אושפיזין דמיוניים, והדרכה

"אך הגרוע מכל בדמיון דברים הוא הרגע שבו עליך לחדול מכך, וזה כואב" (האסופית/לוסי מוד מונטגומרי)

את משפט הנהדר הזה (שגורם לי לתהות איך "האסופית" לא נכנסה לרשימת המומלצים ברשומה הקודמת…) חמותי היקרה שיתפה על קיר הפייסבוק שלה לפני כמה שבועות. ביום כיפור, כשחשבתי על החטאים שלי השנה, המשפט הזה הדהד לי בראש בלי הפסקה. מעשה כל כך קטן, שלרוב אני בקושי מבחינה שעשיתי, שחוזר על עצמו לפחות פעם ביום, לרוב יותר, וכמה הוא פוגע בילדים שלי, אלו שאני הכי פחות רוצה לפגוע בהם בעולם כולו.

היומיום שלנו בתקופה האחרונה מתקיים כל הזמן בכמה יקומים מקבילים. יש את המציאות, לפחות כפי שאני רואה אותה. יש את עולם הדמיון של יעלה. ויש את עולם הדמיון של אמיתי. לפעמים העולמות האלו נפגשים. לפעמים הם נפרדים, לפעמים הם גם מתנגשים. אבל מבחינתם, הם כל כך כל כך אמיתיים. וחשובים!

השנה הם לא ממש מתעניינים בקישוטים לסוכה או במבנים (ולמען האמת, כרגע לא ברור מתי ואם בכלל נצליח לבנות סוכה). הם רק עסוקים בשאלה "מה יהיה המקום של העולם שלי בתוך החגיגה". אני מודה שהמקום הזה של העולם הדמיוני האינטנסיבי כל כך הוא לא כל כך קל בתור אמא. הוא מעלה הרבה מחשבות ולא פחות סימני שאלה. אצלי וגם אצל הסובבים אותנו. לשמחתי, קל למצוא מידע מחקרי והתפתחותי על משחק דמיוני אצל ילדים, וכולם מסכימים שזה כלי מופלא ומדהים. אז רשומות סוכות שלנו השנה יוקדשו לאורחים הדימיוניים שיגיעו לסוכה- קודם כל לסוכה של יעלה, וברשומה הבאה- אצל אמיתי בסוכה.

החלום הכי גדול של יעלה הוא להיות אמא. המשחק האמהי שלה עבר כמה וכמה גלגולים. התפקיד הזה תמיד היה אצלה שם, ברקע. אפילו לפני שהפכה לאחות בכורה וקיבלה את בובת-התינוקת הראשונה. אבל אין ספק שהמשחק שלה עבר קפיצת מדרגה משמעותית מאז שענבר, בת דודתה האהובה נולדה (תיכף לפני תשעה חודשים):

מאז הפגישה הזו שלהן, הראשונה, יעלה מבלה את כ-ל ימיה בתפקיד "אמא של ענבר (הבובה)". לפעמים אמיתי מגוייס לתפקיד האבא או האח. לפעמים אנחנו מגוייסים לתפקיד הסבתא והסבא. לפעמים היא משחקת לבד. בכל מקום, בכל מצב, היא קודם כל אמא של ענבר:

"המישחק הוא ביטוי ספונטאני של הילד, שבאמצעותו הוא מבטא באופן סמלי את דחפיו הנפשיים…בשעת המשחק שוב אינו ילד קטן ויצור נטול-כוח שהכל מושלים בו…המישחק מעניק לו הרגשה נפלאה של עצמאות וכוח. בדרך זו "מתקן" הילד את המציאות, שהוא סובל ממנה בשל חוסר ישעו ואי יכולתו" (מתוך הספר "תורת הגן"/מרים רות)

המשחק לא נגמר, הוא נמשך ברצף, 24 שעות ביממה, כולל מידי פעם גם התעוררויות בלילה לתינוקת הבוכה. שוב ושוב היא חיה רגעים משמעותיים בחיי התינוקת, החל מרגע הלידה:

"לא פעם אנו משתוממים, באיזו עקשנות ובאיזו התמדה חי הילד את תפקידו…אין זאת כי-אם זקוק הילד ל"ספיגת" אותה דמות שבחר בה כאובייקט הזדהות"

כולם מסביבנו מופתעים לגלות שיעלה "עדיין שם". שכבר 9 חודשים חייה סובבים סביב התפקיד החשוב שלה. שוב ושוב שואלים אותי "זה לא קצת מוגזם?". אני מודה, הקולות האלו מחלחלים, ולפעמים גם אני תוהה אם זה לא יותר מידי בשבילה. אם זה לא "לא מותאם לגילה", אם לא מסתתר שם איזה חוסר או קושי שאני לא רואה. לפעמים אני חוזרת לספר הנהדר הזה שאני מצטטת ממנו, רק כדי להזכיר לעצמי שזה פשוט מה שהיא צריכה. וכשהיא תתמלא מספיק, היא תמשיך הלאה. ואז אני חוזרת להיות "לא דואגת", סומכת עליה ובטוחה.

"הילד המשחק ממחיז את הקיים בחייו אך גם את החסר שהיה רוצה למלאו…נדחף הילד להזדהות מתוך צרכיו הנפשיים, אך אגב הזדהות הוא מביע לא את הרגשותיו בלבד, אלא גם את ידיעותיו".

החלטתי לספר קצת על הדרכים שבחרנו יחד לחקור את עולם התינוקות שכל כך מרתק אותה- חלקן ביוזמתה, חלקן הגיעו אליה דרכי. היא לא מוותרת על אף הזדמנות ללמוד דברים חדשים שעוסקים בתינוקות, בהריון, בלידה, באמהות:

  1. תצפיות והאזנה על כל תינוק וכל אמא בסביבה:

2. מציאה, אילתור או קנייה של אביזרי משחק לבובה: חיתול בד, בקבוק, מוצץ, בגדים להחלפה, מנשא קשירה, מנשא גב, מנשא בטן. חלק ניכר מהכסף שיעלה הרוויחה במכירת החצר שערכנו הושקע היטב בקניית אביזרים לתינוקת שלה. כי "אני לא צריכה, אבל לתינוקת זה חשוב":

3. בניית ריהוט מתאים: מיטה לבובה (נגרות), שידת החתלה (בנייה מקרטון)- משלב התכנון, דרך הביצוע ועד מקצה השיפורים והאבזור. (פירוט ותמונות של הסעיף הזה יגיעו ממש עוד מעט, בהמשך הרשומה, כי יש פה הזמנה לפעילות נפלאה).

4. ספרים על תינוקות: ספרי הדרכה מהספריה, ספר על תינוקות מסביב לעולם, ספרים שעוסקים בהריון ולידה. עיתוני "הורים וילדים"  למיניהם, חוברות הדרכה של קופות החולים לטיפול בתינוקות.

5. סרטים: חסידודס, בייבי'ס. עשרות סרטוני הדרכה ביוטיוב. צילום סרטוני הדרכה משל עצמה.

6. התנסות אקטיבית בסיוע בטיפול בתינוקות של אחרים.

7. ציור ויצירה- המון המון ציור של תינוקות, אביזרי תינוקות וחיי משפחה.

8. משחק: לא רק עם הבובה עצמה. כל משחק הופך למשחק בתינוקות, לידות ומשפחה. כל משחק נותן לה הזדמנות להתעמק באותו נושא מזווית אחרת. ה"ברבי בהריון" שלה מאפשרת לה להתמקד בתפקיד האמא ההריונית עצמה. דמויות הפליימוביל הקטנות מאפשרות בנייה של סצנות משפחה מורכבות, החביבה עליה כרגע היא המחזה מקבילה של האמא בבית היולדות בעוד האבא מכין את הבית לקראת התוספת החדשה, ורגע המפגש המרגש. מקבץ אקראי מהמשחקים השונים של יעלה:

"(מגיל חמש ומעלה) מתחקה כבר הילד אחר מקומם של הדברים בעולם, והוא חוקר את השתייכותם זה אל זה ותוהה על מגמת פעולתם. אף את השאלות…שואף הוא לפתור תוך כדי משחק משותף עם חבריו…משחקו של הילד משול להפלגה אל ארץ לא נודעת, שטרם נחקרה, על כו מלווים פתרונותיהם בשמחה כשמחתו של החוקר, המגלה והכובש"

כמה דברים חדשים יעלה למדה בתוך המשחק/חיים מקבילים האלו. כמה ידע חדש היא צברה:

  • ביולוגיה- איך תינוקות באים לעולם. כולל שאלות הרות גורל על גנטיקה.
  • על הריון ולידה. ברמה שמותאמת לגילה. יש לה הרבה מידע, ולשמחתי היא יודעת לסמן יפה מאוד מתי היא מגיעה לגבול הידע שמספיק לה.
  • על טיפול בתינוק, הנקה, החתלה, הלבשה וכל מה שקורה בשנה הראשונה. כולל כללי בטיחות.
  • על תינוקות מסביב לעולם- גיאוגרפיה ותרבות.
  • תכנון, חיזוי וחשבון- על הציוד הדרוש לתינוקות, על אריזה לנסיעה עם תינוק, על קניות, השוואות מחירים, מיחזור וציוד יד שנייה.
  • בנייה- אדריכלות, עיצוב פנים, נגרות, בניה בקרטון, תכנון פתרונות עיצוביים ופרקטיים לצרכים של התינוקת שלה בתוך המצב הקיים.
  • כישורים חברתיים- דאגה לאחר, נקודות מבט שונות, הבנת הצרכים של האחר, פשרות.
  • אוריינות- חיפוש ספרי עיון בספריה, שימוש בתמונות לצד הטקסט, זיהוי רשימה, קריאת עלונים, יצירת טקסט לתמונה, חיפוש מקורות מידע מגוונים, בדיקת מהימנות המידע.

"פעולת הדמיון, המשווה והממיינת, המקשרת את השווה והמבדילה בין השונה, היא פעולה שכלית נפלאה, המתווה דרך לימודית מעניינת ומושכת…כמה יוזמה וכמה ידיעה מגלים הילדים הניגשים לפינת התחפושות"

אז בעצם, אנחנו לא משחקים פה כל היום. מדובר בתוכנית לימודים אינטנסיבית ומקיפה :). ואם פתחנו בסוכות, והבטחנו אושפיזין לסוכה, נסיים בפעילות נהדרת שמתאימה להפליא לכל ילדה וילד שרוצים לארח את הבובה שלהם, בבית או בסוכה. יעלה, כמובן, לקחה את זה לאקסטרים. ממש קצת אחרי שעברנו דירה, היא בנתה לענבר שלה אגף נפרד בתוך חדר השינה:

 

"ככל השילדים יודעים יותר על העולם המסובב אותם- יותר הם נהנים מן השימוש במכשירים ובצעצועים מציאותיים, הקשורים בעולם זה"

מדובר בחלק לא גדול מהחדר, שמפריד בין קצה המיטה של יעלה לקיר. כל מה שבתמונה הוא פרי תכנון, סידור ועיצוב שלה. את המיטה הקטנה היא בנתה לפני כמה שנים בביקורנו ב"הנגריה של סבא יוסי", אז קודם כל- זאת לגמרי המלצה חמה. אם במהלך טיולי סוכות אתם באזור- הביקור בנגריה הוא חוויה מומלצת. משחקיית העץ מושלמת לקטנטנים וסדנאות העץ מספקות תעסוקה (לא זולה) גם לגדולים יותר. את מתלה הבגדים היא דמיינה, ואלתרנו לו ביצוע בצורה משפחתית ממוט תליה שפרקנו מאחד הארונות בבית, חוט כותנה (שהוא ממש לא החוט הכי מומלץ למשימה) ומזגן, ששימש כבסיס עגינה. את רוב הבגדים ואת הקולבים עליהם הם תלויים יעלה קיבלה כבר מזמן, במשלוח מהדוד סם (אגב, הרשומה שבקישור פורסמה לפני כמעט שנה, עוד לפני שענבר האמיתית נולדה. גם שם כתבתי שתינוקות זה הדבר שהכי מעניין את יעלה. אז כנראה שאנחנו בתוך העסק הזה כבר למעלה משנה…). את השטיח שהפך למשטח פעילות, את סלסלת הצעצועים הגדולה ואת כסא הבד היא הלאימה מפינות שונות בבית.

אבל ללא ספק, ה-להיט הכי גדול של חדר השינה, הוא שידת ההחתלה, שיעלה ואני בנינו יחד מקרטון. הרעיון הבסיסי מאוד פשוט, ואפשר להתאים אותו פחות או יותר לכל תחום עניין של הילד. על אותו בסיס אפשר לבנות מטבחון קטן, או ביצה לחיות הטרף (מבטיחה לדבר על זה ברשומה הבאה), בריכה לדגים או לדמויות פליימוביל, שולחן לגו לבנייה ועוד ועוד. לא צילמתי את השלבים, כי ההכנה הייתה לגמרי ספונטנית ובחיי שגם הרבה יותר זריזה מהכתיבה שלה.

מה צריך?

  • קופסת קרטון שמגיעה לילד עד קצת מתחת למתניים (תבדקו עד איפה השיש במטבח מגיע לכם, בערך באותו יחס צריכים לעמוד הקופסה והילד. אפשר גם פחות, כמו במקרה שלנו). את שלנו מצאנו בקרטוניה.
  • קערת פלסטיק. הקוטר של הקערה צריך להיות קטן יותר מחצי מקופסת הקרטון (זה רק נשמע מתמטי. פשוט תניחו את הקערה הפוך על הקופסה, ותראו שהיא לא יותר מידי גדולה). אפשר להשתמש בקערה חד פעמית עבה או בקערה ישנה מהמטבח הביתי.
  • סכין יפני.
  • צבעים לקישוט (לא חובה)
  • שארית בד/ווילון אמבטיה ישן, צמר גפן, חוט ומחט (ממש ממש לא חובה)

מה עושים:

  • מניחים את קערת הפלסטיק, הפוכה, על החלק העליון של הארגז ומשרטטים בעיפרון את קוו המתאר.
  • בסכין יפנית ובעדינות רבה, חותכים בתוך העיגול שציירנו, בערך 1 ס"מ פנימה. התוצאה הסופית- חור עגול שקטן במעט מהקערה.
  • צובעים/מקשטים/מציירים על הקרטון ומייבשים היטב.
  • מוודאים שהוא סגור היטב מכל צדדיו, אם צריך מחזקים במסינגטייפ.
  • משחילים את הקערה לתוך החור.

טה-דא! החלק המרכזי של שידת ההחתלה, הלא הוא כיור השטיפה, מוכן! (אפשר לראות שאנחנו היינו פחות חכמות, וצבענו רק בסוף. תסמכו עליי, עדיף להצמד לסדר הנ"ל)

בהמשך יעלה ביקשה תוספת להשלמת התמונה- משטח החתלה.

השתמשנו בחתיכה מווילון אמבטיה ישן (כדי שיתאים למשחק במים), מילאנו בצמר גפן ויחד תפרנו בתפירה ידנית ועקומה להפליא משטח החתלה:

שידת ההחתלה הזו מספקת ליעלה שעות של תעסוקה והנאה. בחיי, בלי הגזמה. הכיור משמש גם למקלחת לבובה, להחלפת חיתול, כבריכה. כל ערב לפני השינה ענבר מקבלת טיפול מפנק על השידה, ולובשת פיג'מה מתאימה. בבוקר היא עוברת ללבוש יומיום, וגם בחגים או באירועים חגיגיים היא מקבלת טיפול מתאים, על השידה.

פינת משחק כזו מקרטון היא קלאסית לשבוע בו מעבירים את מוקד החיים החוצה. במקום לחשוף את המשחקים הביתיים לתנאי חוץ לא אופטימליים, אפשר להשתמש במה שמוצאים, ולהכין פינה מושלמת למשחק חוץ, שתעסיק את הילדים בסוכה. אפשר להיות יעילים עד הסוף, ולהפוך את הכיור הזה לעמדת שטיפת כלים לטיפולם של הילדים המתארחים בסוכה.

את מי הילדים שלכם מזמינים לסוכה? מי החברים הדמיוניים שלהם? עד כמה אתן לוקחות חלק פעיל במשחק הזה? עד כמה מעודדות אותו? אם יש עוד שאלות, מחשבות או שיתופים בנושא המשחק הדמיוני, מוזמים בשמחה. מבטיחה להתייחס להכל ברשומה הבאה, שתוקדש לאורחים הדמיוניים שאמיתי יביא איתו לסוכה.

ובינתיים מאחלת לכולנו חג סוכות מלא ב"ושמחת בחגך". חג של סתיו, חג של טבע, חג של משפחה. חג של קישוטים, צבעוניות ויציאה מהשגרה, ולו רק כדי לקבל אותה מיד אחר כך בברכה גדולה.

 

 

חנוכיה מגנטית

%d7%97%d7%a0%d7%95%d7%9b%d7%99%d7%94-%d7%9e%d7%92%d7%a0%d7%98%d7%99%d7%aa-%d7%94%d7%93%d7%a8%d7%9b%d7%94

בסוף הרשומה הקודמת הראיתי הצצה לעוד פעילות-חנוכיה נחמדה שיצרנו בהשראת כרמל המופלאה (החוגגת המתמידה, בסוכות נהננו מהדרכת אורח פרי מקלדתה), והבטחתי הדרכה קלילה. החלטתי לא לדחות אותה, כי אחרת כנראה שהיא תדחה לפחות עד לחנוכה הבא…אז הנה היא במלוא תפארתה- החנוכיה המגנטית שלנו:

img_20161219_141503

הפעם כרמל שלחה רק תמונה של התוצר הסופי, של החנוכיה המגנטית המקסימה שהכינה לערבה. בלי הסברים ובלי הדרכה. היא טענה שלא צילמה את שלבי ההכנה. זו רצינות זו? הנוכחות בשיחה איתגרו אותי ליצור כזו חדשה, עם הדרכה, אז מיד ניגשתי למשימה…

החומרים הדרושים:

  • לוח מגנטי/תבנית מתכתית שטוחה (אנחנו משתמשים בתבנית שמיועדת לאפייה)
  • דף מגנטי (אני רכשתי את שלי במקסטוק בתמורה לשניים וחצי ש"ח)
  • עיפרון
  • מספריים
  • דאקטייפ/וושי טייפ/ ניירות צבעוניים לקישוט (אם בחרתם בדאקטייפ, כדאי לקרוא את סעיף 5 לפני תחילת העבודה. אם בחרתי בניירות, תוסיפו גם דבק לרשימה)

אופן ההכנה:

  1. על הצד הלבן של הנייר המגנטי מציירים בעפרון את הדוגמה הרצויה. אני, נטולת כשרון ציור ברמה ממש ממש מרשימה (באמת, אני חושבת שאם הייתה תחרות כזו, הייתי מנצחת בהליכה), ציירתי ביד חופשית בסיס חנוכיה, תשעה נרות ותשע להבות:

img_20161219_101551

2. בעזרת מספריים (עדיף של מבוגרים, למרות שהדף המגנטי קל לגזירה באופן מפתיע) גוזרים את קווי המתאר של כל חלק בנפרד- חנוכיה, כל נר וכל להבה:

img_20161219_102119

3. מסדרים יפה יפה ומתלהבים מהתוצאה (שלב רשות. אבל בהחלט נותן מוטיבציה להמשיך, אם אתן, כמוני, מתייאשות מכמה דקות בודדות של גזירות שתיימרות להיות מדוייקות. הן, אגב, לא חייבות להיות מדוייקות. בכלל):

img_20161219_103127

4. מתכננים את שילובי הצבעים של הציפוי:

img_20161219_103449

5. ומתחילים במלאכה:

img_20161219_103459

החלק שאמור להיות דביק בדף המגנטי של מקסטוק לא כ"כ דביק, אז אל תבנו עליו יותר מידי. אם בחרתן לצפות את החנוכיה בבריסטולים, נייר מדוגם, נייר עטיפה או כל נייר לא דביק אחר- תשמשו בדבק. לאור יכולות הפירוק המרשימות של אמיתי, בעצת חברותיי המלומדות החלטתי לצפות את החנוכיה בדאקטייפ (גם הוא ממקסטוק). אחרי שסיימתי את ציפוי הלהבות (בתמונה), די התייאשתי…קשה מאוד לגזור את הצד הדביק. אפשרות אחת היא לצפות מראש את הנייר המגנטי בדאקטייפ, לצייר עליו את הדוגמה ולגזור מראש את כל השכבות יחד. זה דורש המון תכנון מראש, אבל בהחלט אופציה סבירה. את הנרות עצמם ציפינו בוושי טייפ (אופציה מאוד מאוד נוחה, אם כי משמעותית פחות עמידה), ובחנוכייה עצמה שוב לקחתי סיכון עם הדאקטייפ, ושוב, זו הייתה משימה די מתישה. באמצע, יעלה עצרה להתלהב מהעבודה:

img_20161219_132650

ואחר כך תפסה פיקוד וציפתה את שאר הנרות בעצמה:

img_20161219_133611

את השמש ציפינו בבריסטול זהוב שקיבלתי פעם מנגה במתנה. תודה!

6. נהנים מהחנוכיה: זה לקח כמה שעות, כי עשינו המון הפסקות בדרך, אבל נטו מדובר על משהו כמו חצי שעה של עבודה משותפת ומהנה, ויש לכם חנוכיה:

img_20161219_141503

מוכנה למשחק:

img_20161219_163529

לפירוק ולהרכבה:

img_20161219_163826

ומה עושים עם החנוכיה?

האפשרות הראשונה והמתבקשת ביותר היא כמובן- מתאמנים לקראת חנוכה! אנחנו "הדבקנו" נר ראשון לחנוכיה, "הדלקנו" את השמש, שרנו את הברכה, "הדלקנו" באמצעות השמש את הנר ואז הדבקנו את השמש לחנוכיה- הכנה מושלמת לרוטינת החג. ומה עוד?

  • נותנים לילדים הקטנים יותר להדליק חנוכיה משל עצמם, בלי להסתבך עם האש.
  • משחקים משחקי חשבון ברמות שונות- התאמת מספר לכמות, חיבור וכו' (זו המטרה המרכזית שלי עם יעלה)
  • מנסים לבנות צורות אחרות מהמרכיבים של החנוכיה- זווית הסתכלות אחרת תמיד נהדרת למחשבה.
  • נותנים לבובות להדליק נרות- אפשרויות אינסופיות למשחק דרמטי של הילדים בנושא חנוכה, בלי להסתכן בשריפה.
  • כמו בחנוכית הביצים שלנו, אפשר לתכנן מראש את החנוכיה כמשימת התאמת צבעים או דוגמאות.
  • חוקרים מגנטים- באילו עוד מקומות בבית אפשר להדליק את החנוכיה המגנטית?
  • מתאמנים על נשיפה- תרגול אורומוטורי חשוב לקטנטנים- "מכבים" שוב ושוב ושוב את הנרות.
  • אחרי החג אפשר בקלות להסב את החנוכיה לעוגה ולהפוך את זה למשחק יומולדת מגנטי שילווה את הילדים כל השנה.

ומה עוד? הוגת הרעיון, כרמל, וכמובן גם אני, נשמח לראות את החנוכיה שלכן ולשמוע עוד רעיונות מעניינים לשימוש בחנוכיה המגנטית בעלת שילוב הצבעים הדי-מזעזע אבל עדיין כל כך מגניבה שלנו!

סוכה מתוקה- פוסט אורח

%d7%a1%d7%95%d7%9b%d7%94-%d7%9e%d7%aa%d7%95%d7%a7%d7%94-%d7%94%d7%93%d7%a8%d7%9b%d7%94-%d7%90%d7%95%d7%a8%d7%97

ממש רגע לפני החג, בקבוצת הווטסאפ הנהדרת והסוערת של בנות כבר-לא-מועדון-02 שלנו, כרמל (זוכת הבלוגולדת!) העלתה פעילות שתכננה לערבה המתוקה שלה לקראת סוכות. התלהבתי מהפעילות מאוד, ומיד זרקתי לכרמל, חצי בצחוק, שליום ההולדת שלי אני רוצה במתנה פוסט-אורח עם הדרכה לפעילות המדליקה הזו. למרות שהן כבר חגגו לי יומולדת, ופינקו כהרגלן במתנה-פעילות-יצירה מושקעת, מדליקה ומהנה, כרמל לא התבלבלה, ועוד לפני החג ההדרכה המופלאה הזו נחתה אצלי בתיבה. אז לרגל יום ההולדת שלי אני נחה (או שמא הולכת להכין לי עוגת "סוכה-מתוקה"?) ומעבירה את הבמה להדרכה הנהדרת של כרמל לסוכה מתוקה! כל המלל, התמונות וכמובן הרעיונות שברשומה- הם של כרמל (ושל ערבה) תודה!!!

כמי שעוקבת אחרי כמה בלוגים חו"ליים יש לי תמיד שביב קנאה כשאני רואה את כל עושר האפשרויות היצירתיות שיש שם (שם כלומר באמריקה, ברור.) מקובל מאוד לקשט את הבית ולהלביש אותו לקראת החגים השונים, לכל חג יש צבעוניות ברורה ושומנים את הקישוטים משנה לשנה. אצלנו החג היחיד שזכה לצבעים קבועים ומסורת קישוטים הוא יום העצמאות, אבל מה עם שאר החגים בשנה? סוכות הוא מעין מקבילה לכריסמס, יש קישוטים ששומרים משנה לשנה, יש תחרות סמויה או לא סמויה לגבי הסוכה הכי גדולה/יפה/מיוחדת, ויש גם קישוטים שיובאו לארץ ישר מאותם המפעלים שמייצרים את השרשראות ונורות לכריסמס. בערב החג הייתה לי הארה לגבי עוד מנהג כריסמסי שאפשר לגייר לכבוד סוכות: הוא הכנת בתים מג'ינג'ר ברד, וקישוט שלהם בזיגוג לבן ושלל סוכריות:

recipe-image-legacy-id-1273538_8

[התמונה מכאן: http://www.bbcgoodfood.com/recipes/4900/simple-gingerbread-house ]

התמונה בהחלט מעוררת התפעלות וקנאה, אז נא להוריד ציפיות. הגיור שעשיתי לבית הזנגוויל הוא לא רק התאמה לחג היהודי, אלא גם התאמה למטבח הישראלי הממוצע. הכנתי סוכה מפתי בר. כמובן, מי שצורה להשקיע יותר ולאפות בעצמו את בסקוויט הגי'נג'ר בהחלט מוזמן, יש שלל מתכונים ברשת, אבל אני רציתי משהו מהיר וזמין יותר, אז ניגשתי למזווה שלי ויצרתי סוכה מהמצרכים שהיו לי בבית באותו יום:

1

מצרכים:

2

בסקוויטים (אני השתמשתי בשישה)

מקלות גריסיני/ בייגלה ארוכים (אני השתמשתי בשלושה)

שוקולד לחיבור בין החלקים השונים

לקישוט הסוכה: ציריוס.

את הסכך יצרתי מתפוח ירוק, שלא נמצא בתמונה.

אז מה עושים?

מתחילים בהמסת השוקולד במיקרו או באמבט מרים (ממליצה להמיס 2-3 קוביות ואז להוסיף לפי הצורך)

3

טובלים שני בסקוויטים בשוקולד ומחברים ביניהם:

4

5

עושים את זה שוב ומקבלים שתי פינות, אחרי שהשוקולד טיפה מתייצב ויש שתי פינות מחוברות, מחברים אותן זו לזו:

6

עכשיו, חותכים את הגריסיני לאורך הרצוי לפי גודל הסוכה, הוא צריך להיות טיפה יותר ארוך מהדופן שבנינו ומורכבת משני ביסקוויטים, מורחים שוקולד על הקצוות של אחד הגריסיני ומניחים על הסוכה:

7

8

הגריסיני יעזור לשמור על היציבות של הסוכה כשנוסיף לה עוד ביסקוויט בכל צד כדי להגדיל אותה, וגם כמובן ישמש בסיס לסכך. מוסיפים עוד ביסקוויט בכל צד:

9

מוסיפים עוד גריסיני, עם המון שוקולד, בנקודת החיבור של הביקוויטים:

10

בתמונה הזו רואים את השרשרת שהכנתי, תכננתי שערבה (בת שנה ועשרה חודשים) שלי תשחיל צ'יריוס של חוט, אבל היא לא הייתה מעוניינת, ופשוט נישנשה בזמן שאני יצרתי את הסוכה, אז אמרתי לעצמי שאני יוצרת בעצמי מותר לרמות ולשכלל את השרשרת:

11

השתמשתי בחוט דק וקשרתי כל צ'יריוס בנפרד כדי שיהיו ביניהם רווחים יפים. אם היה לי צ'יריוס צבעוני (יש סוג כזה של דגני בוקר, יש לזה שם אחר שאני לא זוכרת) זה היה יותר יפה כמובן, אבל אין לי..

כדי לתלות את השרשרת בלי שתיפול, הנחתי את השרשרת כך שיש צ'יריוס אחד מכל צד שנשאר מחוץ לסוכה ומקבע את השרשרת למקום:

12

על השרשרת הנחתי את הגריסיני האחרון, וזהו כמעט סיימנו:

13

ומהצד:

14

בתור סכך, השתמשתי בפרוסות דקיקות של תפוח ירוק, והנחתי אותן בעדינות על הגריסיני:

15

כחלופה לתפוח אפשר להשתמש בעלים מכל סוג (עלי בייבי או עלי תבלין אם רוצים שהם יהיו אכילים) או בחמצוצים ירוקים. אפשר גם להשתמש בגליליות כדי לדמות "סכך לנצח".

את הסוכה אפשר לקשט בשלל דרכים – סוכריות, פירות, וכל מה שעולה בדמיונכם.

ומכיוון שהבת שלי פחות השתתפה בהכנת הסוכה, ויותר עסקה בנישנוש, בניתי איתה אחר כך סוכה שמתאימה יותר לגיל וליכולות שלה:

16

בניתי לה צורת ח מדופלו והיא המשיכה ובנתה את הדפנות, כשהחלטנו שהסוכה הגיעה לגובה רצוי הנחנו עליה כנה ענפים שהבאתי מהעץ מתחת לבניין, והזמנו אורחים – ארנב ודמויות פליימוביל.

17.JPG

זהו, חג שמח ובתיאבון!

מקווה שנהניתם לפחות כמוני מההדרכה המתוקה והמדליקה. כרמל ואני נשמח מאוד לקבל תמונות מהסוכות המתוקות שלכם! ברשומה הבאה מבטיחה תמונות גם מהסוכה האמיתית שלנו, ואם נספיק אולי גם עוד כמה רעיונות לפעילויות בסוכה…שיהיה לכולנו חול המועד נעים, חגיגי ונפלא!

 

יום הולדת שמח. ממש

|זהירות פוסט ארוך ועמוס תמונות לפניך!!!|

ברשומה הקודמת סיפרתי על פתיחת חגיגות יום ההולדת המופלאות שבח"ל ארגן לי. אז אחרי שהתחלתי את הבוקר במפגש יצירה נהדר ממש, חזרתי לבית הוריי. הילדים ישנו, ואנחנו יצאנו, בשקט בשקט, לחלק הזוגי של החופשה שלנו. מהר מאוד עצרנו להנות מהנוף. כמה אני אוהבת שדות כותנה:

IMG_20151016_145836

המשכנו עוד בנסיעה, ולאט לאט התברר היעד- נוסעים לים המלח. רגע לפני שמגיעים, עוצרים לעוד תצפית יפה, כי "כל העניין הוא לשתות משהו קר בלב מדבר":

IMG_20151016_165442

וסלפי זוגי אחד ויחיד שצולם לאורך החופשה:

IMG_20151016_165939

בשישי אחר הצהריים הגענו למלון "לאונרדו קלאב ים המלח". בילינו במנוחה, בשינה, בקריאה, בבריכה, בשומדבר של ממש, אפילו קצת ביצירה:

IMG_20151017_205818

עד לבוקר יום ראשון, בוקר היומולדת שלי. כמיטב המסורת המשפחתית (מהצד שלי, הפסיכי :), בבוקר חיכתה לי סוג-של-סלסלת-יומולדת:

IMG_20151018_081135

בלונים, מתנות קטנות (את המתנה הגדולה מבח"ל כבר קיבלתי מראש ואני נהנית ממנה ברגעים אלה ממש- מחשב חדש, חתיך ומפנק) ובעיקר ברכה:

IMG_20151018_081140

טוב, נו, ספר ברכות. ספר שמנמן, עם אוסף ברכות ותמונות, אוסף מרגש מכל ענפי המשפחה, חברות, יוצרות מדופלמות וכאלו שמתקרבים למספריים רק עם איומים (או עם מרשם מהרופא…מסתבר). אני לא מפסיקה לדפדף בו מאז, מתרגשת ונהנית כל פעם מחדש. מנצלת גם את הבמה פה, להודות שוב לכל משתפי הפעולה. לא היה לי הרבה זמן להתלהב ולהתרגש, היינו צריכים למהר לארוחת הבוקר ואז לצאת לנסיעה:

IMG_20151018_101115

דרך הנופים הנהדרים של ים המלח, הגענו לאהובתי, ירושלים, ושם פגשנו את הבייביסיטרים הטובים בעולם- סבא וסבתא, עם יעלה ואמיתי. למרות ציפיותיי/חששותיי, הם הסתדרו ממש טוב עם ההיעדרות שלנו ואפילו לא יצאו מגדרם כשנפגשנו. משמח? במידה מסויימת. בכל מקרה, נפגשנו באחד המקומות הכי כיפיים בעיר הכי כיפית- מוזיאון ישראל. כמובן שהלכנו הישר אל אגף הילדים, כי זו הדרך לחגוג יומולדת:

IMG_20151018_114251

IMG_20151018_114517

תערוכת "יום הולדת" מציגה כבר די הרבה זמן, ואותו "די הרבה זמן" אני רוצה להגיע אליה. לפני בערך חודש הבנתי שכנראה פספסתי את ההזדמנות, כי התערוכה נסגרת. לשמחתי הרבה, האריכו אותה בעוד כמה ימים וניצלנו את ההזדמנות היטב:

IMG_20151018_114630

מי יכול לעמוד בפני חגיגת יומולדת ענקית?! אף מבוגר, ובטח שלא ילד (את הקסם הזה יצרה האמנית טל טנא-צ'צקס):

IMG_20151018_114734

עברנו דרך תערוכה נהדרת לא פחות, "תערוכה בקופסה", שממזערת 50 שנה של תערוכות באגף הנוער לקופסאות עץ נהדרות:

IMG_20151018_115035

וחזרנו לחגיגות יום ההולדת, עם מוצגי ווידאו:

IMG_20151018_120737

מתקני שעשועים:

IMG_20151018_121047

נר שנושפים עליו והוא בתמורה מצלם אותך, שימח לבב ילדים:

IMG_20151018_121211

ולא פחות לבב אבות וסבים:

IMG_20151018_121357

המתקן המדליק הזה (תרתי משמע וכאלו) מדפיס את התמונה מיד, וגם מצרף אותה למעין מצגת תמונות על מסך. כמה מלהיב לראות את הפרצוף שלך על המסך, בסרט!

IMG_20151018_121531

בכלל, התערוכה מלאה טריקים טכנולוגיים מלהיבים ומעניינים, שמצליחים לעורר הרבה מחשבות על חגיגות בימי הסמארטפון, ובכלל. למשל, עבודה שממש הלהיבה את יעלה וקצת העציבה אותי, למרות שהיא יפה (ויסלחו לי האמנים המוכשרים שהתקשיתי לאתר את שמותיהם במגוון הקטלוגים שאספתי בסיור). סרטון בו רואים כסא לבן על רקע לבן. הצופים מתבקשים לבחור את גילם, והכסא מתרומם כמניין שנותיהם, לקולות החוגגים, עד לקונפטי המיוחל. שבלונה של יומולדת:

IMG_20151018_121607

בסיום התערוכה לא וויתרנו, כמובן, כל ביקור בספרייה המופלאה של אגף הנוער. כמה שאנחנו אוהבים ספריות ילדים:

IMG_20151018_125208

ובסופו של דבר בילינו גם במבואה האינטראקטיבית של המוזיאון, שם כל אחד מצא במה להתעסק:

IMG_20151018_125618

מפה מדברת ומוזזת של המוזיאון. וממש לידה עמדה של ציור עם מודל דומם ועמדות מחשב שמאפשרות לצייר וגם ליצור קולאז'ים מדוגמאות שונות:

IMG_20151018_125728

וגם מגירות וארונות שכיף לפתוח ולגלות בהם אוצרות:

IMG_20151018_130120

גם בחצר לא נגמרו ההרפתקאות:

IMG_20151018_131002

בית על העץ. במוזיאון. איזה דבר נפלא זה מוזיאון לילדים:

IMG_20151018_131104

היה לנו קשה להיפרד, אבל העייפות והרעב התחילו לתת אותותיהם. המשכנו לארוחת צהריים חגיגית, אחריה נפרדנו מסבא וסבתא, וחזרנו- בח"ל, אני, יעלה ואמיתי, למלון. כן, כן, טוייסט בעלילה. במלון המשכנו לחגוג:

IMG_20151018_183446

כמובן שהכי הכי כיף לעזור לאמא לפתוח מתנות:

IMG_20151018_183642

(ספר צביעה והרהורים בהשראת הנסיך הקטן, לתוהים. קיבלתי/קניתי עוד שני ספרים ליום ההולדת הזה, והזמנתי לי לא מעט מתנות שוות מכל הסובבים). את בוקר יום שני פתחנו מול הנוף הנהדר:

IMG_20151019_075425

והתחלנו לנצל את כל הכיף שהמלון מציע לילדים, בשבילם בעצם הוא קיים. למען האמת, עוד בערב עשינו גיחה קטנה למופע הערב של צוות הבידור. בהשפעתו יעלה הייתה במצברוח יצירתי. היא ביקשה לאפר בובה:

IMG_20151019_093004

ואז היא לגמרי נכנסה לזה. אחת התמונות האהובות עליי ביותר מהחופשה:

IMG_20151019_093056

אמיתי בינתיים העסיק את עצמו שעה ארוכה להפליא בהוצאת הצבעים מתיק הפלסטיק והשחלתם חזרה פנימה:

IMG_20151019_093409

כשאמיתי פרש לשנת הבוקר שלו, יעלה ואני פנינו לפעילות במועדון הילדים, המקום החדש הכי אהוב על יעלה:

IMG_20151019_110408

אחרי שתכננה ועיצבה בערך שעה את כובע השף שלה, המאסטר שף הקטנה הדגימה עד כמה טבועה בה הפעילות התחושתית שלנו, כשמצאה דרכים חדשות ללוש את הבצק לפעילות הפיצות:

IMG_20151019_110957

ועיצבה אותה מסודר-מסודר, כמו שהיא אוהבת:

IMG_20151019_111524

בזמן שהפיצה נאפתה יצאנו לבלות בבריכה, בכל זאת, חופשה:

IMG_20151019_112759

שני הדגיגים, כמובן, היו מאושרים:

IMG_20151019_112819

אין כמו קרטיב בבריכה. כבר אמרנו, "כל העניין הוא לשתות משהו קר בלב מדבר":

IMG_20151019_122106

קצת אחר כך הפיצה הייתה מוכנה, ולמען האמת, ממש ממש טעימה:

IMG_20151019_160611

לא הכל היה מושלם במלון, אבל הוא בהחלט היה נהדר לילדים, למרות החששות שלנו. אפילו יכולנו "לתרגל מונטסורי":

IMG_20151019_161005

וגם לבלות בסדנת תיפוף בתופים ממוחזרים:

IMG_20151019_161806

לצבוע וליצור אינספור יצירות אמנות:

IMG_20151019_162724

להנות מהמטעמים:

IMG_20151019_165017

לבנות מגדלים:

IMG_20151019_172237

לטפס:

IMG_20151019_173122

לתרגל קפיצה:

IMG_20151019_173128

להופיע על במה (הייתה הופעה בה הוזמנו לככב כל הילדים. יעלה מאוד התלהבה ונכנסה לזה, אבל ברגע האחרון התחרטה. אמיתי השקיע מאוד בחימום האווירה):

IMG_20151019_195554

IMG_20151019_195947

ולחזור הביתה עם מלאי של תמונות, חוויות ומזכרות שיספיקו לפחות עד היומולדת של השנה הבאה:

IMG_20151019_172905

טוב, נו, תמונה קצת מוזרה לסיים בה את הרשומה…אבל בכל זאת, הלב של הבלוג מתרכז בפעילויות לילדים, לא? אז מסיימת את סיכום החגיגות הארוך להפליא הזה ברעיון חמוד ממש ליצירה קלילה שנהננו ממנה במיוחד במועדון הילדים של המלון- תיק בקלי קלות. האביזרים הדרושים: ציור על דף מדפסת רגיל (יכול להיות ציור מודפס וצבוע או ציור חופשי של הילד), עוד דף חלק/טיוטה (זה לא משנה, לא רואים אותו), שקף, מנקה מקטרות ומחורר.

נותנים לילד לצייר/לצבוע עד שהוא מכריז ש"הציור מוכן", מקפלים את הציור לחצי. את הנייר הנוסף חותכים לשני חצאים, מוודאים שגובה החצאים מתאים לגובה החצאים של הציור ומקפלים לאקורדיון. מקפלים גם את השקף לחצי ויוצרים סנדוויץ': שקף, ציור, אקורדיון בקצה אחד ואקורדיון בקצה השני. מקפלים ומהדקים את הסנדוויץ' בשני הקצוות העליונים (ראו סיכות בתמונה). לסיום מחוררים שני חורים בחלק העליון, חוצים גם את מנקה המקטרות לשניים, משחילים ידיות וזהו, התיק מוכן!

אני די בטוחה שזו הרשומה הכי ארוכה שאי פעם פרסמתי, אבל היה לי קשה לפצל אותה…מקווה שהצלחתם להנות לפחות מחלקים נבחרים ממנה. אני בכל אופן נהניתי מכ-ל חלקי יום ההולדת המושלם שבח"לי ארגן לי, בסיוע מעורר השתאות של כל החברים ובמיוחד כל בני המשפחה, ואין לי אלא לאחל לעצמי שממש ככה יראו השנים הבאות- מלאות באהבה, משפחה, חברים, איזון נהדר, יצירה, מנוחה, עשייה, למידה, יופי ובריאות. אמן.

על קופסאות תחושתיות

הכל אודות קופסאות תחושתיות

לפני שאני מתחילה לספר על הקופסה התחושתית החדשה שהכנו, הפעם לרגל חנוכה, הגיע הזמן לפוסט שהבטחתי מרגע פתיחת הבלוג- "הכל על קופסאות תחושתיות". חשוב לי להדגיש שאת כל המידע, הרעיונות והמחשבות סביב הנושא ליקטתי משיטוטים רבים באינטרנט. לא למדתי את זה וגם לא המצאתי את זה. רק אספתי, ניסיתי והסקתי מסקנות. גם ברשומה הזו חלק גדול מהמידע מתורגם מאתרים שונים (קישורים והמלצות בסוף הפוסט) ומעטו תוספות שלי. מזהירה מראש שיצא פוסט א-ר-ו-ך. שקלתי לחלק אותו לשני חלקים, אבל החלטתי שעדיף שכל המידע ירוכז במקום אחד, אז בהחלט אפשר ואפילו מומלץ לקרוא בהפסקות. מוכנות?

קודם כל- מה זה בכלל "קופסה תחושתית"?

ההגדרה הפשוטה ביותר היא- חוויה חושית באזור תחום. קופסה תחושתית, לרוב מורכבת ממיכל פשוט מלא בכמות גדולה של מילוי- חומר בסיס. מילוי יכול להיות חול, אורז, מים, קטניות ועוד. לחומר הבסיס מוסיפים אביזרים שונים לפי בחירתנו, בדרך כלל בהתאם למכנה משותף שבחרנו (כלומר, לפי הנושא של הקופסה התחושתית, אבל זה לא חובה! בהחלט אפשר ליצור קופסאות תחושתיות ללא נושא מוגדר). קופסה תחושתית יכולה בקלות להפוך לחוויה חדשה וייחודית בכל פעם- גם אם משתמשים באותו מילוי שוב ושוב. המיכל צריך להיות גדול מספיק כדי לאפשר לילד לחקור ולשחק מבלי לשפוך את כל המילוי.

P1020467
ככה נראה הבסיס של קופסה תחושתית

למה להשתמש ב"קופסה תחושתית"?

כל מי שבילה פעם מעל חמש דקות עם ילד, יודע שילדים הם חוקרים מבטן ומלידה. ילדים מתקשים מאוד לסרב להזדמנות לחקור ולגלות את העולם שסובב אותם, ולכן התפקיד שלנו הוא רק לספק להם את ההזמנויות האלו. ידוע גם שלמידה מתחזקת ומשתפרת ככל שמעורבים בה יותר חושים. השילוב של שתי העובדות האלו הוא שהופך קופסאות תחושתיות לדרך למידה אידיאלית לילדים. לרוב, קופסה תחושתית מערבת מספר חושים, לעיתים אפילו את כולם. ילדים יכולים לחוות כמה חושים במקביל בזמן המשחק- מישוש, ריח, שמיעה, ראייה כמובן ולעיתים גם טעם.

קופסאות תחושתיות (ומשחק תחושתי בכלל, אבל נתמקד לרגע) מסייעות לילד בבניית בטחון עצמי מכיוון שהן מאפשרות לילד ליצור, לשחק ולבצע את הרעיונות שלו בעצמו, עם מינימום עזרה או מגבלות- אבל בסביבה מבוקרת ומותאמת שאנחנו בנינו. ברגע שהסביבה בנויה- אנחנו יכולים (ואף מומלץ) להישען אחורה ולתת לילד להוביל בדרך לגילוי העולם שסביבו. הקופסאות התחושתיות מספקות לילד הזדמנות לצפות במציאות ו"לתמרן" אותה על מנת לבחון את הגבולות שלה. בנוסף לערך הלימודי, הקופסאות מסייעות להרגיע את הילד, למקד אותו ולהעסיק אותו לזמן ממושך (כמובן שמשך הזמן תלוי בילד הספציפי). עוד יתרון גדול מנסיוני האישי הוא פיתוח יצירתיות. כשלא נותנים לילד הוראות משחק ברורות, הוא מגיע למקומות המעניינים ביותר.

מה עוד מרוויחים על הדרך?

כישורי חיים מעשיים– מרכיב בסיסי וחשוב מעקרונות שיטת "מונטסורי". הקופסה התחושתית מאפשרת לילד ללמוד ולתרגל כישורים שימושיים למגוון פעולות יומיומיות- זריקה, מילוי, גריפה, אחיזה. התרגול הזה מסייע מאוד בפעולות האכילה, המשחק בחוץ, הרחצה, הלבוש ועוד.

027

כישורי משחק– קופסאות תחשותיות מתאימות הן למשחק עצמאי והן למשחק חברתי. כשהילדים קטנים הם יכולים לשחק בהן אחד ליד השני, וכשהם גדלים אפשר ליצור שיתופי פעולה ומשחק חברתי. לא פחות חשוב- הקופסאות מסייעות מאוד בבניית יכולת המשחק העצמאי של הילד. מכיוון שהילד נדרש להמציא את אופן המשחק- הוא מפתח רעיונות למשחק יצירתי, אותם הוא יכול ליישם אחר כך גם בסביבות אחרות.

P1030736

כישורים לשוניים– חובשת רגע את הכובע המקצועי שלי…הקופסאות התחושתיות מספקות הזדמנויות נהדרות לשיחה ולמתן מודל שפתי. כל קופסה שבנינו עד כה העשירה ליעלה את אוצר המילים באופן משמעותי- במילים ובמושגים חדשים. כשרוצים ללמד אוצר מילים ספציפי לנושא מסויים (נניח סביב חג)- זו הפעילות המושלמת. כשרוצים ללמד מושגי מרחב, גודל, צבע, צורה- אידיאלי. כשרוצים ללמד פעלים ספציפיים- נהדר. לא חייבים להגדיר מראש מטרות שפתיות כמו ברשימה שעשיתי פה- השפה היא חלק בלתי נפרד מהקופסאות, גם אם לא מתכוונים לזה (אבל לקלינאיות התקשורת שבקהל- זו פעילות נפלאה לטיפולים. באחריות).

SAMSUNG
קופסת חיות
קופסה ירוקה- לזיהוי הצבע הירוק
קופסה ירוקה- לזיהוי הצבע הירוק

איך מכינים קופסה תחושתית?

  • איזה מיכל מתאים לקופסה סנסורית?

בעיני הקריטריון החשוב ביותר הוא שלמיכל יהיה מכסה, על מנת שיהיה ניתן לשמור אותו למשך תקופה בצורה נוחה ובטוחה (אצלנו כל קופסה מחזיקה פחות או יותר חודש, עד שאנחנו עוברים לקופסה הבאה). אחרי קצת ניסויים אני מצאתי שהכי נוח לי להשתמש במיכל פלסטיק שקוף (למרות שלקופסאות מסויימות נוח יותר שהרקע לבן) ויחסית קטן (8 ליטרים), כדי להתאים כרגע לגודל של יעלה- היא יכולה להרים אותם לבד, לשלוף אותם מהמקום ולהחזיר אותם, מה שהופך אותם לנגישים ולשמישים במיוחד. בדרך כלל גם חבילה אחת של מילוי מכל הסוגים הקנויים מספיקה כדי למלא את המיכל (נניח עדשים, אורז או פסטה). בכל זאת- היא עדיין יכולה די בקלות לשבת בתוך הקופסה! וזו אחת הפעילויות החביבות עליה…לילדים גדולים יותר כדאי להתאים מיכלים גדולים יותר, שמגדילים את אפשרויות המשחק. גם אנחנו, לפעילויות מסויימות, משתמשים בקופסה גדולה יותר, כאמור-אין חוקים.

SAMSUNG

  •  איך בוחרים מילוי?

קודם כל חשוב להתאים את המילוי לגיל הילד ולאופי שלו- לילד שמכניס כל דבר לפה לא ניתן קופסה במילוי עדשים או גרגירי תירס, כמובן. לילד כזה אפשר לתת קופסה מלאה במים, בפסטה לא מבושלת (חתיכות גדולות), בפונפונים/חרוזים גדולים, או במילויים אכילים כמו ג'לי, סוכר, מלח, קמח ושילובים שונים שלהם (יש המוני המונים של מתכונים ברשת, למשל חול אכיל). גם בילדים גדולים יותר- חשוב להקפיד להשגיח ולמנוע הכנסה של גרגירים למקומות לא רצויים (נניח לפה של האחים הקטנים). מלבד הגיל ורמת הסיכון כדאי להתאים את הגרגירים למטרה של הקופסה- מילויים כבדים יותר, כמו אבני נוי או גרגירי שעועית, יכולים לסייע מאוד בהרגעה. גרגירים קטנים, כמו אפונה יבשה או עדשים, נהדרים לתרגול של כל כישורי החיים שדיברנו עליהם קודם וכו'. הקריטריון האחרון, אך לא פחות חשוב, הוא המראה. למשל לקופסת ראש השנה בחרתי בגרגירי תירס, כי הצבע שלהם מתחבר לחג (דבש) והצורה שלהם מזכירה גרגירי רימון. לקופסה הירוקה השתמשתי באפונה יבשה, כי היא, ובכן, ירוקה. אל תגבילו את עצמכן לרעיונות ברשת, תרגישו חופשי לאלתר ממה שיש בסביבה או בבית. קופסת סתיו למשל בהחלט יכולה להיבנות על בסיס של עלים יבשים וקופסת חנוכה שלנו נבנתה על בסיס של…נרות.

P1050899

  • איך בוחרים נושא?

קופסה תחושתית יכולה להיות עונתית- להתאים למזג האוויר כמו קופסת הסתיו שלנו, לאירועים משמעותיים בלוח השנה או לחגים. קופסה יכולה גם להתבסס על משהו שמעסיק את הילד או מעניין אותו במיוחד, נניח לגו, או ספר מסויים (לנו הייתה לא מזמן קופסה שעדיין לא הראיתי פה, בהשראת הספר "הטרקטור בארגז החול"), או סרט דיסני נבחר…מה שמעניין את הילד. אפשרות נוספת היא קופסה סביב מטרה לימודית שמעסיקה אותנו, כמו הקופסה הירוקה שלנו, שהייתה חלק מתהליך ארוך ומגוון מאוד של הכרת הצבעים.

  • איך מרכיבים את הקופסה?

ברגע שבוחרים נושא, זה כבר נהיה פשוט מאוד. פתאום בכל מקום תתחילו לראות דברים שקשורים לנושא- ברחבי הבית, בחנויות השקל למיניהן, בספריה, בגרוטאות, אצל בני המשפחה. אין מגבלה לגבי מהות האביזרים- אלו יכולים להיות משחקים, דמויות, עשויים מפלסטיק, עץ, גומי, מאכלים, כאלו שנועדו לילדים או לקוחים מעולם המבוגרים- ממש מכל הבא ליד, כל עוד זה מתקשר לנושא. יש כמה אפשרויות לגבי תהליך הרכבת הקופסה- אפשר להכין הכל מראש ולהציג לילד את הקופסה המוכנה ולתת לו מיד להתחיל לשחק. אפשר להכין מראש את המרכיבים- בסיס ואביזרים, ולהרכיב את הקופסה ביחד עם הילד- לתת לו לשפוך את הבסיס (אפשר להיעזר במשפך- תרגול נהדר)

P1050038

ואפשר גם לחפש את האביזרים המתאימים ביחד עם הילד- לנסות לחשוב יחד מה מתאים לשמש כבסיס (נניח "מה מזכיר לך חורף?" או קל יותר "איפה נמצא הטרקטור מהסיפור?") ואז להסתובב ולחפש אביזרים. בעיני הדרך הטובה ביותר היא לשלב בין האפשרויות, בהתאם לקופסה, בהתאם למצב הרוח של הילד, בהתאם למצב הרוח שלך…הקופסה הירוקה שלנו למשל, נבנתה לגמרי בשיתוף פעולה, את קופסאות החגים בנינו בשיטה השנייה- אני אספתי והרכבנו יחד. כמובן שלא חייבים להיצמד לשיטה אחת גם תוך כדי בנייה של אותה קופסה- אחרי שמילאתם את הקופסה באביזרים שאספת מראש, בהחלט אפשר לתת לילד להוסיף אביזרים שהוא מוצא.

  • איך משחקים?

השאלה הכי קשה, וגם הכי קלה. התשובה המרכזית היא שאין תשובה. מציגים לילד את הקופסה ונותנים לו למצוא את הרעיונות בעצמו. מכיוון שאני קצת חולת שליטה באופיי (עובדת על זה…) אני אוהבת לחשוב מראש איך לשלב בתוך הקופסה מגוון אפשרויות- כמעט תמיד יהיו בתוכה דברים שאפשר לפתוח ולהכניס לתוכם דברים אחרים, יהיו דברים קטנים יותר שאפשר להחביא, יהיו אביזרים מחומרים שונים שאפשר לחקור (פלסטיק, עץ, מתכת, שעווה, מחק). לפעמים יהיו דברים שאפשר להשחיל, לפעמים דברים שאפשר להרכיב- כמה שיותר אפשרויות. יש לנו גם אביזרים כלליים שמלווים את כל הקופסאות- חבילה של כוסות מדידה וחבילה של כפות מדידה, משפכים בגדלים שונים, סכין פלסטיק:

P1030648

אני אוהבת גם להוציא את הקופסה בזמנים לא שגרתיים, כדי לשלב אותה עם פעילויות נוספות, למשל בזמן משחק בבצק או במפגש עם חברים

P1050430

בכל זאת, יעלה תמיד תופסת אותי לא מוכנה ומצליחה להפתיע עם רעיונות יצירתיים הרבה יותר משלי…

שאלות נפוצות:

  •  מה עושים עם הלכלוך?

נכון, המטרה היא לבחור מיכל שיתאים וימנע מרוב המילוי להתפזר מסביב, אבל לרוב, חלק מסויים מהמילוי כן מגיע לסביבתו הקרובה של המיכל. כדאי לקחת את זה בחשבון ולהחליט איך מתאים לכם להתמודד עם זה- לוותר, לשחק בחוץ, לפרוש ניילון מתחת, להביא בסיום הפעילות מטאטא ויעה או שואב אבק קטן, ללמד את הילד לאסוף- יש לא מעט פתרונות ל"בעיה". באופן אישי, מי שביקר בביתי יודע שאני ממש לא מסוג האנשים שמתרגשים מלכלוך (אפילו קצת יותר מידי…). בכל אופן, כשמתפזר, אני משתדלת להפיק מזה את המירב ולתרגל מוטוריקה עדינה- איסוף עם האצבעות, או כישורי חיים- טאטוא עם מברשת וכף ייעודיים.

SAMSUNG

  •  מה עושים עם המילוי בתום השימוש?

כמובן שזה תלוי מה המילוי, אבל לרוב אנחנו מפרקות את הקופסאות יחד. את האביזרים הקטנים אנחנו מחזירות למקום או שומרות לשימוש חוזר (למשל את האביזרים מקופסת ראש השנה איחסנו יחד בשקית בתוך "קופסת החגים" שלנו, שיש בה אביזרים מתאימים לכל חגי ישראל) ואת המילוי אנחנו שופכות (שוב תרגול של איסוף ושימוש במשפך) לשקית ריצ'רץ' גדולה. כל השקיות האלו נשמרות במגירה ייעודית שמחזיקה את כל אביזרי הקופסאות התחושתיות שלנו, עד לשימוש הבא. כמו שכתבתי בהתחלה, אפשר ליצור אינספור קופסאות שונות בהתבסס על אותו מילוי.

P1050863

  • למי זה מתאים?

למען האמת, אין לי תשובה לשאלה הזו. אנחנו התחלנו עם הקופסאות לא כל כך מזמן, כשיעלה הייתה בת שנתיים וטיפה. שיטוטים (רבים) ברחבי הרשת מראים תמונה מאוד רחבה, של ילדים נהנים מקופסאות תחושתיות החל מגיל ישיבה ועד גילאי בית ספר יסודי ואפילו חטיבה. כמובן שתוכן הקופסאות, הנושאים ואופן ההרכבה והשימוש משתנים בהתאם לגיל, אבל הרעיון הבסיסי נשאר בעינו. מוזמנות לנסות עם ילדים בגילאים שונים ולשלוח לי את התרשמותכן. מעבר לקהל היעד- אני חושבת שהקופסאות האלו לא מתאימות רק לחדר המשחקים הביתי. הן נפלאות כפעילות בגנים, בחוגים ואפילו בחדרי הטיפולים השונים.

קישורים שימושיים:

להכנת הפוסט הזה השתמשתי בעיקר במידע בסיסי מתוך האתר my sensory box ומתוך הפוסט הנפלא הזה all-about-sensory-bins-. כל הבלוג ממנו הפוסט לקוח- little bins for little hands הוא מקור מעולה לרעיונות בתחום. כמובן שהמלך הבלתי מעורער של הרעיונות, באופן כללי וגם בתחום הקופסאות, הוא הפינטרסט. יש עוד המון בלוגים מהם אני שואבת רעיונות והשראה לקופסאות ספציפיות, אבל לרוב החיפוש מתחיל בפינטרסט. עד כה הראיתי פה בבלוג את הקופסה שהכנו לראש השנה ולרגל הסתיו, מוזמנים (עכשיו אני בטוחה שיש לי לפחות קורא זכר אחד- אבא שלי הגיבור שריגש אותי ועשה מנוי לבלוג!) לקרוא עליהן עוד בקישורים.

038

מקווה שהצלחתי לעשות קצת חשק ולעורר עניין בהתמכרות הזו שלי. אשמח מאוד לשמוע מכן שאלות, רעיונות וחוויות. אשמח גם אם תאתגרו אותי בבקשה להשראה ורעיונות לקופסאות ספציפיות שמתחשק לכם להכין ולבנות. ובהשראת דפי מ"מסטיקים" אסיים בברכת "להתראות בקופסאות"…