הכל זהב

שבוע חגיגות יום הולדת 6 חלף עבר לו. ואיזה שבוע יום הולדת זה היה. אינטנסיבי, משמח וכל כולו זהב.

חגיגות יום ההולדת של יעלה הן תמיד אירוע מרגש וגדול בביתנו. זה התחיל כבר שהיא הייתה בת שנה (אז החגיגה הייתה לגמרי בשבילי…) ומאז יום הולדת שלוש ועד היום, החגיגות הלכו ותפחו (כמובן שסיפרתי על החגיגות הקודמות שלנו- יום הולדת 3 בסימן אהבה, יום הולדת 4 בסימן פרחים ויום הולדת 5 בסימן פורימי ) . רגע לפני שהתחלנו לתכנן את יום הולדת 6 עצרנו לחשוב קצת למה אנחנו עושים את החגיגה הזו. מהמחשבות האלו נוצרו כמה "עקרונות יסוד" בנושא ימי הולדת:

  1. יום הולדת זה רק תירוץ לתרגל את שריר הרצון. זו ההזדמנות של כלת השמחה לדייק לעצמה מה היא אוהבת, להגיד בקול רם מה היא רוצה, לחלום בגדול וגם להגזים. פעם בשנה.
  2. יום הולדת זו חגיגה שכל כולה סביב החוגגת. לכן, הכל צריך להיות מותאם לדברים שהיא אוהבת. מאוד. ולכן, המתכננת המרכזית היא ילדת יום ההולדת. וגם המפעילה. זו החגיגה שלה. לפני כמה חודשים יעלה חזרה מיום הולדת של חברה X ואמרה "X הייתה העוזרת של אמא שלה. ביומולדת שלי, את תהיי העוזרת שלי". אז ככה.
  3. גם ברמה המשפחתית, חשוב לעצור מידי פעם ולהקדיש את כל כולנו למה שמשמח את האחר(ת). לעשות לה טוב, להגיד לה את כל מה שאנחנו אוהבים בה ולחגוג את קיומה כחלק מהמשפחה.
  4. ברמה הפרקטית-
    1. קל ונוח יותר לארגן את יום ההולדת סביב נושא מאחד.
    2. אמנם המטרה היא כלת השמחה, אבל יום ההולדת לא אמור להיות עונש לשאר בני המשפחה או האורחים, ולכן- פשטות, פשטות, פשטות. להכיר את המגבלות ואת החוזקות שלנו ולהשתמש בהן היטב כדי לתכנן אירוע לרווחת כולם.
    3. קל לארגון, קל לתפעול וקל לקיפול.

* השולחן נראה חגיגי ומושקע, בזכות המיקוד. נכנסנו לחנות החד"פ, בלי התלבטויות מיותרות, בחרנו את כל הכלים הזהובים שהיינו צריכות. להוספת החגיגיות, צבענו בספריי זהב כמה ענפים, אצטרובלים, נוצות ועלים מהגינה, והרי לנו שולחן יום הולדת זהוב, בלי הרבה עבודה.

החגיגה הראשונה הייתה בעצם, מבחינת יעלה, החגיגה המרכזית. בפעם הראשונה חגגנו בחגיגה נפרדת שמיועדת אך ורק לחברות (וחברים, מעט). יעלה תכננה את החגיגה הזו בראש במשך חודשים, ארוכים. נקודת המוצא שלה הייתה- התעמלות קרקע. היא רצתה לחלוק עם חברותיה הטובות ביותר את אהבתה הגדולה. היא דמיינה אותה על במה (במיקום מדוייק וספציפי בקיבוץ), את כל החברות מתרגלות עמידות ידיים וגלגלונים על הדשא, ומקבלות מדליה. לתוכנית הבסיסית נוספו עם הזמן תיבת אוצר בצבע זהב, מטבעות שוקולד, נצנצים זהובים ועוד כמה דברים שיעלה רצתה שיקחו חלק בחגיגה שלה. יצאנו לדייט זוגי, רק היא ואני, עם מחברת חדשה ונקייה. כתבנו את כל החלומות בדף אחד. בדף אחר ערכנו רשימת מוזמנים, רשימת כיבוד ואפילו התחלנו את רשימת המתנות.

מתוך כל התוכניות, בנינו יחד מסע "חפש את המטמון", עם סיפור מסגרת, תחנות כיפיות בדרך ותיבת אוצר שווה. ככה זה נראה בהתחלה:

"לפני שנים רבות, בממלכה רחוקה רחוקה, הייתה מתעמלת מוכשרת שקראו לה יעלה. יעלה השתתפה בתחרות ההתעמלות החשובה ביותר בעולם, "האולימפיאדה", וזכתה באוסף מדליות זהב. מאושרת וגאה התכוונה לחזור הביתה, אבל אז גילתה שאוצר המדליות היקר שלה נעלם. היא גייסה את הבנות האמיצות ביותר בממלכה, כדי לצאת איתה למסע להחזרת המטמון האבוד.

לפני שיצאו לדרך, הגיבורות שמעו סיפורים על  מכשפות, מפלצות וענקים שבדרך. כדי להיות מוגנות, הכינו להן, רגע לפני היציאה, שיקוי הגנה של אלופות":

לצורך הכנת השיקוי כל משתתפת קיבלה צנצנת קטנטנה (ממוחזרת) עם אוסף של נצנצים זהובים בגדלים שונים, ובקבוק ספריי ריק. הבנות מילאו מים בבקבוקים הריקים, ואז שפכו את הנצנצים, ערבבו היטב, וקיבלו שיקוי הגנה מנצנץ:

"הבנות התחילו במסע למציאת האוצר":

המסלול תוכנן סביב הבית שלנו, ברדיוס קטן וללא כבישים בדרך, כדי שנוכל לעשות את המסע בקלות גם ללא הורים מלווים. וכמובן- יעלה היא המובילה.

"כדי לעמוד בתלאות המסע, הן ידעו שהן חייבות לחזק את הגוף":

כאן, התפקיד שלי היה לחבר בעדינות את ילדת יום ההולדת קצת לקרקע. מכיוון שלא כל חברותיה הן מתעמלות מנוסות כמוה, החלטנו להפריד-תרגילים בסיסיים (שבחוג שלה נקראים "חימום") שכל הבנות  יעשו יחד, בהדרכתה של יעלה:

ואחריהם תרגילים מורכבים יותר, שיעלה תעשה בפני הבנות בתור "הופעה":

"חזקות ומוגנות על ידי השיקוי, יצאו לחצות את הנהר הגועש. כל אחת מהבנות האמיצות מצאה לה סירה, שהובילה אותה, בטוחה, אל הגדה השנייה של הנהר":

הנהר הגועש שלנו היה בעצם פארק חבלים קטן שממוקם ליד הבית שלנו. הילדים טיפסו על החבלים ועל הצמיגים כדי לא לטבוע. כמה גלים גבוהים אילצו אותן להחליף סירות, עד שכולם הגיעו לחוף מבטחים.

"כשירד הערב, מזג האוויר התקרר. כדי להתחמם, רקדו הבנות ריקוד יום הולדת מכושף סביב המתעמלת יעלה. כדי לשמור על החום, מצאו עוד ועוד שירי יום הולדת, עד שהבוקר עלה"

"לקראת השלב האחרון במסע, החליטו האבירות שעליהן להצטייד באביזרי הגנה, שיעזרו להן להתגבר על כל איום בממלכה. כל אחת מהאמיצות הכינה לה גלימה, מסיכה ומגן בצבעי המסע":

חזרה בחצר הבית שלנו, חיכתה פינת יצירה, כמיטב מסורת ימי ההולדת של יעלה. כזו שלא דורשת יותר מידי הפעלה, ומאפשרת למשתתפות להנות מהיצירה בעצמן. הכינונו מראש מגוון קישוטים זהובים- טושים, צבעי פנדה, מדבקות, טפט זהב, דבק נצנצים ודמוי-טוליפ ועוד. כל אחת קיבלה מגן (כלומר, תחתית קרטון לעוגה), גלימה (כלומר סינור מאל-בד, כן כן, שאריות מיום ההולדת של השנה שעברה) ומסכה (אמת, גם הן נשארו מפורים של לפני שנה). היצירה נמשכה זמן די ארוך, וכשראינו שהן מתחילות למצות, תלינו את העבודות לייבוש על חבל הכביסה והמשכנו הלאה. עוד הערה חשובה לשלב זה- בהזמנה שנשלחה להורים מראש (בווטסאפ…מן הסתם) הילדות התבקשו להגיע בבגדים לא-חגיגיים מידי, עם אזהרת ספויילר ללכלוך אפשרי. הכי טוב להוריד מעלינו אחריות לנזקים עתידיים.

"לבושות ומוכנות, הגיעו לתחנה האחרונה. הן התפזרו בשטח והתחילו לחפש את תיבת האוצר הזהובה":

בכוחות משותפים, ועם קצת רמזים, הן הצליחו לאתר את האוצר ולעבור לרגע הגילוי המרגש:

בתוך תיבת האוצר חיכה לכל משתתפת אוצר משלה:

"שקיות ההפתעה" המסורתיות בטוויסט זהוב. בתוך כל קופסה, לפי תכנונה של יעלה:

קופסה אישית של בצק משחק ביתי עטור נצנצים זהובים, מטבע שוקולד ענק ומדליה אישית.

"כדי לחגוג את הניצחון הן התכנסו פעם אחת אחרונה, להנות ביחד מסעודה חגיגית, ומעוגה":

לפני העוגה הייתה סעודה קלה, בה כל המאכלים נבחרו על ידי יעלה- לזניה, בלינצ'סים ובורקס גבינה.

בדיוק בזמן לשנ"צ מפנק של שבת, החגיגה נגמרה עם ילדת יום הולדת מאוד מאוד מאוד שמחה. שחיכתה בקוצר רוח לשבוע שעמד לפניה-

בשני אחה"צ דייט יום הולדת פרטי עם אמא,

ברביעי, יום ההולדת עצמו, יום כיף משפחתי לפי בחירתה (לא, לא טסנו בכדור פורח. היינו במשחקיה. אבל ראינו שני כדורים פורחים מתנפחים וממריאים):

ובשבת שאחרי, עוד חגיגה אחת אחרונה, הפעם עם המשפחה. עם אותו מוטיב זהוב, עם אותם כלים ואביזרים, עם אותה פינת יצירה לבני הדודים ואפילו עם אותה שמלה (ונרות. ששש, אל תגלו). רק האוכל היה טרי. ויותר:

שבוע שלם של חגיגות זהובות ומשמחות. ערימת מתנות קצת מוגזמת אבל מאוד מדוייקת. שני הורים קצת מותשים אבל מאוד גאים ושמחים על שש שנות הורות לילדה זהב. ילדת יום הולדת מאושרת שמתחילה לתכנן את השנה הבאה. ואח אחד אוהב שפרגן באמת כל השבוע, ועכשיו התפנה לתכנן את יום ההולדת שלו. מזל שיש עוד חצי שנה:

מזל טוב לילדת הזהב האהובה והאלופה שלי. שתמיד תדעי בדיוק מה את רוצה, שגם כשתגדלי תזכרי איך להגיד את החלומות שלך, לתרגם אותם לתחנות ולמשימות, לרתום לצידך את כל הגיבורות האמיצות שרק תרצי, להתלהב ולשמוח מכל הלב, ולהדביק את כל מי שסביבך באהבה שלך.

מתנות ליום הולדת 6

אני לא בטוחה איך זה קרה, אבל בעוד שבוע וקצת ליעלה יש שוב יום הולדת. בחיי, לפני רגע סיימנו את החגיגות של השנה שעברה, והנה מתחילים את כל הסאגה מההתחלה. והגוזלה שלי כבר בת 6. שש. וואו.

כמיטב המסורת, לקראת החגיגות הבאות עלינו לטובה, התיישבנו להכין רשימת מתנות שישמחו את יעלה, וגם את הוריה. אפשר להציץ ברשימות הקודמות של יעלה:

מגיל 4 ויש גם חלק שניומגיל 5 

וגם של אמיתי מגיל שנתייםומגיל 3 

ובכלל, למי שמחפש מתנות ליומולדת ולאירועים אחרים, יש בבלוג המון רשומות שמספרות על מתנות שאנחנו הכנו לחברים ולאהובים, נראה לי שהגיע הזמן להוסיף עוד קטגוריה לתפריט של הבלוג…מקבץ אקראי להמחשה- ערכת מוסך מבצק, קופסה תחושתית בהתאמה אישית, ועוד רשומה עם שישה רעיונות למתנות ביתיות לאירועים שונים. אבל הפעם, אנחנו כאן כדי להרכיב רשימת מתנות עדכנית לקראת יום ההולדת של יעלה.

כמו בכל שנה, התחלתי לפצח את האתגר באמצעות רשימה-מקדימה. רשימת הדברים שמעניינים את יעלה רגע לפני יומולדת 6. לרשימה נכנסו, בלי יותר מידי מחשבה או הבחנה, כל הנושאים, המשחקים, הפעילויות והדברים שהעסיקו אותה בתקופה האחרונה: התעמלות קרקע, פליימוביל, נשים שהשפיעו, שלום, מלחמה, שיוויון וצדק, אמנות ויצירה, תינוקות, אותיות וקריאה, רצון להיות גדולה, אחראית, עצמאית, מים, בריכה, תחפושות, מוזיקה, עולם קטן- קופסת חול.

מתוך רשימת האהבות, יצאנו להרכיב את רשימת המתנות. כזו שתתן אפשרות לכל תקציב, שתשמח את יעלה (וגם את הוריה), שתהיה מגוונת וגם נגישה ותאפשר עוד כיוונים לגיוונים.

דברים שכבר יש ליעלה, אבל אם לא היו הם היו הראשונים ברשימה:

  • בית בובות- יעלה קיבלה את שלה ליומולדת שלוש, ומאז ועד היום הוא המשחק הכי שימושי שלה. זו בעיני מתנה מומלצת ליומולדת 3, 4, 5, או 6. הוא מעסיק אותה שעות ומאפשר לה ליצור עולמות חדשים בכל פעם, על פי הנושאים שמעניינים אותה באותו רגע.
  • פליימוביל- אין הרבה מה להוסיף…גם כאן. את הערכה הראשונה של הפליימוביל יעלה קיבלה במתנה לגיל 3. היא אוספת כל הזמן תוספות לאוסף שלה. מכיוון שסביב חנוכה היא אספה לא פחות משלוש (!) ערכות גדולות חדשות, הודעתי לי שביום ההולדת הזה אנחנו ממתנים את הפליימוביל. אבל בגדול- זו המתנה הכי טובה שיש בעיני, לכל יומולדת 6. אפשר לבחור ערכה לפי תחומי העניין של הילד (כמו חדר התינוקות שבתמונה) או ערכות כלליות שמאפשרות אינספור התאמות ודמיונות:

  • מגוון של תחפושות- גם זה נכון לגיל 3 כמו שזה נכון לגיל 6. אנחנו אוספים תחפושות כל השנה, ואת יום ההולדת לרוב מנצלים לרכישת תחפושות מיוחדות שאנחנו לא מצליחים לאלתר או להשיג ביד שניה (רוב התחפושות שלנו מגיעות משני המקורות הנ"ל). הקרבה של יום ההולדת לפורים עוזרת לנו מאוד בהיבט הזה. ארון התחפושות שלנו עמוס לעייפה וזקוק למיון בדחיפות, אז בינתיים אנחנו רק נהנים ממה שיש לנו:

  • נגן מוזיקה ואוזניות- בגיל6, ליעלה כבר יש טעם מוזיקלי מובחן, והיא נהנית במיוחד להתעמק במילים של שירים (גנטי, אולי?!). נגן המוזיקה והאזניות שקנינו לאמיתי לקראת הטיול שלנו, יחד עם עוד זוג אוזניות עבורה, משמש אותה נאמנה כשהיא רוצה לשמוע מוזיקה עם עצמה. 
  • "הרשימה" לילדים- אני לא זוכרת באיזה אירוע קנינו את הספר/חוברת הזה ליעלה. שמעתי הרבה על יובל אברמוביץ וקראתי הרבה דברים שהוא כתב ברחבי הרשת, אבל את ספרי המבוגרים שלו עדיין לא קראתי…בכל מקרה, הגרסה לילדים, ובעיקר החלק שהוא "חוברת עבודה", מאוד מאוד אהובה על יעלה והיא חוזרת אליה שוב ושוב ושוב:

אז מה כן?! ה-רשימה של יעלה:

  • התעמלות: מאז אולימפיאדת ריו2016, שהייתה אירוע משמעותי מאוד בביתנו (וגם פה בבלוג…), יעלה חולמת לקבל מדליה. את האימונים בהתעמלות קרקע היא התחילה תוך כדי האולימפיאדה ולא הפסיקה מאז. בספטמבר האחרון היא התחילה להתאמן גם בחוג "רשמי" והיא פורחת. היא מתאמנת בכל רגע פנוי, עברה ל"קבוצת הגדולות" וחולמת על מדליות. כל החגיגות שהיא תכננה עוסקות בנושא, ובאופן כללי- זה מרכז החיים שלה כרגע. אז מתנות-
    • מזרון התעמלות: זו המתנה שהיא תקבל מאיתנו. אחרי שביררתי מחירים של מזרונים "מקצועיים", מזרון הפעילות של איקאה הוגדר כעונה לגמרי על הדרישה. הוא עבה וחזק כמו מזרון התעמלות, הוא מתקפל ונראה לי שהמימדים שלו נוחים לגודל של בית סביר (ולא אולם התעמלות). מקווה שהוא יעמוד בציפיות:

    • קלפי בלט: יש לנו את קלפי היוגה מהסדרה הזו, וממש עכשיו רכשנו שתי חפיסות קלפים לחברות אחרות שחגגו יומולדת, וביקשו את הקלפים אחרי ששיחקו בהם בביתנו. כחלק מהעניין בהתעמלות על ענפיה, יעלה ביקשה גם את ערכת הבלט. עדיין לא ראיתי אותם בלייב, אבל אני מקווה שהאיכות והסגנון דומים לאלו של ערכת היוגה שאנחנו כל כך אוהבים:

    • מדליה/גביע: כל מתעמלת צריכה מדליה. וגביע. או לפחות ככה יעלה חושבת. אני לא בטוחה אם זה מגיע מהמקום התחרותי, המנצנץ, הקישוטי או הרשמי, אבל היא חולמת על מדליות. וגביעים. אז יש לה קולקציית "מקסטוק" של מדליות וגביעים, וליום ההולדת שלה היא הזמינה מדליות "אמיתיות", שסבתא שלה מצאה בחנות ספורט

  • ספרים: בתקופה האחרונה התחלנו לרענן את מדפי הספרים שלנו ולהתאים אותם לגילאים המתבגרים בביתנו. בשוטף אנחנו משאילים ספרים מהספריה וגם מסבתא, ונוצר מצב שהמלאי בבית היה פשוט לא מתאים.
    • אגתה כריסטי, מתוך הסדרה "קטנות גדולות"- בקרוב מאוד תגיע רשומת המלצות (שתוכננה להיות רשומת המלצות חורף, אבל יתכן שתהפוך לאביבית :) עם המלצה מפורטת על הסדרה הזו. בינתיים, אגתה כריסטי היא האחרונה שנותרה לנו בתרגום העברי (מחכות בקוצר רוח להמשך התרגומים, יש שם כמה מבטיחים…). הספר שלה קצת אפל ומפחיד, אבל יעלה החליטה שהיא מוכנה להתמודד איתו

  •  "זוג והרופאים המעופפים"/ ג'וליה דונדלסון ואקסל שפלר: האמת, זה ממש לא ספר לגיל 6. הוא בהחלט היה יכול לככב ברשימה של גיל 4, ואפילו של גיל 3. אבל יעלה ביקשה אותו. במפורש. את הספר "זוג" יעלה ואני קנינו במתנה לאמיתי. ספר שמדבר על דרקונים, אבירים ונסיכה מזווית לגמרי אחרת. אמיתי מאוד אוהב אותו, אבל יעלה אוהבת אותו עוד יותר. ומכיוון שכמה מהספרים האהובים עליי מוגדרים כ"ספרות לנוער", נראה לי שלא נכון להשתמש בגיל כקריטריון מרכזי בבחירת ספרים:

  • ספר על התעמלות קרקע: כידוע, אנחנו מאוד אוהבים ספרי עיון. כל נושא "חם" בביתנו זוכה לספריית עיון קטנה משלו, שאנחנו מלקטים ממגוון מקורות. התחום של התעמלות קרקע הוא לא קל בנושא הזה. מצאתי מעט מאוד ספרים בנושא בעברית, וכולם מיועדים למבוגרים. לשמחתי, אחרי הההצלחה האדירה של נבחרת ההתעמלות של ארה"ב באולימפיאדה, באנגלית יש מבחר מרשים יותר, ואמזון רק במרחק לחיצה. למשל זה- (בכלל, קטגוריית ההתעמלות באמזון היא מאגר השראה אינסופית למתנות ליעלה)

  • מדבקות קיר: אחרון חביב בנושא. עוד מציאה מאמזון (יש גם גרסאות של עליאקספרס, כמובן). מדבקות קיר עדינות ויפיפיות שנראה לי שישמחו מאוד את ליבה של יעלה. יש טענה שמומלץ לארגן את הבוקר שלנו ככה שהדבר הראשון שנראה כשאנחנו פוקחות את העיניים יהיה דבר שנותן לנו השראה ושמחה. אז זה בדיוק זה, עבור יעלה.

  • "של גדולים": יעלה מאוד עסוקה ב"להיות גדולה". ענייני פרטיות, אמהות, אחאות ואחריות מעסיקים אותה יום ולילה.
    • אוהל למיטה: אמצעי קטן וחמוד שיכול לספק פרטיות ואינטימיות גם למי שחולקת חדר עם אחיה. לפחות בינתיים. של איקאה, כמובן.

    • קופה: כסף. חלק כל כך חשוב ומשמעותי מלהיות מבוגר. יעלה מפתחת עכשיו מודלים עסקיים חדשות לבקרים (האחרון והחביב- חנות יד שניה, בה היא משפצת חפצים שבורים/מקולקלים שאנשים מביאים לה ומוכרת אותם. לא להיט?!). מסתבר שקופה כזו עם חריץ ופקק קטן מלמטה היא מצרך די נדיר בימינו. אז כזה

  • קופסת חול ליצירת עולמות קטנים: לכאורה, זה לא "של גדולים". אבל האפשרות הזו, לברוא עולמות שלמים, לנהל את העולם, לחרוץ גורלות, לקבוע את סדר הפעולות- הכי "של גדולים" שיש. אז קופסת חול כזו, עם תאורה, כמו שיש במתחם "החול יכול" (גם הוא מופיע ברשומת ההמלצות שתוכננה להיות של חורף…), ואוסף של אביזרים מתאימים שכבר יש לנו בבית, יספקו לה יופי של מתנה.

 ומספר 11 ואחרון, מתנה פרקטית שתשמח את בת הים הקטנה שלי, כזו שאוהבת ים ופחות מתחברת לאריאל:

  • בגד ים: כי צריך. לא פשוט למצוא בגד ים שני חלקים, מגן היטב מהשמש, לא ילדותי מידי ומתאים במידותיו לגיל 6. במיוחד בפברואר. אבל זה, למשל, ממש יפה בעיני ונראה לי שגם בעיני יעלה. מזל שיש אינטרנט והכל אפשרי:

כל שנה כשאני מסיימת להכין את הרשימה ומתקרבת לפרסום שלה, אני מתלבטת אם אין פה איזו חוצפה. התרגלנו שזה לא מנומס לבקש מתנות, ומתנות נותנים כי רוצים ולא כי מבקשים וכו'. בפועל, בימי ההולדת אצלנו נהוג להביא מתנות. אם נבקש ואם לא- נסיים את החגיגה עם אוסף מתנות נאה. אני אישית מאוד אוהבת שנותנים לי כיוונים, נושאים ורעיונות שישמחו את החוגג באותו רגע ולא ידרשו החלפות והתאמות בהמשך, אני מקווה שגם האורחים שלנו. ובכלל, אם עוד מישהו יקבל מהרשימה הזו רעיון למתנה לילד/ה אהובים שחוגגים 6, אני את שלי עשיתי.

ואגב, את רוב המתנות ברשימה יעלה כבר הספיקה "לחלק" לכל מי ששאל אותה מה היא רוצה לקבל מתנה. כמה אפילו לא התאפקו וחלק מהמתנות כבר "התגלגלו" לחיקה. אז אם יש לך עוד רעיונות והמלצות מנסיון לתרום לרשימה, הם יתקבלו מאוד מאוד בברכה!

 

מה קונים ליום הולדת 3

עוד שבועיים בדיוק ליום הולדתו השלישי של אמיתי!
נכון שימי הולדת תמיד מצליחים להפתיע? למרות שאני חושבת על המאורע כבר כמה שבועות, אני עדיין מופתעת שהתינוק שלי כבר בן שלוש. כמיטב המסורת, את חודש יום ההולדת שלו בבלוג החלטתי לפתוח ברשימת מתנות מומלצות, כאלו שישמחו עד אין קץ את אמיתי, ועוד הרבה בני שלוש אחרים. כמובן שהרשימה נעשתה עם התאמה אישית לאופי ולהעדפות של אמיתי, אבל נראה לי שכמעט כל בן (ובת) שלוש ימצאו משהו שישמח אותם פה ברשימה.
מחפשים מתנות לגילאים אחרים? מוזמנים להציץ ברשימות שלנו מהשנים הקודמות-
רשימת המתנות של אמיתי מגיל שנתיים
רשימת המתנות של יעלה מגיל ארבע- חלק ראשון וגם חלק שני
רשימת המתנות של יעלה מגיל חמש
כבר סיפרתי פה בעבר איך אני מכינה את רשימת המתנות- קודם כל אני כותבת על דף את כל הדברים שילד (או מבוגר, אבל תמיד ילד) יום ההולדת אוהב. את כל מה שמאפיין אותו. את כל מה שעולה לי לראש כשאני חושבת עליו. לאט לאט כל מאפיין מקבל רעיונות למתנות מתאימות. חלק מהמאפיינים מקבלים דווקא רעיונות לבילויים מתאימים או למתנות פחות מוחשיות, אבל את זה נשאיר להזדמנות אחרת. בינתיים-

10 מתנות ליום הולדת 3

1. ערסל עיטוף
02-ערסל תליה
זו המתנה שאמיתי יקבל מאיתנו, ההורים. בתור ילד, מה שנקרא, "מאותגר חושית", אמיתי מאוד אוהב, מצד אחד, עירסולים, כרבולים וחיבוקי דוב, ומהצד השני- קפיצות, תנועתיות ותחושה של סכנה. ערסל העיטוף הזה משלב (בתיאוריה, ומהתנסות קצרה בלבד אצל חברים) את כל האפשרויות האלה. וכולן בתוך הבית, במזגן (כלומר, קצת מתנה גם בשביל אמא). בחרנו דווקא את הדגם הזה בגלל ההבטחה למשקל שהוא יכול לשאת- יותר משאר הדגמים שמצאתי בשוק.
2. מטפחת משי גדולה
04-מטפחת משי
עוד בנושא המשחקים התחושתיים, אמיתי מאוד מאוד אוהב לשחק במטפחות בד. מהרגע שהוא גילה אותן, לגמרי במקרה, בשיעור יוגה, ניצתה אהבה גדולה. מאז קנינו שתי חבילות של מטפחות כאלו, שאצלי מכונות "מטפחת המורה לריתמוזיקה" ואין לי מושג מה השם האמיתי שלהן, והן מככבות במשחקים שלו. מטפחת המשי האמיתי הענקיות מציעות חוויה אחרת, ואני חושבת שאמיתי מאוד יהנה ממנה.
3. בצקינטי- 
אחד-לפני-אחרון בתחום הוויסות החושי, כבר המלצתי עליו בפירוט ברשומה הקודמת– קודמת. בכלל, קשה לפספס שבעיני כל מה שקשור לבצק זו מתנה מושלמת. השנה בצק קינטי הוא הסוג הנבחר שלנו.
4. סולם חבלים-
אחרון באמת בתחום הוויסות החושי. סולם חבלים מאפשר גם פעילות מוטורית נהדרת, וגם עוד התעסקות בתחום של שיווי משקל, איזון וחוסר איזון, שכל כך משמעותי עבור אמיתי. כמובן שאפשר להכין סולם חבלים לבד, אפילו די בקלות. מודה שאני לא ממש סומכת על עצמי בתחום הבטיחות של סולם כזה, אז האפשרות הנהדרת של "הרואה בעץ", החנות הישראלית הכי מעוררת השראה שמצאתי ב"מרמלדה מרקט" מזה תקופה ארוכה (וששמה עוד יחזור כאן ברשומה, בלי אחוזים, לצערי :), היא הבחירה שלי כרגע.
5. קוביות
הרעיון הזה עבר כמה גלגולים. יש לנו בבית כמה סטים שונים של קוביות לבנייה, ואמיתי, בתקופות, מאוד אוהב לבנות מהן. כבר תקופה אני חולמת (עבורו, כמובן שעבורו) על סט קוביות טבעיות מעץ:
06-קוביות טבעיות
לחיצה על התמונה תוביל אתכן למקור המהמם שלה. ממש חלמתי על סט קוביות כזה. ואז נתקלתי בשתי גרסאות מקומיות, 100% כחול לבן, שונות, אבל מעניינות לא פחות.
אצל "הרואה בעץ", מצאתי את הגרסה הזו, של שאריות עץ ששוייפו וצופו ומאתגרות את הדמיון ואת יכולות הבניה:
15-קוביות 2את הגרסה השניה מצאתי במוצר ישראלי חדש- "ollies". כאן מדובר בקוביות עץ בצורות מוכרות, עם מגוון מרתק במיוחד של חיבורים מעניינים. אמיתי ואני התנסינו בהן, ומדובר באמת באתגר שונה ומדליק. לתחושתי הקוביות של "אוליז" מתאימות לגילאים קצת יותר בוגרים, אולי לרשימה של גיל ארבע…אבל הן עדיין נהדרות ולגמרי מעוררות השראה:
07-אוליז
6. מקדחה ידנית:
כאמור, אמיתי מאוד אוהב לבנות דברים. במשחק ה"משפחה" היומיומי בביתנו, התפקיד הנוכחי שלו הוא "תינוק-בנאי". הכי הוא אוהב כלי עבודה אמיתיים, ויש לו אוסף מכובד של כלים בהם הוא משתמש לבניה (הפוסט הבא מתוכנן לעסוק בזה, אז אני מבטיחה פירוט). המקדחה הזו קצת גבולית מבחינת הגיל, אבל אני חושבת שהוא כבר יכול להפיק ממנה הרבה הנאה ולשדרג את הבנייה שלו.
7. פאזלים:
בנאלי משהו, אבל מבחינת אמיתי, פאזלים הם לגמרי חלק מאתגרי הבניה החביבים עליו. מבחינתי, למצוא פאזלים שמתאימים לו זה אתגר לא פשוט בפני עצמו. אני אוהבת פאזלים עם תמונות "אמיתיות"- לא מצועצעות מידי, לא מקושקשות מידי ובלי המצאות של קנגורו רוחץ ליד דוב פנדה (לא משהו עקרוני נגד תמונות מדומיינות. פשוט לא בפאזלים לגיל 3). זה בהחלט יכול להיות איור, כמו זה שבתמונה (צולם בביקור בחנות הצעצועים הקרובה לביתנו לפני זמן מה), או צילום. עם זאת, בגלל שלפאזלים יש זמן חיים די קצר בביתנו (לרוב אחרי כמה חודשים של הרכבות, הילדים מאבדים עניין בפאזל הספציפי והוא עובר הלאה), הייתי שמחה למצוא כאלו במחיר סביר, או מיד שניה… מבחינת גודל הפאזל- אמיתי מצליח כרגע להרכיב פאזלים של 12 חלקים עם מעט עזרה ופאזלים של 24 חלקים עם עזרה צמודה יותר, אבל עדיין נהנה מהאתגר ולא מתוסכל ממנו.
8. אביזרי מונטסורי תואמי גיל:
יש הרבה אפשרויות בתחום הזה. נראה לי שזה שלב השיא של האביזרים המונטסוריים. שתי דוגמאות שהן לא מאוד יקרות ומאוד מוצלחות בעיני-
לוחות צילינידרים– קודם כל זה סוג של בנייה. מעבר לזה, ענייני ה"הכי חזק הכי גדול הכי גבוה" מעסיקים את אמיתי גם הם, מאוד. לוחות הצילנדרים עוסקים במיון לפי מאפיינים משתנים- גובה, רוחב, עובי. למריה מונטסורי יש הסבר נהדר לתפקיד של הפעילות הזו, שבמונטסורי מוגדרת כפעילות סנסורית: "מספר האובייקטים השונים בעולם הוא אינסופי, בעוד מספר התכונות/איכויות שלהם הוא מוגבל. מכאן שהתכונות האלו הן כמו אותית האלפבית, שמאפשרות להרכיב מספר אינסופי של מילים" (תרגום חופשי מתוך הספר The Absorbent Mind, מריה מונטסורי), כלומר, ילד שלמד לתאר כל אחת מהתכונות בנפרד, יוכל לתאר כל אובייקט שיתקל בו, במילים.
מתלה כביסה מיניאטורי– חלק מאביזרי ה"חיים המעשיים" שמאפיינים מאוד את תורת מונטסורי. מאפשר לילד לתרגל מיומנויות חיים בסיסיות, כמו למשל תליית כביסה! הולך נהדר עם פעילות של כביסה ידנית, ובאופן של מפסיק להפתיע- גם ממש ממש כיף לילדים.
9. מאזניים לילדים:
עוד בתחום ה"הכי גבוה הכי חזק הכי גדול"- מאזניים מסייעים להבנה מאוד וויזואלית של הרעיון של "השוואה". זה גם כלי נהדר לשימוש במטבח המשחקים, בפעילויות בניה, בפעילויות תחושתיות ועוד. מצאתי עוד גרסה מאוד מאוד יפה של מאזניים לילדים, אבל לא בטוחה אם יותר פרקטית, גם היא אצל "הרואה בעץ":
10. ספרים:
ספרים הם מתנה מומלצת בכל גיל. הסוד הוא בבחירה הנכונה שלהם. אמיתי מאוד אוהב לשמוע סיפורים, בעיקר סיפורים עם אלמנטים מפחידים (מצחיק כמה שאחים יכולים להיות שונים…ההפך הגמור מיעלה). לאחרונה הוא מאוד נהנה מ"איך האדם הקדמון המציא את הקבב הרומני", מ"ברמלי" וגם מ"קריוס ובקטוס" האלמותי. מעבר לזה, הוא מבלה שעות רבות (באמת, בלי הגזמה) בעיון בספרי הדינוזאורים שלו, עליהם סיפרתי ברשומה על ספריית ספרי העיון שלנו:
לרגל יום ההולדת, הייתי שמחה מאוד להוסיף ספר עיון מוצלח במיוחד על האדם הקדמון, שמעסיק אותו לא פחות. באחד מספרי הדינוזאורים שבידנו מוקדשים כמה עמודים לאדם הקדמון, אבל ספר כמו זה שבתמונה למעלה (שלמיטב חיפושי, לא ניתן להשיג אותו היום…) נראה לי כמו מתנה מוצלחת במיוחד.
11. תוספת בונוס קטנה- דברים שכבר יש לנו, אבל אם לא, היינו שמחים לקבל. כלומר,

עוד מתנות מומלצות לגיל 3:

  • אופניים עם גלגלי עזר + קסדה
  • צבעים מלכלכים- פנדה, שמן, צבעי ידיים: בכלל לא התייחסתי לחומרי יצירה ברשומה הזו, כי באמת שיש לנו מגוון גדול ממש שמתאים לאמיתי. כרגע צבעים מלכלכים במיוחד הם המועדפים שלו, ואנחנו דואגים לאספקה שוטפת שלהם, וגם לסביבה מותאמת.
  • חוברת מדבקות: החביבה על אמיתי כרגע היא חוברת בנושא חלל. כנראה שזה רק בגלל שעד היום לא מצאנו אחת בנושא דינוזאורים. שיטוט קצר ברשת מצא את הדוגמה הזו. באופן כללי, החוברות הנפוצות של הוצאת "תמנון" הן האהובות ביותר על הילדים בביתנו, למרות שאני הייתי בוחרת חוברות אחרות. לפעמים אני מחליטה לשחרר:
  • TOOBS:
טוב, נו, ברור שזו ההמלצה האולטימטיבית, כמעט לכל גיל, לא?! אם זה הביקור הראשון שלכן בבלוג, או שהצלחתן להתחמק מהחפירות שלי בנושא עד כה, הנה רשומת המבוא ל-TOOBER המתחיל. אבל חייבים להיות כנים. גם אם לא TOOBS מקוריים, דמויות קטנות של בעלי חיים (קיימים או דמיוניים), אנשים או חפצים מתחומי העניין של הילד (למשל שפופרת המאובנים או שפופרת כלי הנגינה שלנו)- הן מתנות מושלמות לשלב בו משחקי הדמיון בדיוק עולים מדרגה ותופסים נתח הולך וגדל מחיי הילד.
מה הייתה המתנה המושלמת שקניתן או קיבלתן לגיל 3? יש לנו עוד שבועיים להוסיף רעינות לרשימה…המלצות מנסיון אישי יתקבלו בברכה!

חשבונפש- בלוגולדת 8

אתמול חגגתי בלוגולדת שמונה. שמונה (!!!) שנים עברו מאז לחצתי בפעם הראשונה על כפתור ה"פרסם" ושלחתי רשומה לאוויר העולם. שמונה שנים ש"לג'ירף יש צוואר ארוך" כבר קיים. נכון, הוא היה מאוד שונה לפני שמונה שנים, גר בבית שונה, עם תלבושת שונה, נושאים אחרים העסיקו אותו, אבל גם אני הייתי מאוד שונה אז, עם בית אחר, תלבושת שונה ונושאים אחרים שהעסיקו אותי. עברנו הרבה יחד, הבלוג שלי ואני, והרגשתי שביום ההולדת הזה אני חייבת לו חשבון נפש, אבל אחד כזה רציני. התחלתי אותו כמה חודשים לפני יום ההולדת. ברשומה הקודמת צירפתי גם אתכן לחגיגה, כששאלתי אתכן קצת איך ומה הייתן רוצות לראות כאן בבלוג. התשובות שקיבלתי ריגשו אותי, חיזקו אותי ודייקו אותי עוד יותר לכיוון אליו הבלוג ואני רוצים ללכת.

כשהתיישבתי לכתוב לו, לבלוג, רשומה ליום ההולדת הזה, קרה לי דבר מוזר, שעוד לא קרה לי. היה לי קשה עם המקלדת. את הרשומה הזו, בפעם הראשונה, כתבתי קודם כל בעט, במחברת, ורק אז העברתי (עם שינויים קלים) למסך. כיף שגם אחרי שמונה שנים יש עוד "פעם ראשונה". אז זה מה שכתבתי לו, לבלוג שלי, כשניסיתי למקד לעצמי ולו, מה בדיוק המטרה, מה אני רואה כשאני מסתכלת קדימה על ה"לשנה הבאה":

לפעמים יש דברים שאני רוצה ללמד את הילדים. באתי מתוך עולם כזה. העולם בו כולנו גדלנו, וחיינו, ועדיין גדלים וחיים (טפו, טפו, בלי עין הרע). עולם בו המבוגרים, ה"יודעים", מלמדים. עולם בו יש דברים ש"צריך" לדעת, ואם "צריך" לדעת- אז מלמדים. עולם בו מי שלמד ועבד רכש ידע בעל ערך ותפקידו הוא להעביר את הידע הזה הלאה.

למה?

כי צריך. צריך חשבון, ועברית, ביולוגיה, קצת פיזיקה, קצת ספרות, בגרות מלאה. כי צריך. בתוך העולם הזה למדתי בבית ספר יסודי ובבית ספר תיכון. בתוך העולם הזה סיימתי (בהצטיינות) תואר, וחבשתי כובע מקצועי איתו נכנסתי (כקלינאית תקשורת) למערכת החינוך (המיוחד), כדי ללמד. עם ברק בעיניים ואמונה הלב התחלתי ללמד ילדים. בתוך העולם הזה גם הפכתי לאמא בפעם הראשונה, והשניה. שני ילדים שהם שלנו. לגמרי שלנו. והאחריות- לגמרי עלינו.

לאט לאט, משהו הרגיש לי לא נכון. פתאום, כששאלתי את עצמי 'למה', התשובה כבר לא הייתה לי כל כך ברורה. אז התחלתי לחפש. התחלתי מסע חדש לגמרי, של לימוד אחר לגמרי. לימוד מסוג שעדיין לא הכרתי. התחלתי ללמוד על למידה, על חינוך, על הוראה. חזרתי לקרוא בלי הפסקה, אבל כבר לא ספרי "קריאה". קראתי ספרי עיון עבי כרס, ישנים, בשקיקה ועם מרקר ביד. לא ממש ידעתי למה. התחלתי ללמוד מתוך צורך פנימי ואמיתי לגמרי בלמידה, בלי לדעת מה המטרה, בלי תואר, או תעודה. בלי מבחן, עבודה או הסמכה. למדתי כי זה עניין אותי. גיליתי סוג חדש לגמרי של למידה. זה לא קרה ברגע. זה לא היה קסם או התגלות. המון פעמים בדרך עצרתי לשאול 'למה' ולא ידעתי את התשובה.

בשלב מסויים הבנתי- זו בדיוק הלמידה שאני רוצה- לי, לילדים שלי, לחברה בה אני חיה ובה הם גדלים.

לא סיימתי עדיין את המסע, את הלמידה. אני אפילו לא קרובה עדיין. יש לי הרבה יותר שאלות מתשובות, עדיין לא הגעתי בכלל אל אף תשובה נכונה,  ולפעמים, גם השאלות לא מספיק ברורות, לא מספיק מדוייקות. אבל בדרך למדתי המון ואספתי המון תובנות, מחשבות ורעיונות. על חינוך, על הוראה, על למידה.

תוך כדי המסע הזה, הפנימי, עשינו גם מסע חיצוני, משמעותי לא פחות. אחרי הריון לא קל, עם לידת בננו השני, החלטנו לעשות שינוי גדול בחיינו ולגדול יחד בחינוך ביתי. אחרי נסיון קצר התמכרנו, ומאז אנחנו גדלים יחד בבית, בלמידה מתמדת. עושים ביחד המון דברים מעניינים.

אז זהו יומן המסע שלנו. מסע הלמידה, שלנו בבית, עם פעילויות, ניסויים, חקירות, משחקים תחושתיים, דמיוניים, יצירות וכל מה שבא. ומסע הלמידה שלי על למידה, חינוך, הורות והוראה, עם ציטוטים, מחשבות, רעיונות, דילמות והרבה "מאחורי הקלעים". זה מסע, וכמו כל מסע, יש בו עליות וירידות, הצלחות וכשלונות, ניסויים, טעויות ותהיות. זה לא פייסבוק, אלו החיים האמיתיים, או לפחות החלק המעניין שלהם, עם המחשבות, המסקנות והשיעורים.

ועוד שאלה אחרונה נשארה לבלוג שלי בשבילי- למה, בעצם, לשתף את "יומן המסע" הזה ברשת?! מה היה רע ביומן הוורוד עם המנעול איתו שיתפת את כל המחשבות שלך כשאת היית ילדה? ועניתי לו, לבלוג (כן, אני נוטה לנהל שיחות עם עצמי. אפילו די הרבה, מודה), שקודם כל, ליומן הוורוד ההוא שלי, היה הרבה יותר קשה להוסיף תמונות. וחוצמזה, אני באמת באמת מאמינה שאנחנו לא לבד במסע הזה. שעוד (א)נשים מחפשים את הדרך ללמידה אמיתית, יצירתית, כזאת שפותחת את הראש, את העיניים, את הידיים. בשבילנו, כמבוגרים, ובשביל הילדים. שעוד אנשים סקרנים לשמוע על החינוך הביתי, אבל יודעים היטב שגם בלעדיו, הבית הוא המקום ללמידה משמעותית, באמת, לא כסיסמה. והתגובות לרשומה הקודמת הצליחו גם לשכנע אותי שעוד אנשים (מלבדי, ומלבד ההורים שלי ובח"לי :) שמחים לקרוא על הפעילויות שאנחנו עושים יחד, ועל המחשבות והתיאוריות שמאחוריהן.

זה הזמן לאחל לבלוגי האהוב ולעצמי עוד הרבה זמן איכות משותף, עוד הרבה רשומות מוצלחות, הרבה שינויים לטובה, שדרוגים, דיוקים ושיפורים וגם הרבה קוראים, קוראות ומגיבים!

על מה אתן הייתן רוצות לקרוא כאן יותר? איזה רשומות אהבתם במיוחד? שאלות, בקשות, רעיונות והארות לקראת השנה התשיעית הבאה על הבלוג לטובה יתקבלו בשמחה, בברכה ובהודיה גדולה.

חמסה חמסה

%d7%97%d7%95%d7%92%d7%92%d7%99%d7%9d-5-%d7%9c%d7%99%d7%a2%d7%9c%d7%94-%d7%a9%d7%91%d7%95%d7%a2-%d7%97%d7%92%d7%99%d7%92%d7%95%d7%aa-%d7%91%d7%94%d7%96%d7%9e%d7%a0%d7%94

לא ייאומן כי יסופר, אבל חגיגות יומולדת חמש מאחורינו. ממש ממש מאחורינו. רצף חגיגות ארוך, עמוס התרגשויות ואירועים, ואחריו- ילדה אחת קצת יותר בוגרת ומאוד מאוד מאושרת. הצלחה!

רצף החגיגות התחיל ביום שלפני תאריך יום ההולדת, עת שמנו פעמינו, בהרכב משפחתי מלא, אל סבא וסבתא שבמרכז. אחרי ביקור בת-דודה וזמן משפחתי, את הערב אמא שלי, אחותי ואני ליצירות יומולדת:

1-img_20170213_230621

איזה כיף היה ליצור כרטיס מהחומרים המוגבלים שעמדו לרשותינו. הרבה זמו לא העמדתי בפני אתגר יצירתי שכזה. זה הלך נהדר, כך שבבוקר חיכתה לילדת יום ההולדת הפתעה משמחת לבב יעלה:

2-img_20170214_071159

סלסלת יומולדת כמיטב המסורת, עם המון סגול, נוצץ ומתנות שישמחו את יעלה. השיא, כמובן, היה מתנות יום ההולדת שהוזמנו מראש מהסבים ומהדודה (כל מתנה בנפרד, כמובן). רק לשם ההמחשה:

3-img_20170214_081905

המשכנו לארוחת בוקר חגיגית שכללה, ובכן…עוגת יומולדת:

4-img_20170214_084533כמה אושר אפשר להכיל???

5-img_20170214_084542

כדי להשלים את החגיגה, היא קיבלה מההורים את מה שהיא ביקשה- יום כיף שהוא לגמרי שלה. אחרי חיפושים רבים, אחרי מקום שיהיה מעניין וכיף ליעלה, במרחק גיאוגרפי סביר ופתוח לקהל פרטי בבוקר באמצע השבוע…מצאנו את המקום המושלם בשבילה:

6-img_20170214_100148

משחקיית "בית ילדותי" שבהוד השרון- משחקייה קצת אחרת, מקדש של משחק סוציו דרמטי, "עיר ילדים" קטנה ונהדרת. המקום מומלץ בחום לגילאי 2-4, אבל לא היה לי שום ספק שגם יעלה תהנה ממנו מאוד. מאוד. פינת התחפושות, המספרה, הסופר, המטבח, חדר השינה ועוד סיפקו לה עניין, אבל ללא ספק המנצחת הייתה המרפאה, שהעסיקה אותה מעל שעה:

7-img_20170214_104057

משם המשכנו למסע קניות לקראת החגיגה הגדולה ("מקסטוק", כמובן) ולארוחת צהריים עם המשפחה המורחבת. בסוף היום יעלה הייתה כל כך מותשת, וכל כך כל כך מאושרת. איזה כיף זה היה. החלק השני של החגיגות כמעט ולא צולם, אבל הוא כלל חגיגה קטנה וסמלית (כלומר, עם הרבה שוקולד וזיקוקים) במפגש החינוך הביתי השבועי שלנו.

שיא החגיגות הגיע בשבת, בחגיגה הגדולה. כמיטב המסורת, הזמנו יחד משפחה וחברים טובים לי בחירתה של יעלה. עד הרגע האחרון עוד התלבטנו, אבל בסופו של דבר הקור הכריע ובחרנו לקיים את החגיגה במועדון של הקיבוץ. כמו בשנים הקודמות בחרנו בנושא מרכזי ובשילוב צבעים מוביל (לפני שנה חגגנו ככה בסימן פרחים, לפני שנתיים בסימן אהבה, לפני שלוש שנים חגגנו בלי סימן, כי הייתי בהריון ולמי יש כוח, ולפני ארבע שנים בסימן סמיילי). זה נשמע מאוד "משקיע", לבחור נושא, אבל למען האמת זה הופך את כל ההכנות להרבה יותר קלות וממוקדות. אנחנו לא משקיעים במיתוגים ובבצק סוכר (אולי פעם, כשהם יהיו גדולים יותר, לי יהיה זמן לזה, כי פייר…אני די בטוחה שהייתי נהנית), אז הנושא והצבעים יוצרים אווירה מושקעת וחגיגית בהרבה פחות מאמץ.

ההכנות כללו הרבה הרבה קניות במקסטוק:02-img_20170218_100118

את הקניות שלנו במקסטוק הכתיבו שני עקרונות מרכזיים- להתאים למקסימום גילאים, ובלי הפרדה מגדרית. ככה למשל זה נראה בשקיות ההפתעה הסמליות:

03-img_20170218_100141

והמשיך גם למרכז המסיבה, פינת היצירה (בשנתיים הקודמות הקדשתי לפינת היצירה רשומה משל עצמה. עכשיו, בשל ריבוי הפוסטים שממתינים בתור, החלטתי לוותר, למרות שלגמרי מגיע לה, היא הייתה נפלאה):

11-img-20170218-wa0076

התמונה לוכדת רק רגע סמלי, אבל תאמינו לי שהפינה הוכיחה את עצמה כמתאימה לילדים בגילאי שנתיים (וקצת פחות) עד 10 (אם נתעלם מהמבוגרים שהתפלחו לתור), בנים ובנות כאחד. תמונה קצת פחות טובה, אבל יותר מייצגת:

13-img-20170218-wa0061

הפינה תוכננה בהשראת הנושא- כל ילד הוזמן לקשט כובע, מסכה, כתר, שרביט וגלימה. כמו בשנים קודמות, כל הפינה תוכננה בהפעלה עצמית, בלי צורך במבוגר אחראי:

04-img_20170218_115544

טוב, כנראה שכבר אפשר להגדיר את יעלה כ"מבוגרת האחראית" של הפינה. שמלת הכלה שהיא בחרה ללבוש לאירוע היא חלק ממתנות  יום ההולדת שהוזמנו מראש והגיעה בזמן לחגיגה. כנראה הבגד הכי לא נוח בעולם, אבל כמה שהיא הייתה מרוצה…בפינת היצירה כל ילד הוזמן לקשט לעצמו תחפושת שלמה לפי בחירתו: מסכה, שרביט, כתר, כובע וגלימה (סינורי אלבד, שאם לובשים אותם הפוך נראים ממש כמו גלימה). לצורך הקישוט עמדו לרשות הילדים מגוון טושים וצבעים, מדבקות (רגילות, מנצנצות, מסול, מעץ ועוד), דבק נצנצים, וושי טייפים ועוד הפתעות ממדפי המקס.

05-img_20170218_124058

לא רק יעלה יצרה שם, אבל היא זכתה למירב התמונות…

12-img-20170218-wa0025

מלבד יצירה היה גם אוכל. די הרבה אוכל. כרגיל, בח"ל מצא פתרון גאוני לצורך להאכיל הרבה מאוד אנשים- עמדת טוסטים. השאלנו כמה טוסטרי-פסים מרחבי הקיבוץ, הזמנו בייגלים טריים טריים לשבת בבוקר, וקנינו המון תוספות ומילויים אפשריים. בתוספת מינימלית של פשטידות וסלטים, זה היה להיט גדול לכל הגילאים. לא צילמתי את האוכל (אני מאמינה שאבא שלי צילם, אבל עוד אין לי את התמונות שלו…), מלבד הכוכבת, כלומר, עוגת יום ההולדת:

01-img_20170218_090913

יעלה הזמינה פאי שוקולד. קישוט מינימלי (עם טעות של מתחילים- כמובן שאין מספיק פרחים בשביל כל הילדים) בתוספת של נרות וזיקוקים. את הקינוחים שדרגנו בעוד כמה תוספות, החשובה שבהן היא כמובן- אזני המן! יאמי יאם!!!

אחרי האוכל, היצירה וטקס יום ההולדת, עברנו לחלק שיעלה ציפתה לו- פתיחת המתנות. אני לא לגמרי שלמה עם הרעיון של לפתוח את המתנות בזמן החגיגה, אבל ללא ספק עבור הילדים זו הייתה הפעילות הכי מהנה. חלק מהמתנות נכנסו לשימוש מיידי, כמו אוהל הטיפי החדש והמושלם שלנו:

09-img-20170218-wa0132

או ערכת צבעי הפנים:

10-img-20170218-wa0167

אחר כך חזרנו הביתה, ויעלה זכתה להגשים עוד חלום, ולהיות בייביסיטר של ממש לבת דודה הכמעט-הכי-קטנה שלה (הייתם מאמינים שיכולה להיות בתדודה יותר קטנה מזו?!) ענברי המהממת:

06-img_20170218_151509

חגיגת המתנות המשיכה עוד שעות אחר כך:

07-img_20170218_155246

טוב, נו, על מי אני עובדת? ימים:

08-img_20170219_093258

את סבב האירועים סיימנו בעוד אירוע אחד, קטנטן ומרגש. שכנה יקרה שלנו התקשרה אליי והציעה מתנה ליעלה לכבוד יום ההולדת- שעת סיפור אישית, עם המחשה מקסימה שהיא הכינה לסיפור "הזחל הרעב". הזמנתי אותה להצטרף אלינו למפגש חברים בבוקר שמשי, וההצגה הייתה להיט גדול ומאוד מאוד ריגשה את יעלה:

IMG_20170220_113452.jpg

וזהו, כאן תם שבוע-חגיגות-יומולדת-5-של-יעלה. כמובן שהפרידה משבוע החגיגות לא הייתה קלה ליעלה. מזל שנשארו לנו עוד מתנות סגורות שימשיכו לשמח אותנו תקופה ארוכה. לפחות עד יום ההולדת הבא.

והנה, תיכף כבר מגיע יום המשפחה. מה התוכניות שלכם?! חוגגים גם בבית או שמסגרות החינוך מספקות מספיק תעסוקה? אני מקווה שבסוף השבוע נספיק קצת לחגוג את החג הכי משפחתי בשנה…

 

ה-רשימה לגיל 5

%d7%9e%d7%aa%d7%a0%d7%95%d7%aa-%d7%9c%d7%99%d7%95%d7%9e%d7%95%d7%9c%d7%93%d7%aa-5

איכשהו, נהיה פה שבוע מטורף. בעיקר בדברים טובים, אבל בכל זאת, כאלו ששומרים אותי רחוקה מהמחשב. בשבוע שעבר תכננתי לכתוב רשומה על פעילויות החשבון שלנו, שחזרו למדפים אחרי הפסקה קלה. אח"כ נסענו לחופשה קצרה ונהדרת עם מיליון חוויות ותכננתי לספר עליה בשני פוסטים עמוסי תמונות. ואז, פתאום, נהיה ה-31.1, ומחר מתחיל פברואר, ואין ברירה אלא להקדים בתור את רשומת-רשימת מתנות יום ההולדת של יעלה. כן, כן, גם אותי זה מפתיע שזה כבר מגיע, אבל בעוד שבועיים יעלה חוגגת 5. כן, חמש. אין לי מושג איך זה קרה, באמת, אבל זה כבר ממש כאן, וכולם שואלים מה היא רוצה במתנה…אז כמיטב המסורת, הנה הרשימה (יש גם רשימה לגיל 4, וגן ואחת של אמיתי מגיל שנתיים. הרבה מהדברים מהרשימה של השנה שעברה ישמחו אותה גם השנה, למשל הגיטרה שבסוף לא נקנתה או גרסה איכותית יותר של צבעי איפור שמצאנו השנה)- עשר הנבחרות ליומולדת 5. מפאת קוצר הזמן, פחות השקעתי הפעם בעיצוב ובבחירת התמונות, אלא בעיקר בכוונה…בחלק מהמקרים התמונה היא קישור לאתר ממנו נלקחה, ובמקרים אחרים התמונה היא רק לצורך המחשה, ולא מצאתי דגם או קישור נוח ומבטיח לרכישה. כרגיל, התחלתי מרשימה מצומצת של 3 פריטים שיעלה רמזה/ביקשה, ומשם עברתי לשיטה החביבה עליי- רשימה ארוכה של כל הדברים שמעניינים את יעלה, וממנה "גזירת" המתנה המתאימה. כמובן שזו רשימה חלקית ומאוד מותאמת אישית ליעלה, אבל לדעתי רוב המתנות פה ישמחו לא מעט מהחוגגים בני גילה. כמובן שהתבססתי על מה שאין לנו בבית, אחרת היו מככבים פה גם ערכות לגו, פליימוביל ועוד. חדל הקדמה, מתחילים:

  1. מיקרופון מדונה: מתנה ראשונה, ה-חלום הגדול של יעלה:

מיקרופון מדונה.jpg

התשוקה התחילה בעקבות סדנת הצלליות בה השתתפנו בחנוכה, בה יעלה פגשה לראשונה בפלא והתאהבה. מסתבר שזה די תואם גיל, כי גם בן הדוד שלה ביקש בדיוק אותה מתנה לפני שנה:

img_20161220_171235

2. אוהל טיפי: המתנה השנייה התחילה מרעיון שלי, אבל שבתה את דמיונה והפכה מהר מאוד להיות "שלה"- אוהל טיפי לחדר. בעקבות הוצאת מיטת המעבר של אמיתי (הוא עבר לישון במיטת "החבר" של יעלה, שמתגלגלת פנימה בכל בוקר), התפנה לנו מקום בחדר השינה של הילדים, ואנחנו חולמים ליצור שם פינת קריאה מפנקת ונעימה, באוהל שתתפור לנו חברה מוכשרת וטובה. במקרה הזה התמונה היא קישור שמוביל להדרכה ברורה ולא מאוד קשה לתפירת אוהל כזה בעצמך. אם יש לך מכונה…:

%d7%90%d7%95%d7%94%d7%9c-%d7%98%d7%99%d7%a4%d7%99

3. "נונה ומחק האוויר": ואם כבר פינת קריאה…זה לא חדש שאנחנו משפחה של תולעי ספרים, וכצפוי, התולעת לא נפלה רחוק מהתפוח…גם יעלה אוהבת מאוד ספרים. לאחרונה היא החלה לבקש "רק ספרים על בנות", כלומר, כאלו שהגיבורה שלהם היא בת, כמוה. אתגר לא פשוט. בזכות הבקשה הזו שלפתי את הספר המופלא "נונה קוראת מחשבות" של אורית גידלי, והוא הפך מיד להיות הספר האהוב ביותר על יעלה. הוא בהחלט מתנה מומלצת לגיל 5, ובמקרה שלנו- ההמלצה היא לספר הבא ב"סדרה". כאן התמונה מובילה לבלוג המופלא של אורית גידלי, ולפרוייקט המדליק (תרתי משמע) שהיא יזמה כשהספר הזה יצא. יעלה הזמינה את הספר יחד עם סימניה יפה:

נונה.jpg

4. דרודלים: בשבועות האחרונים יעלה ואני בילינו שעות ארוכות במשחקי "תופסים קו" (משחק הקופסה), בגרסה למתחילים. חשבתי להוסיף את המשחק לרשימה (למרות שאני לא בטוחה אם הוא בכלל זמין עוד לרכישה), עד שנתקלתי במקרה בגרסה קצת אחרת שלו, יותר משוחררת, יותר יצירתית ויותר קלה. המשחק מסומן לגילאי 6 ומעלה, אבל במילא אני לא אוהבת (ואף פעם לא אהבתי, תעיד אמא שלי הקוראת הנאמנה), לשחק לפי החוקים. לחיצה על התמונה תוביל אתכן להסבר קצר וגם לסרטון הדגמה:

דרודלים.jpg5. ברבי בהריון: בעקבות ריבוי ההריוניות והיולדת בסביבתנו הקרובה (לא בתוך ביתנו, תודה ששאלתן), יעלה מאוד מאוד עסוקה בנושא ההריון והלידה. חשבתי מה יכול לעזור לה לחקור ולהתמודד עם הנושא המורכב הזה (ספרים כבר יש), ונזכרתי בברבי היולדת שהייתה לי בתור ילדה. למיטב זכרוני אצלה הבטן הסתובבה ולא התנתקה. לא מצאתי דגם נורמלי לרכישה בארץ, אבל בעבר ראיתי במקסטוק, אז אני מאמינה שזו לא משימה מידי קשה (פה, למשל, התמונה לגמרי להמחשה):

%d7%91%d7%a8%d7%91%d7%99-%d7%91%d7%94%d7%a8%d7%99%d7%95%d7%9f

6. תחפושת נסיכה/כלה: אמנם לפורים יש לה תוכנית אחרת, אבל בעקבות חברתה הטובה ביותר, היא התחילה לחלום ללבוש במסיבת יום ההולדת שלה תחפושת של נסיכה, שמהר מאוד הפכה לכלה. שילוב של המןו דברים שהיא אוהבת- שמלות, תחפושות וחתונות. נראה לי שזו מתנה שתשמש אותה נאמנה, והסמיכות לפורים הופכת את המשימה לדי קלה (דוגמה אקראית לגמרי מהרשת). בכלל, כמעט כל מה שקשור לתחפושות הוא מתנה מוצלחת לכל מי שחוגג 5:

%d7%9b%d7%9c%d7%94

7. מגדיר "צמחי בר למאכל ולתבלין": כבר המלצתי פה כמה פעמים על סדרת מגדירי הכיס הנהדרת הזו. כבר יש לנו את מגדיר החרקים, פרחי הבר, העצים והציפורים, כולם בשימוש. ללא ספק, המועדף על יעלה הוא מגדיר הפרחים, התחום שהכי מעניין אותם בעולם הטבע. לאחרונה היא התחילה לשאול ולנסות הרבה בתחום הכה פופלרי "ליקוט", אז המגדיר הזה יכול להיות אחלה מתנה:

%d7%9e%d7%92%d7%93%d7%99%d7%a8

8. כובע קיץ: ואם כבר אנחנו בענייני יציאה לטבע, אפילו בימים קרירים אלו השמש לפעמים קופחת על ראשה הלבנבן של יעלה, וכובע הקיץ שלה מהשנה שעברה כבר קטן עליה. לצערי, הכובע הזה היה במידה הכי גדולה שקיימת באותה חברה, ועכשיו צריך לחפש לו תחליף הולם. הדרישות- שיהיה מכותנה (זיעה וכו'), כביס (זיעה וכו':), יפה (כי לפחות לילדים שלי יש חוש אופנתי) ומצל. דוגמה אקראית להמחשה (אם כי לא 100% כותנה):

כובע.jpg

9. פאזל ילדי העולם: האמת היא, שאני קצת חלוקה עם עצמי לגבי מקומו של הפאזל הזו ברשימה. כלומר, זו בהחלט מתנה מרשימת המשאלות שלי עבור יעלה, אבל אני לא לגמרי בטוחה שהוא גם ב"עשרת הגדולים" שלה. למרות שהוא בסה"כ משלב שני דברים שהיא אוהבת- פאזל, וילדים ברחבי העולם. אמזון מציע עוד כמה רעיונות נחמדים בתחום הזה, ובאופן כללי אני חושבת שפאזלים הם מתנה נהדרת לגיל 5, וכל מה שעוסק בילדים שחיים את חייהם אחרת הם מתנה נהדרת לגיל 5:

ילדי העולם.jpg

10. ערכות יצירה: בכל זאת, זו יעלה. הכי מהכל, היא אוהבת "לעשות יצירה". המבחר בתחום הזה באמת כל כך כל כך גדול והבחירה מאוד מאוד קשה. בשנה שעברה קיבלנו כמה ערכות נהדרות, כמו ערכת תפירה למתחילים ממש או ערכה ליצירת כלי נגינה. מצא חן בעיני במיוחד הרעיון של ערכות יצירה בהרכבה אישית. חושבים על פרוייקט מתאים לחוגג/ת ומרכיבים ערכה בהתאם. זה בהחלט יכול להיות מבוסס על חומרים זמינים או ממוחזרים, ויכול להיות במגוון גדול של תקציבים. על אותו רעיון אפשר לארגן ככה גם ערכות מדע, עם הוראות והאביזרים הדרושים לניסוי אחד או לסדרה. יעלה, למשל, בטח הייתה שמחה לקבל כזו ערכת כרטיסים (התמונה מפינטרסט, אין לי מקור, אז סליחה):

ערכת יצירה.jpg

זהו, עד כאן הרשימה הלא משלימה, אבל מעוררת ההתרגשות והציפייה. עוד רעיונות שאני אוספת בלי הפסקה אפשר למצוא בלוח הפינטרסט שמלווה אותי כבר תקופה ארוכה "מתנות ליעלה". ומה אתם מביאים במתנה לחגיגת יום הולדת חמש?! הצעות, רעיונות, תמונות וקישורים תמיד יתקבלו בברכה!

ועכשיו הזמן להתחיל לתכנן את החגיגה…מקווה עוד לפני זה לחזור לכאן עם חוויות נהדרות והמון המלצות שאספתי בחופשה.

חג הקיבוץ

שבועות בקיבוץ- חג הקציר

הבטחתי חוויות מחגיגת השבועות הנהדרת שלנו כאן בקיבוץ, ועם השבוע ההפוך הזה, נדמה שעוד רגע כבר ראש השנה…אבל בכל זאת, יש כל כך הרבה תמונות, והן כל כך יפות, והחג היה כל כך…חגיגי, שהחלטתי לא לוותר על הרשומה הזאת, למרות שיש לא מעט דברים אחרים שמתחשק לי לשתף. גם תורם יגיע, אני מקווה. בתקווה כמובן, שאמיתי יחזור להירדם בצורה סבירה ואני אקבל את הערבים שלי בחזרה. אז, מה היה לנו בחגיגה?

באחר הצהריים של יום שישי קיצי למדי יצא כל הקיבוץ בתהלוכה אל עבר השדות. לאט לאט התקבצו כולם אל נוף שדות החיטה הקצורים, עם ערימת באלות שנשמרה וסודרה במיוחד לצרכי תפאורה. ראשונה עלתה לבמה חבורת הזמר:

IMG_20160610_174136

גם ההמשך היה בדיוק כמו שמדמיינים טקס שבועות בקיבוץ:

IMG_20160610_180618

עובדי המפעל של הקיבוץ, שחוגג 50 שנה להיווסדו, וטרקטורים, המון טרקטורים:

IMG-20160610-WA0025

לפני הטקס הייתה תצוגת טרקטורים שאפשר לטפס עליהם, ובסוף הטקס הייתה תצוגת תכלית של טרטורים מחוברים לכלים חקלאיים שונים, שהדגימו "בלייב" את כל תהליך הטיפול בחיטה:

IMG_20160610_185728

והיה גם טרקטור של הנוי, שפרש משטח דשא והשקה אותו:

IMG-20160610-WA0081

כל ענפי הקיבוץ עלו, כמיטב המסורת, אל הבמה. כל ענף מלווה בילדי אחד הגנים. שכבת הגיל של אמיתי ליוותה את הטרקטור של הנוי. למרות שזה כבר היה בסוף, הוא היה כל כך נפעם ומאושר:

IMG-20160610-WA0051

מסתבר שהקטע הזה של גברים וטרקטורים לא עובר עם הגיל, גם אבא שלי נפעם:

IMG_20160610_185704

שכבת הגיל של יעלה ליוותה את "דורלי" ה-מפעל התעסוקתי של הקיבוץ, שמייצר צעצועים נפלאים. מכיוון שהייתי איתה, אין לי תמונות של הקטע הזה, אבל היא לא הפסיקה לרקוד מאותו הרגע ועד שהלכה לישון, המון שעות אחר כך, עם עצמה, ועם כל מי שתפסה בדרך:

IMG-20160610-WA0088

יכול להיות שהריקודים בכלל היו בהשראת להקת ריקודי העם המקסימה שהייתה מסמר הטקס, לפחות מבחינת  יעלה:

IMG-20160610-WA0063

מזל שבתחילת הטקס הספקנו לשבת קצת וזכיתי לתמונה ייצוגית, למדי (טוב, תמונה גרועה שלי, אבל ייצוגית של הילדים):

IMG_20160610_174351

אחרי הטקס, עמוסים חוויות והתלהבות, המשכנו לארוחה סמי חגיגית בחדר האוכל (בשרית. כן, בשרית. למה? ככה) ואחריה יעלה קרעה את מעגל ריקודי העם עד שקרסה:

IMG-20160610-WA0030

אנחנו היינו עייפים וחשבנו שנוכל לישון שבוע, לפחות, אבל למחרת, ערב החג הרשמי, היה צפוי לנו יום עמוס חוויות לא פחות. לסבא, סבתא והדודה שהתארחו אצלנו, הצטרפו גם הדודים ובני הדודים האהובים:

IMG_20160611_134637

הם התחילו, כמובן, בתמונה משותפת ומבויימת ע"י הדודה:

IMG-20160611-WA0028

משם המשיכו למוזיאון עין-דור, לפעילות נהדרת בעקבות החיטה:

IMG-20160611-WA0067

הם אמנם פספסו את הקציר, אבל נהנו מאוד לטחון את גרגירי החיטה וכמובן ליצור מהקמח מטעמים:

IMG-20160611-WA0044

אחר כך הם חזרו הביתה לחגיגת יום הולדת (סופסוף) חלבית לסבתא דורית. זו הייתה הארוחה החגיגית השנייה באותו יום, ארוחת הבוקר השווה במיוחד לצערי לא צולמה, אבל זה תוקן בארוחת הצהריים:

IMG_20160611_140934

שמהר מאוד גלשה לניסוי מדעי:

IMG-20160611-WA0007

שבאופן טבעי הוביל לבריכה בחצר:

IMG-20160611-WA0015

שהזכירה לילדים שזה בעצם זמן מתאים לסקי גואש:

IMG-20160611-WA0128

כמובן שהניקוי היה נוראי, אבל כמה כיף זה היה…בקושי הצלחנו לעצור אותם לטקס הדלקת זיקוקים צבעוניים מסורתי:

IMG-20160611-WA0011

פלא שהם היו אחר כך עייפים?

IMG-20160611-WA0110

כל מה שנשאר היה (עוד) ארוחת ערב:

IMG-20160611-WA0115

מקלחות:

IMG-20160611-WA0118

ולישון…נו, טוב, לפחות חצי מילדי המשפחה ישנו בלילה ההוא…

זהו. עכשיו באמת שבועות מאחורינו, מעייף ונפלא, ומגיעה התקופה הכי ארוכה בלי חגים בשנה. בשנה שעברה לא הייתי בטוחה מה נעשה בתקופה הזאת, השנה, יעלה ואמיתי כבר מתכננים את זה עבורי. יש יתרונות בזה שהם גדלים, לפעמים :)

מאחלת לכולנו קיץ ממוזגן וקריר ככל האפשר.

עוגה למדינה

עוגת קצפת- חגיגה תחושתית למדינה

אין אין אין חגיגה, בלי בלי בלי בלי עוגה. אמרו מיטב משוררנו, ולא טעו. לפחות לא לפי משנתה של יעלה, שבסה"כ צברה בחייה לא מעט ניסיון בתחום חגיגות יום ההולדת המומצאות. אז כשדיברנו על העובדה המפליאה שיום העצמאות הוא בעצם יום ההולדת של המדינה, יעלה מיד ניגשה למלאכת הכנת העוגה, ונתנה לי רעיון לקופסה תחושתית ממש ממש מעולה. קופסת "עוגת קצפת למדינה". היכולת של יעלה להפוך כל דבר, באמת כל דבר לעוגה, היא ממש מעוררת השראה, תראו:

IMG_20160510_105418

מה יותר יום העצמאות מספריי שלג וספריי חוטים? אולי רק סטיקלייטים ומנצנצים זולים שנהרסים. מספיק זמן לפני החג, לפני שעולים המחירים, קניתי במקסטוק שני בקבוקי ספריי שלג גדולים ועוד בקבוק קטן של ספריי חוטים כחול (טעות, הייתי צריכה לקנות יותר ספריי חוטים!) והזמנתי את אמיתי, יעלה וחברות טובות למלאכת "אפיית" העוגה:

IMG_20160510_105702

לספריי השלג יש אפקט מתנפח מגניב, כמעט ממש כמו בצק שמרים, והחוטים? יופי של זיגוג:

IMG_20160510_105833

זה לא רק יפה, זה גם נעים. ממש ממש נעים. בהתחלה אמיתי חשש, וניצל היטב את מגוון הכלים שהכינונו מראש:

IMG_20160510_105704

לאט לאט הם העזו להתקרב יותר ויותר אל הקצף המסקרן עצמו:

IMG_20160510_105942

הבנות הגדולות מיד קלטו את ההזדמנות- אם יש עוגה, חייבים גם קאפקייקס:

IMG_20160510_110111

בינתיים אמיתי המשיך להתקדם עוד ועוד אל תוך עוגת הקצפת הנפלאה:

IMG_20160510_110246

בשלב זה הסתבר לנו שהעוגה הזאת הכי מפתה דווקא את האמהות. כמה נהננו להתפלש בשלג בזמן שהילדים אכלו פירות והסתכלו עלינו קצת בתדהמה:

IMG_20160510_110924

בסופו של דבר אמיתי הצליח כמעט לשכנע את יעלה להצטרף אליו לחפירה…היא החביאה בתוך העוגה נרות יומולדת ויחד הם ניסו לדוג אותם בחזרה:

IMG_20160510_112636

בסופו של דבר הבנות הכריזו שהעוגה מוכנה ועברו למשימה הבאה. אמיתי מבחינתו הכריז על השתלטות מלאה, בשמחה גדולה:

IMG_20160510_112920

נכון, ספריי קצף וספריי חוטים הם לא ממש מאבני הבניין הערכיות של חגיגות יום העצמאות, אבל בהחלט חלק מהאווירה המיוחדת והמהנה של החג, והם סיפקו לנו חוויה חושית אחרת, מלכלכת, חגיגית ומהנה.

מאחלת לכולנו חג עצמאות שמח, מלא חגיגות, שמחה ילדותית ואמיתית ומסיבת יום הולדת כמו שמסיבת יום הולדת צריכה להיות- עם הרבה הרבה קצפת.

יוצרים בפרחים

יומולדת 4- פינת יצירה

כמובטח, חוזרת במהירות האפשרית עם ביקור קצר בשולחן הילדים שהכנו ליום ההולדת הקסום של יעלה במשק החי (אודותיו תוכלו לקרוא כאן)-

בזכות המרחב הגדול, בעלי החיים, הדשא ומעט המתקנים, כמעט לא היינו צריכים להעסיק את הילדים. בכל זאת, באופן מפתיע, לא וויתרתי על פינת היצירה המסורתית. עוד לפני שינוי המיקום, התלבטתי רבות לגבי הפינה השנה. מגוון הגילאים הגדול וחוסר הזמינות שלי לסייע דרשו פינה מיוחדת, כזו שמתאימה לכולם ולא דורשת יותר מידי עזרה או הכוונה. אחרי כמה רעיונות שעלו ונפסלו, ממש כמה ימים לפני יום ההולדת, פרסמה האלילה הבלתי מעורערת שלי, ג'ן, את הרשומה הזו ונתנה לי רעיון מושלם- עמדת כרטיסים. הכינותי מראש:

IMG_20160227_105749

כלי עם המוני בסיסי כרטיסים (בריסטולים לבנים בגודל A5 שקיפלתי לחצי. קניתי אותם בכלבו- יש בכל חנות לציוד משרדי) ומעטפות בגודל תואם, וושי טייפ בצבעי האירוע (ממקסטוק, כולם), טושים, מספריים ודבק. לידו עוד כלי:

IMG_20160227_105755

ערימות של מדבקות וגם קצת חותמות, וכלי אחרון חביב:

IMG_20160227_105752

עם מגוון קישוטונים להדבקה, כולם ממקסטוק. ככה נראתה פינת הכרטיסים השלמה:

IMG_20160227_105737

לצד פינת הכרטיסים הכנו גם פינת בצק קלאסית ומינימליסטית שלצערי כמעט לא צילמתי. היה בה גוש גדול (כמות כפולה) של בצק משחק סגול, גוש גדול של בצק משחק ירוק, שני מערוכי עץ קטנים, סט חותכני פרחים ועוד כמה כלים. זה הכי קרוב לתמונה של כל השולחן שיש לי:

IMG-20160227-WA0051

לקח קצת זמן עד שהילדים התפנו מעיסוקיהם וגילו את הפינה, אבל ברגע שזה קרה, היא הייתה מלאה ללא הפסקה, מלאה בידיים קטנות ויוצרות:

25320159071_768f0c1ba6_k

אני כל כך אוהבת לראות ילדים יוצרים. ההתלהבות, הזרימה, ההתפרעות- חבילת מדבקות שלמה, החתמות על כל הדף, הדימיון, חוסר הגבולות- מהר מאוד הבצק הפך להיות גם הוא אביזר בפינת הכרטיסים, הוא רודד ונחתך והודבק וקושט ו…כל כך הרבה רעיונות וכל כך הרבה יופי. כמובן שהכי נהניתי לראות את מגוון הגילאים שעבדו יחד ונהנו באותה מידה:

25045167539_03bdf80d5d_k

ומקרוב יותר, הכרטיסים של ליאל בת ה-9 ואחיה המרוכז, ינאי בן ה-4, אחד ליד השני:

25117343100_46dfeee174_k

כמובן שלפני שהאורחים הגיעו יעלה לא יכלה להתאפק והייתה חייבת לחנוך את הפינה. היא הכינה כרטיס נפלא לדוגמה:

IMG-20160227-WA0062

כמו תמיד, הרעיון של ג'ן התגלה כהצלחה כבירה. שאריות מפינת הכרטיסים עברו למדפי היצירה שלנו ויעלה ממשיכה להנות מהם. אין ספק שהקונספט הזה של פינת הכרטיסים עוד ישמש אותנו במפגשי חברים שמזמינים גם יצירה.

זהו, סיימנו עם חגיגות יום ההולדת. היה מהנה, יצירתי, מקסים, וגם מתיש, מפעיל תאים אפורים ואפילו קצת מלחיץ…מזל שעד השנה הבאה יש שנה שלמה!