ראש השנה על מגש

%d7%9e%d7%92%d7%a9%d7%99%d7%9d-%d7%9c%d7%97%d7%92-%d7%a4%d7%a2%d7%99%d7%9c%d7%95%d7%99%d7%95%d7%aa-%d7%9c%d7%a8%d7%90%d7%a9-%d7%94%d7%a9%d7%a0%d7%94

מרוב שקורים פה דברים מעניינים, אני ממש לא מצליחה להחליט על מה לכתוב. אז אני פשוט לא כותבת. דוחה ודוחה את הפוסטים, והרעיונות מצטברים ומצטברים. הבטחתי לעצמי (ביומן התכנון השנתי המהמם של ענבל גבור) שהשבוע אני מתחילה עם רשומות ראש השנה, כי ההכנות בבית שלנו בהחלט עברו השבוע לאש גבוהה. בדרך כמעט התפתיתי לפרסם במקום שתי רשומות בכלל לא קשורות אבל ממש מעניינות…היום החלטתי להפסיק לוותר לעצמי, אז הנה אנחנו ומגשי ראש השנה שלנו (עד כה)- ממש כאן.

את ההכנות לחג התחלנו בהוצאת "שקית ראש השנה" שלנו מהארון. אחרי שנתיים של חגים שנחגגו ברוב פאר והדר בביתנו הקט, אספנו כמות מרשימה של אביזרים לכל חג. הילדים לא התאפקו ומיד בחנו את כ-ל תוכן השקית:

img_20160911_102312

באופן די אקראי ובהתאם למצב הרוח שלנו, התחלנו במגש יצירה קליל ונחמד- החתמות:

img_20160911_111136

כבר סיפרתי פה כמה פעמים בעבר על חיבתה של יעלה להכנת כרטיסי ברכה…אין לי מושג מאיפה היא קיבלה את זה :). בכל מקרה, החיבה הזו רק הולכת וגוברת, כך שכשהצגתי לה את האביזרים, היא מיד נכנסה לעניין. את סט החותמות הזה קניתי בחנות "אקוורל" בת"א. הוא די קיטשי ולא מ-אוד איכותי, אבל בהחלט עושה את העבודה לפעילות יצירה עם הילדים. בדיו השקעתי, הרשיתי להם להשתמש בדיו היקר והאהוב שלי:

img_20160911_112837

יעלה מיד התחילה לחקור את הדיו, ואמיתי, כמובן, מיד אחריה:

img_20160911_111239

לאט לאט הם התחילו לבחון גם את החותמות עצמן, ואפילו החתימו לא מעט כרטיסים, אבל הדיו היה מסקרן יותר (למרות שהם כבר פגשו אותו כמה וכמה פעמים בעבר):

img_20160911_112915

בסופו של דבר יעלה יצרה קולקציה נאה של כרטיסים ומעטפות תואמות, סידרה הכל יפה יפה על המגש והחזירה אותו למדף שלה, להמשך שימוש בקרוב מאוד…

אחר כך היא ביקשה להרכיב מהאביזרים שבסביבה את המגש השני:

img_20160911_115231

פייר? יצא לה נחמד :) סתם, לא באמת הייתי מופתעת, יש לה רעיונות יותר טובים משלי ב99% מהזמן. היא יצרה לעצמה (ולאמיתי) מגש מיון של שני סמלי חג מרכזיים- תפוחים ורימונים. זו הייתה הזדמנות נחמדה לבדוק למה הם כל כך דומים ובמה בעצם הם שונים- כישורי שפה חשובים ומאתגרים מאוד. אחרי שהיא מיצתה את המגש הנהדר שהיא יצרה, הצעתי את הפרשנות שלי:

img_20160913_082400

את צורות הקלקר האלו קניתי (כנראה במקסטוק) לפני שנה או שנתיים והן חיכו לתורן. השנה ידעתי מיד מה אני הולכת לעשות איתן- מגש נעיצה. אחד החביבים על אמיתי:

img_20160913_082408

יעלה התלהבה לא פחות:

img_20160913_082527

זה העסיק אותם המון זמן (ואל תשאלו על המגפיים…):

img_20160913_082628

והם נהנו להציג שוב ושוב בגאווה את העוגוגת שהם יצרו (ואפו בתנור, וקיררו, והגישו, ועוד):

img_20160913_084545

אמיתי ממשיך לחזור למגש הזה בכל הזדמנות:

img_20160914_071740

לשפר את כישוריו, ביצועיו ודיוקו במשימה, וגם למצוא רעיונות חדשים:

img_20160914_072445

עכשיו בהצצות, עוד כמה מגשים שהכנתי (בזמן חופשי נדיר), לפני שעברו את ביקורת השופטים המחמירים. הראשון- מגש מזיגת "דבש". זה התחיל מהקנקן (פלסטיק!) המשגע הזה שמצאתי בביקורי האחרון במקסטוק:

img_20160914_115029

ידעתי שזה יהיה מושלם למגש מזיגה, שבדיוק התחיל לעניין את אמיתי, ומעולם לא הפסיק לעניין את יעלה. מקופסת החומרים התחושתיים שלנו בחרתי בגרעיני תירס לדמות דבש, הוספתי עוד כמה אביזרים:

img_20160914_114726

ויצא מגש ממש יפיפה:

img_20160914_120250

בהמשך לפעילות החותמות, ארגנתי מחדש את מגש הכרטיסים שלנו, שיתאים לעונה:

img_20160914_125904

קצת באווירה יותר לימודית- מגש מספרים של תפוחים ודבורים (איכשהו, כשמסדרים את זה ככה, חשבון נראה ממש כיף):

img_20160914_130329

תראו כמה חמודות הדבורים האלה, התאהבתי:

img_20160914_125929

המגש/פעילות האחרון שהכנתי הוא ללא ספק האהוב עליי ביותר:

img_20160914_124047

טוב, די קשה להבין מהתמונות מה זה, לפחות בשלב זה…בהשראת רעיון מקסים שמצאתי בפינטרסט, זו ערכה לתפירת כרית תפוח מנייר. יעלה חזק בעניין לימוד תפירה, ועשינו כבר כמה וכמה פעילויות בנושא, אין לי ספק שהיא תאהב את זה. הבסיס הוא פשוט שני תפוחים שגזרתי (בעקמומיות רבה, אם כי פחות ממה שנראה בתמונה) משקית נייר חומה:

img_20160914_124117

הוספתי מחט, חוט צמר אדום, צמר גפן למילוי, עלה מנייר וטושטושים לקישוט, והרי, ערכת יצירה מושלמת.

כבר ציינתי כמה אני אוהבת להכין מגשים?! כן, כן, אין ספק שלפעמים הילדים הם רק תירוץ. לא הרגשתי כמה התגעגעתי לחגים (לפחות לחלק הזה של החגים) כשהם לא היו כאן..אני מקווה שלפחות הם נהנים קצת בדרך. מה קורה אצלכם? התחלתם להתכונן לראש השנה? מה בתוכנית? מזכירה שאפשר למצוא עוד רעיונות בעמוד "ראש השנה" בתפריט החגים של הבלוג, וכמובן לשתף את הפעילויות שלכם בהשראת הבלוג בתחרות הבלוגולדת.

מאחלת לכולנו המשך שבוע נעים ורגוע, מלא תפוחים, רימונים, דגיגים ודבש, המון דבש!

יוצרים בפרחים

יומולדת 4- פינת יצירה

כמובטח, חוזרת במהירות האפשרית עם ביקור קצר בשולחן הילדים שהכנו ליום ההולדת הקסום של יעלה במשק החי (אודותיו תוכלו לקרוא כאן)-

בזכות המרחב הגדול, בעלי החיים, הדשא ומעט המתקנים, כמעט לא היינו צריכים להעסיק את הילדים. בכל זאת, באופן מפתיע, לא וויתרתי על פינת היצירה המסורתית. עוד לפני שינוי המיקום, התלבטתי רבות לגבי הפינה השנה. מגוון הגילאים הגדול וחוסר הזמינות שלי לסייע דרשו פינה מיוחדת, כזו שמתאימה לכולם ולא דורשת יותר מידי עזרה או הכוונה. אחרי כמה רעיונות שעלו ונפסלו, ממש כמה ימים לפני יום ההולדת, פרסמה האלילה הבלתי מעורערת שלי, ג'ן, את הרשומה הזו ונתנה לי רעיון מושלם- עמדת כרטיסים. הכינותי מראש:

IMG_20160227_105749

כלי עם המוני בסיסי כרטיסים (בריסטולים לבנים בגודל A5 שקיפלתי לחצי. קניתי אותם בכלבו- יש בכל חנות לציוד משרדי) ומעטפות בגודל תואם, וושי טייפ בצבעי האירוע (ממקסטוק, כולם), טושים, מספריים ודבק. לידו עוד כלי:

IMG_20160227_105755

ערימות של מדבקות וגם קצת חותמות, וכלי אחרון חביב:

IMG_20160227_105752

עם מגוון קישוטונים להדבקה, כולם ממקסטוק. ככה נראתה פינת הכרטיסים השלמה:

IMG_20160227_105737

לצד פינת הכרטיסים הכנו גם פינת בצק קלאסית ומינימליסטית שלצערי כמעט לא צילמתי. היה בה גוש גדול (כמות כפולה) של בצק משחק סגול, גוש גדול של בצק משחק ירוק, שני מערוכי עץ קטנים, סט חותכני פרחים ועוד כמה כלים. זה הכי קרוב לתמונה של כל השולחן שיש לי:

IMG-20160227-WA0051

לקח קצת זמן עד שהילדים התפנו מעיסוקיהם וגילו את הפינה, אבל ברגע שזה קרה, היא הייתה מלאה ללא הפסקה, מלאה בידיים קטנות ויוצרות:

25320159071_768f0c1ba6_k

אני כל כך אוהבת לראות ילדים יוצרים. ההתלהבות, הזרימה, ההתפרעות- חבילת מדבקות שלמה, החתמות על כל הדף, הדימיון, חוסר הגבולות- מהר מאוד הבצק הפך להיות גם הוא אביזר בפינת הכרטיסים, הוא רודד ונחתך והודבק וקושט ו…כל כך הרבה רעיונות וכל כך הרבה יופי. כמובן שהכי נהניתי לראות את מגוון הגילאים שעבדו יחד ונהנו באותה מידה:

25045167539_03bdf80d5d_k

ומקרוב יותר, הכרטיסים של ליאל בת ה-9 ואחיה המרוכז, ינאי בן ה-4, אחד ליד השני:

25117343100_46dfeee174_k

כמובן שלפני שהאורחים הגיעו יעלה לא יכלה להתאפק והייתה חייבת לחנוך את הפינה. היא הכינה כרטיס נפלא לדוגמה:

IMG-20160227-WA0062

כמו תמיד, הרעיון של ג'ן התגלה כהצלחה כבירה. שאריות מפינת הכרטיסים עברו למדפי היצירה שלנו ויעלה ממשיכה להנות מהם. אין ספק שהקונספט הזה של פינת הכרטיסים עוד ישמש אותנו במפגשי חברים שמזמינים גם יצירה.

זהו, סיימנו עם חגיגות יום ההולדת. היה מהנה, יצירתי, מקסים, וגם מתיש, מפעיל תאים אפורים ואפילו קצת מלחיץ…מזל שעד השנה הבאה יש שנה שלמה!

 

שלכת

את הפוסט הזה אני מכינה מראש. אני לא נוהגת לעשות את זה הרבה- להכין פוסטים כמה ימים מראש ולתזמן את הפרסום שלהם, מקסימום- מכינה את הפוסט בערב שלפני ומתזמנת פרסום לבוקר. הפעם, לכבוד תאריך מיוחד, אני חורגת ממנהגי. בפוסט "סימני דרך" של החודש שעבר הודעתי שאני לא יודעת בדיוק מתי יתפרסמו העבודות של החודש הזה. כשהתקרב התאריך הסתבר לי שזה יהיה מורכב. בח"לי האהוב, שיחיה, ארגן לי הפתעת יומולדת ענקית, ומסתמן שלא אהיה קרובה למחשב שלי סביב ה-18 לחודש, בכלל. מכיוון שקיבלתי עבודות נהדרות ומושקעות, אני לא רוצה לדחות את הרשומה עליהן למועד בלתי ידוע. אז אלו העבודות שהתקבלו מוקדם. אם יתווספו עבודות בהמשך, אצרף אותן ברשומה נפרדת. הרמז בחודש שעבר היה קישור, וגם תמונה:

תמונת השראה

ראשונה, הרבה הרבה לפני הזמן, קיבלתי מייל מרגש ומקסים מנחמה שחורי. נחמה היא אמנית טקסטיל מהשורה הראשונה, יוצרת קסמים ונפלאות מפיסות בדים, מטליאה טלאים והופכת אותם לדברים חדשים ומפתיעים. זה מה שהיא כתבה- "כשראיתי את האתגר החדש הרגשתי שהוא פשוט תפור עלי… אני מאוד אוהבת את צבעי השלכת ואת הטיול שלנו לארה"ב תכננתי לפי מועד "הקיץ האינדיאני" שלהם…יש לי כמה עבודות שהכנתי בצבעים האלה ומכיון שקשה לי לבחור- אשמח אם את תעשי זאת…הכנתי וילון  ארבע העונות לסלון שלי ואני מצרפת גם צילום  נפרד של הסתיו . כמו כן- צילום של מפית שהכנתי לבן שלי והיות ואני מאוד אוהבת אותה- הכנתי גם לעצמי.". כמובן שלא יכולתי לבחור מבין העבודות, אז הנה כל התמונות הנהדרות:

ווילון ארבע העונות
ווילון ארבע העונות
תקריב על ווילון הסתיו
תקריב על ווילון הסתיו
ראנר סתיו
ראנר סתיו

אחריה, הפתיעה גם צרויה ושלחה את העבודה שלה הרבה לפני הדד ליין. נראה לי שזו פעם ראשונה..וזה מה שהיא כתבה- "בן דוד של נתנאל התחתן, מה שהביא אותי ליצירה. כרגיל, בחרתי בגרסה לעצלנים, ושאבתי מהרמז שלך השראה צבעונית לכרטיס. אבל הפעם לא רק! אהבתי את הכיווניות של העלים הקשורים, והשתמשתי גם בה. אבל… כשהסתכלתי על הרמז וניסיתי להבין מה כל כך יפה בתמונה, הבנתי שלמרות שאני לא חובבת גליטר, הוא מה ש"עושה" את התמונה. אז החלטתי להוסיף גם נגיעות גליטר על הוואשי [בפס השמאלי הוא הצטלם הכי טוב].". כרגיל, במינימליזם משגע, אין כמו הכרטיסים של צרויה:

צרויה

החודש, לרגל התאריך המיוחד, ולאור העובדה (שכבר הזכרתי פה בערך 50 פעם בשבועיים האחרונים) שהסתיו עושה לי טוב, הכנתי עבודה מיוחדת לאתגר. כמובן שגם השתעשענו בפעילויות ביתיות בהשראת האתגר (על חלק קטן מהן סיפרתי כבר כאן, השאר עוד יגיעו בהמשך), אבל הפעם הכנתי גם יצירה בשבילי, כזו שלא קשורה (טוב, תמיד היא קשורה, אבל לא ישירות) לילדים. למען האמת, אפילו הכנתי שתיים. התחלתי משני עלי שלכת יפים שאספתי במיוחד למטרה זו בטיולי האיסופים שלנו. פתחתי את היומן שלי והתחלתי לשחק. את העלה הראשון ציפיתי בוושי טייפ:

IMG_20151013_214809

פסים פסים של דוגמאות יפות בצבעי סתיו מתאימים, ואז גזרתי בעדינות רבה לפי קווי המתאר היפים של העלה:

IMG_20151013_215850

נכון שהוא נהדר? תכננתי להוסיף לו כלמיני דברים, אבל התאהבתי בו ככה, הדבקתי אותו, וכמה שאריות/טיפות של סתיו מסביב:

IMG_20151014_084725

גם לגבי הכפולה שלו היו לי כל מיני רעיונות. אני חושבת שהיא עדיין לא גמורה, אבל ככה זה נראה:

IMG_20151014_084730

לפני כמה ימים שיחקתי ביומן עם כלמיני שבלונות, ספריים וצבעים. מכיוון שזמן היצירה שלי יחסית מצומצם, לא חיכיתי שכל השכבות יתייבשו, והספגתי את הנוזלים בנייר מגבת מהמטבח. הדוגמה שנוצרה על הנייר ממש מצאה חן בעיני, אז שמרתי אותו. עכשיו הוא ממש התאים. צבעתי את הבסיס של היומן (ספר ישן) בקצת לבן (לא מצאתי את הג'סו שלי, במקומו טבלתי מכחול בספריי הלבן שלי. זה די דומה, בסך הכל. סוג אחר של אקרילי מדולל) ומעליו הדבקתי (במוד פודג') את השכבה העליונה של הנייר הסופג. לא הקפדתי שזה יהיה ישר, הקמטים והבליטות דווקא התאימו לי פה. ככה זה נראה בינתיים, עד שאחליט על השלב הבא:

IMG_20151014_084734

את העלה השני תכננתי להדביק הפוך על הצד הימני של הכפולה. אז תכננתי. תוך כדי עבודה, לא ממש חשבתי, וככה, איכשהו, זה התגלגל אחרת, והעלה השני זכה לקנווס משלו:

IMG_20151014_084647

ציפיתי אותו בשכבה עבה של מוד פודג' (סוג של דבק מפיות) ואז שפכתי נצנצים. המון המון נצנצים. אני כל כך אוהבת את הצבע הזה של הנצנצים, בדיוק השבוע קניתי קופסה חדשה שלו, והיה לי ברור שהצבע הזה חייב להשתלב בעבודה שלי לאתגר הזה. אז שפכתי עוד ועוד, ניערתי בעדינות, אספתי את השאריות חזרה לקופסה והמתנתי קצת לייבוש. בינתיים שלפתי ממעמקי הארון קנווס עגול (ממקסטוק) שהמתין לתורו, יישנתי קצת את הקצוות בדיו מיישן (או בשמו המקצועי, כפי שהגדירה זו גיסתי האהובה "דיו במצוקה"- דיו דיסטרס), הדבקתי את העלה והוספתי ציטוט. הציטוט הזה לקוח משיר שבעצם הוביל אותי מתחילת העבודה, השיר "עלים נושרים", של חוה אלברשטיין כמובן. קצת קשה לראות, אבל השוליים העגולים של הקנווס צופו בוושי טייפ סתווי חדש ואהוב:

IMG_20151014_154652

ואת הכל ציפיתי בהרבה הרבה ספריי לכה, שלשמחתי מצליח למנוע מהנצנצים לנשור, ומאפשר לי להוסיף את הקנווסון המנצנץ והחמוד הזה לדקורציה הסתוית שלנו. החודש, אחרי הרבה זמן שזה לא קרה, חזרתי להינות מהיצירה לרגל האתגר, הוא גרם לי ליצור משהו חדש, הוציא אותי מגבולות הנוחות שלי. אז כנראה שאין ברירה, והגיע הזמן לאתגר של החודש הבא. מזכירה את הכללים:

האתגר יעלה כאן היום, ה-18.10.2015, תוצאותיו יפורסמו בחודש הבא. את העבודות שלכן יש לשלוח אליי במייל ל-karindi@gmail.com עד לתאריך ה-16.11.2015, בצירוף כמה מילים על רצף האסוציאציות שהוביל אתכן מה-cue שאני נתתי לעבודה שלכן. האסוציאציה לא צריכה להיות ישירה, היא יכולה להיות חופשית ורחוקה כאוות נפשכן…המטרה היא רק לעורר טריגר ליצירה. כשאתן שולחות לי מייל, בבקשה ציינו באיזה שם תרצו שאעלה את היצירה ואם תרצו שאצרף קישור לבלוג/אתר, שילחו לי גם קישור אליו. העבודה יכולה להיות מכל תחום של יצירה- סקראפ, מיקסד מדיה, ציור, צילום, פיסול, תפירה, יצירה עם ילדים, רעיונות לפעילויות, מערכי שיעורים, קופסאות תחושתיות,שירים, סיפורים קצרים והלוואי ועוד רעיונות שאני אפילו לא חושבת עליהם! ומה הרמז לחודש הבא?

כמו בדרך כלל, זו שאלה קשה. בכל זאת, יום ההולדת שלי, ולא סתם, אלא יום הולדת עגול. מן זמן כזה של חשבון נפש, סיכומים, החלטות גדולות והחלטות קטנות, חזון, השראה, תוכניות מפוצצות. ויחד עם זה, המון בלאגן במדינה, מזג האוויר משוגע, ואנחנו בכלל ציפינו ל"בחזרה לשגרה". מה יכול לעורר את המוזות ליצירה בימים כאלו? עבורי זה מאמר מופלא שהתגלגלתי אליו בזכות ההמצאה האהובה עליי ביותר בעת האחרונה (יחסית, הכל יחסית)- הלינק (כבר סיפרתי בעבר עד כמה מופלאה ההמצאה הזו, הייצוג הווירטואלי של עולם האסוציאציות שלנו, בעיני). מאמר זו מילה גדולה. זה יותר מכתב, מכתב מילד להוריו, כל ילד, לכל הורים. אני לא לחלוטין שלמה עם כל המכתב, אבל יש שם המון משפטים שדיברו אליי ומילאו אותי בהשראה. אם יש לכם כמה דקות להשקיע, אני לחלוטין ממליצה לקרוא את המכתב השלם. אם לא, בחרתי שני ציטוטים, משני נושאים שונים במכתב, כל אחד מהם מלא השראה וכיוונים. שני הציטוטים האלו (ולמיטבי לכת- המכתב כולו) הם הרמז שלי לחודש הבא. הראשון:

I am capable of being the finest example of your best attributes and values expressed in my very own way

והשני:

My home is my studio and my workshop

מקווה שעד שיעלו פה תוצאות האתגר הבא, כבר נהיה כולנו עמוק בתוך הטוב שבשגרה. חודש טוב לכולנו!

מתנה לחג

מתנות לחג תוצרת בית

כמו תמיד, ממש ברגע האחרון, אנחנו מוכנים לחג. אין ספק, שהחלק שאני הכי אוהבת בכל חגיגה- חג, יומולדת או אירוע, הוא הכנת המתנות לאורחים. יש משהו כיף בלתכנן וליצור מתנות קטנות, אסטתיות ומפנקות ויש משהו עוד יותר כיף בלהוציא את התוכניות לפועל עם שני העוזרים הנפלאים שלי. לרגל החג שאנחנו מארחים בביתנו (כלומר, הקיבוץ מארח, לארוחת החג, אנחנו רק המלון) הכנו שני סטים של מתנות- לילדים ולהורים.

כמובן שהתחלנו מהחלק הכיף, המתנות לילדים:

IMG_20150912_092744

הכנו כמות נוספת של בצק התפוחים שלנו, לפי המתכון בו השתמשנו בשנה שעברה (עם כמה תקלות בדרך, לא בטוחה אם הטעויות במתכון או במזג האוויר שהשפיע לרעה על כל המצרכים) וצבענו באדום בוהק. הוצאנו את בצק הדבש שהכנו לפני החג והתחלנו לסדר בכדורים-כדורים, ואז זוגות-זוגות. כל צמד הוכנס לתפוח פלסטיק (נקנו בחבילה של 10, במקסטוק כמובן). ואז יעלה הוסיפה אביזרים:

IMG_20150912_093029

מתה על הפרצוף המתרכז שלה:

IMG_20150912_093626

הוספנו מקל מאוסף המקלות שלנו וסגרנו:

IMG_20150912_093921

כדי לוודא שהמכסים ישארו במקומם הוספנו פס וושי בגווני החג, כל כך משדרג:

IMG_20150912_094441

זהו, המתנות מוכנות, קטן, סמלי ופשוט- לשנה מתוקה, נעימה, ריחנית ויצירתית. השלב הבא- כרטיסי הברכה. ההתלהבות החלה כשקיבלנו סנונית ראשונה, כרטיס ברכה שהגיע בדואר מחברה אהובה ורחוקה:

IMG_20150909_185801

יעלה ואני התיישבנו לסשן הכנת כרטיסים. היא שיחקה עם כריות הדיו שלי ואני הכנתי תגיות קטנות עם דפים שעיצבה המוכשרת מכולן- צרויה, ומדבקות של יעל יניב, שבהחלט עושות חיים קלים בעיצוב זריז של כרטיסים:

IMG_20150911_151547

זה שלל הכרטיסונים שלי, אחרי שיעלה לא הצליחה להתאפק וחילקה את שלה מיד כשהיו מוכנים:

IMG_20150912_095302

מאוד אוהבת את התוצאה הזריזה והנקייה. אפשר לראות שהוספתי גם קצת מדבקות של הילדים ודיו בשוליים, בשני צבעים:

IMG_20150912_095319

כשהכרטיסים היו מוכנים, נגשנו למלאכת הרכבת אריזות השי. יעלה הייתה פועלת הייצור הכי יעילה (סבא שלה בטח גאה לקרוא…):

IMG_20150912_142036

צלחות פלסטיק (מלמין) מקסימות ממקסטוק, מאפינס דבש בעטרות תואמות, צלופן, סרט ותגית. ופועלת אחת גאה:

IMG_20150912_142855

אמנם זו לא מתנה יוקרתית, אבל היא בהחלט צבעונית, תוצרת בית ומלאה באהבה:

IMG_20150912_142921

וללא ספק, זו בדיוק הדרך הנכונה לסיים בה את השנה שחלפה, ולעמוד מוכנים ומלאים בציפייה לקראת השנה החדשה:

IMG_20150912_142948

וכל מה שנותר הוא רק לאחל שיהיה חג שמח, רגוע ומשפחתי, שיפתח שנה פשוט נפלאה:

שנה טובה

ריחות של סוף הקיץ

פעילויות לסוף הקיץ- תחושה, יצירה ולמידה

מי שמכיר אותי יודע שאין הרבה דברים שמשמחים אותי כמו הכותרת של הרשומה הזו. להגיד שאני אדם של חורף זה לשון המעטה. להגיד שהקיץ הוא לא שעתי היפה זה עוד יותר לשון המעטה…אז התקרבות קיצו של הקיץ- זו בהחלט סיבה למסיבה. אבל…למרות כל סימני הסתיו, הקיץ עדיין כאן, ואנחנו מנסים להוציא מהחום את המיטב, עם כמה פעילויות קיציות קלילות שעוד הספקנו לפני שנכריז רשמית על מעבר לענייני סתיו (וחצמזה, שלוש מתוך ארבע הפעילויות שברשומה קשורות לדגים, והי, דגים זה גם ראש השנה!):

את הרעיון לפעילות הראשונה מצאתי ממש כמו שהוא בפינטרסט. כמה ימים אחרי שנעצתי אותו, הזדמנתי לסניף איקאה הקרוב לביתי (הזדמנתי, כלומר, תיאמתי עם חברה ועם בח"ל שבועיים מראש, עשיתי רשימת קניות ענקית ו…הבנתם את הרעיון) וכשראיתי את התבניות האלו, ידעתי שאני פשוט חייבת אותן בשביל הפעילות הזו (ועוד כמה פעילויות קיציות נחמדות שוודאי נעשה בעתיד). אז קניתי שתי תבניות קרח- אחת בצורת כוכבי ים והשנייה בצורת דגיגים יפיפיים. קניתי בסופר אבקת ג'לטין וביחד עם יעלה הכנו את האביזרים לפעילות:

IMG_20150806_155402

תבנית של דגים ותבנית של כוכבים, מלאות בגלי צבעוני ומדליק. עכשיו נשאר רק למלא מים בגיגית:

IMG_20150806_155111

ולחלק הקשה, מסתבר…לחלץ את הצורות מהתבנית. לא נחלתי הצלחה גדולה בחלק הזה (התבניות קשיחות וכנראה שהג'לטין שהיה לנו הוא לא מהסוג האיכותי במיוחד, הוא נמס והתפרק די בקלות). בכל מקרה, כשהצלחנו, התוצאה הייתה מגניבה:

IMG_20150806_155202

יעלה נהנתה לנסות לתפוס את הצורות החלקלקות והחמקמקות, בדיוק כמו שהובטח בפוסט המקורי:

IMG_20150806_155257

אפילו ההתפרקות של הדגים יצאה פוטוגנית:

IMG_20150806_155808

פעילות שנייה מתבססת על שילוב של שתי פעילויות שעשינו בעבר- בצק החול והבצק הכחול, והים התחושתי שלנו. יעלה הוציאה מהמקרר שקית עם כל מיני שאריות בצק, ושוב סידרה על מגש, כמו שהיא אוהבת, כדי "לעשות יומולדת":

IMG_20150820_094518

אני החלטתי שמשעמם לי ובא לי להשתמש שוב בכל אביזרי הים המהממים שאספתי במשך הזמן. ניצלנו את העובדה שאמיתי ישן ופרשנו את כל הציוד:

IMG_20150820_095134

הבסיס הוא מעין שטיח פלסטיקי קטן (נדמה לי שנועד למגירת הירקות במקרר?!) ממקסטוק, בשני צבעים. במגש סידרנו- חיות ים מפלסטיק, צדפים, מחקים בצורת דגים, נגצים בגווני ים ובמרכז חרוזי דגים. מאחורה אפשר לראות אקווריום פלסטיק קטן מלא צדפים קטנטנים, שארית מהתחפושת של אמיתי. בזמן שיעלה המשיכה ביומולדת שלה, קיבלתי אישור לקחת קצת מהבצק הכחול והתחלתי להתפרע איתו:

IMG_20150820_100027

מהר מאוד יעלה הצטרפה אליי. כשהיא סירבה להזיז את בצק החול ממקומו, הוצאתי את קופסת החול הקינטי הקנוי והמוצלח שלנו, שאהוב בעיקר עליי, והצעתי ליעלה שאת החוף שלנו ניצור בתוכה:

IMG_20150820_100429

היא התלהבה מאוד כשגילתה בעצמה שאפשר ליצור הדפסי צדפים בתוך החול הקינטי. תכלס? אפקט מגניב באמת:

IMG_20150820_100437

ויצרה חוף ים לתפארת:

IMG_20150820_100635

כשאמיתי התעורר מיגנו את כל החלקים הקטנים מידי וצרפנו אותו לחגיגה. הוא בעיקר התלהב לשחות על השטיח, תוך כדי שהוא בוחן את מה שהכנו:

IMG_20150820_102205

בין כל הפעילויות התחושתיות והיצירתיות, עשינו גם כמה פעילויות יותר "לימודיות". פחות יצא לי לצלם אותן, אבל בכל זאת מצאתי קצת תיעוד של פעילות קלפים חמודה שעשינו אי שם בתחילת הקיץ. אלו האביזרים הנדרשים:

IMG_20150630_095744

קלפים (אני השתמשתי בקלפי מפל שהיו לי בבית מתקופת העבודה שלי. בהחלט אפשר לחתוך קלפים מבריסטול רגיל או אפילו למחזר חבילת קלפים רגילה שיש בבית), מדבקות מספרים, מדבקות דגים (יש כאן כמה חבילות, אני חייבת לעשות משהו עם ההתמכרות שלי למדבקות) ואבני חן נוצצות ודביקות (מקסטוק, כמובן). בהתחלה הדבקנו על כל קלף דג/חיית ים. אח"כ הוספנו לכל קלף מספר, ובסוף המשחק- להוסיף לכל דגיג בועיות בהתאם למספר שמופיע על הקלף. עדיין קצת מאתגר ליעלה, אבל התוצאה יצאה ממש מדליקה אז המוטיבציה שלה הייתה בשיאה:

IMG_20150630_110008

פעילות אחרונה ונהדרת במיוחד הגיעה בהשראת סדרת תמונות מושלמת שנתקלתי בה כמעט במקרה בפייסבוק. בעמוד של גוצי פרל, אמנית מינאטורות מ-ד-ה-י-מ-ה (כדאי לכם ממש לבקר גם באתר שלה). סדרת התמונות האלו הוציאה ממני כאלו קולות התלהבות, שיעלה מיד דרשה לראות גם במה מדובר. אז הראיתי לה. רוצים גם?! הצצה:

FB_IMG_1440853518874

מי מזהה את מקור ההשראה:

FB_IMG_1440853507747

כבר סיפרתי שלשמחתי, הצלחנו להעביר את אהבתנו הרבה לחוה אלברשטיין גם לדור ההמשך. הדי.וי.די "עץ הכוכבים" (אם חיפשתם מתנה לראש השנה- זו המתנה שכדאי לכם לבקש) הוא ללא ספק האהוב ביותר בביתנו, יחד עם שיר המופת "אישה בתוך אבטיח", שגוצי המוכשרת להפליא היטיבה כל כך להפוך למציאות מיניאטורית. יעלה מיד דרשה לעשות כזה גם. נשבעת. הרעיון אפילו לא עלה בדעתי. זה נראה כל כך יפה, מדוייק, מוקפד ומושלם, שכל מה שרציתי לעשות היה לקנות את זה באותו הרגע. אבל לא, יעלה דרשה להכין כזה. עכשיו. לא זוכרת מתי ראיתי אותה נעולה כל כך על משהו. התחלתי לתרץ "אבל אין לנו אבטיח ואם היה, איך נרוקן אותו" וידה ידה ידה. היא לא וויתרה והתחילה לחפש פתרונות. "אז נעשה אבטיח מקופסה". אמנם אני לא אובייקטיבית, אבל וואללה? גאונה הילדה. אז מיד מצאתי לה קופסה מתאימה והתחלנו לחשוב איך להפוך אותה לאבטיח. הצעתי צבעי גואש, היא לא התלהבה. הצעתי לצפות בנייר וקיבלתי אישור. הבאתי בריסטול ירוק והיא מיד שאלה : "איפה כל השקית?". מסתבר שלגברת הייתה תוכנית. היא רצתה קולאז', "כמו שעשינו בים". בשלב הזה הבנתי שיש לי פה עסק עם גאונה עייפה במיוחד (אח שלה לא נותן לה לישון כבר תקופה…) ונכנסנו למלחמת עולם על אפשרות דחיית פרוייקט אבטיח. בסופו של דבר הצלחתי לדחות אותו. אבל המשפט הראשון שהיא אמרה כשהתעוררה היה: "איפה האבטיח?". אז המשכנו:

IMG_20150829_173811

לשמחתי, הפעם אמיתי התלהב מרעיון הקולאז' כפי שציפיתי שיתלהב בפעם הראשונה שניסיתי אותו. לא הצלחתי לצלם אותם בפעולה, אבל הוא עשה את רוב מלאכת הקריעה (בדפים העבים יותר עזרתי לו עם קרע קטן והוא המשיך אותו, את הדפים הדקים יותר הוא קרע לבד). כשהיו לנו מספיק קרעי נייר ירוקים מרחנו במכחול דבק פלסטי על כל פאה בנפרד, ושני הילדים יחד יצרו את הקולאז' שלהם. את המכסה יעלה בחרה לצבוע בצבע שמן ירוק (עוד המלצה על הדרך, אם כבר אנחנו בענייני מתנות לחג). אחרי הצביעה חתכנו בו חלון והדבקנו לו מסגרת:

IMG_20150829_182343

את שולי המכסה ציפינו בוושי טייפ ירוק והרי לנו קליפת אבטיח, עם חלון (בלי דלת…):

IMG_20150829_182347

וככה נראה האבטיח שלנו מבפנים:

IMG_20150829_182547

שני שרפרפים, ארון, כיסא ומנורה. ואישה, כמובן. את הרצפה יעלה צבעה שוב בצבע-טוש הנפלא הזה. אין לי מילים לתאר את האושר שהפרוייקט הבלתי מתוכנן והמאולתר הזה הביא לה. היא כל נכנסה לזה, המציאה, תכננה, חשבה והתלהבה…הרגשתי כל כך גאה, וגם קצת מיותרת…

פעילויות קיץ מהנות ונהדרות. באמת. אבל אף אחת מהן לא מהנה כמו התמונה הזו:

IMG_20150829_190758

אז מהר מהר, נצלו את הקיץ, כי ממש תיכף נוכל להכריז שהוא מאחורינו לעוד שנה (אנחת רווחה). וכדאי למהר, כדי שישאר מספיק זמן גם לפעילויות ראש השנה הבאות עלינו לטובה החל מהרשומה הבאה…בינתיים. המשך שבוע/תחילת סוף שבוע נפלא!

 

 

פו

כמו תמיד, ה-18 לחודש שוב תפס אותי לא מוכנה. באמצעו (ניתן לקוות שבסופו?!) של ווירוס אימתני (או שלא ווירוס…?) שתפס את אמיתי ובהמשך גם אותי. המחלה המרגיזה הזו הצליחה לדחות את פרסום הרשומות על שבועות (ולצערי אפילו חלק מהפעילויות המתכוננות, אבל לא את כולן), אבל לשמחתי, שלוש משתתפות מוכשרות חיכו לפרסום הפוסט של "סמני דרך" היום, וחלילה לי מלאכזב אותן.

האתגר של החודש שעבר, בהשראת מגוון האירועים המשמחים שחלו בחודש האחרון (כמו החתונה של גיסתי האהובה ובח"לה ויום ההולדת של בח"לי, שניהם עוד ידוברו) היה זה:

44b675a879552da9959fc61ef658ba11העבודה הראשונה שקיבלתי, ממש לאחר פרסום האתגר, ריגשה אותי מאוד וגם סיקרנה אותי מאוד. שונה לגמרי מהעבודות שהאתגר הנהדר שלי אירח בשלוש וחצי שנות קיומו. את העבודה הזו קיבלתי מהדר רבינוביץ מאיר– בעלת הבלוג המרתק וואבי סאבי. אמנית בנשמה, יוצרת ומרתקת, וזה מה שהיא כתבה:

"אז הנה לך תמונה של יצירה שלי לאתגר פו הדוב. ליצירה קוראים "רחמה אנושית" והיא נעשתה בשנת 2011 בטכניקה שבה יצרתי תבנית גבס מבקבוק חם או בשפה העממית "ג'וד", אל התבנית יצקתי חמר נוזלי, ולפני השרפה הכתמתי אותו בגלזורה מיוחדת.
אל הבקבוק המשמש כרחם ביצירה חיברתי חבל, העשוי מחומרים שונים: ברזל, ניילון וסיליקון לאיטום. ולסיום חיברתי לזה את אטב בית החולים ששמים על הגלד לאחר חיתוך חבל הטבור.
עכשיו יגיע ההסבר על הזרם האסוציאטיבי שהוביל אותי לצלם את היצירה הספציפית הזו:
בניתוח שלי את התמונה ששלחת, אני רואה שני אנשים שאוהבים מאד אחד את השני, ומתקשים להיפרד. הם מודים על כך שהמציאות, שבה הם מרחפים תלויים על בלונים מקשה עליהם להתמודד עם רגע הפרידה הקשה ככ. מצד שני, ברור שהם מתקשים ולו בזכות החיבור והאהבה ביניהם.
אני חושבת שברמה הרעיונית היצירה שלי מבטאת את אותו הדבר בדיוק. זהו זכר, צלקת לפרידה שנראית כבלתי אפשרית כמעט. אמנם יצרתי אותה טרם היותי אמא, ומאז טעמתי את טעמה של לידה, אבל כבר אז אולי ממקומי דווקא כבת לאמי היקרה שתחיה חשתי עצב וגעגוע על פרידה מהמקום הבטוח ביותר בעולם.
אני זוכרת כשהייתי בהריון, כל הזמן אמרתי לבעלי- ברוך שעשני אישה וזיכה אותי לחוש את החיים הפועמים בתוכי. זוהי תחושה נשגבת שלא ניתנת לתיאור במילים, וכאשר ילדתי, על אף השמחה לפגוש את בני ירדן, חשתי עצב על סיומה של תקופת ההריון ועל העובדה שמעתה ועד עולם, ירדן יהיה בלבי אבל לא בגופי.
דבר נוסף שחיבר אותי ליצירה, היה הקשר הוויזואלי- גם היצירה שלי נראית כמו בלון תלוי על חוט.
והדבר האחרון, הוא השיר המתנגן היום, יום הזיכרון- "רקמה אנושית". וזהו חבל הטבור בפשט שלו- רקמה אנושית, המחברת את העובר לאם ולחיים. ושם היצירה נשאב כמובן משם השיר. והקשר ליום הזה גם מרחף מעל היצירה- אנו כאמהות רוצות להגן על ילדינו כל חייהם ממש כמו ברחם, אבל מהרגע שהם מגיחים לאוויר העולם, אנחנו מאבדות שליטה. הניתוק של חבל הטבור הוא גם ניתוק ההגנה שלנו עליהם באיזשהו אופן ומידה. ואני יושבת היום, עם מועקה בלב וחושבת על אותן אמהות, שנשאו ברחמן את היקר להן מכל, ילדו, גידלו וטיפחו ובסוף איבדו. וזה קשה וכואב ועצמתי מאד.
מקווה שלא עייפתי אותך במילותיי,
ומודה לך שוב כי החזרת אותי לחוויית היצירה מלפני 4 שנים והיום אני בוחנת אותה במשקפיים נוספות." אחרי שקראתי את הטקסט ציפיתי בסקרנות רבה לפגוש את היצירה המדוברת והמרגשת, ואחריה נכנסתי לקרוא עוד על היוצרת המרתקת:
הדר שתי המשתתפות הנוספות באתגר הן משתתפות וותיקות, אהובות ומוכשרות, שתיהן הפכו ממש לאחרונה לאמהות, ובתור אמהות טריות עדיין הצליחו להשתתף באתגר. אני לא יכולה לתאר לכן עד כמה זה מחמיא ומרגש.
צרויה המופלאה כתבה: "שמחתי להשתתף באתגר. בכלל, אני שמחה כעת על כל הזדמנות ליצור שנקרית בדרכי. סליחה שככה אני שולחת לך את התמונות וסליחה על האיכות. אני בקושי מגיעה להוריד תמונות למחשב. באמת. בכל מקרה…הרמז שנתת היה נפלא אך קשה. הכיתוב, הסגנון, הדמויות… אמנם הרמז בשחור-לבן, אבל לקחתי מהרמז את הצבעוניות של הדמויות: אדום, צהוב וורוד ויצאתי לכרטיס. הוספתי מעט טורקיז ובמהירות קיבלתי כרטיס חתונה שמח וחגיגי!" ומה צריך יותר משמח וחגיגי כשמדובר בפו?
 צרויה
אחרונה חביבה- כרמל שלא מבזבזת שנייה וכבר מעצבת אלבום לערבה המתוקה. זה מה שהיא כתבה: "החלטתי להתמקד לא בציטוט אלא בתמונה שמלווה אותו – פו הדוב וחזרזיר החמודים. בהתחלה חשבתי לעשות לערבונת סשן צילומים עם בגד גוף שיש עליו ציור של פו הדוב ולעצב מהתמוונות דף אלבום, אבל אז הייתה לי הארה ונזכרתי שיש לי זוג תמונות שלה בחליפת דובי מחממת ומתוקה, והחלטתי שגם הדובי הזה מתאים לאתגר. תמונה אחת מגיל שבוע, והתמונה השנייה יחסית טרייה – מגיש ארבעה חודשים וקצת, וממש רואים איך היא גדלה והתפתחה בזמן שעבר. ". כמה מתוקה ערבה, כמה מתאים העיצוב של אמא שלה:
כרמל
 תודה משתתפות יקרות על היצירה, על השיתוף, על המחשבה, על השליחה, על ההשראה הרבה שאתן נותנות לי ועל המילים החמות שמתלוות ליצירות הנפלאות.
אני תכננתי להעלות לאתגר את כל תהליך עיצוב השולחנות בחתונה של גיסתי האהובה ובח"לה. תהליך ארוך ומרגש שהתחיל בדילמת ה"אם זה בכלל אפשרי?" ונגמר בחתונה יפייפייה, מיוחדת ומותאמת לחלוטין לחתנכלה. גיסתי המופלאה גיבשה סביבה חמ"ל עיצוב מופלא לא פחות ממנה, והתוצאה באמת נפלאה. אבל, לאור אורך הפוסט ומצב הצבירה הגמור שלי, זה יחכה למחר (או לאחרי שבועות?!). לעומת זאת, האתגר של החודש הבא כבר כאן. מזכירה קודם את הכללים:
 האתגר מתפרסם כאן בבלוג היום, ה-18.5 ותוצאותיו יתפרסמו כאן בעוד חודש, ב-18.06.15. את היצירות שנוצרו בהשראה אסוציאטיבית מהרמז יש לשלוח אליי למייל karindi@gmail.com עד לתאריך ה-16.06, בצירוף כמה מילים על רצף האסוציאציות שהוביל אתכן מהרמז ליצירה. מזכירה שהקשר בין הרמז ליצירה לא חייב להיות ישיר, אלא יכול להיות רחוק ואסוציאטיבי כאוות נפשכן, ושניתן לשלוח כ-ל סוג של יצירה (וגם רעיונות לפעילויות, ליצירות וסתם מחשבות יתקבלו בברכה!). אנא ציינו גם את השם תחתיו תרצו שאפרסם את היצירה, ואם תרצו- גם קישור לבלוג או לאתר. היצירות חייבות להיות חדשות, ואין לפרסם אותן במדיה אחרת עד לתאריך ה-18.06. לאחר פרסום פוסט התוצאות כאן בבלוג, אתן מוזמנות לפרסם אותה בכל רחבי הרשת, יחד עם קישור לפוסט המתאים פה בבלוג.
אם נתעלם לרגע ממזג האוויר הנוראי, זוועתי ואסוני ששורר בחוץ, בסך הכל מדובר בחודש נחמד, עם חג השבועות החביב עליי עד מאוד, וגם יום ההולדת לאמי האהובה. לכבודה החלטתי להקדיש את האתגר לאמהות. נושא סבוך, לא פשוט…לא מצאתי משהו שיבטא את זה עד הסוף, אבל מצאתי קישור להמלצה על ספר שמדבר על זה. משהו בהמלצה, בכותרת של הספר, בתמונה, במילים, גרם לי להחליט שהקישור הזה, להמלצה, הוא הרמז לחודש הבא. רמז פתוח, עם הרבה נקודות עגינה…לאן הוא לוקח אתכן? מחכה לראות

עוד קצת יצירות לחנוכה

פעילויות יצירה לחנכוה

חג שמח! יש בחנוכה מן משהו כזה…לא חגיגי. אולי בגלל שכל המבוגרים עובדים כרגיל, אבל באיזה עוד חג אתה יכול לאחל לאנשים "חג שמח" יום לפני החג והם יסתכלו עליך במבט תמה וינסו להיזכר באיזה חג מדובר? בכל מקרה, בבתים עם ילדים, חנוכה הוא חג שמח. מאוד. בין כל הפעילויות ה"מרכזיות" שכבר עשינו (פירוט וקישורים לכל הרשומות על חנוכה בסוף הרשומה הזו), עשינו גם פעילויות יצירה קטנות. ובאמת שהייתי בטוחה שכבר סיימנו ולא ישאר לנו זמן לעוד יצירות ופעילויות, אבל איכשהו נוספות להן עוד ועוד ואני מתלבטת איך ואיפה לשלב אותן..

אז צבענו סביבון עץ בצבעי איקאה הנהדרים שהמלצתי עליהם:

P1060704

קודם כל יעלה ערמה צבעים ואז מרחה אותם במכחול (למען האמת- מברשת איפור קטנה):

P1060707

את המקל היא ביקשה ממני לצבוע בזהב. נתנו לזה להתייבש בערך 24 שעות ולמחרת היה לנו סביבון צבעוני לתפארת:

P1060774

המשכנו לשחק שוב ושוב עם קופסת החנוכה שלנו- במיונים, בסידורים, בהתאמת גדלים לתאים שונים בקופסה:

P1060785

כשהוצאתי את צבעי הפנדה לפעילות, יעלה מיד רוקנה את הקופסה שלהם והפכה אותה לחנוכיה של נרות יומולדת:

P1060788

וגם של נרות סול:

P1060791

את צבעי הפנדה הוצאתי כדי לעשות קצת ציורי קסם ולהוסיף לפעילות הדבקת נרות הסול על בריסטולים שחורים. יעלה התלהבה מידי מהאפקט של צבעי הפנדה על הבריסטול השחור ומדבקות הסול נזנחו בצד:

P1060795

בתכל'ס, מבינה אותה. תראו איזה אפקט מגניב:

P1060797

בזמן שיעלה ציירה על הבריסטולים השחורים אני יצרתי כרטיס חנוכה זריז למארחים שלנו בהמשך השבוע. קשה לראות בתמונה אבל הבאנר והכוכבים נגזרו/פונצ'צ'ו מאחד הרקעים שהכנתי עם יעלה בסשן הצביעה-בצבעי-ידיים-ומערוך שלנו, החנוכיה היא מדבקה שנקנתה בחנות יצירה:

P1060798

כמובן שעשינו גם good old וויטאז'ים (כן, יכולת הציור שלי מרשימה, אני יודעת):

P1060822

היום היו חגיגות בקיבוץ, אירוע גדול ומרגש. החגיגות נפתחות במירוץ לפידים לילדים הגדולים יותר, ותהלוכת למפיונים לקטנים יותר. אני אישית לא שמעתי את הביטוי הזה עד שהגעתי לקיבוץ. מדובר בפנסים תוצרת בית, מכל מיני סוגים ומינים. בח"ל הכין עם יעלה את הלמפיון שלה לתהלוכה, מתפוז:P1060922נכון מדליק?

P1060917

וככה זה נראה כשהגענו לתהלוכה. אנשים יצרו למפיונים ממש מגניבים מפחיות שימורים, פנסים מקושטים, וויטרז'ים ועוד רעיונות מקוריים:

P1060946

אחרי התהלוכה הייתה הדלקת נרות חגיגית, מופע מושקע עם שירים, ריקודים והפעלות וכמובן- סופגניות. בבית הסתפקנו היום בעוד יצירה של בח"ל- פיתות גמדיות שהוא אפה וממש ממש נראו כמו סופגניות:

P1060909

 

כמובן שגם הדלקנו חנוכיה, אבל עליה יסופר עוד בפוסט הבא- הפוסט של אתגר "סימני דרך" ב-18 בחודש.

להתראות בקרוב וחג שמח ומלא אור!

ואלו כל הפעילויות לחנוכה שעלו פה בבלוג השנה:

קופסה תחושתית לחנוכה
קופסה תחושתית לחנוכה
צבעים וחותמות לחנוכה
צבעים וחותמות לחנוכה
סופגניות מבצק משחק
סופגניות מבצק משחק
טפטופי נרות
טפטופי נרות
עוד פעילויות יצירה
עוד פעילויות יצירה

 

 

 

אמא כפולה

בין כל הפעילויות ב"גן הביתי" שלנו לבין ההכנות לקראת הנסיעה הגדולה, כמעט שלא נשאר לי זמן ליצירה. מזל שמידי פעם יש לי הפוגות קטנות שממש מחייבות אותי ליצור…אירוע כזה היה הלידה של דור ודווידי- שכניי החדשים. לטל וברוך, השכנים האהובים שלנו, נולדו בסימן טוב ובמזל טוב, אחרי הרבה תלאות שגורמים להריון שלי להישמע כמו נופש בקאריביים, זוג תאומים מתוקים להפליא. מיד התגייסנו כל המשפחה לארגן מתנה צנועה. אחרי הרבה בירורים הבנו שאין להם כמעט דברים שהם "צריכים". עם המוני בני דודים, לשני החתיכים היו הרבה יותר בגדים משלי יש, עוד בטרם לידתם. גילינו שדווקא בתחום ספרי הילדים ההכנה קצת לוקה בחסר, אז מיד התגייסנו לטפל בתחום בו אנחנו מבינים וסימנו וי על המתנה הקנויה.

אחר כך עברנו לשלב ה"תוצרת בית". טל היא כזו בחורה "בריאה" (כלומר ההפך ממני בכל הנוגע לתזונה…) ולכן פניתי לבלוג של עינת המופלאה והיא סייעה לנו לפתור את הבעיה:

P1050249

הסו שף שלי ואני נכנסנו למטבח והכנו חטיפי אנרגיה בריאים, ביתיים ואפילו טבעוניים. אני חייבת להודות שאני נוטה לפתח אלרגיה קלה לכל מה שמכיל בשם שלו את המילה "טבעוני", אבל עד כה ניסיתי 3 מתכונים טבעוניים מהבלוג של עינת המופלאה, וכולם באמת היו ממש ממש נהדרים (בנוסף לחטיפי האנרגיה אפיתי גם את הסינמון רול הענקי שאין לעמוד בפניו, ואת עוגת התפוחים):

P1050244

כמובן שאירוע כזה מחייב כרטיס, נכון? גם את הכרטיס הכנתי ביחד עם הסו-שף שלי, באחר הצהריים אחד, כלומר ממש לא הזמן האידיאלי ליצירה. בכל זאת הצלחנו יחד ליצור כרטיס-גלויה שאני ממש מחבבת:

P1050278

התחלנו מבסיס לבן חתוך בקאטלבאג. עליו הדבקנו רקע כחול סופרמן שנחתך באמצעות אחותה הקטנה של תבנית החיתוך בה נחתך הבסיס, והובלט באמצעות תבנית הבלטה של עננים. שני בגדי גוף שנחתכו מנייר כוכבי יפיפה בתבנית חיתוך נוספת (בהתחלה רציתי שהם יהיו לא-זהים, כמו התאומים המתוקים, אבל זה יצא פחות מוצלח), ברכה באותיות של יעל יניב ומקבץ דמוי-אבני-חן. צבעוני ומשמח כלבבי.

את החטיפים (כלומר, את החטיפים שלא נאכלו על ידי יעלה שטעמה והתלהבה) ארזתי בקופסת פלסטיק שזכתה לטיפול תואם:

P1050282

מסגרת מאותו נייר כוכבים (עם אותו כחול-סופרמן בשוליים), פרח נייר גדול, רב שכבתי ומנצנץ קלות מאוסף הפרחים שלי וכפתור לבבי. ככה נראתה הערכה רגע לפני המסירה:

P1050283

לא פרוייקט גדול, אבל בכל זאת מעין "שאיפת חמצן" של יצירה. כל כך אוהבת אותן…ועכשיו אפשר לצלול חזרה לפעילויות של חנוכה, וגם משהו קטן על חורף, ותיכף גם "סימני דרך" ואז יוצאים להרפתקה הגדולה…