בצקרם

אחת ההנאות הגדולות שלי בפעילויות שלנו היא שלב הסינון. לפני כל חג, מועד או נושא, אני יושבת עם עצמי ומציירת שמש אסוציאציות ענפה. אחרי שזרקתי את כל האסוציאציות (וכנראה שכל מי שקורא את הבלוג הזה כבר יודע שאסוציאציות הן ללא ספק התחום הכי חזק שלי) על הדף, אני מתפנה לסנן. מותר לי להחליט שלא בא לי להתעסק בטביעה של המצרים בים סוף. מותר לי להחליט שמכת בכורות עדיין לא מתאימה (בהמשך יסתבר שהילדים שלי החליטו אחרת, אבל לי מותר להחליט :), מותר לי להחליט לתרגם את כל עניין ה"לנקות לפסח" לדרך שמתאימה לי. וזה בדיוק מה שעשיתי…אמנם אנחנו לא מקפידים על איסור חמץ בפסח, אבל אני בהחלט מזדהה עם הדחף האביבי הזה להחליף, לשנות, להתחדש. אז בשלב התכנון השנה, הגדרתי לעצמי כמה נקודות בבית שיזכו לפרוייקט רענון משמעותי, ולאט לאט הכנסתי את המשימות האלו לתוך סדר היום שלנו. במנות קטנות מאוד, כאלו שמתאימות גם לי המבולגנת, וגם לילדים בעלי טווח הקשב המוגבל. וכמובן- חיפשתי את הדרך לעשות את זה כיף. הכיף הגדול ברענון כזה הוא בהפתעות שנתקלים בהן בדרך. מיון מגירת הבובות שלנו, למשל, (מדובר במגירה גדולה, כזו של מתחת למיטה, לא סתם "מגירה" קטנה כזו שמדמיינים כששומעים את המילה "מגירה") הוביל אותנו לקאמבק גדול של המשחק בבובות. לפחות לכמה ימים.

בשבוע שעבר הפרוייקט שבחרתי היה מגרות התמרוקיה במקלחת שלנו. לכל בית יש מגרות או מדפים כאלו- עם אוסף של סבונים, שמפואים, קרמים, דוגמיות, גומיות, שאריות וכמה פלסטרים בודדים. במקרה שלנו היה מדובר בשתי מגרות עמוסות בערימות של בלאגן שלא ממש סודר מאז שעברנו לביתנו הנוכחי, לפני שלוש שנים וחצי. השלב הראשון- ריקון כל תכולתה של המגירה הראשונה לתוך גיגית הכביסה:

כבר בשלב הזה מלאכת הסידור הפכה ממעיקה למשחקיה. התחלנו להפריד את המציאות לארבע ערימות- לשימור, למסירה, לזריקה ולמשחק. שתי האחרונות הוגדרו כהזמנה מלאה לחקירה- להרחה ולתחושה. אמיתי, כמובן, מיד עט על ההזמנה:

הוא רחרח, התמרח ונהנה מכל שנייה:

אחרי שסיימנו את מלאכת המיון, הילדים התעסקו קצת במשהו אחר, ואני סידרתי מחדש את כל ה"לשמור" בתוך המגירה, ואת כל ה"למשחק" העברנו לסלסלה ייעודית. לכולנו היה ברור שלא ייקח הרבה זמן עד שהסלסלה תמלא את ייעודה, ואחרי ארוחת הצהריים, הגיעה שעתה. בחרנו לנו בקבוק קרם אחד, בערך חצי מלא, עם ריח כזה שהיום אין סיכוי שהייתי מקרבת לעור שלי (אבל באיכות טובה, בכל זאת). באווירת פסח הוצאנו מהארון התחושתי שתי שקיות קטנות של קורנפלור ושאריות של קמח מצה (בהשראת בצקי פסח שהכנו בשנים הקודמות- הראשון על בסיס קמח מצה והשני על בסיס קורנפלור) ויצאנו ללכלך את הבחוצה:

התחלנו משתי שקיות הקורנפלור (שקיות קטנות, נדמה לי ש-100 ג' השקית) וכל הקרם שנשאר בבקבוק (כאמור, בערך חצי בקבוק קרם גוף משובח ומצחין למדי):

מלכלך, דביק ונעים להפליא. כמה כיף ללוש יחד:

אחרי זמן מה של לישה משותפת, התגלעו חילוקי דעות לגבי מידת הדביקות והסמיכות הרצויה. פתרנו את זה:

באופן מפתיע ובאמת לא צפוי, אמיתי היה זה שהעדיף את המרקם היבש, שדרש תוספות של קמח מצה:

כזה שאפשר להעביר בקלות מכלי, לכלי, לכלי:

לעומת זאת, יעלה נהנתה מהדביקיות. ואפילו לקחה אותה לאקסטרים:

אה, כן, איפושהו בדרך הובהר לי היטב שחסר קצת צבע מאכל בכל העסקה…אז יש פה תוספת קלה של אבקה צבע מאכל וורודה, הצבע לא השתנה בעקבות איזו תגובה כימית מפתיעה. ועל אף הבדלי המרקם, שניהם הסכימו על דבר אחד- ידיים זה לא מספיק:

בכלל לא מספיק:

האמת? גם ראש זה לא מספיק:

חייבים כלי שאפשר להיכנס אליו:

תנאי בסיסי לפעילות תחושתית. מזל שלאמא שלהם יש התמכרות לקופסאות, כך שאין גודל של קופסה שהוא אתגר גדול מידי בשבילי :)

כשההתלהבות התחילה לדעוך לאיטה, איחדנו את שני סוגי הבצק:

הסתבר שהתוצאה לא פחות מנפלאה. כבר ניסינו כמה וכמה גרסאות של המתכון המבטיח "קורנפלור+תמרוקיה" עם הבטחות לבצק המשי הנעים ביותר, הרך ביותר, הריחני ביותר ה….האמת היא, שעוד לא הגענו למרקם המושלם. הפעם, הצלחנו. השילוב של הקורנפלור, קמח המצה (שהצטרף לחגיגה פשוט כי כמות הקורנפלור שהייתה לנו הייתה קטנה יחסית), הנוזליות היחסיות של הקרם, תוספת המים של יעלה…איכשהו, יצא בצק נפלא, שממשיך ללוות אותנו כבר מעל לשבוע בקופסה סגורה ונשמר ממש ממש ברמה גבוהה. והילדים אפילו די מרוצים מהריח. מסתבר שכמו בתבשילים של סבתות, גם לבצק משחק פסחי ומושלם קשה למצוא מתכון מדוייק. הדרך הטובה ביותר היא להתחיל לסדר את הבית, ולאלתר עם כל המציאות שתמצאו בדרך…לנו נשארו עוד כמה בקבוקים בסלסלת ה"משחק" שלנו, בטוחה שעוד נמצא להן שימוש לטובה.

והמגירות במקלחת? עוברות מסדר רס"ר:

טוב, אני עדיין לא ברמה של "הצד של אבא שלי" במשפחה, שתמיד הכל אצלם מוכן למסדר, אבל זה עדיין נראה הרבה יותר טוב, ונטול ג'אנק, לפחות לשעה הקרובה :). יש לנו עוד פרוייקטים ברשימת הסידורים, אבל בינתיים הם ממתינים בזמן שפעילויות פסח אחרות ממלאות את זמננו בנעימים. ומה אתן עושות עם כל ההפתעות שמתגלות תוך כדי הסידורים?! בכל החדרים?! רעיונות מעניינים לפרוייקטים הבאים יתקבלו בברכה…

לאוהבים את האביב


את הכתיבה של הרשומה הזו אני דוחה ודוחה כבר ימים רבים. הרעיון מתרוצץ לי בראש כבר תקופה. ידעתי שאני רוצה שהרשומה הזו תפתח את סדרת רשומות פסח, וכתבתי ושכתבתי וחשבתי בראש, ומרוב שחשבתי על זה…לא הגעתי לכתוב את זה. שילוב של עומס חיצוני (וחיובי), של תקלות טכניות מעצבנות להפליא ושל הקושי שלי להעביר מהראש אל מסך המחשב רשומות שהן קצת יותר "פילוסופיות". אני כותבת רשומות כאלו בראש כל הזמן. בכל רגע נתון יש לי משהו כמו חמש רשומות "נושאיות" בראש, ובסוף אני תמיד בורחת לרשומות הקלות שמתארות רק את הפעילות עצמה (נהדרת ככל שתהיה), עם הרבה פחות מחשבות מאחורי זה (אני יודעת שלא תמיד זה נראה ככה, אבל תאמינו לי שברשומות שבראש שלי כתוב הרבה יותר). הבטחתי לעצמי שהפעם אני לא עושה לעצמי הנחות. ואם מחשבות חינוכיות פילוסופיות לא מעניינות אתכם, יש גם פעילות נהדרת ואביבית להפליא, מבטיחה! ואני אפילו אשאיר את החפירה לסוף…

החלק הכי כיף בלהיות עם ילדים הוא הזכות להיות עוד קצת ילדה גם בעצמי. אני משתדלת לנצל את הזכות כמה שיותר, ובתקופה האחרונה, אני בעיקר מנצלת אותה כדי לחזור לתקופת ה'למה' שלי. שוב ושוב מצאתי את עצמי שואלת "למה הם צריכים לדעת את זה?", "למה בכלל אנחנו מתעסקים בזה?", "למה כל כך חשוב לי להתעסק דווקא בזה?" ועוד שאלות קיומיות שכאלו. לרוב, התשובה המרכזית היא "כי זה מעניין אותנו". אנחנו לומדים דברים שמעניינים את יעלה, או את אמיתי, או אותי, ומשתדלים למצוא דרך שזה יעניין את כולנו. אבל עדיין, מנקר בי ה"למה" הזה ולא מרפה. אז אני חוקרת אותו, היטב וביסודיות, ולומדת בעצמי ועל עצמי המון דברים נפלאים בדרך

לקראת סוף הסתיו, העולם סביבנו התחיל לפרוח, ואנחנו, כמו בשנה שעברה, התחלנו להתעסק ולהתעמק בפרחים הנפלאים שסביבנו:

התחלנו ממעקב מדוקדק אחרי פרוייקט ההנבטה שהתחלנו עוד בט"ו בשבט:

ובמעקב עוד יותר צמוד אחרי ההתרחשויות בגינה של יעלה:

בעזרת סבתא ואבא שלה, יעלה שתלה גינה שהיא לגמרי שלה ולגמרי באחריותה. לקראת סוף החורף היא התחילה לראות את פירות עמלה. כמה גאווה יש בכזו גינה (גם אדנית על החלון תעשה את אותה עבודה, מבחינת הגאווה ומבחינת החקירה):

האיצטרובל החמוד מהתמונה העליונה הפך תוך כמה ימים ליקינתון המופלא הזה:

אחריו פרחו גם הצבעונים הענקים:

שלאט לאט נפתחו וסיפקו לנו הזדמנות פז לחקור את חלקי הפרח מקרוב:

לא רק צפינו, גם עבדנו, קשה. לשכנה שלנו יש גינה יפיפייה:

הילדים מאוד אוהבים להצטרף אליה בגינה הצבעונית ולהכיר פרחים חדשים, פרחים תרבותיים ואקזוטיים שאנחנו לא פוגשים ביומיום הפרחוני שלנו:

אמיתי מחפש בעיקר את עבודת האדמה. המשימה הספציפית לא ממש מעניינת אותו עדיין, הוא צריך רק אדמה:

לאחרונה הוא מגוון מעט, ומבלה את מרבית זמנו בחוץ (וגם בפנים, דרך החלון…) בעישוב:

הוא הצליח להלהיב גם את יעלה ויחד הם פתחו בפרוייקט עישוב משטח הכביסה שלנו, שם היו עשבי ענק:

תוך כדי העישובים, הם הצילו כמה פרחים יפיפיים והכינו לי כד של פרחים לשבת:

לרוב אני נמנעת מלהכניס פרחים חיים לאגרטל, ובטח מלהכניס אותם ככה הביתה, אבל הכד האביבי והטבעי הזה היה בעצם פרוייקט הצלה שממש חימם לי את הלב, כך שהוא זכה למקום על שולחן השבת שלנו. ואת אותה שבת ניצלנו גם לטיול אביבי קצרצר עם אוסף המגדירים שמלווה אותנו בכל יציאה מהבית באביב הזה:

אני כל כך נהנית לראות אותם חוקרים בעניין:

וניגשים להסיק מסקנות:

ואחרי סופשבוע כזה, בעקבות איזו שיחה מקרית או מחשבה שחולפת בראש, שוב זה חוזר ומנקר בי…למה?! למה זה כל כך חשוב להכיר כל כך לעומק את האדמה? למה חשוב לדעת שמות של פרחים? למה צריך לדעת לעשב או לזהות איזה חלק זקוק לעשב ואיזה חלק בעצם שייך לגינה הזאת? למה לא רק להנות מהנוף היפה, מהצבעים ומהריחות הנפלאים?

הרבה תשובות עברו לי בראש, אבל אז נזכרתי בקטע מתוך הספר הנפלא "The Absorbent Mind" של מריה מונטסורי, שקראתי לא מזמן (והבטחתי להקדיש לו רשומה משל עצמו…זוכרות מה אמרתי על הקושי שלי עם רשומות פילוסופיות? אז זה זה), שעשה לי המון סדר כשהתלבטתי אם כדאי להתעמק בחלקי הפרח, או שזה קצת בזבוז של מקום בזכרון. אני לא מתרגמת מקצועית וגם לא קרובה לזה, אז זו פשוט איזושהי פרפרזה שלי על הרעיון המרכזי של הגברת מונטסורי בנושא:

האינסטינקט הראשוני של ילד קטן שרואה פרח יפה הוא לקטוף אותו, להפוך את הפרח לשלו. לתפוס בעלות על הפרח, וכמובן- הוא שלי, ומכאן הוא לא של אף אחד אחר! התוצאה של ה"רכושנות" הזו (ומונטסורי עצמה משמיטה את המרכאות שלי, מבחינתה זו רכושנות)- היא הרס הפרח. ולפעמים, עוד לפני שהפרח מספיק לנבול, הילד מפרק אותו, או פשוט מאבד עניין וזורק אותו הצידה (נורית?!). אם מראש הילד היה מכיר את חלקי הצמח, את סוגי העלים, את תפקידי הגבעול וכו', אז אין דחף לבעלות ולהרס. במקומם מופיע העניין האינטלקטואלי בצמח- הילד עדיין ממוקד באובייקט שמשך את תשומת לבו, אבל רוצה לצפות בו במקום להשיג עליו בעלות ולהרוס אותו.ולבעלות האינטלקטואלית הזו יש כוח משיכה כל כך גדול, שכמעט אפשר לקרוא לה אהבה, והיא מביאה את הילד לטפל בדברים שסביבו בעדינות ובחמלה. הסקרנות הופכת (או עוברת עידון, סובלימציה) לדחף ללמוד ומכאן קצרה הדרך למחקר מדעי. הילדים שתלשו פרחים בגינה, עכשיו מתבוננים בגדילתם, סופרים את העלים, מודדים את חלקי הצמח השונים. זהו כבר לא "הצמח שלי" אלא "הצמח". העידון והאהבה האלו ניתנים על ידי הידע. אי אפשר להתגבר על הרסנות באמצעות הטפה. הילד עדיין רוצה את הדברים לעצמו, כדי שלא יהיו של אף אחד אחר. רק באמצעות עבודה שמובילה לידע ומשם לאהבה ניתן להשיג את השינוי. כשתשומת הלב של האינטלקט בפרטים קיימת, מגיעה האהבה, התשוקה לדעת את כל הפרטים, כדי שלא בטעות נפגע.

האמת? זה נשמע פלצני. ויומרני. ודי מנותק. אבל האמת היא, שזה פשוט עובד. ממש כמו קסם. אמיתי הוא ילד תזזית. סקרן וחוקר במלוא מובן המילה, אבל בכלים של ילד בן שנתיים ושלושת רבעי- הוא זורק, הוא קוטף, הוא קורע. ככה הוא לומד על העולם. בתחילת העונה, הוא ניסה לחקור ככה גם את התורמוסים היפיפיים והמוגנים שסביבנו. היום, הוא צועק מרחוק בהתלהבות "זה תורמוס" (ויש ה-ר-ב-ה תורמוסים בסביבה שלנו), מתקרב אליו בעדינות, מריח, בודק מי מהעלים עדיין לבן במרכזו ומי כבר הווריד (ידעתן שזה סימן להאבקה? ותודה לגיסתי שלימדה אותנו את העובדה המגניבה הזאת?!) ולמי כבר יש תרמילים מלאים. הוא מבדיל בין רוב הסוגים של הפרחים הצהובים שסביבנו, והכי הכי הוא אוהב את הרקפות, כמו שיש בגינה הקטנטנה שלו. נכון, לפעמים ההתלהבות עוד סוחפת אותו, וקורה שפרח נקטף, אבל השינוי הוא מדהים. באמת. וכמובן שהפרחים כאן הם רק דוגמה. בדיוק מאותה סיבה אנחנו לומדים על חרקים, על עצים, על מיני ציפורים ועל כל מה שסובב אותנו. כדי להפוך את הסקרנות לאהבה.

והאמת?! שגם הרבה יותר כיף לטייל ככה. כל פגישה עם פרח, ציפור או חרק שאנחנו מכירים היא כמו פגישה עם מכר וותיק, חבר אהוב שהתגעגענו אליו ממש. 

אז מבחינתנו, זה בהחלט סימן שהאביב כבר כאן. ואחרי שעברתי את משוכת הרשומה החופרת…מבול של פעילויות פסח בדרך אליכן! את הפעילויות של השנים הקודמות אפשר לראות בעמוד "פסח" שבתפריט החגים בראש הבלוג (הבנתי שיש קצת בעיה עם התפריטים בתצוגת הסלולר, אני על זה, בתקווה שהצלחתי להתגבר לבינתיים על הקשיים הטכניים שליוו אותי השבוע). מבטיחה שיהיה פה נחמד! ובינתיים- אביב שמח!

(יעלה התלבשה היום כמו שדה אביבי טיפוסי באזורנו. לא עמדתי בפיתוי. יחד מיינו את פרטי הלבוש שלה- הנעליים הן כלניות נפלאות, המכנסיים שדה תורמוסים, החולצה היא אפונה ריחנית יפיפייה והסוודר? שום, כמובן. הפנים האדומות והכי הכי יפות הן הצבעונים הנדירים, שניתן למצוא רק בשדות המובחרים)

מתנות לחג

אפיקומן- מתנות לפסח

בין יתר המנהגים של פסח, פסח הוא בהחלט גם חג המתנות. לא רק האפיקומן, אלא בכלל…אצלנו איכשהו בפסח כל הזמן נותנים ומקבלים מתנות. איזה כיף! את חלוקת המתנות שלנו לחג הפעם התחלנו כמעט שבוע לפני החג עצמו, כשנאיה, חברתנו האהובה (וה-BFF של אמיתי) חגגה יומולדת שנתיים. שברנו את הראש מה לקנות לה, ילדה בכורה, נכדה ראשונה משני הצדדים, אהובה ועמוסת צעצועים…אחרי הרבה מחשבות, גמעט ברגע האחרון, החלטנו שערכת בצק היא מתנה מתאימה שתשמח את נאיה ותראה לה באמת כמה אנחנו אוהבים אותה. עוד כמה דיונים והתלבטויות הביאו אותנו להרכיב את הערכה הבאה:

IMG_20160416_151907

הכותרת שנתנו לה "נאיה ילדת הטבע והפרפרים", שזה תיאור מדוייק של נאיה, וגם לגמרי מתאים לעונה. בערב שלפני חגיגות יום ההולדת הכנתי שלושה סוגים שונים של בצק- ערימה גדולה של בצק חול משובח  (חצי לנאיה וחצי לנו, זה הבצק האהוב עליי, אני חושבת, ואם כבר השקעתי בסינון קפדני מאוד של חול מ"ארגז החול" שלנו…), בצק רגיל בצבע כחול ועוד בצק חדש שניסיתי, בצק לבן ע"ב קורנפלור. בגלל שהתוצאה הייתה…מוזרה, החלטתי לוותר הפעם על המתכון. בקיצור, לא ממליצה. התוצאה היא בצק שקצת דומה לשעווה, די קשה ולא מאוד נוח לעבודה. בצהרי אותו היום, יצאנו לטיול עם שקית גדולה במטרה לאסוף לנאיה חומרים מהטבע לערכה:

IMG_20160416_151953

כמה יפה השלל הזה…בנוסף אספנו בבית עוד כמה אביזרים בהשראת פרפרים:

IMG_20160416_151957

יעלה הוסיפה ברכה והמתנה ניתנה בהמון אהבה. כל כך שמחתי בבוקר שאחרי חגיגת יום ההולדת המשובחת לקבל מאמא של נאיה (שהיא חברה בפני עצמה, וגם היא חגגה יומולדת ולצערי לה עוד לא הצלחנו למצוא מתנה) כמה תמונות של הערכה בפעולה, ביניהן התמונה הבאה:

IMG-20160418-WA0020.jpg

כרגיל, ערכות הבצק שלנו מתגלות כמתנה מוצלחת, שימושית ומהנה. אני חייבת להודות שאני נהנית מהאתגר היצירתי שבהכנת הערכות האלו בהתאמה אישית לא פחות משהמקבלים נהנים לשחק איתה.

כמה ימים אח"כ יעלה הסתובבה אחה"צ בבית חסרת מנוחה. "בא לי לעשות בני חורים". מה זה בדיוק אומר!? לקח קצת זמן עד שהבנו. יעלה רוצה לבנות פירמידה! נפלאות הן דרכי ההגיון של יעלה. הצעתי לה להשתמש בבצק החול שנשאר מהמתנה של נאיה, חומר מושלם לעבודת פרך הנדסית:

IMG_20160419_161455

בשלב הראשון היא החליטה להפוך את בצק החול שלה לצבעוני יותר (בעזרת שאריות בצק קנוי שקיבלנו פעם באיזו ערכה) וגם לגוון עוד יותר את מרקם החול המשגע שלו, באמצעות מגוון חרוזים, אבנים ואוצרות שמצאה. אחר כך, לאט לאט ולא בקלות רבה, נבנתה לה פירמידה:

IMG_20160419_162437

סיפרתי ליעלה שבפעילות שעשיתי עם התלמידים שלי למדתי שאת קצה הפירמידות נהוג היה לצפות בזהב. זה מיד הלהיב את דמיונה. היא אמרה שתביא את טוש הזהב שלה. ניסיתי להגיד לה שאני לא בטוחה אם הטוש יצליח לצבוע את הבצק. כרגיל, היא הקדימה אותי בכמה שלבים וחשבה על דרך נפלאה:

IMG_20160419_163621הצבעים הלחיצים המשובחים של איקאה עזרו לה לסיים את יצירת המופת שלה, "בני חורים" לשמחתה:

IMG_20160419_180420

כאן לא תמו הרפתקאות הבצק שלנו לחג. כמובן שלא וויתרנו על בצק המשחק הכשר לפסח שלנו, הבצק המשובח שהמצאנו בשנה שעברה. לליל הסדר הכנו לכל הילדים בשולחן כדורי בצק כשל"פ, למשחק בזמן ההגדה. לצערי אין לי תמונה טובה של הבצק שחילקנו, אבל בהחלט יש לי תמונות נהדרות (שצילם אבא שלי שצלם המוכשר ושלח לי בדיוק בזמן כדי להוסיף לרשומה!) של אמיתי בזמן פעולה:

26035952583_f6dfd402ed_z

הוא לש, מילא כוסות, העביר בכפות, חתך בסכין (הפעילות החביבה עליו בימים אלה), שתל מרורים ועוד, ושרד ככה בערך 20 דקות מקריאת ההגדה, שזה יותר ממה שציפיתי ממנו, אני מודה:

26612988556_f0463151aa_z

לא רק הילדים קיבלו מתנה. הצד הפולני שלי לא נתן לי להגיד לסדר בידיים ריקות, אפילו שלקנות מתנה לדודה שלי זה קשה יותר מחציית ים סוף…אז הסתפקתי במתנה סמלית, אחת לשולחן החג ואחת לה- קערה ענקית ויפה של לחמניות פסח לכולם, ובקבוק אישי וממותג של חרוסת תוצרת בית (הכנתי שני בקבוקים כאלה, אחד לחמותי האהובה ואחת לה):

IMG_20160422_161601

מלבד כל הבצקים, ניצלנו את חג המתנות הרשמי של המשפחה כדי לקנות לילדים מתנות שרצינו לקנות להם כבר זמן מה. כלומר, ליעלה קנינו מתנה בערך חודשיים מראש, בלי סיבה, וחיכינו להזדמנות מתאימה לתת לה אותה, ולאמיתי מצאנו מתנה מתאימה בערך באותה רמה קצת פחות זמן לפני החג…החלטנו לתת את המתנות כמה ימים לפני החג, כי ידענו שבחג עצמו הם יהיו עמוסים מידי. אז יצאנו לגינה לטקס פתיחת מתנות חגיגי:

IMG_20160419_171649

אפשר לראות די בקלות מה היה לאמיתי בתוך הקופסה…מריצה. כמו של אבא. כמו שהוא ממש ממש רצה:

IMG_20160419_173253

יעלה קיבלה קופסה ענקית של לגו "של גדולים". האמת שלא חשבתי שזה יעניין אותה, אבל לפני כמה שבועות (בסביבות פורים, אאל"ט) היא קיבלה מבן דוד אהוב ערכה קטנה להרכבה וכל כך כל כך נהנתה שמיד ידעתי שזאת תהיה ה-מתנה בשבילה:

IMG_20160419_171833

הערכה הזאת מגניבה ממש. יש בה לגו במגוון צבעים משגע ממש, והמון חלקים מדליקים כמו גלגלים, חלונות, עיניים ועוד:

IMG_20160419_172040

היא מיד התחילה לבנות ומאז לא הפסיקה. יש משחקים שנשארים מתנה מושלמת תמיד. גם לעצמי הזמנתי מתנה. כלומר לילדים, כמובן שלילדים:

IMG_20160424_071837תמונה מזעזעת שצולמה מוקדם מידי בבוקר, עת המתנה שקניתי לי נתנה לי במתנה עוד כמה דקות להתפנק במיטה, והעסיקה את אמיתי שעה ארוכה. עליה, ועל המתנה המשובחת שהזמנתי לילדים משאר המשפחה, עוד יסופר באריכות בהמשך…

בינתיים, נראה לי מספיק מתנות לחג אחד לא?! למרות שאלו בהחלט מתנות מהסוג הטוב, מתנות שהן גם פעילויות וממשיכות איתנו הלאה לשלל משימות, נושאים ורעיונות. אנחנו ממשיכים את פרוייקט הסדר הגדול שלנו. היום כמעט סיימנו את הארגון מחדש של חצר הגורטאות המופלאה שלנו, ואני כבר ממש לא יכולה להתאפק מלהקדיש לה רשומה…אז כנראה שעל זה נדבר ברשומה הבאה. בינתיים מאחלת לכולנו להמשיך להנות מחול המועד, עם מינונים מדוייקים של משפחה, בית, חוץ, מצה, אביב, חירות ושמחה!

 

חג האביב

פרחים לחג- מדביקים ומשחילים

היו לי המוני המונים של תוכניות לציון החלק האביבי של חג האביב. כמה רעיונות ופעילויות העונה הזאת מזמינה…אמנם כבר התחלנו די מזמן לחגוג אותה, אבל מאגר הרעיונות עדיין גדול…לשמחתי סופסוף, בין אריזות לסידורים, מצאנו זמן גם לשתי פעילויות אביביות משובחות במיוחד מהרשימה שזכו להצלחה גדולה. את הפעילות הראשונה ראיתי בפינטרסט ומיד הקפצתי אותה לראש הרשימה. הפעילות התחילה עוד לפני הצילומים, בטיול הבוקר שלנו. הודעתי לילדים שהיום, באופן חד פעמי, מותר לנו לקטוף פרחים ועלים. בד"כ אני לא מרשה לקטוף סתם ככה, רק אם יש לנו מטרה מוגדרת, והפעם הייתה. הם קיבלו הוראה לקטוף פרח/עלה אחד או שניים מכל צמח שיפה בעיניהם בדרך. אספנו שלל נאה וחזרנו הביתה. אחרי כמה דקות של התקררות במזגן, סידרתי את הפעילות הבאה:

IMG_20160420_111012

התמונה קצת מטושטשת ולא ברורה, אבל עם ההסבר, נראה לי שהיא ממחישה את הרעיון. את הפרחים והעלים הצבעוניים והיפים שאספנו סידרנו בתבנית קאפקייק. על השולחן המתקפל שלנו, בגובה העיניים של הילדים, תליתי מלבן גדול של טפט שקוף, הפוך. את הטריק הזה עשינו כבר כמה וכמה פעמים- יצרנו ככה ים, ענן סתווי ועוד, אבל הוא לא מאבד מחינו. זו עדיין אחת הפעילויות הכיפיות והמועדפות עליי, וגם על הילדים. אין בבית טפט שקוף ואתם רוצים להשתמש ברעיון ממש עכשיו? גם מסקינג טייפ שקוף שמודבק לקיר/שולחן/רצפה הפוך (כלומר החלק הדביק כלפי מעלה/חוץ) יעשה את אותה עבודה. מהר מאוד יעלה נכנסה למשימה:
IMG_20160420_111217

חלק מהפרחים עברו טיפול כדי להתאים למשימה, כלומר- השטחה. זה היה תרגול נהדר בראייה תלת מימדי,- מה מספיק שטוח כדי להתאים? איך אפשר לחתוך את עלה כותרת שיראה בתמונה למרות שהוא לא מחובר? איך אפשר ליצור פרח שטוח? באילו חלקים נוספים של הפרח אפשר להשתמש?

IMG_20160420_111512

לאט לאט גם אמיתי הצטרף למשימה בהתלהבות רבה:

IMG_20160420_111524

הוא הדביק קצת, ניסה, פיזר, קרע, ותמך ביעלה לאורך כל הדרך/ כמה שהיא התרכזה:

IMG_20160420_111905

בשלב מסויים היא החליטה שפיזור הצמחים הוא בול לטעמה:

IMG_20160420_112253

בשלב הזה יעלה ידעה בדיוק מה חסר לתמונה. באופן מאוד מפתיע, התשובה הייתה- נצנצים. אמיתי מיד התלהב מהתוספת החדשה:

IMG_20160420_112255

אחרי כמה נסיונות לפזר דבק נצנצים (אבקת נצנצים לא באה בחשבון במקרה הזה. אפילו לי יש גבולות לבלאגן) ישירות מהפייה, הבנו שזה לא ממש הולך לעבוד, והתחלנו לחפש פתרונות מתאימים:

IMG_20160420_112653

צלחת פסח מקרטון (רכשתי כמות די גדולה מהן, כמעט כולם כבר קיבלו טיפול אוהב מידיה של יעלה). השתדלנו להתאים את צבע הנצנצים לתוכן…בערך. היא התחילה עם מכחול:

IMG_20160420_114222

ודי מהר עברה לאצבעות (ופנים, ובטן וכל מה שבדרך). כמה כיף זה נצנצים! וזה התמונה הכי טובה שהצלחתי לצלם של היצירה המוגמרת, אחרי שהדבקנו עוד שכבה של טפט שקוף שתכסה את הצד הדביק ותגן על היצירה (הלבן מאחורה הוא רק בשביל הצילום, התוצאה שקופה, דו-צדדית, מנצנצת ומקסימה):

IMG_20160420_120218

מאוד קשה לצילום, אבל פשוט יפיפה, תצטרכו להאמין לי. כמה תקריבים לחיזוק טענתי:

IMG_20160420_120416מסתבר שגם על עלים נצנצים הם יפים. ממש:

IMG_20160420_120446בשלב מסויים לאורך הפעילות (הדי ארוכה, חייבים להודות), היה נראה שלאמיתי נמאס. הוא ניסה להשתתף, אבל זה כבר היה לו קשה והוא התחיל קצת להרוס…בזריזות מפתיעה שלפתי מרשימת פעילויות האביב שלי פעילות קלילה ומותאמת לאמיתי:

IMG_20160420_113732

אוסף פרחים מזוייפים (רובם מחנות הפרחים המפורסמת שלנו, חלקם נרכשו כחלק מהדקורציה ליומולדת פרחים של יעלה ועוד כאלו שנוספו לאוסף עם הזמן) בתוך דרבוקה (אין סיבה הגיונית לזה שהם שם, חוצמזה שהגודל התאים בול, וזה נוח, וגם הוסיף לשעשוע של אמיתי, שמאוד מחבב את הדרבוקה שלנו), וממש ליד- מסננת פסטה. כמה פשוט, ככה להיט:

IMG_20160420_113755

כמה ריכוז המשימה הזאת מצריכה:

IMG_20160420_114235

גם פה, אם אין בבית פרחים מזוייפים, אפשר להשתמש בפרחים אמיתיים עם גבעולים יחסית יציבים (לפחות לילדים קטנים), במקלות דקים שאוספים מהגינה או במחטי אורן. כמובן שאפשר להשתמש גם באמצעים פחות אביביים, כמו מנקי מקטרות (פעילות נהדרת בפני עצמה), שיפודים או אפילו ספגטי, אם נשאר לכם מהחמץ ואתם בסדר עם להוציא אותו החוצה…

אז ככה העברנו בוקר אביבי שלם בהמון כיף פרחוני. התמונה הנהדרת מקשטת לנו את הסלון, המסננת והפרחים ממשיכים לשעשע את אמיתי ולמען את האמת גם את יעלה, שמתייחסת לזה יותר כמו סידור פרחים (שזו, אגב, פעילות מונטסורי מאוד פופלרית שלי קצת קשה איתה, בגלל העניין עם הפרחים החיים שבעיני צריכים להישאר באדמה) והנה אנחנו מוכנים לקבל את פני האביב.

איך אתם התכוננתם לאביב? מה אתם אוהבים לעשות בבית עם פרחים? ומה עם החרקים?! אני די שוברת את הראש איך להתמודד עם הנושא…

מאחלת לכולנו חול המועד שמח, מלא בפעילויות כיפיות, אביב נעים (למרות שצפוי שרב), אוכל פסחי טעים והמון חוויות. נפגש בקרוב עם עוד מחוויות הפסח שלנו!

אחד מי יודע?

חשבון לקטנטנים באווירת פסחנו, אז איך היה הסדר? אצלינו היה ממש כיף! חגגנו את הסדר בחדר האוכל של הקיבוץ, יחד עם שני הצדדים של המשפחה. אני מאוד אוהבת את ההגדה הקיבוצית ואת שילוב ההופעות, השירים, הסרטונים…את החג עצמו חגגנו בארוחת פיצוי (האוכל בליל הסדר הקיבוצי אף פעם לא להיט, אז נערכתי מראש והכנתי בעצמי כלמיני מאכלי פסח מסורתיים) חגיגית בגינה שלנו. כיף כיף.

אחד הדברים האהובים עליי בפסח הוא שאווירת החג נשארת למשך שבוע שלם! אפשר להמשיך להנות מפעילויות בהשראת פסח לכל השבוע. בשבועות שלפני החג עשינו כמה פעילויות חשבון ( או "קדם חשבון", כמו שקוראים להן במשרד החינוך…) בהשראת החג.

בשלב הראשון עשיתי שינוי קוסמטי קל במגש החשבון שהכנתי לרגל פורים. השארתי את פאזל המספרים והחלפתי רק את האביזרים- פרחים וכפתורים צבעוניים (בצורות של פרחים ופרפרים) להתאמת כמות למספר, ומספרים- חותכנים ממתכת וקוביות מספרים מעץ, לתרגול זיהוי הספרות:

IMG_20150323_150435

באחד הבקרים שיחקנו במשחקי חשבון עם בצק המשחק הכשר לפסח שלנו. כשחיפשתי משהו מצאתי באחת המגירות שלנו חבילת כרטיסיות מספרים גדולות שקניתי פעם ב"הכל לילד ולגן". הבאתי את הכרטיסיות יחד עם חותכני המספרים מהתמונה העליונה (שדודה מור קנתה ליעלה במקסטוק, תודה!) והבצק, כמובן. יעלה מיד סידרה הכל בשורה והתאימה:

IMG_20150329_102855

היא הניחה כל חותכן על המספר המתאים לו (זה כמובן לא דורש הבנה חשבונית, אלא התאמה חזותית), ואז חתכה מהבצק את המספר והוסיפה במקום המתאים:

IMG_20150329_102902

היא מאוד התלהבה מהפעילות וסירבה להפסיק ב5, כפי שתכננתי. היא המשיכה לסדר, לרדד ולחתוך:

IMG_20150329_103104

עד שכל הספרות היו מונחות במקומן:

IMG_20150329_104143

לקראת הסוף הוספתי עוד משימה קטנה, רק לשלוש הספרות הראשונות, אותן היא כבר מכירה ומזהה- להוסיף לכל ספרה קישוטים בכמות המתאימה:

IMG_20150329_104559

אחרון והכי חביב, לפחות בעיני, שיחקנו במשחק התאמת כמות למספר עם קופסת השתילה האביבית שלנו. קודם כל סידרנו את כל האביזרים:

IMG_20150325_091833

עציצונים מלאים ב"אדמה" (את המתכון אפשר למצוא בקישור שמעל התמונה), קוביות סול גדולות עם נקודות (שקניתי בחבילה גדולה לפני מלא זמן, גם כן ב"הכל לילד ולגן", בשביל העבודה שלי, שעוד הייתה לי כזו. אני מאוד אוהבת אותן כי הן אטרקטיביות במשחקי מסלול בנאליים, והן גם נהדרות לבנייה.. אפשר להרטיב אותן והן נדבקות ועוד אפשרויות כאלה נחמדות) ומגוון פרחים מלאכותיים. המשחק היה פשוט:

IMG_20150325_091847

כל אחת בתורה זרקה את הקוביה, ספרה את הנקודות ושתלה פרחים כמספר הנקודות שעל הקוביה:

IMG_20150325_092007

יעלה ממש נהנתה לזרוק את הקוביות הגדולות והצליחה ממש בקלות לזהות את הכמות עד 4. כמובן שלשתול פרחים זה הכיף האמיתי, והיא לגמרי נכנסה לזה:

IMG_20150325_092353

אחר כך המשכנו לשחק עם האדמה שלנו עוד שעה ארוכה. היא כל כך מגניבה ומלאת אפשרויות. השתמשנו בתבניות הפלטיק שמגיעות בערכות המשחק בחול, ולא כ"כ עובדות עם חול רגיל, הן עובדות נפלא עם האדמה המלאכותית הזו:

IMG_20150325_094440

מזהות את הברווז? בנינו ככה מגדלים וחיות והמשכנו לספור עוד ועוד. אין ספק שיעלה נהנתה מהעניין:

IMG_20150325_102256

עכשיו אנחנו מנצלים את ימי חול המועד הנעימים לבילויים עם המשפחה ועם חברים שמבקרים, מה שנותן לי תירוץ נהדר להמשיך להזניח את ערימת המשימות ההולכת ומתארכת שלי…איך פתאום החמישה באפריל? איך זה קרה?!

חול המועד נעים ושמח לכולנו!

עיגולים לפסח

קניידלך וזחלים- עיגולים לפסח

ההכנות לפסח נמשכות פה במרץ. אולי קצת יותר מידי במרץ…יעלה מקשרת כל דבר סביבה לפסח. היום במקלחת היא הפילה משהו. היא אמרה "הפלתי dever, דבר, ברד, שחין".  כל כך מצחיקה. כמובן שזה לא מונע מאיתנו להמשיך…והפעם דווקא שתי פעילויות שעשינו די בתחילת ההכנות לפסח. שתי פעילויות קטנות, זריזות ועגולות, שמתאימות גם לקטנטנים (אפילו מגיל שנה וחצי פלוס מינוס) וגם לגדולים יותר.

הפעילות הראשונה באווירה אביבית- הכנת זחלים:

IMG_20150319_104753

על מגש פלסטיק סידרנו לנו את האביזרים: חבילה שלמה של פונפונים בגודל בינוני (אפשר להתאים את גודל הפונפונים לגיל הילדים, ביחס הפוך כמובן- פונפונים גדולים לילדים קטנטנים ופונפונים קטנים לילדים גדולים), חבילה של עיניים זזות וערימה (לא הצלחתי למצוא מילה יפה מספיק ל"שליכטה"…איך אומרים את זה?!) של דבק. אנחנו השתמשנו בדבק פלסטי רגיל, כי הוא אידאלי לילדים. בדיעבד, הוא לא מספיק חזק ואח"כ חיזקתי את כל החיבורים עם דבק ג'ל קצת יותר איכותי וקצת פחות ידידותי. בשלב הראשונה יעלה סידרה פונפונים לפי בחירתה, טבלה כל פונפון בדבק, הדביקה לבא אחריו (אני הצמדתי אותם חזק עד לייבוש), המתינה לייבוש והוסיפה עיניים זזות. בשלב השני העלתי קצת את הרמה- אני בחרתי את סדר הפונפונים, הכנתי לי זחל ויעלה העתיקה את הדגם. זה לא היה פשוט. התוצאה חמודה להפליא:

IMG_20150330_102857

הפעילות השנייה קצת יותר יצירתית ופחות מבוססת פינטרסט, אבל הקרדיט עליה לגמרי לא שלי, אלא של בח"ל, שהבריק ברעיון מדליק באחר צהריים אחד בו הוא הצטרף (או שמא "הצטורף", על משקל "התפוטר") למשחק שלנו בחדר המשחקים. יעלה שלפה מהמגירה חבילת פלסטלינה ישנה. מאז שגילינו את הבצק הביתי, לא נראה לי ששיחקנו בפלסטלינה, אבל היא החליטה שבא לה. היא ואבא חקרו יחד את הפלסטלינה- היה קשה ללוש אותה, אז הם גילגלו וכידררו עד שנוצרו…קניידלך. משם הדרך למרק עם קניידלך הייתה קצרה:

IMG_20150318_172134

מסתבר שפלסטלינה מגיבה נהדר למים- היא לא מתרככת, לא מורידה צבע, לא נמסה. אז מילאנו מים בכלי, הוספנו קניידלך, עירבבנו היטב (מקלות רופא צבעוניים, אגב, בהחלט מורידים צבע). מהר מאוד נוספו עוד אביזרים הכרחיים וארוחת מרקים שלמה הוגשה לשולחן:

IMG_20150318_172946

הקניידלך חולקו למנות אישיות, והמרק נמזג בכף גלידה. יעלה התאמנה בלשפוך את המרק בחזרה לכלי בלי לשפוך את הקניידלך, וגילתה מיומנות די מפתיעה בנושא:

IMG_20150318_173319

מוזר, עם כל המצות והפרמידות, מי חשב שפסח שלנו בכלל יהיה חג עגול?!

יש עוד כמה פעילויות ברשימה, ומחר מתחילה מסכת הבישולים…הגיע הזמן גם לקצת קניידלך אמיתיים לא? אמנם את ליל הסדר נחגוג בחדר האוכל בקיבוץ, עם האגדה הקיבוצית המסורתית וה"אחד מי יודע" שאני מחכה לו כל שנה, אבל פסח, כמו כל חג יהודי טוב, מזמן הרבה הזדמנויות לאכול, וחוצמזה, צריך לפצות על האוכל של ליל הסדר הקיבוצי בארוחת החג ביום שאחרי…אבל אנחנו עוד נתראה לפני החג, אני מקווה!

כשר לפסח

בצק משחק כשר לפסח

כבר חג שלם עבר מאז הכנו בצק ביתי חדש, ללא ספק הגיע הזמן לבצק חדש. נכון, בצק הנצנצים הנפלא שהכנו לפורים עדיין נפלא למשחק, נעים למגע ונשלף לעיתים קרובות, אבל פסח הוא חג שממש דורש בצק. המשחק שלנו בקופסה מלאה בקמח מצה גרם לי לרצות לבחון מה עוד אפשר לעשות איתו, חוץ מקניידלך כמובן (כבר ציינתי כמה אני אוהבת קניידלך, נכון?!), אז הכנו בצק משחק חדש, כשר לפסח. מודה, אני לא בקיאה בהלכות פסח (או הלכות כלשהן, למען האמת), אני לא בטוחה אם זה חוקי, אבל כל המרכיבים כשרים לפסח, אז אני מקווה שזה עובר…

בגדול התבססנו על המתכון שלנו לבצק משחק ביתי מבושל (שמופיע בפוסט על בצק הנצנצים), עם כמה התאמות קטנות. המתכון בסוף הרשומה.

קמח המצה שינה לגמרי את המרקם של הבצק שנוצר, אבל הוא עדיין נעים להפליא, ממכר למשחק ומריח כמו פסח אמיתי. תענוג. סידרנו לנו "הזמנה למשחק" עם אביזרים מתאימים, יעלה הוסיפה קצת העמדה לצורך התמונה:

IMG_20150323_150638

השתמשנו בקופסה מקסימה בצורת פרפר שקיבלתי פעם במתנה ממיכל י. הרחוקה והמקסימה, כאן היא שימשה על תקן חותכן. הוספנו מגוון חרוזים, כפתורים וקישוטים בצורות אביביות מהאוסף שלי ומהאוסף של יעלה:

IMG_20150323_151843

יעלה הוציאה תבנית קרח מאחד המגשים שעל המדף, והכינה גרסה נוספת של קניידלך אביביים (פתאום אני נזכרת שלא סיפרתי פה עדיין על הגרסה הראשונה של הקניידלך שהיא הכינה לנו, זה יגיע בהמשך…):

IMG_20150323_151851

יעלה ביקשה להביא עוד כפתורים, ואם כבר אביזרי היצירה שלי היו פרושים, ניסינו גם להחתים על הבצק. התוצאה די מגניבה:

IMG_20150323_152200

אחרי שהשתעשענו, עברנו למשימה המרכזית- הכנת מצות. האביזרים הנדרשים: בצק משחק כשר לפסח, מערוך, סכין לבצק, כלי ריבועי (אנחנו השתמשנו במכסה של גבינה בולגרית) ו-מסרק כינים!

IMG_20150323_152937

ההכנה פשוטה מאוד ומהנה מאוד- מרדדים חתיכה גדולה מהבצק, מסמנים עליה ריבוע באמצעות הכלי הריבועי שהכינונו מראש:

IMG_20150323_152258

אם הכלי לא מספיק עמוק או חד, מחזקים את הצורה עם הסכין, מיישרים פינות עד לקבלת ריבוע (כמובן שאפשר גם ללכת על מצה שמורה, ולבחור בכלי עגול) ומתחילים לחורר- בכיוון אחד ואח"כ בכיוון השני. זה החלק הכי כיף:

IMG_20150323_153035

אפשר להכניס ל"אפייה מהירה" כמו שיעלה עשתה- איחסנה בקופסה, החביאה, הוציאה והגישה לכל דכפין:

IMG_20150323_152724

וכמובן שהבצק אכיל לחלוטין ולכן בטוח גם לאחים קטנים וסקרנים שכבר מגיעים לכל מקום (כנראה שזה המקום להמשיך את הציטוט מהשורה הקודם "ייתי ויאכל"):

IMG_20150323_153047

אז איך מכינים?!

בצק משחק כשר לפסח

המצרכים הדרושים:

1 חבילה קטנה של קמח מצה (בערך כוס וחצי)

1.5 כוסות מים רותחים

1/4 כוס מלח

1 כף גדושה קרם טרטר (זה כשר לפסח, בדקתי!)

1.5 כפות שמן צמחי

אופן ההכנה:

משמנים טיפה סיר (זה קצת עוזר להדבקויות, לא לגמרי), מערבבים היטב את כל החומרים בסיר. בשלב הראשון מוסיפים רק כוס אחת של מים ולאט לאט להוסיף את החצי הנותר, לפי הצורך. צריכה לצאת עיסה מעט דביקה ונוזלית (מעט!). מדליקים אש קטנה ומבשלים תוך כדי ערבוב מתמיד, עד שנוצר גוש. מורידים מהאש, מעבירים לנייר אפייה שהכינונו מראש על הכיריים, מחכים שיתקרר, לשים היטב ומתחילים לשחק.

אשמח מאוד לשמוע אם ניסיתם ונהניתם, ועוד יותר אשמח לקבל תמונות!

סימן שהאביב כבר כאן

קופסת שתילה אביבית מאדמה מלאכותית

חשבתי שאספיק לעשות אתנחתא קצרה בין החגים, לכתוב לרגע על משהו אחר, בין פורים לפסח, אבל הפוסטים של פורים התאחרו, חופשת חג בחירות מאולתרת עיכבה גם את הפוסט הזה, ופסח ממש עוד שנייה כאן והאביב כבר ממש כאן, ואי אפשר להתעלם ממנו. לא כשיוצאים החוצה, לא כשמתלבשים בבוקר, לא כשהבית מתמלא בחרקים…אי אפשר להתעלם! אז לא התעלמנו, פירקנו את קופסאות הפורים והשלג שלנו, והתחלנו להרכיב קופסה אביבית להפליא (לא במקום קופסת פסח, גם היא כבר בשלבי הכנה מתקדמים, גם תורה יגיע).

שיטוט קצר בפינטרסט הוביל לאינספור קופסאות גינון ושתילה נהדרות. התלבטתי הרבה לגבי הפורמט המתאים לנו, ובסוף החלטתי על השראה מהפעילות הזו, מינוס האמבטיה (כי אין לנו אמבטיה, אחרת הייתי מעתיקה את הרעיון בשלמותו). הרעיון הבסיסי- יצירת אדמה מלאכותית מסודה לשתייה, מים וצבע מאכל (מתכון מלא בסוף) ויצירת גינה גמדית. השלבים הראשונים היו מייאשים קמעה:

IMG_20150311_093522

הבעיה המרכזית בסודה לשתייה זה שהיא מגיעה באריזות של 50 ג'. 50 גרם זה מעט, ממש מעט. וכדי ליצור כמות אדמה שמספיקה למשחק צריך די הרבה…אחרי שרכשנו לא מעט חבילות קטנות כאלו הבנו שהפתרון הוא אחר, וארגנו נסיעה לחנות התבלינים הקרובה. לצערינו נותר להם במלאי רק קצת פחות מקילו, קנינו את הכל, הוספנו עוד כמה אריזות קטנות, החלפנו מקופסת הפלסטיק הגדולה שלנו לקופסה הקטנה וקיבלנו אדמה מופלאה:

IMG_20150312_174231

שילוב של צבע מאכל חום ושחור יצרו מראה די מדוייק של אדמה, והמרקם ממש דומה וממש נעים למשחק ולמגע. אחרי שהאדמה הייתה מוכנה וגם הונחה לייבוש קל, הוספנו אביזרים:

IMG_20150312_174304

בחנות סטוק כלשהי (מקסטוק איכזב הפעם, פנינו לעזרת חבר) קנינו כמה גבעולים של פרחים מלאכותיים, במקסטוק קנינו כמה כוסיות קטנות שמתאימות לשמש כעציצונים, הוספנו כלי גינה קטנים מפלסטיק שהיו בבית והתחלנו לעבוד:

IMG_20150312_174453

יעלה שתלה ושתלה:

IMG_20150312_174415

לאט לאט נוצרה לנו גינה מקסימה:

IMG_20150312_174623

כדי להעצים את אווירת האביב הוספנו עוד סממנים בולטים:

IMG_20150312_175535

ציפור מבד, חרקים מגומי, פרפרים ושפיריות נוצצים:

IMG_20150312_175607

נוצר לנו עולם קטן ואביבי להפליא, שמזמן המון שיחה ולמידה (כן, גם הסכנות שבעקרבים ונחשים הן נושא למידה חיוני סביב האביב):

IMG_20150312_175618

מסיבה לא ממש ברורה יעלה החליטה שגם אחת המכוניות שלה חייבת להיכנס לקופסה, ואז היא הרגישה שהיא לגמרי מרוצה:

IMG_20150312_175645

המגש מיד הוכנס לשימוש יומיומי, נוח למשחק בחצר, אבל לגמרי סביר לניקוי גם בבית, הרי סודה לשתייה נמסה במים, ואפילו תורמת לחיטוי…ויעלה וכל אורחיה ואורחותיה מאושרים:

IMG_20150315_110811

ולמה לא אדמה רגילה מהגינה אתם שואלים? בגלל זה:

IMG_20150315_113250

אמיתי כבר פושטק לא קטן, מתיישב, זוחל ונעמד בקלילות, ומגיע לכל מקום. את רוב הדברים בבית אנחנו מנסים להרחיק ממנו, אבל אני כן רוצה לאפשר לו וליעלה גם משחק תחושתי משותף. כבר הכנתי כמה פעילויות ייעודיות עבורו שיעלה השתתפה בהן, אבל אני מנסה לאפשר לו גם להתנסות (בהשגחה ובהגבלה) גם בפעילויות של יעלה, והוא? מטונף ומאושר:

IMG_20150315_113253

אז איך מכינים אדמה?

מתכון לאדמה אכילה

החומרים הדרושים:

סודה לשתייה- תלוי בגודל המיכל, אבל לא פחות מקילו. לילד אחד הייתי מתחילה באידיאל מכמות של שני ק"ג, שניתן לקנות בחנויות תבלינים, שווקים וכו'. מדובר במוצר לא יקר, סדר גודל של 20 ש"ח לק"ג.

מים- בערך רבע כוס.

צבע מאכל- אנחנו השתמשנו בצבעי ג'ל בגווני חום ושחור (אפשר גם סוגים אחרים של צבעים, כמו צבעי ידיים או גואש, צריך לנסות כל צבע לגופו ולבדוק את התוצאה).

אופן ההכנה:

שופכים סודה לשתייה בכמות שממלאת יפה את המיכל, רבע עד שליש גובה. מוספים את המים- כל פעם טיפה (כף אחרי כף). צריך לזכור שיותר מידי מים ימסו את הסודה, אז רק עד שה"אדמה" לחה ומתגבשת, לא ממש רטובה.  לגבי הצביעה- אפשר להמיס את הצבעים במים חמים ואותם לשפוך על העיסה. לי זה פחות נוח. אני מוסיפה קצת צבע לאבקה עצמה, שופכת עליו טיפה מים ואז מערבבת ולשה היטב ביד (!). חוזרת על הפעולה שוב ושוב עד שהעיסה בגוון הרצוי לנו. מומלץ לתת לצבע המאכל להתייבש ללילה, אז יש פחות לכלוך בידיים, אבל היי..עבודת אדמה מלכלכת. אפשר להוסיף אביזרי גינה כמו שאנחנו הוספנו, אבל אפשר גם לקחת את זה לכיוונים אחרים עם כלי משחק רגילים בחול, עם חותכני עוגיות ועם מגוון אביזרים קטנים (איך מתרגמים loose parts?) בדומה לאופן המשחק שלנו בבצק. הנאה מובטחת!

עכשיו כשקיבלנו בברכה את האביב, אפשר להתקדם ולהכיר אותו קצת יותר לעומק…אבל קודם כל נפגש מחר, עם אתגר "סימני דרך" החודשי. להתראות בקרוב…