לזנב ולא לראש

%d7%a7%d7%a0%d7%99%d7%95%d7%aa-%d7%95%d7%91%d7%99%d7%a9%d7%95%d7%9c%d7%99%d7%9d-%d7%9e%d7%a9%d7%97%d7%a7-%d7%93%d7%a8%d7%9e%d7%98%d7%99-%d7%9c%d7%97%d7%92

שבוע עבר מאז הרשומה האחרונה. שבוע עמוס ומלא בחגיגות, באורחים, במשפחה, בחברים, בפעילויות ובהתאוששות איטית…בינתיים התחלנו להתכונן להמשך חגי תשרי הבאים עלינו לטובה ובעיקר התחלנו לקדם בברכה את פניו של הסתיו, שמשמח אותנו (נו, טוב, אותי) כל כך כל כך, בערבים הקרירים שהוא מביא איתו.

אבל לפני הכל,  עוד זנבנב קטן שנשאר מהחג, פעילות לא מתוכננת, שהתגלגלה לה מתוך הפעילות היומיומית שלנו, וממש ממש מצאה חן בעיני הילדים, שביקשו לחזור עליה כמה פעמים לאורך החג- קניות בסופר לקראת החג! זה התחיל כשיעלה ביקשה להוציא את ארגז האוכל שלנו, שפעם היה המשחק החביב עליה, ועכשיו שכב זנוח כבר תקופה די ארוכה:

img_20160915_104218

לארגז המקורי הוספנו כמה וכמה אביזרים משקית ראש השנה שלנו. כל אחד בתורו קיבל את עגלת הסופר שלנו ובחר לו מצרכים לחג:

img_20160915_104618

את עגלת הקניות הובלנו ישירות לקופה, לערוך חשבון עם קופאי מתחלף:

img_20160915_104724

המוכרת היעילה אפילו ידעה לעזור ולהציע מתנות לחג לכל בני המשפחה, על פי פירוט מאתגר של הקונה המציקה, ולהציע לי מוצרים מתאימים לפי המתכונים שסיפרתי שאני מתכננת להכין..יופי של אתגר:

img_20160915_110843

אחרי הקניות, כמובן, הגיע זמן הבישולים:

img_20160927_084512

אפשר לראות את יעלה נעזרת בכרטיסיות סימני החג שלקחנו מהערכה החמודה הזו:

img_20160927_084524

בזכות הפעילות הקלילה הזו, ארגז האוכל זכה לעדנה מחודשת וכיכב שוב במשחקים של יעלה, כמו בימים עברו..והיתרון הגדול הוא שהפעילות הזו נהדרת לכל חג- הזדמנות להיזכר שוב במנהגי החג, בסיבות, בסוגים השונים, בפרשנויות, במאפיינים, להתכונן לקראת מאכלים לא ידועים. כמובן שגם אוכל אמיתי היה לנו:

img_20160930_224407

מאפינס דבש טעימים- לשנה מתוקה ומפתיעה (כי מי אמר שמאפינס חייבים להיות עגולים?!) וגם:

img_20161003_100653

כדורי תמרים שנארזו יפה יפה לקראת הארוחה היחידה בה התארחנו החג, לשנת צדק, פריחה ובריאות רבה. גם הילדים נארזו יפה יפה והיו כל כך מרוצים מתלבושות החג שלהם…לא יודעת מאיפה הם יצאו כל כך אופנתיים:

IMG-20161002-WA0013.jpg

ועכשיו, באמת, סיימנו עם ענייני ראש השנה, ואנחנו מוכנים ומזומנים להתחיל סבב חדש של פעילויות לשנה החדשה. מקווה לחזור במהרה רבה, עוד לפני המועד הבא, עם תחילתן של פעילויות הסתיו שנותנות לי תחושה של אוויר לנשימה. איזה כיף שלמרות שהחג נגמר, עוד לא מאוחר לאחל- שנה מאוד מאוד טובה-

img-20161002-wa0018

חג הבצק

בצק לשבועות- משחקים ואופים

לפני כמה ימים, אחרי מנוחת הצהריים (בה לרוב אמיתי ישן, אני מסדרת קצת ואז נחה/ישנה ויעלה מעסיקה את עצמה באמצעות האייפד או באמצעות הפרוייקטים המופלאים שהיא ממציאה) יעלה ביקשה שנכין מיד בצק שוקולד, כי היא חייבת מיד להכין עוגה. להפתעתה, זרמתי איתה (לרוב אחרי המנוחה אני ממהרת להוציא את הלו לטיול הצהריים המאוחר שלו, אבל איכשהו באותו היום זה הסתדר). מיד אח"כ זרמתי עם מוזת הבצק והכנתי לנו ערימה יפה של בצק הקוואקר המשובח שהכנו לשבועות בשנה שעברה, ותכננתי למחזר גם השנה. כך נוצר לנו שילוב מאוד שבועותי של אדמה וחיטה:

IMG_20160608_100604

בצק הקוואקר יצא משובח ונפלא ממש כמו בשנה שעברה- ריחני, נעים כל כך למגע ומשאיר את הידיים נעימות יותר מכל הקרמים שבסביבה. את המתכון המלא לבצק (מתורגם לעברית כמובן) אפשרי למצוא כאן.  לקחנו את הבצקים איתנו למפגש חברים והוא זכה שם להצלחה גדולה:

IMG_20160608_100809

לא בטוחה עד כמה מצליחים לראות בתמונה, אבל הוספנו לבצק הקוואקר כמות נאה (כלומר, ממש גדולה) של נצנצים זהובים, להשלמת האווירה:

IMG_20160608_102208

בדרך למפגש אספנו כמה סמלי חג שחשבנו שישתלבו יפה במשחק בבצק:

IMG_20160608_102659

(שיבולים וגרעיני תמרים). בבית הילדים פתחו ממש מפעל:

IMG_20160609_084020

אפשר לראות פה שהייתה לנו תקלה עם בצק הקוואקר- כמו כל הבצקים שלנו, הוא נשמר בשקית אטומה במקרר. כשהוצאנו אותו, הסתבר שהוא התקשה ממש. ממש ממש. סוג של אבן יפה. כעבור זמן הפשרה די ארוך הוא התאושש וחזר לרכותו המדהימה. לא זכור לי שזה קרה לנו בשנה שעברה, אז אני לא בטוחה אם הבעיה היא במתכון או במקרר שלנו (למרות שהבצק החום שמר על מצבו הנעים יפה), אבל בינתיים העברנו אותו לאחסון בחוץ. קחו בחשבון אם אתם מנסים את המתכון (אם זה לא היה ברור, הוא מומלץ בחום. בהחלט הבצק הכי מפנק מכל הבצקים שלנו. יוקרתי מידי ליומיום, אבל פינוק נהדר לחג).

באחה"צ שקט ורגוע באופן נדיר, אבא (AKA בח"ל) הציע לילדים עוד פעילות בצק משגעת באווירת שבועות- הכנת פיצות. למען האמת, זו האחת הפעילויות החביבות עליו והוא עושה אותה באופן משובח בעצמו. עם הילדים זה…קצת יותר מאתגר. אבל בהחלט היה כיף. הם הכינו יחד בצק, ואחרי זמן מה חזרנו אליו לעבודה:

IMG_20160608_172926

יעלה  רידדה ורידדה ברצינות ראויה, בעוד אמיתי זורק עליה את המערוך שלו ומנסה לדרוך על שלה. אחרי שלב הרידוד, המשכנו עם הרעיונות היצירתיים של אבא, ובמקום להכין פיצה גדולה, קרצנו לנו פיצות יצירתיות:

IMG_20160608_172932

בינתיים אמיתי טעם מהבצק. ומהקמח. ומהבצק, ומהקמח. לא בטוח ש"טעם" זאת המילה הנכונה. אולי יותר נכון להגיד שהוא פשוט אכל מהם, ביד רחבה:

IMG_20160608_173143

כשמגש אחד היה קרוץ היטב יעלה המשיכה להתפנק עם הבצק ואמיתי עזר לאבא למרוח רוטב ולאכול,

IMG_20160608_173538

אה לפזר, גבינה צהובה:

IMG_20160608_173549

כעבור שעה קלה נהננו מארוחת ערב מפנקת, באווירת החג, וגם יפה:

IMG_20160608_180313

לא משנה כמה דברים נעשה, לאן נטייל, מה נכין, איזה משחקים נקנה ומה נתכנן, אין פעילות מוצלחת כמו בצק.

כמובן שזה לא אומר שזנחנו את הפעילויות האחרות לחג, היום הכנו (סופסוף) קופסה ממש נהדרת לחג ועוד כמה דברים נחמדים…מבטיחה לשוב ולשתף במהלך החג, אבל בינתיים- חג שמח מאוד לכולנו!

פיקניק קסום

שיקויי קסם- פיקניק תחושתי לחג

בין הזיקוקים, הבמות והמנצנצים, עוד תופעה הפכה לחלק בלתי נפרד ממסורת יום העצמאות הישראלי- פיקניק החג המסורתי. השנה, בעקבות לו"ז העבודה הצפוף של בח"ל (וגם כי אנחנו די עצלנים, מטבענו), לא חגגנו בצורה מסורתית. זה בכלל לא אומר שוויתרנו על פיקניק. פשוט לא היה בו שומדבר מסורתי:

IMG_20160507_173929

הפיקניק שלנו הפעם אורגן כל כולו, מא' עד ת', בידי יעלה ועוזרה הנאמן אמיתי. הקונספט- פיקניק שיקויי קסם. למען האמת הפיקניק הזה היה אירוע שיא של פרוייקט שנמשך כבר תקופה די ארוכה. כמעט חודשיים, ליתר דיוק. זה התחיל בארוחת צהריים שגרתית ותמימה למדי:

IMG_20160302_123344

כרגיל, הילדים לא היו מאוד רעבים (לפעמים נדמה לי שהם באמת חיים מאוויר, ואז אני מבקשת מהפולנייה שבי לנוח) והעדיפו לשחק. כבר ציינתי פה כמה פעמים שאחד המשחקים החביבים עליהם הם תבלינים, והכי הכי אהוב- מלח:

IMG_20160302_123407

יעלה שלפה את פרצוף הגננת שלה ולימדה את אמיתי שלא אוכלים מלח ככה סתם (אלא אם כן אמא לא מסתכלת. נשבעת שהיא אמרה את זה):

IMG_20160302_123410

אז הוא מצא דברים מעניינים אחרים לעשות עם המלח:

IMG_20160302_123937

התמונה הזאת מיד החזירה אותי לילדות, וסיפרתי להם על שיקויי הקסם המופלאים שאחי ואני (ובהמשך גם אחותי הצטרפה לחגיגה) היינו מכינים בכל ביקור משפחתי במסעדה, מכל השאריות על השולחן. כמובן שהדמיון של יעלה מיד ניצת ועולם של שיקויי קסם נפתח בפניה:

IMG_20160302_124129

היא התחילה מכל שהיה על השולחן, ואמיתי בעקבותיה. לאט לאט הצטרפו עוד אביזרים לחגיגה:

IMG_20160302_125237

ובסיום החגיגה לא נשאר על השולחן שריד אחד לארוחה המקורית (שהייתה ממש טעימה, בחיי), מלבד שני קוסמים עם חיוך ענק על הפנים:

IMG_20160302_125650

אני חושבת שאני נהניתי יותר מהם. גם לראות את הנוסטלגיה שלי קמה לתחיה, וגם על הדרך משחק תחושתי ודמיוני נפלא, ותרגול המוני מיומנויות של "practical life", כמו מזיגה, זרייה, העברה ועוד ועוד. מאז הכנת שיקויים הפכה להיות הפעילות החביבה במטבח הגרוטאות שלנו. אני מצידי השתדלתי לספק כלים וחומרים מעניינים לגיוונים ולהפריע כמה שפחות. וזה עבד. יצאו משם דברים נהדרים, באמת. יעלה לימדה את אמיתי את כל הכישורים הנדרשים. היא אפילו הכינה לו, לגמרי בעצמה, מגש מזיגה, שיתאמן איתה:

IMG_20160509_151210השיא, כאמור, היה בחגיגות פיקניק יום העצמאות, אליהן יעלה הזמינה אותנו בצורה הכי רשמית שהיא יכולה. השיקויים היו מושקעים:

IMG_20160507_175848

העריכה הייתה יפיפייה, ושדרוגים של הרגע האחרון נעשו במנות ללא הרף:

IMG_20160507_180110

כמו בכל ארוחת גורמה ראויה לשמה, הושם דגש מיוחד על הצילחות (עם אימון נהדר של מזיגה מכוס לכוס, מכוס קטנה לגדולה וההפך, לקערה, לצלחת…וגם קצת לשולחן ולרצפה):

IMG_20160507_180630

בסוף הפיקניק החגיגי הם אפילו השתלטו כמעט בעצמם על הבלאגן:

IMG_20160507_181803

אני בטוחה שהפיקניק החגיגי לא היה סוף חגיגת השיקויים אצלנו בגינה…אני עוד מתכננת שדרוגים לקונספט, למשל הרעיון המדליק הזה שרק מחכה שאמצא עבורו שנייה פנויה.

איך היה הפיקניק שלכם בחג? איזה מסורות מיוחדות יש לכם ביום העצמאות?!? מן חג כזה עם מסורת טרייה שמזמינה אותנו להתחדש איתה כל שנה ושנה…

הכן חצרך לקיץ

פרוייקט גרוטה- מחדשים את הגינה

אני מקווה שלאט לאט נוכל לערוך סיור ווירטואלי בכל החלקים של ביתנו המשתנה, שעבר בפסח הזה מתיחת פנים רצינית (ובמיוחד בחדר השנה של הילדים ובחדר המשחקים, כי הם הכי מעניינים), אבל בינתיים, החלק הכי ייצוגי מכל סדר הפסח שלנו, הוא חצר הגרוטאות שלנו. על הקמת החצר סיפרתי בפירוט ברשומה הזו, ואחרי כמעט שנה של שימוש אינטנסיבי וחורף לא קל שעבר עליה, החלטנו שהגיע הזמן לשדרוג גם כאן. בפסח כמו בפסח, התחלנו עם מלאכת ניקוי הקיים:

IMG_20160420_172231

אין ספק שבריכת הפלסטיק שלנו מקבלת הקיץ הרבה שימושים יצירתיים…אספנו את כל כלי המטבח שהילדים מאוד אוהבים לשחק בהם, ויעלה התגייסה לנקיון:

IMG_20160420_172322

היא התחילה מבחוץ, ומהר מאוד הבינה שזה הרבה יותר יעיל וגם הרבה יותר נעים ככה:

IMG_20160420_172402

כשהכלים היו מספיק נקיים הנחנו אותם לייבוש, ועברנו לנקות את ה"רהיטים". כמובן שקודם כל עשינו מיון רציני, והחזרנו הרבה מאוד חפצים למקום ממנו לקחנו אותם- ליד הפח. את הדברים שבחרנו להשאיר הילדים ניקו היטב (נו טוב, ייתכן שעברתי אחריהם שוב…):

IMG_20160420_173230

בהשראת תחומי העניין הנוכחיים של הילדים החלטנו שוב על שלושה מוקדי פעילות. מרכז המטבח היה ונותר הפופלרי ביותר, והוא זכה לשדרוג מרשים. היום בבוקר עוד נוסף לו תנור מטבח גדול ואמיתי, אבל הוא עדיין לא מופיע בתמונות:

IMG_20160425_174619

מבחינת מכשירים, בח"ל אלתר הגבהה נהדרת לטוסטר אובן, מתקן ייבוש הכלים, מכונת הלחם, מעבד המזון וטוסטר הסנדוויצ'ים שלנו. המגירות והמדפים מלאים בכלי- סירים, מחבתות, צלחות ועוד. את הארונית הקטנה שלמעלה ואת החלק הסגור של ארונית העץ התחלנו למלא באריזות מזון ריקות חדשות, וללא ספק, הילדים יכולים להעביר רק בפינה הזאת ימים שלמים. אמיתי נמצא עכשיו חזק בשלב ה"עוגות" שלו. הוא מכין עוגה מכל דבר אפשרי, והכי הכי כיף לאפות אותה אח"כ בתנור. שום משחק לא מתחרה בזה.

בצד השני של פינת הגרוטאות ייסדנו מוסך משפחתי. שני הילדים מאוד אוהבים כלי תחבורה, ומאוד אוהבים כלי עבודה ותיקונים, כך שחשבתי שמוסך יעסיק אותם היטב:

IMG_20160425_174557

בפינת "העבודה השחורה" יש לנו צמיגים, ג'אנט, מראה של רכב, סל-קל, מנהרת שטיפה ו"רמפה" עליה מרימים את הרכבים לטיפול (כל הבימבות והאופנועים של השכונה כבר זכו לעלות על הרמפה). ליד יש את פינת האביזרים:

IMG_20160425_174605

כיסא תינוק של פעם מתהפך למושב מכונית של ממש. יש לנו גם הגה, שלא מופיע בתמונה, ושם אפשר בקלות לדמות את כל תהליך ההגעה והטיפול ברכב במוסך. שידת המגירות הנהדרת שמאחורה מאכלסת את כל כלי העבודה, מגוון חוטים, כבלים, פנסים, ברגים ועוד חפצים חיוניים למשימת התיקון. וגם ציוד משרדי. למה?! כי כל מוסך צריך משרד קבלה:

IMG_20160425_174530

יעלה מיקמה במגירות מכונת חישוב ישנה, יומן, טושים ועטים ומגוון דברים הכרחיים לניהול משרד. הרעיון למוסך הגיע בעקבות הצמיגים שקיבלנו. יעלה שמעה את הרעיון ממני, וכעבור יום בנתה לגמרי בעצמה אבטיפוס של מוסך בגינה. הפינה הזו אורגנה לפי האבטיפוס שלה, עם כמה תוספות קטנות שלי.

הפינה האחרונה והחביבה עליי ביותר, היא פינת הגינון, או "משחקי הטבע", כפי שהיא מכונה בבלוגים אמריקאיים:

IMG_20160425_174718

אירוני מעט, אבל הבסיס לפינה הזאת (שנמצאת בצד השני של הגינה) הוא דווקא משטח דשא סינטטי…כדי שיהיה נעים ונוח לשבת שם, בלי לפגוע יותר מידי בדשא האמיתי שלנו ובלי להרוס את מערכת ההשקיה. בפינה יש מגוון עציצים קטנים שימולאו באדמת שתילה (היא כבר מחכה…), אמבטיית תינוק ישנה שנועדה למשחקי מים ולהשקייה וכמה סלסלות טבעיות לאיסוף אוצרות:

IMG_20160425_174802

החלק הזה של איסוף האוצרות הוא בינתיים הלהיט של הפינה, אנחנו חוזרים מכל טיול לפחות עם אוצר אחד חדש לערימה, אבל אני בטוחה שהפינה הזאת הולכת לספק לנו הקיץ עוד הרבה מאוד שעות של משחק, יצירה והנאה.

זהו, זאת חצר הגורטאות המחודשת שלנו, אפילו בלילה היא יפה:

IMG_20160425_193857

אובייקטיבית, בטח אובייקטיבית. אני מודה שכשאני על סף ייאוש מזנבות אחרונים של סידור הבית, שפשוט לא נגמרים, התמונות האלו, של החצר מסודרת, נקייה, מאורגנת מחדש וכל כך מזמינה למשחק, דמיון, יצירה והנאה, ממש נותנות לי כוח לנסות להשתלט על עוד ארון, או לפחות על עוד פינה…

את פסח סיימנו בחגיגות מימונה מתוקות להפליא בקיבוץ, אחרי שבוע מלא מלא בהמון משפחה וגם חברים. כולנו סיימנו מרוצים ומותשים, יעלה אפילו ישנה צהריים יומיים ברציפות, דבר שלא קרה כבר חודשים ארוכים…אני יודעת שאנחנו די במיעוט, אבל אני חייבת להודות שאני, ואני די בטוחה שגם הילדים די מרוצים לחזור סופסוף לשגרה…שנייה לפני המועד הבא שכבר מציץ מעבר לפינה.

מאחלת לכולנו חזרה נעימה לשגרה הקצרה, שנשמור על אווירת האביב והחירות של פסח לפחות עד השבוע הבא…

 

ניחוח אביב

בצק משי כשר לפסח

אמנם יש עוד שבועיים וחצי, אבל אצלנו בבית ההכנות לפסח כבר בעיצומן. לא, אנחנו עוד לא מנקים (למרות שמסתמן שהשנה לא תהיה לנו ברירה, ארגנו לעצמנו איזה סמי-שיפוץ, עליו כנראה עוד ידובר), אבל בהחלט מספרים, משחקים ולומדים.לפני שנדבר על מה שקורה אצלנו השנה, מוזמנות להציץ ברשימות כל פעילויות פסח שלנו מהשנה שעברה, יש שם אוצרות, מבטיחה.

יעלה חזק בענייני סיפור חייו של משה, אז אנחנו מתעסקים בו הרבה (גם על זה עוד יסופר), אבל בין לבין, התחלנו גם לדבר על חמץ. להפתעתי הרבה, יעלה זכרה את המושג, וזכרה שקמח זה חמץ…אז כשהיא סיימה להשמיד את בצק המשחק שהיה לנו במקרר (ניסוי מרתק על השריה של בצק במים הוביל למותו בטרם עת. למען האמת, הוא החזיק מעמד מיום ההולדת שלה, שזה כמעט חודשיים. לא רע) וביקשה להכין בצק חדש, הצעתי לה להכין בצק משחק לפסח, בלי קמח. היא כמובן, התלהבה מהניסוי. בשנה שעברה הכנו בצק נהדר לפסח, השנה החלטתי ללכת על מתכון אחר:

IMG_20160403_171927

את המתכון הקליל והנהדר הזה מצאתי די מזמן, כאן וחיכיתי לשעת הכושר לממש אותו. הבצק מבוסס על שני חומרים מעניינים-

הראשון, קורנפלור- קודם כל, כשר לפסח לאוכלי קטניות. שנית, חומר מגניב ומופלא למגוון של אפקטים, ניסויים מדעיים ומשחקים תחושתיים. הייתה תקופה שהיינו משתמשים בו המון, ויצא שכבר תקופה לא נגענו בו, אז שמחנו מאוד לשוב ולהיפגש.

השני, מרכך שיער. כן, כן, הישר מהמקלחת. למען האמת, אני כמעט ולא משתמשת במרכך, וכשכן, יש לי מרכך יקר ומפונפן שקיבלתי ליום ההולדת שלי ואין סיכוי שאוותר על טיפה ממנו, אז התקמצנתי, ולכן נדחה המתכון…עד שלגמרי במקרה מצאתי בקבוק מרכך בריח מזעזע שאין לי מושג איך התגלגל לביתנו.

שני המרכיבים מוכנים. אחרי שתי כוסות קורנפלור וכוס אחת של מרכך זה נראה ככה:

IMG_20160403_172214

(איזו יפה הקערה החדשה שלנו ממקסטוק נכון?!). הוספנו עוד קצת קורנפלור (כלומר, בסופו של דבר נצמדנו ממש למתכון, שמציע 2.5 כוסות קורנפלור על כוס מרכך), לשנו היטב וקיבלנו את התוצאה הריחנית הבאה:

IMG_20160403_172630

תנאי התאורה לא היו ממש אידיאליים לצילום, אבל תאמינו לי שהוא יפיפה. לבן הרבה יותר מהבצק הרגיל שלנו, ומרגיש לגמרי אחרת:

IMG_20160403_172705

האפקט הנפלא של הקורנפלור. הוא גמיש, הוא נוזל, הוא מוצק, הוא פלאפי ונעים נעים. ממליצה בחום לבחור מרכך בריח שאוהבים, כי עם כזו כמות של מרכך, הריח בהחלט בהחלט מורגש. מיד בתום ההכנה יעלה ניגשה לעבודה. כמובן שהייתה לה תוכנית, תמיד יש לה תוכנית:

IMG_20160403_173415

כעבור זמן מה התברר לי שהתוכנית היא לחתוך את הבצק לקוביות, לעטוף כל קוביה ולהכניס לשקית הפתעה. פרסים לחלוקה ביום ההולדת של דאדא, האין זה ברור?!

בתום המשחק הכנסנו את הבצק לשקית אטומה והישר למקרר. היום (הכנו את הבצק בראשון אחה"צ) הוצאנו אותו שוב למשחק. הבצק עדיין נעים ופוטוגני:

IMG_20160405_111242.jpg

נדרשת לו תקופת חימום ולישה. עם זאת, האפקטים שלו הרבה פחות מרשימים אחרי זמן המתנה, אז הכי כדאי לנצל אותו מיד אחרי ההכנה.כמובן שזה לא מנע מהילדים להנות ממנו מאוד ולצרף אותו להמשך הרפתקאותינו התחושתיות לקראת פסח:

IMG_20160405_111818

מזהים?! רמז רמז לקראת הקופסה התחושתית הפסחית שלנו, עליה יסופר ברשומה הבאה…

נר שמיני ואחרון

שאריות של נרות- אפייה, צלופן וחוויות מחנוכה

רגע לפני שחנוכה נגמר, נשארו לנו ממש עוד קצת תמונות ופעילויות חנוכה קלילות שלא הספקנו לשתף (אני חוסכת את עשרות התמונות מהדלקות הנרות השמחות והרבות בהן בילינו)…כיאה לחג השמן, היו לנו גם לא מעט ענייני טיגון, בישול ואפייה בחג. הכנו שני סבבים של מאכל החג האהוב עליי- סופגניות אפויות. בהשראת חברה העברתי את כל תהליך ההכנה לרצפה. זו הייתה הצלחה. סידרנו את החומרים:

IMG_20151207_103534

וההשתפות הייתה הרבה יותר קלה:

IMG_20151207_103344

הכנו גם פעמיים לביבות- פעם אחת בהדלקת נרות עם חברים, כל הילדים השתתפו בהכנה, ובפעם השנייה- יעלה הכינה לביבות עם סבתא בזמן איכות זוגי:

IMG_20151207_170615

הכנו עוד מיני מטוגנים, למשל קרוקטים, שהם בעיני גרסה הרבה יותר טעימה ללביבות תפו"א מסורתיות…זה היה פחות פוטוגני, אבל בכל זאת, חייבים תמונה:

IMG_20151208_172637

יצרנו עוד ועוד יצירות במגוון הצבעים המיוחדים שפתחנו לכבוד החג- טושים וצבעי עיפרון בכסף ובזהב, צבעי פנדה זוהרים והלהיט האחרון שהתווסף- צבעי גואש זוהרים:

IMG_20151208_102530

יעלה כל כך התלהבה מהם שהיא לא הגבילה את עצמה לדפים:

IMG_20151208_104530

פתחנו המון המון מתנות "דמי חנוכה" בגדלים שונים וממקורות שונים (על רובן עוד ידובר ויסופר פה בהמשך):

IMG_20151207_114024

כמה כיף להשמיש מתנות חדשות מיד:

IMG_20151207_123844

רקדנו שוב ושוב לצלילי שירי חנוכה (חבל שאי אפשר להוסיף פה סרטונים):

IMG_20151202_152854

ואחרון חביב לחג זה- חקרנו עוד את נפלאות הצלופן. אחרי שהכנו את הוויטראז'ים המסורתיים שלנו, נשארו לנו די הרבה שאריות הכנו משקפות צלופן:

IMG_20151209_103358.jpg

גליל נייר טואלט, פיסת צלופן וגומיית שיער בצבע מתאים (לא חובה, אבל מוסיף להפעלה…)- מחברים את הצלופן לגליל בגומייה המתאימה ונוצרת לנו משקפת צבעונית דרכה העולם הרבה יותר יפה:

IMG_20151209_103414

זו יכולה להיות גם פעילות חנוכה נהדרת סביב הנושא של ערבובי צבעים:

IMG_20151209_103455

(לאמיתי זו בכלל הייתה פעילות נהדרת למוטוריקה העדינה, שהוא שוב ושוב הוציא והשחיל את הגומייה). מהשאריות של השאריות יצרנו את האטרקציה המופלאה הבאה:

IMG_20151207_193605

אמבטיית צלופן! סוג מגניב במיוחד של אמבטיה תחושתית. הכנו לאמבטייה שלנו חתיכות צלופן בצבעים שונים, וגם נייר כסף, ועשינו איתן שלל משחקים וניסויים מדעיים:

IMG_20151207_194702

זו הייתה הזדמנות נהדרת לשחק שוב בשילובי צבעים, לחקור שוב את החוק המדעי הכי שימושי אצלנו בבית- מים מדביקים דברים, ליצור מים צבעוניים, כדורים רטובים ועוד ועוד. קחו בחשבון שאחרי זמן מה הצלופן (במיוחד הכחול) מתחיל קצת להוריד צבע, אז ייתכן שזו לא האמבטיה הכי נקייה בעולם…אבל היא לא ספק אטרקטיבית וחגיגית, כיאה לחג!

מאחלת לכולנו נר אחרון שמח, שיבשר על תחילתו של חורף אמיתי, מלא אור וחום בפנים, וקור וגשם בחוץ- חג שמח!

מתכוננים לחורף

משקאות חורף בבישול שדה

נכון, עבר עלינו שבוע די שמשי, אבל הרעיונות של יעלה גלגלו אותנו השבוע לכמה פעילויות בישוליות באווירה חורפית, שהלכו נהדר גם עם השמש הסתווית שבחוץ. בתחילת השבוע נשלף ממחבואו פק"ל הקפה שלנו. לצערי כבר תקופה די ארוכה לא יצא לנו להשתמש בו לייעודו המקורי, אבל מאז שיעלה גילתה אותו, יש לו ייעוד חדש- משחק פופולרי במיוחד. פיקניקים למיניהם הם פעילות אהובה על יעלה בערך מאז שהייתה בת שנה, וקיבלה במתנה את ערכת הפיקניק המופלאה שלה. מאז היא עורכת פיקניק בין פעם בשבוע לפעם בשעה. פק"ל הקפה השתלב נהדר בפיקניקים. היא הכינה והגישה מגוון משקאות. כל צמחי הפלסטיק שלנו גוייסו למשימה, ועל הדרך היא הוסיפה עוד רעיונות, למשל פעילות נחמדה של מוטוריקה עדינה (היא סידרה את האטבים ואמיתי הוציא אותם):

IMG_20151110_120308

השבוע החלטנו יחד שהגיע הזמן להחזיר עטרה ליושנה. בלי פיקניק של ממש, ובלי קפה, כי בכל זאת, יעלה עוד קצת קטנה…הכנו לנו תה צמחים בפק"ל. שלב ראשון- קטיף צמחי תה בגינה:

IMG_20151110_150906

כמובן שצריך לבחון היטב את מצב העלים ולהחליט מי מהם בכלל מתאים לתה:

IMG_20151110_150934

תרגול נפלא לחוש הריח של יעלה:

IMG_20151110_151503

ואז, ניגשים לעבודה. מלבד ההתעסקות באש, יעלה עשתה הכל לגמרי בעצמה- ניקתה את העלים, מילאה מים, הוסיפה צמחים וסוכר, סידרה כוסות:

IMG_20151110_151822

וכמובן גם ערבבה:

IMG_20151110_152104

זו הייתה הזדמנות מצויינת לראות מקרוב רתיחה ולדבר על אדים, נושא שמאוד מעסיק אותה וגם את אמיתי (הוא רואה מרחוק אדים ומתחיל לנשוף עליהם :):

IMG_20151110_152349

בשלב המזיגה שוב עזרתי:

IMG_20151110_152510

יעלה התלבשה בהתאם:

IMG_20151110_152305

סדרה את יתר התפאורה:

IMG_20151110_155912

ולגמה מהתה בהנאה:

IMG_20151110_160023

נשמע טריוואלי, נכון?! למען האמת זו הייתה הפעם הראשונה מאז שנולדה שיעלה שתתה תה (או משקה חם כלשהו) בהנאה. יעלה מאוד בררנית בנושא שתייה (מים או סודה. קצת מיץ פטל בסודה מתקבל בברכה) ושמחתי מאוד על התוספת החמימה. אמיתי גם הוא לגם בהנאה, אבל זו לא חוכמה, הוא לגמן לא קטן…

המשכנו את השוונג של משקאות החורף כמה ימים אח"כ, כשקטפנו בטיול הבוקר שלנו תפוז עסיסי ויעלה החליטה שהוא ממש מתאים למיץ. אספנו את האביזרים הנדרשים:

IMG_20151112_102230קרש חיתוך, סכין, כוס, מסננת ושני סוגים של מסחטות- מסחטת עץ שהבאנו איתנו מאוסטרליה ומסחטת לימון מצ'וכללת שקניתי ממש לא מזמן במקסטוק וזה היה ניסיון הבכורה שלנו איתה. נתתי ליעלה לבחור באיזו מסחטה להשתמש, היא בחרה להתנסות בחדשה. את הישנה היא כבר מכירה כמובן שהתחלנו מחיתוך התפוז:

IMG_20151112_102630

ואז למדנו יחד לתפעל את המסחטה. פותחים את המכסה של המסחטה, מניחים חצי תפוז על החלק התחתון:

IMG_20151112_102905

ובעזרת המכסה לוחצים ומסובבים. אם ממש רוצים, אפשר לעשות את זה בלי ללכלך את הידיים (מן הסתם, אנחנו לא רצינו):

IMG_20151112_102931

הגרעינים נשארים בחלק העליון של המסננת, ויש פיה קטנה וחמודה שמאפשרת למזוג את המיץ בקלות:

IMG_20151112_103045רצינו לקבל מיץ לגמרי חלק, אז פתחנו את המסננת וסיננו שוב דרך מסננת הפלסטיק:

IMG_20151112_103126

וקיבלנו כמות קטנה אך משובחת של מיץ תפוזים טרי ישר מהעץ:

IMG_20151112_103141

גם הפעם יעלה, שממש לא חובבת מיץ תפוזים, לגמה מהמשקה בהנאה:

IMG_20151112_103727

אחרי כמה שלוקים אמיתי בא ושתה לה את כל מה שנשאר. הוא מ-א-ו-ד אוהב מיץ תפוזים. בסיכום הפעילות הזו, אני ממליצה בחום על המסחטה החמודית הזו, 5 ש"ח במקסטוק, עיצוב לימוני חורפי ונוחות הפעלה מקסימלית לידיים קטנטנות.

אחרי שהכנו את מיץ התפוזים, יעלה המשיכה במצברוח הבישולי. היא רצתה להכין סופגניות. אמנם עוד לא התחלנו לדבר על חנוכה, אבל כבר סיפרתי פה פעם שיעלה לא שוכחת. כלום. הרעיון שלה להכנת סופגניות היה…ובכן, לא מסורתי. היא סידרה את הציוד:

IMG_20151112_105020

גירי מדרכה, בועות סבון, טוסטר משולשים שבדיוק התקלקל וקערה מלאה:

IMG_20151112_105035

אוסף של אורז ועדשים בשני צבעים, שארית מפעילות תחושתית מאולתרת, מבולגנת ונפלאה שעשינו לפני כמה שבועות עם סבתא. היא התחילה לרקוח:

IMG_20151112_105702

קצת מזה וקצת מזה:

IMG_20151112_105752

ויצרה להגדרתה "בלילה" לסופגניות:

IMG_20151112_110753

יש כאן בצק חול שהכנו לקופסה הסתווית שלנו, אורז ועדשים, מים וקצת חומר של בועות סבון. יאמי! האמת? יצא ממש נעים. יעלה די חששה לגעת בזה ונעזרה בכפית, אבל אני ממש נהניתי :). כמובן שיעלה התלהבה מהגורטה החדשה שהצטרפה למגרש הגרוטאות שלנו, והזדרזה להכין סופגניות בטוסטר משולשים. אחרי שלמדתי מחמותי להכין בו חביתה (להיט מובטח, מומלץ בחום למי שעוד לא ניסה), נשמע לי ממש הגיוני לנסות גם סופגניה בלתי אכילה:

IMG_20151112_112430

אפקט מדליק, ללא ספק:

IMG_20151112_112518

רגע לפני הסוף אמיתי התעורר משנת הסמי-מחלה שלו והצטרף לחגיגה:

IMG_20151112_110353

ממש בזמן לטעום ממגש מפתה של כמעט-סופגניה:

IMG_20151112_113554

כרגיל, הרעיונות המשונים של יעלה לקחו אותנו למשחק תחושתי שונה, מעניין, מלא צחוק והנאה. אמנם עכשיו היא לא מוכנה שנזרוק את מגש הסופגניות הזה והוא מקשט לנו את המטבח, אבל זה בהחלט היה שווה את זה.אני בטוחה שעוד לא סיימנו עם בישולי החורף שלנו, ועוד ממש מעט כבר עוברים לסופגניות אמיתיות. אי אפשר לסגור את הרשומה הזו בלי להזכיר את המרק התחושתי החורפי שלנו מהשנה שעברה….אולי זה יביא את החורף?!

שיהיה לכולנו שבוע שקט, רגוע וגשום. נובמבר, לא?!

באלה הידיים

יצירה לראש השנה- אפייה, קישוט והדבקה

אני לא מאמינה שמחר ראש השנה. איכשהו, עם כל ההכנות, ההתרגשות והתכוננות, עדיין הוא נראה לי רחוק. והנה, האורחים כבר התחילו להגיע לביתנו, מתנות ראש השנה התחילו להתחלק ולהתקבל, ומחר, ממש מחר, ובעצם כבר ממש עכשיו, היום האחרון של השנה. וכצפוי, אנחנו עוד לא סיימנו לשתף וגם לא להכין, עד הרגע האחרון. עם כל המשחקים התחושתיים שלנו, החג שלנו השנה כלל הרבה פחות יצירה מהרגיל. משהו באנרגיות, גם שלי, גם של יעלה. ובכל זאת, לגמרי בלי יצירה אי אפשר, לא בבית ספרנו.

היצירה הראשונה והגדולה ביותר הייתה יצירה שאני מתכננת לעשות עם יעלה כבר זמן מה, וכל פעם נדחית מסיבה אחרת. כמובן שנושא היצירה מותאם לעונה, אבל את הרעיון הבסיסי אפשר ליישם על השנה. החומרים הדרושים:

IMG_20150908_093751

בריסטול עבה (אנחנו השתמשנו בבלוק ציור), טושים/צבעים ליצירת קווי מתאר (במקרה שלנו חום וירוק), נייר קרפ בצבעים הרצויים, מספריים ודבק.

על הבריסטול מציירים את קווי המתאר של הציור (כפי שניתן לראות, כישרון ציור ממש אינו נדרש). גוזרים רצועות דקות מנייר הקרפ, עם הידיים קורעים אותן לחתיכות ומתחילים לגלגל:
IMG_20150908_094018

יוצרים כדורים כדורים:

IMG_20150908_094134

כשמצטברת כמות נאה, מתחילים להדביק. יעלה מאוד רצתה להשתמש בדבק סטיק החדש שקניתי לה יום לפני, אז זרמתי עם זה, אבל מהר מאוד חזרנו לדבק הפלסטי, שהרבה יותר מתאים לפעילות הזו:

IMG_20150908_095506

העץ שלנו היה די גדול. מילאנו אותו עם הפסקות, ואת השלב הממש אחרון של המילוי עשיתי בעצמי, כשיעלה תומכת בי מוראלית. אפילו אמיתי עזר לנו קצת בקריעה, בהגשת הכדורים ובהדבקה על הדבק שיעלה מרחה. כשהעץ היה מוכן הוספנו לו תפוחים לתפארת:

IMG_20150908_120120

לפעם הראשונה מומלץ להתחיל בציור קטן, אבל בכל זאת, נהננו מאוד מההתנסות הראשונה שלנו ביצירה המוכרת הזו, וללא ספק נחזור אליה שוב, ובכלל, נשתמש יותר בנייר קרפ, חומר כל כך כיפי, זול, זמין ולא מספיק משומש בביתנו.

עוד בגזרת היצירתיות, יעלה מצאה דרכים נוספות לשחק בבצק שלה. כל כך אוהבת את הרעיונות שלה. היא סדרה לעצמה "הזמנה ליצירה", לגמרי בעצמה (הוציאה את כל האביזרים, בחרה, סידרה):

IMG_20150908_095914

והכינה מגש של עוגות, שורה של עוגות תפוחים אדומים ושורה של עוגות תפוחים ירוקים. הרעיון מצא חן בעיני מאוד כפעילות מיון חמודה לקטנים יותר:

IMG_20150908_100449

ומעבר לפעילויות ה"ייעודיות", שנועדו לכיף, למשחק וללמידה, צריך גם להכין את הבית לקראת החגיגה, פעילות יצירתית בפני עצמה. שני השפים מיד התייצבו למשימה:

IMG_20150909_104303

ועזרו ביצירת מסורת חג חשובה:

IMG_20150911_142836

מאפינס הדבש הכי הכי טעימים, אף שנה לא מאכזבים…וגם הבית זכה לקצת סדר וטיפטיפה של מתיחת פנים. יעלה שיננה היטב ויודעת בעל פה לדקלם את הרשימה שהיא הכתיבה ואני כתבתי- רשימת הציוד לחגיגה. הסעיף הראשון ברשימה שלה- קישוטים. אז כשדיברנו על ראש השנה, היא טענה שצריך קישוטים. ואללה? צודקת:

IMG_20150911_093040

השתמשנו באותו משטח ספוגומי משונה שקניתי במסטוק (וכתבתי פה בעבר שנראה לי שאמור לשמש כתחתית לירקות או משהו כזה). הוא לא אידאלי אבל סיפק לנו כר נרחב ליצירתיות. כמובן שגם הקישוטים נקנו כולם במקסטוק. ככה זה נראה תלוי בשעות היום:

IMG_20150911_094430

אמנם התמונה חשוכה, אבל מעבירה לא רע את האפקט…תלינו את הסוג-של-בד הזה על הווילון הלבן שלנו בסלון, השמש עוברת דרכו וזה נראה חגיגי ונפלא. וככה זה נראה בלי האור האחורי (ומינוס כמה תפוחים קטנים שנשרו בדרך):

IMG_20150911_205827

התפוח המנצנץ עשוי מסול דביק, הרימון המנצנץ עשוי מבריסטול והודבק בדבק דו"צ, התפוח השמנמן עשוי מבד, סוג של בובה, הדג הוא משטח מונע החלקה, שקניתי בשלישיה. שני האחרונים נתלו באמצעות מנקי מקטרות מנצנצים בצבעי החג, שהושחלו ברשת של המשטח. כל הקונסטרוקציה נתלתה על הווילון באמצעות אטבים חמודים עם דבורים. באמצע הוספנו (באותיות של יעל יניב), איחולים לשנה החדשה:

IMG_20150911_205834

נותרו לנו רק עוד כמה סידורים, ולשתף כאן במתנות שהכנו לחברים, למשפחה ולאורחים. כולי תקווה שזה יקרה עוד לפני החג, וניפגש פה עם מתנות וגם עם איחולים…

 

במחנה

מחנה קיץ- בילוי קיצי ממוזג

הימים האחרונים שלנו היו די חלשים בפעילויות. הפעילות הכי אטרקטיבית שלנו נראתה ככה:

IMG-20150802-WA0005

יעלה מבלה אחר צהריים בעבודה של אבא אחרי שהווירוס המרגיז להפליא שתקף אותה בשילוב עם החום הנוראי איימו לייבש אותה. גם אמיתי לא טמן ידו בצלחת והמשיך למשוך את הספק ווירוס-ספק תופעות לוואי של חיסון-ספק תופעות לוואי של שיניים שלו ובקיצור- חולים פה. לפני כמה ימים, כשהמחלות עוד היו על אש קטנה יחסית, יעלה ואני תכננו תוכנית. זה התחיל בערב, בשעת הסיפור לפני השינה שלנו, כשקראנו מאחד הספרים החביבים על יעלה "עלילות ג'ורג' הסקרן":

IMG_20150627_121107

זה ספר מקסים עם אוסף סיפורים קצרים על ג'ורג', קוף טוב לב ומאוד מאוד סקרן, שכמובן, נקלע לצרות ויוצא מהן בדרכים נפלאות כל פעם מחדש. הפעם קראנו את הסיפור "ג'ורג' יוצא למחנה". בעקבות הסיפור הצעתי ליעלה שנעשה לנו גם מחנה, משלנו.

בבוקר שאחרי העניינים כבר היו חלשים יותר, וגם ההתחממות המובטחת הראתה אותתיה, אז יצרנו לנו מחנה- הגרסה המותאמת:

IMG_20150730_134344

במרכז הסלון הקמנו לנו אוהל. אנחנו השתמשנו במעין אוהל-ציליה שקנינו במהלך הטיול שלנו באוסטרליה, ב"מקסטוק" מקומי, בסכום מצחיק. היום אפשר לקנות כלמיני גרסאות דומות של אוהלים בתחנות דלק וכו' במחירים סבירים. כמובן שאין צורך לקנות אוהל במיוחד למען הפעיולת הקייצית הממוזגת והנהדרת הזו, אבל זה יכול להיות תירוץ לא רע לנצל את מבצעי הקיץ. אם אין אוהל, כמו שכולנו גילינו בילדותינו, אין גבול למה שאפשר לבנות באמצעות שתי שמיכות וכמה קשרי מוט פשוטים. את האוהל ריפדנו בכל המזרונים  הפנויים בבית (מזרון פעילות ומזרון יוגה), שמיכת פוך, סדין, עוד כמה שמיכות וכמובן שק שינה:

IMG_20150730_135523

התחלנו את הפעילות בהתפנקות משותפת באוהל, ילדה אחת חולה ואמא אחת עייפה:

IMG_20150730_135745

אחרי מנוחה קצרה הגיע הזמן להתחיל לעבוד. מהסיפור הסקנו שמלבד אוהל, החלק הכי חשוב במחנה הוא מדורה. אז הדלקנו מדורה. מדורה?!?! בחום הזה?!?! נראה לכם?!? נו, טוב, כמעט:

IMG_20150730_135144

גזרנו רצועות קרפ באדום, כתום וצהוב (שקנינו פעם על מנת להכין…מדורה! אבל זה לא יצא אז ולכן הרווחנו הפעם, ועל הדרך גם תרגול גזירה נחמד). התלבטנו יחד איך לדמות את העצים של המדורה, ויעלה הבריקה כשהציעה קופסה ריקה של תיונים כבסיס למדורה. באמצעות דבק דו צדדי הדבקנו את הרצועות לקופסה בשתי וערב ויצרנו מדורה לתפארת:

IMG_20150730_135205

מכיוון שהספר מתורגם, ולשמחתה הרבה של יעלה, הבהירו בסיפור היטב שמטרת המדורה היא לצלות מרשמלו. אז "צלינו":

IMG_20150730_135517

כלומר, אכלנו:

IMG_20150730_135936

ואז הגיע הזמן לעברת את המחנה שלנו. נכון, מרשמלו על האש זה נחמד (סתם, זה מגעיל. לא אוהבת מרשמלו בכל צורה שהיא), אבל אצלנו התנאי הבסיסי למחנה זה לא אוהל, אלא פויקה. אחרי הסבר קצר על מהותו של הפויקה (עצוב להודות, אבל הפעם האחרונה שיעלה טעמה פויקה הייתה בשלב שהיא עוד הסכימה לטעום מאכלים חדשים, כלומר די מזמן), הבנתי שאין כמו מראה עיניים. ניגשנו אל ארגז האוכל והתחלנו לברור:

IMG_20150730_142356

בשלב זה גם אמיתי הצטרף לחגיגה ועזר לנו לארגן את כל המצרכים הנדרשים, בעיקר אלו שהחבאנו עבורו בכיס של האוהל ושיעשעו אותו מאוד:

IMG_20150730_142906

הוא חקר כל אביזר זמן ממושך וגילה תגליות מופלאות על העולם:

IMG_20150730_142827

את כל המצרכים העברנו ל"סיר פויקה" (שקלתי להשתמש במקור, אבל החלטתי שהוא כבד מידי). הכנסנו אותם לסיר לפי הסדר- מהירק הקשה ביותר לרך ביותר (כמו שעושים בפויקה אמיתי, פחות או יותר), בין שלב לשלב הנחנו את הסיר על המדורה, שיתבשל:

IMG_20150730_143309

הוספנו רטבים ממש לפי הטעם של אמא:

IMG_20150730_143524

אז הגיע השלב הכי כיף- מוסיפים את האורז (אורז לא מבושל מארגז החומרים התחושתיים שלנו) ומתחילים להנות:

IMG_20150730_143824

להעצמת המשחק התחושתי הוספנו את התבילינים המתאימים, היישר ממדף התבלינים שלנו. קצת מלח גס, קצת פלפל:

IMG_20150730_145459

והרבה פפריקה, כמו שהפויקה שאבא שלה עושה (רואים שהיא חולה?):

IMG_20150730_145534

את התערובת הריחנית והנעימה להפליא מערבבים, קצת בכף:

IMG_20150730_145611

בעיקר עם הידיים:

IMG_20150730_145755

אבא הגיע הביתה בדיוק לחלק הכיף, ההמתנה מורטת העצבים לפויקה שיהיה מוכן:

IMG_20150730_150243

בינתיים יעלה ואמיתי מצאו דרך חדשה לשחק באוהל שבאמצע הסלון:

IMG_20150730_151712

יעלה ניצלה היטב את ימי המחלה שלה כדי לרבוץ באוהל ביחד עם כל מי שהעז להתקרב לקן הצרעות (אה, ווירוסים) שלנו, ולפעמים גם עם עצמה. מזל שקל לבנות ולפרק אותו, אחרת היינו צריכים לוותר על הסלון לכמה ימים…היום למשל בילינו במחנה עם סבתא :

IMG_20150803_104619

ואפילו "אכלנו בחוץ":

IMG_20150803_123740

כולנו:

IMG_20150803_123310

איך אני אוהבת פעילויות כאלו, כמעט לא מתוכננות, שמתחילות מאיזו שיחה ספונטנית או התרחשות ספונטנית ביני לבין יעלה, ומתגלגלות לפעילות ארוכה, מרובת שלבים, עמוסת פרטים ומלאת רעיונות, עם המון מרכיבים סוציו דרמטיים, תחושתיים ופשוט מהנים, וכמובן גם – ממוזגים!

מאחלת לכולנו ימים מלאי בריאות וירידה חדה בטמפרטורות, אמן!