פסח דרך הידיים

בשבוע האחרון יצא לי לבלות לא מעט זמן 1:1 עם אמיתי. זה לא קורה הרבה. לא מעט כמו שזה קורה עם יעלה, אבל לא הרבה. הספקנו הרבה דברים בזמן הזה, שבא במנות קטנות, אבל…מדהים כמה אפשר להספיק רק עם ילד אחד (בטח עכשיו כל האמהות לארבעה שקוראות אותי צוחקות עליי בלב…).

את אחד הזמנים האלו הקדשנו לחיפוש אחרי "עיניונים" חדשים לאמיתי. כלומר, אטרקציות חדשות למדפי הפעילות שלנו. מהיכרות קרובה עם הנפשות הפועלות, התחלנו את החיפושים בקופסת החומרים התחושתיים שלנו, בה נשמרים כל החומרים התחושתיים המשומשים שלנו, וגם כמה חדשים שמחכים לתורם. ראשונות משכו את תשומת ליבו של אמיתי אבנים:

איך זה קשור לפסח? זה לא. בכלל לא. אבל זה כל כך משמח את אמיתי, שזה לא ממש משנה. כשהקופסה הייתה מוכנה, אחרי שהוא פתח את האריזות (בהחלט ב"טופ 5" פעילויות החביבות עליו כרגע..וכן, מן הסתם, לא מדבר באבנים טבעיות, אלא בחבילות אבני נוי שנועדו לדקורציה), שפך את תכולתן, ערבב, מיין, ושוב ערבב…הוא שיחק בה קצת, ואז מיהר להמשיך הלאה לבדוק אותו את שאר ההפתעות שבקופסה הגדולה. הוא התביית על שקית מלאה תערובת משונה, אני די בטוחה שהיא הייתה מורכבת מקוסקוס, או בורגול (את שניהם אני לא ממש מבשלת, אז אני לא סגורה על זה) ו"טחב" בכאילו, שהיו חלק מקופסת הנחשים שהכנו אי אז בקיץ. אמיתי התלהב עד אין קץ מהשקית ולא הצליח להתעניין בשום דבר אחר (ובעל רלוונטיות כלשהי לפסח) שהצעתי לו. אחרי כמה דקות של התעקשות החלטתי להפוך את הלימון ללימונדה. אמנם זה חמץ, אבל הכל עניין של הגשה:

ארבע כוסות, זה לגמרי פסח, לא?! הרבה זמן לא היה לנו פה מגש מזיגה מוצלח, וזו הייתה הזדמנות נהדרת. שידכנו לתערובת המוזרה משפך, ארבע כוסיות פלסטיק ומגש עמוק, וזה, הכל מוכן:

אתגר לא פשוט, למזוג מהמשפך הזה, במיוחד עם הירוקת…לאט לאט דגתי החוצה את רוב הטחב (שעשה את עבודתו נאמנה אז במגש, שעסק בנושא ההסוואה, אבל פה קצת פחות השתלב). ואמיתי המשיך לשכלל את הטכניקה, על ידי ניסוי, טעיה ותהיה. פעם בהסבה לימין:

ופעם בהסבה לשמאל:

המגש הזה העסיק אותנו שעה ארוכה, ארוכה. הוא מלכלך להפליא, מלא למידה ומיומנויות וכיף להפליא לכל ילד בן 2-3 שפגשתי עד כה. בשלס מסויים אמיתי החליט לשלב את שני המגשים המוכנים יחד, וכל כך נהנה מהאתגר שבמזיגה עם אבנים גדולות בתוך המשפך. חייבת להודות שזה היה משעשע לצפייה:):

הכנו עוד קופסה אחת, נהדרת במיוחד, באותה פיסת זמן זוגית, כזו שהובילה אותנו לפעילות ממש נהדרת שנמשכה גם כשיעלה חזרה וגם בימים הבאים, אבל את זה נשאיר לרשומה הבאה…

בינתיים, רק עוד פעילות תחושתית אביבית וקטנה שעשינו בזמן זוגי אחר, במהלך עבודה בגינה. אמיתי התחיל להשמיד את צמח הרוזמרין האהוב שלנו. למרות שיש לנו הרבה יותר רוזמרין ממה שאי פעם נשתמש, אני עדיין מאוד אוהבת אותו וחסה על שלומו. זוכרות את הדיון על "למה ללמוד על חלקי הפרח"? אז שוב גייסתי את התיאוריה לצידי:

הוצאתי את המכתש והעלי החדשים והיפים שקניתי לא מזמן במבצע משתלם במיוחד באחת הרשתות הגדולות (נכון, יש לנו כבר צמד חמד בחצר הגרוטאות, אבל הוא…גרוטאה. וזה, חדש, יפה, נעים ונקי. טוב, התאהבתי בו, אין לי תירוץ טוב באמת לזה שקניתי אותו. אבל קניתי אותו, ונהננו ממנו מאוד:

אמיתי מצא סיבה בונה יותר לקטיף שלו, והוסיף גם עלי זעתר לתערובת. אחר כך תיעלנו את כל האנרגיות לריסוק. כמה שזה משחרר:

וכמה טוב זה מריח! לשמחתנו תוך כדי ה"משחק" אבא הגיע להדגים לאמיתי בדיוק איך משתמשים במכתש ועלי:

אז נכון, אלו לא ממש פעילויות פסח קלאסיות, אולי הן אפילו די רחוקות מזה, אבל איכשהו, הן השתלבו ממש נהדר בתוך ההכנות שלנו לפסח, מעבר לזה שהן היו בילוי נהדר לזמן האיכות של אמיתי ושלי, וסיפקו לו המון הזדמנויות נהדרות לנצל את כל האנרגיות שלו לדברים תחושתיים, חיוביים ונעימים.

בין לבין הספקנו להתכונן (חלקית לפחות) ל"גראז' סייל" קיבוצי נחמד שמתוכנן למחר. מיינו חלק גדול מהבית (כמובן שתכננו יותר, אבל אני משתדלת לפרגם לעצמי על מה שהספקתי יותר משאני מקטרת על מה שלא הספקתי…), וכל מה שלא בשימוש יוצע למסירה מחר, באירוע "בתים פתוחים" נחמד. אם במקרה אתם באיזור, מוזמנים לקפוץ להגיד שלום! נתראה עוד לפני החג, עם פעילות פסח נהדרת ממש שהיא גם קופסה תחושתית, גם הזמנה למשחק סוציו דרמטי נפלא וגם יופי של הזדמנות להכיר היטב את ההגדה.

מה עושים הנחשים?

חיי נחש על בית גידול והסוואה

הבטחתי שפעילות הנחשים שלנו המשיכה במלוא המרץ. כמובן שאחרי בצק, מגיעה תורה של הקופסה התחושתית. הקופסה נבנתה סביב שני הנחשים החמודים להפליא שרכשתי בחופשתנו בתל אביב, בחנות "הכל בשקל" באמצע שוק הכרמל. חיפשתי רקע שידגים יפה את עקרון ההסוואה שרציתי להציג ליעלה, וגם יהווה עניין תחושתי לאמיתי. הפור נפל על חומר חדש, שעוד לא כיכב בקופסאות שלנו- בורגול:

IMG_20160725_223042

מודה שאני לא חובבת גדולה של בורגול, והוא לא ממש מככב במטבח שלנו, אבל לכבוד המשימה הוא היה מצטיין במיוחד. הוספנו לנחשים עוד חברים:

IMG_20160725_230204

לצערי, אין לי את השפופרת הנהדרת של הזוחלים , אבל מצאנו תחליפים לא רעים. לאט לאט הוספנו אביזרים לתפאורה:

IMG_20160726_105410

אבנים ומקלות שאספנו בגינה, כדי להפוך את הסביבה לכמה שיותר מדמה.תראו איזה יופי הנחש מתחבא מתחת ל"סלע" כדי לתרגל הזזה נכונה של אבנים:

IMG_20160726_105554

בשלב זה היה לנו משהו שבין קופסה תחושתית לבין "עולם קטן". אני מאוד מחבבת את השילוב הזה, שמאפשר גם ליעלה וגם לאמיתי להוציא את המיטב מאותו משחק. ניצלתי את הסטינג לעוד הדגמות של רעיון ההסוואה:

IMG_20160726_105707מהר מאוד אמיתי השתלט על הקופסה והתחיל לבחון את החומר החדש, בעזרת הכלים שהוא עזר לי לבחור מהמבחר הגדול שלנו:

IMG_20160726_110329

הפעם דווקא יעלה הייתה הראשונה למצוא דרכים חדשות לחקור חומר חדש:

IMG_20160726_112133

כן, היא חפפה את השיער בבורגול. למה?! לא יודעת, אבל זה שיעשע אותה מאוד:

IMG_20160726_112143

אמיתי התרכז (כמצופה מגילו) בהעברת החומר מכלי לכלי, מזיגה ועוד:

IMG_20160727_083053

הוא בנה לעצמו עולם קטן ומקביל בקערה:

IMG_20160727_084156

והכל בזמן שהלטאות צופות בו מהצד:

IMG_20160727_083242

בהמשך כמובן אמיתי עבר את שלב החקירה ההכרחי בלו כשמדובר בקופסאות תחושתיות, ונכנס פנימה:

IMG_20160727_084106

כמה כיף לחקור את החומר גם דרך הרגליים:

IMG_20160727_084110

בשלב הבא, והאחרון שצולם (אחר כך זה נהיה מלכלך מידי), אמיתי גילה את חבילת הטחב ששמרתי מאז החתונה של גיסתי ובח"לה, והכנתי מראש לפעילות ההמשך שתיכננתי. לאמיתי, כמון היו תוכניות אחרות:

IMG_20160727_090732

מסתבר שזה חומר תחושתי מעניין לא פחות:

IMG_20160727_090755

מהר מאוד קופסת הבורגול שלנו התמלאה בחול משולב בטחב, האמת שזה אפילו עוד יותר דומה לעולם האמיתי…

כרגיל, קופסאות תחושתיות לעולם אינן מאכזבות. פשוט ככה. ומכאן התגלגלנו הלאה עם נושא ההסוואה, על כל זאת ועוד ברשומה הבאה (טוב, אולי בזו שאחריה, כי יש לי המון פעילויות קיץ לשתף בהן…והסוואה זה לא בהכרח קיץ, רק בעולם האסוציאציות שלי :).

בצק מרשמלו

בצק מרשמלו ומדורה מושלמת לבובות

כמו בנושא הג'לי, ככה גם בעניין המרשמלו- אני לא אוהדת גדולה של מאכלים עם מרקמים מוזרים (או בכלל…אבל זה נושא לפוסט אחר). בכל זאת, ל"ג בעומר הוא החג הרשמי של המרשמלו, או שמא המרשמלו הוא המאכל הרשמי של ל"ג בעומר ולכן הוא דרש התייחסות. דרש- וקיבל. הכנו בצק מרשמלו למשחק:

IMG_20150506_092315

את הרעיון ואת המתכון המקורי לקחתי מכאן. העברנו אותו לא מעט שינויים והתאמות עד שהיינו מרוצות למדי מהמרקם. אני לא בטוחה אם ההבדל במרכיבים עצמם, בגודל, באקלים, אבל בכל מקרה…מתכון מלא בסוף הרשומה (את המצרכים אפשר לראות בתמונה). ערבבנו מרשמלו, קורנפלור, שמן וצבע מאכל בקערה, חיממנו במיקרו:

IMG_20150506_094628

הנסיון הראשון היה נפל רציני, אבל השתפרנו עם הנסיונות. ככה נראה הראשון מול שלושת המועמדים הסופיים לניצחון:

IMG_20150506_095127

סידרנו אותם יפה יפה ויצאנו למשימה:

IMG_20150506_095815

התחלנו במשחק חופשי בבצק. יעלה קצת נרתעה מהמגע, כי הבצק יצא מעט שומני יותר מהרגיל, אבל היא התגברה על זה:

IMG_20150506_101534

כעבור כמה שעות (היה לנו באמצע מפגש חברים וארוחה בחדר אוכל…) המשכנו לחלק המרכזי של הפעילות- המדורה. בטיול הצהריים של הלו אספנו את האביזרים החסרים לנו. יעלה בחרה להשתמש כבסיס בקופסה שכבר הייתה מלאה באורז, למען האמת זה היה נוח, אבל כל בסיס אחר יתאים, חול כנראה יהיה האידאלי. שברנו ענפים (פעילות נהדרת לשרירי הידיים ולדיון על "דק" מול "עבה"), יצרנו צורה של מדורה, הקפנו באבנים (אני ציירתי עם האצבע עיגול באורז ויעלה הניחה עליו את האבנים):

IMG_20150506_145326

קיבלנו מדורה ממש לדוגמה:

IMG_20150506_145451

פה הבצק נכנס לפעולה ועזר לנו ליצור להבות של מדורה:

IMG_20150506_150102

משאריות נייר כסף (ממוחזר) גילגלנו "תפוחי אדמה" (עוד תרגול נהדר לידיים קטנטנות):

IMG_20150506_150651

אפילו בטטה היא הכניסה למדורה:

IMG_20150506_151348

כל אנשי הכלימוביל (בשפתה של יעלה…כי אם יש כלי עבודה וכלי נגינה, הגיוני שיהיו גם כלימוביל, לא?!) וחבריהם לבית הבובות התיישבו סביב המדורה:

IMG_20150506_151344

הדיילת, הבובה המועדפת על יעלה כרגע (במסגרת אהבתה הרבה לדיילות מאז הטיסה שלנו) זכתה אפילו לשיפוד מרשמלו משלה:

IMG_20150506_151100

הכנו להם גם מערום עצים לשעת חירום, כמו שצריך בכל מדורה:

IMG_20150506_151400

כשהגענו, קצת אחרי המשחק הזה, למדורה האמיתית, יעלה הייתה לגמרי מוכנה. היא הכירה את כל המרכיבים, ידעה מה השלבים וידעה בדיוק למה לצפות. מסיבת החג של הבובות עדיין בעיצומה, והיא העסיקה את יעלה היום לפחות לעוד שעה- מבחינתי בצק המרשמלו הוגדר כהצלחה.

טוב, בעיקר הפעילות שאחריו. וכמובן המפגש של תוש עם הבצק, הצלחה בפני עצמה. בהתחלה הוא היסס:

IMG_20150506_155143

אחר כך זה הפך לסיפור אהבה. נדמה לי שאני מזהה פה מוטיב חוזר בעניין תוש והניסויים המתוקים שלנו:

IMG_20150506_155733

כבצק משחק בפני עצמו, לא מדובר במתכון חובה. כאטרקציה לל"ג בעומר- בהחלט תוספת נחמדה. בניגוד להבטחות המקוריות בפוסט, לא הצלחנו להגיע למרקם רך ונעים כמובטח. הנסיון הראשון יצא קשה כאבן, האחרים יצאו יותר נעימים, אבל זה דרש לא מעט שמן, ואז התוצאה הייתה קצת שמנונית, אם כי עדיין- נעימה. החסרון הכי גדול מבחינתי- זמן מדף קצר מאוד. מאוד. הבצק לא מחזיק יותר מיום של משחק, ןגם אז- הוא מאבד מרכותו בכל דקה שעוברת. זאת בניגוד לבצק הביתי הרגיל שלנו, שמחזיק מעמד נהדר חודשים (היום שיחקנו בבצק שהכנו לפורים. נשבעת לכן שהוא מרגיש אותו דבר). ובכל זאת- הריח נהדר, הבצק אכיל לגמרי (ואפילו טעים, כפי שראיתן) ונמתח בצורה מגניבה והחוויה החושית שונה ומעניינת. אז איך מכינים?

החומרים הדרושים לכל צבע (אנחנו הכנו שלושה סבבים של הבצק, אחד אדום, אחד כתום, אחד צהוב):

8-9 מרשמלואים

2 כפות גדושות קורנפלור

1.5 כפיות שמן קוקוס (מאמינה שגם שמנים אחרים יעבדו היטב, אבל הכמות תהיה שונה, כי שמן קוקוס הוא מוצק בטמפרטורת החדר)

צבע מאכל (אנחנו השתמשנו באבקה)

אופן ההכנה:

בקערה מתאימה למיקרוגל מניחים את כל המצרכים, מכניסים למיקרו ל-20 שניות. כשמוציאים המרשמלו אמור להיות נמס לגמרי- אם לא, מכניסים ל-5 שניות נוספות. כשהמרשמלו נמס, מערבבים היטב בכף. מחכים כמה שניות שכל העסק קצת יתקרר (קצת, לא לגמרי) ולשים ביד. אם העיסה דביקה- מוסיפה עוד טיפה (טיפה! אחרת זה יתקשה) קורנפלור. לשים לכדור ומניחים להתקרר לגמרי. כשהבצק קר- מעבירים לילדים ונהנים.