האושפיזין של אמיתי

אחרי שהתינוקות של יעלה חגגו בסוכה שלנו, הגיע הזמן לאושפיזין חדשים, כמעט לרגל החג השני- האושפיזין של אמיתי.

בפעם האחרונה שסיפרתי על מעלליו של אמיתי, הוא היה עמוק בעולם הדינוזאורים. מאז הוא לא התרחק כל כך, אבל בהחלט התרחב. לסוכה שלו אמיתי מזמין לא רק את הדינוזאורים, אלא את כל היצורים המפחידים של העולם:

"הילד בוחר לו במישחקו חיה מפחידה, שבמציאות הוא נרתע מכל פגישה עמה, ואילו במישחק משייך הוא לעצמו את כל תכונותיה המפחידות של אותה חיה: הוא נובח, מתנפל, נושך, טורף. עתה פג פחדו, שהרי הוא עצמו הנו אותה מפלצת נוראה" (תורת הגן/מרים רות)

איפשהו במהלך הדרך אמיתי נחשף להצגה "ספר הג'ונגל". אני לא זוכרת איך זה התחיל, אבל זו הייתה אהבה ממבט ראשון. ששי קשת, טוביה צפיר ותום אבני- מסתבר שלא נס ליחם. השירים של הצגה נצפו ונשמעו שוב ושוב ושוב בסלון ביתנו, ושירחאן הפך לאהובו-שנואו הגדול של אמיתי. הוא התעסק בו יום ולילה (כלומר, בילה את רוב הלילות ער כי חשש ממנו). תחפושת הנמר שקיבלנו לפני כמה שנים הפכה לבגד הכי נלבש בארון שלו. בכלל, הסתבר שצפיה אינטנסיבית כל כך במחזמר, מחייבת תחפושות בהישג יד:

את סלסלת התחפושות הזו הכנו יחד, אחרי עוד צפיה במחזמר. עברנו על ארון התחפושות הנהדר שסידרנו לנו בביתנו החדש:

יחד בנינו את התחפושות ואת האביזרים המשלימים ליצירת ג'ונגל מלא חיים אצלנו בסלון. התחפושת של שירחאן הייתה התחפושת היחידה ה"מוכנה", והיא גם הייתה הכוכבת. את שאר הדמויות הרכבנו בעצמנו ממה שהיה בבית. מזהים?:

"המשחק מאפשר לילד לשנות את מצבו הפאסיבי שבמציאות למצב אקטיבי…יש חוויות קשות, שאין ביכולתו של הילד לשאתן בבת אחת…הילד משנה אותה לפי צרכיו הנפשיים ומעניק לה צורה ותוכן המתאימים ליכולתו הנפשית…"

חלק גדול מהתחפושות שהכנו נשארו מיותמות או שומשו רק על ידי יעלה. אמיתי בחר אך ורק בדמויות המפחידות. רק בבעלי חיים עם שיניים חדות וציפורניים ארוכות. או ההפך. אמנם בגירה הוא דמות חיובית, אבל בעל מספיק מאפיינים בשביל להפוך למודל. ובכל זאת, אין כמו שירחאן. גם בלי התחפושת, אמיתי הפנים את שירחאן עמוק עמוק לתוכו:

העיסוק שלו ב"חיות מפחידות" מילא את כל ימיו. כל המגשים והקופסאות שהיו לנו על המדפים הפכו ללא רלוונטיים. כל מה שלא כולל חיות מפחידות פשוט לא עניין אותו. מכיוון שלראות כל היום את "ספר הג'ונגל" בלופ זו לא ממש אפשרות מבחינתי, הכנו עוד כמה אפשרויות למשחק שעוסקות במה שהכי מעסיק אותו. אחרי שאיתרנו את כל חיות הסיפור בארון התחפושות, עברנו לקופסת החיות:

קופסת החיות שלנו משמשת אותנו למגוון גדול של פעילויות, אבל עד השלב הזה אמיתי לא ממש התייחס אליה כחלק מהמשחק הדמיוני. גם כאן זה לקח קצת זמן. עניין של התפתחות ושל גיל, בעיקר. השינוי שהוא עשה בתחום הזה בתוך שלושה חודשים הוא פשוט מדהים. בשלב הראשון הוא בחר מהמגש הזה את שירחאן ואת בגירה. לפעמים גם את הנחש ואת התנין (שלא מופיע בהצגה, אבל כן מפיע בסדרה המצויירת המבוססת עליה, אותה מצאנו בהמשך). הם פשוט ליוו אותו במהלך היום שלו. בלי פעילות מיוחדת. לאט לאט הוספנו גם קופסה:

סוג של ג'ונגל, לא? קופסה שטוחה ורחבה של איקאה, עדשים שחורים, המון עצים ומערה מעץ. מהר מאוד התמלא הג'ונגל בבעלי חיים:

במשך כמה שבועות הקופסה הזו הייתה העיסוק המרכזי של אמיתי. הוא הוסיף לתוכה מגוון "חיות מפחידות" שאיתר ואסף בכל מקום בו הוא ביקר. לאט לאט הקופסה הפכה פחות חשובה. המשחק השתכלל. עולם שלם נבנה בתוך הראש של אמיתי, התפאורה החיצונית רק הפריעה:

כמו אצל יעלה, לאט לאט גם אצלו ה"מפחידים" השתלטו- הוא מחפש ספרים מפחידים (כל ספר שיש בו אזכור למפלצת, אריה או נמר מתקבל בברכה). הוא מחפש סרטים מפחידים (אחרי גרסת דיסני ל"ספר הג'ונגל" הוא ראה את "מלך האריות" ונהנה ממנו מאוד. את יעלה הוא עדיין מאוד מפחיד. מבחינתי זה לגמרי סרט שלא כדאי לראות בגיל כ"כ צעיר, אבל לו זה מתאים. הוא ממש צריך את זה). הוא נהנה לא פחות גם מסרטי טבע של ממש, וכמובן, מספרי עיון בנושא. בעזרת סבתא השגנו את כרך "הטורפים" של "ספריית פלאי הטבע" הכה אהובה עלינו:

כמו אחיו לסדרה, גם הספר הזה מספק שלל תמונות מרהיבות והמון מידע מועיל ורעיונות:

החיות המפחידות הולכות איתו לכל מקום, אפילו למקלחת:

הן משתלבות (כפי שכבר הראיתי ברשומת ראש השנה שלנו) בכל פעילות שאנחנו עושים:

מלבד מיסטוק, החיות האלו עברו "טבילת אש" גם בקצף גילוח, צבע ידיים ועוד שלל פעילויות "מתמרחות" שאמיתי מאוד אוהב, בכלל, ובמיוחד בתקופה האחרונה. גם כשהוא משחק בדברים אחרים, החיות משתלבות במשחק. לאחרונה הוא התחיל לבנות להן גן חיות:

"ילד המגלה במשחקיו תוקפנות-לא ישתחרר מתוקפנתו בתוקף דבריה ההגיוניים או המוסריים של המחנכת. אפילו אם יפסיק בו ברגע…היא תפרוץ עד מהרה בצורה של סימפטום אחר…הבנת המישחק נותנת בידנו את היכולת לפעול לשם שינוי מצבו הנפשי של הילד, על ידי תיקון הגורמים שעוררו בו את הצורך להתבטא במשחק באורח שלילי זה או אחר. עם זאת יכולים אנו לדאוג לעידון יצריו של הילד…"

הרבה התלבטויות מעלים האושפיזין של אמיתי. עד כמה כדאי לתת לילד להתעמת עם הפחד שלו? האם החשיפה לתכנים "מפחידים" (ספרים או סרטים) תורמת להתמודדות שלו עם הפחד או מזיקה? האם נכון לעודד אותו להפנות את כל תשומת הלב הזו למקומות אחרים? ומה עם הרעיונות שהוא מקבל "מהחיות המפחידות"? הוא שואג, הוא מפחיד, לפעמים הוא גם מרביץ או שורט? הרבה שאלות. חלק גדול מהתשובות שלי מצאתי בציטוט הנ"ל. העיסוק הזה עונה לו על צורך. הוא צריך את החיות המפחידות האלו לצידו. הוא צריך להכיר אותן מקרוב מאוד, הוא צריך להתעסק בהן. הן מאפשרות לו לגעת בדברים עמוקים ומורכבים שמתרחשים אצלו בפנים. כמו שאמרתי, המשחק שלו משתכלל כל הזמן. היום הוא יכול לשבת שעות ארוכות עם כמה חיות פלסטיק לידו ולהיות עסוק. הוא לא זקוק לחפצים נוספים, הוא גם לא חייב אנשים נוספים. אבל אם יושבים לידו בשקט ומקשיבים, כל ה"בפנים" שלו נמצא שם, בפרטים הקטנים. מלחמת האור והחושך הפנימית שלו, ההתמודדות הכל כך מותאמת גיל בין הדחפים הפנימיים והמוסכמות החברתיות, קשיי הוויסות החושי שהופכים לו את החיים, הכעס שלו על הקשיים, הגאווה שלו על ההתקדמות ועל הדברים הטובים, הכל הכל בפנים. ולאט לאט, במשחק עם חברים, הוא כבר לא שירחאן שטורף את הילדים, אלא "שירחאן השומר" שמגן על כל התינוקות הדמיוניים מהנמרים הדמיוניים שמנסים לטרוף אותם, מ"שירחאן הרע".

ולאט לאט, הוא מצליח לקחת את זה גם מחוץ למשחק. לפעמים בעזרתנו, לפעמים בעצמו, הוא מוצא עוד ועוד דרכים "להיות הכי חזק" בצורה מועילה, ביחד עם הסביבה ולא מולה:

אז זו הסוכה שלנו השנה. סוכה דמיונית, בתוכה קישוטי הנייר לא נרטבים מהיורה הנהדר שיורד שם בחוץ. סוכה שמארחת בשלווה ובנחת תינוקות ונמרים, אמהות ולביאות וגם שני ילדים. סוכה אליה כל אחד מביא את מה שקורה אצלו בפנים, ויחד נוצר עולם שלם ומשונה בו כולנו נפגשים. לפעמים הבית קצת צר מלהכיל את כולם, אבל בחוץ, בסוכה, יש הרבה אוויר והרבה מקום לכל האושפיזין.

2 מחשבות על “האושפיזין של אמיתי

  1. אני קוראת וותיקה ופאסיבית אבל הפעם חייבת להגיב: ריגשת מאוד מאוד! יצא לך פוסט מרתק מעמיק כתוב נפלא וכאמור מרגש. אין לי מושג איך את מוצאת את הזמן לכתוב אבל בבקשה תמשיכי….

    אהבתי

תגובה מביאה אהבה! מחשבות, רעיונות, תמונות, בקשות ושאלות יתקבלו בשמחה רבה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s