צלחת או מגש?

את ההכנות שלנו לפסח, התחלנו, כמו ברוב החגים בשנה האחרונה, בשליפה של שקית פסח מקופסת החגים שלנו. הילדים כל כך נהנים להיזכר בעצמם ב"מה זה בעצם החג הזה?". ליעלה יש כבר תמונה פנימית מאוד ברורה של החגים בלוח השנה, לאמיתי יש התחלה של זכרונות, ויחד הם בונים מחדש את התמונה של החג השנה. אחרי שהם הציצו על תכולת השקית קרו שני דברים- קודם כל הם רצו למעלה, הביאו את ההגדה של פסח שלהם והתיישבו לקרוא:

הם חוזרים אל הגרסה הנפלאה הזו של ההגדה שוב ושוב כבר כמה שבועות. כשהם סיימו את הקריאה הראשונית בהגדה, במקביל לדיסק שירי פסח שהתנגן ברקע, יעלה רצה להביא את ארגז האוכל שלנו. מסתמן שמתוך כל פעילויות פסח שלנו בשנה שעברה, הכי הרבה רושם השאירה עליה מסיבת הבישולים לחג שערכנו. בזמן שאני עוד ישבתי על הספה ושתיתי את הקפה של הבוקר, הילדים הספיקו למיין את כ-ל המאכלים בקופסה ל"שייך לפסח" ו"לא שייך לפסח" (הגדרה שלהם), ולהתחיל לבשל מאכלים לשולחן החג (הדמיוני, כמובן. בוא נגיד שעוף בתוספת קוואקר הוא לא ממש המאכל האולטימטיבי לליל הסדר). קצת אחרי הבישולים, סידרתי את מגש פסח הראשון במגשי הפעילות שלנו:

צלחת פסח מפלסטיק, רכישה משובחת ממקסטוק, ואוסף של סמלי החג (בפרשנות חופשית מאוד, שמבוססת על האיורים שעל הצלחת, בעיקר, ולא על המסורת המציאותית). פעילות התאמה קלילה ונחמדה, שעוזרת עוד קצת בהכנה לערב הממש מוזר הזה שמתקרב אלינו בצעדי ענק. אחריו קצרה הדרך למגש השני:

המגש הזה בכלל התחיל אחרת. בביקורי האחרון במקסטוק מצאתי את מחברות ההגדה החמודות האלה. לא הייתה לי ממש תוכנית, אבל ידעתי שיום יבוא ותהיה לי, אז קניתי שתיים כאלה. זה לקח רק כמה שעות, עד שראיתי את אמיתי חוזר שוב ושוב לדפים של עשר המכות בהגדה, והרעיון הגיע. החוברות הפכו לפרוייקט אמנות קליל אך מתמשך, של יצירה בהשראת 10 המכות. יעלה מיד ניגשה למשימה וצבעה את הדף הראשון בגוונים שונים ובסוגים שונים של אדום, וסחפה את אמיתי לגרסה שלו על הסיפור. לקראת הדף הבא, הכנתי להם צפרדעים מאוסף החיות שלנו, כדי להחתים טביעות רגליים של צפרדעים על הדף (בהמשך נוספה גם כרית דיו להחתמה). התוכנית היא לעדכן את המגש עם התקדמות הספרונים. מודה, שההתעסקות במכות לא הייתה הבחירה הראשונה שלי, אבל לא ממש הופתעתי שהנושא מאוד משך את אמיתי, אז אני משתדלת לזרום איתו.

המגש השלישי, פשוט, קלאסי ואביבי-

מגש אביבי קליל ומנצח תמיד, שמונח על שולחן הטבע שלנו. חתיכה קטנה של דשא סינטטי עם פרחים (נקנה ככה, כמו שהוא, לפני שנה או שנתיים, נדמה לי שבחנות "הכל לילד ולגן"), עשרה חרקים אביביים , מלקחיים, ותבנית להנחת החרקים. התבנית נועדה להיות סוג של בקרה פנימית בתוך המשימה- יש בה בדיוק 10 תאים. כשכל התאים מלאים- המשימה הושלמה בהצלחה. אחד העקרונות הבסיסיים במונטסורי הוא האפשרות לבקרה עצמית בכל פעילות. זה מאתגר יחסית במגשים שאני מאלתרת בעצמי, אבל אני משתדלת לעבוד על זה ולהשתפר בכל פעם. שני המגשים הבאים הם בעצם סדרה. התחלנו מהמגש הראשון וכשקצת מיצינו אותו עברנו לגרסה השנייה. שני המגשים סובבים סביב נושא הפירמידות החביב עלינו. הראשון והא מגש משולשים:

יעלה לא מצליחה עדיין לצייר משולש בעצמה, והשבוע גילינו שהיא די מתוסכלת מזה, אז יש פה די הרבה הזדמנויות לתרגול וחקירה של הנושא. קודם כל, כדי להבין את הקשר לחג, במרכז המגש שני דגמי פירמידות מתוך הTOOBS שלנו (יש לנו שניים- אחד מהסט של פלאי תבל ואחד מהסט של מצרים העתיקה שעוד יככב):

כדי לעבוד על המבנה הבסיסי של המשולש, על הרעיון של שלוש צלעות ושלושה קודקודים, השתמשתי בטריק פשוט ונפלא- שפדלים צבעוניים עם עיגולי סקוצ', שלושה מכל צבע:

שבלונה של משולש גדול- פנימית וחיצונית:

ועוד שבלונה של משולשים קטנים:

ולשם המשחק, גם כמה מגנטים משולשים:

המגש הזה זכה להתלהבות:

ובהחלט שימש לניסוי וללמידה:

אבל, כמו שצפיתי (בעיקר מכיוון שברמת המונטסורי, יש במגש הזה באג מאוד רציני, כזה שאני נוטה לחזור עליו שוב ושוב, למרות שאני כבר יודעת שהוא אכן באג- ריבוי משימות. היה נכון יותר להפריד אותו לשניים או שלושה מגשים שונים, ממוקדים במטרות שונות ובודדות), השימוש בו היה קצר וכעבור כמה ימים עברנו לגרסה המתקדמת יותר, הגרסה התלת מימדית:

כמה יפה המגש הזה?! מודה שאני קצת מאוהבת. קודם כל בסיס המראה שמשדרג הכל, במיוחד פעילויות הנדסיות. אחר כך מגוון הפירמידות המושלם הזה:

סוף סוף היתה לי סיבה מספיק טובה להשתמש בסט הצורות התלת מימדיות הנהדר שהזמנתי אי אז מארה"ב, וליטפתי וליטפתי, במחשבה שהילדים עוד קצת קטנים בשבילו. הפירמידות היו צידוק לגיטימי לגמרי מבחינתי, והופתעתי לראות שיעלה מוכנה לקראתן. בסט יש (בין יתר הצורות היפיפיות) פירמידות משלושה סוגים- אחת שמורכבת מ-4 משולשים, אחת מריבוע אחד ו4 משולשים, ואחת שמורכבת משני משולשים ו-3 ריבועים. המטרה היא להרכיב מהמגנטים פירמידות זהות לדגמים הקיימים. הצגתי ליעלה את המגש בתוך פעילות אחרת, עליה יסופר ברשומה הבאה, אבל בינתיים, גם אמיתי נהנה:

בינתיים, אלו מגשי פסח שמככבים על המדפים שלנו. אני קצת שוברת את הראש לגבי מגשים נוספים לשבועיים הקרובים. אמיתי ממש זקוק למשהו חדש על המדף, אבל עוד לא הצלחתי לדייק לעצמי בדיוק מה הוא צריך….רעיונות, הצעות ומחשבות יתקבלו בברכה.

כמובן שזה לא אומר שההכנות לחג יצאו להפסקה. רק עוד רגע והוא כבר בא…שבוע לפני פסח שמח!

 

על חנוכיות ונרות

%d7%97%d7%a0%d7%95%d7%9b%d7%99%d7%95%d7%aa-%d7%95%d7%a0%d7%a8%d7%95%d7%aa-%d7%94%d7%9b%d7%95%d7%9b%d7%91%d7%99%d7%9d-%d7%a9%d7%9c-%d7%97%d7%a0%d7%95%d7%9b%d7%94

הנר הראשון כבר ממש מעבר לפינה, ובימים גשומים אלה הבית שלנו, וגם החוץ שלנו, רוחשים פעילות. פעילויות של חורף, פעילויות של חג המולד ופעילויות של חנוכה. הרבה פעילויות של חנוכה. כבר כתבתי שהשנה הפעילויות שלנו הרבה פחות מאורגנות, הרבה פחות מתוכננות, ואני חייבת להודות שזה נחמד וגם ממש מתאים לנו ברגע הזה…אז אנחנו זורמים. וכך יצא שמצאנו את עצמנו מתעסקים בחנוכיות, הרבה מאוד חנוכיות.

הסנונית הראשונה הייתה, באופן לא ממש מפתיע, בחוג הקרמיקה שלנו:

img_20161129_110117

יעלה הכינה חנוכיה בצורת ציפור (ככה היא תיארה אותה, ולי לא נותר אלא להאמין בציפור הפלאית שהיא בראה). ישבתי לידה וראיתי אותה יוצרת, אמיתי היה עסוק גם כן:

img_20161213_103739

(רואים בצד את הכד הקטן שיעלה הכינה גם כן לקראת חנוכה?) וגם לי דגדג בידיים. בעיקר שצדה את עיני מציאה קטנה:

img_20161129_110103

כלי חדש שהמורה היצירתית שלנו, חובבת ג'אנק עוד יותר גדולה ממני, מצאה בדיוק באותה שבוע. אין לי מושג מה זה היה במקור, אבל זה מעין גלגל קטן ממתכת, עם ידית, שמחולק לשמונה שמיניות, ובמרכזן עיגול. לא עמדתי בפיתוי:

img_20161129_110114

חנוכיית כיס גמדית (הקוטר שלה הוא משהו כמו 5 ס"מ), צבעונית ומשמחת לבב אנוש (כלומר אותי).במפגש הבא אפילו אמא שלי לא עמדה בפיתוי, ולראשונה בחייה באה ליצור עם הנכדים שלה חנוכיה, תמיד יש פעם ראשונה:

img_20161213_103750

את החנוכיה הבאה יעלה כבר יצרה לבד בחוג החדש שלה, "חוג אמנותי":

img_20161218_225334

מדובר בחוג אמנות מתוק מתוק בקיבוץ, במהלכו חבורת בנות בנות 5-8 (פלוס מינוס) מגיעות לסטודיו קטן ומלא חומרי יצירה, עם כמה רמזים וכיוונים מסביב, יד חופשית ומדריכה ששם באמת רק לכוון. יעלה פורחת ונהנית שם כל כך. והשבוע היא יצרה, כמובן, חנוכיה.

אמיתי, מצידו, הרבה יותר התלהב מהנרות עצמם:

img_20161212_090110

בערך חצי דקה אחרי ששלפתי את שקית חנוכה שלנו, הוא גילה שלשבור נרות זה כיף. ממש ממש כיף. אז הוא שבר:

img_20161212_090651

ושבר:

img_20161212_090711

וגייס גם את יעלה לשבירה:

img_20161212_090751

ועד עצם היום הזה צריך להיזהר מאוד בבחירת המקום לשמירת חבילת הנרות הסגורה:

img_20161212_090744

שמרנו את שברי הנרות במטרה להמיס אותם ולהכין מהם נר חדש, אבל בינתיים זה עוד לא קרה. כשראיתי את הסקרנות שלו לגבי הנרות, ואת ההנאה בה הוא חוקר שעווה, ארגנתי לנו פעילות חקירה:

img_20161218_133345

סוגים שונים של נרות, לבחינה ולהשוואה. בשנה שעברה עשיתי משהו דומה עם יעלה, ובאמת התרכזנו בהשוואה מילולית, מה דומה, מה שונה, למה, מה עושים עם כל אחד…יש גם יתרונות לזה שהם כל כך שונים. אמיתי לקח את זה לכיוון לגמרי אחר:

img_20161218_133514

במשך מעל חצי שעה הוא בנה מבנים שונים מהנרות האלו. בהתחלה הוא התלהב מנר הנשמה שנכנס ויוצא מה"בית" שלו. מסתבר שגם נרון השבת עושה אותו דבר. אחר כך הוא בדק אם הנרון יכול להיות בסיס לנר הנשמה. ואז הוציא את הפתיל, והשחיל נר יומולדת ונר חנוכה ו…בנה ובנה. תוך כדי הבנייה שלו, אני כבר אתגרתי אותו עם המשימה הבאה:

img_20161218_133642

חוררתי תחתיות של קרטון ביצים שלם (למען הגילוי הנאות: יש רבים המזהירים מפני השימוש בקרטוני ביצים למשחק וליצירה, בשל חיידקי הביצים שעלולים להימצא בקרטון. לי קשה לוותר על חומר כל כך נהדר ומלא אפשרויות, אבל שלא תגידו שלא הזהרתי מראש…לא לוקחת אחריות על התוצאה). יחד עם הנרות שהיו על השולחן- הרי לנו משחק השחלה:

img_20161218_133754

אמיתי היה מרותק לגלות לאן "נעלמים" הנרות שהוא משחיל, עד שהצליח לפתוח את הקופסה- הפתעה! אחר כך הזמנתי את שני הילדים לפעילות צביעה נחמדה:

img_20161218_134101

והפכנו את משחק ההשחלה שלנו למשחק התאמה:

img_20161218_135036

ככה זה נראה אחרי כל הגלגולים של ה"חנוכיה"- מגש השחלה והתאמת צבעים לחנוכה:

img_20161218_151829

בבוקר שאחרי הוא חזר למגש בהתלהבות רבה, התאים, השחיל, התלהב, פירק, התאים, השחיל וחוזר חלילה כמה וכמה פעמים. ואז הוא שבר את הנרות. אחד אחד, לפי הצבע. נו, טוב, גם זו פעילות מוטוריקה ותחושה. החלפנו את הנרות בנרות חדשים, עד הפעם הבאה.

כל העיסוק הזה, כמובן, לא השאיר את יעלה אדישה, והערב היא כבר דרשה, וקיבלה:

img_20161219_165046

אם לגנים מותר, אז למה לנו לא? מסיבת חנוכה, עם חנוכיה מלאה וריקודי חג כהלכה. בשנה שעברה המשכנו להדליק נרות כמעט כל ערב לפחות חודשיים אחרי חנוכה, לכבוד יעלה. נראה כמה זה ימשך השנה…

הכנו עוד פעילות/מגש כפול בנושא חנוכיה, בהשראת כרמל המופלאה:

img_20161219_141503

ואפילו, שוב, בהשראתה, הכנתי לו הדרכה קטנה וקלילה. אם זה מעניין אשמח אם תכתבו לי בתגובות ואעלה אותה כאן במהירות רבה. יחסית, יחסית…אמיתי וויתר על השנ"צים שלו, כך שהערבים שלנו עייפים יותר ועמוסים יותר, אם כי מתחילים מוקדם יותר. אבל מבטיחה להשתדל, עוד לפני הרשומה הבאה שממתינה לתורה, וקשורה גם היא, כמובן, לחנוכה.

אז…באיזו חנוכיה תדליקו אתם את הנרות שלכם השנה? מכינים עם הילדים? דובקים במסורתית? כל ערב חנוכיה שונה? לוקחים סיכון עם פקקים ובלוטים?! תמונות יתקבלו בברכה…ואם אתם מחכים לרגע האחרון, מזכירה שבדף חנוכה של הבלוג יש עוד אוסף רעיונות לחנוכיות ביתיות ופעילויות נהדרות לחג הכי חמים בשנה…

בים לבן

%d7%9b%d7%95%d7%aa%d7%a0%d7%94-%d7%a7%d7%95%d7%a4%d7%a1%d7%aa-%d7%aa%d7%97%d7%95%d7%a9%d7%aa%d7%99%d7%aa-%d7%9c%d7%a8%d7%90%d7%a9-%d7%94%d7%a9%d7%a0%d7%94

בשבת נפרדתי לשלום ממכשיר הטלפון הסלולרי היקר שלי, שטבע באלגנטיות. לשמחתי, את רוב התמונות שהיו על המכשיר הספקתי להעביר למחשב קודם, אבל ממש כמה תמונות אחרונות נעלמו, כנראה, לנצח נצחים. מזל שהעלתי תמונה אחת לפייסבוק, כי אחרת הרשומה הזאת הייתה חסרה מאוד.

כרגיל, כחלק מההכנות שלנו לחג, שברתי את הראש לגבי הקופסה התחושתית שנכין לחג. לפני שנתיים הכנו קופסת חג על בסיס גרגירי תירס (השנה הם כיכבו במגש מזיגה שהראיתי ברשומה הקודמת) ובשנה שעברה הכנו קופסה על בסיס חול ירח צבעוני ומופלא. ומה השנה?! שאלה קשה. אחרי מחשבות רבות רבות נפלא לי האסימון. כותנה:

14355132_10157551026755599_1632967213202350018_n

כרגיל, חיפשתי חומר שיהיה נעים למגע, מעניין ושונה, זמין (או לפחות יחסית קל להשגה) וזול, בהיר (כדי שישתלב טוב עם אביזרי החג האדומים), שאפשר לבצע בו מגוון פעילויות…ושיהיה איכשהו גם קשור לראש השנה. מלח וסוכר נפסלו על בסיס טעימות יתר (וגם על בסיס קשר קלוש לראש השנה, למרות שיכולתי למצוא קשר סביר). באחת הנסיעות הארוכות שלי לאחרונה (זמן לבד באוטו הוא מצרך נדיר ובהחלט הזמן המועדף עליי למחשבות) נהניתי מנוף שדות הכותנה הירוקים-מתחילים להלבין בשוליים ופתאום זה היכה בי- כותנה! הצמח ההו-כה-מופלא הזה, שהוא צמח שעושים ממנו בד (קונספט שלא מפסיק להדהים אותי, לא משנה כמה שנים אני כבר יודעת את העובדה הזאת), הוא יפיפה, הוא נעים, הוא מרתק, הוא מיוחד והוא מלבין בדיוק-בדיוק-בדיוק לראש השנה (טוב, השנה ראש השנה קצת מאוחר, אבל מספיק סמוך). ממש כמו החצב- מסמן את התקרבותו של הסתיו, אבל לפני שהוא מגיע (לקופסת הסתיו דווקא יש לי כבר רעיון מוכן…). אז גיששתי קצת ובררתי מסביב (כי לא נעים פשוט להיכנס לשדה ולקטוף) ושכן יקר הביא לנו שני ענפי כותנה שופעים ויפיפיים. צילמתי אותם, בוודאי שצילמתי, אבל אז…הפלאפון טבע לעולמים. אמיתי התגייס בשמחה רבה למלאכת קטיף הכותנה, שהיא באמת ממש ממש ממש נעימה (ויסלחו לי אותם שחורים מהשיר, שסבלו בשמש הקופחת וריחמנו עליהם לאין קץ. אנחנו קטפנו בהנאה, בצל, לצד כוס קפה קר). בחנו את הפרחים שהיו בשלבים שונים של פתיחה, את העלים, את הענפים עצמם וכמובן- את פקעות הכותנה, עד שמילאנו את הקופסה:

p1010921

השארתי את הקופסה כמו שהיא ליומיים, ונתתי לילדים להרגיש את הכותנה. להפתיע הרבה יעלה לא התלהבה בכלל. אני חושדת שזה בגלל שהיא מאוד עסוקה במשהו אחר כרגע, אבל לא בטוחה. יכול להיות שזה פשוט לא נעים לה (למרות שצמר גפן, שזה בעצם כותנה, רק הרבה יותר נקייה, היא ממש אוהבת) וזה בסדר. אמיתי לעומתה ממש נהנה מהקופסה…כשהיה נראה לי שהוא מיצה, הוספנו פנימה אביזרים מהאוסף שלנו:

p1010922

והקופסה פתוחה לפרשנויות:

P1010914.JPG

(סליחה על הצנזורה, השבוע ביקרו אצלנו חברים חדשים ולא ביקשתי אישור מהאמא לפרסם כזו תמונת פנים…). אמיתי והחבר החדש שיחקו כל כך יפה בקופסה. ערבבו, קרעו, לשו, משכו, החביאו את הפריטים הקטנים וחיפשו אותם, מילאו את הכלים ועוד ועוד. גם כשאין הרבה תמונות, כבר אמרתי כמה זה כיף קופסאות תחושתיות?

וכדי שלא תצא רשומה עם המון המון מילים וכל כך מעט תמונות, עוד מגש זריז ולהיט אמיתי שהכנו השבוע ונלכד בעדשת המצלמה שלי, שחזרה לתפקידה אחרי העדרות ממושכת. יש יתרונות לחיים בלי פלאפון, באמת:

p1010892-001

כל כך יפה ופוטוגני:

p1010895-001

אמיתי נלהב לחלוטין מהקונספט של גולות. זה מדהים אותו, זה נעים לו, זה מסקרן אותו, השבוע כששאלתי אותו (כחלק מההכנות לרשומת סיכום השנה שתעלה פה בשבוע הבא) מה המשחק האהוב עליי, הוא ענה בלי לחשוב פעמיים "גולה". אז גולות. והתאמת צבעים שהוא מאוד אוהב. המשימה הרשמית- להתאים כל תפוח לעץ המתאים.

p1010883-001

אמיתי החליט שאת התפוחים הירוקים מעבירים בכפית הירוקה ואת האדומים באדומה. הוא גם שדרג את העצים:

p1010896-001

ומצא שילובים חדשים ונהדרים בין המגשים:

p1010881-001

בשלב מסויים הוא ויעלה אפילו הלכו מכות על הזכות לשחק בגולות ראשונים…זה כיף שמגשים מצליחים.

בלי לשים לב, אנחנו כבר ממש בישורת האחרונה לפני ראש השנה. יש עדיין המון המון תוכניות בקנה, מקווה שנספיק לפחות את הרוב…מאחלת לכולנו להנות עד מאוד מסופו של השבוע הלפני אחרון של השנה…מזכירה שזו הזדמנות כמעט אחרונות להצטרף להגרלת הבלוגולדת עם תמונות של פעילויות שעשיתם בהשראת הבלוג. התמונות שאני מקבלת כל כך מחממות את הלב ומשמחות!

ראש השנה על מגש

%d7%9e%d7%92%d7%a9%d7%99%d7%9d-%d7%9c%d7%97%d7%92-%d7%a4%d7%a2%d7%99%d7%9c%d7%95%d7%99%d7%95%d7%aa-%d7%9c%d7%a8%d7%90%d7%a9-%d7%94%d7%a9%d7%a0%d7%94

מרוב שקורים פה דברים מעניינים, אני ממש לא מצליחה להחליט על מה לכתוב. אז אני פשוט לא כותבת. דוחה ודוחה את הפוסטים, והרעיונות מצטברים ומצטברים. הבטחתי לעצמי (ביומן התכנון השנתי המהמם של ענבל גבור) שהשבוע אני מתחילה עם רשומות ראש השנה, כי ההכנות בבית שלנו בהחלט עברו השבוע לאש גבוהה. בדרך כמעט התפתיתי לפרסם במקום שתי רשומות בכלל לא קשורות אבל ממש מעניינות…היום החלטתי להפסיק לוותר לעצמי, אז הנה אנחנו ומגשי ראש השנה שלנו (עד כה)- ממש כאן.

את ההכנות לחג התחלנו בהוצאת "שקית ראש השנה" שלנו מהארון. אחרי שנתיים של חגים שנחגגו ברוב פאר והדר בביתנו הקט, אספנו כמות מרשימה של אביזרים לכל חג. הילדים לא התאפקו ומיד בחנו את כ-ל תוכן השקית:

img_20160911_102312

באופן די אקראי ובהתאם למצב הרוח שלנו, התחלנו במגש יצירה קליל ונחמד- החתמות:

img_20160911_111136

כבר סיפרתי פה כמה פעמים בעבר על חיבתה של יעלה להכנת כרטיסי ברכה…אין לי מושג מאיפה היא קיבלה את זה :). בכל מקרה, החיבה הזו רק הולכת וגוברת, כך שכשהצגתי לה את האביזרים, היא מיד נכנסה לעניין. את סט החותמות הזה קניתי בחנות "אקוורל" בת"א. הוא די קיטשי ולא מ-אוד איכותי, אבל בהחלט עושה את העבודה לפעילות יצירה עם הילדים. בדיו השקעתי, הרשיתי להם להשתמש בדיו היקר והאהוב שלי:

img_20160911_112837

יעלה מיד התחילה לחקור את הדיו, ואמיתי, כמובן, מיד אחריה:

img_20160911_111239

לאט לאט הם התחילו לבחון גם את החותמות עצמן, ואפילו החתימו לא מעט כרטיסים, אבל הדיו היה מסקרן יותר (למרות שהם כבר פגשו אותו כמה וכמה פעמים בעבר):

img_20160911_112915

בסופו של דבר יעלה יצרה קולקציה נאה של כרטיסים ומעטפות תואמות, סידרה הכל יפה יפה על המגש והחזירה אותו למדף שלה, להמשך שימוש בקרוב מאוד…

אחר כך היא ביקשה להרכיב מהאביזרים שבסביבה את המגש השני:

img_20160911_115231

פייר? יצא לה נחמד :) סתם, לא באמת הייתי מופתעת, יש לה רעיונות יותר טובים משלי ב99% מהזמן. היא יצרה לעצמה (ולאמיתי) מגש מיון של שני סמלי חג מרכזיים- תפוחים ורימונים. זו הייתה הזדמנות נחמדה לבדוק למה הם כל כך דומים ובמה בעצם הם שונים- כישורי שפה חשובים ומאתגרים מאוד. אחרי שהיא מיצתה את המגש הנהדר שהיא יצרה, הצעתי את הפרשנות שלי:

img_20160913_082400

את צורות הקלקר האלו קניתי (כנראה במקסטוק) לפני שנה או שנתיים והן חיכו לתורן. השנה ידעתי מיד מה אני הולכת לעשות איתן- מגש נעיצה. אחד החביבים על אמיתי:

img_20160913_082408

יעלה התלהבה לא פחות:

img_20160913_082527

זה העסיק אותם המון זמן (ואל תשאלו על המגפיים…):

img_20160913_082628

והם נהנו להציג שוב ושוב בגאווה את העוגוגת שהם יצרו (ואפו בתנור, וקיררו, והגישו, ועוד):

img_20160913_084545

אמיתי ממשיך לחזור למגש הזה בכל הזדמנות:

img_20160914_071740

לשפר את כישוריו, ביצועיו ודיוקו במשימה, וגם למצוא רעיונות חדשים:

img_20160914_072445

עכשיו בהצצות, עוד כמה מגשים שהכנתי (בזמן חופשי נדיר), לפני שעברו את ביקורת השופטים המחמירים. הראשון- מגש מזיגת "דבש". זה התחיל מהקנקן (פלסטיק!) המשגע הזה שמצאתי בביקורי האחרון במקסטוק:

img_20160914_115029

ידעתי שזה יהיה מושלם למגש מזיגה, שבדיוק התחיל לעניין את אמיתי, ומעולם לא הפסיק לעניין את יעלה. מקופסת החומרים התחושתיים שלנו בחרתי בגרעיני תירס לדמות דבש, הוספתי עוד כמה אביזרים:

img_20160914_114726

ויצא מגש ממש יפיפה:

img_20160914_120250

בהמשך לפעילות החותמות, ארגנתי מחדש את מגש הכרטיסים שלנו, שיתאים לעונה:

img_20160914_125904

קצת באווירה יותר לימודית- מגש מספרים של תפוחים ודבורים (איכשהו, כשמסדרים את זה ככה, חשבון נראה ממש כיף):

img_20160914_130329

תראו כמה חמודות הדבורים האלה, התאהבתי:

img_20160914_125929

המגש/פעילות האחרון שהכנתי הוא ללא ספק האהוב עליי ביותר:

img_20160914_124047

טוב, די קשה להבין מהתמונות מה זה, לפחות בשלב זה…בהשראת רעיון מקסים שמצאתי בפינטרסט, זו ערכה לתפירת כרית תפוח מנייר. יעלה חזק בעניין לימוד תפירה, ועשינו כבר כמה וכמה פעילויות בנושא, אין לי ספק שהיא תאהב את זה. הבסיס הוא פשוט שני תפוחים שגזרתי (בעקמומיות רבה, אם כי פחות ממה שנראה בתמונה) משקית נייר חומה:

img_20160914_124117

הוספתי מחט, חוט צמר אדום, צמר גפן למילוי, עלה מנייר וטושטושים לקישוט, והרי, ערכת יצירה מושלמת.

כבר ציינתי כמה אני אוהבת להכין מגשים?! כן, כן, אין ספק שלפעמים הילדים הם רק תירוץ. לא הרגשתי כמה התגעגעתי לחגים (לפחות לחלק הזה של החגים) כשהם לא היו כאן..אני מקווה שלפחות הם נהנים קצת בדרך. מה קורה אצלכם? התחלתם להתכונן לראש השנה? מה בתוכנית? מזכירה שאפשר למצוא עוד רעיונות בעמוד "ראש השנה" בתפריט החגים של הבלוג, וכמובן לשתף את הפעילויות שלכם בהשראת הבלוג בתחרות הבלוגולדת.

מאחלת לכולנו המשך שבוע נעים ורגוע, מלא תפוחים, רימונים, דגיגים ודבש, המון דבש!

משחקי צבעים

%d7%9e%d7%a9%d7%97%d7%a7%d7%99-%d7%a6%d7%91%d7%a2%d7%99%d7%9d-%d7%95%d7%94%d7%9e%d7%9c%d7%a6%d7%95%d7%aa-%d7%9e%d7%a9%d7%97%d7%a7%d7%99%d7%9d

בזמן האחרון אמיתי מאוד עסוק בנושא הצבעים, אז כמובן שאנחנו איתו, מתעסקים במה שמעניין אותו. או לפחות מנסים…אני מודה שעם אמיתי זה אתגר לא פשוט, גם בגלל הגיל ועוד יותר בגלל הטמפרמנט האקטיבי שלו, אבל בהחלט הצלחנו לעשות יחד כמה דברים ממש ממש נחמדים.

פעילויות הצבעים שלנו היו הזדמנות נהדרת להשתמש בשני משחקי עץ נהדרים שאני ממש ממש אוהבת, לצלם אותם יפה יפה ולהשוויץ להמליץ עליהם בחום רב. שניהם כבר הוזכרו פה בעבר, אבל לא זכו למקום הראוי להם, כי אנחנו באמת משתמשים בהם המון, למגוון שימושים גדול. אלו משחקים שהם לא ממש "אביזרי מונטסורי" קלאסיים, אבל בהחלט שואבים השראה. מגש הצבעים הראשון שהכנו מבוסס על המשחק "מיין וספור בקערות":

img_20160728_110305

מתוך המשחק בחרנו קערות עץ נהדרות בשלושת צבעי היסוד וסידרנו על מגש. בצלוחית עץ נייטרלית אספנו חפצים מעניינים במיוחד, בצבעים המתאימים:

img_20160728_110308

הרעיון היה למצוא אביזרים מגוונים ככל האפשר- בחומר, בגודל, בצורה, במרקם. נראה לי שהצלחנו יפה באתגר, ואמיתי בהחלט התאתגר:

img_20160802_090323

ככה המגש נראה בתום מיון קפדני:

img_20160728_110228

אמיתי חזר למשימה שוב ושוב במהלך תקופה של בערך שלושה שבועות, בסיטואציות שונות:

img_20160801_110242

לפעמים הוא גם מצא לו שימושים אחרים:

img_20160801_110931

למרות ההצלחה של המגש הזה, אין לי ספק שבפעם הבאה צריך להתחיל עם כמות קטנה יותר של פריטים למיון. מעבר לזה- מגש מנצח לחלוטין. קל וזריז להכנה (כמובן שחומרי הבסיס יכולים להשתנות על בסיס מה שיש בבית) ומספק המון תעסוקה וגם עובד על מגוון כישורים חשובים.

המשחק השני שבו השתמשנו לענייני הצבעים שלנו הוא משחק הגלילים המופלא שהזמנתי לאמיתי ליום ההולדת. התיאור שלו באתר כל כך לא עושה עימו חסד. זה משחק פשוט מופלא, באמת. הוא יפיפה ומהפנט, הוא נעים למגע, הוא מזמן אינספור אפשרויות משחק…ללא ספק הרכישה מספר 1 בתחום המשחקים שלנו לשנת תשע"ו (תיכף, תיכף סיכומי שנה):

img_20160728_102422

לפחות התמונות באתר יותר מחמיאות מצילומי השטח שלי. אמיתי מאוד נהנה לחקור אותו ככה, כמו שהוא:

img_20160815_112817

וגם חברים במגוון גילאים מוצאים בו שלל הזדמנויות משחק וחקירה:

img_20160815_112558

אמיתי שילב יפה את שני המשחקים יחד, וניסה למצוא התאמות צבעים:

img_20160728_101702

הרעיון שלו, בשילוב עם עוד אחד מהתקפי-הסדר-בחדר-המשחקים שלי, הולידו עוד מגש צבעים. את פאזל הצבעים הזה רכשתי מזמן מזמן באחת הסטוקיות. לא מציאה גדולה בתור פאזל, ואפילו לא בתור פאזל התאמה, אבל בהחלט מתאים למשחקי מיון שכאלו, ואמיתי מאוד בעניין של התאמה, אז שילבתי:

img_20160905_081834

זה התגלה כלהיט גדול, ואמיתי אכן התעסק בהרכבת הפאזלונים לא מעט. אחרי כמה סבבים כאלו (כל אחד בזמן אחר) של הרכבה והתאמה, הוספנו יחד למשחק עוד אלמנט:

img_20160905_082507

מקופסת כלי התחבורה האהובה והגדושה שלנו, הוצאנו מכוניות קטנות בדיוק בצבעים המתאימים והוספנו למשימה. זה מאוד שיעשע את אמיתי וגם את יעלה, לכמה וכמה סבבים נוספים. הם עשו כל מיני ניסויים, למשל חניה:

img_20160905_082732

והיו מאוד מרוצים. המגש הזה הוצג בגאווה לכל מי שנכנס הביתה.

הפעילות הבאה לא כוללת משחקים יוקרתיים, אבל כן המלצה על ספר שיעלה הביאה (בפעם השנייה) מהספרייה:

img_20160905_095640

היא כל כך התחברה לספר. עברו כמה חודשים טובים מאז שהיא בחרה בו לראשונה, ולדעתי המניעים שלה השתנו מאוד, אבל היא עדיין מאוד מאוד נהנית ממנו. ספר חמוד על האפשרות לתקן את מה שנהרס או שהרסנו, אפשרות שלא תמיד היא כל כך פשוטה…גם יעלה זכתה לכמה פעילויות סביב הספר הזה, אבל כשיעלה ביקשה ממני להקריא לה אותו כמה פעמים בזמן המשחק שלנו בבוקר הסברתי לה שאנחנו חייבות למצוא משהו שיעסיק את אמיתי (בדיעבד, הוא היה בדרך להיות חולה ולכן התקשה להעסיק את עצמו, דבר שבדרך כלל הוא עושה נהדר). גייסתי אותה לעזרה ומהר מהר הכנו את המגש הבא:

img_20160905_095605

מגש קאפקייק ממתכת, בכל שקע עטרת לבנה. אחת מלאה בכפתורים צבעוניים (לפחות ככה זה היה בהתחלה) ובכל השאר- רק מדבקה אחת עגולה. המשימה, כמובן, להכין עוגיות כפתורים מונוכרומטיות:

img_20160905_095657

אמיתי מאוד נהנה מהמשחק בכפתורים, מהמיון וממציאת אפשרויות משחק חדשות. הוא עבד קשה במיוחד על המוטוריקה העדינה שלו:

img_20160905_120500

הכפפות הן אתגר שהוא הוסיף לגמרי לבד…יש לאמיתי לא מעט עניינים תחושתיים, בין היתר הוא מאוד מאוד אוהב ללבוש מרקמים מסויימים. הייתה תקופה שזה היה בגד ים, עכשיו אלו כפפות גומי שכאלה. מה שעושה לו טוב :) לי זה אתגר מעניין, למצוא כל פעם מה בדיוק הוא מחפש עכשיו.

פעילות אחרונה בינתיים בנושא הצבעים, הכי practical life שיש- אמיתי נלהב לחלוטין לגבי- מיון כביסה! בחיי שהוא התנדב למשימה. חופר עמוק עמוק בתוך הסל (כמה פעמים הוא כבר נפל פנימה):

img_20160906_073236

מסדר ערימות יפות:

img_20160906_073228

מפנה לו את הדרך ומכניס למכונה את הערימה הכי גדולה:

img_20160906_073822

יעילות כפולה- זה גם מעסיק אותו בזמן שאני מתארגנת במקלחת בבוקר וגם חוסך לי עוד שני שלבים של התעסקות בכביסה. לגמרי הצלחה, ואפילו לא מתוכננת.

איך אני אוהבת פעילויות כאלו, שמתגלגלות מעצמן. כאלו שמתחילות מהתעניינות כמעט מקרית של הילד, זורמות לרעיונות זמינים, קלילים וכיפיים, יוצרות מגשים יפים, משחקים מהנים, תעסוקה להרבה זמן ועל הדרך גם למידה שמתאימה לו בדיוק. לרגע הרגשתי קצת דידקטית מידי, אבל באמת שלא התחלתי עם כוונה ללמד, ולא לימדתי בכלל. כמובן שתוך כדי משחק השתמשנו המון בשמות הצבעים (מן הסתם הם עוד בכלל לא המטרה פה, אנחנו בשלב של התאמה ומיון), במושגים של מיון, כמות, השוואה ועוד, אבל…בכלל לא הרגשנו!

ממש עוד רגע מסתיים לו עוד שבוע, ואנחנו מפנים את כל המדפים, כמעט כל החומרים כבר מוכנים- חגי תשרי…הנה אנחנו באים! בינתיים מוזמנים להתכונן עם רעיונות משנים קודמות, בריכוז רשומות ראש השנה ובריכוז רשומות הסתיו.

איך אתם משחקים בצבעים?! אשמח מאוד לראות רעיונות בהשראת הבלוג ורעיונות נוספים במסגרת הגרלת הבלוגולדת של הבלוג- כאן כל הפרטים. מאחלת לכולנו סוף שבוע צבעוני ומהנה של קיץ ושגרה רגע לפני ששניהם נעלמים.

שבוע הספר

ספר על מגש- המחשות לספרי ילדים

אמנם שבועות הוא החג הרשמי האחרון בלוח השנה, אבל קצת אחריו מסתתר עוד חג, בעל מסורת קצת פחות ארוכת שנים, אבל לא פחות חזקה מהמסורת של שאר החגים, הלא הוא "חג הספר העברי", או בשמו העוד יותר מסורתי- שבוע הספר. בשנה שעברה סיפרתי על אהבתי הרבה אל החג הזה, ועל החגיגות בביתנו בהשראת ספרים אהובים (תיכף מצרפת עמוד חדש לתפריט החגים של הבלוג), וגם השנה הקפדנו לציין אותו כמו שצריך. כבר לפני כמה שבועות החלטתי לשדרג לאמיתי את חווית קריאת הסיפורים. הטריגר היה העובדה שהוא התקבע על זה שסיפור קוראים רק בשירותים, ולא הצלחתי לשכנע אותו אחרת. חשבתי שחווית קריאה קצת אחרת אולי תשנה את זה. אני לא יכולה להגיד שזה ממש עבד, אבל רעיון "מגשי הספר" דווקא מאוד מצא חן בעיני…

אז הכנתי מגש עם אביזרי המחשה מתאימים ללהיט התורן אצל אמיתי. התחלנו מ"הצב של אורן", שזכה בפיו לכינוי "צב-וׂרי" וזכה למשהו כמו 18 הקראות ביום. לצערי לא צילמתי את המגש הזה בשלמותו. השאלנו במיוחד בשבילו בובת צב גדולה ומדליקה משכנים. בנוסף לבובה היו שם מקלות, אבנים ואצטרובלים:

IMG_20160523_071616

וסלט ירקות בד שהכיל בדיוק את המרכיבים שבספר.

המגש השני כבר זכה ליותר תמונות, בהשראת "סיר הסירים" האלמותי, שמשום מה זכה אצל אמיתי לעדנה כשהוא כבר די סיים את תהליך הגמילה שלו, שבקושי כלל שימוש בסיר…בכל מקרה, זו הגרסה הראשונית של המגש. אח"כ הוא השתדרג, אבל לא צולם שוב:

הבIMG_20160602_220745

הבובה גילי קיבלה את תפקיד ה-נפתלי. המגש התמקד בדף המתאר את תפקיד איברי הגוף "היפים והשימושיים" של נפתלי, שחביב במיוחד על אמיתי. בהמשך נוספו למגש גם סיר לבובה וחיתול תואם, שזכו לשימוש רב. בקערת העץ שכבו להם איברי גוף מתאימים לרשימה שבספר:

IMG_20160602_220756

ואלו האיברים:

IMG_20160602_220750

את האיברים האלו קניתי פעם ממקסטוק, באווירת האלווין קצת קריפית (טוב, הרבה קריפית), אבל אני חייבת להודות שאני מאוד אוהבת אותם ומשתמשת בהם לא מעט בפעילויות על גוף האדם. אז יש פה עין, אוזן, פה, אף, רגל ושתי אצבעות לסמן יד. אמיתי דווקא מצא את זה משעשע וניסה להרכיב לעצמו את כל האיברים, ובהחלט הצליח להתאים אותם לסיפור ולפעלים הנכונים.

ספר אחרון שזכה בינתיים למגש/פעילות תואמת הוא הספר "העכביש העסוק" של אריק קרל (המחבר של "הזחל הרעב"). ספר שמככב די הרבה בבלוגי הורות חו"ליים, ולכן נלקח מיד כשתקלתי בתרגום שלו בספריה. אמיתי מאוד מאוד התלהב מהספר, באופן די צפוי. בהשראת אותם בלוגים, הכנתי פעילות משותפת לאמיתי וליעלה:

IMG_20160620_174000

בשלב הראשון פיניתי את סלסלת הפלסטיק הזו, שהיוותה "מחסן סלון" עבורנו במשך תקופה די ארוכה ואיגדה את מיטב הג'אנק הביתי שלנו. זה לקח כמה ימים טובים. כשסיימתי את הפרוייקט הזה היה לי שולחן סלון מדוגם ובעיקר- סלסלה לפעילות! בשלב השני אמיתי ואני שלפנו מסלסלת החיות שלנו את כל בעלי החיים המופיעים בסיפור. שוב גילינו חוסרים- חזיר וינשוף נוספו לרשימת הקניות. שאר החיות אותרו די בקלות והונחו בסלסלה. אז יעלה הזומנה לעבודה- טווית רשת הקורים של העכביש, מחוט צמר שהיא בחרה:

IMG_20160620_174142

הפעילות הזאת ממש ממש הלהיבה אותה והעסיקה אותה שעה ארוכה. היא מאוד בעניין של תפירה, חוטים ובדים עכשיו, אז אני חייבת להודות שזו הייתה הצלחה די בטוחה. כשהרשת הייתה מוכנה אמיתי התחיל לשלוף את החיות ולצטט את השורות שלהן בספר. אין ספק שיש לו את יכולת הציטוט המרשימה של סבתא מרים שלו:

IMG_20160620_175553

איזה כיף של פעילויות. רשימת הספרים שאני מתכננת למגשים הבאים ארוכה, ורק מתארכת כל דקה…היום ביקרנו ב"דוכני" שבוע הספר (גרסת עפולה המעט…עלובה), ובאופן די צפוי יצאנו עם שלל גדול שיספק לנו כר נרחב לפעילויות הבאות…בינתיים אני מקווה להקדיש את הרשומה הבאה דווקא לרשימת הקריאה שלי..מה אתם קניתם בשבוע הספר!? המלצות שוות לספרים שעושים חשק למגשים?!

אוספים

פעילויות ליומיום בהשראת מונטסורי

התלבטתי הרבה איזו רשומה לפרסם עכשיו (מרוב התלבטות עבר המון זמן בלי רשומה…). כמה דברים מתבשלים אצלנו סביב שבוע הספר (כולל פוסט אישי וחופר שאני כותבת ומוחקת כבר כמה ימים), והתחלנו להתעסק בנושא הקיץ וליעלה יש כל שעה רעיון לפרוייקט חדש והיא יוצרת דברים מדהימים ויש גם התחלה של רשימת מתנות מומלצות/מפונטזות ליומולדת שנתיים…אבל מכל מה שקורה עכשיו, רק בלט לי יותר כמה תמונות ישנות אך מעניינות שוכבות לי בנבכי המחשב ולא זוכות לבמה שמגיעה להן…אז החלטתי שתום החגים זה זמן מצויין למעין רשומת-אוסף כזו, עם אוסף של פעילויות נחמדות שקרו כאן, בין לבין, בלי נושא מאגד או סיבה מיוחדת. חלקן הגדול באווירת מונטסורי, אך לא כולן. כולן כן פשוטות להכנה וזכו להצלחה גדולה פה בבית.

נתחיל עם כמה מגשי פעילות מאולתרים ומוצלחים מהחודשים האחרונים. הראשון התחיל כמגש פתח-סגור קלאסי ופשוט לאמיתי (זה היה כבר לפני כמעט חצי שנה, הוא היה אז בן שנה וחצי, פחות או יותר):

IMG_20160103_225928

צנצנת תבלינים עם קיסמים להשחלה, קופסת פלסטיק מהמטבח ובקבוק תינוקות שריתק אותו. זה מה שהוא הוסיף:

IMG_20160103_231312

היו לנו לא מעט מגשי פתח-סגור כאלו, כל חודש הרמה עולה, יותר צנצנות להתאמה, פתיחות וסגירות מעניינות יותר ועוד, וזה תמיד להיט. אפילו יעלה מוצאת דברים מעניינים לעשות עם המגשים האלו:

IMG_20160106_084144

גם מגשי מזיגה שונים הם להיט מובטח (בעיקר אם אתם לא חוששים מלכלוך..אפשר לשים את המגש בתוך קופסת פלסטיק גדולה או על ווילון אמבטיה זול, ואז האיסוף קל יותר):

IMG_20160130_230151

ובפעולה:

IMG_20160131_113325

מגש בסגנון אחר לגמרי שיועד ליעלה (היום, רגע לפני שנתיים, הוא מתאים בהחלט גם לאמיתי)- קילוף וחיתוך ביצה:

IMG_20160104_175525

על מגש מחולק יש ביצה, כלי לקליפות וחותכן. אמנם היא לא מוכנה לאכול ביצה קשה, אבל ההכנה חביבה עליה מאוד:

IMG_20160104_175616

עוד מגש- אוכל שהיא מאוד אוהבת אבל לא מצאתי תמונה שלו הוא מגש גירוד הגבינה. יש לנו מגררת בטיחותית, גוש הגבינה נכנס למגירת פלסטיק, וצריך לסובב ידית כדי לגרד את הגבינה. יעלה מתה על המכשיר הזה ונהנית מאוד גם מהתוצרים שלו…יעלה מאוד אוהבת גם פעילויות מיון (חובבת סדר, לא יודעת ממי היא קיבלה את זה), ולפעמים היא אפילו ממציאה כאלו לעצמה. מזל שיש לנו מספיק קופסאות מחולקות בבית:

IMG_20160106_085257

גם פעילויות השחלה שונות הולכות אצלנו, כידוע, חזק. פעילות ממש מאולתרת שזכתה להתלהבות כמה ימים טובים היא השחלת מקלות עץ (ממקסטוק כמובן) לפחית משומשת. זו הייתה הפעם הראשונה שאמיתי פגש פחית והפלא הדהים אותו. המגש הזה איפשר לו לחקור אותה כאוות נפשו:

IMG_20160225_225031

לא ממש במגש, אבל "מגש" השחלה מאולתר שהכנו על בסיס קופסת קרטון מהמשלוחים של הסופר ושיפודים:

IMG_20160217_191104

כאמור, אמיתי היה קטן יותר אז, והתקשה להשחיל את החרוזים הקטנים שיעלה בחרה לפעילות. מיד אילתרנו לו השחלה תואמת גיל:

IMG_20160217_191429

רצועות-רצועות שנגזרו מגלילי נייר טואלט. הטבעות האלו היו להיט במשך תקופה ארוכה וסיפקו לאמיתי שעות של הנאה. בהחלט הפעילות הכי מומלצת והכי קלה להכנה מכל הרשומה הזו, ומתאימה לילדים החל מגיל שנה בערך. עוד בגזרת הפעילויות בהובלת יעלה- אטבים:

IMG_20160206_105900

ואם כבר ב-practical life אנחנו עוסקים, הקיץ מביא איתו שפע של אפשרויות בנושא (מקווה שמתישהו תגיע רשומה ייעודית גם לזה, אבל בינתיים). למשל העברת מים מכלי לכלי באמצעות ספוג:

IMG_20160522_172143

ובמטבח הגרוטאות שלנו יש כל יום שלל תרגולים נפלאים בתחום. המציאה האחרונה הייתה מכתש ועלי (נמצאו ליד הפח, בחיי):

IMG_20160522_175716

ויש גם דברים יומיומיים יותר, כמו תרגול של צחצוח שיניים עצמאי והתלבשות (הקשר בין התמונה הקודמת לתמונה הבאה אינו מקרי בהחלט):

IMG_20160526_073404

בגזרת האמנות, כמו שאני מספרת שוב ושוב בגאווה בלתי מוסתרת, המובילה הראשית זו יעלה. מידי פעם, כשנחה עליי הרוח, אני מכינה להם "הזמנה ליצירה". מידי פעם זה אפילו עובד, למשל עם פעילות החותמות המוצלחת הזו (חותמות סול עם בסיס עץ ודיו ממקסטוק):

IMG_20160520_081922

יעלה מאוד נהנית ללטש את כישורי הגזירה שלה ומוצאת רעיונות ממש מעניינים לעשות את זה. למשל, להכין מרק ריבועי סול:

IMG_20160327_164655

או לספר פאה (רעיון גאוני של גיסתי, שקנתה פאה לפורים ולא מצאה מה לעשות איתה אח"כ):

IMG_20160402_094710

גם כישורי התכנון והבנייה זוכים לתרגול על בסיס כמעט יומיומי, אפילו מצאנו להם בסיס לתצוגה נאה:

IMG_20160521_231101

ואפילו הכישורים הדרמטיים זוכים למקומם הראוי בתוך השגרה (כן, הדמויות פחות מונטסורי…מזל שמותר לנו להגמיש את השיטה :):

IMG_20160520_090439

פעילות אחרונה לרשומה (עמוסה למדי…) זו- פרוייקט יצירה ממש מדליק שאילתרנו פה באחת השבתות לאחרונה. בח"לי, שיחיה, חטף, כפי שקורה לו לעיתים, מתקפת סדר. 98% ממתקפות הסדר שלו תקפות אך ורק לחלק החיצוני של הבית. גם זה חשוב. אז סידרנו וסידרנו, פינינו את כל הארונות, נתנו לילדים ספריי לניקוי חלונות וסמרטוטים והם ניקו כל חלקה טובה בהתלהבות גדולה (שני ארונות, שולחן וכיסאות שזכו לכמה דקות של ניקיון שהם לא ידעו מעולם). בין המציאות שמצאנו בארונות היו גם כמה אריחים ששמרנו משיפוץ הבית, למקרה שמשהו ישבר…מפה לשם, צבעי הגואש נשלפו, ועכשיו יש לנו שביל אריחים חדש וצבעוני בגינה:

IMG_20160521_112108

זהו, עכשיו אני מרגישה קצת יותר "מסודרת", קצת יותר פנויה לחזור ולשתף בכאן ובעכשיו שלנו. אני רק מקווה שאצליח מהר יותר לבחור מי תהיה הרשומה הבאה…

מה קורה אצלכם בשגרה? איזה פעילויות מאולתרות וממוחזרות זוכות להצלחה?! רעיונות חדשים תמיד תמיד יתקבלו בברכה!

שבו שבו שבועות

שדה חיטה ומגשים לשבועות

שבועות כבר ממש כאן. אי אפשר להתכחש, למרות שההכנות אצלנו מתקדמות בעצלתיים. שיא ההכנות מבחינתנו עד כה היה ביקור פוטוגני ומהנה להפליא בשדות היפים של העמק:

IMG_20160606_095928

ניצלנו את הבוקר הכי פחות חם שהיה צפוי השבוע ונסענו לכיוון שדה חמניות שעברנו לידנו כבר כמה פעמים ובכל פעם הבטחתי לילדים שנבוא לבקר. בתחילת השבוע הבנתי שהזמן שלנו קצר, כי העונה מתקרבת לסיומה, אז למרות החום, נסענו לשדה. לשמחתנו גילינו שממש לידו יש שדה חיטה שאמנם כבר נקצר, אבל עדיין מלא בבאלות יפות ומרתקות שאפשר לחקור. יעלה, כמובן, מיד ניגשה למשימת החוקרת, והתחילה לבחון את הקשים ושאריות החיטה שבדרך, ולאסוף לנו שלל נאה להמשך חקירה יסודית בבית. אמיתי היה במצברוח חששני לא אופייני, והיה עסוק יותר בבורות שבדרך…כשהגענו לבאלה הראשונה, שניהם היו מרותקים:

IMG_20160606_100421

יעלה מיד ביקשה לבדוק מקרוב, כלומר, מלמעלה:

IMG_20160606_100532

אושר טהור. תמונת שבועות מושלמת. אמיתי, כאמור, קצת חשש. הוא טען שזה גבוה, ושהוא יפול. יעלה מילאה את תפקיד האחות הגדולה בצורה מושלמת ותמכה בו:

IMG_20160606_100621

אחרי שקצת נרגעה ההתלהבות הראשונית, עצרנו לפיקניק קטן בצל הבאלה:

IMG_20160606_101116אפילו עשינו סלפי:

IMG_20160606_101254

אחר כך המשכנו לשדה החמניות הסמוך. אני התלהבתי ממנו כל כך. הפרח הזה, ללא ספק האהוב עליי, כל כך יפה, כל כך מרשים, כל כך צהוב. אמיתי, מצידו, היה נחוש לבקר מקרוב בכוורות הדבורים הסמוכות, ויעלה, מצידה, היה נחושה להיכנס להיסטריה מוחלטת מקרבתן של הדבורים:

IMG_20160606_102945

אז די מהר חזרנו לבאלות, לריקוד פרידה:

IMG_20160606_103758

איזה בוקר נהדר זה היה!

גם בבית נהננו מכמה פעילויות חגיגיות. ברשומה הבאה אספר על חוויות הבצק שלנו לקראת שבועות, אבל בינתיים- מגשים. לאמיתי הכנתי מגש פתח-סגור באווירת החג, עם אריזות של מוצרי חלב וקוואקר. לא צילמתי את המגש עצמו, אבל כל מי שפגש בילדים בגילאי שנה עד שנתיים יודע שפעילויות פתח-סגור הן הצלחה מובטחת:

IMG_20160603_072743

יעלה אירגנה לגמרי לבד, בזמן שאני השכבתי את אמיתי, מגש מים וחיטה וחקרה אותו בעצמה:

IMG_20160606_140105

בהמשך היא ביקשה שאכין לה שוב מגש לגו לקראת החג:

IMG_20160608_160803

ובנינו יחד את הבמה לטקס:

IMG_20160608_160328

עוד פעילות נחמדה שראיתי ברשת והתכוננתי לקראתה (אם כי עוד לא ביצענו) היא יצירה באמצעות מדבקות הפירות:

IMG_20160607_071527

נכון שזה מגניב? הרעיון מאוד מצא חן בעיני, עד כדי כך שהסתובבתי בכלבו של הקיבוץ וגנבתי מדבקות ממגוון פירות וירקות שאפילו לא נכנסים לביתנו…מבטיחה לשתף בתוצרים, כשיהיו.

מחר מתוכנן להתחיל סשן הבישולים שלנו לקראת החג, בו גם נחגוג את יום הולדתה של אמי האהובה. מקווה שאספיק גם להמשיך לעדכן בהמשך ההכנות היצירתיות שלנו, אבל רק למקרה שלא…מאחלת לכולנו חג שבועות שמח, מלא כזו שמחה טהורה כמו שרק ערימה ענקית של חיטה קצורה יכולה לספק לילדה בת 4. אמן!

יוצרים בכחול

כחול ולבן- צבעים של השראה

יום העצמאות. עוד רגע הוא כאן, וכמו כל דבר אצלנו בתקופה האחרונה, ההכנות לקראתו מתנהלות בעצלתיים, וגם קצת בכאוס. לא יודעת איך זה קרה, אבל מתוך כל הסדר הזה שעשינו סביב פסח, נהיה פה מלא בלאגן…אבל בכל זאת אנחנו מצליחים לעשות דברים נחמדים, ויצירתיים. יעלה מאוד רוצה ליצור, כל הזמן ליצור. באלתור של בוקר אחד, אחרי שכבר אספתי את כל הרעיונות שלי לקראת החג בשקית אחת, ארגנתי לה פינת יצירה קטנה:

IMG_20160504_084836

סלסלת היצירה הקבועה שלנו עם מגוון של צבעים כחולים, מדבקות, נצנצים, נייר קרפ, שבלונות, חיתוכי סול ועוד הפתעות בכחול-לבן. לצערי, כנראה כי אני הייתי עוד מטושטשת מהבוקר, כל התמונות יצאו מטושטשות, אבל הן בכל זאת מעבירות את הרעיון:

IMG_20160504_085042

לצד הסלסלה הכנתי ליעלה מסגרת לבנה של איקאה ובתוכה דף (עבה) לבן. מכאן היא כבר המשיכה לבד, וזה הקולאז' הממש ממש מקסים שהיא יצרה:

IMG_20160508_210557

את הרעיון הבסיסי ל"שולחן היצירה" שאבתי מהאתר/בלוג הנהדר הזה. יש לה קונספט שלם של "שולחנות יצירתיים", שהם בעצם הזמנה זמינה ליצירה קלילה ופשוטה. בפנטזיה שלי אני מכינה לילדים שולחן כזה לעיתים הרבה יותר קרובות, בפועל לצערי, זה לא קורה מספיק…התוצאה של זה כל כך נפלאה. בעקבות ההתנסות הזו, יעלה ארגנה לה גם סלסלת יצירה קטנה משל עצמה. המטרה המוצהרת- להכין ברכה למדינה:

IMG_20160505_113353

ולקחה אותה איתנו לבילוי של בוקר במשק החי של הקיבוץ. אמיתי ואני בדקנו מה חדש אצל החיות (ובעונה הזו כל יום יש אצלן חדש…הפעם בעיקר הרשים אותו ריקוד החיזור של הטווס) ויעלה יצרה ויצרה:

IMG_20160505_114307

ניסיתי להציע גם לאמיתי פעילות קצת יותר מתאימה לו, אבל היא השתלטה גם על הרעיון הזה וממש ממש נהנתה:

IMG_20160505_114257

בינתיים יעלה התלוננה שאני לא מכינה לה מגשים, אלא רק לאח שלה…באמת שזה קצת יצא ככה, מודה. הכנתי לו סוג של מגש השחלה:

IMG_20160504_155646

למרות שהוא כבר לגמרי מצליח להשחיל את החרוזים האלו, הוא הרבה יותר נהנה לחקור אותם אחד אחד ואז לפזר אותם בבית…מבחינתי זה בסדר, חלק מהרעיון של מגשים זו ההזדמנות לחקירה. עוד סוג-של-מגש הוא הקופסה הכחולה שהכנתי לו. אמיתי ממש מתעניין בצבעים לאחרונה (את יעלה, אגב, זה לא ממש עניין אף פעם. בסופו של דבר היא למדה, אבל לא הביעה בזה שום עניין מעצמה). הוא הפנים בינתיים אדום, כתום (הוא קורא לזה "גזר", אבל מזהה ומשיים די בעקביות) וירוק. הכחול ממש לא דיבר אליו בינתיים, אז לכבוד החג הכנתי לו קופסה כחולה:

IMG_20160506_213805

קצת אורז שצבעתי בצבע גואש כחול, קצת כפות כחולות, כוסות, קאפקייק, ומגוון צורות- מגנט וחלק פאזל מעץ, ברגי פלסטיק ואומים תואמים בצורת ריבוע ומשושה, טבעות השחלה ו"פטריות" ועוד כחולים שאספתי בבית:

IMG_20160507_085230

כצפוי, אמיתי נהנה בעיקר מהאורז הצבוע, להיט מובטח של משחק תחושתי בגיל הזה…הוא התאמן שעה ארוכה במזיגה, גריפה (לא לגמרי בטוחה מה המילה העברית הנכונה לscooping), העברה ופיזור לכל עבר:

IMG_20160507_085311

אנחנו ממשיכים להוסיף לקופסה הזו עוד ועוד פריטים בצבע כחול, בהחלט משימה נחמדה. זו, אגב, לא הקופסה התחושתית המתוכננת לחג. אותה אני מקווה לעשות השבוע, כשיתחמם, היא מלכלכת ומדליקה…

עוד בגזרת המגשים, הכנתי במחשבה על יעלה, ובינתיים שניהם מתלהבים במידה שווה- לוח לבד נייד בכחול לבן:

IMG_20160508_072412

עוד מסגרת לבנה של איקאה, הפעם קטנה. החלק הפנימי שלה צופה בפיסת לבד לבנה. מלבד כחול ועוד כמה שאריות בדים כחולים נדבקים אחרים (לא כותנה…יש שם מעין ג'ינס קטיפתי ובד קורדרוי. כותנה לא תדבק מעצמה) גזרתי פסים ומשולשים והרי- לוח לבד ליום העצמאות:

IMG_20160508_072553

יעלה בעיקר התלהבה מהעובדה שהלבד נדבק מעצמו ולא נופל. האמת? זה באמת מלהיב:

IMG_20160508_162757

פעילות אחרונה שהספקנו בינתיים היא פעילות מסורתית להפליא- ריקודי יום העצמאות עם רצועות נייר קרפ בכחול ולבן:

IMG_20160505_084559

וכמובן שאי אפשר בלי האביזרים המנצנצים של החג, הו כמה שאני אוהבת אותם:

IMG_20160505_085402

עד כאן בניית האווירה. השבוע מתוכננות לנו עוד הכנות בהילוך גבוה, יחד עם יום הזכרון, שמביא איתו התמודדויות אחרות, סיפורים ושאלות. כמו בכל שנה, שבוע לא פשוט לכולנו…מאחלת לכולנו ימים משמעותיים וטובים, בסופם נוכל לחגוג בלב שלם עם הילדים שלנו יום הולדת למדינה.