שולחים נצנצים

בצק בצנצנת- משלוח מנות מנצנץ

אני אוהבת את פורים. מפתיע, נכון!? אז השנה וויתרתי על החלק הממש ממש כיף של הכנת התחפושות. וויתרתי על החלק הכיף של לחפש את הילדים ולהתחפש בעצמי. אפילו וויתרתי על אחוז נכבד מאוזני ההמן שאני אוכלת בפורים ממוצע (כי מן הסתם, זה לא רק החג האהוב עליי, אלא גם האוכל של חג האהוב עליי), אבל על משלוחי המנות לא יכולתי לוותר. התחלנו להכין אותם עוד לפני שהשפעת תקפה, וברגע שעמדתי שוב על הרגליים חזרתי לסיים את המשימה. היום כמעט סיימנו לחלק אותם, אז גם להם מגיעה רשומה.

צד אחד של משלוחי המנות שלנו התחיל את דרכו ככה:

7-IMG_20170312_162614

הצד השני של משלוחי המנות שלנו התחיל את דרכו ככה:2-IMG_20170312_115955

וקצת אחר כך שני הצדדים התחברו ונראו יחד:

5-IMG_20170312_140020

קטן, צנוע וממש ממש כיף. זה בדיוק המקום אליו כיוונו. היה לנו (כלומר, לי. לילדים יש דעות אחרות כשזה נוגע לממתקים, מפתיע) ברור שלא נחלק לחברים קופסה מלאה בממתקים. לא שזה רע (אנחנו תמיד שמחים לקבל כזו…ולהחריש באיזו פינה עד שהילדים הולכים לישון :), אבל חיפשתי משהו קצת אחר. שברתי את הראש כמה ימים, עד שהאסימון נפל. כל מה שהייתי צריכה לקנות בנוסף למה שכבר היה לנו בבית אלו הצנצנות (2.5 ש"ח הצנצנת, במקסטוק), ,וגם צלופן וסרט (למרות שיש לי מגוון סרטים, זה התאים לי יותר לתמונה שהייתה לי בראש). אז מה בעצם יש בצנצנת?!

8-IMG_20170312_162634

נצנצים. כמה נהדרים?! כבר הזכרתי שפורים הפך אצלנו להיות החג הרשמי של הנצנצים, אז עד הסוף. ועוד כמה שכבות של חומרים יבשים. כמה זה יפה במבט מהצד?

6-IMG_20170312_162553

רק צריך להוסיף את החומרים הרטובים ומה מקבלים?

4-IMG_20170312_140000

בצק משחק! שופכים הכל לקערה, מוסיפים עוד טיפטיפה ומקבלים בצק משחק אדום, מנצנץ ונעים למגע. כמה מגניב זה?!? רואים שהתלהבתי מהרעיון של עצמי :)?

9-IMG_20170312_163707

בצד השני של הפתקיות יש מתכון מאוייר מלא להכנת בצק מאפס (את המתכון המאוייר הכנתי כחלק ממתנה תחושתית נהדרת שהייתה הבסיס לרעיון הזה, ועליה עוד יסופר ברשומה מיוחדת שתוקדש למתנות התחושתיות הנפלאות שחילקנו בתקופה האחרונה). את ההוראות והמתכון ניילנתי, ויעלה קישטה במדבקות פורימיות במיוחד.

כשהתאוששתי מפורים המחלה שלי, מיד התייצבתי להשלים את מצוות החג החביבה עליי, כי זה לא באמת פורים עד שלא אפיתי לפחות מגש אחד של אזני המן משובחות:

3-IMG_20170312_135729משנה לשנה אני מספיקה לשכוח כמה הן טעימות…וזה הכל. ככה פשוט- צנצנת חומרים מנצנצת, אוזני המן ביתיות וטעימות והוראות הפעלה. מכל הלב ועם המון מחשבה ואהבה- משלוח מנות של שמחה:

1-IMG_20170312_164427

המשלוחים התקבלו בשמחה בקרב כל החברים והחברות של יעלה (ושלנו. אבל היא הייתה אחראית על רשימת המשלוחים) ואנחנו נהננו מאוד מאוד מההכנה. וזהו. בצער רב ובקיצור נמרץ ביחס לשנים קודמות, עכשיו נפרדים מפורים עד לשנה הבאה…

מקננים

%d7%91%d7%95%d7%a0%d7%99%d7%9d-%d7%a7%d7%a0%d7%99%d7%9d-%d7%a2%d7%a8%d7%9b%d7%aa-%d7%91%d7%a6%d7%a7-%d7%95%d7%90%d7%aa%d7%92%d7%a8-%d7%91%d7%a0%d7%99%d7%99%d7%94

שבוע הציפורים שלנו התארך מעבר למצופה, וזה דווקא די נחמד, אני מודה. אחד הלהיטים הגדולים של השבוע היה קונספט חדש- הכנתי לנו פלייליסט מוזיקלי שליווה אותנו לאורך כל פעילויות הציפורים. אז כדי להיכנס לאווירה- מוזמנות להקשיב לו בשמחה רבה. לא לשכוח להפעיל רמקולים ולהגביר…

בסוף הרשומה הקודמת הבטחתי לספר על אחת מפעילויות השיא של השבוע(יחד עם המגדיר ומתקני האכלת הציפורים). בהשראה נהדרת ומאוד מאוד צמודה מהערכה הזו, תכננתי להכין ערכת בצק ציפורית. האמת היא, שאני מתכננת ערכה דומה כבר המון זמן, לפחות מאז האביב…אפילו שמרנו במשך תקופה ארוכה קן נטוש של ציפורים כדי לשאוב ממנו השראה. אז נכון, רוב הציפורים מקננות באביב, אבל אם כבר שבוע ציפורים- אז גם בונים קנים (ויש לי עוד אוסף השראה מספק גם לפעילויות קנים לאביב, מבטיחה). בכל מקרה, ערב אחד, אחרי שהילדים ישנו (בערך ישנו, מסתבר שזה לא הצד החזק שלהם, במיוחד בשבועות האחרונים), אספתי מהבית את כל החומרים לבניית הקנים, ותכננתי להכין יחד איתם, בבוקר, את הבצק. זה לא יצא בדיוק כמו שתכננתי:

img_20161121_114456

יעלה ראתה את החומרים שאספתי (וכבר סידרתי יפה בקופסה, אבל עוד לא צילמתי, כי הקופסה לא הייתה מוכנה), התלהבה, הבינה את "המשימה" בלי שאמרתי מילה ומיד התיישבה לעבודה:

img_20161121_114830

היא השתמשה במעין ריבועי חוטים מסוג של נייר (במקסטוק מוכרים אותם תחת הכותרת "דפי המף". לא בטוחה מה זה אומר) כבסיס לקן. עליו היא סידרה ציפורים משפופרת הציפורים הנהדרת שלנו, פונפונים שלהגדרתה היו זרעונים לאכילה (אני חשבתי על ביצי ציפורים, בהמשך גם היא שינתה כיוון), הגנה על הכל בשכבת ניר גרוס חומה ורכה והוסיפה ענפים ומחטי אורן לחיזוק הקונסטרוקציה:

img_20161121_114839

אחרי כמה שעות היא החליטה להיפרד לשלום מהיצירה הנהדרת שלה, פירקה אותה, וקונספט ערכת הבצק קם לתחייה:

img_20161121_121353

הכנתי בצק משחק בשלושה גוונים של חום. יש כאן כמות וחצי של המתכון הבסיסי שלנו לבצק משחק- חצי כמות (כלומר מבוסס על חצי כוס קמח) מקמח לבן, ועוד כמות שלמה מקמח מלא (אפשר לקרוא על בצק הקמח המלא שלנו בפירוט כאן). חצי ממנה השארתי בצבעה הטבעי, ולחצי הנותר הוספתי בערך חצי כפית אבקת קקאו, לצבע דומה יותר לבצק שבערכת ההשראה. בשלב הראשון הצגתי את הבצק בנפרד מהערכה המלאה (שהייתה בשימוש של יעלה), עם קצת שאריות ממזון הציפורים שהשתמשנו בו למתקני ההאכלה:

img_20161121_144456

אמיתי מאוד התלהב ונסחף למשחק עם הבצק, ככה, בלי הערכה. אפשר לראות שמלקחי העץ היפיפיים שהגיעו בחבילה שלנו מהדוד סם אהובים עליו כמעט כמו שהם אהובים עליי…כשמצאתי רגע של שקט, סידרתי בחזרה את הערכה המלאה. הזמנה ליצירה:

img_20161125_101857

תכננתי להוסיף לה גם נוצות, אבל פייר? אני די מאוהבת בה, כמו שהיא, ממש ככה. נכון, היא קצת פחות פוטוגונית מערכת ההשראה, אבל לא פחות מזמינה, מלמדת וגם יפה. אני אוהבת במיוחד את אוסף ה"מקלות" בצד. יש שם זרדים קטנים (בזכותם גיליתי שהילדים שלי לא מכירים את המילה 'זרדים'. איך זה קרה? לא יודעת. התקלה טופלה), מחטי אורן, קצת עלים יבשים, מנקי מקטרות סתוויים שנגזרו וכמה רצועות מהנייר הגרוס. כל מה שצריך כדי לבנות קן ולרפד אותו:

img_20161125_101913

הזמנתי את הילדים להצטרף אליי למשחק, אני התחלתי עם בניית הבסיס המקובע שלי והם המשיכו:

img_20161126_174711

אמיתי הכין להם תולעי בצק לאכילה בהתלהבות רבה:

img_20161126_174729

בסופו של דבר הקן שלנו קצת שינה צורה:

img_20161126_174918

הילדים החליטו שיהיה להם קר ככה, וכיסו אותם בשמיכה חמימה:

img_20161126_174924

קן חורפי, מישהו?! נראה לי שהם כבר מוכנים לקראת הסופה הבאה עלינו לטובה…

יש לנו עוד כמה ענייני ציפורים לפני שנמשיך הלאה, ובכלל, אני מרגישה שאני והבלוג ממש לא עומדים לאחרונה בקצב העדכונים בהתאם לפעילויות שאנחנו עושים. חשבתי על זה הרבה…נראה לי שלא סתם קבוצות הפייסבוק הולכות ותופסות את מקומם של הבלוגים. גם לבלוגים יש מקום- לפרט, להסביר, להעלות המון תמונות, מתכונים ומחשבות בנחת, אבל משהו במהירות ובנוחות של הפרסום בפייסבוק בהחלט קורץ, במיוחד כשזה נוגע לפעילויות קטנות, יומיומיות, אבל מעניינות ומוצלחות, שאני ממש רוצה לחלוק ואיכשהו אף פעם לא מוצאת להן מקום ברשומות. כמובן שאין לי כוונה לוותר על הבלוג, אבל מעניין אותי ממש לשמוע מה דעתכם על הפורמט של קבוצות פייסבוק? נוח? מעניין? יש כבר יותר מידי ולא מגיעים לראות הכל? אינסטנט מידי?

מקווה בכל זאת להספיק לחזור הנה במהרה רבה לסיים את ענייני הציפורים, כדי שנוכל להתחיל להתכונן לקראת החורף וכמובן לקראת חנוכה!!! בינתיים מוזמנות להתכונן עם עמוד 'חנוכה' שהתווסף לתפריט החגים, עם אוסף רעיונות נפלאים מהשנים הקודמות. עמוד החורף יעלה בימים הקרובים (מחכה לשלג בחרמון בשביל התזמון הנכון :)

מלא סתיו

%d7%91%d7%a6%d7%a7-%d7%97%d7%95%d7%9e%d7%97%d7%95%d7%9e%d7%99-%d7%91%d7%a6%d7%a7-%d7%9e%d7%a9%d7%97%d7%a7-%d7%a1%d7%aa%d7%95%d7%95%d7%99

"האתגר שבעבודת ההוראה הוא בצורך ללמד אותו מקצוע לתלמידים שונים, והיצירה שבה היא בין היתר בניסוי דרכים שונות להורות אותו חומר משנה לשנה" (צבי אדר/ מבוא לחינוך ולהוראה)

הציטוט הנהדר הזה, מתוך הספר שאני קוראת בימים אלו ממש, התחבר לי בדיוק בדיוק לאתגר שעמדתי בפניו השבוע. בפעם השלישית ניסיתי להחליט איזה בצק להכין לנו סביב נושא הסתיו. נכון, אין חוק שמחייב אותי להכין בצק, ואכן, קצת הזנחתי את התחום לאחרונה (בלי לקפח את המיסטוק המשגע שהכנו לראש השנה), אבל הרגשתי שכרגע זה ממש נחוץ לילדים. כבר סיפרתי פה כמה וכמה פעמים שכשהם עמוסים, מחורפנים ולא ממש מווסתים, משחק תחושתי טוב הוא תמיד הפתרון הראשון שלי. אז לפני שנתיים הכנו בצק תבלינים ריחני וצבעוני ובשנה שעברה הכנו ערכת בצק רב חושית. ומה השנה? כמובן שמבחינת הילדים יכולתי לשחזר את ההצלחות של השנים הקודמות, הם היו נהנים כנראה באותה מידה, אבל אותי זה היה משעמם. איפה היצירה שלי בתוך כל זה?! שיטוטים ארוכים בפינטרסט לא הניבו פתרון ראוי. המשכתי להפוך בנושא עוד ועוד, עד שהייתה לי הברקה פשוטה מאוד, אבל ממש מתאימה:

img_20161013_113544

כבר ציינתי ברשומות הסתיו שלי בעבר שהסתיו הישראלי הוא בעיקר חום (עם נגיעות של הצהוב-כתום-אדום החו"לי, אבל קודם כל חום). חשבתי איך אפשר להפוך את הבצק הנעים להפליא שלנו לחום, וגם לשנות לו את המרקם, בלי לחזור על הרעיונות שכבר ניסינו, ואז זה היכה בי- קמח מלא! כמה פשוט! הריח קצת אחר, המרקם קצת אחר, זה זמין, זה זול (יחסית…תיכף נגיע לזה) וזה חום! גילוי נאות- הרעיון לא לגמרי חדש, אבל לא זכרתי את זה קודם…מסתבר שלפני שנתיים הקופסה התחושתית הסתווית שלנו התבססה על פסטה מקמח מלא..

img_20161013_114029

מכיוון שדחיית סיפוקים היא לא הצד החזק שלי, ניגשנו מיד לכלבו של הקיבוץ לחפש קמח מלא (כן, זה לא ממש פריט נפוץ במזווה שלנו). הסתבר שיש די הרבה סוגים. ניסיתי למצוא מישהו שמבין ויידע להגיד לי מי מהם הכי חום. אף אחד לא ידע, אז פשוט הלכתי על הכי זול. כשהכנתי את הבצק המרקם שלו מאוד מצא חן בעיני, אבל החום היה לי קצת בהיר מידי והוספתי טיפה צבע מאכל. בדיעבד, הייתי מחלקת את הבצק לשלושה חלקים ומדרגת את גווני החום- טבעי, 2 טיפות צבע מאכל ו-5 טיפות צבע מאכל. אולי אני אעשה את זה עם הנגלה הנוספת שאני מתכננת להכין לחברים…בכל מקרה, הבצק עצמו יצא להיט! בהחלט מרגישים הבדל בריח ובמרקם, אבל הוא עדיין נעים ונוח לעבודה כמו כל הבצקים שהכנו מהמתכון המנצח שלנו (אני ממש בטוחה שיש את המתכון שלו בעברית איפשהו בבלוג, אבל אני לא מוצאת…). חשבתי שבגלל הקמח המלא נזדקק ליותר מים, אבל שלושת רבעי כוס הספיקו בדיוק. מהר מהר לפני שיעלה הניחה עליו את ידיה (נו טוב, היא השיגה אותי ושיחקה קצת קודם):

img_20161013_120921

גייסתי אותה לסידור "הזמנה למשחק":

img_20161013_123149

אני ממש ממש אוהבת את איך שהמגש הזה נראה, אז עוד זווית להשווצה:

img_20161013_123123

מדבקות סול, ממצאים נבחרים ממגש הטבע שלנו, עלה מתכת מהמם שמצאנו זרוק (!!!) וחותכנים מהממים שקיבלנו מגיסתי המופלאה:

img_20161013_143225

כל כך חמודים!!!

img_20161013_123305

התחלתי להשתעשע במשחק עם גווני החום השונים, ומהר מאוד אמיתי השתלט לי על המקום:

img_20161013_142220

הוא יצר הדפסים נפלאים והתלהב מהם כל כך:

img_20161013_142317

הוא ניסה שוב ושוב מזוויות שונות, בעוצמות שונים ועם אביזרים שונים:

img_20161013_142411

מתה על הפרצוף המרוכז שלו (לדעתי זה המשפט שחוזר הכי הרבה בבלוג שלי, בווריאציות על שלו/ה. אלא באמת התמונות האהובות עליי, מבחינתי זה מבחן ההצלחה של כל פעילות חדשה):

img_20161013_142459

שניהם עבדו אחד מול השניה:

img_20161013_142756

יעלה הייתה מרוכזת יותר בבחינת החותכנים החדשים:

img_20161013_143713

היא יצרה עלה נהדר:

img_20161013_144315

וסנאי:

img_20161013_143821

יחד הוספנו לו אביזרים:

img_20161013_143838

וכולנו יחד השתעשענו בנצנצים היפים:

img_20161019_163457

כרגיל, ערכות הבצק שלנו הן תמיד להיט מתמשך. הילדים חוזרים אליהם שוב ושוב. הבצק נשמר נהדר בקופסה אטומה (במזג האוויר הנוכחי אצלנו הוא מחוץ למקרר) ואותי הוא פשוט משמח, במיוחד עם האביזרים…

בעקבות הערכה הזאת ובעקבות שגעת ה"סליים" שתקפה את הרשת הישראלית (באיחור מה…) נכנסנו לסשן של ניסויים במטבח, אבל עליו עוד יסופר בהמשך…אולי אחרי הקופסה התחושתית הסתווית!?

img_20161019_161052

ובכלל עוד לא דיברנו על הסוכה שלנו..אני חייבת להודות שהשנה אין לי כל כך הרבה מה לספר עליה, מכלמיני סיבות אובייקטיביות לא היינו מאוד יצירתיים לגביה…אבל בכל זאת יש כמה תמונות נחמדות, אז אני מבטיחה להקדיש לה מיני-רשומה לפני שנעבור לשמחת תורה…

בינתיים אנחנו נהנים מהאווירה הסתווית, מתחילים לאט לאט להיפרד מהמזגנים, לעבור פה ושם למכנסיים ארוכים, יעלה כבר סיימה לחנוך מחדש את קולקציית שמלות החורף שלה…מי היה מאמין, אולי בסוף עוד יהיה כאן חורף?! בינתיים מאחלת לכולנו סופ"ש חגיגי ונעים, ומעבר חלק וקל לשעון החורף!

 

חג הבצק

בצק לשבועות- משחקים ואופים

לפני כמה ימים, אחרי מנוחת הצהריים (בה לרוב אמיתי ישן, אני מסדרת קצת ואז נחה/ישנה ויעלה מעסיקה את עצמה באמצעות האייפד או באמצעות הפרוייקטים המופלאים שהיא ממציאה) יעלה ביקשה שנכין מיד בצק שוקולד, כי היא חייבת מיד להכין עוגה. להפתעתה, זרמתי איתה (לרוב אחרי המנוחה אני ממהרת להוציא את הלו לטיול הצהריים המאוחר שלו, אבל איכשהו באותו היום זה הסתדר). מיד אח"כ זרמתי עם מוזת הבצק והכנתי לנו ערימה יפה של בצק הקוואקר המשובח שהכנו לשבועות בשנה שעברה, ותכננתי למחזר גם השנה. כך נוצר לנו שילוב מאוד שבועותי של אדמה וחיטה:

IMG_20160608_100604

בצק הקוואקר יצא משובח ונפלא ממש כמו בשנה שעברה- ריחני, נעים כל כך למגע ומשאיר את הידיים נעימות יותר מכל הקרמים שבסביבה. את המתכון המלא לבצק (מתורגם לעברית כמובן) אפשרי למצוא כאן.  לקחנו את הבצקים איתנו למפגש חברים והוא זכה שם להצלחה גדולה:

IMG_20160608_100809

לא בטוחה עד כמה מצליחים לראות בתמונה, אבל הוספנו לבצק הקוואקר כמות נאה (כלומר, ממש גדולה) של נצנצים זהובים, להשלמת האווירה:

IMG_20160608_102208

בדרך למפגש אספנו כמה סמלי חג שחשבנו שישתלבו יפה במשחק בבצק:

IMG_20160608_102659

(שיבולים וגרעיני תמרים). בבית הילדים פתחו ממש מפעל:

IMG_20160609_084020

אפשר לראות פה שהייתה לנו תקלה עם בצק הקוואקר- כמו כל הבצקים שלנו, הוא נשמר בשקית אטומה במקרר. כשהוצאנו אותו, הסתבר שהוא התקשה ממש. ממש ממש. סוג של אבן יפה. כעבור זמן הפשרה די ארוך הוא התאושש וחזר לרכותו המדהימה. לא זכור לי שזה קרה לנו בשנה שעברה, אז אני לא בטוחה אם הבעיה היא במתכון או במקרר שלנו (למרות שהבצק החום שמר על מצבו הנעים יפה), אבל בינתיים העברנו אותו לאחסון בחוץ. קחו בחשבון אם אתם מנסים את המתכון (אם זה לא היה ברור, הוא מומלץ בחום. בהחלט הבצק הכי מפנק מכל הבצקים שלנו. יוקרתי מידי ליומיום, אבל פינוק נהדר לחג).

באחה"צ שקט ורגוע באופן נדיר, אבא (AKA בח"ל) הציע לילדים עוד פעילות בצק משגעת באווירת שבועות- הכנת פיצות. למען האמת, זו האחת הפעילויות החביבות עליו והוא עושה אותה באופן משובח בעצמו. עם הילדים זה…קצת יותר מאתגר. אבל בהחלט היה כיף. הם הכינו יחד בצק, ואחרי זמן מה חזרנו אליו לעבודה:

IMG_20160608_172926

יעלה  רידדה ורידדה ברצינות ראויה, בעוד אמיתי זורק עליה את המערוך שלו ומנסה לדרוך על שלה. אחרי שלב הרידוד, המשכנו עם הרעיונות היצירתיים של אבא, ובמקום להכין פיצה גדולה, קרצנו לנו פיצות יצירתיות:

IMG_20160608_172932

בינתיים אמיתי טעם מהבצק. ומהקמח. ומהבצק, ומהקמח. לא בטוח ש"טעם" זאת המילה הנכונה. אולי יותר נכון להגיד שהוא פשוט אכל מהם, ביד רחבה:

IMG_20160608_173143

כשמגש אחד היה קרוץ היטב יעלה המשיכה להתפנק עם הבצק ואמיתי עזר לאבא למרוח רוטב ולאכול,

IMG_20160608_173538

אה לפזר, גבינה צהובה:

IMG_20160608_173549

כעבור שעה קלה נהננו מארוחת ערב מפנקת, באווירת החג, וגם יפה:

IMG_20160608_180313

לא משנה כמה דברים נעשה, לאן נטייל, מה נכין, איזה משחקים נקנה ומה נתכנן, אין פעילות מוצלחת כמו בצק.

כמובן שזה לא אומר שזנחנו את הפעילויות האחרות לחג, היום הכנו (סופסוף) קופסה ממש נהדרת לחג ועוד כמה דברים נחמדים…מבטיחה לשוב ולשתף במהלך החג, אבל בינתיים- חג שמח מאוד לכולנו!

ניחוח אביב

בצק משי כשר לפסח

אמנם יש עוד שבועיים וחצי, אבל אצלנו בבית ההכנות לפסח כבר בעיצומן. לא, אנחנו עוד לא מנקים (למרות שמסתמן שהשנה לא תהיה לנו ברירה, ארגנו לעצמנו איזה סמי-שיפוץ, עליו כנראה עוד ידובר), אבל בהחלט מספרים, משחקים ולומדים.לפני שנדבר על מה שקורה אצלנו השנה, מוזמנות להציץ ברשימות כל פעילויות פסח שלנו מהשנה שעברה, יש שם אוצרות, מבטיחה.

יעלה חזק בענייני סיפור חייו של משה, אז אנחנו מתעסקים בו הרבה (גם על זה עוד יסופר), אבל בין לבין, התחלנו גם לדבר על חמץ. להפתעתי הרבה, יעלה זכרה את המושג, וזכרה שקמח זה חמץ…אז כשהיא סיימה להשמיד את בצק המשחק שהיה לנו במקרר (ניסוי מרתק על השריה של בצק במים הוביל למותו בטרם עת. למען האמת, הוא החזיק מעמד מיום ההולדת שלה, שזה כמעט חודשיים. לא רע) וביקשה להכין בצק חדש, הצעתי לה להכין בצק משחק לפסח, בלי קמח. היא כמובן, התלהבה מהניסוי. בשנה שעברה הכנו בצק נהדר לפסח, השנה החלטתי ללכת על מתכון אחר:

IMG_20160403_171927

את המתכון הקליל והנהדר הזה מצאתי די מזמן, כאן וחיכיתי לשעת הכושר לממש אותו. הבצק מבוסס על שני חומרים מעניינים-

הראשון, קורנפלור- קודם כל, כשר לפסח לאוכלי קטניות. שנית, חומר מגניב ומופלא למגוון של אפקטים, ניסויים מדעיים ומשחקים תחושתיים. הייתה תקופה שהיינו משתמשים בו המון, ויצא שכבר תקופה לא נגענו בו, אז שמחנו מאוד לשוב ולהיפגש.

השני, מרכך שיער. כן, כן, הישר מהמקלחת. למען האמת, אני כמעט ולא משתמשת במרכך, וכשכן, יש לי מרכך יקר ומפונפן שקיבלתי ליום ההולדת שלי ואין סיכוי שאוותר על טיפה ממנו, אז התקמצנתי, ולכן נדחה המתכון…עד שלגמרי במקרה מצאתי בקבוק מרכך בריח מזעזע שאין לי מושג איך התגלגל לביתנו.

שני המרכיבים מוכנים. אחרי שתי כוסות קורנפלור וכוס אחת של מרכך זה נראה ככה:

IMG_20160403_172214

(איזו יפה הקערה החדשה שלנו ממקסטוק נכון?!). הוספנו עוד קצת קורנפלור (כלומר, בסופו של דבר נצמדנו ממש למתכון, שמציע 2.5 כוסות קורנפלור על כוס מרכך), לשנו היטב וקיבלנו את התוצאה הריחנית הבאה:

IMG_20160403_172630

תנאי התאורה לא היו ממש אידיאליים לצילום, אבל תאמינו לי שהוא יפיפה. לבן הרבה יותר מהבצק הרגיל שלנו, ומרגיש לגמרי אחרת:

IMG_20160403_172705

האפקט הנפלא של הקורנפלור. הוא גמיש, הוא נוזל, הוא מוצק, הוא פלאפי ונעים נעים. ממליצה בחום לבחור מרכך בריח שאוהבים, כי עם כזו כמות של מרכך, הריח בהחלט בהחלט מורגש. מיד בתום ההכנה יעלה ניגשה לעבודה. כמובן שהייתה לה תוכנית, תמיד יש לה תוכנית:

IMG_20160403_173415

כעבור זמן מה התברר לי שהתוכנית היא לחתוך את הבצק לקוביות, לעטוף כל קוביה ולהכניס לשקית הפתעה. פרסים לחלוקה ביום ההולדת של דאדא, האין זה ברור?!

בתום המשחק הכנסנו את הבצק לשקית אטומה והישר למקרר. היום (הכנו את הבצק בראשון אחה"צ) הוצאנו אותו שוב למשחק. הבצק עדיין נעים ופוטוגני:

IMG_20160405_111242.jpg

נדרשת לו תקופת חימום ולישה. עם זאת, האפקטים שלו הרבה פחות מרשימים אחרי זמן המתנה, אז הכי כדאי לנצל אותו מיד אחרי ההכנה.כמובן שזה לא מנע מהילדים להנות ממנו מאוד ולצרף אותו להמשך הרפתקאותינו התחושתיות לקראת פסח:

IMG_20160405_111818

מזהים?! רמז רמז לקראת הקופסה התחושתית הפסחית שלנו, עליה יסופר ברשומה הבאה…

זנב של שור

עוד פורים- תחפושות, משלוחים ומשחקים

האמת היא שבבית כבר הספקנו לגמרי לעבור לנושאים אחרים, אפילו המדפים שלנו שינו את פניהם והספיקו להתחדש במגשים חדשים ומרגשים, אבל בתיקיית התמונות נשארו לי עוד כמה זנבות מפורים, והחלטתי שמגיעה להם רשומה משלהם, רגע לפני ששוב נפרדים לשנה ארוכה ללא פורים…אז בלי הרבה קשר או הגיון, קבלו את הזנבות של פורים!

ראשונה בתור, החלפת יצורים שהכנתי לצרויה למפגש מועדון-כבר-לא-02 האחרון שלנו. היו לי מיליון תקלות בדרך, באמת מיליון, אבל בסופו של דבר יצאה החלפה חמודה. אין לי אף תמונה נורמלית של כל ההחלפה, אבל יש הצצה:

IMG_20160302_222109

הכנתי תחפושת יצורים משפחתית- שלושה סווטשרטים במידות המתאימות (אני מקווה)- לנתנאל, צרויה ועדן הנסיכה, עברו הסבה זריזה- שיניים ואוזניים מלבד ושלישיית עיניים מכדורי פינגפונג. זריז ומדליק ממש. הוספתי גם קיום של הבטחה ישנה, והכנתי לעדן שקית תחושתית בצבע ירקרק-מפלצתי עם עיניים זזות לאווירה:

IMG_20160302_222302

אני, כלומר יעלה, קיבלנו החלפה ממש מהממת מכרמל, ולא יכולתי לצלם אותה כי יעלה לא ממש מוכנה להיפרד ממנה…מקווה שגם זה יגיע (אולי להתמודדות עם פחדים של גיל 4 מגיעה רשומה משל עצמה).

כמובן שלרגל החג הכנו גם אוסף משלוחי מנות. מצומצם מאוד, הרבה יותר מהמתוכנן, אבל בכל זאת. התחלנו בסשן אפייה משפחתי:

IMG_20160319_112229 (2)

דסי, אמיתי ויעלה מרדדים בצק של אזני המן. גרסת הפרווה. מקווה שהדודים לא יכעסו עליי, אבל תמונה נהדרת של דסי ואבאשלה בפעולה:

IMG_20160319_113039

הנגלה הזו נראתה נהדר לפני האפייה:

IMG_20160319_115616

אבל הרבה פחות יפה אחריה (חסכתי לכם את התמונה). בכל מקרה היא הייתה טעימה. בנגלה השנייה כבר חזרנו למתכון הרגיל שלנו משנים קודמות (קרין גורן, כמובן) והיא הייתה משובחת כהרגלה. את המשלוח המרכזי הכנו להחלפה המשפחתית הקיבוצית. אמיתי הפעם היה הסו שף המרכזי:

IMG_20160322_092931

יעלה הייתה אחראית על הדקורציה:

IMG_20160322_141951

והתוצאה היתה…ובכן, עמוסת סוכר כמו שמשלוח מנות צריך להיות:

IMG_20160322_155800

הכנו עוד משלוח מנות אחד לחברים, שנאכל במשותף לפני מסיבת המבוגרים של הקיבוץ. נושא המסיבה היה שנות ה-80, והממתקים במשלוח הזה נבחרו בהתאם:

IMG_20160325_211317

מזהים? כמובן שגם התחפשנו במסיבה, אבל אין לי תמונות של התחפושות שלנו, או של בני המשפחה המגניבים שלנו (בעיקר גיסתי המהממת שחוגגת היום יומולדת ובח"לה, שהפגיזו בתחפושות מהממות). אנחנו די מיחזרנו את תחפושת החושך והאור שלנו, עם איבזור קצת שונה…בכל מקרה זכינו לסופ"ש משפחתי ופורימי במיוחד:

IMG_20160325_112957

אחרון חביב, זוכרים את בצק הפרג שהכנו מהקופסה התחושתית הפורימית שלנו? אז לפני שהוא הוטבע בהמון מים והפך למרק תחושתי ע"י יעלה, הספקנו להנות ממנו באווירה פורימית במיוחד:

IMG_20160324_121955 (2)

הוספנו שאריות בצקים ישנים (מיום ההולדת של יעלה) שהיו במקרר, וגם עיניים זזות, מסכות והמון איברי גוף להרכבה. כמה כיף זה היה:

IMG_20160324_122211

אין לי ממש מתכון לבצק, ממש אילתרתי אותו. אין לי מושג כמה פרג נותר בקופסה אחרי המשחק, מניחה שמדובר בערך בכוס. הוספתי משהו כמו כוס ורבע קמח, רבע כוס מלח, 2 כפות קרם טרטר, טיפה שמן (בדיעבד, זה מיותר, הבצק יוצא שומני מספיק מהפרג) ובערך כוס מים רותחים. היה נעים. השתמשנו גם במיטב כלי הבצק שלנו. אין כמו מערוך לחיזוק חגורת הכתפיים:

IMG_20160324_122410

הכנו גם אזני המן:

IMG_20160324_122511

אחר כך חזרנו להתמודד עם נושא הפחדים..יעלה עכשיו חזק בעניין פוביה מיתושים. לאות הזדהות הכנו יחד יתוש:

IMG_20160324_123537

היא מצידה יצרה אמנות מופשטת מהממת, והשקיעה גם בהפיכת אביזרי הגוף להדפסים. אין על הרעיונות שלה:

IMG_20160324_123801

זהו, עכשיו בצק הפרג נח על משכבו בשלום (יחסי, שלום יחסי) ואני כמעט מוכנה נפשית להיפרד מהחג הכה-אהוב עליי עד לשנה הבאה. כל כך נהניתי מהחג השנה. אפילו שהגעתי אליו עייפה, נטולת כוחות, מלאת אילתורים של הרגע האחרון ועם מעט תוכניות, כרגיל הוא הצליח להפתיע אותי, להרים את מצב רוחי ולהחזיר אליי את כל האנרגיות האבודות. ולא רק שפורים היה משגע, אחריו חזר גם הגשם. זה חייב להיות סימן טוב, לא?!

אז אנחנו עברנו לאווירת פסח-אביב-פסחא, איתו למען האמת פתחנו את החגיגות…שיתופים בקרוב!

יוצרים בפרחים

יומולדת 4- פינת יצירה

כמובטח, חוזרת במהירות האפשרית עם ביקור קצר בשולחן הילדים שהכנו ליום ההולדת הקסום של יעלה במשק החי (אודותיו תוכלו לקרוא כאן)-

בזכות המרחב הגדול, בעלי החיים, הדשא ומעט המתקנים, כמעט לא היינו צריכים להעסיק את הילדים. בכל זאת, באופן מפתיע, לא וויתרתי על פינת היצירה המסורתית. עוד לפני שינוי המיקום, התלבטתי רבות לגבי הפינה השנה. מגוון הגילאים הגדול וחוסר הזמינות שלי לסייע דרשו פינה מיוחדת, כזו שמתאימה לכולם ולא דורשת יותר מידי עזרה או הכוונה. אחרי כמה רעיונות שעלו ונפסלו, ממש כמה ימים לפני יום ההולדת, פרסמה האלילה הבלתי מעורערת שלי, ג'ן, את הרשומה הזו ונתנה לי רעיון מושלם- עמדת כרטיסים. הכינותי מראש:

IMG_20160227_105749

כלי עם המוני בסיסי כרטיסים (בריסטולים לבנים בגודל A5 שקיפלתי לחצי. קניתי אותם בכלבו- יש בכל חנות לציוד משרדי) ומעטפות בגודל תואם, וושי טייפ בצבעי האירוע (ממקסטוק, כולם), טושים, מספריים ודבק. לידו עוד כלי:

IMG_20160227_105755

ערימות של מדבקות וגם קצת חותמות, וכלי אחרון חביב:

IMG_20160227_105752

עם מגוון קישוטונים להדבקה, כולם ממקסטוק. ככה נראתה פינת הכרטיסים השלמה:

IMG_20160227_105737

לצד פינת הכרטיסים הכנו גם פינת בצק קלאסית ומינימליסטית שלצערי כמעט לא צילמתי. היה בה גוש גדול (כמות כפולה) של בצק משחק סגול, גוש גדול של בצק משחק ירוק, שני מערוכי עץ קטנים, סט חותכני פרחים ועוד כמה כלים. זה הכי קרוב לתמונה של כל השולחן שיש לי:

IMG-20160227-WA0051

לקח קצת זמן עד שהילדים התפנו מעיסוקיהם וגילו את הפינה, אבל ברגע שזה קרה, היא הייתה מלאה ללא הפסקה, מלאה בידיים קטנות ויוצרות:

25320159071_768f0c1ba6_k

אני כל כך אוהבת לראות ילדים יוצרים. ההתלהבות, הזרימה, ההתפרעות- חבילת מדבקות שלמה, החתמות על כל הדף, הדימיון, חוסר הגבולות- מהר מאוד הבצק הפך להיות גם הוא אביזר בפינת הכרטיסים, הוא רודד ונחתך והודבק וקושט ו…כל כך הרבה רעיונות וכל כך הרבה יופי. כמובן שהכי נהניתי לראות את מגוון הגילאים שעבדו יחד ונהנו באותה מידה:

25045167539_03bdf80d5d_k

ומקרוב יותר, הכרטיסים של ליאל בת ה-9 ואחיה המרוכז, ינאי בן ה-4, אחד ליד השני:

25117343100_46dfeee174_k

כמובן שלפני שהאורחים הגיעו יעלה לא יכלה להתאפק והייתה חייבת לחנוך את הפינה. היא הכינה כרטיס נפלא לדוגמה:

IMG-20160227-WA0062

כמו תמיד, הרעיון של ג'ן התגלה כהצלחה כבירה. שאריות מפינת הכרטיסים עברו למדפי היצירה שלנו ויעלה ממשיכה להנות מהם. אין ספק שהקונספט הזה של פינת הכרטיסים עוד ישמש אותנו במפגשי חברים שמזמינים גם יצירה.

זהו, סיימנו עם חגיגות יום ההולדת. היה מהנה, יצירתי, מקסים, וגם מתיש, מפעיל תאים אפורים ואפילו קצת מלחיץ…מזל שעד השנה הבאה יש שנה שלמה!

 

שתילי בצק

בצק טו בשבט- ערכה ריחנית ופורחת

הרבה זמן לא הכנו ערכת בצק חדשה. בחנוכה הכנו בצק בסיסי וניסינו לצבוע אותו בצבע זוהר בחושך. זה לא ממש עבד, למרות שזה לא מנע מיעלה לשחק בו לא מעט. כשעברנו לנושא החורף לקחנו את אותו בצק, הוספנו לו צבע לבן ונצנצים והפכנו אותו לבצק שלג. במה שנשאר מהבצק השתמשתי השבוע במגש ההשחלה לט"ו בשבט. זהו, המקרר ריק מבצק, הגיעה הזמן לערכה חדשה. הפעם היה לי רעיון חדש והתלהבתי ממנו מאוד. בין שלל העיסוקים שלה, יעלה החליטה שהיא לא רוצה להשתתף בהכנת הבצק, אבל בהחלט רוצה להשתתף בתכנונו. ככה זה התחיל:

IMG_20160120_165418

בטיולנו אספנו כמה מחטי ארון ירקרקות, הגינה שלנו קטפנו לימונית ולואיזה, והעברנו הכל למטבח. הקונספט שיעלה ואני תכננו יחדיו- בצק חום בריח אורן, בצק ירוק בניחוח לימונית ולואיזה ("לימוזינה" בפי יעלה) ולבקשת יעלה, בצק סגול לפרחים בניחוח ענבים. יש דרכים מדעיות ומקצועיות להפיק תמציות ריח מצמחים. אני לא מכירה אותן, אז הלכתי על השיטה החובבנית:

IMG_20160120_165709

התחלתי מהלימונית והלואיזה. הכנתי את בסיס הבצק ע"פ המתכון הנהדר והאהוב הזה:

IMG_20160120_165936

בפינג'אן הרתחתי את כמות המים הדרושה למתכון, יחד עם צרור נאה של לימונית ולואיזה וערבבתי היטב. הבצק יצא נעים ונהדר, אבל בריח…של בצק. ניסיתי להוסיף לו חלקים מהצמחים, לריח ולטקסטורה:

IMG_20160120_170906

טקסטורה יש, ריח עדיין לא. אז הוספתי פנימה גם תכולה של תיון שלם בניחוח עז של לימונית ולואיזה:

IMG_20160120_171049

ניחוח קלוש…בקושי. החלטתי בבצק האורן החום לנסות דרך קצת שונה. השריתי את המחטים במים חמימים לילה שלם לפני ההכנה:

IMG_20160120_170857

האם זה עזר? לא ממש…התוצאה הייתה דומה. בצק בריח של בצק. אחרי שהוספתי לו את צבע המאכל החום ולא הייתי לגמרי מרוצה מהגוון שיצא, החלטתי שהניחוח הקלוש לא מצדיק את הוויתור בענייני הגוון, והוספתי קצת קקאו ליצירת גוון הגזע המושלם שרציתי. אז עכשיו יש לנו בצק אורן בריח שוקולד. לבצק הענבים כבר השתמשתי באבקה מוכנה של kool-aid (המתכון כאן), והריח יצא חזק ונפלא…כנראה שזה לא ממש טבעי או בריא (אם כי לגמרי אכיל), אבל בהחלט עושה את העבודה. בכל מקרה, עם או בלי ריח, התוצאה יצאה יפה:

IMG_20160121_172020

ואז הגיע החלק האהוב עליי- הרכבת הערכה:

IMG_20160121_175736

הבצקים נארזו בשקיות שומרות אטימות ועברו הישר לקופסאות המחולקות הנפלאות של איקאה. מסביב סודרו להם חותכני פרחים מפלסטיק וגם חותכן קטן ממתכת, שאריות מחטי אורן, כלי גילוף מעץ, פרחי פלסטיק שונים, פרחי שקדיה מסול וקצת חרוזי עץ שהושאלו ממגש ההשחלות שלנו. הדבר היחיד שיותר כיף מלהכין את הערכה זה לראות את תגובת הילדים לערכה:

IMG_20160121_172952

אמיתי קודם כל התלהב מחותכני הבבושקה. הוא מאוד אוהב את הקונספט (כן, זוכרת שהבטחתי לכתוב על הבבושקה שלנו פעם). יעלה לא בזבזה רגע ומיד גייסה אותו להצטרף אליה לעבודה. חד משמעית בצק זו הפעילות הכי הכי אהובה על יעלה:

IMG_20160121_173857

היא לשה, מיששה והתלטפה (יש לה תחביב מוזר, ליצור "פיתות" ולהניח אותן על הפנים שלה…לא יודעת למה, אבל זה ממש מרגיע אותה). התחלתי לשחק לידה. היא ראתה את העץ שהכנתי וביקשה גם:

IMG_20160121_174448

יכולה להיות יופי של פעילות גם לענייני מניה, זיהוי ספרות והתאמה. אמיתי בינתיים בחן את כלי הגילוף בסקרנות גדולה:

IMG_20160121_174633

הייתי צריכה לחדול את המשחק די מהר באותו יום, כי כבר נהיה ערב. למחרת על הבוקר הם המשיכו במשחק, פיזרו בצק, טעמו אותו (חייבת להודות שאני לא ממש מבינה את הקונספט לפיו בצקי משחק תמיד מלוחים ולכן ילדים לא יאכלו אותם. כל הילדים שאני מכירה אוהבים מלוח, מאוד. מזל שהבצק שלנו אכיל) והמציאו לו שימושים חדשים. יעלה למשל הוסיפה כדורי בצק בשלושה צבעים לשקיות ההפתעה שהכינה עם סבתא לקראת יום ההולדת של בת דודתה האהובה. אחר כך, בבית, בצק המשחק הסגול הפך לעוגה:

IMG_20160122_174513

היא "זרתה" על העוגה קמח ולא היה קץ לשמחה:

IMG_20160122_174708

היא הוסיפה ויצרה מהקמח דוגמה, עד שהייתה מרוצה מהעוגה:

IMG_20160122_175033

יש לי איזו רשומה מקיפה על מונטסורי שאני נאבקת איתה כבר כמה חודשים. אחד הדברים החשובים ביותר שכתובים בה (בעיני) הוא שהמונטסורי דורש קודם כל צפייה. לצפות בילד, לשים לב, להבחין ולתעד מה הוא אוהב, אילו חומרים ופעילויות מרגשים אותו, מה הוא עושה עם כל הזמנה לפעילות, מה הוא בוחר קודם, איך הוא משלב ומה…לא לפספס אף פרט. הפעילויות התחושתיות שלנו לקראת ט"ו בשבט- הבצק והקופסה, נתנו לי המון המון מידע. מדהים לראות עד כמה ההעדפות שלהם משתנות, אישיות, גמישות. עד כמה כל אחד מהם לוקח את אותו חומר בסיס למקומות שונים. זה גם הגיל, והרבה האופי, ללא ספק. אמיתי היה (ועודנו) נרגש ונפעם מהנסורת- מהמרקם, מהמזיגה, מהפיזור, מהתחושה. יעלה מתמכרת במסירות מלאה לכל בצק שנופל לידיה. בכל זאת, שניהם קודם כל יוצרים עוגה :)

אני מאחלת לכולנו חג ט"ו בשבט שמח (בטעות הקלדתי "צמח"…דווקא טעות נחמדה). חג בו נשים לב לפרטים הכי קטנים שמובילים לצמיחה הכי גדולה, חג בו נתכנן מה נשתול ומה נזרע השנה, חג של חורף אמיתי ושל פריחה!

על נסיכים, נסיכות ומטוסים

מתנה שמרגישים-מקבץ מתנות תחושתיות

נכון, בחוץ די שמשי ואפילו כמעט חמים שוב, אבל אצלנו בבית החורף כבר נכנס רשמית. מיד אחרי שקיפלנו את פעילויות החנוכה (הספקנו עוד כמה אחרי שפה בבלוג כבר סיכמתי את החג) פתחנו את פעילויות החורף שלנו. בכל זאת החלטתי לנצל את המעבר בין הנושאים לעוד אחת מהרשומות ששוכבות וממתינות לתורן, כי אחרת תורן לא יגיע לעולם. כבר סיפרתי, כמה וכמה פעמים, שכשחברים שלנו חוגגים ימי הולדת, אנחנו אוהבים לפנק אותם במתנות תחושתיות. לפעמים זה בליווי למתנה קנויה, לפעמים זה מקדים את המתנה הקנויה (בעיקר כשאנחנו עדיין לא בדיוק יודעים מה ישמח את ילדי יום ההולדת יותר מכל) ולפעמים, אפילו במקום…כל כמה זמן אני מעלה פה מקבץ של מתנות תחושתיות שהכנו, והנה, שוב הצטבר לי אוסף מכובד.

נתחיל, כרונולוגית, בשכנינו (וחברינו) האהובים, התאומים דור ודוידי, שחגגו יום הולדת שנה. לקח לנו הרבה זמן להבין איזו מתנה תשמח אותם (ולמען האמת, היא עדיין לא הגיעה ליעדה), אז בנתיים, ביום ההולדת עצמו, נתנו להם קופסה תחושתית מותאמת אישית שהכנו במיוחד בשבילם. הערכה כללה כמובן בצק משחק ביתי וידידותי לתינוקות:

IMG_20151013_103855

הדבר השני שהכנו היה בקבוק תחושתי באווירת ים. יום ההולדת שלהם נחגג בסוף הקיץ/תחילת הסתיו, אבל יעלה התעקשה על ים. הילדים היו משתתפים פעילים בכל שלבי ההכנה:

IMG_20151013_110050

אמיתי היה אחראי על בקרת האיכות- לוודא שהמתנה אכן מתאימה ובטוחה עבור ילדים בני שנה. יעלה הייתה אחראית על ההרכבה ועל העיצוב:

IMG_20151013_110358

בבקבוק חצי ליטר ריק מילאנו מים, נצנצים (והרבה), צדפים וקצת חיות ים:

IMG_20151013_113149

קצת קשה לראות בתמונה, אבל התוצאה מהפנטת ממש. החלק הבא היה קופסת השחלה, גם הפעם אמיתי בדק את התאמה לגיל:

IMG_20151013_111005

יעלה הכינה גם רעשן מקושט מקופסת כדורים מאובטחת היטב והוסיפה ציור-ברכה:

IMG_20151013_113713

ארזנו את הכל והמתנה הייתה מוכנה:

IMG_20151013_131446

ילדי יום ההולדת, שמחו הכי הרבה בזר הבלונים שליווה את המתנה:

IMG_20151013_131652

הבא בתור לחגוג היה אייל, אחייני האהוב, בן הדוד של אמיתי ויעלה. בשנה שעברה, ליום הולדת שנה, הכנו לו ערכת הכנס-הוצא נפלאה (ופתאום נדמה לי שלא העליתי פה את ערכת הכנס-הוצא השנייה, שהכנו לדסי, בת הדודה השנייה, שחגגה גם היא שנה…מחדל לבדיקה!). השנה קיבלנו רמז לגבי כיוון למתנה רק בערב שלפני החגיגה. בבוקר מהרנו לאלתר מתנה תחושתית באווירה המתאימה. קנינו לו את הספר "שדה התעופה" שיעלה אוהבת כל כך, ונתנו אותו ביחד עם קופסה תחושתית מתאימה:

IMG_20151023_103103

יצרנו תעלת קרטון, מילאנו בשעועית שחורה ויצרנו מסלול המראה. לידו יצרנו מקרפ תכול וכדורי צמר גפן שמיים מתאימים. נראה לי שכבר ברור שאייל עכשיו ממש מתעניין במטוסים…

IMG_20151023_111138

הופסנו כרטיס ברכה באווירה מתאימה ומטוס קטן מנייר שסבתא קיפלה ויעלה צבעה. בהמשך, ממש בדרך לחגיגה, עצרנו וקנינו כמה מטוסים קטנטנים שיתאימו לערכה. אפילו הקופסה קיבלה רמז מתאים לתוכנה:

IMG_20151023_104306

מתנה אחרונה להפעם היא בעצם מתנה כפולה. שתי חברות מאוד מאוד טובות של יעלה חגגו בסמוך- עומר חגגה יומולדת ואיילת קיבלה אוריה- אח קטן וחמוד להפליא. שילבנו את שני האירועים להכנת ערכת בצק דומה אבל שונה. הכנו יחד את הבצק:

IMG_20151117_110258

יעלה התעקשה על בצק סגול, אז לקחנו את זה צעד אחד קדימה והכנו "בצק נסיכות" בגוונים מתבקשים של סגול, וורוד ושחור:

IMG_20151117_112837

הכנו שלוש נגלות של בצק, צבענו כל אחת בצבע אחר (הוורוד והסגול גם מריחים, בזכות המתכון הזה) ואז חילקנו כל גוש צבע לשלושה כדורים נפרדים. בעצם יצרנו ערכה לעומר, ערכה לאיילת וערכה ליעלה. השלב המתבקש הבא היה להוסיף נצנצים, והרבה:

IMG_20151117_113534

ממש ממש הרבה:

IMG_20151117_113749

שתי ערכות עברו לשלב האריזה:

IMG_20151117_121131

והערכה של יעלה מיד שומשה:

IMG_20151117_115938

קודם כל היא נפרסה וקושטה, ואז הצטמצה לה לכדי יופי של חגיגה:

IMG_20151117_123443

לאיילת ארזנו את הבצק בערכה בסיסית למדי, שכוללת מערוך וחותכני תינוקות:

IMG_20151117_121825

מיד כשאיילת קיבלה את המתנה מידי יעלה, שתיהן התיישבו ברצינות לעבודה:

IMG_20151118_170209

בצק הנצנצים השחור זכה להכי הרבה הצלחה:

IMG_20151118_170201

הוא מהמם, ואין ספק שאני אמצא עוד תירוצים להכין אותו…הערכה של עומר נארזה באווירת עוגת יום הולדת חביבה:

IMG_20151123_161508

כמו בערכות הבצק הקודמות שהכנו, השתמשנו בקופסה מחולקת של איקאה. כל גוש בצק מוקם בקאפקייק נסיכותי ונארז בשקית זיפלוק. הוספנו שלל אביזרים ליצירת יומולדת מושלם. עם יעלה, יש לנו נסיון לא מבוטל בהפקת ימי הולדת מבצק…בתא העליון הוספנו מערוך עץ, לקקן יומולדת מקסים וחותכני עוגה (הכל ממקסטוק). בתא הצדדי- נרות יומולדת, אבנים נוצצות, קישוטים קטנטנים של נסיכות, סט עטרות נייר ודגלונים וקופסה קטנה מלאה חרוזים גמדיים ליצירת סוכריות. אני מאוד אוהבת את איך שהערכה הזו יצאה:

IMG_20151123_161513

זהו, עכשיו אנחנו מוכנים לדבר על החורף, דיבורים שמשמחים אותי יותר מכל. בחורף גם הרבה אנשים שאנחנו אוהבים חוגגים יומולדת (כולל יעלה…), אז צפויות פה גם מתנות תחושתיות נוספות. מקווה שנהניתם, אשמח מאוד לשמוע על עוד רעיונות למתנות תחושתיות, ואולי אפילו לקבל איזה אתגר- יש מישהו שהייתם רוצים להכין לו מתנה תחושתית ומתלבטים על רעיון?! אתגרו אותי, אני אשמח מאוד לעזור…