יצירתיות צעירה

יעלה מפעילה- רעיונות יצירתיים של ילדים

לפני הכל- הבנתי שהייתה תקלה עם ההתראה על פרסום הפוסט הקודם- "קופסה תקשורתית", אז אם לא קיבלתם התראה- מוזמנים לקרוא אותו כאן. השקעתי בו המון המון זמן ומחשבה, אשמח מאוד לפידבקים…ועכשיו אנחנו כאן:

הבטחתי לשתף קצת בפעילויות הנהדרות שיעלה ממציאה לנו לאחרונה בלי הפסקה. מאז ומתמיד יעלה הייתה אלופה בהמצאת משחקים וברעיונות מדליקים לשדרוג המשחקים המוכרים שלה, אבל בתקופה האחרונה יש איזה שינוי, איזו קפיצת מדרגה- היא ממציאה פעילות שלרוב אפילו לא קשורה למה שאנחנו עושים, מארגנת אותה מא' עד ת', מבקשת עזרה מידי פעם במקומות שהיא מתקשה וממשיכה הלאה. אנחנו על תקן צופים, או מקסימום אסיסטנטים. זה כיף, זה מרתק, זה מדהים. באמת.

אני חושבת שהסנונית הראשונה הייתה פרוייקט הטבח. ליעלה יש איזשהו פטיש קל (?) לדמות "חמודי". כן, כן, הילדון החמוד של דניאלה לונדון-דקל, זה שמפרסם בהתלהבות רבה אחת מקופות החולים הגדולות. בין שאר המרצ'נדייס שהיא אוספת (יש יתרונות לאבא רופא…), יש גם אפליקציה באייפד שהיא מאוד אוהבת. אחד המשחקים החביבים ביותר באפליקציה דורש מהילדים להלביש לחמודי אביזרים לתחפושות שונות (עפ"י תמונה). יום אחד יעלה שיחקה במשחק הזה, ותוך כדי הודיעה "אני רוצה להתחפש לטבח". היא קצת תיפעלה אותי, בעיקר תפעלה את אבא ויצאה טבחית לתפארת:

IMG_20150906_171307~2

היא השתמשה בדגם של חמודי, תכננה אביזר אחר אביזר. את הכובע היא יצרה עם אבא לפי סרטון מהיוטיוב, החלוק מבוסס על חולצה חלקה, מדבקות עגולות פשוטות וסרט בד. כמה שהיא הייתה מאושרת:

IMG_20150906_172205

עניין התחפושות המשיך לככב. השבוע למשל יעלה רצתה זר להשלים את התחפושת שלה (נכון להיות היא מתחפשת בכל בוקר ונשארת מחופשת רוב שעות היום). היא אספה מרחבי הבית אביזרים (באמת מרחבי הבית, כל חלק היה במקום אחר), קראה לאבא להוריד לה את המהדק ולעזור לה לתפעל אותו והכינה זר חגיגי:

IMG_20151101_164138

כמובן שאם יש תחפושות, חייבים לעשות הופעה. ואם עושים הופעה צריך תפאורה, לא?! מסתבר שבהיגיון של יעלה, צריך. היא התחילה להכין תפאורה מדפים. הצעתי לה במקום לצייר על בד, זה מיד תפס אותה. חתכתי לה חתיכות של בד רקמה(בד ערבי?!) פושטי שהיה לי, שארית מסדנת רקמה שפעם השתתפתי בה. היא הסבירה לי בדיוק איזה חתיכות היא רוצה. עזבתי אותה לנפשה:

IMG_20150929_104013

היא נכנסה לזה:

IMG_20150929_104138

ואז סידרה את התפאורה והציגה הצגות נפלאות על הבמה:

IMG_20150929_113521

לפעמים דרושה תפאורה מורכבת יותר. כשקיבלתי מתנה ליום ההולדת שלי מדפסת חדשה ומגניבה, הקופסה שלה מיד הפכה לתפאורה בהצגה היומית. בלי שום בעיה היא הפכה לחנות כלי נגינה:

IMG_20151027_174917

בהזדמנות אחרת יעלה הזמינה אותנו לפיקניק אצלנו בגינה. ערכת הפיקניק המופלאה שלה מלווה אותנו מאז יומולדת שנה, אז היא קיבלה אותה במתנה. המתנה הכי טובה ever. היא רצתה להזמין את הבובות שלה, אבל חששנו שיירד גשם, אז היא הזמינה את חיילי הבאולינג שלנו במקום:

IMG_20151028_134515

והגישה לנו ארוחות מלכים בשלוש מנות. אין על מדבקות:

IMG_20151028_135955

בכל זאת אי אפשר להזניח את הבובות, אז היא סידרה להן מגש עם צלחות ומאכלים מגנטיים, והורתה לדיילת שלה להגיש:

IMG_20151029_093541

בכלל, ענייני אוכל מעסיקים אותנו הרבה. בהזדמנות אחרת חברה שלנו קיימה מכירה של שוקולדים שהיא הכינה בבית. יעלה ממש התלהבה מהאירוע ודרשה לארגן סדנת שוקולד, מיד. זה היה בבוקר יום שבת, אז מצאנו פתרונות אחרים. מיד הכנו ערימה של בצק שוקולד:

IMG_20150915_115813

כרגיל הוא יצא מדהים:

IMG_20150915_120729

ואז יעלה העבירה לכל המשפחה סדנת שוקולד:

IMG_20150915_125821

כשהטעימות עברו את גבול הטעם הטוב, הכנו גם ערימה של כדורי שוקולד אמיתיים…בכלל, היא מפעילה הרבה אותנו, אבל יותר מזה, היא ממציאה רעיונות בשביל אמיתי. זה מדהים איך היא קולטת מה הוא רוצה ומה הוא צריך, הרבה לפני. יום אחד היא הפתיעה אותי עם מסלול תחושתי שהיא הכינה לו, כשרק התחיל ללכת. מסלול הליכה מלא במרקמים שונים:

IMG_20150910_110745

היא גם מכינה לשניהם לא מעט מסלולים מוטוריים עם רעיונות נהדרים:

IMG_20151008_141933

וגם גרסאות יותר יצירתיות של מסלולים…בוקר אחד היא שיחקה עם אוסף הוושי טייפ שלי (מעיין סלוטייפ צבעוני עשוי נייר, שאפשר לקרוע אותו די בקלות, וגם לדביק, להסיר ולהדביק שוב) והכינה מסלול על משטח הלינלאום שלנו. היא ואמיתי המציאו עוד ועוד דרכים לשחק עם המסלול הזה:

IMG_20151014_111353

אין ספק שהתחום הכי יצירתי של יעלה הוא ובכן…יצירה. יש לה אינסוף רעיונות בתחום הזה. למשל היא ביקשה לשדרג את קישוטי הסתיו שלנו:

IMG_20151028_091910

בהשראת הקשת שתלינו (נקנתה ממש אחרי סוכות במקסטוק) היא ציירה קשת על שארית נייר אפייה שנשארה לה אחרי משחק בבצק:

IMG_20151005_170700

נראה לי שרמזתי פה על פרוייקט הסדר הגדול שאנחנו נמצאים בעיצומו. יום אחד יעלה שיחקה לידי בזמן שסידרתי את אחד המדפים שלנו, יעלה התיישבה ליצור מכל מה ששלפתי. רואים את פיסול הקלקר והפסטה?

IMG_20151007_113547

היא מאוד נהנית לחקור חומרים ולמצוא דרכים חדשות להשתמש בהם. יום אחד כשציירה בצבעי הפנדה האהובים שלה היא תהתה מה עושים עם הצבע הלבן כשיש רק דפים לבנים:

IMG_20151014_102658

המחקר הזה העסיק אותה שעה ארוכה:

IMG_20151014_103658

בכלל, היא מציירת על כל מה שבסביבה. כאן היא ואמיתי בוחנים אפשרויות ציור על קופסת קרטון ישנה, רגע לפני הזריקה:

IMG_20151029_083823

וכאן היא שלפה חולצה שאבא שלה, בשעה משמחת וטובה, העביר לשקית הבגדים לאשפה (כלומר למיחזור הבגדים), ובדקה איך מציירים על חולצה:

IMG_20151029_110814

גם אם הרעיונות לא תמיד הכי מקוריים, גם אם הם לא הכי נוחים לי, גם אם הם ממש מבלגנים/מלכלכים, הרעיונות האלו פשוט נפלאים, כי הם לגמרי לגמרי שלה. היא כל כך מגוייסת לפרוייקטים האלו, היא חוקרת, לומדת, מתנסה, פותרת מיליון בעיות שצצות בדרך, בוחנת כמה פתרונות אפשריים, מגייסת את כולנו, מפעילה אותנו, משתמשת במגוון חפצים…הרבה יותר מוצלח מכל פעילות שאני אי פעם אצליח להמציא או לתכנן.

אין לי מתכון, איך לייצר ילדים יוצרים. אני לא חושבת שלאף אחד בעולם יש מתכון. זה חלק מהקסם שביצירתיות….אבל כן יש כמה דברים שגיליתי שעוזרים ליצירתיות של הילדים אצלנו (הפוסט הזה מוקדש ליעלה, אבל גם אמיתי מגלה ניצנים מרשימים בתחום):

  • זמן. לפעמים הצורך הוא אבי ההמצאה. לעיתים לא פחות קרובות, השעמום הוא אבי ההמצאה. בדוק.
  • – חפצים זמינים: בקרוב אקדיש לנושא הזה פוסט נפרד, אבל חשוב שחומרי היצירה הבסיסיים יהיו תמיד נגישים לילדים. דפים וצבעים בכל גיל, ואביזרים נוספים לפי ההתפתחות: עיניים זזות, מספריים, דבק, מדבקות, סלוטייפ, גלילי נייר ואריזות ממוחזרות. לא צריך המון דברים, אביזרים בסיסייים. (מוזמנים להציץ ברשימת הציוד שלי)
  • לאפשר: לא לפחד מלכלוך, לא לפחד שזה לא ירד, לא לפחד שהוא יהרוס משהו, לא לפחד שהוא יקבל מכה. כמובן, לנקוט באמצעי הבטיחות הסבירים (למשל אני משתדלת מאוד שיעלה תלבש סינור שהיא מציירת בצבעי גואש, המהדק והדבק החזק מאוחסנים גבוה וכו') אבל לתת מקום, ובעיקר לא לשדר דאגה.
  • – "זה שלי מהבית"- הרעיונות של יעלה הם רק של  יעלה. אם אני מעזה להפריע לה באמצע קו המחשבה, להציע רעיון משלי, להכניס חלילה תוכן דידקטי או לנסות לקחת את הפעילות לכיוון שחשבתי עליו, היא לרוב עוזבת את זה באמצע. אחרי כמה פעמים שזה קרה, למדתי לשתוק ולהתעסק בסיוע טכנית ובהתלהבות קולנית אך לגמרי כנה.
  • להיות מודל: ליצור, לא להגיד "יש לי שתי ידיים שמאליות", לא להגיד "זה לא בשבילי כל ההשקעה הזו" או "אני לא יודע לצייר קו". ללמוד מהילדים ופשוט להנות מהדרך, להתייחס לזה כמו משחק, כמו להתגלגל בדשא או להתגלש במגלשה הצרה מידי בגן השעשועים. להציע פעילויות, להדגים מגוון שימושים במגוון חפצים, לשתף בדרך המחשבה שלנו (למשל, בהיותי אסוציאטיבית מאוד, לעיתים קרובות אנחנו רואות משהו בדרך, או שיעלה שואלת אותי שאלה, ומיד עולה לי רעיון לפעילות- אני תמיד משתפת אותה בטריגר ובדרך המחשבה שהובילה לפעילות). גם אם זה לא "בא טבעי", אחרי כמה פעילויות מתוכננות ומובנות, זה מתחיל לזרום הרבה יותר בקלות. אני יודעת שנראה שזה קל לי להגיד את זה כי אני יוצרת, אבל אם תשאלו את כל מי שהכיר אותי בתור ילדה- גם לי יש שתי ידיים שמאליות. באמת. אני לא יודעת לצייר כלום, לקח לי שנים ללמוד לחתוך קו ישר. בכל זאת תמיד יצרתי. כי זה פשוט כיף לי. ואם זה לא כיף לי?! אני גם לא חובבת גדולה של מגלשות…לפעמים מוותרים בשביל הילדים. אבל בלי להגזים. אם אתם לגמרי מזייפים, תעזבו. חפשו פעילות אחרת שקצת יותר נעימה לכם.

יש לכם עוד טיפים ורעיונות?! מה ממציאים אצלכם? אשמח מאוד לקרוא…

אדום

מסיבת אהבה ויומולדת 3

מודה, כמעט התפתיתי לעוד רשומות סערה שתידחף לה בתור, אבל עם שוך הסערה, החלטתי להמתין בסבלנות ולהתקדם קצת עם הרשומות שבתור. בכל זאת יש לנו עוד יומולדת לסכם, ולא התחלנו לדבר על רשומות אוסטרליה, אז-

המון אדום. אדום של אהבה וקיטש ורומנטיקה. אין הרבה אפשרויות אחרות ליום הולדת שנחגג בוולנטיינ'ס דיי, לא?! האמת היא שזו לא הייתה האפשרות הראשונה. עברנו על המון אפשרויות עד שיעלה הואילה בדעתה לזרום ואפילו כמעט להתלהב מקונספט ליום ההולדת. ולמה יום הולדת 3 צריך קונספט? כי זה הרבה יותר קל. הרבה יותר קל לארגן יומולדת במהירות ובתוצאה מרשימה וכיפית כשיש קונספט. מבטיחה. אז בחרנו קונספט ומשם התפרענו (כלומר התפרעתי), הגזמנו (כלומר…) ונהניתי נורא!

את בוקר יום ההולדת פתחנו עם סלסלת המתנות המסורתית, מסורת שלקחתי מאמא שלי, שלקחה (ושיפרה) מאמא שלי, ואני מעבירה הלאה בהתלהבות. אריזות המתנה הן שקיות נייר גדולות שנקנו במקסטוק ונגזרו לגדלים המתאימים:

P1100924

אין כמו אושר של ילדת יומולדת בזמן קריעת העטיפות:

יומולדת 3 ליעלה

אחרי פתיחת המתנות התפנינו לעסוק בארגונים, ארגונים ועוד ארגונים, בזמן ששלל דודים וסבים/סבתות מעסיקים את הילדים. הזמנו את כל בני המשפחה לחגוג איתנו בביתנו. לשמחתנו הרבה למרות שאנחנו גרים בחור, ההיענות הייתה כל כך גדולה שהעברנו את כל החגיגה למועדון של הקיבוץ. הדודים גוייסו להכנות בכל הכוח והמועדון היה רומנטי כפי שמעולם לא היה:

IMG_0394

מפת נייר לבנה (מקסטוק, אהובי), פונפוני נייר טישיו באדום/לבן/וורוד (סופר דודה מור האלופה), שרשרת דגלונים (אוסטרליה), שלט עץ love שנצבע באדום (אוסטרליה). ממשיכים לאורך הדלפק:

IMG_0392

צעיף נוצות אדום (שוב מקסטוק), סלסלת שקיות הפתעה (עליהן עוד ידובר ויסופר) וואזה. ואזה יפיפייה:

IMG_0385

מלאה בהמוני המונים של סוכריות סודה לבביות בגוונים המתאימים ופרחי נייר מהממים ששוב סופר דודה מור הכינה. מאוהבת בואזה הזאת, היא כבר שבוע על השולחן שלי בסלון ואני לא מוכנה להזיז אותה!

גם הכלים, כמובן, היו בצבעים המתאימים:

והאוכל, גם האוכל היה מותאם:

IMG_0378

תפריט בראנצ' די רגיל ובנאלי, אבל לבבי. הלהיט הכי גדול מבחינתי היו הבורקסים:

P1100970

אני הייתי אחראית על הטעם, דוד שי היה אחראי על הצורה, באמצעות המכשיר הכה מטופש אך כה מגניב הזה, שקניתי, כמובן, במקסטוק:

P1100915

זה לוקח מלא זמן, זה לא משתלם, אבל זה פשוט מהמם!

בגזרת עוגת יום ההולדת הלכנו על בנאלי, כי אין דבר שמשמח ילדת יומולדת יותר מעוגת שוקולד פשוטה עם קרם וסוכריות:

P1110034

הקישוטים יצאו לגמרי שונים מהמתוכנן. החלק האמצעי של העוגה, בלחץ ההכנות, צנח. סיעור מוחות קצר הוליד רעיון- למקם בבור אחת מהעוגיות המושלמות שסופר דודה מור הכינה לחגיגה. ככה הבאנו את העוגה למועדון, ושם קיבלנו משלוח- צפרדע מושלמת שפיסלה לנו בת הדודה המוכשרת נופי במתנה ליעלה. היא מיד מצאה את מקומה:

P1110035

והשתלבה מושלם בשולחן הקינוחים הכה לבבי. את העוגיות, כאמור, הכינה סופר דודה מור, את כל הממתנים המגניבים שמסביב קנתה סופר אמא שלי, וכל שנותר הוא לסדר אותם בקעריות לב:

P1110041

וילדת יום ההולדת? היא לבשה שמלה חדשה מותאמת והייתה בעננים:

P1100977

רוב החגיגה היא נראתה ממש ככה- בלתי נפרדת מהקופה הרושמת שקיבלה במתנה והותירה מאחור את כל שאר המתנות (כן, הייתה גם רשימת מתנות, עם לוח פינטרסט, כמובן. נשמע מוגזם אבל חוסך הרבה כאב ראש לכולם):

לפחות לטקס יום ההולדת המתבקש הצלחנו להוציא אותה, בקושי:

P1110047

היא אפילו כיבתה את הנרות (בצורת לב, כמובן):

P1110050

ודי התלהבה מהשלב בו הרימו אותה על כסא (השלב השנוא עליי בכל יום הולדת, שלי ושל אחרים, מאז ומעולם):

IMG_0403

נכון, היה גם שלב בו היא נראתה ככה:

IMG_0399

אבל בסיכומו של דבר נראה לי שהתמונה הזו מעבירה טובה יותר את מצב רוחה הכללי:

IMG_0405

היא לא נרגעה מההתרגשות כמה ימים אחר כך. באותו ערב היא סירבה להירדם כדי שיום ההולדת לא יגמר. היא מנתה שוב ושוב את האורחים שבאו לחגוג איתה, את המתנות שקיבלה. היא הודיעה לנו "כל האוכל היה טעים. מאוד טעים. לא טעמתי אותו אבל הוא היה כל כך טעים". כל האורחים נהנו, במיוחד הילדים, אבל על זה עוד יסופר…כן, כן- ברשומה הבאה

מרגישים את חנוכה

קופסה תחושתית לחנוכה

אחרי רשומת הרקע ה…ארוכה, הגיע הזמן להתחיל לדבר על החג הקרב ובא, חג האור והשמן, חג החנוכה.

כצפוי אחרי קריאת הרשומה הקודמת, גם הפעם התחלנו בקופסה. כדי להשתמש בקופסה שלנו היינו צריכים לפרק את הקופסה הקודמת- קופסת הסתיו. כמובן שניצלתי גם את זה לתרגול מוטורי ולחזרה על המושגים החדשים שלמדנו. הפעם השתמשנו במלקחיים ממתכת+סיליקון כדי להעביר את האביזרים הגדולים מהקופסה חזרה למגש:

P1050862

כשהקופסה הייתה ריקה התחלנו לתכנן את קופסת חנוכה שלנו. חיפשתי וחיפשתי, חשבתי וחשבתי במה להשתמש כבסיס לקופסה. חשבתי על דברים מאירים, על דברים שחורים, על דברים מסתובבים…בסוף החלטתי שאני מקובעת מידי. נכון, בדרך כלל מילויים של קופסה מורכבים מגרגירים כלשהם, אבל למה בעצם? שלפתי מארון האיחסון בסלון את אחת מקופסאות האיחסון שלנו, כזו שיש בה כלמיני כלים חד פעמיים וגם…נרות. כלמיני סוגים של נרות. יחד עברנו על תוכן הקופסה ודגנו מתוכה רק את הנרות. זה נשמע פשוט, אבל מתברר שהמושג "נרות" הרבה יותר רחב ממה שיעלה חשבה:

P1050867

מצאנו שם נרות יום הולדת, סוגים שונים של נרות חנוכה, נרונים קטנים, נרות שבת. עברנו עליהם אחד אחד, פתחנו אריזות, ספרנו, מנינו את הצבעים ולאט לאט בנינו לנו בסיס לקופסה:

P1050870

בדרך כלל השלב הראשון במשחק עם הקופסה מתחיל במשחק עם הבסיס. כאן הנרות נתנו טוויסט שונה לשלב הזה, והנרות לבדם, בלי תוספות עדיין, העסיקו אותנו בערך שעה וחצי בלי הפסקה. באותה קופסה הייתה גם החנוכיה שלנו, שקנינו בחנוכה הראשון שלנו יחד בסופר, ב-9.90 ש"ח, ומאז משמשת אותנו נאמנה. אז יעלה סידרה את הנרות בחנוכיכה:

P1050874

ואז סידרה אותם שוב לפי צבע:

P1050881

ואז בדקה אם גם נרות יום ההולדת מתאימים לחנוכיה:

P1050888

תוך כדי דיברנו על גדלים (גדול-קטן וגם ארוך-קצר וגבוה-נמוך, ואפילו קצת על ההבדלים ביניהם), על צבעים, על הזדמנויות שונות בהן מדליקים נרות ולמה, התאמנו בכיבוי נרות "בכאילו" ואפילו דיברנו על מבנה הנר- מה זה פתיל, ממה הוא עשוי ולמה. ממה עשוי גוף הנר? איך שעווה מרגישה (רך-קשה), מריחה, ומה קורה לה בכלמיני מצבים. יעלה שברה נר, פוררה אותו, קילפה שעווה עם הציפורן וגם יצרנו הדפס על אחד הנרות הדקורטיביים. עשינו את זה מאוד בקלות עם מקל פלסטיק ריבועי מקופסת החגים שלנו, שהיה שייך לדגל שמחת תורה:

P1050884

אחרי שעה וחצי כבר הגיע הזמן לארוחת צהריים ועזבנו את הקופסה. חזרנו אליה באותו אחר הצהריים, על מנת לצרף אליה את האביזרים שאספתי לקראתה. אספתי אביזרים בבית, במקסטוק, בכלבו של הקיבוץ ובחנות החביבה עליי "הכל לילד ולגן", בה ביקרנו עם סבתא, שתרמה גם היא לרכישות שבקופסה. את כולם הכנסתי לשקית שאיפסנתי בתוך קופסת החגים שלנו, ופתחתי יחד עם יעלה. לאט לאט, עם הוצאת האביזרים, התחלנו לבנות את סיפור נס חנוכה. התחלנו ממדבקות הסול הקטנות בצורת נרות, וסיפרנו איך פעם היה מקום שקראו לו בית מקדש, אליו יהודים באו להתפלל (אנחנו עוסקות רבות בבתי תפילה שונים, כי שומעים אצלינו היטב את המואזין, ורואים היטב את המנזר שבפסגת הר תבור…לאחרונה דיונים תיאולוגיים הם חלק מהותי מחיי היומיום שלנו), ובו הייתה מנורה עם 7 קנים (הראינו בחנוכייה מהו קן, וכמה יש בחנוכייה וכמה היו במנורה). אחר כך הוצאנו את כד השמן וסיפרנו בקצרה על הנס. אני לא יכולה להגיד שהמסר לגמרי הובן, אבל אחרי עוד כמה חזרות, היא לפחות תוכל להסביר, גם אם לא תבין עד הסוף :). הוספנו סוגים שונים של סביבונים, דיברנו על האותיות ומה הן מסמלות, ולבסוף יצרנו גם "דמי חנוכה" מנייר כסף. למאכלי החג עדיין אין ייצוג אצלינו בקופסה, מלבד סט חותכני מתכת קטנטן ומדליק במיוחד של חברת "סופרקיט"- יש בו חותכן של כד, סביבון, נר ו…סופגניה. החותכנים האלו הובילו גם את הפעילות הראשונה שעשינו עם הקופסה, עליה יסופר בפוסט הבא:

P1050898

מיד כשסיימנו להרכיב את הקופסה יעלה התחילה לבדוק שילובים אפשריים בין האביזרים:

P1050938

כרגיל, מאוד נהננו ממלאכת הרכבת הקופסה, ואחרי החלק הזה הגיע שלב הפעילויות סביב החג, בהן משולבת הקופסה. אם פספסתן/ם את הפוסט הקודם, מזמינה אתכן/ם בחום לקרוא ולהבין עוד קצת- מה זו קופסה תחושתית.

ובנתיים- שיהיה המשך שבוע נפלא!

יומולדת לדאדא

זהו, עכשיו אני מקיימת הבטחות. אז אחרי כמה וכמה נסיונות מתלהבים של משחק בבצק השוקולד שלנו, עברנו לאירוע המרכזי:

יום הולדת לבובה

האמת, זה לא ממש התחיל מהבצק. הכל הכל התחיל עוד לפני הלידה של אמיתי, אז אני "הכינותי מראש" וקניתי ליעלה מתנה לרגל הלידה- בובה שאפשר לקלח אותה. היא הגיע עם מוצץ, חיתול, סיר, בקבוק ועוד פסיליטיס נחמדים. כשחזרתי הביתה מבית החולים (כלומר היולדות, כי אבא עובד בבית החולים עם ילדים חולים וההקשר לא משהו) אמיתי הקטן הגיש ליעלה בשמחה רבה חבילה עטופה ובתוכה בובה. מאותו רגע יעלה והבובה, שזכתה לשם הכה יצירתי "דאדא" הן פשוט בלתי נפרדות. רוב הזמן זה נחמד, בשאר הזמן זה קצת מעיק ("אי אפשר עדיין לצאת מהבית. דאדא עוד לא סיימה לעשות קקי"). דאדא היא ממש האלטר אגו של יעלה, היא עושה כל מה שיעלה רוצה ולא יכולה, היא גם תינוקת וגם מבוגרת, היא גם יונקת וגם שוטפת כלים (אנקדוטה- לא מזמן יעלה קראה לי בלילה בבכי "אמא דאדא נורא רעבה ואני עייפה. תניקי אותה" ברצינות גמורה), היא הולכת לעבודה ונוסעת לבית שלה ויש לה אמא ואבא וסבא אבל גם יעלה היא אמא שלה ולפעמים אני אמא שלה ו…בקיצור, כל מה שצריך- דאדא מתייצבת. יום אחד יעלה ציינה שלדאדא יש יומולדת. איכשהו התלהבתי מהרעיון ומיד הצעתי לה לחגוג לה במסיבה כהלכתה.

התבססנו באופן חופשי למדי על חווית ימי ההולדת בגן שהייתה ליעלה מהשנה שעברה. התחלנו מהכנת כסא יום הולדת. אמיתי בדיוק קיבל במתנה פיל מנגן שהגיע באריזה כזו נחמדה, שמיד נראתה לי כמו כסא. עטפנו אותה יחד בנייר לבן:

 

SAMSUNG

צבענו וקישטנו בטושים, צבעים, טושטושים והמון מדבקות:

SAMSUNG

אחר כך יעלה לחצה שנעבור לשלב העוגה, אז הוצאנו את בצק השוקולד, רידדנו וקרצנו (לפי בחירתה) צורה:

SAMSUNG

המשכנו לשחזר ונזכרנו שחייבים זר.

איך מכינים? מאוד פשוט (יכול לעזור גם בהכנת זרים וכתרים לפורים). ההכנה שלנו הייתה מאוד חפיפניקית, עם טיפטיפה יותר סבלנות אפשר להכין ככה זרים נהדרים. לקחנו חתיכה קטנטנה של בד סטרצ'י, גזרנו אותה לרצועה ארוכה. חיפשנו בסיס שדומה להיקף הראש של דאדא (אפשר גם ישירות על הראש, אבל זה קצת יותר מאתגר)- מצאנו בקבוק פלסטיק גדול, ליפפנו עליו את הרצועה בצורה די הדוקה והדבקנו את הקצה בדבק בד:

SAMSUNG

על הרצועה הדבקנו המון המון פרחי בד ונייר מהאוסף שלי. יעלה בחרה ואני הדבקתי. התוצאה יצאה ממש יפה:

SAMSUNG

אחר כך התחלנו לסדר את החגיגה. דאדא לבשה את שמלתה היפה, ישבה על כסא היומולדת, כשמולה עוגה עם נר מאולתר (מקל סוכריה):

SAMSUNG

מה עוד צריך? בלונים כמובן. לשמחתי יעלה עדיין בשלב בו כששואלים אותה מה היא רוצה במתנה ליום ההולדת שלה היא עונה בלונים. אז ניפחנו בלונים, והזמנו המון המון אורחים. את כ-ל חיות הפלסטיק שלנו. הן וגם יעלה הסתדרו מסביב במעגל:

SAMSUNG

יעלה אירגנה לכולם הפעלה, היא חילקה "תופים" (עיגולי סול שמשמשים אותנו למגוון רעיונות, בין היתר גם כתופים) והשמיעה שירי יומולדת:

SAMSUNG

את הנר המאולתר החלפנו בנר יומולדת אמיתי, כדי לדמות עד הסוף את החגיגה. לכבות נר זו פעילות מאוד חשובה לתפקודי פה! מומלץ בחום (תרתי משמע, במיוחד לקראת חנוכה):

SAMSUNG

הרמנו את ילדת יום ההולדת (תרגול של ספירה):

SAMSUNG

יעלה הכינה לה ברכה (אני רוצה להדביק ציפורים!) והקריאה אותה לכל החבורה:

SAMSUNG

ואז הגיע הזמן לחתוך את העוגה (כלומר לפרוס, אבל פה די חתכנו) ולחלק אותה:

SAMSUNG

ולסיום- הפתעות יומולדת. יעלה הביאה מנקי מקטרות והכינה לדאדא ולחלק מהאורחים תכשיטים מעשה ידה:

SAMSUNG

בתמונה האחרונה אפשר לראות גם את המתנה שהיא הכינה לדאדא- דף צביעה עם טוש.

האירוע הזה היה ללא ספק הפעילות ממנה יעלה הכי הכי נהנתה עד כה בגן הביתי שלנו. היא מבקשת לשחזר את האירוע לפחות פעם בשבוע, ועברו מאז יותר מחודשיים. הרעיון כולו מבוסס על קונספט ה"תרחיש" שמשמש רבות בחדר הטיפולים- בוחרים אירוע מוכר מחיי הילד ומשחזרים אותו בחדר באמצעים העומדים לרשותנו. זה מאפשר:

  • לתרגל את כל המטלות הכרוכות באירוע- מבחינה שפתית (החל מהכרת המילים הקשורות לנושא ועד לכתיבה ממשית של ברכה, דרך שירים בנושא, הבעת משאלה- בהתאם לגיל), מוטורית (הכנת הכסא והעוגה, ניפוח בלון, כיבוי נר, ריקוד, כתיבה…) וקוגנטיבית (למשל יש פה המון חשבון- בחירה סבירה של גיל, חישוב מספר הפעמים שצריך להרים את הבובה, חלוקת העוגה בהתאם למספר האורחים וגם יכולות מורכבות יותר כמו חשיבה מה מישהו אחר רוצה לקבל מתנה או מה נותנים לילד שלא רוצה עוגה).
  • להתמודד איתו רגשית במקום בטוח- מראש או בדיעבד.
  • לשחזר שוב ושוב את החוויה.

הרבה מהרעיונות היו בהובלה שלי, אבל חלקם היו לגמרי יוזמה של יעלה (למשל הפרסים בסוף או ההפעלה עם התופים) ובכולם הבחירות היו שלה (מה להביא במתנה, איזה בלונים/צורת עוגה/פרחים, מי יהיו האורחים) ובעיני זה נפלא, כי זה מאפשר לה מקום גדול לבטא את הרצונות ואת הצרכים שלה, ומאפשר לי לתת לה מה שהיא רוצה (מה שביומולדת אמיתי הרבה פחות מתאפשר, ולו רק כי מדובר בעוד אנשים "אמיתיים" שמעורבים בעסק). אפשר לשחזר ככה כל אירוע משמעותי/בעייתי- חופשה, ביקור במרפאה, טקס לילה, מקלחת, ביקור של/אצל אנשים מסויימים.

וחוץ מכל התיאוריה היפה שמאחורי זה? העברנו ככה בלי לשים לב כמעט 4 (!) שעות, ויעלה הייתה בת 2.7- נדיר מאוד שמשהו מעסיק אותה כל כך הרבה זמן. אז כל מי שמחפש רעיונות לבילוי יום של גשם- עם בנים ובנות, פעוטות וילדים גדולים- ההצלחה מובטחת!

בצק שוקולד

בצק שוקולדנכון, רק הרגע סיפרתי על הבצק הסתווי הנהדר שהכנו, אבל עכשיו, ברשותכן, אני רוצה לחזור קצת אחורה בזמן- אל הבצק הביתי הראשון שניסינו. זה לא היה כל כך מזמן, למען האמת. בימים האחרונים של אוגוסט, כשיעלה באופן רשמי עוד הייתה רק בחופש מהגן, עשינו גרסה משלנו ל"קייטנת אמא" ובין היתר הכנו גם בצק שוקולדי משגע- מריח כמו אוכל, אבל נועד למשחק. באופן כללי רוב בצקי המשחק הביתיים מבוססים על אותו רעיון- מרכיבים אכילים כדי שיהיה בריא ולא רעיל, אבל לא טעימים (לרוב בעיקר הרבה מלח) כדי שלא יהפכו מבצק משחק לחטיף אטרקטיבי.

את המתכון הזה, כמו את הרעיון המדליק לשרפרף מהפוסט הקודם, מצאתי בבלוג Mama.Pappa.Buba, התלהבתי ויישמנו. שוב סידרנו על השיש את המצרכים:

P1030213

אני מדדתי, יעלה שפכה:

P1030214

ועירבבה היטב היטב:

P1030215

והתוצאה יצאה מדליקה! ריח משכר של שוקולד ומרקם נעים של משחק- קצת דביק, מלכלך למדי, אבל יעלה האיסטניסטית (תכונה שממש משתפרת עם הנסיונות שלנו בבצקים השונים) ממש נהנתה לשחק בו.

כשהוא היה מוכן אספנו מרחבי הבית אביזרים מתאימים ליצירת עוגות שוקולד:

P1030218

את הבצק עצמו חילקנו לשתי כוסיות פלסטיק, הוספנו עטרות קאפקייקס מסיליקון, תבניות קאפקייק מעוטרות מקרטון, מקלות ארטיק (ליצירת קייקפופס, זה היה הרעיון שלי, יעלה חשבה שאלו נרות) וסוכריות עדשים אמיתיות, שלא משמשות אותנו לאכילה כי יעלה קטנה מידי ועבדו נהדר פה במשחק. ההתלהבות הייתה מיידית :

P1030221

בתום המשחק ארזנו את הבצק יחד עם האביזרים בשקית ריצ'רצ' רב פעמית, לשימוש חוזר, והיו שימושים חוזרים, ועוד איך:

P1030244

ברשומה הבאה אספר על עוד פרוייקט מדליק במיוחד שהכנו עם הבצק הזה, להשראה.

בנתיים, המתכון:

– 2 כוסות קמח רגיל

– 1/2 כוס מלח

– 1/2 כוס קקאו- אנחנו שמנו את כל הכמות, בעיני זה המון, ורבע כוס בהחלט תספיק ליצירת האפקט.

– כוס וחצי מים רותחים

– 3 כפות שמן

– 1/2 כפית תמצית וניל (לא הכרחי, אבל מוסיף לארומה העוגתית)

פשוט מערבבים את כל המצרכים בקערה עד שנוצר גוש, נותנים לו טיפה להתקרר ומתחילים לשחק. ההנאה לגמרי מובטחת!

בא לי שרפרף

לרגל סוף השבוע, רשומה שהיא גם וגם- לגמרי חדר יצירה, לגמרי חדר משחקים.

הבית שלנו, בהיותו קטן וקומפקטי למדי, סובל גם ממגבלות מסויימות, למשל, העובדה שאין לנו שולחן אוכל. כלומר, יש לנו שולחן אוכל, כזה מתקפל ומגניב של איקאה, אבל אין לנו מקום לפתוח אותו באופן קבוע (או זמני, אלא אם מזיזים את כל הסלון…), כך שאת רוב הארוחות שלנו אנחנו אוכלים סביב שולחן הסלון. במשך תקופה ארוכה יעלה אכלה איתנו על שרפרף נמוך ממקסטוק. זה היה סביר, אבל לא נהדר- היא קמה המון כי זה לא היה מספיק נוח, שרפרף אחד היה נמוך מידי והשני היה גבוה מידי, הרבה מהאוכל הגיע לרצפה…אבל זה היה סביר. אבל אז ראיתי באחד הבלוגים רעיון גאוני. זה היה באחד הבלוגים הגאוניים בפני עצמם, אחד הבלוגים החו"ליים היחידים שאני מנויה עליו ועוקבת באדיקות- Mama.Papa.Buba (קישור לרשומה הספציפית. אבל עשו לעצמכן טובה, פנו קצת זמן ותשוטטו. בלוג נפלא). מיד שמתי פעמיי לאיקאה (נו, טוב, מיד אחרי שצברתי רשימת קניות ענקית שנועדה לחדר המשחקים המשתפץ שלנו שבקרוב יקבל רשומה משל עצמו. וגם אחרי שהלכתי מלא לאיבוד בדרך, כי זה בקריות…) ורכשתי ליעלה שרפרף/סולם מדגם BEKVAM. כמה ימים אח"כ הוא הורכב:

P1030732

ממש כמה שניות לאחר תום ההרכבה יעלה קלטה את הרעיון המדליק ויישמה:

P1030743

אחר כך הוא הוכנס הביתה והתמקם לו ליד שולחן הסלון, כדי שיעלה תישאר חלק מהארוחות המשפחתיות, אבל בנוחות מירבית (רואות את הבובה דאדא יושבת על הכסא שלה ליד?). בסלון הוא המתין לשעת כושר בה אני אממש את הפנטזיה שלי לגבי איך כזה דבר שתקוע לי באמצע הסלון אמור להיראות:

P1030822

בסופו של דבר, שעת הכושר הזו הגיעה. רכשתי עוד כמה מצרכים בסיסיים לצורך הפרוייקט והחזרנו את השרפרף-שולחן לגינה. קודם כל הוא רוסס בצבע. שכבה ועוד שכבה ועוד שכבה (שימו לב שאפשר לקנות אותו גם בשחור ובלבן, כך שאולי אפשר לוותר על שכבת הצבע. אלא אם אתן אני, ואז זה חייב להיות כתום):

043

שארית מהטפט המושלם בעולם (שמודבק על קיר ענקי בחדר השינה שלנו) הודבקה על המשטח העליון- קודם הדבקתי את הטפט בדבק מגע לפלייסמנט פלסטיק, על מנת להקשיח את החור שבשרפרף המקורי, ואז הדבקתי את הפלייסמנט באותו דבק לשרפרף עצמו. כמובן שדבק מגע הוא ממש לא האידאלי לעניין. דבק טפטים ויותר סבלנות ישפרו את התוצאה:

SAMSUNG

לשלב האחרון יעלה התגייסה למשימה, ויחד מרחנו המון המון לכה שקופה (על בסיס מים), שתגן על השרפרף מכל שארית שיעלה תצליח (והיא תצליח) לשפוך עליו:

SAMSUNG

היא ממש נכנסה לזה ועשתה עבודה יסודית להפליא:

SAMSUNG

התוצאה לא מושלמת ברמה הטכנית (בעיקר כי להדביק טפטים זו מומחיות ואני, ובכן…ממש לא מומחית), אבל נהדרת בעיני, בדיוק כמו שראיתי בעיני רוחי, ומתאימה ב-דיוק לסלון שלנו. גם יעלה מרוצה:

P1050662

ובנתיים בשימוש יומיומי של לפחות 3 ארוחות ביום במשך בערך חודשיים, מדובר בהצלחה כבירה:

P1050672

הארוחות הפכו להיות יותר מסודרות- יעלה הרבה פחות קמה ומסתובבת, האוכל שלה מאורגן מולה ולא מתפזר על כל השולחן והיא גם נהנית מהן, כי היא מאוד אוהבת את השרפרף שהשתתפה בהכנתו.

השיפוץ הזה היה חלק ממיני-מייקאובר שעשינו בבית כחלק מהמעבר שלנו לגן הביתי. השהייה בבית כל כך הרבה שעות, יחד עם חלק מעקרונות השיטה המונטסורית שאימצנו (חלקית, מאוד חלקית), דרשו לא מעט התאמות ותזוזות. מסתבר שגם בבית קטנטן למדי האפשרויות הן אינסופיות. מבטיחה לאט לאט לשתף בכל ההתאמות האלו, שעושות את החיים יותר קלים ונעימים עם הילדים.

אנחנו בנתיים מבלים את סוף השבוע מאוד בנעימים. התחלנו בערב יצירה של פליטות המועדון הירושלמי, כפי שסיפרתי בפוסט הקודם, היום גיסתי האהובה לקחה אותי לפינוק-יומולדת-מאוחר (באשמתי, לא באשמתה) שווה במיוחד שכלל תספורת (הפעם האחרונה שהסתפרתי הייתה נראה לי קצת אחרי הלידה של יעלה), קפה+מאפה מעולים, שופינג במכירת ספרים משומשים ועוד שופינג בחנות מוצרי נייר יוקרתית ושווה להחריד. המשכנו בבילוי עם הבני דודים. איזה כיף! גם יצירה, גם משפחה, גם חברות, גם קניות ואפילו תספורת חדשה!

מאחלת שסוף השבוע ימשיך בנעימים ויבשר על שבוע חורפי, כיף ומהנה לא פחות!

 

תבליני הסתיו

בצק תבלינים

כן, כן, הוא עדיין כאן, הסתיו. נעים ומשוגע ומבלבל ומציע שפע של רעיונות ליצירה. במסגרת נסיונות הבצק שלנו הכנו גם גרסת בצק סתווית. פינטרסט, כרגיל, מציע המון מתכונים לבצק משחק סתווי. סיננו את אלו עם הדלעות (כי זה לא קשור) ואת אלו עם התפוחים (כי כבר עשינו בראש השנה) ומבין האופציות שנותרו בחרנו בבצק תבלינים (קישור לפוסט המקורי ממנו לקחתי את הרעיון, תיכף יהיה פה מתכון). הוא היה פשוט להכנה יחסית והתמונות מעוררות חשק. אין ספק שצורת ההגשה של הרעיונות בפינטרסט קובעת את הסיכוי שלהם להצליח…אז התלהבתי בעיקר מהצבעים היפים, ורתמתי את יעלה להתלהבותי.

אספנו מכל רחבי הבית את המצרכים הדרושים, סידרנו על השיש:

P1050421

וניגשנו למלאכת ההכנה. בקערת פלסטיק די גדולה ערבבנו:

2 כוסות קמח

1 כוס מלח

2 כפות קרם טרטר– *המושג הזה הפחיד אותי, אבל חזר בעוד ועוד מתכוני בצק, אז ביררתי במה מדובר- מדובר באבקה, שקשורה איכשהו בתהליך שלא לגמרי הבנתי ליין, אבל אין בה אלכוהול. קונים אותה בחנויות אפייה (ואם אני מצאתי בקלות בחור הנידח בו אני גרה, כל אחד יכול)- החבילה הקטנה שבתמונה עלתה לי 19 ש"ח. לא יודעת אם זה מחיר טוב או לא, אבל ההיצע פה לא גדול

מערבבים היטב ומחלקים ל-4 קעריות קטנות. לכל אחת מהקערות מוסיפים אחד מהתבלינים. אנחנו כמעט נצמדנו למתכון: קערית עם קינמון קערית עם אגוז מוסקט, קערית עם ציפורן ובקערית הרביעית שינינו- מכיוון שג'ינג'ר לא נכנס אליי הביתה מאז שניסו למכור לי אותו כתרופת סבתא נגד הקאות בהריון של יעלה, החלפנו אותו בכמון, שהוא ללא ספק ה-תבלין החורפי שלנו. תרגישו חופשי לגוון ולהחליף לפי התבלינים שיש בבית..מוסיפים קצת מכל תבלין, עד שהריח מורגש, מריחים, מתארים, חוקרים, מערבבים היטב ואז- מוסיפים לכל קערית 1/2 כף שמן.

בכוסות (עדיף חד"פ, אבל לא חובה) מערבבים צבע עם קצת מים. אנחנו השתמשנו בצבע אקרילי בארבעה גוונים שונים, הוא נותן גוון יחסית בהיר. צבע מאכל ג'ל כנראה ייתן את הגוון הכי יפה אבל- הבצק שנוצר אח"כ ילכלך את הידיים, קחו בחשבון. אני מתכננת לנסות גם עם גואש, כי זה יותר זול ולדעתי ייתן אפקט מאוד דומה. במתכון המקורי היא מדברת על כוס וחצי מים רתוחים לכל הכמות, אנחנו השתמשנו בפחות מכוס מים רותחים מחולקת ל-4 כוסות צבע. ככה זה נראה לפני הוספת הנוזלים:

P1050420

גם בגזרת הצבעים נצמדנו למתכון, אין ספק שזה שילוב צבעים סתווי להפליא. אגב, במתכון היא משתמשת בצבעי טמפרה. שמעתי עליהם, אבל לא יודעת פרטים:

P1050424

כמה זה יפה כשזה מעורבב עם מים בכוסות:

P1050425

את הבצק המוכן שמנו במגש יפה (זוכרות? תצוגה זה בערך 50% מהעבודה…גם כשמציגים את הפעילות לילדים. האמריקאיות קוראות לזה invitation to play, זה לא נראה ככה?). את המגש רכשנו בחנות החד פעמי הקרובה לביתנו. יש לנו המון אוצרות משם. כמובן שאנחנו לא משתמשים בהם רק פעם אחת:

P1050427

בהתלהבות רבה עברנו עם הבצק המוכן לחדר המשחקים והושבנו אותו ליד הקופסה התחושתית הסתווית שלנו:

P1050428

מכאן, כמובן, השמיים הם הגבול. חלק מהרעיונות אני הצעתי ליעלה, חלק היא הציעה לי. למשל שתלנו עץ מענף, עם צמרת מבלוט, הטבענו צורות סול של עלים יבשים:

P1050430

יעלה התלהבה מהצבעים השונים ושילבה בינהם:

P1050442

היא יצרה קערות דקורטיביות נהדרות להגיש עליהן פסטה, לסעודה:

P1050453

יצרנו הדפסים שונים ומשונים- הצהוב (בריח כמון) נוצר מגלגול של אצטרובל, הוורוד (בריח קינמון) נוצר דווקא ממקלות הציפורן, הכתום (בריח ציפורן) נוצר מהפתח של הפסטה ונראה ממש כמו עלים והחום (בריח אגוז מוסקט) נוצר מגלגול של הפסטה לרוחבה:

P1050460

מהשילובים יצרנו עוד עץ:

P1050469

יעלה המשיכה ללוש, לבחוש, להריח ולערבב:

P1050470

אין דבר שהיא אוהבת יותר מלהכין סעודות בכאילו. אני חושבת שמשהו כמו 40% מהזמן שלה עוסק בזה בדרך זו או אחרת:

P1050475

כמובן שהיא לא שוכחת לשתף גם את אמיתי בארוחה, שלא יהיה רעב חלילה:

P1050479

הבצק יוצא ממש נעים, נשמר ממש לא רע בשקית אטומה בטמפרטורת החדר, מאפשר התנסות ממש רב חושית ופשוט הצלחה! הוא ממשיך לככב אצלנו, יחד עם עוד פעילויות סתוויות. בשקט בשקט התחלתי כבר להתכונן לחנוכה ולעוד אירועים מעניינים בסביבתו. מזל שיש ערבי יצירה. השבוע נפגשנו לראשונה במסגרת של "מועדון יוצרות גליל-עמקים" (עוד יסופר בהרחבה) ומחר ניפגש במסגרת "כבר-לא-מועדון-02", עם פליטות המועדון הירושלמי, שלמרות המרחק הגיאוגרפי, עדיין הכי נהנות ליצור יחד. אין "בוסט" טוב למוזה כמו ערב יצירה עם בנות מוכשרות. בגן הביתי שלנו ניצלנו את הימים הנעימים האלו להמון המון בילויים בחוץ. איכשהו יצא לנו שבוע ממש עמוס בטיולים וסיבובים, ממש כיף! זה כמובן לא אומר שאין לנו מה לספר בגזרת הפעילויות היצירתיות..

מנצלת את הפוסט רק כדי להזכיר שנותרו ימים ממש אחרונים להשתתפות באתגר "סימני דרך" החודשי שלי, עם השראה נפלאה. היצירה יכולה להיות מכל תחום שהוא, אפילו הצעה לפעילות חדשה בגן שלנו :)

 

סתיו ישראלי

מכירים את הסתיו

אחרי שאת הפעילויות של ראש השנה העליתי לבלוג באיחור לא אופנתי בעליל שהבטיח את חוסר היכולת ליישם אותן השנה יחד עם הסיכוי הסביר שישכחו עד השנה הבאה, החלטתי שעם פעילויות הסתיו אני לא מחכה, ומכה בברזל בעודו, ובכן…קריר. למרות שהתחלנו לגעת בנושא הסתיו עוד לפני ראש השנה, עיקר העיסוק נעשה בימים אלה, שמזג האוויר באמת משתגע וזה הזמן להתחיל להסביר לילדים מה בדיוק הולך כאן בחוץ.

מכיוון שהרבה מאוד מהרעיונות שלי לפעיליות נשאבים מהפינטרסט אהובי, התמודדתי עם דילמה הרת גורל- מה זה בעצם סתיו ישראלי? השלכת שלנו הרבה פחות צבעונית מזו של פינטרסט, דלעות כמעט לא מופיעות פה על המדפים, תפוחים יש כל השנה וקינמון…האמת שלא ברור לי איך הוא קשור לסתיו גם שם, בנכר.

כדי לפתור את הדילמה הרת הגורל, פשוט יצאנו החוצה, והתחלנו לאסוף דברים שונים, מעניינים, סתוויים. יצרנו לנו מגש סתיו:

P1050130

מצאנו אצטרובל גדול ואיצטרובל תינוק, מצאנו עלים יבשים בשלל צורות וגוונים, מצאנו שלל אגוזים, מצאנו המון המון סוגי בלוטים:

P1050135

הוספנו גם שבלול וסנאי מעץ, למרות שהסנאי לא לגמרי קשור ובטח לא ישראלי, יעלה התעקשה עליו. המגש שלנו היה דרך נהדרת להכרות עם הנושא, המאפיינים, המושגים הבלתי מוכרים האלו של סתיו. תוך כדי ההכנה של המגש התחלנו להחליף את הדיסק הקבוע שלנו "100 שירים ראשונים" בדיסק נהדר של שירי סתיו שקנינו (בעצם ארבעה דיסקים שונים של שירי עונות, לא שירי ילדים, אלא פשוט שירים, נהדרים וכיפיים).

עכשיו כבר היינו מוכנות לפעילות סתוית של ממש. פתחנו חבילת מדבקות סול שקנינו במיוחד לרגל הסתיו בחנות היצירה הקרובה לביתנו:

P1050052

מגוון של עלי שלכת בגוונים שונים, בצורות שונות ובמגוונים שונים, וגם בלוטים, והלהיט המרכזי- מטאטאים. יעלה מיד התחילה לטאטא את הבית, נשבעת! לאט אלט התחלנו למיין את הצורות- קודם כל רק לפי הצורה. את המטאטאים היא סידרה בצורת שמש, בהשראת הספר "ברלה, ברלה, איזה בלגן", שכיכב אצלנו בבית כחלק מההכנה לקראת הסתיו:

P1050059

המשכנו למיין את הצורות לפי קריטריונים שונים- כל אחת בחרה צבע ואספה את כל החלקים המתאימים, אחר כך חילקנו- לבובה קטנה נתנו לאכול בלוטים קטנים ולבובה גדולה בלוטים גדולים ועוד כלמיני פעילויות מיון שכאלו. כמובן שלא הכל בבת אחת, לא הכל באותו יום, כל פעם קצת. את הצורות הממוינות איחסנו על המדף שלנו בתבנית קאפקייק ממתכת- כלי שימושי להפליא לכל פעולות המיון באשר הן:

P1050061

כשהנחנו את שני המגשים אחד ליד השני שמנו לב שיש לנו עלים ממש ממש דומים:

P1050136

אחרי כל פעולות ההכנה האלו היינו מוכנות לגולת הכותרת של ההכנות- הקופסה הסנסורית הסתווית שלנו. אבל זה כבר יהיה בפוסט הבא, כי אמרנו פוסטים קצרים, לא?

חג מדעי

חוקרים את ראש השנה

התלבטתי האם כדאי לשמור על לו"ז נוקשה ומאוזן של פוסט יצירה-פוסט משחקיה, אני עדיין לא בטוחה מה התשובה הנכונה, אבל נראה לי שיהיה לי קשה ליצור כזו הפרדה מלאה, ושבינתיים נכון לי יותר לשמור על הזרימה ולכתוב על מה שבא. אז ממשיכיםעם פעילויות ראש השנה בגן הביתי שלנו. המתנות היצירתיות שהכנתי לראש השנה יחכו לפוסט הבא…

מלבד הקופסה הנהדרת שהראיתי בפוסט הקודם, עשינו ה-מון פעילויות סביב ראש השנה. זה חג כל כך עשיר בסמלים וברעיונות מפתים, שלא הספקתי לממש את כל התכנונים שתכננתי לנו…ניסיתי לחלק את כל הפעילויות האלו לפוסטים נפרדים. אז הפעם התמקדתי בפעילויות היותר-לימודיות. כמובן שכמעט כל מה שאנחנו עושות נועד כדי להעשיר וללמד את יעלה מאיזושהי בחינה, אבל הפעילויות כאן הן יותר…מדעיות? נראה לי שזו ההגדרה הנכונה. מיני-שיעור מדע לפעוטות, לרגל ראש השנה.

ראשון בתור- חקרנו לעומק את הרימון. יש לנו דוד משקיען במיוחד, שלאורך כל עונת הרימונים מביא בכל שבת לארוחה המשפחתית שלנו גרגירי רימון- מקולפים, נקיים וטעימים. יעלה טורפת אותם בכמויות. ברימון השלם לעומת זאת, היא לא ממש הסכימה לגעת. גם לא בכפית. בעזרתו האדיבה של אבא היא בכל זאת ראתה איך נראה רימון מבפנים:

P1030853

בהחלט מרתק, וגם יפה:

P1030861

אחר כך עברנו למלך הבלתי מעורער של החג-התפוח. אני לא יודעת למה הוא הפך למלך הבלתי מעורער של החג. יש לי השערה שזה קשור לעובדה שגם בארה"ב התפוח מסמן את הסתיו, שמגיע בערך במקביל לראש השנה שלנו, והאינטרנט מוצף ברעיונות רלוונטיים לפעילויות, קישוטים ועוד? טוב נו, כנראה שזו לא הסיבה המרכזית, אבל אצלנו זה בהחלט תרם לעניין. אז מצאתי ברחבי הפינטרסט רעיון נפלא לסירות תפוחים יפיפיות. כמעט כל פעילות שכוללת שכשוך בגיגית מים תופסת אצלנו. ואם משלבים משחקים של ציפה ושקיעה- מה טוב. ניצלתי עובדה זו לטובתי, כי קוצר הזמן שתינוק בן חודשיים יוצר לא איפשר לי לייפות את הסירות שלנו:

P1030858

אפשר לראות שצירפנו לחגיגה גם את דגי הפלסטיק המגנטיים מתוך קופסת ראש השנה שלנו. יעלה התלהבה לכמה דקות ואח"כ המשיכה הלאה. נעשה קצת קריר והיא יצאה מהמים. הזמנתי אותה להצטרף אליי לפירוק הגיגית. דגנו יחד את פלחי התפוחים באמצעות כוסות פלסטיק. ראינו איך אפשר להניח פלח תפוח בתחתית הכוס, להכניס את הכוס למים, ופלופ- התפוח צף. הו! זה כבר הלהיב את יעלה. מיד היא חזרה למים וחזרה על הניסוי הזה שוב. ושוב. ושוב:

P1030881

הצעתי לה לנסות גרסת "הילוך איטי"- למלא את הכוס באמצעות הכף, ולראות איך התפוח עולה כל פעם קצת:

P1030887

על הדרך הרווחנו פעילות מוטורית מאתגרת- לדוג את התפוח מתוך הכוס באמצעות הכף, לזרוק לגיגית, לדוג מהגיגית, להחזיר לכוס וחוזר חלילה:

P1030889

שכבר ממש עמדנו לפני סיום הראיתי לה קסם- איך מים הם לפעמים גם דבק. טריק מדליק, בכל גיל:

P1030890

כמובן שחלק חשוב בלמידה כולל גם טעימות:

P1030866

גם סביב הקופסה התחושתית עשינו כמה פעילויות לימודיות יותר. ברשומה הקודמת הראיתי שבקופסה היו מחקי-דגיגים קטנטנים. את המחקים האלו יעלה קיבלה במתנה ממלצרית חמודה בקפה "לנדוור" בעפולה. ניצלנו אותם כדי להעסיק אותה עד שהאוכל שלה יגיע- פיזרתי את המחקים על מפית, נתתי לה קיסם, והיא "דגה" אותם, אחד אחד, אל תוך הקופסה בה הם הגיעו. היא למדה מה זה "דיג" ו"חכה" והתאמנה באחת הפעילויות החביבות עליה- נעיצת קיסם. כמעט בכל ביקור שלנו במסעדה יש איזשהו סשן פעילות עם קיסמים. יום יבוא ואקדיש להם רשומה:

SAMSUNG

המשכנו בנושא של דיג גם עם הדגים המגנטיים שהיו בקופסה שלנו. כאן נכנס גם עניין המגנטיות, בדיקת החומרים מהם עשויים חפצים שונים סביבנו וכמובן- משימה מוטורית מאתגרת מאוד:

P1030617

אין ספק שהחכמנו בחג הזה!

לסדרת הרשומות הזו, על פעילויות סביב ראש השנה בגן הביתי שלנו, יש עוד חלק, שלישי, שמנמן ואחרון, על פעילויות יצירה בנושא. אולי עד חנוכה נסיים? מזל שיש קצת הפוגה מהחגים…למרות שבנתיים אנחנו עמוק בעיסוק בחורף. איזה כיף! בכל מקרה, הבטחתי שהרשומה הבאה תהיה נטו על יצירה, אז אני אקיים.

בינתיים, שיהיה לכולנו המשך-כמעט-סוף שבוע נעים, קריר (הוצאנו בגדי חורף!), יצירתי ונפלא!