Road Trip בישראל

או- איך טיילנו שבועיים בארץ, ונהננו כמעט מכל רגע

איפשהו במהלך הקיץ, בח"ל הגיע עם בשורה מפתיעה- מסתבר שהצטברו לו ימי חופש. די הרבה אפילו. אז אחרי החגים, הוא לוקח חופש.

כבר סיפרתי בעבר, שכשזה נוגע לחופשות, אני תמיד נוטה להישאר בבית. בח"ל נוטה להרפתקאות ולמסעות. המטרה היא למצוא דרך בה שנינו נהיה מרוצים, וגם הילדים, אם אפשר. את האפשרות של טיסה הצלחתי להוריד מהפרק די מהר, וככה התחיל להתגלגל במוחו הקודח של בח"ל הרעיון- מסע דרכים ברחבי הארץ. צדיק, הבח"ל שלי, שיודע את נפש…בהמתו. את הרעיון הוא טפטף לאט לאט. התגבר באלגנטיות על משברים ומכשולים שהצבתי בדרך, ודקה אחרי שסוכות נגמר- יצאנו לדרך. שני הורים, שני ילדים, ואוטו עמוס לעייפה. את הלו החתיך שלנו בחרנו להשאיר בפנסיון ביתי מפנק לתקופה, ונפרדנו ממנו ומהבית לשבועיים.

את המסלול בנינו יחד- אני דקרתי נקודות עניין שחשבתי שישמחו אותנו. ביומיום אנחנו נוטים להתרחק מאטרקציות. פה זו הייתה ההזדמנות שלנו להתפרע על אטרקציות ופעילויות ייעודיות ומיוחדות, בידיעה שזו תקופה יחסית רגועה ברוב המקומות. בח"ל בנה סביב זה מסלול, ותכנן מקומות לינה מגוונים לאורך הדרך. אריזות, ארגונים, הכנות של הילדים ויצאנו לדרך.

בשורה התחתונה- היו לנו שבועיים קסומים ומלאים באיזונים עדינים ומדוייקים.

היה לנו בילוי עירוני משובח בשלוש ערים גדולות:

ובילוי טבע שקט ושליו:

היו לנו אטרקציות מלאות עניין ופעילות:

וזמן רביצה והרגעות עמוקה:

הייתה לנו המון משפחתיות:

וגם זוגיות:

ואפילו קצת לבדנס:

היו לנו רגיעים קרירים וחורפיים:

ורגעים חמימים וקייצים, בשילוב שרק הסתיו שלנו יודע:

היה לנו מדבר צחיח:

וים עמוק וקריר:

הרבה פלסטיק:

אבל לא פחות חול ואדמה:

תרגול כישורי שטח:

וגם מלונות שמשאירים מקום לפינוק:

הרבה דמיון:

והרבה מציאות מעשית:

וגם ג'ירפות:

וחגיגת יומולדת אחת. בשבילי:

איזונים עדינים ומדוייקים, הרבה מאוד 'גם וגם', בלי להגיע ליותר מידי. תמהיל מדוייק שמתאים בדיוק לנו, בנקודת הזמן הזו, בהרכב הזה ובמצב הרוח הנוכחי.

אמנם התמונות מספרות הרבה, אבל למי שסקרן לדעת בדיוק איפה היינו ומה עשינו?

מסלול הטיול שלנו

התחלנו בירושלים, שם בילינו 3 לילות וימים. ישנו במלון במרכז העיר:

  • יום 1: בעיר העתיקה- השוק והכותל
  • יום 2: מוזיאון המדע ושוק מחנה יהודה (עם מנוחה באמצע)
  • יום 3: גן החיות התנ"כי, ביקור נוסטלגי בעמינדב ובבט לקינוח.
  • יום 4: בוקר יומולדת בעין פשחה ולינה בפסגת מצוקי דרגות (אירוח במדבר).
  • יום 5: סיור במצדה, לינה באוהל בערבה.
  • יום 6: ביקור חברים בערבה והגעה לאילת לפגוש את הדודים. לינה בדירת נופש שהזמינונו מראש
  • יום 7: המצפה התת ימי באילת וביקור בים.
  • יום 8: יום רגוע בדירה הכיפית שלנו, בריכה, קצת קניות ואחה"צ בטיילת של אילת.
  • יום 9: תמנע, פרידה מאילת ולינה באוהל בחניון בארות, במכתש רמון.
  • יום 10: ביקור בחי-רמון ובמרכז המבקרים מצפה רמון, פיקניק צהריים משובח ולינה בבית ספר שדה שדה בוקר.
  • יום 11: שדה בוקר, עין עבדת. נסיעה לבאר שבע וביקור דודים קצר. לינה בדירה שהוזמנה מראש בבאר שבע.
  • יום 12: לונדע ופארק הילדים, אייג'אמפ (עם מנוחה באמצע).
  • יום 13: חוזרים הביתה, עם עצירה אצל הסבים במרכז.

המלצות ותובנות:

  1. הכי הכי חשוב- לא למהר. לתכנן מראש, אבל רגע לפני היציאה לטיול לנשום עמוק ולהזכיר לעצמנו שזה לא מרוץ. שזו בדיוק ההזדמנות לזרום. אם משהו לא נכון למישהו מאיתנו, אפשר לשנות. לבלות בחדר זה לא "בזבוז זמן", לנוח קצת בצהריים מול מסך זה בסדר. אין צורך לסמן וי בסוף המסלול. מי שמכיר אותי יודע כמה זה קשה לי, אבל באמת, השינוי המחשבתי הקטן הזה שעשיתי במודע ובכוונה תחילה בתחילת הטיול שינה לי את כל החוויה.
  2. לתת מקום לכל אחד– לבדוק מה חשוב לכל אחד מהמשתתפים ולתת לזה את המקום הראוי. למשל לבח"ל ולי היה חשוב שנוכל לדבר בערב, וזה השפיע על סידורי הלינה שבחרנו. אמיתי בתקופת חיות טרף בחייו- אז הקדשנו זמן לגן חיות, חי בר, אקווריום כרישים ועוד לא מעט זמן בלמידה של חיות טורפות בארץ. יעלה מתלהבת מאוד מחדרים במלון (או באכסניה, או באוהל. סידורי לינה מרגשים אותה באופן כללי), אז הקפדנו תמיד להגיע למלון ולא למהר לצאת מיד אח"כ, כדי לתת לה זמן להתרגש וכו'.
  3. אוזניות– לפני הטיול קנינו לילדים נגן אמפי3 קטן, ואוזניות לכל אחד מהם. האוזניות איפשרו לאמיתי למסך רעשים, בעיקר בזמן נסיעה, שיעלה מאוד אוהבת לדבר, וגם איפשרו לשניהם לשמוע שירים שהם אוהבים. ללא ספק הקנייה הכי טובה בהקשר לטיול. 
  4. לא לזלזל באוכל– בח"ל צוחק עליי שבמשפחה שלי טיולים סובבים רק סביב אוכל (מה שנכון). אז השתדלתי למתן את העניין הזה, אבל לא לזלזל בו. אנשים רעבים פשוט לא נהנים. וגם כאלו שלא שתו קפה בבוקר. ואם אנחנו בענייני אוכל- בירושלים כמובן בבט, וגם ארוחת בוקר ב"קדוש", בקפה קורטדו שבמצפה רמון יש קפה קר נהדר ופיצה ענקית ונהדרת ממש, וב"פסטינה" האיטלקית שבבאר שבע יש ריזוטו 4 גבינות כל כך משובח שהוא היה סיום ממש הולם לטיול כולו. 
  5. לנקות את הראש- יצאנו לטיול הזה באמת באווירה של חופש. עם כמה שפחות דאגות ומשימות, עם כמה שפחות חיבורים לאינטרנט (לא תמיד עמדנו בזה, אבל התכוונו), עם הרבה רצון לביחד. אפילו את הציפיות הגבוהות הוצאנו לחופש. ומתוך החופש הזה צמחו דברים מופלאים. המון מחשבות. המון המון תובנות ודיוקים ותוכניות לעתיד והתרגשות. וחזרתי הביתה עם דרייב ענק לעשות, מתוך החופש הזה.
  6. ועוד טיפ אחד קטן- לקחת חופש מהחופש. לחזור הביתה יום מוקדם יותר, או (אם אפשרי) לקחת עוד יום חופש, לקחת את הזמן להיכנס לשגרה בהדרגה. לא לאבד את הטעם של החופש מהר מידי, לבית, לילדים, לגוף ובעיקר לנשמה לוקח קצת זמן לחזור למציאות.

ועכשיו אנחנו כאן, חוזרים לאט לאט לשגרה המבורכת שלנו, משתדלים להשאיר את הטיול נוכח בחיים שלנו עוד קצת. מסתכלים בתמונות, מתכננים להכין אלבום, משתפים בחוויות את כל מי שמוכן לשמוע. המחשבות שליוו אותי בטיול והבשילו לכדי החלטות קורמות לאט לאט עור, גידים, פיקסלים ומילים. הלך המחשבה המהורהר ממשיך ללוות אותי. הלוואי שאצליח לשמור קצת מmood הטיול הזה ביומיום שלי לפחות לעוד כמה ימים…

 

סיפור של חול ושל קרח

%d7%97%d7%95%d7%9c-%d7%95%d7%a7%d7%a8%d7%97-%d7%a0%d7%95%d7%a4%d7%a9%d7%99%d7%9d-%d7%95%d7%9e%d7%9e%d7%9c%d7%99%d7%a6%d7%99%d7%9d-%d7%97%d7%9c%d7%a72

נכון, ט"ו בשבט כבר ממש מעבר לפינה, ובחיי שיש לי כמה דברים נחמדים ממש לשתף, אבל לפני זה, אני ממש חייבת לשתף בחוויות מהיום השלישי והאחרון לחופשת החורף הצפונית שלנו, בעיקר בשל ההמלצה החמה מאוד שמסתתרת בין החוויות שלנו. האטרקציה המרכזית ביום השלישי הייתה בערך הדבר היחיד שתכננו מראש, ברגע ששמענו על המקום המופלא הזה:

31-img_20170128_122552

השותפה שלנו לחופשה גילתה את המקום הזה, וכמובן שאני מיד מיד התלהבתי. מתחם חול. מה אפשר עוד לבקש? נו, טוב, אולי אפשר גם לבקש שהוא יהיה ברמת הגולן, בסופ"ש הכי מושלג של השנה?! אז ביקשנו. וככה יצא. אחרי התארגנות ופרידה מהמלון, שמנו פעמינו לעבר הרמה המושלגת. כבר ביציאה מכפר גלעדי הציצו אלינו פסגות מושלגות מכל עבר, וככל שהתקדמו במעלה הרמה, אחוז הלבן עלה איתנו. אבל, הי, אנחנו פה קודם כל בשביל החול:

24-img_20170128_114019

מתחם "החול יכול" בקיבוץ עין זיוון הוא יוזמה מקסימה של זוג שחלם על חול, והגשים. מדובר באולם סגור, לא מאוד גדול, אבל עמוס להפליא בפעילויות. הפעילות נמשכת שעתיים- נכנסים כקבוצה, מקבלים הסבר קצר על המקום, על הפעילויות המוצעות ועל הכללים, ואז עוברים באופן חופשי בין התחנות השונות. כמו שרואים בתמונה הראשונה, אמיתי גילה את ארגז החול הענק ואת שפע הכלים המוצעים למשחק בו, וכל שנדרשנו לעשות פחות או יותר היה להוציא אותו משם אחרי שעתיים:

27-img_20170128_114604

יעלה, לעומת זאת, לא פספסה אף תחנה בדרך, למשל, שלושה שולחנות למשחק בשלושה סוגים שונים של חול- חול קינטי, בצק קינטי ו…מממ, עוד סוג מגניב שאני לא ממש זוכרת את שמו, אבל הוא אחר ונפלא:

29-img_20170128_121705

פינת יצירה בחול צבעוני:

28-img_20170128_120731

התנסות בצביעת חול (זה היה כיף!!! הבטחתי שננסה את זה בקרוב בבית עם צבע מאכל באבקה, נדווח):

32-img_20170128_123117

משחק בשולחן אור (הרבה יותר שווה מהנסיון שלנו בנושא…וכן, בתמונה זה אמיתי, שממש רגע לפני היציאה עשה בדיקה מהירה לשאר האטרקציות), עם מסך שמציג את היצירות שנוצרות על השולחן:

36-img_20170128_125405

אבל ללא ספק, ה-להיט, מבחינת יעלה, מבחינתי ולכמה דקות אפילו מבחינת אמיתי, היה חדרון קטן, צדדי ומבודד, מלא מלא קסם:

25-img_20170128_114148

חדר חשוך, בתוכו 5 קופסאות עץ עמוקות, כל אחת מוארת בצבע שונה, ומלאה בחול ים רך ונפלא, בצבע תואם לתאורה. כמה נהדר זה??????! וכאילו זה לא מספיק נהדר בפני עצמו, לצד קופסאות העץ, יש עוד פינה:

26-img_20170128_114217

נכון, קשה לראות בתאורה העמומה, אבל זה עדיין יפה…מדובר בקופסאות עץ (עוד קופסאות עץ! כבר הזכרתי שאני אוהבת קופסאות עץ?!) מלאות בהמוני חלקים למשחק דמיוני- פליימוביל, בעלי חיים, רקעים שונים, הרי געש, הרי שלג ועוד ועוד הפתעות. הזמנה מושלמת ליצירת עולמות דמיוניים:

34-img_20170128_124218

וכמה שהחול נעים:

35-img_20170128_124356

בתום השעתיים היינו האחרונים לעזוב את המקום, והפרידה לא הייתה קלה, בכלל:

30-img_20170128_121756

מזל שבחוץ הייתה עוד אטרקציה תחושתית מדהימה:

37-img_20170128_131105

אחרי משימת חילוץ קצרה של הרכב שלנו, התפנינו לכיף קפוא:

38-img_20170128_131635

לאמיתי קפא האף אחרי כמה דקות, יעלה לא הסכימה להיפרד גם הפעם:

39-img_20170128_131705_1

אחרי שאפילו לנו נהיה קצת קר, עשינו דרכנו הביתה, ממש מחו"ל:

40-img_20170128_132930

עם עצירה אחרונה לנשנושים, כלומר, לפרצופים:

41-img_20170128_144513

חזרנו הביתה, מאוד מאוד עייפים, ומאוד מאוד מרוצים. מי היה מאמין, לפעמים חופשות זה דווקא דבר נחמד…

יום הולדת שמח. ממש

|זהירות פוסט ארוך ועמוס תמונות לפניך!!!|

ברשומה הקודמת סיפרתי על פתיחת חגיגות יום ההולדת המופלאות שבח"ל ארגן לי. אז אחרי שהתחלתי את הבוקר במפגש יצירה נהדר ממש, חזרתי לבית הוריי. הילדים ישנו, ואנחנו יצאנו, בשקט בשקט, לחלק הזוגי של החופשה שלנו. מהר מאוד עצרנו להנות מהנוף. כמה אני אוהבת שדות כותנה:

IMG_20151016_145836

המשכנו עוד בנסיעה, ולאט לאט התברר היעד- נוסעים לים המלח. רגע לפני שמגיעים, עוצרים לעוד תצפית יפה, כי "כל העניין הוא לשתות משהו קר בלב מדבר":

IMG_20151016_165442

וסלפי זוגי אחד ויחיד שצולם לאורך החופשה:

IMG_20151016_165939

בשישי אחר הצהריים הגענו למלון "לאונרדו קלאב ים המלח". בילינו במנוחה, בשינה, בקריאה, בבריכה, בשומדבר של ממש, אפילו קצת ביצירה:

IMG_20151017_205818

עד לבוקר יום ראשון, בוקר היומולדת שלי. כמיטב המסורת המשפחתית (מהצד שלי, הפסיכי :), בבוקר חיכתה לי סוג-של-סלסלת-יומולדת:

IMG_20151018_081135

בלונים, מתנות קטנות (את המתנה הגדולה מבח"ל כבר קיבלתי מראש ואני נהנית ממנה ברגעים אלה ממש- מחשב חדש, חתיך ומפנק) ובעיקר ברכה:

IMG_20151018_081140

טוב, נו, ספר ברכות. ספר שמנמן, עם אוסף ברכות ותמונות, אוסף מרגש מכל ענפי המשפחה, חברות, יוצרות מדופלמות וכאלו שמתקרבים למספריים רק עם איומים (או עם מרשם מהרופא…מסתבר). אני לא מפסיקה לדפדף בו מאז, מתרגשת ונהנית כל פעם מחדש. מנצלת גם את הבמה פה, להודות שוב לכל משתפי הפעולה. לא היה לי הרבה זמן להתלהב ולהתרגש, היינו צריכים למהר לארוחת הבוקר ואז לצאת לנסיעה:

IMG_20151018_101115

דרך הנופים הנהדרים של ים המלח, הגענו לאהובתי, ירושלים, ושם פגשנו את הבייביסיטרים הטובים בעולם- סבא וסבתא, עם יעלה ואמיתי. למרות ציפיותיי/חששותיי, הם הסתדרו ממש טוב עם ההיעדרות שלנו ואפילו לא יצאו מגדרם כשנפגשנו. משמח? במידה מסויימת. בכל מקרה, נפגשנו באחד המקומות הכי כיפיים בעיר הכי כיפית- מוזיאון ישראל. כמובן שהלכנו הישר אל אגף הילדים, כי זו הדרך לחגוג יומולדת:

IMG_20151018_114251

IMG_20151018_114517

תערוכת "יום הולדת" מציגה כבר די הרבה זמן, ואותו "די הרבה זמן" אני רוצה להגיע אליה. לפני בערך חודש הבנתי שכנראה פספסתי את ההזדמנות, כי התערוכה נסגרת. לשמחתי הרבה, האריכו אותה בעוד כמה ימים וניצלנו את ההזדמנות היטב:

IMG_20151018_114630

מי יכול לעמוד בפני חגיגת יומולדת ענקית?! אף מבוגר, ובטח שלא ילד (את הקסם הזה יצרה האמנית טל טנא-צ'צקס):

IMG_20151018_114734

עברנו דרך תערוכה נהדרת לא פחות, "תערוכה בקופסה", שממזערת 50 שנה של תערוכות באגף הנוער לקופסאות עץ נהדרות:

IMG_20151018_115035

וחזרנו לחגיגות יום ההולדת, עם מוצגי ווידאו:

IMG_20151018_120737

מתקני שעשועים:

IMG_20151018_121047

נר שנושפים עליו והוא בתמורה מצלם אותך, שימח לבב ילדים:

IMG_20151018_121211

ולא פחות לבב אבות וסבים:

IMG_20151018_121357

המתקן המדליק הזה (תרתי משמע וכאלו) מדפיס את התמונה מיד, וגם מצרף אותה למעין מצגת תמונות על מסך. כמה מלהיב לראות את הפרצוף שלך על המסך, בסרט!

IMG_20151018_121531

בכלל, התערוכה מלאה טריקים טכנולוגיים מלהיבים ומעניינים, שמצליחים לעורר הרבה מחשבות על חגיגות בימי הסמארטפון, ובכלל. למשל, עבודה שממש הלהיבה את יעלה וקצת העציבה אותי, למרות שהיא יפה (ויסלחו לי האמנים המוכשרים שהתקשיתי לאתר את שמותיהם במגוון הקטלוגים שאספתי בסיור). סרטון בו רואים כסא לבן על רקע לבן. הצופים מתבקשים לבחור את גילם, והכסא מתרומם כמניין שנותיהם, לקולות החוגגים, עד לקונפטי המיוחל. שבלונה של יומולדת:

IMG_20151018_121607

בסיום התערוכה לא וויתרנו, כמובן, כל ביקור בספרייה המופלאה של אגף הנוער. כמה שאנחנו אוהבים ספריות ילדים:

IMG_20151018_125208

ובסופו של דבר בילינו גם במבואה האינטראקטיבית של המוזיאון, שם כל אחד מצא במה להתעסק:

IMG_20151018_125618

מפה מדברת ומוזזת של המוזיאון. וממש לידה עמדה של ציור עם מודל דומם ועמדות מחשב שמאפשרות לצייר וגם ליצור קולאז'ים מדוגמאות שונות:

IMG_20151018_125728

וגם מגירות וארונות שכיף לפתוח ולגלות בהם אוצרות:

IMG_20151018_130120

גם בחצר לא נגמרו ההרפתקאות:

IMG_20151018_131002

בית על העץ. במוזיאון. איזה דבר נפלא זה מוזיאון לילדים:

IMG_20151018_131104

היה לנו קשה להיפרד, אבל העייפות והרעב התחילו לתת אותותיהם. המשכנו לארוחת צהריים חגיגית, אחריה נפרדנו מסבא וסבתא, וחזרנו- בח"ל, אני, יעלה ואמיתי, למלון. כן, כן, טוייסט בעלילה. במלון המשכנו לחגוג:

IMG_20151018_183446

כמובן שהכי הכי כיף לעזור לאמא לפתוח מתנות:

IMG_20151018_183642

(ספר צביעה והרהורים בהשראת הנסיך הקטן, לתוהים. קיבלתי/קניתי עוד שני ספרים ליום ההולדת הזה, והזמנתי לי לא מעט מתנות שוות מכל הסובבים). את בוקר יום שני פתחנו מול הנוף הנהדר:

IMG_20151019_075425

והתחלנו לנצל את כל הכיף שהמלון מציע לילדים, בשבילם בעצם הוא קיים. למען האמת, עוד בערב עשינו גיחה קטנה למופע הערב של צוות הבידור. בהשפעתו יעלה הייתה במצברוח יצירתי. היא ביקשה לאפר בובה:

IMG_20151019_093004

ואז היא לגמרי נכנסה לזה. אחת התמונות האהובות עליי ביותר מהחופשה:

IMG_20151019_093056

אמיתי בינתיים העסיק את עצמו שעה ארוכה להפליא בהוצאת הצבעים מתיק הפלסטיק והשחלתם חזרה פנימה:

IMG_20151019_093409

כשאמיתי פרש לשנת הבוקר שלו, יעלה ואני פנינו לפעילות במועדון הילדים, המקום החדש הכי אהוב על יעלה:

IMG_20151019_110408

אחרי שתכננה ועיצבה בערך שעה את כובע השף שלה, המאסטר שף הקטנה הדגימה עד כמה טבועה בה הפעילות התחושתית שלנו, כשמצאה דרכים חדשות ללוש את הבצק לפעילות הפיצות:

IMG_20151019_110957

ועיצבה אותה מסודר-מסודר, כמו שהיא אוהבת:

IMG_20151019_111524

בזמן שהפיצה נאפתה יצאנו לבלות בבריכה, בכל זאת, חופשה:

IMG_20151019_112759

שני הדגיגים, כמובן, היו מאושרים:

IMG_20151019_112819

אין כמו קרטיב בבריכה. כבר אמרנו, "כל העניין הוא לשתות משהו קר בלב מדבר":

IMG_20151019_122106

קצת אחר כך הפיצה הייתה מוכנה, ולמען האמת, ממש ממש טעימה:

IMG_20151019_160611

לא הכל היה מושלם במלון, אבל הוא בהחלט היה נהדר לילדים, למרות החששות שלנו. אפילו יכולנו "לתרגל מונטסורי":

IMG_20151019_161005

וגם לבלות בסדנת תיפוף בתופים ממוחזרים:

IMG_20151019_161806

לצבוע וליצור אינספור יצירות אמנות:

IMG_20151019_162724

להנות מהמטעמים:

IMG_20151019_165017

לבנות מגדלים:

IMG_20151019_172237

לטפס:

IMG_20151019_173122

לתרגל קפיצה:

IMG_20151019_173128

להופיע על במה (הייתה הופעה בה הוזמנו לככב כל הילדים. יעלה מאוד התלהבה ונכנסה לזה, אבל ברגע האחרון התחרטה. אמיתי השקיע מאוד בחימום האווירה):

IMG_20151019_195554

IMG_20151019_195947

ולחזור הביתה עם מלאי של תמונות, חוויות ומזכרות שיספיקו לפחות עד היומולדת של השנה הבאה:

IMG_20151019_172905

טוב, נו, תמונה קצת מוזרה לסיים בה את הרשומה…אבל בכל זאת, הלב של הבלוג מתרכז בפעילויות לילדים, לא? אז מסיימת את סיכום החגיגות הארוך להפליא הזה ברעיון חמוד ממש ליצירה קלילה שנהננו ממנה במיוחד במועדון הילדים של המלון- תיק בקלי קלות. האביזרים הדרושים: ציור על דף מדפסת רגיל (יכול להיות ציור מודפס וצבוע או ציור חופשי של הילד), עוד דף חלק/טיוטה (זה לא משנה, לא רואים אותו), שקף, מנקה מקטרות ומחורר.

נותנים לילד לצייר/לצבוע עד שהוא מכריז ש"הציור מוכן", מקפלים את הציור לחצי. את הנייר הנוסף חותכים לשני חצאים, מוודאים שגובה החצאים מתאים לגובה החצאים של הציור ומקפלים לאקורדיון. מקפלים גם את השקף לחצי ויוצרים סנדוויץ': שקף, ציור, אקורדיון בקצה אחד ואקורדיון בקצה השני. מקפלים ומהדקים את הסנדוויץ' בשני הקצוות העליונים (ראו סיכות בתמונה). לסיום מחוררים שני חורים בחלק העליון, חוצים גם את מנקה המקטרות לשניים, משחילים ידיות וזהו, התיק מוכן!

אני די בטוחה שזו הרשומה הכי ארוכה שאי פעם פרסמתי, אבל היה לי קשה לפצל אותה…מקווה שהצלחתם להנות לפחות מחלקים נבחרים ממנה. אני בכל אופן נהניתי מכ-ל חלקי יום ההולדת המושלם שבח"לי ארגן לי, בסיוע מעורר השתאות של כל החברים ובמיוחד כל בני המשפחה, ואין לי אלא לאחל לעצמי שממש ככה יראו השנים הבאות- מלאות באהבה, משפחה, חברים, איזון נהדר, יצירה, מנוחה, עשייה, למידה, יופי ובריאות. אמן.