כאילו יצא ממצרים

אחרי הקניידלך, אין ספק שהכוכבת של פסח היא ההגדה. ובעוד בקניידלך קל להתאהב, ההגדה היא קצת יותר מאתגרת, במיוחד שאתה ילד. נכון, היא בנויה בצורה לגמרי ידידותית ומזמינה, אבל הסיפור הוא…ובכן…לא קל. אז כמו בשנים הקודמות, גם השנה עשינו כמה פעילויות ממש ממש נחמדות, שיעזרו לכולנו להגיע קצת יותר מוכנים לאירוע הזה, ולסיפור.

כמו שסיפרתי ברשומה הקודמת, בזמן הבילוי הזוגי של אמיתי ושלי, הכנו כמה קופסאות תחושתיות. סיפרתי על שתיים מהן, שלא היו ממש קשורות לפסח. אבל השלישית…השלישית הייתה לגמרי פסחית:

ונהדרת. ממש ממש. בתוך הקופסה התחושתית שלנו, הייתה שקית שלמה של קיץ, כזו ששמרנו כמו שהיא, אחרי ששימשה בכמה וכמה קופסאות ים/אוקיינוס/קיץ. אמיתי מאוד אוהב את השקית הזו, בזכות אבני הזכוכית החלקלקות שלגמרי נותנות הרגשה של מים. אז כשהוא הוציא את השקית הזו בהתלהבות, לקחת לי כמה שניות להבין איך כל הקיץ הזה מתחבר לחג האביב. שידכנו לו קופסה קטנה של חול קינטי שתמיד זמינה לאמיתי, וקיבלנו את חציית ים סוף בקופסה תחושתית. מבחינה תחושתית הקופסה הזו לא קלאסית. היא מכילה הרבה יותר מידי מרקמים, אבל מצד שני, מזמינה המון אפשרויות למשחק תחושתי. ביום שאחרי, הצגנו את הקופסה בפני יעלה, והיא מיד לקחה אותה למקום שלה:

טוב, קודם כל היא בחנה את התחושה. המשחק בקופסה תחושתית בגיל 5 שונה מהמשחק בגיל 3, אבל הכיף והעניין של התחושה…לזה אין גיל. אחרי שהיא סיימה לבחון, היא התחילה לארגן את הסט:

כי בגיל 5, כל קופסה תחושתית היא "עולם קטן" בפוטנציה. הזמנה למשחק דמיוני, לעולמות שלמים שנבנים עם מעט חומרים והרבה דימיון. היא התחיל להתארגן לקראת הוצאת בני ישראל ממצרים, אבל פתאום היא שאלה: "10 המכות היו בים?". הבנתי שיש לנו פה פער ניכר ברצף האירועים, אז הסברתי ש-10 המכות התחילו בארמון של פרעה. היא לא היססה לרגע:

הארמון של פרעה הוצב, כסא המלך מוקם, פרעה התיישב, ומשה הגיע ודרש "שלח את עמי". מהר מאוד יעלה הכתה אותו בדם, בצפרדע, בכינים ב…כל מכה קיבלה ייצוג משלה. הרגעים האלו, שישבתי והסתכלתי עליה מתכננת את המכות שיככבו בהצגה, היו מרגעי הגאווה ההורית הגדולים שהיו לי בתקופה האחרונה. ממש נחת. כל כך נחת שהייתי חייבת להוסיף את הפסקול הנהדר של השיר "let my people go" ברקע של ההצגה :)

אחרי 7 מכות היא התעייפה, והחליטה שבני ישראל כבר ממש מוכנים ליציאת מצרים:

שביל קופסאות הדומינו, גם הוא תוספת מקורית שלה. ההצגה הזו עברה כמה וכמה גלגולים לאורך כמה ימים. נוספו לה רמקול מדונה, קריינות ועוד תוספות מרהיבות :) אין ספק שאת החלק הזה של ההגדה יעלה, ובזכותה גם אמיתי, כבר ממש ממש מכירה.

בהמשך ישיר להצגה, אספנו את המכות שיעלה תכננה. שכפלנו אותן, הוספנו את המכות החסרות, והכנו לנו שתי ערכות של "שקיות מכות":

ביום שאחרי, הוספתי לכל ערכה כרטיסיות מודפסות של המכות, שמצאתי בחיפוש אקראי בגוגול. אין לי קרדיט, אבל תראו כמה הן יפות:

נוצרו לנו ערכות המחשה שהן גם יופי של פעילות התאמה קלילה:

לצערי לא צילמתי מקרוב כל מכה ומכה…בקיצור- כל המכות שקשורות לבע"ח מדוגמות ע"י יצורים מהאוסף שלנו- צפרדע, ערוב, דבר, ארבה. את מכת דם עשינו מקצת בצק משחק (כשל"פ, את המתכון אפשר למצוא בלשונית "פסח" בתפריט החגים שבראש הבלוג) וצבע מאכל אדום. כינים- מצנצנת קטנה מלאה בעדשים שחורות קטנטנות. שחין- מדבקות עגולות, קטנות ואדומות. ברד- אבנים קטנטנות ולבנות מקופסת האבנים שסיפרתי עליה ברשומה הקודמת, חושך- הסתפקנו במדבקות שחורות, כי גילינו שיש לנו רק כיסוי עיניים אחד (זה היה הרעיון המקורי שלי) ולמכת בכורות- ילד מאנשי הפליימוביל שלנו.

נכון, יש עוד לא מעט חלקים בהגדה, אבל לפחות לגבי החלקים של יצירת מצרים, עשר המכות וגם ארבע הכוסות…אנחנו כבר מוכנים. ולמה כל כך חשוב לי שהילדים יכירו את סיפור ההגדה? האמת היא שהתשובה לזה לא הייתה לי כל כך פשוטה. וכתוצאה מכך שהקדשתי לזה (שוב) הרבה מחשבה, התשובה קצת ארוכה. אם זה מעניין, כתבו לי בתגובות, ואשמח לפרט על זה ברשומה הבאה.

כמובן שבזה לא הסתיימו ההכנות שלנו לחג…אתמול השתתפנו במכירת חצר קיבוצית נחמדה, וביערנו קצת חפצים מיותרים מחיינו. זה כמובן לא אומר שעכשיו הבית שלנו נקי, או מוכן לפסח, אבל אנחנו בסדר גם עם בערך :)

אני בספק אם אספיק לכתוב עוד רשומה על המשך פעילויות החג שלנו לפני החג, אז אני אנצל את ההזדמנות לאחל לכולנו חג פסח שמח, אביבי, משפחתי בדיוק במידה הנכונה, מלא חירות!

מהים למדבר

ממצרים לישראל- מסע תחושתי ויצירתי

נכון, הבטחתי סיור ווירטואלי בחצר הגורטאות המוכנה לקיץ שלנו, אבל יעלה סידרה לנו פעילות כזו כיפית, שחשבתי שיכולה לתת עוד כמה דקות נהדרות של הנאה יצירתית לימים האחרונים של החופש… בשני אחה"צ, אחרי חמישה ימים עמוסים במשפחה, בילויים, בני דודים, סבים וחוויות, ליעלה הייתה בקשה: "מחר אני רוצה להישאר כ-ל היום בבית ולעשות ים סוף". ביקשה? קיבלה. ואיך את רוצה לעשות ים סוף? "עם הרבה הרבה סוגים של כחול והרבה גואש". ללא ספק, יודעת מה היא רוצה, הילדה. אז הרבה כחול, הרבה גואש וים סוף:

IMG_20160426_102109

התלבטנו הרבה מה הבסיס המתאים לתוכנית של יעלה. בריסטול נשמע דק מידי לערימות הגואש שיעלה תכננה, קרטון ביצוע היה לי רק בגיליונות קטנים, וככה עוד ועוד רעיונות נפסלו על הסף. מכירים את המשפט "הכל יש, רק לבקש"?! אז בדיוק כזה היה לנו. בטיול הבוקר שלנו גילינו שאחד השכנים בדיוק רכש מכונת כביסה/כלים/מייבש חדש, ואנחנו זכינו בים סוף ממוסגר ומושלם. יעלה ארגנה את כל השאר לגמרי בעצמה. נשבעת, אני שתיתי קפה, והיא עבדה.

IMG_20160426_102208

מידי פעם היא נתנה לאמיתי לעזור לה:

IMG_20160426_102137

ובין לבין היא התרכזה בעבודה. ממש נכנסה לזה:

IMG_20160426_102308

היא מזמן זנחה את המכחול והתמרחה בצבע להנאתה הרבה, ובינתיים אמיתי תרגל את השימוש בו:

IMG_20160426_102413

עד שהיא גירשה אותו למשטח אחר:

IMG_20160426_102435

והמשיכה ליצור במרץ:

IMG_20160426_102537

עוד ועוד גוונים של כחול, עוד סוגים של צבעים- גואש, צבעי ידיים, טושטושים, צבעי ספריי ועוד .כחול כחול:

IMG_20160426_104127

לאור מזג האוויר, החם, מאוד מאוד חם, ולאור הלכלוך הרב, ליד ים סוף המתהווה שלנו, הצבנו לנו עוד ים סוף, קטן, שהעסיק יפה יפה את אמיתי:

IMG_20160426_104114

בין שטיפת ידיים לשטיפת הגוף, הוספנו את המעבר באמצע הים (רצועות נייר קרפ בצבע חול שהילדים נהנו מאוד לקרוע ולהדביק באקראיות, בעוד אני מנסה לשכנע אותם שעדיף לחצות בקו ישר (שיעור חשוב לחיים, לא?!). כשהמעבר היה מוכן, יעלה החליטה שצריך להוסיף עוד קצת אווירה של ים, והביאה את כל אביזרי הים ששלפה מהארון יום קודם לכן:

IMG_20160426_105723

איזה אתגר! לשפוך כמויות מדוייקות של דבק, למקם את האלמנטים הכבדים, להחזיק אותם במקום בלי שיזוזו…אמיתי הצטרף בהתלהבות רבה לאתגר:

IMG_20160426_110547

עד שהם היו מרוצים (או עד שלי נמאס…נראה לי שהם יכלו להמשיך להדביק לנצח, או לפחות עד שהערימה הייתה נגמרת):

IMG_20160426_110541

לצערי התמונה היחידה של הים המושלם שלנו, רגע לפני הייבוש, יצאה מטושטשת, אבל מקרוב אפשר לקרות כמה זה יפה (נו, טוב, בערך):

IMG_20160426_110551

כבר היינו בשוונג, אז החלטנו להמשיך במסע. כבר בנינו את הפירמידות של מצרים, חצינו את ים סוף, הגיע הזמן לצאת למסע של 40 שנה…במדבר:

IMG_20160426_111432

ללא ספק התמונה האהובה עליי מסשן ההיצירה הזה…הפעם הסתפקנו בחתיכת מאריזת קרטון. שלפנו את קופסת "חול הפסח" שלנו (קמח מצה מעורב בשמן, שיוצר בצק עננים נעים ומשגע), הדבק כבר היה בחוץ, ולנו רק נשאר ללחוץ, למרוח את הדבק ולפזר את החול. כמה כיף:

IMG_20160426_112618

מסתבר שכשמערבבים את חול העננים שלנו עם דבק נוצר מרקם חדש ומעניין להפליא! למרות שאין ספק שהחול היה מספיק מעניין גם בפני עצמו:

IMG_20160426_111619

בסופו של דבר, למרות המכשולים בדרך, יצא לנו גם מדבר נהדר לתפארת:

IMG_20160426_112637

הייתה לנו תוכנית יפה, להוציא את כל אנשי הפליימוביל של יעלה מהפירמידות של מצרים, דרך ים סוף, סיבוב קצר של 40 שנה במדבר ועד למפת א"י הגדולה שלנו, אבל החיים העמוסים של חול המועד השאירו את התוכנית הזאת במגירה בינתיים. זה לא משנה, אין לי ספק שמבחינת יעלה העיקר היה היצירה, והו, כמה שהיא נהנתה להגשים את בקשתה!

הכי הכי כיף לעקוב אחרי הרעיונות של יעלה, הם תמיד לוקחים אותנו רחוק, אפילו עד ים סוף!