לומדים בבית

חיינו בחינוך הביתי- פרק שלישי.

לילדים יש חברים, ההורים (לרוב) לא משתגעים. אבל…איך הם לומדים?!!? איך הם ידעו לקרוא? לכתוב? חשבון? ומה עם בגרויות? אוניברסיטה? ואיך הם בכלל יהיו מוכנים לחיים אם את שומרת אותם בתוך בועה?

אני חייבת להודות שבתחום הזה החינוך הביתי הוביל אותי לשינוי כל כך עמוק בחשיבה שלי, שלפעמים קצת קשה לי לתאר אותו במילים. ולפעמים, קשה לי לעצור כשאני מתארת אותו במילים. כתבתי על הנושא כמה וכמה פעמים פה בבלוג, בהקשרים שונים. עדיין, אין לי ספק שבתוך סדרת החינוך הביתי שלנו, לנושא הלימודים יש מקום נכבד.

כמו השאלות הקודמות בסדרה, גם כאן, שאלת הלימודים מגיעה בנוסחים שונים: "אבל איך הם ילמדו לקרוא?", "אבל איך תדעי ללמד אותם דברים שאת לא יודעת?", "נו, טוב, לך יש ניסיון בללמד, אבל לא כולם יכולים".

באמת, כשהתחלנו את החינוך הביתי, ראיתי בהוראה חלק חשוב מהתפקיד שלי כאמא בחינוך ביתי. הרגשתי שאני צריכה ללמד את הילדים שלי הכל, לפחות כמו חבריהם שבגן. אני מכירה די טוב את הנורמות, והיה לי מאוד חשוב שהילדים שלי יהיו לפחות בטופ שלהן, אם לא מעל. כמובן שכדי שיגיעו לשם, היה לי ברור שאני צריכה ללמד אותם את זה.

ואז…אז החיים קרו. פתאום גיליתי שיעלה ואמיתי יודעים דברים שאני לא לימדתי אותם. פתאום פגשתי עוד ועוד הורים לילדים גדולים יותר שסיפרו לי שהם לא מלמדים את הילדים. פתאום קראתי דברים שערערו את כל תפיסת הלמידה שלי.

"הלמידה מתבצעת על ידי הלומד. הלומד הוא שיוצר את הלמידה…ילדים לומדים מכל מה שהם רואים. הם לומדים בכל מקום שהם נמצאים, לא רק במקומות לימוד מיוחדים. הם לומדים הרבה יותר מדברים אמיתיים ומשמעותיים בעולם בזכות עצמם…מאשר מאלה שנוצרו רק כדי לעזור לילדים ללמוד…אנחנו יכולים לעזור לילדים ללמוד בדרך הטובה ביותר- לא בכך שנחליט מה הם צריכים ללמוד ונמציא דרכים מתוחכמות ללמד אותם את זה, אלא בכך שנעשה את העולם נגיש להם עד כמה שנוכל, שנקדיש תשומת לב רצינית למה שהם עושים, שנענה לשאלות שלהם- אם יש להם- ושנעזור להם לחקור את הדברים שהם הכי מתעניינים בהם." (מתוך הספר "בלמידה מתמדת", ג'ון הולט)

בחלוקה מאוד גסה, משפחות החינוך ביתי מתחלקות לשתי אסכולות. בעברית אין להן שמות הולמים (יש שמות, אבל לא כאלו שאני מתחברת אליהם). באנגלית קוראים לזה- HomeSchooling ו- UnSchooling.

HomeSchooling, כשמו כן הוא- בית ספר בבית. הגישה הזו מאוד נפוצה בחו"ל, בעיקר בקרב משפחות נוצריות אדוקות בארה"ב, אבל בהחלט גם בקהילות אחרות. הילדים לומדים על פי מערכת שעות, בחדר שמיועד ללמידה, כאשר אחד ההורים ו/או אנשים חיצוניים מתפקדים על תקן מורים. משפחות כאלו בוחרות על פי רוב תוכנית לימודים (קוריקולום) מתוך היצע שקיים בשוק המקומי (לרוב מפותח על ידי אנשים פרטיים, על פי עקרונות של בתי הספר במדינה) ומלמדות על פיו. האמצעים במקרים רבים מגוונים, יצירתיים ומשחקיים יותר ממערכת החינוך הקיימת, אבל תוכנית הלימודים נקבעת מבחוץ והלמידה מוסדרת ורשמית.

UnSchooling- גם כאן, השם די קולע למהות השיטה. לא-בית-ספר. אין מערכת שעות, אין כיתות, אין יחסים של מורים ותלמידים ואין תוכנית לימודים מוכתבת מראש. הלמידה מתבצעת בהובלת הילדים, באופן חופשי ובהתבסס על הסביבה המציאותית המקיפה אותם בחיי היומיום בבית. ההורים שם כדי לסייע, לתמוך ולכוון אם מתבקשים.

כמו ברוב המקרים בהם מדובר על שני קצוות מנוגדים, בינהם יש רצף גדול ומשחק גדול של מינונים. רוב המשפחות שאני מכירה בארץ נמצאות קרוב יותר לקצה ה- unschooling, אבל איפשהו על הטווח, ולא בקצה.

אחרי שלוש שנים של חיפוש מתמשך אחרי מקומנו על הרצף, אני יכולה להגיד שגם בנושא הזה, כמו בעניין השגרה והחברים, החיים שלנו דינמיים. נכון להיום, גם אנחנו קרובים יותר לצד ה- unschooling שעל הרצף. רחוק מאוד מהמקום בו התחלנו את דרכינו.

כמובן שכשרק התחלנו את דרכנו בחינוך הביתי, עם ילדונת בת שנתיים וחצי ותינוק בן פחות מחודש, לא היו לנו שיעורים, מחברות או ספרים. ההבדל המרכזי נעוץ עמוק עמוק בתפיסת האחריות. בתקופה ההיא היה לי ברור שאני אחראית על הלמידה. שאני צריכה להתלבט, לחשוב ולבחור מה הם הדברים שראוי ו/או נחוץ להם לדעת. היה לי ברור שאני אלמד והם ילמדו. ואם אני לא אדע? אמצא מישהו אחר שיודע, והוא ילמד. דבר אחד כל כך חשוב לא הבנתי. למידה והוראה הם שני דברים שונים. לגמרי. זה שאני רוצה, מתכוונת או אפילו יודעת ללמד, ממש לא רלוונטי. כי למידה מתרחשת בפנים. היא חייבת לבוא מפנים, לעבור תהליך בפנים ולפעמים, רק לפעמים, בסופו של דבר היא גם תצא החוצה. כי כולנו רוצים לדעת. סקרנות, צמא לידע ולהבנה, הם צרכים אנושיים בסיסיים להפליא. כמו הצורך ללמוד ללכת או לדבר.

האמת שאת המידע המפתיע הזה, הבנתי כשחזרתי ללמוד בעצמי. הילדים היו עוד קטנים, ואני הייתי כל כך רגילה לדפוסי החשיבה החינוכיים שהכרתי, שגם את השיעור הזה לא יכולתי ללמוד מבחוץ. הייתי חייבת ללמוד אותו על בשרי. עם הזמן גם מצאתי לו עוד ועוד תימוכין מחקריים (והספר הזה, ממנו ציטטתי, הוא רק קצה קצהו של הקרחון).

בתוך התהליך הזה, הילדים שלי מוסיפים לי כל יום עוד ועוד שיעורים. איך ניסיתי ללמד אותם משהו ושומדבר לא נכנס, וכמה חודשים אחר כך הם באו, שאלו משהו, שיחקו במשהו, ופתאום ידעו? איך הם שואלים על דברים שבכלל לא עלה על דעתי שיעניינו אותם? איך הם מוצאים מורה כשיש משהו שמעניין אותם מספיק? איך פתאום כשהם צריכים ידע מסויים לחיי היומיום שלהם, הם מוצאים דרך ללמוד אותו? היום אני בטוחה יותר מאי פעם שהילדים שלי ילמדו לקרוא, לכתוב, חשבון, מדע ועוד המון המון דברים גם בלי שאני אשכנע אותם, בלי שאני אזום את זה, בלי שאני אהפוך את זה לאטרקטיבי. כי ללמוד, לדעת משהו חדש, להצליח משהו שלפני רגע לא הצלחת, זה אטרקטיבי. פשוט ככה.

אני מאמינה מכל הלב שמכל דבר בעולם אפשר ללמוד. מתוך תחומי העניין הספציפיים שלהם, יעלה ואמיתי לומדים חשבון, עברית, אוריינות, ביולוגיה, כימיה, פיזיקה, כישורי חיים, גיאוגרפיה, היסטוריה, ספרות וכל "מקצוע" אחר שקיים במערכת השעות המקובלת.

אז בעצם, אם הלמידה היא שלהם- אני לא חלק מהלמידה?

גם כאן, התפקיד שלי במערכת הזו הוא מאוד דינמי. היום אני רואה את התפקיד שלי כמתווכת. אני עוקבת באדיקות, בעניין רב ובהמון הנאה אחרי תחומי העניין של הילדים, אחרי דרכי הלמידה שלהם, אחרי ההעדפות והבחירות שלהם. אני מנסה להתאים את הסביבה הביתית (וגם החיצונית, לפעמים) ככל האפשר כך שתאפשר להם להפיק את המקסימום ממה שמעניין אותם. אני מחפשת חומרים רלונטיים (משחקים, ספרים, מצגות, סרטים, אביזרים) ומציגה אותם בצורה נגישה, זמינה ומזמינה, אני מציעה להם לחפש איתי. אני תמיד זמינה לענות על שאלות, ואם אני לא יודעת לענות עליהן- לחפש יחד איתם את התשובות (על ידי פניה לאדם נוסף, חיפוש בספרים או ברשת וכו'). אני משתדלת ככל האפשר להוות עבורם דוגמה ומודל ללמידה מתמדת ולחקירה עצמאית.

הרבה מילים גבוהות ודיבורים באוויר יש ברשומה הזו. כבר כתבתי בהתחלה שזה נושא שמאתגר אותי לדבר עליו. כי זה כל כך בוער לי בעצמות. ברשומה הבאה אני מבטיחה להוריד את הדברים קצת יותר לקרקע. עם דוגמאות מאוד מבוססות על חיי היומיום שלנו, שמלאים בלמידה כזו בדיוק, מזדמנת. אחריה עוד שתי רשומות נותרו לסוף חודש החינוך הביתי בבלוג- רשומה על פרוייקט למידה מעניין של משפחת חינוך ביתי, ועוד רשומת אורח נהדרת במיוחד על חינוך ביתי בגילאים גדולים יותר, ממקור ראשון.

אתן נהנות מהסדרה בינתיים? יש עוד נושאים שהייתן רוצות לקרוא עליהן בתחום של החינוך הביתי? עוד שאלות או בקשות? אשמח מאוד לקרוא, במייל או בתגובות!

מאחלת לכולנו לצלוח בשלום את השבועיים האחרונים של אוגוסט, שאפילו בתוך החינוך הביתי, מרגישים לגמרי לגמרי משוגעים…

6 מחשבות על “לומדים בבית

  1. תודה רבה קודם כל (:
    הייתי שמחה אם תוכלי קצת לכתוב על המחשבה לגביי יצירת קשרים חברתיים.. מה עושים כשאין מסגרת קבועה שבה הילדים מתראים עם ילדים אחרים? האם זה פוגע/לא פוגע בהתפתחות החברתי שלהם בעינייך? למה? איזה פתרונות קבועים (לא מפגשים אקראיים בגן השעשועים) מצאת, אם בכלל?

    אהבתי

תגובה מביאה אהבה! מחשבות, רעיונות, תמונות, בקשות ושאלות יתקבלו בשמחה רבה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s