מה יהיה כשהם יגדלו?

בקבוצות החינוך הביתי השונות בהן אני חברה סוף אוגוסט נשמע פחות או יותר כמו בית ספר למשחק. "בערוץ X מחפשים משפחה שרוצה להתראיין", "בעיתון y מחפשים משפחה שמוכנה להצטלם". מסתבר שב-1.9, בכל שנה מחדש, משפחות החינוך הביתי הופכות לסנציה חדשנית ומעניינת. אז ממש בשניה האחרונה, רגע לפני שזה מגיע, סדרת "ג'ירף בחנ"ב" על החינוך הביתי שלנו, מגיעה לסיומה ברשומת אורח חגיגית. מה היה לנו עד עכשיו?

והיום, רשומה אחרונה בסדרה, עם מבט קדימה. השאלה הבאה בסדרה, בדרך כלל, אחרי כל הנ"ל, היא "אבל מה עם בית הספר?". כרגיל, יש ווריאציות: "מה יהיה כשהם יגדלו?", "את תלמדי אותם את כל החומר של בית הספר?", "עד מתי מותר להמשיך עם זה?". ועוד. כמובן שעל השאלות האלו אני לא יכולה לענות מנסיון אישי, ולכן הזמנתי אורחת מיוחדת מאוד עבורי, כדי לענות על השאלות מנקודת המבט המיוחד שלה, קבלו אותה במחיאות כפיים:

עינבל ויסמן

צילום: עינבל ויסמן

כמו את מתן ורעות, עליהם סיפרתי ברשומה הקודמת, גם את עינבל הכרתי מזמן, ממש מזמן. איפשהו בתחילת דרכי בעולם הסקראפ, בערך לפני 10 שנים (פלוס מינוס, אל תתפסו אותי במילה). עינבל הייתה יוצרת רב תחומית ופעילה בפורומים השונים של עולם היצירה. בהמשך גיליתי שהיא גרה ממש ליד משפחתו של בח"ל (כלומר, ממש ליד ביתנו הנוכחי…אבל אז גרנו רחוק מכאן) ונפגשנו מידי פעם ליצור יחד. כשיעלה נולדה, קיבלנו מעינבל את רוב הציוד הגדול שהיה דרוש לנו כהורים לילדה ראשונה- עגלה, אוניברסיטה ועוד מציאות.

עגלה גיבורה, אחרי שני ילדים של עינבל ושניים שלי

לא שיערתי אז עד כמה ההכרות עם עינבל עתידה להשפיע על ההורות שלי. עינבל הייתה האמא הראשונה שהכרתי באופן אישי, שגידלה את ילדיה בחינוך ביתי. ילדיה היו ילדי החינוך הביתי הראשונים שפגשתי, והבית שלה הוא בית החינוך הביתי הראשון שביקרתי בו. בשנת 2010 עינבל התראיינה בנושא החינוך הביתי שלה ואני זוכרת עד כמה מוזר היה לקרוא את הכתבה הזו, עד כמה מוזר, שונה וכמעט קיקיוני היה נראה לי הרעיון הזה.

נו, הרבה מים עברו בנהר מאז. לקח לי שנתיים וחצי של הורות, מתוכן שנתיים במערכת החינוך, כדי להתקרב בעצמי לעולם החינוך הביתי. בשנים שחלפו מאז, אנחנו התקרבנו לאזור, ועינבל התרחקה ממנו. אנחנו לא שכנות, אבל היא עדיין מהווה מודל והשראה בתחום החינוך הביתי. עם בת 15 ובן 12, יש מאחוריה הרבה שנות ניסיון והרבה שנות פרספקטיבה. כשהתחלתי לכתוב את סדרת החינוך הביתי בבלוג, עינבל הייתה הכתובת הטבעית. הזמנתי אותה לכתוב רשומת אורח על החינוך הביתי מעיניים של אמא לילדים "גדולים".

ככה עינבל מתארת את עצמה בבלוג הוותיק והנהדר שלה, "תופרת החלומות":

"בחינוך ביתי כהגשמה עצמית מאז 2003, אמא לשני ילדים שצומחים על תפוחי אדמה ושוקולד, לחתולה אחת בבית (ושניים מקסימים בחצר תחת האדמה) ולכלבה אחת שמנקזת אליה את רוב החיבוקים.
בהכשרתי אני ביולוגית, מורה למדעים ורכזת לחינוך חברתי, שמאנית של צמחי מרפא ורפואה טבעית ישראלית ועוד.
בהווייתי אני יוצרת, חולמת ומגשימה, ומתחזקת קבוע את הבלוג "תופרת חלומות" בוורדפרס ובתפוז.
במהותי אני אוהבת.
ואוהבת לכתוב ולשתף, ולכן כותבת בלוג."

ביקשתי מעינבל לענות על אותן שאלות נפוצות שהתייחסתי אליהן בשאר הסדרה, אבל מזווית ראייה של אמא מנוסה.

עינבל בחרה לענות על השאלות פעמיים, פעם לכל ילד- קודם כל התשובות של ליה, ומיד אחריהן התשובות של אדם. ומכאן רשות הדיבור עוברת לעינבל:

"השאלה העיקרית היא מה עם חברים. השאלה הזו עופפה כמו ערפל סמיך מעל ליה, כשהיתה בת 9 ועברנו לקיבוץ. בקיבוץ קטן יש יתרונות וחסרונות. היתרון- קטן, הילדים והכלבים מטיילים חופשי ללא השגחה הורית אבל כולם נוכחים. אם ילד נופל, תמיד יהיה מבוגר שיטפל בו. ילדים מרגישים את זה. כולם קצת נוכחים עבורם. מצד שני, יכולה להיות שכבת גיל שיש בה 5 ילדים סהכ, ועם אף אחד מהם אין קשר. במקרה של הבכורה, ככה זה היה, אבל היא נשארה בקשר יומיומי רצוף (יחי הוטספ וההנגאאוט ואימייל) עם חברתה הטובה ביותר. 'מה עם חברים' עדיין ישב מסביב ועשה פרצופים. בחגיגת בת המצווה שלה, היה לה שולחן חברות. ישבו שם 9 בנות שהן חברותיה וחגגו איתה. 'מה עם חברים' מיצמץ בהפתעה, איחל מזל טוב והלך למקום אחר. מאז, כבר שנתיים וחצי, שולחן החברים שלה גדל מאוד. אם היום הייתי רוצה להושיב את כל חבריה וחברותיה סביב שולחן, היו צריכים להיות לו כ50 כסאות. החברויות מגיעות מתחומי העניין שלה. היא פעילה בתיאטרון הברווז, וכל כמה חודשים (עכשיו למשל) יש להם מחנה תיאטרון של כמה ימים, ונוצרות חברויות והתחזקות של חברויות. היא פעילה בכנסי מדע בדיוני, אנימה ופנטזיה. בזכות כנס דורות בחיפה, שהיינו חלק מהיוזמים שלו, הכרנו משפחה (בחינוך רגיל) שבה הילדים התחברו עם ילדיי. ניסים שכאלו. אז הבת שלהם והבת שלנו חברות טובות טובות, וכך הבן שלהם והבן שלנו. הבת ממשיכה לנסוע לכנסים. כנס שירופסט, אניפסט, אייקון, עולמות, הארוקון, כאמי ועוד. היא נעשתה מומחית בתחום הקוספלי והקימה שני קאסטים. קוספלי זה לא תחפושת כמו פורים. זו כניסה לדמות. תיאטרון אמיתי, כולל כל האביזרים (פרופס) והדקויות. וקאסט, זה כמו קבוצת תיאטרון שמציגה סדרה כלשהי למשל קאסט של אטאק און טייטן, תציג את כל הגיבורים של הסדרה ותעלה קטע תיאטרלי משותף. כשכל המשתתפים בקוספלי.

החשבון של ליה באינסטגרם, עם הרבה קוספלי. כן. כולן/כולם היא. התגובות הן לגבי הדמות.
לוקח לה בין שבוע לחודשים לסיים דמות. היא עובדת כבר כמה חודשים על ג׳ק ספארו משודדי הקאריבים. היא ליבדה מעל חודש את הראסטות מהזקן שלו. ככה, לאט לאט, היא מתכננת קדימה. מבחינת סמכות הורית, היא רוב הזמן עושה מה שמבקשים ממנה. הן בתחזוקת הבית והן בתחזוקה אישית. רוב הזמן, לא כל הזמן. כנראה שנה הבאה היא תתחיל ללמוד באוניבסיטה הפתוחה (מגיל 14 אפשר) בכיון של מתימטיקה. היא סיימה קורס אונליין של אנגלית אקדמאית שלהם. אני לא לוחצת בעניין הלימודים כי היא לומדת עצמאית מה שמעניין אותה. היא דוברת אנגלית וקוראת ברמה אקדמאית, ובעיני אנגלית זה הכי חשוב. כי רוב החומר ברוב התחומים זמין יותר באנגלית. זו החכה לדוג איתה עבורה. אנגלית.
בגרויות לא על הפרק בכלל. הרעיון הוא שעד גיל 18 יהיה לה תואר ראשון ביד. ועם תואר 1 את לא צריכה כבר בגרויות. כשיש תואר, מסתכלים על התואר ולא על הבגרויות שהן רק אמצעי מיון בשביל להכנס ללימודים אקדמאיים.
אם היא תירצה ללכת לביצפר, היא תלך.
 
הבן הצעיר, שחוגג 12, זכה בשכבה מצוינת בקיבוץ(כ12 ילדים) והתחבר מאוד. הוא כבר 6 שנים במסגרת הבלתי פורמלית כל יום מימי הלימודים, מ14 עד 17. המסגרת הזו נתנה לו את הכלים להנות מקשר רציף עם בני הגיל שלו. בקיבוץ זו לא רק השכבה שלך בחינוך הבלתי פורמלי. אלו 3 שכבות. א ב ג. ד ה ו. ואז הנעורים שמחולקים ל ז ח ט והלאה. אז מבחינה חברתית, כשאתה בתוך החינוך הבלתי פורמלי וטוב לך, אתה מרוויח קשר חברתי עם רוב ילדי הקיבוץ. אדם גם מתנדב הרבה בגנים, אז ילדי הגנים מכירים אותו. בחינוך ביתי, ילדים בוחרים את חבריהם לאו דווקא מבני הגיל השווה. ככה גם בקיבוץ, ואדם נהנה מחברים בגילאים שונים, אבל עדיין החברים הכי טובים שלו הם בני השכבה שלו.
'מה אם הוא ירצה ללכת לבית הספר'? נו, אז הוא רוצה. רשמנו אותו לחטב המצוינת לבקשתו. הוא יהיה בכתה עם כל חבריו הטובים. הם מתחילים בספטמבר, וזה יהיה הספטמבר הראשון שאני אתרגש בו כמו שצריך מאז שהם נולדו. כתה ז.
הכלים שנתנו לו בחינוך הביתי אמורים לעזור לו בנתיב הזה. וכמובן שנהיה כאן לעזור.
משמעת עצמית יש לו בשפע, וגם משמעת לחוקים וכללים בסביבה, והוא משמש כמדריך עוזר (סנפאי) כבר 5 שנים בקראטה.
בטוח יהיה לו מאתגר לשבת 45 דקות ולהקשיב למשהו משעמם. אני מקווה שלא יהיה להם משעמם. הם 60 ילדים בכל השכבה, 3 כיתות. וחלק גדול מהשיעורים בפורמט של 11 ילדים גג בקבוצה. הרבה למידה עצמית. יהיה מעניין
אני לא יודעת מה אתכן, אבל אני ממש ממש נהניתי לקרוא (וגם "לשמוע" בעיני רוחי) את התשובות של עינבל. איכשהו, כשהיא מתארת את זה, אני מאמינה שחינוך ביתי הוא באמת זורם ואפשרי עד מתי שרוצים. מעבר לכל מה שסיפרתי בהתחלה, ולכל מה שעינבל סיפרה בתשובות שלה, עינבל נותנת לי גם המון תקווה. בזכות זה שאנחנו מכירות כבר כל כך הרבה שנים, אני רואה את השינויים שהיא עצמה עברה. איך היא תמיד הצליחה לשמור על זמן לעצמה, תמיד מצאה לה את פינות השקט שלה. ואיך עם השנים המקום שלה ללמוד, לצמוח ולהתפתח בעצמה, לא רק כאמא, אלא כעינבל, גדל וגדל. איך כל תקופה יש לה אהבה חדשה, אליה היא מתמסרת בהתלהבות מדבקת, ואיך האהבות נשארות לצידה, ומוצאות את מקומן בשגרה יחד עם האהבות של כל המשפחה- בנוסף לתחומים השונים של היצירה, גם בישול בריא, צילום, קראטה (עינבל מתאמנת קבועה ומתמידה בעמותת שוטוקאן קיו נהריה)- לא מפסיקה להפתיע. מבחינתי, זו תקווה והשראה עצומה ללמידה מתמדת.
הכנה וצילום: עינבל ויסמן

מוזמנות לבקר את עינבל גם בבלוג הנהדר שלה- תופרת החלומות ובעמוד הפייסבוק הרב תחומי שלה.

כמובן שאתן מוזמנות להשאיר לה תגובות לרשומת האורח גם כאן בתחתית, עם עוד מחשבות, שאלות ותהיות בעקבות הרשומה.

נכון, סדרת החינוך הביתי בבלוג נגמרה באופן רשמי, אבל החינוך הביתי שלנו כאן כדי להישאר, והוא עוד ידובר פה בבלוג בשנה הקרובה. אם יש לכן שאלות, מחשבות או רעיונות בנושא, אתן תמיד מוזמנות לכתוב לי בתגובות או, אם מעדיפים את האופציה הפרטית- ממש כאן בטופס הזה, שמגיע לעיני בלבד:

מאחלת לכולנו שנת לימודים מוצלחת, פוריה, מלאה בהתלהבות, הנאה ולמידה בשמחה!

מודעות פרסומת

תגובה מביאה אהבה! מחשבות, רעיונות, תמונות, בקשות ושאלות יתקבלו בשמחה רבה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s