הכל זהב

שבוע חגיגות יום הולדת 6 חלף עבר לו. ואיזה שבוע יום הולדת זה היה. אינטנסיבי, משמח וכל כולו זהב.

חגיגות יום ההולדת של יעלה הן תמיד אירוע מרגש וגדול בביתנו. זה התחיל כבר שהיא הייתה בת שנה (אז החגיגה הייתה לגמרי בשבילי…) ומאז יום הולדת שלוש ועד היום, החגיגות הלכו ותפחו (כמובן שסיפרתי על החגיגות הקודמות שלנו- יום הולדת 3 בסימן אהבה, יום הולדת 4 בסימן פרחים ויום הולדת 5 בסימן פורימי ) . רגע לפני שהתחלנו לתכנן את יום הולדת 6 עצרנו לחשוב קצת למה אנחנו עושים את החגיגה הזו. מהמחשבות האלו נוצרו כמה "עקרונות יסוד" בנושא ימי הולדת:

1. יום הולדת זה רק תירוץ לתרגל את שריר הרצון. זו ההזדמנות של כלת השמחה לדייק לעצמה מה היא אוהבת, להגיד בקול רם מה היא רוצה, לחלום בגדול וגם להגזים. פעם בשנה.
2. יום הולדת זו חגיגה שכל כולה סביב החוגגת. לכן, הכל צריך להיות מותאם לדברים שהיא אוהבת. מאוד. ולכן, המתכננת המרכזית היא ילדת יום ההולדת. וגם המפעילה. זו החגיגה שלה. לפני כמה חודשים יעלה חזרה מיום הולדת של חברה X ואמרה "X הייתה העוזרת של אמא שלה. ביומולדת שלי, את תהיי העוזרת שלי". אז ככה.
3. גם ברמה המשפחתית, חשוב לעצור מידי פעם ולהקדיש את כל כולנו למה שמשמח את האחר(ת). לעשות לה טוב, להגיד לה את כל מה שאנחנו אוהבים בה ולחגוג את קיומה כחלק מהמשפחה.
4. ברמה הפרקטית-
   1. קל ונוח יותר לארגן את יום ההולדת סביב נושא מאחד.
   2. אמנם המטרה היא כלת השמחה, אבל יום ההולדת לא אמור להיות עונש לשאר בני המשפחה או האורחים, ולכן- פשטות, פשטות, פשטות. להכיר את המגבלות ואת החוזקות שלנו ולהשתמש בהן היטב כדי לתכנן אירוע לרווחת כולם.
   3. קל לארגון, קל לתפעול וקל לקיפול.

* השולחן נראה חגיגי ומושקע, בזכות המיקוד. נכנסנו לחנות החד"פ, בלי התלבטויות מיותרות, בחרנו את כל הכלים הזהובים שהיינו צריכות. להוספת החגיגיות, צבענו בספריי זהב כמה ענפים, אצטרובלים, נוצות ועלים מהגינה, והרי לנו שולחן יום הולדת זהוב, בלי הרבה עבודה.

החגיגה הראשונה הייתה בעצם, מבחינת יעלה, החגיגה המרכזית. בפעם הראשונה חגגנו בחגיגה נפרדת שמיועדת אך ורק לחברות (וחברים, מעט). יעלה תכננה את החגיגה הזו בראש במשך חודשים, ארוכים. נקודת המוצא שלה הייתה- התעמלות קרקע. היא רצתה לחלוק עם חברותיה הטובות ביותר את אהבתה הגדולה. היא דמיינה אותה על במה (במיקום מדוייק וספציפי בקיבוץ), את כל החברות מתרגלות עמידות ידיים וגלגלונים על הדשא, ומקבלות מדליה. לתוכנית הבסיסית נוספו עם הזמן תיבת אוצר בצבע זהב, מטבעות שוקולד, נצנצים זהובים ועוד כמה דברים שיעלה רצתה שיקחו חלק בחגיגה שלה. יצאנו לדייט זוגי, רק היא ואני, עם מחברת חדשה ונקייה. כתבנו את כל החלומות בדף אחד. בדף אחר ערכנו רשימת מוזמנים, רשימת כיבוד ואפילו התחלנו את רשימת המתנות.

מתוך כל התוכניות, בנינו יחד מסע "חפש את המטמון", עם סיפור מסגרת, תחנות כיפיות בדרך ותיבת אוצר שווה. ככה זה נראה בהתחלה:

"לפני שנים רבות, בממלכה רחוקה רחוקה, הייתה מתעמלת מוכשרת שקראו לה יעלה. יעלה השתתפה בתחרות ההתעמלות החשובה ביותר בעולם, "האולימפיאדה", וזכתה באוסף מדליות זהב. מאושרת וגאה התכוונה לחזור הביתה, אבל אז גילתה שאוצר המדליות היקר שלה נעלם. היא גייסה את הבנות האמיצות ביותר בממלכה, כדי לצאת איתה למסע להחזרת המטמון האבוד.

לפני שיצאו לדרך, הגיבורות שמעו סיפורים על  מכשפות, מפלצות וענקים שבדרך. כדי להיות מוגנות, הכינו להן, רגע לפני היציאה, שיקוי הגנה של אלופות":

לצורך הכנת השיקוי כל משתתפת קיבלה צנצנת קטנטנה (ממוחזרת) עם אוסף של נצנצים זהובים בגדלים שונים, ובקבוק ספריי ריק. הבנות מילאו מים בבקבוקים הריקים, ואז שפכו את הנצנצים, ערבבו היטב, וקיבלו שיקוי הגנה מנצנץ:

"הבנות התחילו במסע למציאת האוצר":

המסלול תוכנן סביב הבית שלנו, ברדיוס קטן וללא כבישים בדרך, כדי שנוכל לעשות את המסע בקלות גם ללא הורים מלווים. וכמובן- יעלה היא המובילה.

"כדי לעמוד בתלאות המסע, הן ידעו שהן חייבות לחזק את הגוף":

כאן, התפקיד שלי היה לחבר בעדינות את ילדת יום ההולדת קצת לקרקע. מכיוון שלא כל חברותיה הן מתעמלות מנוסות כמוה, החלטנו להפריד-תרגילים בסיסיים (שבחוג שלה נקראים "חימום") שכל הבנות  יעשו יחד, בהדרכתה של יעלה:

ואחריהם תרגילים מורכבים יותר, שיעלה תעשה בפני הבנות בתור "הופעה":

"חזקות ומוגנות על ידי השיקוי, יצאו לחצות את הנהר הגועש. כל אחת מהבנות האמיצות מצאה לה סירה, שהובילה אותה, בטוחה, אל הגדה השנייה של הנהר":

הנהר הגועש שלנו היה בעצם פארק חבלים קטן שממוקם ליד הבית שלנו. הילדים טיפסו על החבלים ועל הצמיגים כדי לא לטבוע. כמה גלים גבוהים אילצו אותן להחליף סירות, עד שכולם הגיעו לחוף מבטחים.

"כשירד הערב, מזג האוויר התקרר. כדי להתחמם, רקדו הבנות ריקוד יום הולדת מכושף סביב המתעמלת יעלה. כדי לשמור על החום, מצאו עוד ועוד שירי יום הולדת, עד שהבוקר עלה"

"לקראת השלב האחרון במסע, החליטו האבירות שעליהן להצטייד באביזרי הגנה, שיעזרו להן להתגבר על כל איום בממלכה. כל אחת מהאמיצות הכינה לה גלימה, מסיכה ומגן בצבעי המסע":

חזרה בחצר הבית שלנו, חיכתה פינת יצירה, כמיטב מסורת ימי ההולדת של יעלה. כזו שלא דורשת יותר מידי הפעלה, ומאפשרת למשתתפות להנות מהיצירה בעצמן. הכינונו מראש מגוון קישוטים זהובים- טושים, צבעי פנדה, מדבקות, טפט זהב, דבק נצנצים ודמוי-טוליפ ועוד. כל אחת קיבלה מגן (כלומר, תחתית קרטון לעוגה), גלימה (כלומר סינור מאל-בד, כן כן, שאריות מיום ההולדת של השנה שעברה) ומסכה (אמת, גם הן נשארו מפורים של לפני שנה). היצירה נמשכה זמן די ארוך, וכשראינו שהן מתחילות למצות, תלינו את העבודות לייבוש על חבל הכביסה והמשכנו הלאה. עוד הערה חשובה לשלב זה- בהזמנה שנשלחה להורים מראש (בווטסאפ…מן הסתם) הילדות התבקשו להגיע בבגדים לא-חגיגיים מידי, עם אזהרת ספויילר ללכלוך אפשרי. הכי טוב להוריד מעלינו אחריות לנזקים עתידיים.

"לבושות ומוכנות, הגיעו לתחנה האחרונה. הן התפזרו בשטח והתחילו לחפש את תיבת האוצר הזהובה":

בכוחות משותפים, ועם קצת רמזים, הן הצליחו לאתר את האוצר ולעבור לרגע הגילוי המרגש:

בתוך תיבת האוצר חיכה לכל משתתפת אוצר משלה:

"שקיות ההפתעה" המסורתיות בטוויסט זהוב. בתוך כל קופסה, לפי תכנונה של יעלה:

קופסה אישית של בצק משחק ביתי עטור נצנצים זהובים, מטבע שוקולד ענק ומדליה אישית.

"כדי לחגוג את הניצחון הן התכנסו פעם אחת אחרונה, להנות ביחד מסעודה חגיגית, ומעוגה":

לפני העוגה הייתה סעודה קלה, בה כל המאכלים נבחרו על ידי יעלה- לזניה, בלינצ'סים ובורקס גבינה.

בדיוק בזמן לשנ"צ מפנק של שבת, החגיגה נגמרה עם ילדת יום הולדת מאוד מאוד מאוד שמחה. שחיכתה בקוצר רוח לשבוע שעמד לפניה-

בשני אחה"צ דייט יום הולדת פרטי עם אמא,

ברביעי, יום ההולדת עצמו, יום כיף משפחתי לפי בחירתה (לא, לא טסנו בכדור פורח. היינו במשחקיה. אבל ראינו שני כדורים פורחים מתנפחים וממריאים):

ובשבת שאחרי, עוד חגיגה אחת אחרונה, הפעם עם המשפחה. עם אותו מוטיב זהוב, עם אותם כלים ואביזרים, עם אותה פינת יצירה לבני הדודים ואפילו עם אותה שמלה (ונרות. ששש, אל תגלו). רק האוכל היה טרי. ויותר:

שבוע שלם של חגיגות זהובות ומשמחות. ערימת מתנות קצת מוגזמת אבל מאוד מדוייקת. שני הורים קצת מותשים אבל מאוד גאים ושמחים על שש שנות הורות לילדה זהב. ילדת יום הולדת מאושרת שמתחילה לתכנן את השנה הבאה. ואח אחד אוהב שפרגן באמת כל השבוע, ועכשיו התפנה לתכנן את יום ההולדת שלו. מזל שיש עוד חצי שנה:

מזל טוב לילדת הזהב האהובה והאלופה שלי. שתמיד תדעי בדיוק מה את רוצה, שגם כשתגדלי תזכרי איך להגיד את החלומות שלך, לתרגם אותם לתחנות ולמשימות, לרתום לצידך את כל הגיבורות האמיצות שרק תרצי, להתלהב ולשמוח מכל הלב, ולהדביק את כל מי שסביבך באהבה שלך.