איך זה להיות עץ

ט"ו בשבט הוא אחד החגים המשונים בלוח השנה הישראלי. הוא שמח, הוא חגיגי, הוא מלא משמעות. אבל הוא גם קטן, קרוב מידי לפורים, כמעט לא מספיק מורגש. חיפוש קצר בבלוג גילה לי שזו לא סתם הרגשה. ט"ו בשבט הוא חג לא-מספיק-נחגג בביתנו. נכון, יש כמה רעיונות מוצלחים ממש בעמוד החג, אבל הרבה פחות מאשר בחגים אחרים. אני חושבת שזה נובע בעיקר מעומס האירועים שיש לנו בתקופה הזו בשנה- סמוך ליום ההולדת של יעלה, חברותיה ובנות דודותיה, וכאמור- יחד עם ההכנות לפורים, שאצלנו הן תמיד מוגזמות. בכל זאת, החלטתי שהשנה אני רוצה לחשוב קצת יותר על החג הזה.

יעלה ואמיתי גדלים. השיחות איתם הופכות עמוקות ומשמעותיות יותר. הן מתגלגלות לנושאים ולמקומות שמצליחים להפתיע אותו בכל פעם מחדש. כל פעילות שאנחנו עושים בימים אלו הופכת למסע מתגלגל  ומרתק, ולפיכך, גם התיאורים פה יצאו לי קצת…ארכיאולוגיים. כמעט שקלתי להקדיש רשומה לכל פעילות, אבל בדיקת מציאות קלה הבהירה לי שהם לא יקרו לעולם, אז, נשימה עמוקה-

5 פעילויות בהשראת עצים, לכבוד ט"ו בשבט:

1. אוספים ענפים:
בתקופה האחרונה הליכות הטבע היומיות שלנו (סיפרתי עליהן בעבר בפירוט, באחת הרשומות האהובות עליי ביותר בבלוג) קיבלו תוספת מעניינת של משימות. בהמשך אכתוב על זה קצת יותר, אבל לענייננו- זה מחייב אותי לשים הרבה יותר לב לפרטים הקטנים שבדרך. אמיתי אוסף מקלות כבר תקופה ארוכה. זה התחיל מרצון להכין מאגרים לקראת מדורה עתידית, ואכן אנחנו (כלומר בח"ל) משתדלים מידי תקופה להפוך את המאגר שלו למדורה לתפארת. בין מדורה למדורה המקלות שלו משמשים כחרבות, כשרביטים, כצינורות כיבוי, כקוביות וכאינסוף דברים אחרים. השילוב בין תשומת הלב לפרטים לבין האהבה של אמיתי למקלות הביא אותי לחפש שימושים חדשים למקלות שאנחנו פוגשים. נתתי לילדים משימה- למצוא, כל אחד בנפרד, מקל ארוך יותר מהזרוע שלו. זה היה אתגר מלהיב במיוחד, אז המשכנו איתו בווריאציות שונות- למצוא שני מקלות בדיוק באותו האורך, למצוא מקל קטן יותר מהזרת. הילדים הפנימו את העקרון, והתחילו להשתמש במקלות ובענפים ככלי מדידה מן המנין. בעיקר כדי למדוד את הדבר הכי חשוב- מי הכי גבוה.

שאריות הצד הדידקטי של חשות צורך להדגיש כמה דברים אפשר ללמוד מאוסף של מקלות שאספנו בדרך…אז מה הרווחנו?

  • תמריץ ומיקוד משמעותי בטיולים
  • שימוש בחומר טבעי, זמין ומזמין
  • חומר "פתוח" שמאפשר לדמיון לעוף וליצירתיות לעבוד שעות נוספות
  • כישורים חשבוניים- מדידה, השוואה, מנייה וכו'
  • וגם הנדסיים (מדו מימד לתלת מימד, ייצוב מבנים, צורות הנדסיות)
  • ושפתיים- השוואה דורשת כלים שפתיים משוכללים- מילות תיאור מדוייקות של גודל, של מרקם וכו', מילות השוואה, משפטים מורכבים.
  • מקלות וענפים יכולים להיות שימושיים בשלל מקומות- לבנייה, למשחק דמיוני, לציור בבוץ, ליצירה (צביעה, ליפוף).

2. הזמנה לחקירה- פלסטלינה ומקלות:

בתקופה האחרונה, גם לנו, כמו לכולם, היו כמה ימי מחלה שהזמינו אותנו לפעילות ביתית אינטנסיבית. כרגיל, הופתעתי לגלות כמה התגעגענו לזה וכמה זה כיף. התחלנו ב"10 דקות" שלנו. אחרי שהיינו עוד קצת גיבורי על, עשינו פעילויות מגניבות שהילדים המציאו עם חישוקים ואפילו המצאנו שירים על בסיס ספרי ילדים אהובים (מאיפה הם מביאים את הרעיונות האלו?! ילדים מעולים, אובייקטיבית), אני בחרתי להקדיש את עשר הדקות שלי להצעת הגשה שראיתי באחת מקבוצות האמנות בפייסבוק והתלהבתי מהן מאוד- קוביות פלסטלינה ירוקות ואוסף של…מקלות! כמובן שאפשר להגיש את המנה הזו עם המקלות מהסעיף הקודם, אבל אני השתמשתי הפעם באוסף של מקלות קנויים בצורות ובגדלים שונים.

ליעלה היתה מהר מאוד תוכנית מדוייקת והיא ביקשה תוספות כדי להגשים אותה. היא התחילה מבסיס פלסטלינה קטן, והרחיבה את הגינה הקהילתית שלה לאט לאט:

היא שתלה עצים בגבהים שונים, לאט לאט גם הנצו פרחים (תורמוסים, כמובן), הרבה עבודה עדינה של נעיצה וחיבורים, והגינה הקהילתית הייתה מוכנה לפיקניק המוני שהתווסף שלב אחרי שלב:

אני נהניתי מאוד מההתבוננות ביצירה, וגם מהמשחק החופשי בחומרים שהיו מונחים סביבי. לא הייתי במצברוח מרוכז במיוחד, או ממש בחשק ליצור בשביל עצמי, אז יצרתי המחשות קטנות של דברים שאפשר לעשות משילוב החומרים- טכניקות, רעיונות וכיוונים:

שוב משחקי דו-מימד ותלת מימד, מימדים שונים של מקלות- דקים ועבים, רחבים וצרים, ארוכים וקצרים וכו'. אמיתי בשלב הזה היה מאוד מאוד מסכן ומאוד מאוד מעוך על הספה. המשחק שלי עם המקלות הוליד גם משהו קטן כדי לשמח את ליבו:

מקלות גיבורי-על. אז מה אם יש לי אפס יכולת ציור? המקלות שימחו אותו ממש והפכו אותו לקצת יותר מחובר להתרחשות.

3. הזמנה ליצירה- חום וירוק:

ביום אחר, אבל באותה אווירה, התחלתי את עשר הדקות שלי בהזמנה אחרת ליצירה- אוסף של ירוקים וחומים- ניירות שונים, צבעים (שמן, שעווה, עיפרון וטושים) וגם מספריים ודבק.

יעלה התקשתה עם הגבלת הצבעים. היא התחילה מהחום והירוק, וכשהרעיונות שלה התחילו לעוף היא הוסיפה צבעים נוספים. התלבטתי לרגע אם לעצור את זה, והחלטתי שממש לא כדאי. היא יצרה באווירה ט"ו בשבטית להפליא (כדור פורח ושדות של פרחים, לדבריה):

אני הפעם הייתי במצברוח יותר יצירתי. כשאני יוצרת לצד הילדים, אני מצליחה הרבה פחות להתמקד בתוצר, והרבה יותר להנות מהדרך. אני מנסה להשתמש במגוון של טכניקות, לחקור בעצמי את האפשרויות של כל חומר. אני משתדלת לדבר כמה שפחות, לא לנסות להדריך או ללמד. הנסיון לימד אותי שזה מועד לכשלון ואפילו לפיצוץ של אווירת היצירה. אז אני פשוט יוצרת בעצמי, בשקט, נהנית מזה באמת, והם, מידי פעם, מציצים. התחלתי ממצב רוח קולאז'י ועשיר בקריעה ששעשע את אמיתי:

ואחר כך בחנתי את השילובים בין הניירות השונים לצבעים השונים:

החלק הזה תפס את תשומת ליבה של יעלה, שהתלהבה מהמפגש בין נייר עם טקסטורה לבין הפנדה:

המצע שהיא צבעה הזכיר לה את הפיקניק בגינה הקהילתית, אז היא הזמינה שוב את כל החבר'ה:

כמו שהכנתי מראש, השיחה גלשה, ואיכשהו הגענו לדבר על טכניקות צילום, דיונים שהולידו יופי של צילומי משפחה:

המשחק שלי בצבעים ובקרעים משך גם את תשומת ליבו של אמיתי, אבל מכיוון אחר- הצמרת של ה"ברוש" שלי, הזכירה לו דווקא חרב:

בשאר הזמן, אמיתי, שקצת התאושש, היה עסוק בלחבר בין שתי ההזמנות מהימים האחרונים, ליצירת כלי תחבורה/קסדה/בית לגיבורי העל שלו:

מי אמר שגירים חייבים לשמש לציור?

סיימנו את סשן היצירה הארוך שלנו עם סידור המוצגים לתערוכה, שנותנת אווירה חגיגית לבית שלנו ועושה אותי שמחה. מבחינה "אמנותית" אני לא ממש מחבבת את מה שיצרתי בסשן הזה, אבל כל כך נהניתי. העניין הזה של משחק לצורך המשחק כל כך לא פשוט בתור מבוגרים.

4. איך זה להיות עץ?

במקביל ליצירה, הרכבנו לנו פלייליסט ט"ו בשבט אלטרנטיבי. הדיסק הקלאסי של "השקדייה פורחת" ו"כך הולכים השותלים" מיצה את עצמו די מהר, ואני התחלתי לזמזם לי כל מיני שירי עצים ופרחים שרצו לי בראש. הילדים ביקשו, כמו שהם מבקשים לאחרונה, לשמוע את הגרסה האמיתית של הזמזומים חסרי הפשר שלי (שירה ואני זה…ובכן, פשוט לא).

אז יצרנו לנו מיני פלייסליסט ששימח מאוד את ליבי, סיקרן מאוד את הילדים והוליד כמה שיחות מרתקות במיוחד על דימויים, על עצים, ועל החיים. אפשר לשמוע את הרשימה שלנו כאן. עוד רעיונות לשירי יום הולדת הולמים לאילנות יתקבלו בברכה ובשמחה!

5. מפת חשיבה:

אחרונה חביבה. פעילות שבינתיים עשיתי רק עם עצמי. עדיין לא שיתפתי בה את הילדים, אבל אני בטוחה שלפחות יעלה תהנה ממנה מאוד. ההשראה הגיעה מעינת להב, שהעמוד שלה הוא מקור בלתי נדלה של השראה בשבילי (השראה שהולידה שיתוף פעולה שבדרך, וגם התחלה של ידידות אמיצה :). מפות חשיבה הן כלי מדהים ומופלא, שבקרוב יקבל ממני התייחסות נאותה, אבל לא יכולתי לחכות עם זה, כי הוא כל כך מתחבר לי לט"ו בשבט, בעיקר עם ההשראה הנהדרת שעינת העלתה:

שווה לקרוא עד הסוף. מפת חשיבה בצורת עץ יכולה לצמוח לכל כך הרבה כיוונים. למחשבות על שורשים וכנפיים, לכיוונים של צמיחה, למפת מושגים ביולוגית-בוטנית, לרעיונות לחג, לאסוציאציות כלליות, לביטויים, לדימויים ול….ול….מה תצמיח מפת החשיבה הט"ו בשבטית שלכן? מוזמנות לשתף אותי, וגם את עינת- בעמוד הפייסבוק התינוק שלי, ששולח אט אט שורשים למעמקי האדמה.

 

בעוד יומיים ט"ו בשבט מגיע, והשנה אני מרגישה הרבה יותר מוכנה. אני מרגישה הרבה יותר חגיגית. אני מרגישה שנתתי לילדי יום ההולדת את המקום הראוי להם- הקדשנו להם תשומת לב, הקשבנו להם, למדנו מהם כמה דברים חדשים, קיבלנו השראה לצמיחה ולפריחה לקראת האביב שמתחיל להציץ מכל פינה. שיהיה לכולנו חג אילנות שמח!

 

יום העצמאות- חוגגים במגשים

וואו. המון זמן לא הייתי כאן. הרבה סיבות אובייקטיביות הובילו להפסקת הכתיבה הזו, אבל המרכזית מכולן היא לא ממש אובייקטיבית. היא אני. מהיכרות עם עצמי, אני כבר יודעת שאני נוטה לדחות משימות שלא ממש מתחשק לי לעשות. אז כשהתחלתי לכתוב מכתב שלא ממש התחשק לי לכתוב, וראיתי שאני דוחה ודוחה את הכתיבה, התחייבתי בפני עצמי- עד שלא אסיים את המכתב, לא אפרסם רשומה חדשה בבלוג. מודה, לא ציפיתי שזה ייקח כל כך הרבה זמן, אבל הי- עכשיו המכתב כתוב, ואני שוב כאן. הטיפ הקטן הזה אפילו הביא את השם שלי לבלוג של ליאור פרנקל, אחד הבלוגים האהובים עליי ביותר.

אז הרבה דברים קרו פה בשבועות האחרונים, אבל כמובן שכיאה ליום העצמאות, הרשומה הזו מוקדשת לכמה פעילויות קטנות בכחול-לבן. את ההכנות לחג התחלנו עם פינוי המדף משאריות הפסח, והחלפת ספרי הדפדוף שעל המדף:

יש לנו כמה ספרים די מוצלחים, שתי המציאות החביבות עליי:

את הספר העליון, ספר יפיפה שמציג מגוון פרשנויות אמנותיות, שונות ומשונות, על דגל ישראל, מצאנו ליד הפח, רגע אחרי שפינו דירה שנפרדה מדיירה פה בקיבוץ. ממש אוצר. את התחתון, מעין ספר טיולים לילדים, מצאנו בביגודית של ויצ"ו בעפולה, יחד עם עוד כמה ממיטב הספרים שלנו. ממש כיף לצאת איתו לטייל בארץ:

אחרי שהספרים הכניסו אותנו לאווירה, פנינו להכנת קופסה תחושתית. אמיתי כמובן לא וויתר על ההזדמנות לעזור ולהיות עצמאי בעצמו:

כמה יפה הקופסה שלנו:

חרוזי גיהוץ בלבן ובגוונים שונים של כחול. כל כך יפים וכל כך נעימים. אחרי ההתלהבות הראשונית, בחרנו יחד גם כמה כלים:

ואפילו מקל קסם כחול וכמה דיסקיות קסומות כחולות גם הן:

אני ממש ממש אוהבת את הקופסה הזאת, ולשמחתי יש לי פה שותפים להתלהבות. בנוסף לאמיתי ויעלה, היא זכתה להצלחה גם אצל בת הדודה שלהם ואצל חברים שביקרו השבוע. כמובן שהחרוזים יכולים לעבור בקלילות ולהשתלב גם במגש ההשחלה החגיגי:

נדמה לי שהמון זמן לא הכנו מגש השחלה מוצלח. המגש הזה התאים מאוד ליעלה וקצת איתגר את אמיתי, שעבר להשחיל על מנקי מקטרות שהוא השאיל מקופסת ה"הזמנה ליצירה":

המגשים שאני הכי אוהבת להכין. אוסף של חומרים נהדרים ומגוונים בכחול-לבן:

ומגוון גדול של צבעים. משחקי צבעים מונוכרומטיים היו חביבים עליי מאז ומעולם:

באופן לא מפתיע, גם הילדים נהננו ממגבלת הצבעים:

יעלה השקיעה זמן רב ביצירה החגיגית שלה:

קצת קשה לראות בתמונה, אבל יש כאן שילובים נהדרים של שכבות, טקסטורות, נצנצים ורעיונות. כיף לראות מה יוצא מתוך ה"הגבלות".

וגם קצת עניינים "לימודיים" יותר היו כאן. תרגלנו ציור של משולשים, נושא שמאוד מאתגר את יעלה, במטרה לצייר יחד מגן דוד:

דף פשוט פשוט שהכנתי בוורד (הכנתי כמה גרסאות) ומאוד מצא חן בעיני יעלה (כנראה שלטובתו עמדה גם העובדה שהיא ממש רוצה להצליח לצייר לבד משולש. כמובן שהבקשה באה ממנה):

ואחרון חביב, מגש מספרים קטן וקליל, שיעלה עזרה לי להכין. השתמשנו במגש, עטרות נייר לבנות הכי פושטיות שיש, מדבקות מספרים, פונפונים והלהיט- מלקחיים מגניבים במיוחד שהופכים הכל לכיף:

גם אמיתי נהנה מהאתגר המוטורי, בלי להקדיש הרבה תשומת לב למספרים:

 

פורים שהיה

ונהפוכו- חולים וחוגגים בפורים

טוב. אז מסתבר שפורים שלנו לא התקדם ממש כמצופה. די רחוק מהמצופה, אפילו. ככה נראתה התחפושת של אמיתי לאורך רוב החג:

03-IMG_20170301_142059

ושלי נראתה אפילו גרוע יותר. את היום המרכזי שתוכנן לחגיגות, ביליתי בלי לזוז מהמיטה. את היום הנוסף של החגיגות, ביליתי עם יציאות קצרות כדי שהילדים יזכרו שיש להם אמא. ביום השלישי, כשחגיגת פורים, העדלאידע ומסיבת פורים היו מאחורינו, התחלתי אט אט להתאושש. בלשון המעטה, התבאסתי. ממש. אבל בין לבין (וגם לפני) העסקנו את עצמנו בעוד קצת פעילויות פורימיות חביבות. כשאנחנו נחנו, יעלה חקרה את החג:

05-IMG_20170307_092807

היא נהנתה מאוד ממשחק "דמיון ושוני" שהכנתי במסגרת הלימודים שלי לפני כמה (וכמה) שנים. אי אז, גרתי מקטלוג תחפושות זוגות-זוגות של תחפושות דומות, אבל קצת שונות. הדבקתי כל תמונה על קלף, ניילתי ואפילו הוספתי חותמת פורימית מאחורה. יש הרבה אפשרויות למשחק הבסיסי הזה. יעלה ואני שיחקנו סוג של משחק זכרון, וכשמצאנו זוג בדקנו למה התחפושות דומות ולמה הן שונות. עם גדולים יותר אפשר לשחק את זה עם קוביה, שקובעת כמה נקודות של דמיון או שוני צריך למצוא. אפשר להחליט שמתמקדים בכל תור רק בכיוון אחד (דומה/שונה), אפשר לסמן את ההבדלים (יעלה מאוד חובבת פעילויות כאלו לאחרונה) ועוד. כמובן שהכי כדאי להכין את המשחק יחד מההתחלה. כשאני הייתי עייפה מידי לשחק, היא העסיקה את עצמה נפלא עם ערכת יצירה קנויה וקלילה:

04-IMG_20170307_094420

ארגנתי לה גם ערכה ליצירת תחפושת אישית, אבל מפאת קוצר האנרגיות, הצגתי אותה ככה, בלי יותר מידי סידור או הכנה:

06-IMG_20170308_130219

יעלה לקחה את אוסף החומרים שליקטתי במקסטוק הקרוב לביתי למקום שלה, ויצרה תחפושות נהדרות, שונות לגמרי מהמחשבה הראשונה שהייתה לי בראש, ובגלל זה כל כך אהובות עליי:

10-IMG_20170311_164950

כמה גאוני הייצור הזה? מזכיר לי איזה אליל ראפ משנות התשעים:

11-IMG_20170311_164955

בין נובימול לנורופן, גם אמיתי הספיק לחגוג קצת באווירת פורים:

08-IMG_20170311_102820

מגש הבבושקה! אחד המגשים האהובים פה בבית, שחוזר ונעלם כל תקופה. הפעם שלפתי אותו כי אמיתי עסוק מאוד בענייני "הכי גדול, הכי קטן". ולמה דווקא בפורים? כי ביום הארצות שתכננו טרם הנפילה, תכננתי להתחפש לבבושקה רוסיה (וכן, כן, הנהדרת הזו על המגש היא מטריושקה). אפשר לראות שעם כל המסכנות שלו, היא בהחלט הצליחה לשמח אותו לשעה קלה. ולעזרתה בא:

09-IMG_20170311_111413

חוברת צביעת מים חמודה, זוג עיניים גדולות, וסביבן מגוון דמויות מצחיקות. מאוד פורימי, מאוד מרגיע ומאוד נוח. החוברות מגיעות עם טוש מים מיוחד (יש לנו שלוש חוברות שונות), אבל פה אמיתי מגוון עם מכחול וכוס מים. תחפושת קטנה תמיד עושה טוב גם לפעילות הכי שחוקה!

ומה לגבי תחפושות? בשלישי בערב הודעתי לבח"ל שחייבים כבר להסגר על עצמנו לקראת מסיבת פורים בנושא דיסני. ההחלטה נפלה, ברביעי בבוקר הספקתי לארגן את כל האביזרים הנדרשים לשנינו, וזהו. פה זה נגמר. כמה נהדרת הייתה התחפושת שלי…לעולם לא נדע, אבל של בח"ל באמת יצאה אדירה:

07-IMG_20170310_195947

וכמובן, כמובן, יעלה. שכמו תפוח אמיתי, לא נפלה רחוק מהעץ עליו צמחה, שפורים זה לגמרי גם החג שלה, ושלמרות האכזבה הצליחה להוציא את המיטב ולהנות מהחג שלה:

01-20170309_115017

את איפור הפנים היפיפה הזה היא קיבלה במפגש החנ"ב הפורימי מחברה יקרה, והוא השתלב נפלא בתחפושת שהיא תכננה ואבא עזר לה לארגן אחה"צ לתהלוכה:

02-20170309_161010

מלא מקוריות ובהכנה עצמית מלאה….טוב, לא. אבל לא נורא…נכפר על הפורים הזה בשנה הבאה.

בינתיים היום כבר הסתפקתי קצת להתאושש ולהוציא אל הפועל את משלוחי המנות החביבים שתכננו מראש. מחר אנחנו מקווים לסיים לחלק אותם ואז אשוויץ ברעיון החמוד גם כאן, שיהיה לשנה הבאה. מקווה שעל כולכם עבר חג קצת פחות קלישאתי משלנו (כי מה יותר קלישאתי מלהיות חולה בפורים?!), עם המון יצירתיות, צבע והמון המון שמחה!

מקננים

%d7%91%d7%95%d7%a0%d7%99%d7%9d-%d7%a7%d7%a0%d7%99%d7%9d-%d7%a2%d7%a8%d7%9b%d7%aa-%d7%91%d7%a6%d7%a7-%d7%95%d7%90%d7%aa%d7%92%d7%a8-%d7%91%d7%a0%d7%99%d7%99%d7%94

שבוע הציפורים שלנו התארך מעבר למצופה, וזה דווקא די נחמד, אני מודה. אחד הלהיטים הגדולים של השבוע היה קונספט חדש- הכנתי לנו פלייליסט מוזיקלי שליווה אותנו לאורך כל פעילויות הציפורים. אז כדי להיכנס לאווירה- מוזמנות להקשיב לו בשמחה רבה. לא לשכוח להפעיל רמקולים ולהגביר…

בסוף הרשומה הקודמת הבטחתי לספר על אחת מפעילויות השיא של השבוע(יחד עם המגדיר ומתקני האכלת הציפורים). בהשראה נהדרת ומאוד מאוד צמודה מהערכה הזו, תכננתי להכין ערכת בצק ציפורית. האמת היא, שאני מתכננת ערכה דומה כבר המון זמן, לפחות מאז האביב…אפילו שמרנו במשך תקופה ארוכה קן נטוש של ציפורים כדי לשאוב ממנו השראה. אז נכון, רוב הציפורים מקננות באביב, אבל אם כבר שבוע ציפורים- אז גם בונים קנים (ויש לי עוד אוסף השראה מספק גם לפעילויות קנים לאביב, מבטיחה). בכל מקרה, ערב אחד, אחרי שהילדים ישנו (בערך ישנו, מסתבר שזה לא הצד החזק שלהם, במיוחד בשבועות האחרונים), אספתי מהבית את כל החומרים לבניית הקנים, ותכננתי להכין יחד איתם, בבוקר, את הבצק. זה לא יצא בדיוק כמו שתכננתי:

img_20161121_114456

יעלה ראתה את החומרים שאספתי (וכבר סידרתי יפה בקופסה, אבל עוד לא צילמתי, כי הקופסה לא הייתה מוכנה), התלהבה, הבינה את "המשימה" בלי שאמרתי מילה ומיד התיישבה לעבודה:

img_20161121_114830

היא השתמשה במעין ריבועי חוטים מסוג של נייר (במקסטוק מוכרים אותם תחת הכותרת "דפי המף". לא בטוחה מה זה אומר) כבסיס לקן. עליו היא סידרה ציפורים משפופרת הציפורים הנהדרת שלנו, פונפונים שלהגדרתה היו זרעונים לאכילה (אני חשבתי על ביצי ציפורים, בהמשך גם היא שינתה כיוון), הגנה על הכל בשכבת ניר גרוס חומה ורכה והוסיפה ענפים ומחטי אורן לחיזוק הקונסטרוקציה:

img_20161121_114839

אחרי כמה שעות היא החליטה להיפרד לשלום מהיצירה הנהדרת שלה, פירקה אותה, וקונספט ערכת הבצק קם לתחייה:

img_20161121_121353

הכנתי בצק משחק בשלושה גוונים של חום. יש כאן כמות וחצי של המתכון הבסיסי שלנו לבצק משחק- חצי כמות (כלומר מבוסס על חצי כוס קמח) מקמח לבן, ועוד כמות שלמה מקמח מלא (אפשר לקרוא על בצק הקמח המלא שלנו בפירוט כאן). חצי ממנה השארתי בצבעה הטבעי, ולחצי הנותר הוספתי בערך חצי כפית אבקת קקאו, לצבע דומה יותר לבצק שבערכת ההשראה. בשלב הראשון הצגתי את הבצק בנפרד מהערכה המלאה (שהייתה בשימוש של יעלה), עם קצת שאריות ממזון הציפורים שהשתמשנו בו למתקני ההאכלה:

img_20161121_144456

אמיתי מאוד התלהב ונסחף למשחק עם הבצק, ככה, בלי הערכה. אפשר לראות שמלקחי העץ היפיפיים שהגיעו בחבילה שלנו מהדוד סם אהובים עליו כמעט כמו שהם אהובים עליי…כשמצאתי רגע של שקט, סידרתי בחזרה את הערכה המלאה. הזמנה ליצירה:

img_20161125_101857

תכננתי להוסיף לה גם נוצות, אבל פייר? אני די מאוהבת בה, כמו שהיא, ממש ככה. נכון, היא קצת פחות פוטוגונית מערכת ההשראה, אבל לא פחות מזמינה, מלמדת וגם יפה. אני אוהבת במיוחד את אוסף ה"מקלות" בצד. יש שם זרדים קטנים (בזכותם גיליתי שהילדים שלי לא מכירים את המילה 'זרדים'. איך זה קרה? לא יודעת. התקלה טופלה), מחטי אורן, קצת עלים יבשים, מנקי מקטרות סתוויים שנגזרו וכמה רצועות מהנייר הגרוס. כל מה שצריך כדי לבנות קן ולרפד אותו:

img_20161125_101913

הזמנתי את הילדים להצטרף אליי למשחק, אני התחלתי עם בניית הבסיס המקובע שלי והם המשיכו:

img_20161126_174711

אמיתי הכין להם תולעי בצק לאכילה בהתלהבות רבה:

img_20161126_174729

בסופו של דבר הקן שלנו קצת שינה צורה:

img_20161126_174918

הילדים החליטו שיהיה להם קר ככה, וכיסו אותם בשמיכה חמימה:

img_20161126_174924

קן חורפי, מישהו?! נראה לי שהם כבר מוכנים לקראת הסופה הבאה עלינו לטובה…

יש לנו עוד כמה ענייני ציפורים לפני שנמשיך הלאה, ובכלל, אני מרגישה שאני והבלוג ממש לא עומדים לאחרונה בקצב העדכונים בהתאם לפעילויות שאנחנו עושים. חשבתי על זה הרבה…נראה לי שלא סתם קבוצות הפייסבוק הולכות ותופסות את מקומם של הבלוגים. גם לבלוגים יש מקום- לפרט, להסביר, להעלות המון תמונות, מתכונים ומחשבות בנחת, אבל משהו במהירות ובנוחות של הפרסום בפייסבוק בהחלט קורץ, במיוחד כשזה נוגע לפעילויות קטנות, יומיומיות, אבל מעניינות ומוצלחות, שאני ממש רוצה לחלוק ואיכשהו אף פעם לא מוצאת להן מקום ברשומות. כמובן שאין לי כוונה לוותר על הבלוג, אבל מעניין אותי ממש לשמוע מה דעתכם על הפורמט של קבוצות פייסבוק? נוח? מעניין? יש כבר יותר מידי ולא מגיעים לראות הכל? אינסטנט מידי?

מקווה בכל זאת להספיק לחזור הנה במהרה רבה לסיים את ענייני הציפורים, כדי שנוכל להתחיל להתכונן לקראת החורף וכמובן לקראת חנוכה!!! בינתיים מוזמנות להתכונן עם עמוד 'חנוכה' שהתווסף לתפריט החגים, עם אוסף רעיונות נפלאים מהשנים הקודמות. עמוד החורף יעלה בימים הקרובים (מחכה לשלג בחרמון בשביל התזמון הנכון :)

spice up your life

%d7%aa%d7%91%d7%9c%d7%99%d7%a0%d7%99%d7%9d-%d7%a6%d7%99%d7%95%d7%a8%d7%99%d7%9d-%d7%95%d7%9e%d7%a8%d7%a7

השבוע התעוררתי משינה (טפו טפו חמסה חמסה שום בצל על שיבתה של השינה לביתנו) דבוקה לשיר של הספייס גירלס. גם כשהן היו בשיאן לא הייתי מעריצה נלהבת, ובטח לא בשנים שחלפו מאז, אז אין לי מושג מה הן עשו בחלום שלי, וכמה דקות אחרי שהתעוררתי כבר לא הצלחתי לזכור מה היה המשפט שליווה אותי כל הלילה והפליא אותי (אפילו בתוך החלום!) איך הוא כל כך הגיוני ונכון, למרות שהוא מתוך שיר של הספייס גירלס. זה לא באמת שייך לנושא הרשומה, אבל זה בהחלט מסביר את הכותרת שלה. ואיך להקת הבנות קשורה לבלוג שעוסק ביצירה עם ילדים?! רמז:

img_20161114_105622

במקור, תוך כדי הפעילות, חשבתי שאני אקרא לרשומה הזו "שכנים", על שם אופרת הסבון האוסטרלית הכה פופלרית (כן, מסתבר שהייתי נוסטלגית השבוע, ואפילו לא שמתי לב). ולמה? כי הכל התחיל משכנה. כל מי שהיה לו פעם שכן לא מוצלח יודע כמה שכנים זה עניין של מזל, המון מזל. ואנחנו התמזלנו באיילת, שכנה ממש נהדרת. איילת עוקבת בעניין אחרי הפעילויות שלנו, ומידי פעם מפתיעה באוצרות שהיא שולפת. אז השבוע היא שלפה תבלינים. המון תבלינים "פגי תוקף". חייבת להודות שאם היו במזווה שלי, כנראה שהייתי ממשיכה להשתמש בהם בשלווה רבה, אבל כשהם כבר הגיעו ככה בשקית…ישר עברו לשימוש הילדים. את הבוקר שאחרי קבלת המתנה פתחנו בפעילות יצירה קלילה:

img_20161114_105733

בחרנו שלושה תבלינים בעלי צבעים עזים וסתוויים- פפריקה מתוקה, כורכום וקינמון. מזגנו:

img_20161114_105803

התלהבנו מהצבעים היפים:

img_20161114_105927

הרחנו:

img_20161114_105947

מיששנו:

img_20161114_110016

הוספנו מים:

img_20161114_110237

והתחלנו לצייר:

img_20161114_110244

איזה כיף:

img_20161114_110519

לכולם:

img_20161114_110531

זה כל כך שונה מהצבעים הקנויים, החלקים והבוהקים:

img_20161114_110516

ניצלנו קצת את ההזדמנות לדבר על השימוש בצבעי תבלין בעבר, ולנסות לחשוב על מקורות מעניינים לעוד צבעים- איך היו יוצרים סגול? וורוד? ירוק? בשלב מסויים יעלה גילתה את הקונספט של השפרצות הצבע. התלהבתי מהאפקט והכנתי לי דף רקע סתווי ומקסים שאולי ישמש אותי יום אחד:

img_20161114_110935

הילדים המשיכו לצייר:

img_20161114_111104

עד שפתאום הם קלטו שיש חוש שבאמצעותו הם עוד לא בדקו את הקונספט החדש:

img_20161114_110949

מסתבר שזה טעים:

img_20161114_110957

שלב הטעימות סימן את סוף פרץ היצירה הזה, ומשם עברנו ליצירה קצת אחרת:

img_20161114_112609

הפכנו את כל שאריות הצבעים שלנו, כמובן, למרק!

img_20161114_113551

אוסף תבלינים, ערימות של עלים יבשים שאספנו בימים האחרונים ומגוון הפתעות מחצר הגרוטאות. קשה להתחרות במרק תחושתי. על הדרך מתרגלים מיומנויות מזיגה:

img_20161114_114034

מוסיפים קצת צבע, לחיים:

img_20161114_114642

וגם למרק, כמובן:

img_20161114_114711

נראה לכם שהיא נהנתה? מזל שנשארה לנו עוד שקית ענקית של תבלינים…יש לי כמה בקנה, אבל אשמח מאוד לעוד רעיונות לפעילויות מעניינות לנסות איתם!

קסמי סתיו

%d7%a8%d7%92%d7%a2%d7%99%d7%9d-%d7%a9%d7%9c-%d7%a1%d7%aa%d7%99%d7%95

שקט בבלוג…כרגיל, הרבה תירוצים מסביב. "אחרי החגים" מתחיל להיות גם הוא מאחורינו, ולאט לאט אנחנו מבססים לנו שגרה. איכשהו זה מצליח להפתיע אותי כל "חזרה לשגרה" מחדש- שוב אנחנו עמוסים, ולפעמים נראה לי שבקושי יש לנו זמן בית להבנות מהפעילויות שלנו. בסופו של דבר, כל פעם מחדש, גם לזה אנחנו מתרגלים, ומוצאים זמן לכל דבר, כמעט. בין חוג למפגש, מצאנו את הזמן להנות מעוד שלל פעילויות סתיו, לנצל כל רגע ממזג האוויר הכל כך מושלם הזה שבחוץ.

כמובן שלא וויתרנו על קופסה תחושתית במילוי סתווי חדש:

img_20161023_151307

מודה ומתוודה- מעולם לא אכלתי כוסמת. בטח ובטח שלא קניתי כזו. עד שראיתי שניים במחיר מבצע בסופר, רגע לפני הקופסה הסתווית, וידעתי שנתקלתי במילוי המושלם למטרה. מי יודע, אולי זה אפילו יגרום לי לנסות לבשל אותה בפעם הבאה? הפעם הוספנו לכוסמת רק אביזרים. מגוונים ומעניינים:

img_20161025_080611

אמיתי עזר לי לבחור אותם בקפידה ולסדר אותם יפה יפה לפני השימוש הראשוני:

img_20161025_080614

כרגיל, הקופסה סיפקה לאמיתי הרבה מאוד הזדמנויות למשחק ולהנאה. יעלה השתמשה בה מעט מאוד. הרבה דברים אחרים מעסיקים אותה בימים אלו. לצערי אין לה תמונה של הקופסה בפעולה…אני די בטוחה שעדיין חסר לה משהו, עוד לא בטוחה מה.

בינתיים אמיתי מצא עוד כיוון למשחק תחושתי סתווי:

img_20161025_082128

הוא ביקש את קופסת החול הקינטי שלנו, שהחבאתי ממנו יותר מידי זמן, וסידר מסביבה את כל אוצרות הסתיו שאספנו (כבר סיפרתי עליהם כאן). הוא חפר, החביא, יצר הדפסים ועוד:

img_20161025_082231

הרעיון הנהדר שלו לשילוב העסיק אותו המון זמן, המון המון זמן:

img_20161025_082438

לפחות עד שגילינו שבאחד מאוצרות הסתיו שלנו הסתתרו חרקים מסתוריים כלשהם, ועכשיו יש לנו בית גידול מרתק בתוך קופסה של חול קינטי…לפני זה הוא הספיק לחקור את הממצאים שטמן בחול באמצעות ספר-אוצר שמצאתי:

img_20161029_121041

ספר מופלא ממש שמצאתי לגמרי לגמרי במקרה בשאריות של גראג' סייל של משפחה חדשה שעברה לגור בקיבוץ. מדובר בספר (יש לו גם תאום, בנושא כלי תחבורה) קשיח, באיטלקית (!). הספר בנוי מצמדי כפולות- בכפולה אחת מצויירת סצנה שלמה ומלאה בפרטים (למשל פיקניק ביער) ובכפולה שאחרי יש מעין "מילון" של הפרטים הקטנים שבתמונה. הספר הזה עוסק כולו ביער ולגמרי מתאים לסתיו. יעלה התלהבה ממנו מאוד וארגנה לאמיתי ולהלו שעת סיפור:

img_20161023_075452

בגיזרת היצירה אין פה רגע דל. רוב היצירות הן ספונטניות ומובלות ע"י הרעיונות של יעלה (בעיקר). מידי פעם אני מצליחה להגניב רעיון פנימה. למשל עם קופסה הסתיו:

img_20161029_125407

אוסף של מדבקות מסוגים שונים בצבעי הסתיו, וושי טייפ:

img_20161029_125425

ומגוון צבעים:

img_20161029_125432

אני כל כך אוהבת לראות איך הם לוקחים את אותם חומרים בכל פעם למקומות כל כך שונים…למרות החיבה שלי ל-open end, מידי פעם ממש מתחשק לי לנסות גם יצירות מובנות יותר:

img_20161029_223948

את היצירה הפשוטה הזו סידרתי לילדים כ"art table", רעיון שפעם התמדתי בו הרבה יותר ולאחרונה קצת הזנחתי. בחרתי מגוגל תמונה של עץ ערום, הדפסתי בכמה עותקים על בריסטול לבן והנחתי על שולחן היצירה, יחד עם כריות דיו במגוון צבעי העונה:

img_20161031_072608

כצפוי, הילדים לא פספסו הזדמנות לשחק עם כריות הדיו ויצרו שלכת מרהיבה ממש. מההתלהבות הם המשיכו גם לצד האחורי:

img_20161031_072945

את היצירות ניילנתי במכונת למינציה וקיבלנו פלייסמנטים סתוויים מקסימים!

פעילות אחרונה להפעם, שילוב ממש מוצלח של ליקוט סתווי משובח ושל יצירה קלילה ומהנה. ללא ספק אחד המנהגים הסתווים האהובים עליי הוא איסוף עלים יבשים. כל מה שצריך זה שקית (או כלי קיבול אחר) ותשומת לב. מצאנו כמה אוצרות יפיפיים:

img_20161107_091545

ממש פלאי טבע:

img_20161107_092919

כמובן שעצרנו לחגוג את הפלא:

img_20161107_091800

שלוש, ארבע ו…

img_20161107_091801(התמונה הכי אהובה עליי אי פעם. נראה לי, אפילו שקצת קשה לזהות פה את יעלה)

חזרנו הביתה עם השלל וגם עם חברים שאספנו בדרך. הוספנו ציוד ממש ממש בסיסי- בריסטולים לבנים, מספריים ומהדק. כל ילד גזר/קיבל שתי רצועות מהבריסטול הלבן ובחר לו אוסף עלים מהשלל. אחר כך עברנו לשלב החיבור:

img_20161107_113227

עוד תמונה משובחת…רעות מלמדת את אורי להשתמש במהדק. גם אמיתי התאמן על כישורי ההידוק שלו:

img_20161107_112755

והתוצר? פשוט ומקסים:

img_20161107_112539

קרדיט לרעיון מגיע לאחת והיחידה, אלילת הפעילויות שלי, ג'ן- כאן ההדרכה שלה (והדוגמה ההרבה יותר יפה, כמובן). בכל זאת, גם השלכת הישראלית יצאה ממש לא רע:

img_20161107_112830

נכון, זה לא יחזיק מעמד הרבה זמן, אבל זה בהחלט סיפק לנו שעה קלה של יצירה מהנה וקלילה, ואחה"צ שלם של הסתובבות אינדיאנית גאה.

זהו, עד כאן הצצות קטנות לשגרה הסתווית שלנו. מלבד הסתיו מעסיקים אותנו עוד כל מיני עניינים מעניינים, מקווה לחזור בהקדם לשתף גם בהם. מאחלת לכולנו ימים קרירים, נעימים, סתוויים ויפים כמו אלו!

יוצרים אולימפיאדה

ריו2016-יצירה בהשראה

יחד עם שידורי האולימפיאדה, גם פעילויות האולימפיאדה שלנו ממשיכות. חיי היומיום שלנו איכשהו עמוסים נורא בחודשי הקיץ, וכל פעם, בין לבין, אנחנו מתעסקים עוד קצת במשחקים המופלאים האלו, נהנים עוד קצת מאבק הכוכבים.

בהמשך לרשומה הקודמת, אחרי שמדליות הדאס שהכנו התייבשו, התייצבנו למשימת הצביעה. מצאנו בקלות צבעים מתאימים למדליות הזהב ולמדליות הכסף, אבל מדליות הארד היו אתגר מעניין. נכון, אפשר לקנות צבע מתאים בחבילות הצבעים המטאליים בחנויות, אבל אנחנו רצינו כאן ועכשיו. מה עושים?? מערבבים. ממש יופי של אתגר:

IMG_20160809_092846

מסתבר שזהב, כסף ואדום יחד יוצרים יופי של ארד:

IMG_20160809_091914

יעלה כל כך התרגשה מהצביעה. מתה על הפרצופים המרוכזים שלה:

IMG_20160809_091858

אחרי ההנאה שלה, הזדרזתי (יחסית, יחסית) להכין עוד פעילות אולימפיאדה קלאסית ומלאת צבע, כהזמנה ליצירה:

IMG_20160810_164540

במגש אחד (וסליחה על הפרסומת הלא-ממש סמוייה) סידרנו מגוון סוגים של צבעים שמתאימים לסמל האולימפיאדה. בקערה ליד:

IMG_20160810_164530

מגוון עיגולים. מזגנו את הצבעים למגש:

IMG_20160810_164533

let the fun begin- מתחילים להחתים:

IMG_20160810_164705

יעלה, כרגיל, לקחה את זה לכיוון אמנותי משלה:

IMG_20160810_164717

שוב הפרצוף המרוכז הזה. למרות שזה לא עיגולים, לגמרי רואים את ההשראה:

IMG_20160810_164753

אמיתי התחבר מאוד לקונספט של ההחתמה. אני חושבת שזו הפעם הראשונה שממש עשיתי את הפעילות הזאת איתו. יעלה כבר מכירה אותה היטב:

IMG_20160810_164936

כמה ריכוז בשולחן היצירה:

IMG_20160810_165141

בהמשך הם השתמשו בעוד חומרים שהיו מסביב- מדבקות עיגולים "פושטיות" בצבעי האולימפיאדה ושבלונת עיגולים שגזרנו מהקרטון שעטף את צבעי הידיים:
IMG_20160810_165203

פעילות קלאסית ומנצחת. פעילות יצירה אחרונה להפעם- את סוף השבוע בילינו עם בת הדודה האהובה שבאה לביקור בקיבוץ, בשלל פעילויות אולימפיות. על החלק הספורטיבי אספר ברשומה הבאה. החלק היצירתי היה מאוד פשוט להכנה ומאוד מהנה לעשייה- ציור על נייר כסף. בהשראת צבעי המדליות, הזמנתי את הילדים ליצור להם מדליות משלהם. עטפתי לכל אחד משטח קרטון/דיקט נייר כסף, אספתי כמה טושים מחיקים וכמה פרמננטיים מהארון ושוב- let the fun begin:

IMG_20160813_100549

קשה לצלם שלושה ילדים בפעולה, מזל שיש דודים מוכשרים לצידי, כי אני לא הצלחתי:

IMG-20160813-WA0001.jpg

כאלה חמודים, שניהם עם פרצוף יצירה מרוכז:

IMG_20160813_100827

כשהם התחילו למצות את שלב הטושים הוספתי מדבקות עיגולים בכסף ובזהב:

IMG-20160813-WA0002

בין לבין הילדים מצאו עוד רעיונות מעניינים להוסיף- דסי מצאה את קופסת הבצק שלנו והוסיפה אלמנטים מנצנצים להדבקה (פאייטים ומנקי מקטרות מנצנצים גזורים) שלצערי לא הצלחתי לצלם בצורה איכותית, או מערוך במצק ששינה את מרקם הנייר:

IMG_20160813_101834

ולקראת הסוף גם בח"ל הבריק (משחק מילים משעשע) והציע להוסיף עוד אלמנט:

IMG_20160813_102022

טפטופי נרות! כמה אושר וכמה תעסוקה זה הוסיף, ואיזה יצירות נהדרות היו לנו בסוף. כל אחד מהילדים עשה תצוגה, עבר בין כל המבוגרים בחדר (והיו הרבה!) והציג את היצירה שלו בגאווה רבה.

עד כאן יצירות האולימפיאדה שלנו להיום, יש לנו עוד כמה בקנה, אבל כמובטח, ברשומה הבאה פעילויות אולימפיות ספורטיביות- במזגן!

איך אצלכם? ממשיכים לעקוב אחרי השידורים? מאילו ענפים הילדים מתלהבים? אתם מצליחים להישאר ערים לצפות בשידורים (או שזה רק אנחנו שמוותרים על שעות שינה לטובת גמרים הזויים?!)? כבר הזכרתי כמה אני אוהבת את חג האולימפיאדה?! (קוריוז לסיום- אתמול סבתא אמרה ליעלה משהו על זה שיש עוד זמן עד החג הקרוב, עוד חודש וחצי לראש השנה. יעלה הסתובבה אליי בפרצוף מבולבל ושאלה- אבל איך קוראים לחג הזה שאנחנו רואים עכשיו?! אז כן, אצלינו אולימפיאדה זה לגמרי חג!)

נחשי בצק

נחשי בצק- הזמנה ליצירה

חזרנו מסופשבוע משפחתי בירושלים אהובתי, מלאים חוויות והמלצות. תכננתי להספיק עוד לפרסם רשומת המלצות לחודש יולי, אבל יש לי כמה פעילויות קיץ כל כך נחמדות שמחכות להתפרסם, שנראה שההמלצות יחכו עוד טיפה…מבטיחה שהן יישארו רלוונטיות גם באוגוסט! ובנתיים- פעילויות קיץ!

זוכרים את ההתלבטויות שלי לגבי הקיץ הישראלי? ההרגשה שרוב הפעילויות הקיציות והיפיפיות בפינטרסט מתייחסות לקיץ אחר לגמרי, חו"לי כזה, עם אוקיינוס ולוויתנים ששוחים בחצר. בעקבות ההתלבטות ההיא החלטתי שיש מקום לשניהם- לקיץ המדומיין ולקיץ המקומי. אז הייתה לנו קופסת אוקיינוס משגעת, ועכשיו משהו מקומי יותר- נחשים. אי אפשר להכחיש את הקשר ההדוק בין הקיץ הישראלי לנחשים ולממלכת הזוחלים בכלל. מכל סממני הקיץ הישראלים החלטתי להתמקד דווקא בהם משתי סיבות עיקריות:

1. יעלה פוחדת פחד מוות מזוחלים. בשבוע שעבר היא הפסיקה לנשום לכמה דקות בעקבות שממיתינוקת שטיילה לה על התקרה. כל נסיון לקרב אותה אל היצורים הנהדרים האלו שמקיפים אותנו (בערב ממוצע יש לנו לפחות 10 שממיות על קיר הכניסה לבית) הוא ניסיון חשוב בעיני.

2. השעות הרבות שאנחנו מבלים בחצר הגרוטאות שלנו בימים חמים אלו, העלו גם את החלק הקטן שלי שחושש מנחשים. באופן כללי אני חובבת זוחלים לא פחות משאר בעלי החיים (ומדובר במידה די גדולה של חיבוב, במיוחד חרדונים), אבל בכל זאת…נחשים מכישים. ולפעמים גם ארסיים. אז רציתי למצוא דרך ידידותית להקניית כללי הזהירות בנושא.

ואחרי כל החפירה, לתכלס. בשלב הראשון סידרתי בפינת הטבע שלנו פינת נחשים שמאוד סיקרנה את אמיתי:

IMG_20160725_091747

בתמונה הוא הוציא ספר "מדעי" על זוחלים (שקנינו בביגודית של ויצ"ו!) ודיפדף בו. הצעתי לו לנסות להתאים את נחשי הפלסטיק שבפינה לנחשים שבספר, וזה מצא חן בעיניו מאוד:

IMG_20160725_091803

הפעילות ה"גדולה" הראשונה שעשינו סביב הנושא הייתה פעילות בצק. תכננתי להכין אותה עם בצק משחק ביתי, אבל אמיתי קיבל ליום ההולדת שלו (ממרתוש, המטפלת האהובה) ערכה חמודה של אוטו מלא בחבילות קטנטנות של בצק צבעוני- מושלם לרעיון שהיה לי. אז סידרנו "הזמנה ליצירה":

IMG_20160725_161814

יעלה כל כך ביקשה שאכין לה מגש (כן, קצת הזנחתי את התחום לאחרונה, למרות שיש שיפור), שהיא התגייסה בהתלהבות לעזור לי להכין וגם התחילה להשתמש בו הרבה לפני שהיה גמור…מה יש לנו כאן? חתיכות בצק קטנות במגוון צבעים, עיניים זזות קטנטנות:

IMG_20160725_161841

פאייטים שהזכירו לי קשקשים של נחש:

IMG_20160725_161824

גזירי קשים ומנקי מקטרות שהתחילו כרעיון שלי ללשון והפכו למגוון אפשרויות:

IMG_20160725_161829

ותוספת של יעלה- כלים שמייצרים נחשים:

IMG_20160725_161852

כאמור, עוד לפני שהמגש היה מוכן הילדים ניגשו לעבודה:

IMG_20160725_161518

אמרתי להם שזה מגש בצק בנושא נחשים, הבאתי את הספר מפינת הטבע והתחלתי לשחק בבצק לידם:

IMG_20160725_163048

יעלה דבקה בחקר הכלים:

IMG_20160725_162342

היא ביקשה להביא את ה"ברקס שלוחצים עליו עם היד". לקח לי די הרבה זמן להבין למה היא מתכוונת, אבל תקשיבו…אובייקטיבית, הילדה גאון. מי מכיר את הברקס הזה?

IMG_20160725_161845

היא הדגימה לאמיתי וגם הוא עשה ברקס:

IMG_20160725_162330

ולאט לאט נבנו יצורים חמודים:

IMG_20160725_162934

כאמור, גם אני שיחקתי, הרבה יותר בנאלי:

IMG_20160725_162234

אמיתי, מצידו, ניצל את ההזדמנות להמשיך לחקור את המיומנות החדשה אותה הוא משכלל בימים אלה:

IMG_20160725_161924

כבר כמה ימים שהוא לא עוזב את המספריים. הוא סקרן להפליא לגבי היכולות שלהם וממש מרתק לראות אותו חוקר ולומד את דרכי השימוש. בינתיים הפעילות המועדפת עליו היא גזירת חריץ קטן והמשך קריעה שלו. אמנם נתתי לו ערימת עיתונים לצורך זה, אבל בזמן הפעילות הוא בחר לגזור את נייר האפייה שמשמש לנו משטח, וגם את הבצק עצמו:

IMG_20160725_162439

הזמן שעמד לרשותנו לא היה ארוך, אז מיהרנו לאסוף את האביזרים, כך שלמחרת בבוקר הם היו מוכנים להמשך עבודה:

IMG_20160726_080908

הפעם יעלה בחרה להתמקד בשילובי צבעים (אין ספק שזה יתרונו הגדול של הבצק הקנוי מהסוג הזה, מגוון הצבעים שלו באמת אינסופי) ומאוד מאוד נהנתה מהתוצאה היפה:

IMG_20160726_081311

ממש הכלאה בין נחש לחד קרן :) נכון שהפעילות הזאת הופכת את הנחשים להרבה פחות מאיימים?! אמנם הילדים לא כל כך תרגלו את הפעילות המוטורית הנהדרת של גלגול נחשים כפי שתכננתי, אבל זה חלק מהכיף בפעילויות open-ended, אף פעם אין לדעת לאן הן יקחו אותך. הפעילות הבאה כבר הייתה הרבה יותר מציאותית, אבל עליה נדבר כבר ברשומה הבאה…

איך אתם עם נחשים?! כזאת חיה שנויה במחלוקת…כל כך הרבה אגדות וסיפורים, פחדים ואמונות…מה מתוך כל זה כדאי להעביר לילדים?! איזה אמצעי זהירות נגד הכשות אתם נוקטים?!

יוצרים בכחול

כחול ולבן- צבעים של השראה

יום העצמאות. עוד רגע הוא כאן, וכמו כל דבר אצלנו בתקופה האחרונה, ההכנות לקראתו מתנהלות בעצלתיים, וגם קצת בכאוס. לא יודעת איך זה קרה, אבל מתוך כל הסדר הזה שעשינו סביב פסח, נהיה פה מלא בלאגן…אבל בכל זאת אנחנו מצליחים לעשות דברים נחמדים, ויצירתיים. יעלה מאוד רוצה ליצור, כל הזמן ליצור. באלתור של בוקר אחד, אחרי שכבר אספתי את כל הרעיונות שלי לקראת החג בשקית אחת, ארגנתי לה פינת יצירה קטנה:

IMG_20160504_084836

סלסלת היצירה הקבועה שלנו עם מגוון של צבעים כחולים, מדבקות, נצנצים, נייר קרפ, שבלונות, חיתוכי סול ועוד הפתעות בכחול-לבן. לצערי, כנראה כי אני הייתי עוד מטושטשת מהבוקר, כל התמונות יצאו מטושטשות, אבל הן בכל זאת מעבירות את הרעיון:

IMG_20160504_085042

לצד הסלסלה הכנתי ליעלה מסגרת לבנה של איקאה ובתוכה דף (עבה) לבן. מכאן היא כבר המשיכה לבד, וזה הקולאז' הממש ממש מקסים שהיא יצרה:

IMG_20160508_210557

את הרעיון הבסיסי ל"שולחן היצירה" שאבתי מהאתר/בלוג הנהדר הזה. יש לה קונספט שלם של "שולחנות יצירתיים", שהם בעצם הזמנה זמינה ליצירה קלילה ופשוטה. בפנטזיה שלי אני מכינה לילדים שולחן כזה לעיתים הרבה יותר קרובות, בפועל לצערי, זה לא קורה מספיק…התוצאה של זה כל כך נפלאה. בעקבות ההתנסות הזו, יעלה ארגנה לה גם סלסלת יצירה קטנה משל עצמה. המטרה המוצהרת- להכין ברכה למדינה:

IMG_20160505_113353

ולקחה אותה איתנו לבילוי של בוקר במשק החי של הקיבוץ. אמיתי ואני בדקנו מה חדש אצל החיות (ובעונה הזו כל יום יש אצלן חדש…הפעם בעיקר הרשים אותו ריקוד החיזור של הטווס) ויעלה יצרה ויצרה:

IMG_20160505_114307

ניסיתי להציע גם לאמיתי פעילות קצת יותר מתאימה לו, אבל היא השתלטה גם על הרעיון הזה וממש ממש נהנתה:

IMG_20160505_114257

בינתיים יעלה התלוננה שאני לא מכינה לה מגשים, אלא רק לאח שלה…באמת שזה קצת יצא ככה, מודה. הכנתי לו סוג של מגש השחלה:

IMG_20160504_155646

למרות שהוא כבר לגמרי מצליח להשחיל את החרוזים האלו, הוא הרבה יותר נהנה לחקור אותם אחד אחד ואז לפזר אותם בבית…מבחינתי זה בסדר, חלק מהרעיון של מגשים זו ההזדמנות לחקירה. עוד סוג-של-מגש הוא הקופסה הכחולה שהכנתי לו. אמיתי ממש מתעניין בצבעים לאחרונה (את יעלה, אגב, זה לא ממש עניין אף פעם. בסופו של דבר היא למדה, אבל לא הביעה בזה שום עניין מעצמה). הוא הפנים בינתיים אדום, כתום (הוא קורא לזה "גזר", אבל מזהה ומשיים די בעקביות) וירוק. הכחול ממש לא דיבר אליו בינתיים, אז לכבוד החג הכנתי לו קופסה כחולה:

IMG_20160506_213805

קצת אורז שצבעתי בצבע גואש כחול, קצת כפות כחולות, כוסות, קאפקייק, ומגוון צורות- מגנט וחלק פאזל מעץ, ברגי פלסטיק ואומים תואמים בצורת ריבוע ומשושה, טבעות השחלה ו"פטריות" ועוד כחולים שאספתי בבית:

IMG_20160507_085230

כצפוי, אמיתי נהנה בעיקר מהאורז הצבוע, להיט מובטח של משחק תחושתי בגיל הזה…הוא התאמן שעה ארוכה במזיגה, גריפה (לא לגמרי בטוחה מה המילה העברית הנכונה לscooping), העברה ופיזור לכל עבר:

IMG_20160507_085311

אנחנו ממשיכים להוסיף לקופסה הזו עוד ועוד פריטים בצבע כחול, בהחלט משימה נחמדה. זו, אגב, לא הקופסה התחושתית המתוכננת לחג. אותה אני מקווה לעשות השבוע, כשיתחמם, היא מלכלכת ומדליקה…

עוד בגזרת המגשים, הכנתי במחשבה על יעלה, ובינתיים שניהם מתלהבים במידה שווה- לוח לבד נייד בכחול לבן:

IMG_20160508_072412

עוד מסגרת לבנה של איקאה, הפעם קטנה. החלק הפנימי שלה צופה בפיסת לבד לבנה. מלבד כחול ועוד כמה שאריות בדים כחולים נדבקים אחרים (לא כותנה…יש שם מעין ג'ינס קטיפתי ובד קורדרוי. כותנה לא תדבק מעצמה) גזרתי פסים ומשולשים והרי- לוח לבד ליום העצמאות:

IMG_20160508_072553

יעלה בעיקר התלהבה מהעובדה שהלבד נדבק מעצמו ולא נופל. האמת? זה באמת מלהיב:

IMG_20160508_162757

פעילות אחרונה שהספקנו בינתיים היא פעילות מסורתית להפליא- ריקודי יום העצמאות עם רצועות נייר קרפ בכחול ולבן:

IMG_20160505_084559

וכמובן שאי אפשר בלי האביזרים המנצנצים של החג, הו כמה שאני אוהבת אותם:

IMG_20160505_085402

עד כאן בניית האווירה. השבוע מתוכננות לנו עוד הכנות בהילוך גבוה, יחד עם יום הזכרון, שמביא איתו התמודדויות אחרות, סיפורים ושאלות. כמו בכל שנה, שבוע לא פשוט לכולנו…מאחלת לכולנו ימים משמעותיים וטובים, בסופם נוכל לחגוג בלב שלם עם הילדים שלנו יום הולדת למדינה.