישה שכשאנחנו משלבים את שאריות האריזה האלו במשחקים שלנו, אנחנו לפחות עושים בהן עוד שימוש לפני המעבר לפח והזיהום הנצחי שמגיע בעקבותיהן.

אני מודה, שאני לא לגמרי זוכרת איך התחיל הרומן של אמיתי עם הקלקר. אם כבר סיכום שנה, אז נתחיל עם קשר הגיוני לשנה שלפניה, אז אהבתו הגדולה של אמיתי הייתה נתונה לכדורים. יום אחד הוא פגש בשילוב המופלא- כדורי קלקר:

איזה שילוב מושלם. כדור קל מאוד למשחק, במגוון גדלים, וגם אינסוף אפשרויות יצירה. ההתלהבות מהכדורים הובילה אותנו (כאמור, אל תתפסו אותי במילה לגבי הסדר הכרונולוגי של הדברים…) לראות את כל שאריות הקלקר שהסתובבו בסביבה, ולהתחיל לאסוף ולחקור מה עוד אפשר לעשות עם החומר הזה.

גילינו שאת הקלקר אפשר לצבוע:

ואפשר גם להדביק:

שאפשר לנצל את הצורות המרתקות שהקלקר מגיע בהן, ולבנות מהן מנהרות ואתגרי הנדסה (או STEM) מעניינים:

או לנצל את יכולת הציפה של הקלקר למשחקי מים קרירים:

אבל כל אלו היו משניים לתפקיד המרכזי של הקלקר בחייו של אמיתי. אני חושבת שההבנה לגבי התפקיד המרכזי של הקלקר הגיעה לאמיתי בסביבות ראש השנה, בעקבות המגש הזה:

צורות קלקר וקיסמי פלסטיק גרמו לאמיתי להבין שבעצם, קלקר הוא ה-חומר ה-מושלם לבניה. הוא קל, ולכן גם ילד בן שנתיים וקצת יכול לסחוב חתיכות גדולות שלו ולהרגיש חזק, הוא מתפורר, ולכן מייצר לכלוך ממש כמו בנייה אמיתית, והכי חשוב- הוא רך בדיוק בדיוק במידה הנכונה, כך שאפשר לנעוץ בו דברים, אבל דרושה הפעלה מסויימת של כוח. האתגר המושלם- הוא מאתגר באמת, אבל אפשרי. וכך, אמיתי התחיל לאסוף עוד ועוד קלקרים ועוד ועוד כלי עבודה לבנייה בו. הוא התחיל מהכלים שכבר היו בבית:

ולאט לאט התחיל לאסוף כלים במיוחד למטרה זו:

שאלת הכלים האמיתיים היא שאלה גדולה מאוד בחינוך בכלל ובמונטסורי בפרט. מצד אחד- ברור שיש כאן סכנה. כלי עבודה אמיתיים עלולים להיות חדים, כבדים, צובטים. הם דורשים מיומנויות עדינות ומדויקות, שלוקח שנים לרכוש. עם זאת, הדרך הכי פשוטה לרכוש את כל הכישורים האלו, היא פשוט להתנסות. בהשגחה, בסביבה מבוקרת ועם אמצעים מתאימים, למשל- קלקר:

לאט לאט אמיתי למד כמה כוח צריך כדי לגלף וכמה כוח צריך כדי לחורר. לאיזה כיוון מותר לכוון ולאיזה כיוון (יעלה!) אסור, איזה כלי יוצר חורים קטנטנים ואיזה כלי מתאים למסמרים, הוא למד באיזו זווית הכי כדאי לו להיות ביחס לקלקר כדי להפעיל הכי הרבה כוח:

כל כך הרבה שיעורים שהוא למד. יש תיאוריה כזו (כן, זה רפרנס לא מאוד מקצועי, אני יודעת, אבל זו לא איזו תיאוריה אחת מובהקת, אלא יותר תפיסה כללית, ואני לא יודעת למי לייחס אותה. אם יש פסיכולוגיות בקהל, שידעו להפנות אותי למקורות רשמיים יותר בנושא, אני אשמח) שאומרת שילד בוחר תחום עיסוק לפי איזשהו נושא שמעניין אותו במיוחד. לרוב לנו, כמבוגרים, קשה מאוד להבין מתחום העיסוק מה הנושא שמעסיק את מוחו של הילד כל כך. אבל יש שם איזו שאלה שמעסיקה אותו, והוא ימשיך להתעסק באותו תחום, שוב ושוב ושוב, יום אחרי, לפעמים גם במשך חודשים רבים, עד שהשאלה שמעסיקה את הילד תקבל מענה שמספק אותו, והוא ימשיך הלאה. מהצד, זה בדרך כלל נראה קצת מוזר. מה יש לילד להתעסק, כמעט שנה, כמעט מידי יום, בקלקר? ולמען השם, הוא לא יכל לבחור משהו קצת פחות מלכלך?

אבל האמת, שמהצד, זה בעיקר מרתק לראות את התהליך. ואיך לפעמים הוא מצליח להכניס את הבחוץ לתוך העולם הפנימי שלו:

מידי פעם הוא מצליח להוציא את יעלה מהנושא הספציפי שמעסיק אותה כרגע (גם לזה נגיע, בהמשך) ולהכניס אותה לעולם הקלקר המופלא שלו:

ללא ספק שיתוף הפעולה מעשיר את האפשרויות של המשחק, ודברים יפיפיים נוצרים יחד:

איכשהו, כולנו שותפים במידה מסויימת לאהבה הזו, להתעסקות התורנית. בתוך הבית, בתוך המשפחה, הדבר הזה שכל כך חשוב לילד שלנו, מוזר ככל שיהיה, מקבל יחס, הופך למרכזי עבור כולנו. המאמץ למצוא קלקר בגודל מסויים או בצורה מעניינת הוא לא רק של אמיתי, הוא מאמץ משותף. הוא יודע שכולנו רואים אותו, שכולם משתתפים כדי לשמח אותו וכדי לעזור לו, כל אחד לפי יכולתו, לפתור את הנושא שמעסיק אותו, הוא מרגיש שרואים אותו ושיש לו מקום חופשי מספיק ובטוח מספיק כדי למצות את החקירה שלו עד תום, ולעבור הלאה, רק אם ירצה וכאשר ירצה. מחוץ לבית, תמיד יש גורמים מסיחים. יש "צריכים", יש משימות, יש לו"ז ודברים שצריך להספיק, אפילו שאתה בן שלוש (בעיקר אם אתה לא בן יחיד). מבחינתי, התפקיד של הבית (כמובן שגם פה, לצערי יש מגבלות מציאות, אבל לפחות ברמת הכוונה), שלנו או של כל ילד, הוא לאפשר להתעסק במה שמעניין אותך באמת, במה שאתה בוחר, בלי לשפוט, עם מינימום התערבות, אבל עם מקסימום תמיכה, אמונה וסביבה בטוחה.

עכשיו, ממש רגע לפני שאמיתי מתחיל את שנתו הרביעית בעולם, נדמה שההתאהבות שלו בקלקר במגמת דעיכה. אני משערת שכמו עם הכדורים שהיו לפניו, הוא ימשיך להתלהב מחתיכות מעניינות של קלקר לפחות לשנה הקרובה, אבל מסתמן שאת עיקר אהבתו וההתלהבות הכל כך רבה שלו, הוא מתחיל להפנות לכיוונים אחרים. אני לא יכולה לנחש מה ילווה אותנו לאורך כל השנה (אם כי אני סקרנית מאוד לגלות), אבל בהחלט יש לי מושג לפחות לגבי תחילתה…ועל כך, ברשומה הבאה.

בינתיים, אנחנו מודים לקלקר מעומק הלב על כל הכיף, השיעורים והשמחה שהוא הביא לאמיתי השנה:

 

איזה אהבות מעניינות היו לילדים שלכן בגילאים האלו? היצירתיות של ילדים ללא ספק עולה על כל דמיון…וכמו שאמרתי, אנחנו לא נפרדנו סופית מהקלקרים בחיינו, אז עוד רעיונות והצעות מעניינות לפעילויות עם קלקרים תמיד יתקבלו בברכה!

מודעות פרסומת

מחשבה אחת על “קלקר

  1. איזה פוסט מקסים!
    הפתיע אותי אמיתי שלך עם שלל הוריאציות שהוא מצליח להוציא מהחומר הזה.
    חשיבה יצירתית, חשיבה מחוץ לקופסא (נו ברור, למה שיחשוב בקופסא, מעולם לא הוכוון לכך).
    כל יפה איך מתאפשר לו החקר, בכלים וטכניקות, מגע והתנסות ואיך לעולמו הפנימי ביטוי מוחשי בעולם הפיזי.
    קסום בעיני שמתאפשר לכם כך.
    מתנה לחיים <3

    Liked by 1 person

תגובה מביאה אהבה! מחשבות, רעיונות, תמונות, בקשות ושאלות יתקבלו בשמחה רבה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s