פרח-שמש: פעילויות קיציות

חם. כמה חם. קיץ ואני- זה לא. כל החורף אנשים מופתעים לראות את הילדים ואותי מסתובבים ברחבי הקיבוץ "את מוציאה אותם בכל מזג אוויר!". מה שהם לא מבינים, זה שזה פשוט לא נכון. אני מוציאה אותם במזג אוויר נעים, נפלא, קפוא, גשום ונוח. בקיץ, אנחנו מעדיפים להישאר בבית. במיוחד אני מעדיפה להישאר בבית. אז בתקופה האחרונה יצא, בלי שהתכוונו, שהיו לנו כמה "ימי נושא" כאלו, בלי לצאת מהבית.

באווירת הקיץ השמשי להפליא שבחוץ, הקדשנו יום שלם לפרח הקייצי ביותר שיש- חמניות:

קצת לפני שבועות, כשהעמק מתמלא בשדות של שמשות, קשה לעמוד בפני הפרח הזה. לא סתם הוא זכה לשמו, לחלוטין שמש קטנה עלי אדמות. התגלמות הקיץ, מיקרוקוסמוס קטן ומרתק של מחזור החיים, מעגל השנה ועוד קסמים נהדרים וכל כך זמינים:

אני אוהבת להכניס את הבחוץ אלינו הביתה. אני אוהבת למצוא בחוץ דברים שמשמחים אותנו (את אחד הילדים, או אותי, או את שלושתינו יחד) ולהכניס אותם הביתה- אבל בלי לפגוע בהם. אני אוהבת שהסביבה שלנו מזמנת לנו יופי כזה ונותנת לנו השראה לחקור, ללמוד, לשחק ולדעת יותר. אספתי כמה וכמה רעיונות, וחיכיתי לשעת הכושר שתגיע, להכניס את החמניות הביתה.

ההזדמנות, כדרכן של הזדמנויות למידה, הגיעה לגמרי במקרה ובלי שום קשר לחמניות עצמן. גיסיי האהובים חזרו מטיול בארה"ב, עם חבילת הפתעות שהזמנתי- גם להם (כלומר, לאחיינית המהממת שלי), גם לילדים וגם לי. בין היתר, היו שם צבעי מים נוזליים, שחלמתי עליהם תקופה ארוכה. מוצר צריכה בסיסי בארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות, וכמעט בלתי ניתן להשגה בארצנו הקטנטנות. אז רציתי לנסות. בין הצבעים התחבא שם צהוב, אז הזמנתי את הילדים לצייר איתי חמניות:

סידרנו מהר מהר קצת השראה- ואן גוך באייפד, צלחת עץ בצורת חמניה, חמניות בד, מזלגות חד"פ, תבנית פלסטיק ממוחזרת וצבעי המים. למה מזלגות? כי זו הייתה ההשראה הכללית שלי. אני התחלתי עם החמניות:

והמשכתי בסגנון חופשי לפי הרעיון המרכזי:

הילדים לעומת זאת, לקחו את ההשראה לכיוון לגמרי אחר:

וממש ממש נהנו מכל רגע:

אפשר לראות, במעומעם, שהשתמשנו בפיפטות פלסטיק גדולות ומאוד ידידותיות לילדים, שהגיעו גם הן באותו משלוח מארה"ב. דרך נהדרת לשחק עם נוזל. מאוד מלכלך ומאוד מהנה:

כאמור, לא מצאתי צבעים כאלו, רחיצים, לא רעילים וידידותיים לילדים, בארץ. בהחלט אפשר לאלתר כאלו גם בבית. אפשר להשתמש בטושים יבשים שיושרו כמה שעות בכוסיות של מים, אפשר לערבב מים, צבע מאכל וסבון כלים ועוד ווריאציות ביתיות. בכל זאת, התקמצנתי על הצבעים ממש, אז די מהר הוספנו גם את צבעי המים ה"רגילים" שלנו, ומשם המשכנו גם לדילול יתר של הצבעים הנוזליים, במקום המתבקש לכך:

מהר מאוד התרחקנו עוד יותר מחמניות, אבל לגמרי נשארנו באווירה קייצית ומלאת צבע:

כשנגמרה ההקצבה של צבעי המים, עברנו לצבעי ידיים בגיגית שקופה:

עם קצת תוספות:

ליצירת מיני-ים מושלם:

בהמשך, חזרנו לחמניות. וחזרנו להשראה הפינטרסטית, הפעם מהקישור הזה (בכלל, הבלוג הזה מומלץ מאוד. אם כבר אתן בקישור, מומלץ לשוטט קצת). ליצירת ערכת בצק עם הזמנה למשחק וליצירה, שלא הספיקה אפילו להצטלם כמו שצריך:

גרעיני חמניה. כמה פשוט, ככה מרתק כשמוציאים אותם מהסביבה ה"טבעית" שלהם במגש הפיצוחים והופכים למשחק:

הבצק הוא בצק המשחק הבסיסי שלנו, עם צבע מאכל צהוב ועוד קצת כתום. נעים נעים ומלא אפשרויות:

אמיתי נהנה מהבצק להפליא. ההתלהבות שלו מבצק משחק לא פוחתת. לשחק לצידו זו ממש השראה. גם יעלה הזמינה חברה וארבעתנו שיחקנו יחד שעה ארוכה. יצרנו מגוון גדול של חמניות:

התחלנו מהבסיס, ואז השתדרגנו:

את עלי הכותרת במקרה הזה, בשילוב של עוד השראה פינטרסטית, יצרנו באמצעות גליל נייר טואלט. איזה כיף שהמוח שלי הופך ללוח פינטרסט נייד, ואני מצליחה, ברגע הנכון, לשלוף את הרעיון המתאים שראיתי אי אז ושמרתי לשעת הכושר…

בהמשך נזכרנו שדבורים מאוד אוהבות חמניות, אז הבאנו אותן:

ויצרנו להן ולחבריהן החרקים שדה חמניות פורח:

עכשיו עונת החמניות מתקרבת לסיומה, הצהוב צהוב היפיפה הזה מתייבש בחום העז של העמק ומתכנס לאט לאט לשקיות גרעינים או לבקבוקי שמן. עוד קצת ואת הצהוב יחליף הלבן של הכותנה. עד שזה יקרה, הסביבה שלנו מספקת לנו עוד הרבה רעיונות והזדמנויות למידה מרתקות ולפעמים אפילו מפתיעות ממש.

תיכף מתחיל חודש חדש, מביא איתו את החופש הגדול וגם את יום ההולדת (3!) של אמיתי. חודש יולי בבלוג מתוכנן להיות כל כולו בסימן ילד הקיץ שלי, עם המון פעילויות קיץ ו/או מזגן שאהובות עליו במיוחד, וגם, כמיטב המסורת, רשימת מתנות ועוד הפתעות. לקראת החצי השני של החופש, אני מקווה לסגור כמה התחייבויות קודמות שלי לקוראות הבלוג הנאמנות, עם סדרת רשומות מעניינת במיוחד בנושא חינוך ביתי. קיץ חם לפנינו…בינתיים, מוזמנות לשאוב רעיונות מהקיצים הקודמים שלנו, בעמוד הקיץ של הבלוג.

מה הייתן רוצות לקרוא/לראות פה בימים המהבילים של החופש הגדול? מה יצנן לכן הקיץ (חוץ מקרטיב קוקוס, האהבה הגדולה החדשה שלי?!)? בקשות, הצעות, רעיונות וגם עוד המלצות יתקבלו בשמחה רבה!

כאילו יצא ממצרים

אחרי הקניידלך, אין ספק שהכוכבת של פסח היא ההגדה. ובעוד בקניידלך קל להתאהב, ההגדה היא קצת יותר מאתגרת, במיוחד שאתה ילד. נכון, היא בנויה בצורה לגמרי ידידותית ומזמינה, אבל הסיפור הוא…ובכן…לא קל. אז כמו בשנים הקודמות, גם השנה עשינו כמה פעילויות ממש ממש נחמדות, שיעזרו לכולנו להגיע קצת יותר מוכנים לאירוע הזה, ולסיפור.

כמו שסיפרתי ברשומה הקודמת, בזמן הבילוי הזוגי של אמיתי ושלי, הכנו כמה קופסאות תחושתיות. סיפרתי על שתיים מהן, שלא היו ממש קשורות לפסח. אבל השלישית…השלישית הייתה לגמרי פסחית:

ונהדרת. ממש ממש. בתוך הקופסה התחושתית שלנו, הייתה שקית שלמה של קיץ, כזו ששמרנו כמו שהיא, אחרי ששימשה בכמה וכמה קופסאות ים/אוקיינוס/קיץ. אמיתי מאוד אוהב את השקית הזו, בזכות אבני הזכוכית החלקלקות שלגמרי נותנות הרגשה של מים. אז כשהוא הוציא את השקית הזו בהתלהבות, לקחת לי כמה שניות להבין איך כל הקיץ הזה מתחבר לחג האביב. שידכנו לו קופסה קטנה של חול קינטי שתמיד זמינה לאמיתי, וקיבלנו את חציית ים סוף בקופסה תחושתית. מבחינה תחושתית הקופסה הזו לא קלאסית. היא מכילה הרבה יותר מידי מרקמים, אבל מצד שני, מזמינה המון אפשרויות למשחק תחושתי. ביום שאחרי, הצגנו את הקופסה בפני יעלה, והיא מיד לקחה אותה למקום שלה:

טוב, קודם כל היא בחנה את התחושה. המשחק בקופסה תחושתית בגיל 5 שונה מהמשחק בגיל 3, אבל הכיף והעניין של התחושה…לזה אין גיל. אחרי שהיא סיימה לבחון, היא התחילה לארגן את הסט:

כי בגיל 5, כל קופסה תחושתית היא "עולם קטן" בפוטנציה. הזמנה למשחק דמיוני, לעולמות שלמים שנבנים עם מעט חומרים והרבה דימיון. היא התחיל להתארגן לקראת הוצאת בני ישראל ממצרים, אבל פתאום היא שאלה: "10 המכות היו בים?". הבנתי שיש לנו פה פער ניכר ברצף האירועים, אז הסברתי ש-10 המכות התחילו בארמון של פרעה. היא לא היססה לרגע:

הארמון של פרעה הוצב, כסא המלך מוקם, פרעה התיישב, ומשה הגיע ודרש "שלח את עמי". מהר מאוד יעלה הכתה אותו בדם, בצפרדע, בכינים ב…כל מכה קיבלה ייצוג משלה. הרגעים האלו, שישבתי והסתכלתי עליה מתכננת את המכות שיככבו בהצגה, היו מרגעי הגאווה ההורית הגדולים שהיו לי בתקופה האחרונה. ממש נחת. כל כך נחת שהייתי חייבת להוסיף את הפסקול הנהדר של השיר "let my people go" ברקע של ההצגה :)

אחרי 7 מכות היא התעייפה, והחליטה שבני ישראל כבר ממש מוכנים ליציאת מצרים:

שביל קופסאות הדומינו, גם הוא תוספת מקורית שלה. ההצגה הזו עברה כמה וכמה גלגולים לאורך כמה ימים. נוספו לה רמקול מדונה, קריינות ועוד תוספות מרהיבות :) אין ספק שאת החלק הזה של ההגדה יעלה, ובזכותה גם אמיתי, כבר ממש ממש מכירה.

בהמשך ישיר להצגה, אספנו את המכות שיעלה תכננה. שכפלנו אותן, הוספנו את המכות החסרות, והכנו לנו שתי ערכות של "שקיות מכות":

ביום שאחרי, הוספתי לכל ערכה כרטיסיות מודפסות של המכות, שמצאתי בחיפוש אקראי בגוגול. אין לי קרדיט, אבל תראו כמה הן יפות:

נוצרו לנו ערכות המחשה שהן גם יופי של פעילות התאמה קלילה:

לצערי לא צילמתי מקרוב כל מכה ומכה…בקיצור- כל המכות שקשורות לבע"ח מדוגמות ע"י יצורים מהאוסף שלנו- צפרדע, ערוב, דבר, ארבה. את מכת דם עשינו מקצת בצק משחק (כשל"פ, את המתכון אפשר למצוא בלשונית "פסח" בתפריט החגים שבראש הבלוג) וצבע מאכל אדום. כינים- מצנצנת קטנה מלאה בעדשים שחורות קטנטנות. שחין- מדבקות עגולות, קטנות ואדומות. ברד- אבנים קטנטנות ולבנות מקופסת האבנים שסיפרתי עליה ברשומה הקודמת, חושך- הסתפקנו במדבקות שחורות, כי גילינו שיש לנו רק כיסוי עיניים אחד (זה היה הרעיון המקורי שלי) ולמכת בכורות- ילד מאנשי הפליימוביל שלנו.

נכון, יש עוד לא מעט חלקים בהגדה, אבל לפחות לגבי החלקים של יצירת מצרים, עשר המכות וגם ארבע הכוסות…אנחנו כבר מוכנים. ולמה כל כך חשוב לי שהילדים יכירו את סיפור ההגדה? האמת היא שהתשובה לזה לא הייתה לי כל כך פשוטה. וכתוצאה מכך שהקדשתי לזה (שוב) הרבה מחשבה, התשובה קצת ארוכה. אם זה מעניין, כתבו לי בתגובות, ואשמח לפרט על זה ברשומה הבאה.

כמובן שבזה לא הסתיימו ההכנות שלנו לחג…אתמול השתתפנו במכירת חצר קיבוצית נחמדה, וביערנו קצת חפצים מיותרים מחיינו. זה כמובן לא אומר שעכשיו הבית שלנו נקי, או מוכן לפסח, אבל אנחנו בסדר גם עם בערך :)

אני בספק אם אספיק לכתוב עוד רשומה על המשך פעילויות החג שלנו לפני החג, אז אני אנצל את ההזדמנות לאחל לכולנו חג פסח שמח, אביבי, משפחתי בדיוק במידה הנכונה, מלא חירות!

קיץ (לא) ישראלי

מאוקיינוס בקופסה למרק תחושתי

כשהסתיימו החגים (פחות או יותר, אנחנו עדיין קצת סביב שבוע הספר, וגם עם פעילות נחמדה שאני עובדת עליה סביב הרמאדן שמאוד נוכח בסביבתנו, אבל בגדול- הסתיימו החגים הגדולים שכל החיים מסתובבים סביבם), התלבטתי באיזה נושא להתמקד עכשיו. רציתי קצת לגוון את הריטואל ולבחור מבין הנושאים שמעסיקים את הילדים, אבל המציאות הכתיבה לי להמתין קצת…קודם כל קיץ. הוא כל כך כאן שאי אפשר להתעלם ממנו אפילו לרגע. אז חשבתי שאולי השנה אנסה להתמקד קצת יותר בקיץ הישראלי. הפינטרסט (וגם הרשומות מהבלוג בשנה שעברה) מלא בפעילויות אוקיינוס, חיות ים ועוד נושאים פוטוגניים כאלו, שאין להם ממש הרבה נגיעה לחיי היומיום הקייציים להפליא שלנו. אז אספתי כמה רעיונות לקיץ הישראלי (מאתגר, אני מודה. לפחות אם היו לי רגשות חיבה כלפיו…), אבל אז הילדים מצאו את קופסת אביזרי הים שלי ו…תוך שניות נהיה פה שוב אוקיינוס. בקופסה כמובן. בערב ארגנתי הכל יפה ומעניין, אם כבר, אז כבר:

IMG_20160622_224345

פאזל חמוד של חיות ים, שקיבלנו כחלק מהחבילה הכי שווה ever, מעינת (הידועה גם כ"מזמינים") ומילדיה המהממים, ספרון פעילות חמוד שקיבלנו במתנה מסבתא, וקופסה:

IMG_20160622_224401

אוסף של כמה וכמה שנים שכולל אבנים (מלאכותיות) וחלוקי זכוכית, צדפים שונים ומשונים ומגוון יצורי ים. בשלב הראשון כל מה שהוספתי היה משפך וכף כחולה שאמיתי אוהב במיוחד. זה בהחלט הספיק לו:

IMG_20160623_075143

וגם לה:

IMG_20160623_075701

הם נהנו ממגוון התחושות, מהצבעוניות, מהקרירות ובמקרה של אמיתי- במיוחד מהצלילים:

IMG_20160623_082417

אמיתי נמצא עכשיו בשלב חזק של חקירת צלילים. הוא נהנה למזוג שוב ושוב מהמשפך לקופסה ולשמוע את הרעש, לנער את הקופסה, לזרוק פריטים שונים ולהקשיב להם ועוד. זו דרך כל כך אחרת לבחון דברים, אותי זה ממש מרתק.

כמובן שבאווירת הקיץ, זה לא לקח הרבה זמן עד שהקופסה התחושתית הפכה למרק תחושתי:

IMG_20160624_091329

הגישה הכללית שלנו בקיץ היא שבמקלחת אפשר לשחק במים בכל שעות היום. יש שם כמה כלים נגישים והם מוזמנים להרטיב ולהירטב כאוות נפשם. אז בכוחות משותפים הם העבירו את הקופסה למקלחת, מילאו גיגית במים והתחילו לאט לאט לשלב:

IMG_20160624_091520.jpg

מגוון גדלים של כלים יוצרים הרבה עניין, וגם שקיפות מוסיפה:

IMG_20160622_155232

זו יצירה של יעלה, היא פשוט לא הסכימה להצטלם איתה…קינוח שכבות של מים, קצף (ממכונת ה"גלידה" הנהדרת שלנו, מתכננת לספר עליה ברשומת מתנות יום ההולדת של תוש) ואבני זכוכית. כמה יפה. ניסויי השילוב הגבירו הילוך:

IMG_20160624_092125

ממש אוקיינוס. וזה הזמן לתרגול קצת מוטוריקה גסה, שליטה בכוח, כישורי מזיגה ועוד כמה כישורי חיים בסיסיים:

IMG_20160624_092130

כמובן שאמיתי התלהב מהרעש:

IMG_20160624_092128

הם המשיכו להתעסק בקופסה, באביזרים ובמים שעה ארוכה:

IMG_20160624_092312

כמה אושר, ריכוז, למידה ואתגר בקופסה אחת:

IMG_20160624_092337

גם אני נהניתי קצת להתפנות מהצילומים ולהרטיב את הידיים, מודה:

IMG_20160624_092613

הילדים ממשיכים למצוא אפשרויות חדשות ורעיונות מעניינים לשימוש בקופסה ובאביזרים. הכי כיף שהם מצליחים להפתיע גם אותי…מבטיחה להמשיך לעדכן :) בינתיים הספקנו גם עוד כמה פעילויות קיציות- כאלו שמנצלות את האפשרות להתלכלך וללכלך בחוץ וכאלו שמאפשרות פריקת אנרגיה למרות שמזגן הוא האפשרות היחידה…מקווה לשוב במהרה, סוף שבוע עמוס צפוי לכוחותינו.  מאחלת לכולנו המון אסקפיזם צבעוני ויפה כזה, קרירות ומים!

מהים למדבר

ממצרים לישראל- מסע תחושתי ויצירתי

נכון, הבטחתי סיור ווירטואלי בחצר הגורטאות המוכנה לקיץ שלנו, אבל יעלה סידרה לנו פעילות כזו כיפית, שחשבתי שיכולה לתת עוד כמה דקות נהדרות של הנאה יצירתית לימים האחרונים של החופש… בשני אחה"צ, אחרי חמישה ימים עמוסים במשפחה, בילויים, בני דודים, סבים וחוויות, ליעלה הייתה בקשה: "מחר אני רוצה להישאר כ-ל היום בבית ולעשות ים סוף". ביקשה? קיבלה. ואיך את רוצה לעשות ים סוף? "עם הרבה הרבה סוגים של כחול והרבה גואש". ללא ספק, יודעת מה היא רוצה, הילדה. אז הרבה כחול, הרבה גואש וים סוף:

IMG_20160426_102109

התלבטנו הרבה מה הבסיס המתאים לתוכנית של יעלה. בריסטול נשמע דק מידי לערימות הגואש שיעלה תכננה, קרטון ביצוע היה לי רק בגיליונות קטנים, וככה עוד ועוד רעיונות נפסלו על הסף. מכירים את המשפט "הכל יש, רק לבקש"?! אז בדיוק כזה היה לנו. בטיול הבוקר שלנו גילינו שאחד השכנים בדיוק רכש מכונת כביסה/כלים/מייבש חדש, ואנחנו זכינו בים סוף ממוסגר ומושלם. יעלה ארגנה את כל השאר לגמרי בעצמה. נשבעת, אני שתיתי קפה, והיא עבדה.

IMG_20160426_102208

מידי פעם היא נתנה לאמיתי לעזור לה:

IMG_20160426_102137

ובין לבין היא התרכזה בעבודה. ממש נכנסה לזה:

IMG_20160426_102308

היא מזמן זנחה את המכחול והתמרחה בצבע להנאתה הרבה, ובינתיים אמיתי תרגל את השימוש בו:

IMG_20160426_102413

עד שהיא גירשה אותו למשטח אחר:

IMG_20160426_102435

והמשיכה ליצור במרץ:

IMG_20160426_102537

עוד ועוד גוונים של כחול, עוד סוגים של צבעים- גואש, צבעי ידיים, טושטושים, צבעי ספריי ועוד .כחול כחול:

IMG_20160426_104127

לאור מזג האוויר, החם, מאוד מאוד חם, ולאור הלכלוך הרב, ליד ים סוף המתהווה שלנו, הצבנו לנו עוד ים סוף, קטן, שהעסיק יפה יפה את אמיתי:

IMG_20160426_104114

בין שטיפת ידיים לשטיפת הגוף, הוספנו את המעבר באמצע הים (רצועות נייר קרפ בצבע חול שהילדים נהנו מאוד לקרוע ולהדביק באקראיות, בעוד אני מנסה לשכנע אותם שעדיף לחצות בקו ישר (שיעור חשוב לחיים, לא?!). כשהמעבר היה מוכן, יעלה החליטה שצריך להוסיף עוד קצת אווירה של ים, והביאה את כל אביזרי הים ששלפה מהארון יום קודם לכן:

IMG_20160426_105723

איזה אתגר! לשפוך כמויות מדוייקות של דבק, למקם את האלמנטים הכבדים, להחזיק אותם במקום בלי שיזוזו…אמיתי הצטרף בהתלהבות רבה לאתגר:

IMG_20160426_110547

עד שהם היו מרוצים (או עד שלי נמאס…נראה לי שהם יכלו להמשיך להדביק לנצח, או לפחות עד שהערימה הייתה נגמרת):

IMG_20160426_110541

לצערי התמונה היחידה של הים המושלם שלנו, רגע לפני הייבוש, יצאה מטושטשת, אבל מקרוב אפשר לקרות כמה זה יפה (נו, טוב, בערך):

IMG_20160426_110551

כבר היינו בשוונג, אז החלטנו להמשיך במסע. כבר בנינו את הפירמידות של מצרים, חצינו את ים סוף, הגיע הזמן לצאת למסע של 40 שנה…במדבר:

IMG_20160426_111432

ללא ספק התמונה האהובה עליי מסשן ההיצירה הזה…הפעם הסתפקנו בחתיכת מאריזת קרטון. שלפנו את קופסת "חול הפסח" שלנו (קמח מצה מעורב בשמן, שיוצר בצק עננים נעים ומשגע), הדבק כבר היה בחוץ, ולנו רק נשאר ללחוץ, למרוח את הדבק ולפזר את החול. כמה כיף:

IMG_20160426_112618

מסתבר שכשמערבבים את חול העננים שלנו עם דבק נוצר מרקם חדש ומעניין להפליא! למרות שאין ספק שהחול היה מספיק מעניין גם בפני עצמו:

IMG_20160426_111619

בסופו של דבר, למרות המכשולים בדרך, יצא לנו גם מדבר נהדר לתפארת:

IMG_20160426_112637

הייתה לנו תוכנית יפה, להוציא את כל אנשי הפליימוביל של יעלה מהפירמידות של מצרים, דרך ים סוף, סיבוב קצר של 40 שנה במדבר ועד למפת א"י הגדולה שלנו, אבל החיים העמוסים של חול המועד השאירו את התוכנית הזאת במגירה בינתיים. זה לא משנה, אין לי ספק שמבחינת יעלה העיקר היה היצירה, והו, כמה שהיא נהנתה להגשים את בקשתה!

הכי הכי כיף לעקוב אחרי הרעיונות של יעלה, הם תמיד לוקחים אותנו רחוק, אפילו עד ים סוף!

על נסיכים, נסיכות ומטוסים

מתנה שמרגישים-מקבץ מתנות תחושתיות

נכון, בחוץ די שמשי ואפילו כמעט חמים שוב, אבל אצלנו בבית החורף כבר נכנס רשמית. מיד אחרי שקיפלנו את פעילויות החנוכה (הספקנו עוד כמה אחרי שפה בבלוג כבר סיכמתי את החג) פתחנו את פעילויות החורף שלנו. בכל זאת החלטתי לנצל את המעבר בין הנושאים לעוד אחת מהרשומות ששוכבות וממתינות לתורן, כי אחרת תורן לא יגיע לעולם. כבר סיפרתי, כמה וכמה פעמים, שכשחברים שלנו חוגגים ימי הולדת, אנחנו אוהבים לפנק אותם במתנות תחושתיות. לפעמים זה בליווי למתנה קנויה, לפעמים זה מקדים את המתנה הקנויה (בעיקר כשאנחנו עדיין לא בדיוק יודעים מה ישמח את ילדי יום ההולדת יותר מכל) ולפעמים, אפילו במקום…כל כמה זמן אני מעלה פה מקבץ של מתנות תחושתיות שהכנו, והנה, שוב הצטבר לי אוסף מכובד.

נתחיל, כרונולוגית, בשכנינו (וחברינו) האהובים, התאומים דור ודוידי, שחגגו יום הולדת שנה. לקח לנו הרבה זמן להבין איזו מתנה תשמח אותם (ולמען האמת, היא עדיין לא הגיעה ליעדה), אז בנתיים, ביום ההולדת עצמו, נתנו להם קופסה תחושתית מותאמת אישית שהכנו במיוחד בשבילם. הערכה כללה כמובן בצק משחק ביתי וידידותי לתינוקות:

IMG_20151013_103855

הדבר השני שהכנו היה בקבוק תחושתי באווירת ים. יום ההולדת שלהם נחגג בסוף הקיץ/תחילת הסתיו, אבל יעלה התעקשה על ים. הילדים היו משתתפים פעילים בכל שלבי ההכנה:

IMG_20151013_110050

אמיתי היה אחראי על בקרת האיכות- לוודא שהמתנה אכן מתאימה ובטוחה עבור ילדים בני שנה. יעלה הייתה אחראית על ההרכבה ועל העיצוב:

IMG_20151013_110358

בבקבוק חצי ליטר ריק מילאנו מים, נצנצים (והרבה), צדפים וקצת חיות ים:

IMG_20151013_113149

קצת קשה לראות בתמונה, אבל התוצאה מהפנטת ממש. החלק הבא היה קופסת השחלה, גם הפעם אמיתי בדק את התאמה לגיל:

IMG_20151013_111005

יעלה הכינה גם רעשן מקושט מקופסת כדורים מאובטחת היטב והוסיפה ציור-ברכה:

IMG_20151013_113713

ארזנו את הכל והמתנה הייתה מוכנה:

IMG_20151013_131446

ילדי יום ההולדת, שמחו הכי הרבה בזר הבלונים שליווה את המתנה:

IMG_20151013_131652

הבא בתור לחגוג היה אייל, אחייני האהוב, בן הדוד של אמיתי ויעלה. בשנה שעברה, ליום הולדת שנה, הכנו לו ערכת הכנס-הוצא נפלאה (ופתאום נדמה לי שלא העליתי פה את ערכת הכנס-הוצא השנייה, שהכנו לדסי, בת הדודה השנייה, שחגגה גם היא שנה…מחדל לבדיקה!). השנה קיבלנו רמז לגבי כיוון למתנה רק בערב שלפני החגיגה. בבוקר מהרנו לאלתר מתנה תחושתית באווירה המתאימה. קנינו לו את הספר "שדה התעופה" שיעלה אוהבת כל כך, ונתנו אותו ביחד עם קופסה תחושתית מתאימה:

IMG_20151023_103103

יצרנו תעלת קרטון, מילאנו בשעועית שחורה ויצרנו מסלול המראה. לידו יצרנו מקרפ תכול וכדורי צמר גפן שמיים מתאימים. נראה לי שכבר ברור שאייל עכשיו ממש מתעניין במטוסים…

IMG_20151023_111138

הופסנו כרטיס ברכה באווירה מתאימה ומטוס קטן מנייר שסבתא קיפלה ויעלה צבעה. בהמשך, ממש בדרך לחגיגה, עצרנו וקנינו כמה מטוסים קטנטנים שיתאימו לערכה. אפילו הקופסה קיבלה רמז מתאים לתוכנה:

IMG_20151023_104306

מתנה אחרונה להפעם היא בעצם מתנה כפולה. שתי חברות מאוד מאוד טובות של יעלה חגגו בסמוך- עומר חגגה יומולדת ואיילת קיבלה אוריה- אח קטן וחמוד להפליא. שילבנו את שני האירועים להכנת ערכת בצק דומה אבל שונה. הכנו יחד את הבצק:

IMG_20151117_110258

יעלה התעקשה על בצק סגול, אז לקחנו את זה צעד אחד קדימה והכנו "בצק נסיכות" בגוונים מתבקשים של סגול, וורוד ושחור:

IMG_20151117_112837

הכנו שלוש נגלות של בצק, צבענו כל אחת בצבע אחר (הוורוד והסגול גם מריחים, בזכות המתכון הזה) ואז חילקנו כל גוש צבע לשלושה כדורים נפרדים. בעצם יצרנו ערכה לעומר, ערכה לאיילת וערכה ליעלה. השלב המתבקש הבא היה להוסיף נצנצים, והרבה:

IMG_20151117_113534

ממש ממש הרבה:

IMG_20151117_113749

שתי ערכות עברו לשלב האריזה:

IMG_20151117_121131

והערכה של יעלה מיד שומשה:

IMG_20151117_115938

קודם כל היא נפרסה וקושטה, ואז הצטמצה לה לכדי יופי של חגיגה:

IMG_20151117_123443

לאיילת ארזנו את הבצק בערכה בסיסית למדי, שכוללת מערוך וחותכני תינוקות:

IMG_20151117_121825

מיד כשאיילת קיבלה את המתנה מידי יעלה, שתיהן התיישבו ברצינות לעבודה:

IMG_20151118_170209

בצק הנצנצים השחור זכה להכי הרבה הצלחה:

IMG_20151118_170201

הוא מהמם, ואין ספק שאני אמצא עוד תירוצים להכין אותו…הערכה של עומר נארזה באווירת עוגת יום הולדת חביבה:

IMG_20151123_161508

כמו בערכות הבצק הקודמות שהכנו, השתמשנו בקופסה מחולקת של איקאה. כל גוש בצק מוקם בקאפקייק נסיכותי ונארז בשקית זיפלוק. הוספנו שלל אביזרים ליצירת יומולדת מושלם. עם יעלה, יש לנו נסיון לא מבוטל בהפקת ימי הולדת מבצק…בתא העליון הוספנו מערוך עץ, לקקן יומולדת מקסים וחותכני עוגה (הכל ממקסטוק). בתא הצדדי- נרות יומולדת, אבנים נוצצות, קישוטים קטנטנים של נסיכות, סט עטרות נייר ודגלונים וקופסה קטנה מלאה חרוזים גמדיים ליצירת סוכריות. אני מאוד אוהבת את איך שהערכה הזו יצאה:

IMG_20151123_161513

זהו, עכשיו אנחנו מוכנים לדבר על החורף, דיבורים שמשמחים אותי יותר מכל. בחורף גם הרבה אנשים שאנחנו אוהבים חוגגים יומולדת (כולל יעלה…), אז צפויות פה גם מתנות תחושתיות נוספות. מקווה שנהניתם, אשמח מאוד לשמוע על עוד רעיונות למתנות תחושתיות, ואולי אפילו לקבל איזה אתגר- יש מישהו שהייתם רוצים להכין לו מתנה תחושתית ומתלבטים על רעיון?! אתגרו אותי, אני אשמח מאוד לעזור…

קולאז' ימי

קולאז' ימי- קרעי נייר על טפט דביק

בתקופה האחרונה האתגר הכי גדול שלי הוא למצוא פעילויות משותפות ליעלה (3.5) ולאמיתי (1). זה לא רק הפרשי הגיל שמאתגרים (אם כי זה בהחלט גורם מכריע), אלא גם הבדלי הטמפרמנט וההעדפות האישיות של כל אחד מהם. כל ערב אני שוברת את הראש ומשוטטת את עצמי לדעת בפינטרסט כדי למצוא פעילויות מעניינות שיצליחו לשלב את שניהם. כשתכננתי את הפעילות הזו היא נראתה לי כמו הפעילות האידיאלית לשילוב של שני הפושטקים המופלאים שלי. בדיעבד- יתכן שביום אחר התקוות שלי היו מתממשות. בפועל, אמיתי כבר היה בתהליכי מחלה ולא שיתף פעולה בכלל, אבל יעלה ממש נהנתה, אז יש לי את זה וגו'…

הרעיון מתבסס על רעיונות דומים רבים שמצאתי בפינטרסט- יצירה על בסיס של טפט שקוף הפוך (כלומר מונח/מודבק למשטח כשחלקו הדביק כלפי מעלה). לא מעט רעיונות נהדרים בכיוון הזה מצאתי בקישור הזה. אנחנו עשינו ווריאציה קצת אחרת על הרעיון. בשלב הראשון חתכתי מגליל טפט שקוף (שרכשתי, כמובן, במקסטוק) שני מלבנים זהים בגודלם. יעלה ואני קילפנו יחד את הציפוי ממלבן אחד של טפט- אתגר מוטורי לא קל בכלל. פרשנו אותו על הרצפה כשצידו הדביק כלפי מעלה והדבקנו את הקצוות בסלוטייפ (ממליצה בחום להקיף את כל המסגרת במסקינגטייפ או סוג דומה של נייר דבק). אמיתי ניסה ללכת ולזחול על הטפט הדביק כמה פעמים עד שהבין שזה לא נעים ודי מציק, אבל זה היה משעשע ובהחלט סוג החקירה שאני אוהבת. בשלב השני הצגתי בפניהם את אוסף ניירות הסקראפ הכחולים שלי. אוסף ניירות הסקראפ שלי הוא בהחלט…גדול, וממויין בשקיות ייעודיות גדולות לפי צבעים. נתתי ליעלה לבחור כרצונה דפים מתוך השקית ואז..הגיע הזמן להתחיל לקרוע:

IMG_20150719_142018

זה החלק בגללו האמנתי שאמיתי יהנה מאוד מהפעילות הזו. הוא אוהב לקרוע, מאוד. הוא פותח כל בוקר בקריעת קטעים נבחרים מגליל נייר הטואלט שלנו. הוא קורע כל נייר שהוא מוצא, הוא קורע את האוכל שלו (ואוי ואבוי אם אנחנו מנסים לחתוך את החביתה שלו בעצמנו)- הוא פשוט אוהב לקרוע. אני לא בטוחה אם פה זו הייתה המחלה שמנעה ממנו להתלהב, או עובי הדפים שאתגר אותו (למרות שהוא בקושי ניסה)- אבל יעלה עשתה את רוב הקריעות, וכשהתקשתה- עזרתי לה. לאט לאט היא התחילה לפזר את הקרעים על המשטח הדביק:

IMG_20150719_142330

היו לנו כמה שלבי שבירה בדרך, אבל בסופו של דבר יצרנו יחד מרבד תכול ויפיפה:

IMG_20150719_143940

בשלב זה אמיתי נשבר והלך לישון, ואנחנו המשכנו בחלקים היותר מאתגרים מוטורית של הפעילות- כיסוי הקולאז' במלבן השני של הטפט הדביק. שוב, קילוף הטפט וההדבקה המדוייקת שלו מאתגרים למדי, אבל התוצאה ממש שווה את זה, על אף שקשה לראות את ההבדל בתמונה:

IMG_20150719_144455

שלב הקישוט היה כיפי למדי. אני די בטוחה שביום טוב אמיתי היה נהנה גם ממנו. אספנו מרחבי הבית מדבקות שקשורות לים ופיזרנו אותן באופן חופשי לחלוטין במרחב הגדול של הים שלנו:

IMG_20150719_150001

כמה זה כיף להדביק מדבקות מסוגים שונים, מחבילות שונות, עם מוטיבים שונים, ולשלב אותן יחד בעולם ימי דמיוני. יעלה אפילו התעקשה לשלב מדבקה של אהובה, חמודי (של כללית, או של דניאלה לונדון-דקל), "שוחה במים", לדבריה. אני אוהבת את השילובים האלו, שנהדרים לדמיון ולגמישות המחשבתית:

IMG_20150719_150245

בשלב האחרון אחרון החלטנו להוסיף לים שלנו חרוזים שקניתי כמה ימים קודם לכן בחנות חרוזים נהדרת ממש בעפולה. מצאתי שם אוסף נהדר של חרוזי דגים ודולפינים. יעלה בחרה כמה, והשחילה אותם בקלילות מפתיע על חוט דיג שקוף:

IMG_20150719_152803

בעזרת הקרופ-א-דייל שלי (מחורר ייעודי לסקראפ וחזק במיוחד, למרות שבמקרה הזה גם מחורר משרדי רגיל יעלה את העבודה) חוררנו שלושה חורים בחלק העליון של הים, ולכל אחד מהם השחלנו חוט עם חרוזי דגים:

IMG_20150719_153300

חלק מהדגים היו "בתוך הים" וחלק מהם הגיעו ממש עד התחתית ונתלו מתחתיו:

IMG_20150719_153333

אין ספק שהכי נהדר הוא דג הזהב הזה. קצת מצטערת שקניתי רק אחד כזה:

IMG_20150719_153308

ובסופו של יום, יעלה משוויצה ביצירה המוגמרת:

IMG_20150719_153237

תלינו אותה על דלת הבית שלנו והיא מקדמת בברכת שלום קיצית וקרירה את כל מי שיוצא מפתח הדלת.

היצירה הזו בהחלט גרמה לי להבין את ההתלהבות שמאחורי הטריק של הטפט ההפוך, וכבר יש לי עוד כמה פעילויות דומות בקנה. לא בטוחה אם הן מתאימות לשני הילדים…כנראה שלגבי האתגר הזה אני צריכה לאמץ עוד את התאים האפורים. אשמח מאוד לרעיונות ולקישורים אם יש לכן…בתקווה שאמיתי כבר לגמרי יחלים מתישהו ונוכל לבדוק אותם, כמובן. האמת היא, שאנחנו ממש ממש קרובים לרשומה ה-100 בבלוג שלי, שהוא כבר לא ממש "הבלוג החדש" כפי שאני עדיין קוראת לו בראשי…אולי זה הזמן לאיזה אתגר מאה-לדת קטן? אחשוב על זה ואחזור עם פרטים בפוסט הבא.

עד אז- מאחלת לכולנו המשך שבוע מלא בריאות, מים קרירים ויצירתיות מדבקת!

צבעי קיץ

צבעי קיץ-יצירה קיצית מונוכרומטית

אחרי כמה ימים הרחק מהבית, בבילוי משפחתי במיוחד, חזרנו לפעילויות הקיץ שלנו. הפעם שילוב של פעילות נהדרת שהכנתי ליעלה בדיוק לפני שנה, ופעילות מהשבוע שעבר, שתיהן מבוססות ממש על אותו רעיון.

הכל התחיל לפני קצת יותר משנה, בשלהי ההריון של אמיתי. כמו הרבה אמהות בהריון שני, הייתי עסוקה בעיקר בדאגות לגבי "איך יעלה תתמודד?" (כמובן שזה נכון רק לגבי הזמן בו לא הקאתי). כחלק מההכנות הרבות שעשיתי סביב זה, הכנתי ליעלה "קופסת הנקות". קופסה גדולה מלאה בפעילויות מוכנות שהיא רק צריכה לבחור, לשלוף ולהתחיל לשחק או ליצור. פעילויות כאלו שנעים לעשות כשאמא לידך, אבל לא ממש צריך את העזרה הפעילה שלה- פעילויות נהדרות לזמן שאמא עסוקה בלתפעל את היצור החדש והמוזר שאת עוד לא בטוחה איך כדאי לאכול. באווירת הקיץ, ששררה אז כמו עכשיו, אחת הפעילויות הייתה ים בשקית:

IMG_1235

מגוון חומרי יצירה מתאימים ליצירת ים. הבסיס היה 6 דפי A4 מחוברים בסלוטייפ. העיקר היו צבעים. 50 גוונים וסוגים של כחול:

IMG_1236

מדבקות וקישוטים בנושא ים (יעלה הייתה אז בת קצת פחות משנתיים וחצי, מדבקות היו פסגת עולם היצירה מבחינתה. גם היום האמת):

IMG_1238

שבלונות ים:

IMG_1239

די מהר יעלה בחרה בשקית מבין שלל הפעילויות שבקופסה וניגשנו לעבודה:

P1020942

ברוב סוגי הצבעים היא יכלה להשתמש לגמרי בעצמה, במעטים היא הייתה צריכה קצת עזרה (אני לא הולכים לטעון שהיא ציירה לגמרי לבד את הגלים והדג :):

P1020944

כשהדפים היו כחלחלים ויפים, יעלה עברה לחלק הכיף מבחינתה, ופיזרה את המדבקות על הדף, חבילה אחרי חבילה:

P1020950

עם השבלונות עזרתי לה יותר (הצבעים והמדבקות העסיקו אותה מספיק זמן כדי לסיים בשקט הנקה), וככה נראתה היצירה המוגמרת:

P1020951

ה"חול" הוא נייר קרפ בגוון המתאים שמצאתי פעם במקסטוק והתלהבתי ממנו מאוד. חייבת להודות שזה היה השימוש היחידי שלו עד עצם היום הזה…ואם כבר עברנו ליום הזה… השנה עשינו גרסה קצת אחרת של הפעילות הזו, בלי כל הקופסה מסביב. התחלנו עם בלוק ציור גדול ושרטטנו את קווי המתאר:

IMG_20150627_144409

הפעם יעלה עזרה לי לאסוף את האביזרים המתאימים מבין האפשרויות הרבות בחדר היצירה שלה, וגם קצת שלי:

IMG_20150627_145442

מנחשים כבר מה הכנו השנה? יעלה התלבשה בהתאם והתיישבה בשמחה רבה להכין את השמש שלה:

IMG_20150627_145822

כל כך כיף להתרכז במרקם ובצורה של כל צבע, במקום…ובכן, בצבע:

IMG_20150627_150101

בזמן שהמתנו שהשמש שלנו תתיבש, קראנו קצת על הכוכבת האמיתית של הקיץ באינציקלופדיה לילדים שלנו:

IMG_20150627_154815

כעבור כמה שעות הצצנו על התוצר המקסים. הדבקנו אותו על עיגול הקרטון ששימש לנו שבלונה (שארית ממוחזרת ממפעל הכבלים של הקיבוץ):

IMG_20150628_095300

בצד התמונה אפשר לראות אטבי עץ. שכמה דקות אח"כ נצבעו והודבקו גם הם, והפכו להיות קרניים לשמש. יעלה הטילה ווטו על צילום השלב הזה, אז תצטרכו רק לדמיין.

כמובן שאפשר ליצור אינסוף ווראציות על הרעיון הבסיסי הזה, גם בהקשר לקיץ (למשל לצבוע גלידה בגוונים ובסוגים שונים של וורוד, לדמות את הגוונים השונים של פירות הקיץ ועוד) וגם בנושאים אחרים (ליצור אדמה להדביק עליה חרקים, דשא וכו'). היתרון הגדול- לא דורש חומרים מיוחדים או הכנה מיוחד והרבה פחות מלכלך מהפעילויות שאני מעלה פה בדרך כלל…אבל לא פחות כיף, והתוצאות יפיפיות. הים שלנו הוצג על דלת הכניסה שלנו מעל חצי שנה, עד שאמיתי הצליח להגיע אליו ונאלצנו להעבירו לחוף מבטחים. אפשר בקלות להתאים את הפעילויות לכל גיל ולכל יכולת "אמנותית", מהרגע שילדים מצליחים לאחוז בצבעים (אפשר כמובן ללכת על גרסה תחושתית ומלכלכת יותר, שמתאימה גם לקטנטנים, עם צבעי ידיים וגואש והתפלשות קיצית ונעימה) ועד גיל 120. תנסו בעצמכם, הנאה מובטחת.

מאחלת לכולנו כמעט-סוף-שבוע יצירתי, צבעוני וקריר ככל האפשר.

יום בחוף הים

חוף ים משחק תחושתי דמיוני

פעם שלישית גלידה- הגענו לפוסט השלישי והאחרון בסדרת "ממשחק תחושתי למשחק דרמטי". ברשומה הראשונה סיפרתי על חול המשחק האכיל שהכנו. ברשומה השנייה סיפרתי על הקופסה התחושתית שהכנו מחרוזי מים. בשלב השלישי חיברנו בין שתי הקופסאות האלו, ליצירת עולם דמיוני מופלא של חוף ים. "עולם דמיוני", או "עולם קטן" הוא נישה מיוחדת וקסומה במיוחד בתחום הקופסאות התחושתיות. מדובר בשילוב מופלא בין משחק תחושתי למשחק סוציו-דרמטי- באמצעות חומרים תחושתיים ואביזרים שונים יוצרים עולם קטן, העתק של סצינה כלשהי מהעולם האמיתי, הגדול, ונותנים לדמיון להתפרע.

הערת ביניים- משחק סוציו-דרמטי הוא בעצם שם מפוצץ למשחקי "בכאילו" שכוללים בתוכם גם אלמנט חברתי- משחק משותף, חיקוי של סיטואציות חברתיות מהעולם האמיתי ועוד. החיבור בין משחקי הדמיון הנפוצים האלו למשחק התחושתי יוצר איזה קסם, כאילו פותח את הדמיון. אני לא לגמרי יודעת להסביר את זה (אם כי יש לי כמה השערות בעניין) אבל אני בהחלט ממליצה בחום לנסות.

בכל מקרה, די לחפירות הרקע, בואו ניגש לתמונות. אספנו מרחבי הבית שלנו אביזרים מתאימים לעולם הים:

IMG_20150624_091145

צדפים מסוגים שונים, דגים מעץ וחיות ים מפלסטיק, השתלבו בצורה מושלמת בין חרוזי המים:

IMG_20150624_091435

תוך כמה דקות הרגשנו ממש בצלילה, חבל שבח"ל לא היה שם כדי להנות, במקום חופשות הצלילה האהובות עליו, עליהן הוא יכול רק לחלום עכשיו:

IMG_20150624_093343

יעלה כמובן מיד צללה פנימה:

IMG_20150624_152953

אספה, פיזרה, הזיזה, שפכה:

IMG_20150625_134520

אחרי משחק די ארוך בים עצמו, התפנינו לשדך לו את החוף. העברנו את החול לקופסה בגודל מתאים:

IMG_20150625_141524

הכנו יחד רשימת אביזרים נדרשת לביקור בחוף הים. שוב הסתובבנו ברחבי הבית ומצאנו, או הכנו, אביזרים מתאימים. משאריות לבד הכנו ערימת מגבות צבעוניות:

IMG_20150625_141551

אנשי כלימוביל (כלומר אנשי פליימוביל, בשפת היעלה) גוייסו למשימת החופשה על החוף, וסודרו יפה יפה על מחצלת. איכשהו לא צילמתי את זה, אבל יש שם גם שתי שמשיות מתוקות מעטרות קאפקייקס צבעוניות מנייר, וקיסמים:

IMG_20150625_142554

לאט לאט שעמם להם על החוף והם נכנסו לטבילה:

IMG_20150625_142607

מכיוון שהם התקשו לעמוד או לצוף על הגב, ולא רצינו שימצאו עצמם "שוחים עם הדגים", מהר מאוד אילתרנו גלגלי ציפה (ממצוף "נודל" חלול, 10 ש"ח בסטוקייה הקרובה לביתכן):

IMG_20150625_142905

נהיה להם קר, כך טענה המנהלת, אז התחלנו במלאכת הניגובים:

IMG_20150625_142943

המבוגרים היבשים (תרתי משמע?) חזרו למחצלת לפינוק של ענבים (החלטנו לזרום עם האסוציאציות של אמיתי):

IMG_20150625_143115

ובזמן שהמבוגרים אכלו, הילדים המשיכו לשחות במרחק ראייה (אל תנסו את זה בבית וגו'). עולם קטן מושלם:

IMG_20150625_143953

בחמשת הימים האחרונים בילינו כל יום בחוף הים שלנו, בהמצאות, בדמיונות, באילתורים, במשחק דמיוני שמשלב את כל החושים. תענוג אמיתי. אז מי בא לשבת אצלנו על החוף?

חרוזי מים

חרוזי מים- קופסה תחושתית לקיץ

אחרי שסיימנו להתלהב מהחול האכיל הנהדר שלנו, פנינו להמשיך בפעילויות הקיץ התחושתיות שלנו. בסיור הקניות הזריז שלנו תוך כדי הכנת ערכות הבצק הקיציות, מצאתי בחנות "הכל בשקל" שקיות קטנטנות ונהדרות של חרוזי מים במגוון צבעים. האמת? יש לי לא מעט פעילויות עם חרוזי מים בלוחות הפינטרסט שלי, אבל זה תמיד היה נראה לי…מוזר. קודם כל הם לגמרי לא מתאימים לתינוקות, לגמרי לגמרי לא. דבר שני, לא לגמרי הבנתי מה כל כיף בהם. בכל מקרה, אם הפינטרסט אומר את אותו הדבר מספיק פעמים, אני נוטה להאמין לו, ואם זה עולה לי רק שקל לחבילה, אני בכלל זורמת.

אחר צהריים אחד ניצלנו את שנת הצהריים של תוש כדי להכין חבילה את של חרוזי מים- בצנצנת גדולה מילאנו מים והנחנו בפנים חרוזים קטנטנים. בשנת הבוקר של היום שאחרי נהננו מהתוצאות היפיפיות:

IMG_20150624_090921

שפכנו את תכולת הצנצנת לקופסת פלסטיק גדולה. ההתמכרות הייתה מיידית:

IMG_20150624_091221

כל כך נעימים!!! אין שום דרך להסביר למה, אבל זה פשוט נהדר. וכל כך יפה:

IMG_20150624_093549

החלטנו להוסיף עוד שקית של חרוזים, הפעם סגולים. ככה הם נראים לפני שהם מתנפחים:

IMG_20150624_093122

אחרי הסגול נוספו גם החרוזים הירוקים, וכעבור כמה שעות הקופסה שלנו הייתה מלאה בחרוזי מים צבעוניים, יפייפיים וכל כך כל כך נעימים:

IMG_20150625_132725

מילאנו שכבה דקה של מים, כך שהכדורים נשארים רטובים, הם חלקים, הם מחליקים מהידיים, הם רכים אבל לא נמעכים, הם עגולים להפליא, מתחשק לשחות בתוכם:

IMG_20150624_153417

"לא יכול להוריד ממך את הידיים" זה כאן:

IMG_20150625_132744

ככה נראים כל החרוזים, בשלושה צבעים, בלי המים, חזרה בצנצנת (לרגל החלפת מים, אחרי שרוב הלכלוך מהסביבה נכנס פנימה…כל כך קל לנקות!):

IMG_20150625_133901

בקיצור, אם זה לא היה ברור מהפוסט, אם יש לכם ילדים שעברו את שלב הטעימות-מכל-הבא-ליד, אני לגמרי לגמרי ממליצה להכין קופסה תחושתית מלאה בחרוזי מים קרירים לימי הקיץ החמים! אם אתם לא בטוחים שהם עברו את השלב הזה- אל תנסו. ניסיתי לקרב את אמיתי לקופסה עם השגחה צמודה. זה לא עבד, לא הצלחתי לשכנע אותו שזה בעצם לא המאכל האהוב עליו כרגע- ענבים, והוא התעקש לנסות שוב ושוב לטעום אותם, עד שנשברתי, הרחקתי אותו וחתכתי לו קערה מלאה ברבעי ענבים, כיאה לגילו. אם בכל זאת חשקה נפשכם לפנק גם את הקטנטנים שבחבורה בחרוזי מים, קצת פחות טובים מהמקור, אבל עדיין נהדרים, נעימים ובטוחים לשימוש- אפשר למצוא גרסה אכילה כאן.

כפי שהבטחתי, ברשומה הבאה אראה איך הפכנו את שתי הקופסאות התחושתיות הנהדרות שהכנו, ויצרנו מהן משחק סוציו דרמטי שלם ונפלא. עד אז- שיהיה לנו שבוע רגוע ונפלא.