מאחורי הקלעים

המון זמן לא כתבתי.

המון דברים קורים כאן. מאחורי הקלעים של הג'ירף.

החופש הגדול הגיע. אנחנו מתקרבים בצעדי ענק ליום הולדתו הרביעי של אמיתי, וליום ההולדת הרביעי לחינוך הביתי שלנו. שני הילדים (טפו טפו טפו חמסה חמסה) כבר ענקים:

פוסטים חדשים לבלוג נכתבים אצלי בראש כמעט מידי יום. כולל תמונות, קישורים ועריכה. בדרך למסך הם נעלמים, או לפחות משתנים.

בחודשים האחרונים אני ממוקדת כולי בבניה של "למידולוגיה",התינוק החדש שלי.

תינוק שהוא גם אח קטן וגם אח גדול לבלוג הזה. הוא נולד בעקבותיו והוא מסתכל עליו מגבוה. הבלוג הזה, הג'ירף, התחיל כיומן מסע של החינוך הביתי שלנו. מרחב לשתף בו בפעילויות, ברעיונות, במחשבות ובהתלבטויות. הוא עבר שינויים בדרך, וליווה אותנו בחיפושים ובמפגשים המרתקים שלנו. הכלים שאספתי בדרך לארגז הכלים המשפחתי שלנו קיבלו ביטוי גם פה בבלוג, ושינו קצת אותו, אותי. במרוצת הזמן הגיעו אליי יותר ויותר שאלות לגבי "מאחורי הקלעים". ביקשו ממני לשתף במחשבה שמאחורי הפעילויות. בתהליכים. בלמידה שלי, של הילדים. ניסיתי לענות, הפוסטים הפכו יותר ויותר פילוסופיים. לא הייתי בכלל בטוחה שיש לי תשובות. או גישה. או דרך ברורה. אבל לאט לאט, מתוך השאלות, מתוך השיתופים, ומתוך המסע שהתנהל כל הזמן מאחורי הקלעים, משהו חדש נולד. "למידולוגיה".

לקראת סוף הקיץ, אני מקווה, יעלה לאוויר אתר הבית, עם בלוג חדש, אחר, בתוכו.

בינתיים הפעילות מתמקדת בדף הפייסבוק. בשבוע שעבר התחלנו, קבוצה מצומצמת ואינטימית, בפעילות קיץ מיוחדת, במטרה להפוך את החופש הגדול שלנו לזמן של התבוננות והעמקה. ליצור קיץ של חיבור ושל למידה על הדברים החשובים באמת- אחד על השני.

בחודש יולי הקבוצה רוחשת בפעילות אינטנסיבית- כל שבוע מוקדש לשלב אחר בתהליך. בתוך כל שלב יש משימות קטנות, שמשתלבות בשגרת יומיום חסר שגרה של קיץ, וגם קישורים להשראה, נקודות מבט ורעיונות להרחבה. וקורים שם דברים נהדרים. תהליכים משמעותיים. תובנות מרתקות. דיונים חשובים על אופן ההסתכלות שלנו על דברים, בעיקר- על הילדים.

ואני כל כך רוצה שהקהילה שנבנתה כאן, סביב הבלוג הזה, שקראה, הגיבה, תמכה, עודדה, שאלה ואיתגרה אותי לאורך הדרך, קהילה של הורים ואנשי חינוך (הורות ונשות חינוך…) שחושבות אחרת, שמחפשות זוויות ראיה חדשות ודרכים לא סלולות, תהיה חלק מהמסע הזה.

אשמח ממש לראות אותך בקבוצה, שמאפשרת סופסוף גם דו שיח אמיתי ולא רק דרך תגובות…"למידולוגיה-הקבוצה"

אבל בעיקר אני כאן, כי היה לי חשוב להבהיר, קודם כל לעצמי, שהג'ירף כאן כדי להישאר. כמו בכל הצטרפות של אח/ות למשפחה, לוקח לנו זמן להסתגל. לעשות את השינויים הדרושים כדי להתאים את עצמנו להרכב החדש. כל אחד מאיתנו משתנה קצת בדרך, מתאים את עצמו להגדרת התפקיד הקצת שונה.

בבית שלנו עדיין קורים דברים מעניינים. פעילויות חדשות, מתכונים תחושתיים, פרוייקטים ותהליכים. לא סתם התחלתי את הרשומה בווידוי על כמות הפוסטים שנכתבים בדרך. מתישהו הם יגיעו גם לכאן.

הנה הוכחה, ממש מהיום, עם סליים שהציל אותי מטראומות כל כשלונות הסליים שלי בעבר והפך למתכון הבית, עדיין לא עבר התאמה ותרגום, אבל בכל זאת- הנה קישור למתכון המקורי הנפלא.

עמודי הבלוג עדיין כאן עם שלל פעילויות הקיץ שלנו מהשנים הקודמות, וגם עם יומן החינוך הביתי שלנו (סוג אחר של הצצה למאחורי הקלעים) מהשנה שעברה.

רוצה להגיד לכן המון המון תודה על זה שאתן כאן, ועל החלק החשוב כל כך שאתן לוקחות במסע שלי, שמוביל אותי למקומות חדשים ונפלאים. תודה תודה תודה, ושיהיה חופש גדול שמח, מלא שלווה וחדוות יצירה!