לוח השראה- לאמא ולילדה

יש משהו בקולאז' של גזירי עיתון שעושה לי קסמים. אני אוהבת לדפדף בעיתונים ישנים, ולראות כל תמונה, כל טקסט ואפילו כל אות מחוץ להקשר. לפרק דפים שלמים בעקבות חלקיק של רעיון, ולחבר הכל יחד למשהו חדש. במהלך השנה, כמעט ולא יוצא לי להגיע לקולאז'ים. אבל יש חלק אחד בשנה, כבר כמה שנים, שמוקדש לקולאז'ים. רגע לפני סוף השנה, רגע לפני תחילת השנה, זה הזמן ללוח השראה וחזון לשנה החדשה.

חכמים ממני כבר דיברו על הכוח של לוח ההשראה. שילוב של שתי תכונות הופך אותו לכלי מוצלח לפתוח איתו את השנה- הכוח של להגיד דברים בקול רם והכוח של התמונה, ששווה אלף מילים. פעם לימדו אותנו שמשאלות יש להביע בשקט, בלב. כשנופל ריס או כשמכבים את הנרות על העוגה- לבקש משאלה ושאף אחד לא ישמע.

עם השנים, גילינו, שזה לא תמיד עובד ככה. גם הגישה בעולם שסביבנו השתנתה. גילינו שלפעמים הרבה יותר יעיל לצעוק את החלומות שלנו. (ליובל אברמוביץ', ול"רשימה" שלו יש חלק גדול בשינוי התפיסה הזה, למרות ש-גילוי נאות- מעולם לא קראתי את הספר). ואם לא לצעוק, אז לפחות להגיד בקול רם. לפעמים האדם הנכון, שיכול לעזור לנו, שומע. לפעמים רק בעצם האמירה אנחנו מתחייבים ומתקדמים שלב. ולפעמים, למרות שאני אדם של מילים, בתמונות הרבה יותר קל לנו להצהיר על החלומות שלנו. יותר קל לדייק, יותר קל להביע דברים שאנחנו אפילו לא בטוחים מה שמם. תמונות הופכים את החלום להרבה יותר מוחשי. יש לו צורה, צבעים ומודל להשראה.

אז זה לוח השראה- אוסף של תמונות (או דימויים ויזואליים אחרים) שצועק את החלומות שלנו.

אלו לא חייבים להיות חלומות גדולים. אפשר לחלום על טיסה ליעד אקזוטי, בית החלומות או עבודה חדשה. אבל חלומות לשנה החדשה הם גם בדברים הקטנים- איזה תכונות היינו רוצים להעצים בעצמנו ואיזה לשים על אש קטנה, איזה נושא חדש היינו רוצה ללמוד השנה, איזה הורים אנחנו רוצים להיות, ובני זוג, ילדים או חברים, איזה בגדים נרצה ללבוש, איזה שינויים קטנים נרצה להכניס לחיינו- בעיצוב הבית, בהרגלים, בבילויים. לפעמים נרצה להזכיר לנו גם דברים שלא נרצה לשנות. הישגים שהשגנו והיינו רוצים לזכור לשמר אותם בשנה החדשה, או להמשיך ולהעמיק בהם. לוח השראה הוא תמונה מוקטנת של איך תראה השנה שלנו, ויותר מזה- של איך אנחנו רוצים להרגיש בסופה של השנה שממש תיכף מתחילה.

בשנים האחרונות, בכל אלול (כלומר, באוגוסט/ספטמבר), אני מקדישה את הזמן ליצירת לוח השראה וחזון, שיתכנן לי את השנה החדשה. היה לי לוח השראה בתוך מגירה (שהכנתי בסדנה נהדרת אצל "למגירה" של רותם כרמי המופלאה),

לוחות השראה קטנים ביומנים השמחים שלי, במחברות ועל הקירות. לא תמיד התוכניות שעל הלוח מתגשמים במלואם. יש תהליכים שלוקחים זמן. יש חלומות שמשתנים במהלך השנה, אבל יש משהו ממכר בדרך האופטימית הזו לפתיחת השנה. אני לא רק מאחלת שהיא תהיה טובה, אלא ממש פורטת לפרטי פרטים, איך נראית ה"טובה" הזה בשבילי.

השנה החלטתי לעשות את הדרך הזו קצת אחרת, ולהזמין לי שותפה. הזמנתי את יעלה להצטרף אליי למסע, ולהכין גם לעצמה לוח השראה לשנה החדשה.

התחלנו לגזור. ולגזור. ולגזור. אספנו עיתונים מכל מי שרק הסכים לתת (ומסתבר שמגזינים זה אחד הדברים שאנשים הכי אוהבים לאסוף. רוב האנשים, אחרי זמן רב, מידי, מבינים שבעצם הם לא יקראו אותם שוב לעולם, ושמחים למסור אותם לכל מי שמוכן לקחת). היו לנו עיתוני טבע לילדים וטבע למבוגרים, עיתוני הורים וילדים, עיתוני נשים, עיתוני מחקר מדעיים, עלונים פרסומיים ועוד מגוון נושאים מעניינים. במשך כמה ימים, כל פעם קצת, ישבנו וגזרנו:

בשלב הראשון פשוט גזרנו כל תמונה (או, במקרה שלי, מילה/משפט) שדיברו אלינו. בלי לחשוב יותר מידי, בלי לתכנן ובלי לנתח. התעכבנו רגע על תמונה? משהו צד את עיננו? העלה לנו חיוך או הרגשה? מיד גזרנו והוספנו לערימה. גם אמיתי מצא כמה תמונות שמצאו חן בעיניו וביקש לגזור אותן, אבל רוב הזמן הוא קרע עיתונים או שיחק לצידנו בדברים אחרים. יעלה לגמרי נכנסה למשימה:

עבדנו במקטעים קצרים. במשך כמה ימים, הקדשנו בכל יום כמה דקות לדפדוף בעיתונים ולגזירה, ועברנו הלאה למשימה הבאה. כעבור בערך שבוע הרגשנו פחות או יותר שמיצינו את ערימת העיתונים, והחלפנו אותה בערימה נאה של גזירים:

היה לי ברור שהשנה אני רוצה שני לוחות השראה. אחד קטן, מדוייק וממוקד, בתוך היומן שלי, שילך איתי לכל מקום ולא יתן לי לרגע לשכוח את הדברים שחשוב לי לזכור. מזל שביומן של ענבל גבור יש כפולה שמיועדת מראש ללוח השראה:

המימדים הקטנים של הלוח מחייבים לברור היטב את התמונות שמכניסים אליו. ממש בכותרות, מה חשוב לי לזכור השנה? מהם הדברים שדורשים ממני תזכורת יומיומית? הכיף בתמונות זה שהן לגמרי פתוחות להשראה. בחרתי כל תמונה וכל מילה בכפולה הזו כי היא סימנה עבורי משמעות מסויימת, אבל המשמעות הזו היא לא קבועה. מישהו אחר כנראה יראה באותה תמונה משהו אחר לגמרי, וגם אני, בעוד כמה חודשים, אולי אראה אותה מזווית לגמרי שונה.

אחרי שסיימתי את הלוח הנייד שלי, עברתי לגרסה המפורטת והגדולה. על קנווס גדול (50*50, בערך. נראה לי. אל תתפסו אותי במילה) פירטתי את הרעיונות שבלוח הקטן, דייקתי, חידדתי, הוספתי והדבקתי. יש כאן עוד מאותו דבר וגם רעיונות חדשים, כאלו שבחרתי לא להכניס ליומן, אבל רציתי שיהיו תלויים לי מול העיניים, לתזכורת נייחת. את הלוח הזה חילקתי, בגסות, לארבעה רבעים, שכל אחד מהם הוקדש לנושא אחר. אני, הורות, בלוג ולמידה. הם מתערבבים ומתחברים, אבל לכל נושא יש מקום ואווירה:

בתקופה שאחרי הגזירה, יעלה קצת איבדה עניין בקולאז' ההשראה. דברים אחרים העסיקו אותנו ובמיוחד אותה, ומגש הגזירים שלה נשאר מיותם על המדף. אחרי שאני סיימתי את לוחות ההשראה שלי, החלטתי להזמין אותה להמשך העבודה. כמו תמיד, ארגנתי את הפרוייקט כהזמנה ליצירה ופשוט הנחתי אותה, כך שיעלה יכולה לבחור אם ומתי לגשת אליה. כרגיל, זה הוכיח את עצמו ומהר מאוד היא התיישבה להשלים את המשימה:

עבורה מיחזרתי מסגרת די גדולה (אבל קטנה יותר מהקנווס שלי). לתוך המסגרת הריקה הכנסתי חתיכה של טפט שקוף הפוך, כלומר החלק הדביק כלפי מעלה (בתמונה רואים את הנייר שמגן על הטפט, לפני הקילוף). זה הטריק האהוב עליי ליצירת קולאז'ים עם ילדים והשתמשנו בו כבר הרבה מאוד פעמים (ליצירה קולאז' ים, ענני סתיו, פרחי אביב, סביבות חיים ועוד). זה חוסך את השימוש המעט מסורבל בדבק על המון המון חתיכות קטנות, ומאפשר להתרכז במלאכת הסידור וההתאמה. לפעמים לעבודה בדבק יש את היתרונות שלה, אבל במקרה של קולאז' השראה, רציתי שהיא תהיה לגמרי פנויה להתרכז בתמונות עצמן ולא בטכניקה. מהרגע שהיא התחילה, כמו בשלב הגזירה, היא הייתה כל כולה בתהליך העבודה:

זה לא לקח לה הרבה זמן, וכעבור קצת יותר מרבע שעה היא הייתה מאושרת כל כך מקולאז' ההשראה שלה. היא ישבה והסבירה (ביוזמתה. זו ממש לא המטרה) מה מסמלת עבורה כל תמונה ותמונה:

כמובן שבגיל חמש וחצי, הסמליות מאחורי כל תמונה די ברורה. הבחירה בתמונה די קונקרטית ולא מופשטת ובלתי ניתנת להבנה כמו אצלי. אבל התמונה הו והשיחה שבעקבותיה עזרו לי להבין בדיוק מה יעלה רוצה. מה היא מאחלת לעצמה, מה מעניין אותה ובמה היא הייתה רוצה לעסוק בשנה הקרובה. וגם מה משמח אותה, מה היא רוצה לראות מול העיניים שלה בכל בוקר כשהיא פוקחת את העיניים.

מזהים מה הנושא המרכזי שמעסיק אותה!?

עוד שבוע נשאר לראש השנה, וזה בדיוק הזמן לדייק לעצמנו, וגם לילדים שלנו, את החלומות, המטרות והמשאלות מהשנה החדשה.

רוצות גם? אספתי כמה מחשבות וטיפים מהנסיון שלי עם עצמי ועם יעלה. לא ממש מדגם מייצג, אבל בהחלט יצאו מזה כמה דברים שנראים לי נכונים:

  •  אני מאוד אוהבת לעבוד עם מגזינים, אבל זו לא האפשרות היחידה. אפשר להדפיס תמונות מהרשת, לפי בחירה. אפשר להשתמש במדבקות. אפשר לבחור ציטוטים מספרים או ממקורות אחרים. אפשר לאייר בעצמנו. אפשר להוסיף גם חומרים תלת מימדיים (בלוח ההשראה במגירה שלי, הייתה, כמובן, ג'ירפה גדולה :).
  • אם הילדים מצטרפים, מומלץ להוסיף לפחות כמה מגזינים מתחומים שקרובים ללבם במיוחד. במקרה של יעלה היה מדובר במגזינים של הורים וילדים. אלו יכולים להיות עיתוני טבע, עיתוני ספורט, מכוניות, קומיקס…כל ילד והעדפותיו. כמובן שזה לא במקום מגוון של אפשרויות, אלא תוספת.
  • אני אוהבת לבחור תמונות אינטואיטיבית, בלי לחשוב (תגזרו, תשמרו, תנעצו- בכל מדיה שתבחרו), רק אחר כך אני מצמידה לכל תמונה משמעות במילים או לפחות כוונה.
  • בין בחירת התמונות להדבקתן, אני אוהבת לקחת הפסקה. אפילו לא ממש קטנה. לפחות של לילה. לתת לדברים לשקוע, לחשוב על הדברים, להיות בהם קצת, לפני שעוברים לשלב הבא. בשבילי, ההפסקה הזו משנה את הדרך בה בסופו של דבר אני בוחרת לסדר את התמונה הגדולה.
  • הבסיס ללוח ההשראה יכול להיות יכול להיות קנווס, או מסגרת לתמונה. זו יכולה להיות כפולת עמודים ביומן או במחברת, בריסטול גדול, או מגירה. זה יכול להיות גם לוח ווירטואלי (בפינטרסט, כמובן, אבל גם בקולאז' של פיקאסה או במצגת של פאואר פוינט יכולים להיווצר יופי של לוחות השראה. בעיקר לאנשים שלא מתחברים למספריים ודבק-אמא שלי למשל :). יש אינספור דרכים ללוח השראה, פינטרסט היא לא רק כלי נהדר ליצירת לוחות השראה, אלא גם לקבל השראה לגבי לוחות השראה. האפשרויות הן אינסופיות.. הנה אחת שאהבתי במיוחד, לגמרי אחרת משלי. לחיצה על התמונה תוביל למקורה:
אינספור דרכים ללוח השראה
  • ביומן הדבקתי את התמונות בדבק ג'ל. על הקנווס השתמשתי בדבק סטיק. תנסו בצד ותבחרו מה נוח לכן. גם השיטה של הטפט הדביק מאוד נוחה לעבודה, בעיקר אם עובדים עם ילדים, אבל מאפשרת פחות גמישות בהחלפה או בהזזה של התמונה תוך כדי עבודה.
  • כשמסיימים, חוזרים, מוסיפים, משפרים, מרוצים ומלאים השראה- תולים במקום מרכזי בבית, וזוכרים כל בוקר לעצור לרגע, להסתכל על לוח ההשראה לפני שיוצאים ולצאת לדרך חדורי מטרה (רעיון מדליק שאימצתי בעבר: לצלם את לוח ההשראה ולהפוך אותו לרקע בפלאפון. ככה הוא הולך איתנו ממש לכל מקום).

אז מה אתן אומרות על הרעיון של לוח השראה? איך תרצו שתראה אצלכם השנה החדשה? אם יצרתן לוח בהשראת הרשומה, ועוד יותר מזה- אם הזמנתן את הילדים ליצור לוח השראה, אשמח מאוד לשיתופים מהחוויה!

 

4 מחשבות על “לוח השראה- לאמא ולילדה

  1. סדרת הרשומות על החנ"ב וגם אלו שנוספו מאז היו מרתקות, מעוררות מחשבה והשראה… ונהניתי מאוד לקרוא אותן. הרעיון של לוח השראה לילדים מצויין!! שתהיה גם לך ולמשפחתך שנה טובה:)

    אהבתי

תגובה מביאה אהבה! מחשבות, רעיונות, תמונות, בקשות ושאלות יתקבלו בשמחה רבה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s