עגלת האמנות שלנו

שקט כאן בבלוג, ולא סתם. מאחורי הקלעים אני עובדת על משהו חדש. גדול ומרגש מאוד. משהו שמתבשל כבר תקופה ארוכה על אש קטנה, ובשבועות האחרונים תופס תאוצה ומתחיל לקבל צבע וצורה. למרות ההתקדמות הגדולה, ייקח עוד קצת זמן עד שאוכל לספר עליו בהרחבה, ובינתיים…הג'ירף "זוכה" לקצת מנוחה.

ואולי הוא בכלל נבהל מכל התגובות המפרגנות והמשמחות שלכן (ואפילו שלכם) לרשומה על הטיול שלנו, והחליט שעכשיו הוא נחבא אל הכלים? אין לדעת…

בכל זאת, בבית ממשיכים להתרחש דברים קטנים, יומיומיים ומעניינים. כמעט לא דיברנו בבלוג על הסתיו הנהדר שבחוץ, שכמובן מקבל ביטוי גם בתוך הבית פנימה, וסופסוף מתחילה להסתמן פה סוג של שגרה-של-שנה-חדשה, שהשנה הגיעה אלינו אפילו יותר באיחור מבדרך כלל.

הכניסה לשגרה עשתה לי דגדוג באצבעות, מן חשק מוזר שכזה (מוזר במיוחד אם את בלאגניסטית חסרת תקנה) לארגן לנו מחדש את פינות המשחק והעבודה. לא מזמן סיפרתי על הבית שעזבנו, ובכלל עוד לא הקדשתי מקום לבית ה"חדש" אליו עברנו. הוא מציב בפנינו לא מעט אתגרים, עם המון פתרונות אחסון, אבל כאלו שתוכננו בזמנים אחרים לאנשים אחרים. בין כל הדברים שסימנתי לי כ"דורשים שינוי", ראשונה בתור עמדה לה פינת היצירה. עם השינויים שחדרי המשחקים שלנו עברו לאורך השנים (וכאמור, הם עברו הרבה), תמיד הייתה לילדים פינת יצירה נוחה ומזמינה, עם חומרים מסויימים נגישים, ואחרים מאוחסנים, עם משטח עבודה ועם הזמנות שונות ליצירה.

בבית החדש לא הצלחתי לארגן אחת כזו. בחרנו שולחן שהתאים בדיוק לנישה שחשבתי שתתאים בדיוק למטרה, ניסינו למקם שולחן אחר בפינה שונה…זה פשוט לא יצא. אז עשיתי את מה שמצופה מאמא דיגיטלית כמוני, וביליתי שעות רבות בחיפושים בפינטרסט. כמובן ששם נמצאה הישועה (לחיצה על הקישור תוביל לרשומה המקורית והמופלאה ממנה הושאלה הישועה).

עגלת יצירה

היא לא דורשת פינה מסויימת וחד משמעית, וזה מצויין, כי פינה כזו לא נמצאה. היא מאפשרת ליצור בחדר המשחקים, בסלון, או בגינה. היא מאפשרת תצוגה נוחה וגישה נגישה, יש לה אינספור אפשרויות גיוון והגשה, והיא גם פשוט יפה. אז קניתי עגלה. לקח עוד קצת זמן עד שיעלה סיימה להשתמש בה כעגלת בית חולים לתינוקת-שלה-שרק-נולדה, ואני חיכיתי לאישורה, וגם להשראה שתכה בי ותגלה לי איך להפוך אותה לפינת היצירה החדשה.

מלבד פינטרסט, ההשראה המרכזית הגיעה מכיוון המורה לאמנות של יעלה. לא ממש הפתעה, אני יודעת…במהלך השנה שעברה יעלה השתתפה בחוג אמנות כאן בקיבוץ, אצל מורה מקסימה. למרות שיש לה אינספור הזדמנויות ליצירה בבית, היא נהנתה מאוד מהיצירה יחד עם בנות גילה והחוג היה רגע השיא של השבוע שלה לאורך כל השנה. איפשהו במהלך החופש הגדול, אותה מורה שיתפה בפייסבוק שלה קישור לקבוצת פייסבוק שנשמעה לי מעניינת. נכנסתי לקבוצה וגיליתי גישה שונה ואחרת לגמרי.

את הקבוצה מנהלת נונה אורבך והיא שינתה לגמרי את הדרך בה חשבתי על פינת היצירה. בשורה התחתונה, כל החשיבה שלי השתנתה מחשיבה על 'יצירה' לחשיבה על 'אמנות'. מ- crafts ל-arts. לכאורה הבדל סמנטי, אבל בפועל- "אותו מקרר בגישה כל כך שונה". לא רק החשיבה על פינת העבודה שונה, אלא כל החשיבה על הפעילות האמנותית בבית. השינוי הזה בתפיסה חלחל ממני אל העגלה, ומהר מאוד הוא עבר ממנה אל הילדים, שנשטפו בפרץ גדול ומחודש של יצירה.

עבודות של נונה אורבך. לחיצה על התמונה תוביל אתכן לאתר שהוא יצירת אמנות בפני עצמה

אם הייתי צריכה לתאר את ההבדל בגישה במשפט אחד, הייתי אומרת שהפסקתי לתכנן מראש את התוצר, והפכתי לצופה מהצד בתהליך. בעצם, כל השינוי שהתרחש בגישת הלמידה שלי. איך דווקא בעולם האמנות, הקרוב ביותר ללבי מכל תחומי הלמידה, לקח לי כל כך הרבה זמן להפנים את שינוי הגישה? לא יודעת איך, אבל מעשה שהיה כך היה. כמובן שהתיאור הזה לא קרוב לתמצת את העושר והעומק שיש בגישה, אבל עבורי זו הנקודה שהובילה לשינוי בחשיבה.

ואחרי כל החפירה, הגיע הזמן לפרקטיקה- מה מכילה עגלת היצירה?

במדף העליון- מגוון סוגי צבעים, בצנצנות מתאימות לגודלם, שקופות ונפרדות- כל סוג בצנצנת משלו. יש שני סוגי טושים, צבעי עיפרון עבים, צבעי "פסטל" וגם טושים מחיקים. בלי צנצנת, יש גם חבילה גדולה של צבעי פנדה (שמן), שהסידור שלהם בחבילה כל כך נכון בעיני, שלא רציתי להרוס אותו.

צבעי פנדה, מזמינים לעבודה

בנוסף לצבעים- צנצנת מכחולים, ו"כלים"- מספריים, דבקים, עפרונות, מחדדים. בצד יש מעמד עם מגוון בסיסי של ניירות- דפי מדפסת ובריסטולים, קטנים, בינוניים וגדולים, לבנים, צבעוניים ושחורים, קרטוני ביצוע וגם מחברת ופנקסים.

המדף השני הוא "המדף המשתנה". התחלתי מתצוגה סתווית. במיכלים מתאימים סידרתי מדבקות סול ומדבקות לבד סתוויות, מנקי מקטרות, נוצות, ומגוון סוגי מקלות, קצת מדבקות סתוויות וחלק מסדרת מגדירי הטבע שלנו, להשראה.

במדף השלישי שתי קופסאות משמעותיות במיוחד- הראשונה היא קופסת הפלסטלינה, שהיא כרגע החומר המועדף על אמיתי, והשניה היא קופסת האוצרות- קופסה שמעבירים אליה את כל החלקים הקטנים והמציאות שאין להם מקום אחר, רגע לפני הפח, ושם הם הופכים לרעיונות קטנים או להשראה.

גם דפנות העגלה מאפשרות משחק- שתי סלסלות תלויות- הראשונה מכילה כלי עבודה לפיסול (לבצק, פלסטלינה, חימר ומה שבא) והשניה מכילה כוסיות ומכלים שונים, כדי למלא מים למכחולים, לאסוף חומרים שונים מהמגש או חומרי טבע או מה שרוצים. על המדף האמצעי תליתי, בעזרת מגנטים, תמונות סתיו קטנות להשראה, ועל המדף התחתון צנצנות מגנטיות עם מכסה שקוף. הכוונה היא שגם החומרים בהן יתחלפו, אבל כרגע יש באחת גדלים שונים של עיניים זזות, ובשניה כל מיני סוגים של טבעות.

התלבטתי אם לשלב את מגש חומרי הטבע המתחלפים שלנו בתוך העגלה, אבל בינתיים החלטתי להשאיר אותו לצידה. אני לא כל כך בטוחה לגבי ההחלטה הזו, ואני מניחה שעם הזמן ננסה לשלב אותו בתוכה, בדרך זו או אחרת.

מאז שהצבתי את העגלה בסלון, חזרה להתרחש פה הרבה יותר יצירה.

אמיתי היה עסוק בגילוי הפלסטלינה לעומק. כהרגלו, הוא לא מסתפק בהיכרות שטחית, ומעמיק בחומר במשך תקופה. הוא בנה חומות, מגדלים ומבנים שנתן להם שמות שונים:

הוא נהנה במיוחד לשלב חומרים שונים ממגש הטבע ומקופסת האוצרות בתוך המבנים שלו. לנעוץ, להחביא, לכסות, לגלות. במקביל הוא עסוק גם בדמויות קטנות ושונות, והן משתלבות היטב גם בעולם היצירה:

יעלה ממשיכה לשכלל את יכולות הציור שלה. היא אוהבת מאוד דפי צביעה, אבל תמיד מוסיפה להם תוספות משלה, וגם מרחיבה את מנעד הגוונים הלא-סגולים שמשתלבים לה בעבודה. לשמחתי, במפגש האחרון של חוג האמנות (שיעלה התחילה-מחדש מיד כשחזרנו מהטיול) המורה שלה אמרה שרואים שינוי בעבודה שלה. יש פה עניין של גיל, ושל החלפת החברות לחוג, אני בטוחה, אבל אני חושבת שגם לגישת היצירה החדשה בבית יש מקום בהשראה. לשמחתי, היא חזרה לשלב חומרי קולאז' שונים בעבודות שלה, דבר שפעם היא מאוד אהבה ובתקופה האחרונה נזנח לטובת שכלול יכולות הציור:

אפילו אני מצאתי את עצמי נשאבת לנקודות קצרות של יצירה, כזו בלי מחשבה, בלי תכנון ובלי יעד ו"מקבל המתנה". אין זריקת מוזה גדולה יותר מלשבת מול ילד/ה שיוצרים בהנאה:

ולפעמים אנחנו גם יוצרים יחד, פרוייקטים משעשעים, או מעניינים, או משונים, לפי החשק והמוזה. אחד מתחיל, ולפעמים האחרים מצטרפים. איכשהו, בלי "פינה" מסודרת, העבודה הרבה יותר זורמת וחופשיה.

המעבר הזה, מ"פינת יצירה" לתפיסה של "אמנות בכל פינה" שימח אותי כל כך ועשה לי חשק לבחון מחדש פינות נוספות בבית שלנו. אני מאמינה שלסידור של הסביבה שלנו יש כל כך הרבה השפעה על הדרך בה אנחנו מתנהלים בחיי היומיום, שללא ספק זו סוגיה שכדאי להקדיש לה הרבה מחשבה. במיוחד לקראת החורף, שמי ייתן ומתישהו יבוא עלינו לטובה. ארגון מדוייק של הסביבה, יכול להפוך שהיה ארוכה בבית החמים להרבה יותר נעימה. הסידור החדש מרענן גם את החשיבה, ויש לי כבר רצף של רעיונות לנושאים חדשים ל"מדף המתחלף" בעגלת היצירה.

אז איך נראית פינת היצירה שלכן? על אילו חומרים אתן והילדים לא מוכנים לוותר? איזה חומרים מתחלפים? רעיונות, תמונות ורשימת קניות יתקבלו בברכה!

יוצרים פסחא

יצירות לפסחא- ארנבת מטילה ביצים

שתי פעילויות יצירה מרכזיות ליוו את למידת הפסחא שלנו. הראשונה הייתה פעילות "זמן איכות" זריז מאוד של יעלה ושלי, בזמן שאמיתי ואבא לקחו את הלו לטיול…מהר מהר שלפתי רעיון מהפינטרסט שלי (מזל שהרעיונות שאני נועצת מתאכסנים גם בראש שלי וקל לשלוף אותם במקרה הצורך) ועם מה שמצאנו בסביבה אלתרנו בזריזות. זה המקור. וככה זה נראה אצלנו בעבודה:

IMG_20160328_154303

שוב, תרגול קצת אחר בעבודה עם שבלונות, כמו שיעלה אוהבת. אספנו את החומרים: צלחת חד"פ מנייר שנשארה מיום ההולדת של יעלה, בריסטול לבן, סול וורוד (בהחלט יכול להיות גם בריסטול, יעלה רצתה סול), טוש פרמננטי, מספריים, דבק, עיניים זזות/כפתורים (במקור עיניים זזות, בגרסת יעלה כפתורים), פונפון:

IMG_20160328_155345

וככה זה נראה אחרי פחות מ-10 ד' עבודה:

IMG_20160328_174156

אפשר לראות שיעלה באמת הכינה את הרוב לגמרי בעצמה. אני ציירתי וגזרתי את החלק הלבן של האוזניים, מעבר לזה, הארנב לגמרי לגמרי שלה, ומקשט לנו את הסלון בגאווה.

היצירה השנייה שעשינו הייתה קלאסית, מלכלכת ומהנה להפליא- ציור על ביצים:

IMG_20160329_112710

השתמשנו בביצי הפלסטיק מהסלסלה שלנו, בקרטוני ביצים ישנים, צבעי גואש ומקלות אוזניים. כיף אמיתי:

IMG_20160329_112952

השימוש במקלות אזניים קל יותר לקטנטנים ממש (יעלה העדיפה מכחול) ומאפשר משחקים אחרים:

IMG_20160329_113426

כשנגמרו לנו הביצים המשכנו לצייר על דברים אחרים:

IMG_20160329_114328

ליעלה היה רעיון, היא רצתה להכין בעצמה בדים כדי "לתפור" לדאדא שלה בגדים חדשים. הפרוייקטים שהיא ממציאה לעצמה נהיים הרבה יותר מורכבים לאחרונה, והרבה הרבה יותר מגניבים (היום היא בנתה לגמרי לבד סוכה מהממת ביופיה. למה סוכה? כי בא לה, אבל התוצאה משגעת). היא בחרה שתי יריעות לבד מהארון. על הראשונה היא עשתה הדפס- צבעה בשכבות עבות של צבע על צלחת פלסטיק חד"פ ואז הטביעה את הבד:

IMG_20160329_114403

על היריעה השנייה היא כבר צבעה ישירות, ולגמרי נכנסה ליצירה:

IMG_20160329_120120

שתי פעילויות קלילות, מהנות ויצירתיות, עם הרבה מיחזור ואפס קניות- מבחינתי, הצלחה.

זהו, חגיגות הפסחא מאחורינו, ואנחנו עמוק בתוך ההכנות לפסח. כמה רעיונות, תכנים, נושאים, סמלים והכנות מביא איתו החג הזה. יחד עם ראש השנה, המורכב שבחגים. אני מודה שקצת קשה לי לבחור במה להתמקד, ובכל פעם שאני חושבת שהצלחתי, הילדים מפתיעים אותי ובוחרים כיוונים אחרים…יהיה פה מעניין בשבועות הקרובים. להתראות בקרוב…

מחשמלים

מחשמלים- תחפושת משפחתית

התלבטתי אם עדיף להתחיל מההתחלה או להתחיל מהסוף…כי זה התחיל לפני כמה שבועות, כשיעלה החליטה באופן סופי למה היא רוצה להתחפש, למה היא רוצה שכולנו נתחפש, והסתיים בתחפושת משפחתית משובחת וכיפית להפליא, גם אם לא ממש מדוייקת. אז, הסוף it is:

IMG_20160323_164137

ככה נראנו כשהגענו, בהרכב משפחתי מלא (כמעט…הלו לא ממש זורם עם עניין התחפושות) להפנינג פורים בקיבוץ, אירוע פורים המרכזי שלנו. ועכשיו נחזור שוב להתחלה.

אחרי סבב רעיונות ארוך, מרשים ומקורי להפליא, יעלה ננעלה על רעיון אחד ויחיד לתחפושת שלה. "אני מתחפשת לחשמל". כמובן שהתלהבתי מהרעיון, כמו שהתלהבתי מרוב הרעיונות הנהדרים שהיו ברשימה שלה, אבל הייתי בטוחה שגם זה ישתנה. הסתבר שטעיתי. לא רק שההחלטה נפלה, אלא אפילו התרחבה, וזו הגרסה הסופית:

"יעלה תתחפש לחשמל, אמיתי למנורה, אמא לחושך ואבא לאור".

כמובן שדיברנו הרבה על איך בדיוק מתחפשים לכל אחד מהדברים, אבל ברגע האמת…דחיתי את ההכנה עוד ועוד ועוד, כי לא ממש היה לי מושג מה לעשות. בסוף הגעתי לרגע האחרון, ממש לרגע האחרון, והתיישבתי להכין תחפושת. מכירות את התמונות האלו של ערימות בדים, סרטים, טולים ומלמלות שמעלות כל תופרות התחפושות המוכשרות? אז ככה זה נראה אצלנו, ההתחלה:

IMG_20160320_172612

ערימות של כבלים, חלקי חשמל, נורות ואיזולירבנד, בצבעים! אפילו היו מדידות:

IMG_20160315_090528

ואפילו, תוך כדי, ניסויים מדעיים:

IMG_20160320_173502

כמובן שמרכז התחפושת המשפחתית הייתה הוגת הרעיון:

IMG_20160323_163641יעלה עושה פרצוף חשמל! אז מה יש לנו כאן?

IMG_20160323_203514

חלק ראשון- זר חשמלי. עשוי מכבלים (ותודה רבה למפעל הכבלים "טלדור" שתרמו לנו ממיטב שאריותיהם), ומאיזולירבנד, כמובן.

IMG_20160323_203537

חלק שני, עשוי מכבל, שקע מפורק, ושוב, איזולירבנד (ממש הרגשתי כמו חיילת שוב…חלק חשוב מהשירות שלי כלל את ההפנמה שלקשרית טובה יש תמיד גליל איזולירבנד בכל כיס של מדי הב'…). השקעים, כמובן, עברו טיפול קודם:

IMG_20160323_203619

וגם חגורה:

IMG_20160323_203559

כל האביזרים האלו הורכבו, כמיטב המסורת, על תלבושת שנבחרה מארון הבגדים של יעלה- מכנסי טייץ לבנים ושמלה לבנה, חלקה ויפה. זוכרות את הגיחה שלי לעיר האורות עפולה בערב שלפני החג? לקראת הגיחה ההיא הבנתי מה החלק החסר להשלמת התחפושת של יעלה, החלק שיעשה את אמא שלי מרוצה…כי היא תמיד טוענת ש"אך אחד לא יבין למה היא התחפשה". אז כמעט במקרה מצאתי בית דפוס קטן ונחמד, ושם הדפיסו לי במהירות שיא ובמחיר מגוחך של 7 ש"ח על נייר מדבקה גדול שני שלטים של "סכנה חשמל":

IMG_20160323_203630

השלטים נגזרו, הודבקו על השמלה, והפכו את הבגדים והאביזרים לתחפושת שלמה. גם מאחורה:

IMG_20160323_165533 (2)

יעלה התעקשה להוסיף גם שרשרת סטיקלייטים (תכלס, מבינה אותה…איך אפשר לוותר) והייתה ממש ממש מרוצה:

IMG_20160323_164724

התחפושת של אמיתי הייתה מאתגרת הרבה יותר, בעיקר כי להוגת התחפושת עצמה לא היה ממש מושג איך היא הייתה אמורה להיראות. כרגיל, ברגע הממש אחרון, בח"ל נחלץ לעזרה והגה רעיון פשוט וגאוני לאיך צריך להפוך ילדון למנורה. לצערי לא הצלחנו לצלם את התחפושת בשלמותה:

IMG_20160323_164742

הבסיס- מכנסיים, חולצה ומגפיים צהובים מהארון שלו (ושל יעלה…כי בארון שלו הייתה רק חולצה ארוכה צהובה, שבניתי עליה, אבל החום הכריח אותנו לפלח חולצה צהובה קצרה מהארון של יעלה). מעל חלוצה לבנה ארוכה וגדולה. מתחת לחולצה הייתה חגורה שהוכנה משני "מקלות אור" שחוברו יחדיו. בדיעבד, יש לי דרך הרבה יותר יעילה ונוחה לעשות את החגורה, אם אספיק, אנסה אותה לקראת אירוע פורים שיש לנו מחר ואולי אצליח לצלם ולשתף בתוצאה…. בכל מקרה, זו החגורה:

IMG_20160323_163128

על הצוואר גם הוא קיבל שרשרת סטיקלייטים, וגם נורה:

IMG_20160323_204801

הנורה היא בעצם בקבוקון פלסטיק עם פקק שנמצאה לגמרי במקרה בחנות החד פעמי בה קניתי את כל הציוד ליום ההולדת של יעלה. היא שימשה נשכן נהדר למוציא השיניים המאיר שלנו:

IMG_20160323_170246

החלק שלנו כבר היה פשוט הרבה יותר. נחשון התחפש לאור- מכנסיים צהובים ממזוודת התחפושות שלנו, חולצה צהובה שנקנתה ב"פוזה" במיוחד למאורע (15 ש"ח שלמים) וכתר סטיקלייטים. אני התחפשתי לחושך- חצאית, חולצה וסרט לשיער בשחור, וצווארון כוכבים נהדר על פי הרעיון של יעלה בזמן ששיחקה במזוודה, שהראיתי ברשומה שעברה. לקראת המסיבה של המבוגרים מחר התחפושת שלי טיפה תשתדרג, אבל הרעיון הבסיסי ישמר. פשוט וכיף. את הטאצ' הסופי נתנו צבעי הפנים שיעלה קיבלה ליום ההולדת שלה. היא איפרה את כולנו בצבעים המתאימים לפי דעתה, והרי לכם, משפחה מחשמלת:

IMG_20160323_164211

מה יש להוסיף? אין ספק שהילדה גאונה. תחפושת כמו שלה לא הייתה לאף אחד, ההכנה הייתה פשוטה, זמינה וממש ממש מהנה, והיא, ואיתה כל המשפחה, הייתה ממש ממש מרוצה.

הייתה עוד תחפושת אחת ברשימה, אך בסופו של דבר יעלה העדיפה את שלל פעילויות פורים ולכן היא לא בוצעה…אבל הרעיון (גם הוא לחלוטין של יעלה כמובן) מדליק, אז אני חייבת לשתף בכל זאת- דאדא, בובתה האהובה של יעלה, תוכננה להתחפש לתורמוס, ה-פרח האהוב על יעלה. הייתה לנו תוכנית מאוד מפורטת ופשוטה איך לעשות את זה…אבל זה לא יצא.

כל שנותר הוא לחכות ולראות מה היא תתכנן לנו לשנה הבאה :) לא יודעת מה אתכן, אבל אני ממש ממש מצפה!

דמויות להשראה

ה-18 בחודש היה כאן כבר אתמול, זה נכון, אבל אתמול עוד הייתי אופטימית לגבי התוכניות שלי לאתגר, וחשבתי שאם רק אדחה אותו ביום…ובכן, זה לא קרה. למזלי ולשמחתי, כרגלי. צרויה הצילה את המצב, וזה מה שהיא כתבה:

"עם הרמז הנוכחי היה לי דוקא קל ומאד מאד כיף! דמויות להשראה, זה די ברור לאיזה כיוון אלך, לא? לפחות לי זה היה ברור. כי מי מהווה עבורי השראה אם לא את? בכל כך הרבה כיוונים בחיים. לא רק בסקראפ, ביצירה בכלל או בהורות. באופן כללי את עוזרת לי להכניס פרספקטיבה, פרופורציות, פלפל ושמחה בחיים. 
מכיוון שאני חייבת להתקדם עם אלבום ה-30/30 של בתי, ומכיוון שאת ה-אלופה בתחום בעיניי [לגמרי אוטוריטה], פשפשתי בבלוג [הישן, מה לעשות שבחדש בקושי יש סקראפ?! אהממ אהממ!!!] ומצאתי רשומה ובה שני דפים. הם אמנם נעשו לפי סקיצה, אבל אני לא התייחסתי לסקיצה המקורית, אלא אליהם כאל הסקיצה שלי. זו הרשימה http://www.tapuz.co.il/blog/net/ViewEntry.aspx?EntryId=2680179 וזה הדף הראשון:
cue-1
שבהשראתו עיצבתי את הדף הבא:
cue-2
שני הדפים הם מביקור שערכנו אצל סבא של נתנאל בבלגיה. בראשון [שהוא אינטרקטיבי] רואים את המיטות שהיו לו בבית [מאז הוא עלה לארץ]. המיטות שהיו שם הן מיטות מרפי – כאלה שמתקפלות אל הקיר. כשמושכים את התמונה ניתן לראות את תהליך קיפול המיטה והפיכתה לספריה:
cue-3
כסקיצה לדף השני השתמשתי בדף הזה:
cue-4
מודה – לא נצמדתי אליה, אבל אני חושבת שההשראה ניכרת:
cue-5
ביום האחרון לביקורנו נסענו לבריסל לפסטיבל בירה כיפי ומשמח במיוחד.
החלק המהנה ביותר בכל העבודה על הכפולה, הוא שהעבודה על שני הדפים נעשתה כשאני יושבת מולך ומתייעצת איתך איך ומה, סוחטת ממך מחמאות על הכפולה, כשאת בכלל לא יודעת שהכל בהשראתך. תודה על הכל יפתי. אין לי השראה גדולה ממך!"
מה נשאר לי להגיד אחרי כאלו מילים? אחרי כזה פרוייקט מעורר השראה? רק שוב וכרגיל המון המון תודה!
אני התחבטתי עם האתגר הזה המון. באמת, המון. בניגוד לחלק מהאתגרים הקודמים, שפשוט לא היה לי זמן והם פשוט נעלמו להם ברשימת המשימות שלי עד לרגע האחרון, האתגר הזה ממש ליווה אותי כל החודש. במפגש מועדון (כבר-לא) 02 האחרון שלנו אפילו התחלתי להכין מיני אלבום סביב האתגר, אבל בדיעבד, כבר הייתי חולה במפגש ההוא ולא ממש הצלחתי להתקדם עם זה לשומקום. אח"כ היה לי רעיון שמתאים יותר לדברים שמעסיקים אותי עכשיו, ואפילו תכננתי איך אני מספיקה אותו, ואז אתמול (!אתמול!) קרה משהו ששינה לי לגמרי את זווית ההסתכלות על האתגר וגרם לי לחשוב על כיוון אחר ולתכנן גם אותו. חבל שאי אפשר להציג בבלוג את התוכניות שרצות לי בראש. אולי קצת אסוציאציות במקום?!
דמות לחיקוי- מופת- חיבור בתיכון- בגרות- אבא- הומור שחור- משפחה במרכז- עבודה והנאה- כוח רצון-אמא- פמינזם מעשי- בלי חרטות- אמונה- התמדה- הקפדה- מקום לעצמי- עשייה מתמדת- רוני-יצירה- למרוד במוסכמות- הורות לחיקוי- לשנות את הדרך- להמשיך לחפש- אם אין אהבה בוערת אין אהבה אחרת- מרים- חינוך- עצמאות- עבודה קשה- ערכים- נתינה- חיים שפיר- משחק כדרך חיים- עבודה שהיא הנאה שהיא עבודה- יצירתיות- לשבור את החוקים-מילים- עינת ספקטור- עשייה מהלב- חלום- אמהות כחלק מהחיים- יצירה- נקודת הסתכלות- נשיות- נסיכה- לא רק נסיכה- פמינזם- חופש בחירה- הנחה מוקדמת…
ועוד ועוד ועוד. ככה זה נמשך. חשבתי על זה הרבה. ואולי אפילו זה עוד יחזור לעולם היצירה שלי, אבל בינתיים…יש לי עוד 4 תחפושות להכין ויש לי רק כתר אחד. מחוטי חשמל. חוטי חשמל! בתכלס, הכי role model שלי זאת יעלה. גאונה הילדה הזאת, לגמרי.
ובנתיים, עם פורים וקצת אחריו פסח, נקיונות, ואביב וכלמיני, אני חושבת שגם לי וגם לאתגר עצמו נכון שוב לקחת חופשה…אני מבטיחה להמשיך לאתגר את צרויה אישית באתגרים פרטיים, כדי שיהיה לי תירוץ לפרסם את העבודות הנפלאות שלה פה מידי פעם!
תיכף חוזרים לפעילויות פורים…

על ספל קפה

ה-18 בחודש שוב כאן, וזו כבר הפעם השלישית שאני מתיישבת לכתוב את רשומת "סימני דרך" החודשית שלי. בכלל, כבר כמה רשומות אני מתקשה לכתוב, דוחה עוד ועוד את הכתיבה, והפעילויות מצטברות יחד עם התמונות בתיקיה. קורה. לא תמיד יש מוזת כתיבה. זה היתרון של דד ליינים, הם משאירים אותי בלי ברירה, ועל הדרך, הספקתי גם הרבה משימות שעשיתי בזמן שדחיתי את הכתיבה :)

לא רק הדד ליין מדרבן אותי לכתוב את רשומת האתגר, גם צרויה המופלאה, לא מאכזבת ומקפידה להישאר תמיד, גם כשהיא הכי הכי עמוסה ועסוקה, מקור בלתי נדלה להשראה. צרויה שלחה לי שתי עבודות לאתגר, כי היא חששה שלא תספיק את השניה, אז הכינה אחרת, לגיבוי…אבל קודם כל תזכורת, זו הייתה תמונת האתגר בחודש שעבר:

תמונת השראה

וזה מה שצרויה כתבה בצירוף לעבודה הראשונה: "התבוננתי ברמז שנתת וחייכתי מיד. כשניסיתי לחשוב למה, הבנתי שהתמונה נוסכת בי חום ורוגע, משרה בי שלוה ונותנת לי תחושה של בית. עם התחושה הזו יצאתי לעבודה.  גיסי וחברתו עברו לגר יחד לאחרונה, ולחנוכת הבית הכנתי להם סט מגנטים

צרויה1

ושלט לדלת (שהגיעו עם עציץ שלא צולם). דף הרקע (עם הארנבות המהממות) קושש מחברה למועדון 02 לשעבר, במפגש האחרון. אותיות של מסטיקים וטיפת וושי. "  מעבר לעיצוב הנפלא, אין ספק שהטוויסט האישי של צרויה בולט במיוחד בכיתוב:

צרויה2
שניה לפני הרגע האחרון, הגיעה אליי גם העבודה השנייה, וזה מה שהיא כתבה: "הפעם לקחתי מהרמז את הצבעוניות החמימה ואת דוגמת הזיגזג. מדי חודשולדת אני מצלמת את בתי [להגיע להכין לה מהתמונות דף מעוצב זה כבר משהו אחר]. קצת כפתורים ונקודות אקריליק, וושי ואותיות של מסטיקים ויש לי [או לה?!] דף מוכן!" כשהיא מתארת את זה ככה זה נשמע ממש פשוט, לא? לייצר שלמות:

צרויה3.jpg

תודה רבה צרויה על ההתמדה, ,היצירה וההשראה שאת שולחת אליי כאילו זה מובן מאליו…

ומה אני הכנתי לאתגר? כרגיל, התלבטתי…מאוד רציתי לשתף בהחלפה שהכנתי ומאוד התחברה לי לתמונה, אבל היא לא הוכנה במיוחד לאתגר…אז החלטתי להעלות את ההחלפה, וגם עוד התנסות קטנה שהכנתי במיוחד לאתגר, לגמרי בהשראת התמונה. קודם כל- ההחלפה.

במפגשי מועדון כבר-לא-02 שלנו אנחנו בוחרות בכל מפגש נושא, ולמפגש הבא כל אחת מכינה למישהי אחרת, על פי הגרלה, מתנה בהשראת הנושא הנבחר. הנושא שבחרנו לקראת המפגש האחרון היה "שקע ברומטרי". רצינו גרסה כלשהי של החלפת חורף, אבל לא הצלחנו להגדיר במדוייק, וזה מה שיצא. לשמחתי הוגרלתי להכין את ההחלפה לגיסתי האהובה מור, חובבת פתיתי שלג ידועה. לקח לי די הרבה זמן להרכיב את תוכן ההחלפה, בסופו של דבר היא כללה שני מרכיבים עיקריים. הראשון בכלל לא קשור לפתיתי שלג:

IMG-20151218-WA0004

מובייל טיפות בצבעי הקשת. הוא לא יצא מושלם, אבל לגמרי נהדר. ההשראה למובייל הזה הגיעה מהספר האהוב עליי בכל הזמנים, "פוליאנה". מתוך הפרק האהוב עליי ביותר בספר האהוב עליי ביותר (פרק 18: מנסרות): " חדר המטות המפואר אך המשמים ההוא הפך לארץ האגדות. כולו היה מלא בכתמים מרצדים של אדום וירוק, סגול וכתום, זהוב וכחול. הקיר, הרצפה והרהיטים, אפילו המיטה עצמה, הוארו ברסיסים מבליחים צבעוניים. "אוה, אוה, אוה, כמה יפה!" לחשה פוליאנה. אחר כך פרצה לפתע בצחוק. "אני פשוט חושבת שהשמש בכבודה ובעצמה מנסה לשחק במשחק, אתה לא חושב?". עם הציטוט הזה בראש ניגשתי למשימה- הדפסתי דף מלא בקווי מתאר של טיפות בגודל הרצוי. על הדף הדבקתי שקף, עברתי על קווי המתאר של הטיפות בתוחם צבעי חלון שחור וכשהצבע התייבש מילאתי כל טיפה בצבע חלון בגוון אחר. כשהצבעים התייבשו גזרתי כל טיפה בנפרד, חוררתי וחיברתי בחוט צמר לענף מתאים. כמובן שהמובייל אמור להיתלות על החלון, אבל מכיוון שלא הספקתי לצלם, גיסתי שלחה לי תמונה מהירה להמחשה…ואם יש לכם ילדים קצת יותר גדולים, זו פעילות נהדרת לימים גשומים.

השלב הבא היה קל יותר, והוא זה שהתחבר לי לתמונת האתגר:

IMG-20151218-WA0000

ספלי קפה גדולים ומפנקים בעיטור פתותי שלג בגוונים כחלחלים. את הספלים בגודל המושלם קניתי בגולף, את השבלונה יצרה לי מקבלת המתנה בעצמה, בלי לדעת למי מיועדת ההחלפה- היא שלחה לי בדואר מהיר שקף מלא בפינצ'וצ'ים מפאנצ' פתית השלג האהוב שלה. בעזרת השבלונה צבעתי פתיתים בטושי פורצלן, אפיתי והוספתי גם הקדשה אישית:

IMG-20151218-WA0003

התוצאה יצאה ממש ממש מדליקה, ואין לי ספק שאני עוד אמשיך לשחק עם הטושים המאוד מגניבים האלו. המסקנה שלי מההתנסות הראשונה היא שעדיף להשתמש בשבלונות דביקות, כי השקף גרם לצבעים להימרח. במקרה הזה זה התאים לאפקט, אבל עדיין דרש עבודת מגבונים מסיבית תוך כדי הציור (לפני האפייה ניתן למחוק את הצבע כמה שרוצים).

כמובן שהוספתי גם כרטיס מינימליסטי וזריז:

IMG-20151218-WA0001

ארזתי יפה וככה ארזתי את ההחלפה למפגש:

IMG_20151210_104248.jpg

המפגש, כמו תמיד, היה ממש ממש משובח. מעבר לחברה האהובה, ליצירה, לשיחות הנפש החסרות, למאכלים הטעימים ולשמחה שהחבורה הזו תמיד מביאה איתה, נהנית במיוחד לראות את השותפה הקטנטנה שלנו מבלה בהשראת הבלוג. ערבה והבקבוק התחושתי שלה:

IMG_20151211_121947

אמנם התמונה מטושטשת, אבל גם ככה אי אפשר לפספס כמה היא מדהימה. היא התעסקה בבקבוק שעה ארוכה וגרמה לי להרגיש הרבה גאווה :)

במיוחד לאתגר הכנתי משהו הרבה פחות "יפה", ייצוגי או מהוקצע. התמונה הזכירה לי מאוד דודלינג- שרבוט. בעולם האמנות והיצירה יש למושג הזה המון פרשנויות, דוגמאות  וכיוונים. התמונה התחברה לי במיוחד לטרנד שראיתי בכמה הזדמנויות שונות, הסתקרנתי, אבל עוד לא הצלחתי לפנות את הזמן להנות ממנו בעצמי. מזל שיש אתגרים, כבר אמרתי? אז קוראים לזה zentangles. אני לא יודעת איך להסביר את זה. גיגול קצר יגלה עולם מופלא של שרבוטים מהפנטים בשחור-לבן. אולי שרבוטזן זה התרגום המתאים…הסרטון הזה של עינת קסלר נתן לי המון המון השראה והחלטתי לשחק בהשראתו ביומן שלי, מתוך מטרה ללמוד, בלי לדאוג אם זה יצא טוב או יפה, כי זה היומן שלי, מה איכפת לי מה חושבים?

IMG_20160117_232151~2

חיפשתי ברשת רעיונות ודוגמאות להשראה, נתתי לעצמי את החופש להתנסות, החלפתי טושים ועטים, ניסיתי דוגמאות שונות, שיחקתי, נהניתי וגיליתי עולם מופלא. אפשר לראות שעם ההתקדמות בעבודה צברתי יותר ביטחון, למדתי לזהות איזה דוגמאות יותר מתאימות לי, מצאתי עטים יותר מתאימים ועוד. ככה זה נראה בהתחלה:

IMG_20160117_232237

באמצע:

IMG_20160117_232201

וממש מקרוב ,בסוף:

IMG_20160117_232216

המסקנות?

  • מי שאומר שבשביל לשרבט לא צריך לדעת לצייר כנראה יודע לצייר. הדיוק, היד היציבה, הקווים הישרים, הדוגמאות המסובכות…זה לא אני. אני באמת לא יודעת לצייר.
  • זה עדיין יוצא יפה במבט על. איכשהו
  • זה אמנם דורש הרבה סבלנות, אבל לוקח הרבה פחות זמן ממה שזה נראה.
  • עוד לא מצאתי את כלי הכתיבה המושלם בשביל זה…באופן כללי, החיפוש אחרי העט השחור המושלם כנראה ימשך לנצח. התנסתי פה גם בטושים אקריליים. כיף אמיתי, למטרות אחרות.
  • האם אני אעשה את זה שוב? לא בטוחה. אבל אני מאוד מאוד שמחה שמצאתי את ההזדמנות לנסות טכניקה ששכבה אצלי בראש ומאד מאוד סיקרנה.

זהו, לא מעט עבודות של שתי יוצרות בהשראת תמונה אחת קטנה. אין ספק שאתגרים תמיד עושים טוב ליצירה, אז כנראה שהגיע הזמן לעבור לאתגר של החודש הבא, לא?! קודם כל, תזכורת לכללים:

האתגר יעלה כאן היום, ה-18.1.2016, תוצאותיו יפורסמו ב-18.2.2016. את העבודות שלכן יש לשלוח אליי במייל ל-karindi@gmail.com עד לתאריך ה-16.2.2016, בצירוף כמה מילים על רצף האסוציאציות שהוביל אתכן מה-cue שאני נתתי לעבודה שלכן. האסוציאציה לא צריכה להיות ישירה, היא יכולה להיות חופשית ורחוקה כאוות נפשכן…המטרה היא רק לעורר טריגר ליצירה. כשאתן שולחות לי מייל, בבקשה ציינו באיזה שם תרצו שאעלה את היצירה ואם תרצו שאצרף קישור לבלוג/אתר, שילחו לי גם קישור אליו. העבודה יכולה להיות מכל תחום של יצירה- סקראפ, מיקסד מדיה, ציור, צילום, פיסול, תפירה, יצירה עם ילדים, רעיונות לפעילויות, מערכי שיעורים, קופסאות תחושתיות,שירים, סיפורים קצרים והלוואי ועוד רעיונות שאני אפילו לא חושבת עליהם! ומה הרמז לחודש הבא?

חודש יום הולדתי של בכורתי האהובה, חודש שבט, עם ראש השנה לאילנות ויום המשפחה..חודש עמוס וגדוש באירועים במשפחתנו ובכלל, בסביבה…החלטתי שוב ללכת על האופציה הקלה, עם תמונה נהדרת להשראה (וגם רמז קטן לנושא המסיבה של יעלה…):

השראה

ואם התמונה לא מספיקה, אני מרשה ללחוץ עליה ולהיכנס לקישור שיוביל אתכם למאגר באמת בלתי נדלה של השראה ליצירה, מאינסוף סוגים. הבטחה.

מקווה שלכולנו יהיה חודש חיובי, מלא בהתנסויות חדשות, ספלי קפה יפים וחמימים, פרחים וחגיגות. אמן.

 

פרחי חורף

פרחי חורף- יצירת דקורציה חורפית

בהמשך למגמה שסימנו לנו השנה, גם סביב נושא החורף הכנו דקורציה מתאימה לקירור האווירה בבית. התהליך הפעם היה יותר איטי ביחס לנושאים הקודמים סביבם בנינו קישוטים, כי ליעלה היו הרבה רעיונות ועיסוקים אחרים. בכל זאת, הכנו יחד שלוש יצירות/פעילויות נהדרות. שתיים מהן הן ממש יצירות חורף קלאסיות ואחת, קצת אחרת. כולן, כמובן, בהשראת הפינטרסט.

יצירה ראשונה התחילה כמגש פעילות, בהשראת הספר "שדה של מטריות" שקראנו ונהננו נורא:

IMG_20151231_181725

שתי צלחות נייר גזורות לחצי בקווים מעוגלים ומגוון מקלות רופא צבעוניים. המטרה- ליצור מטרייה. ככה זה נראה כשיעלה ישבה ליצירה:

IMG_20160103_165347

מגש פעילות יחד עם סלסלת יצירת החורף שלנו העסיקו אותה לא מעט, עד שהיא החליטה להוסיף קצת נצנוץ ליצירה:

IMG_20160103_171448

כמובן ששני צבעי הנצנצים החורפיים שבסלסלה לא סיפקו אותה, ומגוון צבעים מנצנצים השתלבו בחגיגה. לאט לאט המכחולים נעזבו בצד, האצבעות השתלטו על היצירה ו…:

IMG_20160103_171452

עזבו אתכם מחורף, מתי פורים כבר בא?

IMG_20160103_171812

וזה היה סופן של המטריות שלנו. המקלות לא הודבקו עד עצם היום הזה. שקלתי להשלים את החלק הזה בעצמי, אבל יעלה אוהבת אותן כמו שהן, וזה בסדר…

הפעילות השנייה, מוכרת גם היא ולא נס ליחה…החלטתי לעשות את המעבר מנושא החורף לחגיגות ט"ו בשבט באופן הדרגתי (נראה לי שבאופן די רשמי אפשר כבר להגיד שאנחנו לגמרי בתוך ט"ו בשבט…). אז דיברנו על צמחים שצומחים בחורף. כמובן שהתחלנו מעצי הדר:

IMG_20151231_173004

די התרשלתי במלאכת הצילום…האביזרים הדרושים: גלילי נייר טואלט, נייר/בריסטול/קארדסטוק ירוק (או צבוע בירוק), נייר קרפ צהוב וכתום, מספריים ודבק. זה הכל. יעלה בחרה שני קארדסטוקים ירוקים עם דוגמה מהאוסף שלי, גזרתי מהם צמרות והעברתי את המספריים ליעלה. היא גזרה רצועות מהקרפ והחלה לכווצ'ץ להנאתה פירות. גם אמיתי קצת עזר:

IMG_20151231_173348

לאחר שלב הכיווצ'וץ' עוברים לשלב ההדבקה:

IMG_20151231_174718

מתה על הריכוז הזה שלה…בשלב האחרון שדרגנו קצת את הגזעים (כלומר את גלילי נייר הטואלט)- בהתחלה יעלה עזרה, גזרה ומיקמה, אבל מהר מאוד נמאס לה ונשארתי לסיים את החלק הזה לבד. היה שווה. שארית טפט עץ שעטפה מתנה שקיבלתי ביום ההולדת מוחזרה היטב, וככה נראה הפרדסון שלנו בסופו של יום:

IMG_20151231_181521

פעילות אחרונה הייתה שילוב של פעילות יצירה ופעילות תחושתית במיטבה. הרעיון, כמובן, מפינטרסט- כאן. מתכון נהדר לצבע שלג שהיה נראה לי מפתה לנסות. כבר סיפרתי שאני משתדלת לקבל השראה מרעיונות באווירת חג מולד לבנבן, אבל להתאים אותם לחורף שלנו, אז החלטתי ליצור לנו הזמנה ליצירה בנושא פרחי חורף. התמקדנו בעיקר באלו שפורחים עכשיו סביבנו במלוא עוזם- רקפות, סביונים וכמובן מלכי החורף- הנרקיסים. התחלנו מאיסוף החומרים הדרושים:

IMG_20160107_103250

קצף גילוח (לא ג'ל! קצף), דבק פלסטי, צבעי מאכל (אפשר גם גואש או צבעי ידיים. צבעי מאכל באבקה עבדו לנו נהדר, אבל הם מאוד מלכלכים. גרסאות אחרות כנראה ישטפו בקלות רבה יותר) ונצנצים, הרבה נצנצים. מערבבים קצף גילוח ודבק פלסטי בכמויות פחות או יותר שוות:

IMG_20160107_103357

לפי העין, אין פה צורך במדידות מדוייקות…מוסיפים צבע ונצנצים, הרבה נצנצים ומערבבים היטב:

IMG_20160107_103542

מלאכת העירבוב מהנה בפני עצמה, והתוצאה יפיפייה עוד לפני תחילת היצירה:

IMG_20160107_103750

הוצאתי לנו בריסטולים שחורים, תמונות פרחים להשראה ומגוון מכחולים:

IMG_20160107_103853

שני הילדים היו נפעמים מהחומר החדש. כרגיל, בהתחלה הם בחנו אותו בזהירות:

IMG_20160107_103847

ונבהלו מכל לכלוך…כעבור כמה דקות זה כבר נראה אחרת:

IMG_20160107_104503

מי צריך דפים כשיש לנו פנים?!

IMG_20160107_104414

עברנו לערבב את הצבעים עם הידיים, ליצור גוונים שונים, להפוך את קעריות הקצף לעוגות, לזרוק קצף על הנייר בידיים ובכפית ועוד שלל ניסויים מלכלכים. בכל מקרה יצאו לנו כמה ציורים ממש ממש נחמדים ושמנמנים של פרחים, אנשי שלג וסתם ייצורים. הנחנו אותם לייבוש. בערב בדקתי את מצבם. הם היו יבשים מבחוץ, נעימים כל כך למגע, חלקים, מנצנצים ויפים כל כך. החלטתי להשאיר אותם בחוץ over night, לייבוש מלא, ולצלם בבוקר. הסתבר שזו טעות גדולה, כי בלילה מבול שטף את רוב הנפח מהיצירה…לא נורא, רק תירוץ לנסות את הכיף המלוכלך הזה בפעם השנייה. עם ילדים גדולים יותר אפשר להעביר את הצבע לבקבוקים לחיצים וליצור צבע מתנפח של ממש, שמתייבש בצורה יפיפיה ולפי השמועות גם מחזיק מעמד לאורך זמן (לא בגשם שוטף, מן הסתם).

אז ככה, לאט לאט, הבית שלנו שוב משתנה עם העולם שבחוץ, שוב לובש חג. הקישוטים, המגשים, הפעילויות וכל האווירה שמסביב כבר מתחילים להרגיש כמעט אביב. למרות ההכחשה שלי, התורמוסים הראשונים כבר לא השאירו לנו ספק- ט"ו בשבט מגיע…מוכנים!?

חדר ילדים

ה-18 בחודש שוב כאן. ה-18 בחודש האחרון לשנה זו. מדהים איך כל שנה אני מופתעת מחדש שנגמרה השנה. אבל לא בסיכומי שנה עסקנן…אלא באתגר סימני דרך החודשי שלי! הרמז בחודש שעבר, בהשראת שני פרוייקטים גדולים שמתנהלים אצלנו במקביל, היה "פינת משחקים". לשמחתי, קיבלתי עבודה כל כך מעוררת השראה מהאחת והיחידה, צרויה. זה מה שהיא כתבה:

"הרמז האחרון שלך [חדר המשחקים] התחבר לי עם החג שזה עתה נפרדנו ממנו – חנוכה. בהשראת הפוסט הזה https://www.facebook.com/dana.israeli.1/posts/1012129255475383?pnref=story של דנה ישראלי, הכנתי לבתי חנוכיה. כקנים השתמשתי בכוסיות חד פעמיות, בהן שמתי ברבצק. בתור נרות השתמשתי בקשיות נייר וללהבות נעצתי פונפונים להשחלה על גפרורים. כל ערב היא הדליקה בחנוכיה שלה ונהנתה לשחק בה! יצא היסטרי!". וכשצרויה אומרת שמשהו "יצא היסטרי", כבר למדתי שכדאי להאמין לה…אפילו בלי תמונות. אבל מכיוון שלא כולם מכירים אותה כמוני, הנה תמונות של עדן המופלאה וחנוכיית הפלא שלה:

צרויה1

בתמונה השנייה אמנם לא רואים את החיוך של עדן, אבל תראו איזו צבעונית ויפה החנוכיה:

צרויה2

אני התלבטתי לגבי הפרוייקט שלי לאתגר. שקלתי להעלות פה את ההחלפה שהכנתי לגיסתי האהובה, שאמנם בכלל לא נועדה לחדר ילדים, אבל כל כך כל כך מתאימה. בסופו של דבר החלטתי שאולי יוקדש לה פוסט נפרד, אבל את הרשומה הזו אני מקדישה באמת לחדר הילדים שלנו. או לפחות לפרוייקטים קשורים. קודם כל התחלתי לסדר את מדפי החדר שלנו- ממדפי חנוכה למדפי חורף. איזה כיף זה נראה בהתחלה:

IMG_20151215_171406

אפשר לראות שזה בתהליך, לצערי אני לא מספיקה להחליף את המגשים שלנו בתדירות ובקצב שהייתי רוצה, אבל עדיין, אני כל כך אוהבת את צורת הסידור הזו, שהיא בפני עצמה נותנת לי המון השראה. יש כאן מגש ציור/כתיבה לחורף (עוד יגיע פירוט של כל הפעילויות החורפיות, זו רק הצצה), שקית תחושתית חורפית, קופסה החול הקינטי שלנו (ללא ספק האהובה על אמיתי), מגש מספרים לחנוכה שעוד לא פורק, מגש חיות של אמיתי ופאזל עץ ראשוני. השידה ליד קצת פחות יפה, אבל עדיין מתאימה באווירה:

IMG_20151215_171408

למטה מגש עם מר וגברת תפוח אדמה, באמצע סלסלת יצירה לחנוכה (שבנתיים כבר הספיקה להפוך לסלסלת יצירה לחורף) ובמדף העליון שני אביזרים הכרחיים- קופסת החיות שאמיתי מאוד אוהב וסלסלת הכדורים שעדיין לא נפרדנו ממנה. גם שם צפויים עוד שינויים בקרוב, לאט לאט…לו רק היו עוד כמה שעות אנרגיה ביממה.

הלהיט האמיתי שחידשנו השבוע, ממש לכבוד האתגר, דווקא לא היה בתוך חדר המשחקים. הדבר שהכי מעסיק עכשיו את יעלה זו יצירה. היא עדיין מקדישה זמן רב למשחקים תחושתיים ועוד יותר למשחקי דימיון, אבל הכי הרבה- ליצירה. בח"ל ואני החלטנו שצריך לסדר לה פינת יצירה בסלון. היא יוצרת הרבה בחדר המשחקים, אבל הרבה מהזמן היא רוצה ליצור לידנו בסלון, כשאנחנו עושים דברים אחרים. התייעצות קדחתנית העלתה במוחו הגאוני את פינת היצירה החדשה של יעלה:

IMG_20151215_173845

בכוחות משותפים פינינו את המדף השני בארון הסלון הגדול שלנו. כשהמדף היה לגמרי ריק, שיתפנו את יעלה בתוכנית, ויחד בנינו לה פינת יצירה. זו עדיין לא צורתה הסופית, אבל הייתי חייבת להעלות אותה לאתגר…יש כאן מגשי לפסטיק לאחסון ניירות (ירושה מסבא שלי ז"ל), סלסלה עם שלל טושים, צבעים וכלים ומתקן מגירות קטן ונפלא שקיבלנו מאבא שלי במתנה. בעזרת ספריי צבע הפכנו אותו למתאים להפליא לפינה של יעלה. ככה זה נראה בתמונה היותר גדולה:

IMG_20151215_173850

מעל ומתחת מדפי ספרים, בהמשך אחסון של שלל אוצרות שונים, ואמצע, פינה של יצירה. מתרחקים עוד קצת:

IMG_20151215_173859

מצידה השני של דלת ההזזה הזו נמצאת הטלוויזיה שלנו, ומתחתיה מדפי המשחקים של הסלון (גם הם בתהליך שדרוג פניהם לחורף, תהליך שנמשך כבר זמן מה). רוב הזמן פינת היצירה של יעלה בעצם סגורה ומוגנת בפני ידי הקסם של אמיתי, שמצליחות לזרוע הרבה הרס במעט מאוד שניות, ומאפשר לה את המרחב הפרטי שהיא כל כך זקוקה לו. יעלה לגמרי מאוהבת בפינה החדשה שלה:

IMG_20151216_104612

יצירות מופת נוצרות שם כמעט בכל דקה:

IMG_20151216_105349

ולי רק נותר לחשוב שוב כמה גאון בח"ל, ולהעלות את היצירה שלו לאתגר כאילו הייתה שלי. מה רע?!

ועכשיו הגיע הזמן לעבור לאתגר של החודש הבא. קודם כל תזכורת לכללי האתגר:

האתגר יעלה כאן היום, ה-18.12.2015, תוצאותיו יפורסמו ב-18.1.2016. את העבודות שלכן יש לשלוח אליי במייל ל-karindi@gmail.com עד לתאריך ה-16.1.2016, בצירוף כמה מילים על רצף האסוציאציות שהוביל אתכן מה-cue שאני נתתי לעבודה שלכן. האסוציאציה לא צריכה להיות ישירה, היא יכולה להיות חופשית ורחוקה כאוות נפשכן…המטרה היא רק לעורר טריגר ליצירה. כשאתן שולחות לי מייל, בבקשה ציינו באיזה שם תרצו שאעלה את היצירה ואם תרצו שאצרף קישור לבלוג/אתר, שילחו לי גם קישור אליו. העבודה יכולה להיות מכל תחום של יצירה- סקראפ, מיקסד מדיה, ציור, צילום, פיסול, תפירה, יצירה עם ילדים, רעיונות לפעילויות, מערכי שיעורים, קופסאות תחושתיות,שירים, סיפורים קצרים והלוואי ועוד רעיונות שאני אפילו לא חושבת עליהם! ומה הרמז לחודש הבא?

חודש גדוש אירועים לפנינו- תחילתו הרשמית של החורף, שנה אזרחית חדשה, חגיגות חג במולד בעולם שסביבנו…חיפשתי המון המון תמונה שתלכוד בעיני את רוח התקופה, כמו שהיא באמת וגם כמו שאני מפנטזת שהיא תהיה..בסוף נפל הפור על התמונה מלאת האפשרויות הבאה:

תמונת השראה.jpg

(לחיצה על התמונה תוביל למקורה). כל כך הרבה אפשרויות, כל כך הרבה מקום לפרשנות…לאן זה לוקח אתכם!?

בנתיים, שיהיה לכולנו סופשבוע רגוע וכמעט-חורף קריר ונעים.

שלכת

את הפוסט הזה אני מכינה מראש. אני לא נוהגת לעשות את זה הרבה- להכין פוסטים כמה ימים מראש ולתזמן את הפרסום שלהם, מקסימום- מכינה את הפוסט בערב שלפני ומתזמנת פרסום לבוקר. הפעם, לכבוד תאריך מיוחד, אני חורגת ממנהגי. בפוסט "סימני דרך" של החודש שעבר הודעתי שאני לא יודעת בדיוק מתי יתפרסמו העבודות של החודש הזה. כשהתקרב התאריך הסתבר לי שזה יהיה מורכב. בח"לי האהוב, שיחיה, ארגן לי הפתעת יומולדת ענקית, ומסתמן שלא אהיה קרובה למחשב שלי סביב ה-18 לחודש, בכלל. מכיוון שקיבלתי עבודות נהדרות ומושקעות, אני לא רוצה לדחות את הרשומה עליהן למועד בלתי ידוע. אז אלו העבודות שהתקבלו מוקדם. אם יתווספו עבודות בהמשך, אצרף אותן ברשומה נפרדת. הרמז בחודש שעבר היה קישור, וגם תמונה:

תמונת השראה

ראשונה, הרבה הרבה לפני הזמן, קיבלתי מייל מרגש ומקסים מנחמה שחורי. נחמה היא אמנית טקסטיל מהשורה הראשונה, יוצרת קסמים ונפלאות מפיסות בדים, מטליאה טלאים והופכת אותם לדברים חדשים ומפתיעים. זה מה שהיא כתבה- "כשראיתי את האתגר החדש הרגשתי שהוא פשוט תפור עלי… אני מאוד אוהבת את צבעי השלכת ואת הטיול שלנו לארה"ב תכננתי לפי מועד "הקיץ האינדיאני" שלהם…יש לי כמה עבודות שהכנתי בצבעים האלה ומכיון שקשה לי לבחור- אשמח אם את תעשי זאת…הכנתי וילון  ארבע העונות לסלון שלי ואני מצרפת גם צילום  נפרד של הסתיו . כמו כן- צילום של מפית שהכנתי לבן שלי והיות ואני מאוד אוהבת אותה- הכנתי גם לעצמי.". כמובן שלא יכולתי לבחור מבין העבודות, אז הנה כל התמונות הנהדרות:

ווילון ארבע העונות
ווילון ארבע העונות
תקריב על ווילון הסתיו
תקריב על ווילון הסתיו
ראנר סתיו
ראנר סתיו

אחריה, הפתיעה גם צרויה ושלחה את העבודה שלה הרבה לפני הדד ליין. נראה לי שזו פעם ראשונה..וזה מה שהיא כתבה- "בן דוד של נתנאל התחתן, מה שהביא אותי ליצירה. כרגיל, בחרתי בגרסה לעצלנים, ושאבתי מהרמז שלך השראה צבעונית לכרטיס. אבל הפעם לא רק! אהבתי את הכיווניות של העלים הקשורים, והשתמשתי גם בה. אבל… כשהסתכלתי על הרמז וניסיתי להבין מה כל כך יפה בתמונה, הבנתי שלמרות שאני לא חובבת גליטר, הוא מה ש"עושה" את התמונה. אז החלטתי להוסיף גם נגיעות גליטר על הוואשי [בפס השמאלי הוא הצטלם הכי טוב].". כרגיל, במינימליזם משגע, אין כמו הכרטיסים של צרויה:

צרויה

החודש, לרגל התאריך המיוחד, ולאור העובדה (שכבר הזכרתי פה בערך 50 פעם בשבועיים האחרונים) שהסתיו עושה לי טוב, הכנתי עבודה מיוחדת לאתגר. כמובן שגם השתעשענו בפעילויות ביתיות בהשראת האתגר (על חלק קטן מהן סיפרתי כבר כאן, השאר עוד יגיעו בהמשך), אבל הפעם הכנתי גם יצירה בשבילי, כזו שלא קשורה (טוב, תמיד היא קשורה, אבל לא ישירות) לילדים. למען האמת, אפילו הכנתי שתיים. התחלתי משני עלי שלכת יפים שאספתי במיוחד למטרה זו בטיולי האיסופים שלנו. פתחתי את היומן שלי והתחלתי לשחק. את העלה הראשון ציפיתי בוושי טייפ:

IMG_20151013_214809

פסים פסים של דוגמאות יפות בצבעי סתיו מתאימים, ואז גזרתי בעדינות רבה לפי קווי המתאר היפים של העלה:

IMG_20151013_215850

נכון שהוא נהדר? תכננתי להוסיף לו כלמיני דברים, אבל התאהבתי בו ככה, הדבקתי אותו, וכמה שאריות/טיפות של סתיו מסביב:

IMG_20151014_084725

גם לגבי הכפולה שלו היו לי כל מיני רעיונות. אני חושבת שהיא עדיין לא גמורה, אבל ככה זה נראה:

IMG_20151014_084730

לפני כמה ימים שיחקתי ביומן עם כלמיני שבלונות, ספריים וצבעים. מכיוון שזמן היצירה שלי יחסית מצומצם, לא חיכיתי שכל השכבות יתייבשו, והספגתי את הנוזלים בנייר מגבת מהמטבח. הדוגמה שנוצרה על הנייר ממש מצאה חן בעיני, אז שמרתי אותו. עכשיו הוא ממש התאים. צבעתי את הבסיס של היומן (ספר ישן) בקצת לבן (לא מצאתי את הג'סו שלי, במקומו טבלתי מכחול בספריי הלבן שלי. זה די דומה, בסך הכל. סוג אחר של אקרילי מדולל) ומעליו הדבקתי (במוד פודג') את השכבה העליונה של הנייר הסופג. לא הקפדתי שזה יהיה ישר, הקמטים והבליטות דווקא התאימו לי פה. ככה זה נראה בינתיים, עד שאחליט על השלב הבא:

IMG_20151014_084734

את העלה השני תכננתי להדביק הפוך על הצד הימני של הכפולה. אז תכננתי. תוך כדי עבודה, לא ממש חשבתי, וככה, איכשהו, זה התגלגל אחרת, והעלה השני זכה לקנווס משלו:

IMG_20151014_084647

ציפיתי אותו בשכבה עבה של מוד פודג' (סוג של דבק מפיות) ואז שפכתי נצנצים. המון המון נצנצים. אני כל כך אוהבת את הצבע הזה של הנצנצים, בדיוק השבוע קניתי קופסה חדשה שלו, והיה לי ברור שהצבע הזה חייב להשתלב בעבודה שלי לאתגר הזה. אז שפכתי עוד ועוד, ניערתי בעדינות, אספתי את השאריות חזרה לקופסה והמתנתי קצת לייבוש. בינתיים שלפתי ממעמקי הארון קנווס עגול (ממקסטוק) שהמתין לתורו, יישנתי קצת את הקצוות בדיו מיישן (או בשמו המקצועי, כפי שהגדירה זו גיסתי האהובה "דיו במצוקה"- דיו דיסטרס), הדבקתי את העלה והוספתי ציטוט. הציטוט הזה לקוח משיר שבעצם הוביל אותי מתחילת העבודה, השיר "עלים נושרים", של חוה אלברשטיין כמובן. קצת קשה לראות, אבל השוליים העגולים של הקנווס צופו בוושי טייפ סתווי חדש ואהוב:

IMG_20151014_154652

ואת הכל ציפיתי בהרבה הרבה ספריי לכה, שלשמחתי מצליח למנוע מהנצנצים לנשור, ומאפשר לי להוסיף את הקנווסון המנצנץ והחמוד הזה לדקורציה הסתוית שלנו. החודש, אחרי הרבה זמן שזה לא קרה, חזרתי להינות מהיצירה לרגל האתגר, הוא גרם לי ליצור משהו חדש, הוציא אותי מגבולות הנוחות שלי. אז כנראה שאין ברירה, והגיע הזמן לאתגר של החודש הבא. מזכירה את הכללים:

האתגר יעלה כאן היום, ה-18.10.2015, תוצאותיו יפורסמו בחודש הבא. את העבודות שלכן יש לשלוח אליי במייל ל-karindi@gmail.com עד לתאריך ה-16.11.2015, בצירוף כמה מילים על רצף האסוציאציות שהוביל אתכן מה-cue שאני נתתי לעבודה שלכן. האסוציאציה לא צריכה להיות ישירה, היא יכולה להיות חופשית ורחוקה כאוות נפשכן…המטרה היא רק לעורר טריגר ליצירה. כשאתן שולחות לי מייל, בבקשה ציינו באיזה שם תרצו שאעלה את היצירה ואם תרצו שאצרף קישור לבלוג/אתר, שילחו לי גם קישור אליו. העבודה יכולה להיות מכל תחום של יצירה- סקראפ, מיקסד מדיה, ציור, צילום, פיסול, תפירה, יצירה עם ילדים, רעיונות לפעילויות, מערכי שיעורים, קופסאות תחושתיות,שירים, סיפורים קצרים והלוואי ועוד רעיונות שאני אפילו לא חושבת עליהם! ומה הרמז לחודש הבא?

כמו בדרך כלל, זו שאלה קשה. בכל זאת, יום ההולדת שלי, ולא סתם, אלא יום הולדת עגול. מן זמן כזה של חשבון נפש, סיכומים, החלטות גדולות והחלטות קטנות, חזון, השראה, תוכניות מפוצצות. ויחד עם זה, המון בלאגן במדינה, מזג האוויר משוגע, ואנחנו בכלל ציפינו ל"בחזרה לשגרה". מה יכול לעורר את המוזות ליצירה בימים כאלו? עבורי זה מאמר מופלא שהתגלגלתי אליו בזכות ההמצאה האהובה עליי ביותר בעת האחרונה (יחסית, הכל יחסית)- הלינק (כבר סיפרתי בעבר עד כמה מופלאה ההמצאה הזו, הייצוג הווירטואלי של עולם האסוציאציות שלנו, בעיני). מאמר זו מילה גדולה. זה יותר מכתב, מכתב מילד להוריו, כל ילד, לכל הורים. אני לא לחלוטין שלמה עם כל המכתב, אבל יש שם המון משפטים שדיברו אליי ומילאו אותי בהשראה. אם יש לכם כמה דקות להשקיע, אני לחלוטין ממליצה לקרוא את המכתב השלם. אם לא, בחרתי שני ציטוטים, משני נושאים שונים במכתב, כל אחד מהם מלא השראה וכיוונים. שני הציטוטים האלו (ולמיטבי לכת- המכתב כולו) הם הרמז שלי לחודש הבא. הראשון:

I am capable of being the finest example of your best attributes and values expressed in my very own way

והשני:

My home is my studio and my workshop

מקווה שעד שיעלו פה תוצאות האתגר הבא, כבר נהיה כולנו עמוק בתוך הטוב שבשגרה. חודש טוב לכולנו!

סוכתי הסוכה

מוארת וירוקה- קישוטים ממוחזרים לסוכה

עכשיו, כשיום כיפור באופן רשמי כבר יצא, אפשר להתחיל לדבר על הסוכה. אין ספק שסוכות הוא החג הכי ידידותי לנפש היוצרת, מזמין כל כך הרבה צבע, יצירתיות ועשייה. לא מפתיע, אם כך, שקצת התאכזבתי כשהשנה הודרתי מקישוט הסוכה. מצד שני, אני חייבת להודות, כבר הרבה זמן לא הרגשתי כל כך גאה ברעיונות הגאוניים של יעלה. אז מה היא הגתה, תכננה ויצרה (בסיוע טכני בלבד של אבא שלה?)?

בשנה שעברה בנינו סוכה לתפארת, כזו שנשארה עומדת חודשים ארוכים אחרי החג. בחלוף הזמן, שדרגנו את המבנה הבסיסי שלה והיא הפכה למרכז חצר הגרוטאות שלנו. התוצאה היא שהסוכה שלנו השנה הרבה פחות פוטוגנית, אבל הרבה יותר שמישה לאורך כל השנה…בעקבות סופות החול המרשימות שתקפו אותנו, התחלנו את מלאכת הסוכה בנקיון יסודי:

IMG_20150916_172848

כל פעם מחדש אני מופתעת לגלות עד כמה פרוייקטי נקיון עושים את הילדים שלי מאושרים. אמיתי היה בעננים, או בעצם, בדליים:

IMG_20150916_172841

הוא שיחק במשך בערך 40 דקות ללא הפסקה בדלי, מים וסמרטוטים מלוכלכים. אושר:

IMG_20150916_172919

יעלה, לעומתו, הוכיחה רצינות רבה, ואפילו קצת כעסה כשניסינו לעזור לה:

IMG_20150916_172844

אחרי פרוייקט הניקוי יעלה הכינה ותלתה וקישטה, וככה נראית בסופו של יום סוכת הגרוטאות היפה שלנו:

IMG_20150923_102304

הפרוייקט הראשון שיעלה שייכה לסוכה היה שלט "ברוך הבא". לפני כמה שבועות (די הרבה, למען האמת), היא מצאה בטיול הערב שלנו קלקר בצורה מגניבה במיוחד. עד שחזרנו הביתה היו לה כבר משהו כמו שמונה תשובות אפשרויות לשאלה הצפויה מכיוון אבא "ומה תעשי עם הז'אנק הזה?" (מתה על הדרך שהיא אומרת "ז'אנק" וגם "שטוייעס"…). בסופו של דבר היא הניחה אותו בחוץ ושכחה ממנו. מידי פעם היא נזכרה ודחתה אותו לפעם אחרת. השבוע היא התיישבה, והפכה אותו לשלט כניסה לסוכה. היא ציירה עליו בצבעי השמן הנפלאים שסיפרתי עליהם כבר, הוסיפה מדבקות ואסוציאציות מעניינות (נראה אתכם מוצאים פה את ארבעת המינים) והרי לנו שלט לתפארת:

IMG_20150920_162159

מאחורה היא הורתה לאבא מה לכתוב, איפה ובאיזה צבע, והוסיפה חתימה, כמובן:

IMG_20150923_102418

הקישוט הבא התחיל כשהצעתי לה להכין מובייל. כמובן שלי היה בראש משהו לגמרי אחר, אבל זה מה שהיא הכינה ואבא תלה. תכל'ס, הרבה יותר מגניב (כל החומרים מקופסת ההשחלות שלה, שזמינה לה כשהיא רוצה):

IMG_20150920_162117

כמובן שיש גם שרשרת ניירות מסורתית, אבל רק דוגמית…כמו בשנה שעברה, גם השנה היא בחרה להשתמש ברצועות גזורות מציורים צבעוניים שלה:

IMG_20150920_162108

כל כך אוהבת את הצבעים (וגם את התמונה):

IMG_20150923_102407

הקישוט הבא הוא ללא ספק הכוכב של הסוכה. יעלה המשיכה עם הקונספט של המובייל. בשבת בילינו את כל הבוקר בצביעה מלכלכת במיוחד בהשראת אתגרי היומנים המופלאים של חגית (מקווה להקדיש להם פוסט מיוחד בקרוב). אחר הצהריים יעלה עוד הייתה בהשראת הצביעה ובסופו של תהליך (כשהיא הייתה בחוץ עם אבא ותוש, אני הייתי בבית והמשכתי לצבוע ביומן שלי) נוצרה היצירה המקסימה הבאה:

IMG_20150920_162135

כל החבורה אספה יחד מקלות בגינה. יעלה צבעה את המקלות בגואש (בצורה חופשית למדי, מן הסתם) והניחה לייבוש. בזמן שהמקלות התייבשו אבא הכין בסיס (עיגול עם X שחוצה אותו) מחוט ברזל. את המקלות הוא תלה באמצעות חוט צמר שנשאר לנו בסלון מפעילות אחרת שעשינו. במרכז הם הוסיפו איצטרובל ורימון, כי מה יותר סוכתי משני סממני הסתיו היפים האלו? הכל כמובן נמצא אצלנו בגינה. קישוט ממוחזר, מקורי ויפיפה לסוכה!

יש עוד קישוט נהדר אחד, שיעלה בינתיים מסרבת לתלות בסוכה. יש לה חזון מאוד ברור לגבי מה צריך להיות בסוכה. הלוואי שהייתי מבינה אותו…בכל מקרה, במסגרת אספנות הזבל הכפייתית שלנו (שמולידה לנו כמעט כל יום פרוייקט חדש..מי צריך תכנון או פעילויות מובנות, כשכל בוקר מחכה לנו ליד הפחים אוצר חדש שלוקח אותנו למקומות נפלאים?!) אספנו לפני כמה ימים מגדיר פרחים מקסים. בילינו לא מעט זמן בעיון בו, באיתור פרחים שאנחנו מכירים (יעלה נורא רצתה לראות חצב. איכשהו זה הלהיב אותה כמעט כמו 50 החצבים האמיתיים שאנחנו מבקרים בקביעות כל יום). אחרי העלעול הזה היא עלתה עם אבא (ותוש) לחדר המשחקים וביקשה להכין כלנית. מהחומרים שהיו בסביבה הם אילתרו יחד ויצרו פרח יפיפה. אמנם כלנית זה לא, אבל הייתי ממש ממש שמחה עם משהו כזה היה צומח לי בגינה:

IMG_20150923_213628

עיגול קרטון גדול (שארית מהמפעל של הקיבוץ, יש לנו ערימות כאלו), צבעי שמן, מדבקות, פונפונים בשלל גדלים ומנקי מקטרות מסולסלים ומגניבים. אמנות. אולי הכלנית שלנו תתלה בסוכה, אולי היא תמשיך לקשט לנו את הסלון לשנה הקרובה…

כמובן שגם הוספנו סכך לסוכה (ולו תוקדש הרשומה הבאה):

IMG_20150923_102358

ואמנם בלי קשר לסוכה, אבל ממש ממש לידה, שתלנו, לכבוד הסתיו, שבשבת מנצנצת להפליא, עם דבורה:

IMG_20150923_102442

עכשיו הגינה שלנו לגמרי מוכנה לחג הכי גינתי בשנה. הספירה לאחור…מתחילה!