אפטר פסח

אפקט פסח- קופסה תחושתית בהפתעה

כמעט בדיוק לפני שנה, רגע לפני שפסח התחיל, כתבתי רשומה (שאני ממש ממש אוהבת) על קופסאות תחושתיות מאולתרות– איך עושים אותן ובעיקר למה. הפעם זה קרה דווקא לקראת סוף החג. כנראה יש משהו בחג הזה, הארוך, האינטנסיבי, המשונה, שמביא אותנו למצב בו חייבים לאלתר פעילות תחושתית, עכשיו. בנתיים זה קורה בעיקר בזכות יעלה. בדרך כלל אחרי כמה ימים נטולי כל שגרה, פתאום אני מרגישה שהיא לגמרי מאבדת את זה, לגמרי לא מוצאת את עצמה, לגמרי זקוקה למשהו שיעגן אותה. כבר למדתי שבהרבה מקרים זה הזמן לאלתר פעילות תחושתית זריזה. זה קרה פעמיים לקראת סוף החג. בפעם הראשונה בבוקר החג השני, אצל סבא וסבתא. המון נסיעות, ביקורים, משפחה, חברים- וילדה אחת מחורפנת. בחוץ היה חם. מאוד חם. הסתכלתי סביב וכעבור כמה דקות זה קרה:

IMG_20160429_122920

אצל סבא וסבתא בחצר יש עץ עם עלים גדולים, ממש ממש גדולים, כאלו שמיד גרמו לי לחשוב על ביצה. הצעתי ליעלה לבדוק מה קורה כשמשיטים אותם במים. היא מיד ראתה פוטנציאל למרק:

IMG_20160429_123845

מהר מאוד מגוון ה"ירקות" במרק הלך וגדל, למורת רוחה של הגינה היפה של סבא וסבתא:

IMG_20160429_122731

שני ילדים, שתי גיגיות, ולפחות 4 מבוגרים מתרוצצים מסביב בכל רגע נתון, מצלמים, מתמוגגים ומחפשים עוד רעיונות מעניינים לשדרוג המרק. לא ייאמן כמה רעיונות מהממים מצאנו בטווח הצמוד לגינה. לא ייאמן כמה אושר זה גרם לשני ילדים מחוממים ומחורפנים:

IMG_20160429_123029

זה העסיק אותם שעה ארוכה, ואחריה קיבלנו ילדה קצת יותר רגועה ושלווה.

האירוע הבא קרה כמה ימים אח"כ, חזרנו הביתה, אבל החגיגות והאירועים לא פסקו. כששוב מצאנו את עצמנו מבלים בוקר רגוע בבית, יעלה שוב נכנסה למצב הזה. הפעם היא מצאה את הדרך החוצה ממש לבדה. טוב, כמעט בעצמה, הייתה שם שלושת רבעי חבילת מצות שנשארה פתוחה מתחילת החג ועזרה לה. היא לקחה איתה את אמיתי והם יצאו למשימה:

IMG_20160502_091300

ומה הייתה המשימה? לשבור. ולשבור. ולשבור. מצה אחרי מצה, ממש עד סוף החבילה:

IMG_20160502_091424

כמה הוצאת אגרסיות, כמה מוטוריקה גסה ועדינה, וויסות כוח, שיתוף פעולה ועוד, בפעילות אחת תמימה. כמובן שכשנגמרה חבילת המצות, הם רצו להכין מזה (כמו מכל דבר בימים אלה) תבשיל. בשביל תבשיל צריך כלי קצת יותר מתאים, לא?! אז חיפשנו. זה היה די מאתגר- כלי שיתאים לבישול, שיהיה מספיק גדול לכל התערובת, אבל מספיק נוח לניוד…ממש מסע חיפושים, בסוף הוא נמצא:

IMG_20160502_091900

מוזגים לאט ובעדינות, מערבבים, מכסים ושולחים לבישול:

IMG_20160502_091929

טוב, נו, אולי כדאי קודם לתקן תיבול?

IMG_20160502_092253

אני לא ממש יודעת להסביר את זה, אבל עוד לא פגשתי ילד שלא הוקסם ונפעם מהמשחק בתבלינים אמיתיים. בשלב זה כבר נכנסנו למוד רציני של בישולים ורק חיפשנו מה להוסיף. עינינו נחו על השאריות האחרונות של בצק-המצה-עננים שלנו. תוספת מושלמת:

IMG_20160502_092407

איזה תבשיל מעניין נוצר…יעלה המשיכה להתמקד בריסוק המצות. הצעתי לה קצת עזרה:

IMG_20160502_092703

האמת שזו הייתה התוכנית המקורית שלי לחבילת המצות הזו…ראיתי בפינטרסט רעיון כזה של תיבת ריסוק וחשדתי שאמיתי ממש יהנה מזה. בפועל, יעלה הגיעה לזה די בעצמה ונהנתה הרבה יותר מאמיתי, שהיה די בשוק. כשהוא ניסה לחטוף לה את הפטיש, הצעתי להם לנסות גם את הדבר האמיתי:

IMG_20160502_092732

הפעם אמיתי התלהב, יעלה טענה שזה כבד מידי :)

IMG_20160502_092828

מתה על התמונה הזו, עם כל הרצינות התהומית, הריכוז והמחשבה…ממש לפני שזו הפכה להיות שוב ארוחה (עם כל התבלינים המשונים שהם שמו שם, ההנאה שלהם ממש הפתיעה אותי):

IMG_20160502_093352

כמובן שאמיתי לא וויתר על החלק האהוב עליו ביותר בכל משחק תחושתי- צלילה כלל-גופית לתוך הקופסה:

IMG_20160502_093536

בסוף יעלה המשיכה לחפש מה עוד להוסיף לקערה. חיפשנו וחיפשנו עד שהגענו לרעיונות מהפכני- קצף גילוח. רסקנו עוד קצת את המצות והוספנו קצת קצף:

IMG_20160502_094811

לצערנו הסתבר שהוא נגמר לנו לפני שהגענו לכמות מספיקה, אבל זה יצר בדיוק מספיק לכלוך כדי שנאלץ למלא את הגיגית שלנו, להתקלח היטב ולרחוץ את כל הכלים שהשתתפו בחגיגה, ואחרי זה…קיבלתי שני ילדים רגועים, מאופסים ולגמרי מוכנים לארח בביתנו חבורה גדולה ועליזה.

עכשיו הקופסה התחושתית שלנו ליום העצמאות כמעט מוכנה, סוג לגמרי אחר של קופסה, כזאת מתוכננת, שאפילו קניתי חומרים בשבילה…אני מקווה שהיא תהיה מוצלחת, אבל אין לי ספק שהאפקט שלה יהיה לגמרי אחר. לכל מצברוח- קופסה שונה.

מה אתם עושים עם ילדים שאיבדו את הצפון מרוב התרגשות והצפה? רעיונות פחות מלכלכים תמיד יתקבלו בשמחה!

מהים למדבר

ממצרים לישראל- מסע תחושתי ויצירתי

נכון, הבטחתי סיור ווירטואלי בחצר הגורטאות המוכנה לקיץ שלנו, אבל יעלה סידרה לנו פעילות כזו כיפית, שחשבתי שיכולה לתת עוד כמה דקות נהדרות של הנאה יצירתית לימים האחרונים של החופש… בשני אחה"צ, אחרי חמישה ימים עמוסים במשפחה, בילויים, בני דודים, סבים וחוויות, ליעלה הייתה בקשה: "מחר אני רוצה להישאר כ-ל היום בבית ולעשות ים סוף". ביקשה? קיבלה. ואיך את רוצה לעשות ים סוף? "עם הרבה הרבה סוגים של כחול והרבה גואש". ללא ספק, יודעת מה היא רוצה, הילדה. אז הרבה כחול, הרבה גואש וים סוף:

IMG_20160426_102109

התלבטנו הרבה מה הבסיס המתאים לתוכנית של יעלה. בריסטול נשמע דק מידי לערימות הגואש שיעלה תכננה, קרטון ביצוע היה לי רק בגיליונות קטנים, וככה עוד ועוד רעיונות נפסלו על הסף. מכירים את המשפט "הכל יש, רק לבקש"?! אז בדיוק כזה היה לנו. בטיול הבוקר שלנו גילינו שאחד השכנים בדיוק רכש מכונת כביסה/כלים/מייבש חדש, ואנחנו זכינו בים סוף ממוסגר ומושלם. יעלה ארגנה את כל השאר לגמרי בעצמה. נשבעת, אני שתיתי קפה, והיא עבדה.

IMG_20160426_102208

מידי פעם היא נתנה לאמיתי לעזור לה:

IMG_20160426_102137

ובין לבין היא התרכזה בעבודה. ממש נכנסה לזה:

IMG_20160426_102308

היא מזמן זנחה את המכחול והתמרחה בצבע להנאתה הרבה, ובינתיים אמיתי תרגל את השימוש בו:

IMG_20160426_102413

עד שהיא גירשה אותו למשטח אחר:

IMG_20160426_102435

והמשיכה ליצור במרץ:

IMG_20160426_102537

עוד ועוד גוונים של כחול, עוד סוגים של צבעים- גואש, צבעי ידיים, טושטושים, צבעי ספריי ועוד .כחול כחול:

IMG_20160426_104127

לאור מזג האוויר, החם, מאוד מאוד חם, ולאור הלכלוך הרב, ליד ים סוף המתהווה שלנו, הצבנו לנו עוד ים סוף, קטן, שהעסיק יפה יפה את אמיתי:

IMG_20160426_104114

בין שטיפת ידיים לשטיפת הגוף, הוספנו את המעבר באמצע הים (רצועות נייר קרפ בצבע חול שהילדים נהנו מאוד לקרוע ולהדביק באקראיות, בעוד אני מנסה לשכנע אותם שעדיף לחצות בקו ישר (שיעור חשוב לחיים, לא?!). כשהמעבר היה מוכן, יעלה החליטה שצריך להוסיף עוד קצת אווירה של ים, והביאה את כל אביזרי הים ששלפה מהארון יום קודם לכן:

IMG_20160426_105723

איזה אתגר! לשפוך כמויות מדוייקות של דבק, למקם את האלמנטים הכבדים, להחזיק אותם במקום בלי שיזוזו…אמיתי הצטרף בהתלהבות רבה לאתגר:

IMG_20160426_110547

עד שהם היו מרוצים (או עד שלי נמאס…נראה לי שהם יכלו להמשיך להדביק לנצח, או לפחות עד שהערימה הייתה נגמרת):

IMG_20160426_110541

לצערי התמונה היחידה של הים המושלם שלנו, רגע לפני הייבוש, יצאה מטושטשת, אבל מקרוב אפשר לקרות כמה זה יפה (נו, טוב, בערך):

IMG_20160426_110551

כבר היינו בשוונג, אז החלטנו להמשיך במסע. כבר בנינו את הפירמידות של מצרים, חצינו את ים סוף, הגיע הזמן לצאת למסע של 40 שנה…במדבר:

IMG_20160426_111432

ללא ספק התמונה האהובה עליי מסשן ההיצירה הזה…הפעם הסתפקנו בחתיכת מאריזת קרטון. שלפנו את קופסת "חול הפסח" שלנו (קמח מצה מעורב בשמן, שיוצר בצק עננים נעים ומשגע), הדבק כבר היה בחוץ, ולנו רק נשאר ללחוץ, למרוח את הדבק ולפזר את החול. כמה כיף:

IMG_20160426_112618

מסתבר שכשמערבבים את חול העננים שלנו עם דבק נוצר מרקם חדש ומעניין להפליא! למרות שאין ספק שהחול היה מספיק מעניין גם בפני עצמו:

IMG_20160426_111619

בסופו של דבר, למרות המכשולים בדרך, יצא לנו גם מדבר נהדר לתפארת:

IMG_20160426_112637

הייתה לנו תוכנית יפה, להוציא את כל אנשי הפליימוביל של יעלה מהפירמידות של מצרים, דרך ים סוף, סיבוב קצר של 40 שנה במדבר ועד למפת א"י הגדולה שלנו, אבל החיים העמוסים של חול המועד השאירו את התוכנית הזאת במגירה בינתיים. זה לא משנה, אין לי ספק שמבחינת יעלה העיקר היה היצירה, והו, כמה שהיא נהנתה להגשים את בקשתה!

הכי הכי כיף לעקוב אחרי הרעיונות של יעלה, הם תמיד לוקחים אותנו רחוק, אפילו עד ים סוף!

מתנות לחג

אפיקומן- מתנות לפסח

בין יתר המנהגים של פסח, פסח הוא בהחלט גם חג המתנות. לא רק האפיקומן, אלא בכלל…אצלנו איכשהו בפסח כל הזמן נותנים ומקבלים מתנות. איזה כיף! את חלוקת המתנות שלנו לחג הפעם התחלנו כמעט שבוע לפני החג עצמו, כשנאיה, חברתנו האהובה (וה-BFF של אמיתי) חגגה יומולדת שנתיים. שברנו את הראש מה לקנות לה, ילדה בכורה, נכדה ראשונה משני הצדדים, אהובה ועמוסת צעצועים…אחרי הרבה מחשבות, גמעט ברגע האחרון, החלטנו שערכת בצק היא מתנה מתאימה שתשמח את נאיה ותראה לה באמת כמה אנחנו אוהבים אותה. עוד כמה דיונים והתלבטויות הביאו אותנו להרכיב את הערכה הבאה:

IMG_20160416_151907

הכותרת שנתנו לה "נאיה ילדת הטבע והפרפרים", שזה תיאור מדוייק של נאיה, וגם לגמרי מתאים לעונה. בערב שלפני חגיגות יום ההולדת הכנתי שלושה סוגים שונים של בצק- ערימה גדולה של בצק חול משובח  (חצי לנאיה וחצי לנו, זה הבצק האהוב עליי, אני חושבת, ואם כבר השקעתי בסינון קפדני מאוד של חול מ"ארגז החול" שלנו…), בצק רגיל בצבע כחול ועוד בצק חדש שניסיתי, בצק לבן ע"ב קורנפלור. בגלל שהתוצאה הייתה…מוזרה, החלטתי לוותר הפעם על המתכון. בקיצור, לא ממליצה. התוצאה היא בצק שקצת דומה לשעווה, די קשה ולא מאוד נוח לעבודה. בצהרי אותו היום, יצאנו לטיול עם שקית גדולה במטרה לאסוף לנאיה חומרים מהטבע לערכה:

IMG_20160416_151953

כמה יפה השלל הזה…בנוסף אספנו בבית עוד כמה אביזרים בהשראת פרפרים:

IMG_20160416_151957

יעלה הוסיפה ברכה והמתנה ניתנה בהמון אהבה. כל כך שמחתי בבוקר שאחרי חגיגת יום ההולדת המשובחת לקבל מאמא של נאיה (שהיא חברה בפני עצמה, וגם היא חגגה יומולדת ולצערי לה עוד לא הצלחנו למצוא מתנה) כמה תמונות של הערכה בפעולה, ביניהן התמונה הבאה:

IMG-20160418-WA0020.jpg

כרגיל, ערכות הבצק שלנו מתגלות כמתנה מוצלחת, שימושית ומהנה. אני חייבת להודות שאני נהנית מהאתגר היצירתי שבהכנת הערכות האלו בהתאמה אישית לא פחות משהמקבלים נהנים לשחק איתה.

כמה ימים אח"כ יעלה הסתובבה אחה"צ בבית חסרת מנוחה. "בא לי לעשות בני חורים". מה זה בדיוק אומר!? לקח קצת זמן עד שהבנו. יעלה רוצה לבנות פירמידה! נפלאות הן דרכי ההגיון של יעלה. הצעתי לה להשתמש בבצק החול שנשאר מהמתנה של נאיה, חומר מושלם לעבודת פרך הנדסית:

IMG_20160419_161455

בשלב הראשון היא החליטה להפוך את בצק החול שלה לצבעוני יותר (בעזרת שאריות בצק קנוי שקיבלנו פעם באיזו ערכה) וגם לגוון עוד יותר את מרקם החול המשגע שלו, באמצעות מגוון חרוזים, אבנים ואוצרות שמצאה. אחר כך, לאט לאט ולא בקלות רבה, נבנתה לה פירמידה:

IMG_20160419_162437

סיפרתי ליעלה שבפעילות שעשיתי עם התלמידים שלי למדתי שאת קצה הפירמידות נהוג היה לצפות בזהב. זה מיד הלהיב את דמיונה. היא אמרה שתביא את טוש הזהב שלה. ניסיתי להגיד לה שאני לא בטוחה אם הטוש יצליח לצבוע את הבצק. כרגיל, היא הקדימה אותי בכמה שלבים וחשבה על דרך נפלאה:

IMG_20160419_163621הצבעים הלחיצים המשובחים של איקאה עזרו לה לסיים את יצירת המופת שלה, "בני חורים" לשמחתה:

IMG_20160419_180420

כאן לא תמו הרפתקאות הבצק שלנו לחג. כמובן שלא וויתרנו על בצק המשחק הכשר לפסח שלנו, הבצק המשובח שהמצאנו בשנה שעברה. לליל הסדר הכנו לכל הילדים בשולחן כדורי בצק כשל"פ, למשחק בזמן ההגדה. לצערי אין לי תמונה טובה של הבצק שחילקנו, אבל בהחלט יש לי תמונות נהדרות (שצילם אבא שלי שצלם המוכשר ושלח לי בדיוק בזמן כדי להוסיף לרשומה!) של אמיתי בזמן פעולה:

26035952583_f6dfd402ed_z

הוא לש, מילא כוסות, העביר בכפות, חתך בסכין (הפעילות החביבה עליו בימים אלה), שתל מרורים ועוד, ושרד ככה בערך 20 דקות מקריאת ההגדה, שזה יותר ממה שציפיתי ממנו, אני מודה:

26612988556_f0463151aa_z

לא רק הילדים קיבלו מתנה. הצד הפולני שלי לא נתן לי להגיד לסדר בידיים ריקות, אפילו שלקנות מתנה לדודה שלי זה קשה יותר מחציית ים סוף…אז הסתפקתי במתנה סמלית, אחת לשולחן החג ואחת לה- קערה ענקית ויפה של לחמניות פסח לכולם, ובקבוק אישי וממותג של חרוסת תוצרת בית (הכנתי שני בקבוקים כאלה, אחד לחמותי האהובה ואחת לה):

IMG_20160422_161601

מלבד כל הבצקים, ניצלנו את חג המתנות הרשמי של המשפחה כדי לקנות לילדים מתנות שרצינו לקנות להם כבר זמן מה. כלומר, ליעלה קנינו מתנה בערך חודשיים מראש, בלי סיבה, וחיכינו להזדמנות מתאימה לתת לה אותה, ולאמיתי מצאנו מתנה מתאימה בערך באותה רמה קצת פחות זמן לפני החג…החלטנו לתת את המתנות כמה ימים לפני החג, כי ידענו שבחג עצמו הם יהיו עמוסים מידי. אז יצאנו לגינה לטקס פתיחת מתנות חגיגי:

IMG_20160419_171649

אפשר לראות די בקלות מה היה לאמיתי בתוך הקופסה…מריצה. כמו של אבא. כמו שהוא ממש ממש רצה:

IMG_20160419_173253

יעלה קיבלה קופסה ענקית של לגו "של גדולים". האמת שלא חשבתי שזה יעניין אותה, אבל לפני כמה שבועות (בסביבות פורים, אאל"ט) היא קיבלה מבן דוד אהוב ערכה קטנה להרכבה וכל כך כל כך נהנתה שמיד ידעתי שזאת תהיה ה-מתנה בשבילה:

IMG_20160419_171833

הערכה הזאת מגניבה ממש. יש בה לגו במגוון צבעים משגע ממש, והמון חלקים מדליקים כמו גלגלים, חלונות, עיניים ועוד:

IMG_20160419_172040

היא מיד התחילה לבנות ומאז לא הפסיקה. יש משחקים שנשארים מתנה מושלמת תמיד. גם לעצמי הזמנתי מתנה. כלומר לילדים, כמובן שלילדים:

IMG_20160424_071837תמונה מזעזעת שצולמה מוקדם מידי בבוקר, עת המתנה שקניתי לי נתנה לי במתנה עוד כמה דקות להתפנק במיטה, והעסיקה את אמיתי שעה ארוכה. עליה, ועל המתנה המשובחת שהזמנתי לילדים משאר המשפחה, עוד יסופר באריכות בהמשך…

בינתיים, נראה לי מספיק מתנות לחג אחד לא?! למרות שאלו בהחלט מתנות מהסוג הטוב, מתנות שהן גם פעילויות וממשיכות איתנו הלאה לשלל משימות, נושאים ורעיונות. אנחנו ממשיכים את פרוייקט הסדר הגדול שלנו. היום כמעט סיימנו את הארגון מחדש של חצר הגורטאות המופלאה שלנו, ואני כבר ממש לא יכולה להתאפק מלהקדיש לה רשומה…אז כנראה שעל זה נדבר ברשומה הבאה. בינתיים מאחלת לכולנו להמשיך להנות מחול המועד, עם מינונים מדוייקים של משפחה, בית, חוץ, מצה, אביב, חירות ושמחה!

 

מאכלי פסח

מבשלים לחג- הכנות לליל הסדר

כן, אני יודעת, אין שום צידוק להעלמות שלי שנייה לפני פסח, רגע לפני (כמעט) ה-חופש בשנה. כרגיל, יש סיבות, אפילו טובות. מהפך הבית הגדול שלנו עבר את חלקו הגדול, נשארו עוד משימות, לא מעט משימות, אבל נראה לי שיש סיכוי מתישהו להראות תמונות…בינתיים, בין הערבים שהעברתי במיונים, סידורים, העברות וארגונים מחדש, את הימים הקדשנו, כמובן, להכנות לחג.

אחד הדברים שהיה לי חשוב להקדיש להם זמן היה מאכלי החג. הילדים שלי, שיהיו בריאים, בררנים באוכל. יש שיאמרו אפילו מאוד בררנים באוכל (אני מדמיינת את ההורים שלי עכשיו צוחקים עם הגורל בשמחה קלה לאיד ולא תוהים בכלל מאיפה הילדים שלי קיבלו את זה…נכון שזה מה שאתם עושים עכשיו?!) ולכן היה לי חשוב מאוד להכין אותם למאכלים המשונים שיפגשו בליל הסדר. חוצמזה, אמיתי ממש בעניין של לערבב המוני דברים ולהכין מגוון "עוגות", שידעתי שפעילות אוכל תהיה להיט.

התחלנו קלאסי ופשוט. מגש מונטסורי של העברת אגוזים במלקחיים מקופסה למגש קרח:

IMG_20160407_154830

אמיתי בחן את המגש בסקרנות:

IMG_20160407_154842

ומיד ניגש לעבודה:

IMG_20160407_154815

במקביל, ליעלה הכנתי מגש גזירה שנועד לדמות מאכלי חג שקצת יותר קשה לדמות באמצעות ארגז מאכלי הפלסטיק שלנו:

IMG_20160411_230801

יעלה (כמו הרבה ילדים בני גילה) מאוד מתלהבת מהיכולת החדשה לגזור בצורה מדוייקת ומתוכננת, וגוזרת כמעט על הזמן. אני משתדלת לאתגר אותה בגזירת חומרים שונים ובמשימות גזירה שונות. כאן היא גזרה חוטי צמר בעוביים שונים ומסוגים שונים- הסגול והאדום לחזרת, החום הבהיר והכהה- לחרוסת. הכוסית השלישית מיועדת לחתיכות המצה- מבריסטול גדול בדוגמת מצה חתכתי ריבועים (בערך) בגודל מצה אמיתית והיא גזרה אותן לפירורים, שיהיו מתאימים לערבוב בתבשיל:

IMG_20160413_091358

זה דרש ממנה הרבה ריכוז, והצמר העבה היה אתגר אמיתי. יופי של תרגול- גם של גזירה וגם של פתרון בעיות. תוך כדי עבודה:

IMG_20160413_095202

ובסיום, כצפוי, היא לא התאפקה ומיד ערבבה:

IMG_20160413_133214

אחרי ששני המגשים מיצו את ייעודם, חיברתי אותם, יחד עם עוד כמה וכמה מצרכים, למגש שלישי. את שני המגשים הראשונים הצגתי לילדים על המדף לשימוש בזמנם החופשי, את המגש השלישי לעומת זאת, חשפתי בפניהם רק כשהיה לנו מספיק זמן לפעילות ארוכה. ידעתי שאחרת צפויה פה אכזבה, שלא לומר אפילו מלחמה:

IMG_20160414_134023

מגוון מאכלי החג:

IMG_20160414_134051בנוסף לחזרת ולחרוסת שיעלה גזרה, אפשר לראות את ערימת הביצים המגוונת שלנו, ולידה (מי) מלח, ערימת "מרור", מצות, אגוזים, וגם כרפס על סוגיו ועדותיו השונים. כדי לעשות קצת סדר במאכלים, ממש לידם חיכתה לה צלחת פסח (ותסלח לי הזרוע על נפקדותה):

IMG_20160414_134105

באופן לא ממש מתוכנן, הייתה לנו עוד תוספת לפעילות האוכל שלנו. תוך כדי הסידור, נזכרתי בירקות הנחתכים שלנו, וחשבתי לעצמי שאמיתי בדיוק בגיל המתאים בשבילם. לא האמנתי כמה שצדקתי. סידרתי לו אותם על מגש, עם קרש חיתוך והסכין שבא עם הערכה:

IMG_20160418_085100

מאז הוא חותך בכל דקה פנויה:

IMG_20160418_085932

אם יש לכם איזה ילד/ה בסביבות גיל שנתיים שאתם עדיין מחפשים לו מתנה לחג- זו יכולה להיות מתנה ממש נפלאה.

אחרי כל ההכנות האלו, הצגתי לילדים את המגש, כמה כלי קיבול גדולים ובלי שאוסיף מילה, הם ניגשו לעבודה:

IMG_20160418_092748

הם שפכו, בהתחלה מדדו כמויות ומהר מאוד עברו לפיזור מאכלים מלא התלהבות, ערבובים ויצירתיות. כשהכלים התמלאו הם נכנסו לתנור, עד שהגיעו אורחים והוזמנות להצטרף להכנת המאכלים:

IMG_20160418_101629

מגוון ילדים, מגוון גילאים (לא כולם בתמונה…) וכולם מצאו את מקומם בין המאכלים:

IMG_20160418_112206

לא בטוחה עד כמה רואים בתמונה, אבל בשלב מסויים יעלה מאוד רצתה להוסיף מים לעסק (מפתיע…). מכיוון שחסתי על חלק מהמרכיבים, הצעתי לה במקום להוסיף קוקוס. ללא ספק גם הוא אחד המאכלים הרשמיים של פסח. מזל ששמרתי בארון חבילת קוקוס שפג תוקפו. גם הוא מיד נמזג ועורבב ונשפך ונילוש ורוחרח ו…שמחה גדולה:

IMG_20160418_112410

כמעט את הכל הצלחנו לאסוף בסופה של החגיגה. רק סיר גדול עם תבשיל פסח טעים נשאר בתנור לארוחה הבאה:

IMG_20160418_112542

כמובן שמאז הספקנו לעבור גם להכנת מאכלי פסח אמיתיים (כלומר, אמיתי הספיק בעיקר לאכול המוני עוגיות קוקוס. יעלה ואני הספקנו לאפות בעצמנו כמה דברים אכילים). אבל הפעילות הזו הייתה ממש הצלחה- גם העסיקה את הילדים ה-מון זמן (קודם כל המגשים, אחר כך הבישולים לבד, הבישולים בקבוצה, התוספת התחושתית המעולה), גם הכירה להם מקרוב את מנהגי הסדר ועל הדרך גם תרגלה מגוון מיומנויות חשובות כמו העברה, גזירה, מזיגה, ערבוב, מיון ועוד.

האם זה אומר שהם יסכימו לטעום כרפס? אני בספק…אבל לפחות הם יידעו מה זה :)

מבטיחה להשתדל יותר בחול המועד, ומקווה להספיק לשתף בכ-ל פעילויות הפסח המהנות והמעניינות שעשינו עוד לפני שהחג יגמר, עם עוד רעיונות מהנים, זמינים, קלילים ומתאימים לשלל גילאים. מאחלת לכולנו ליל סדר נעים וטעים, חג אביבי, שמח, פורח, מסודר ומהנה ככל האפשר!

כשר לפסח

בצק משחק כשר לפסח

כבר חג שלם עבר מאז הכנו בצק ביתי חדש, ללא ספק הגיע הזמן לבצק חדש. נכון, בצק הנצנצים הנפלא שהכנו לפורים עדיין נפלא למשחק, נעים למגע ונשלף לעיתים קרובות, אבל פסח הוא חג שממש דורש בצק. המשחק שלנו בקופסה מלאה בקמח מצה גרם לי לרצות לבחון מה עוד אפשר לעשות איתו, חוץ מקניידלך כמובן (כבר ציינתי כמה אני אוהבת קניידלך, נכון?!), אז הכנו בצק משחק חדש, כשר לפסח. מודה, אני לא בקיאה בהלכות פסח (או הלכות כלשהן, למען האמת), אני לא בטוחה אם זה חוקי, אבל כל המרכיבים כשרים לפסח, אז אני מקווה שזה עובר…

בגדול התבססנו על המתכון שלנו לבצק משחק ביתי מבושל (שמופיע בפוסט על בצק הנצנצים), עם כמה התאמות קטנות. המתכון בסוף הרשומה.

קמח המצה שינה לגמרי את המרקם של הבצק שנוצר, אבל הוא עדיין נעים להפליא, ממכר למשחק ומריח כמו פסח אמיתי. תענוג. סידרנו לנו "הזמנה למשחק" עם אביזרים מתאימים, יעלה הוסיפה קצת העמדה לצורך התמונה:

IMG_20150323_150638

השתמשנו בקופסה מקסימה בצורת פרפר שקיבלתי פעם במתנה ממיכל י. הרחוקה והמקסימה, כאן היא שימשה על תקן חותכן. הוספנו מגוון חרוזים, כפתורים וקישוטים בצורות אביביות מהאוסף שלי ומהאוסף של יעלה:

IMG_20150323_151843

יעלה הוציאה תבנית קרח מאחד המגשים שעל המדף, והכינה גרסה נוספת של קניידלך אביביים (פתאום אני נזכרת שלא סיפרתי פה עדיין על הגרסה הראשונה של הקניידלך שהיא הכינה לנו, זה יגיע בהמשך…):

IMG_20150323_151851

יעלה ביקשה להביא עוד כפתורים, ואם כבר אביזרי היצירה שלי היו פרושים, ניסינו גם להחתים על הבצק. התוצאה די מגניבה:

IMG_20150323_152200

אחרי שהשתעשענו, עברנו למשימה המרכזית- הכנת מצות. האביזרים הנדרשים: בצק משחק כשר לפסח, מערוך, סכין לבצק, כלי ריבועי (אנחנו השתמשנו במכסה של גבינה בולגרית) ו-מסרק כינים!

IMG_20150323_152937

ההכנה פשוטה מאוד ומהנה מאוד- מרדדים חתיכה גדולה מהבצק, מסמנים עליה ריבוע באמצעות הכלי הריבועי שהכינונו מראש:

IMG_20150323_152258

אם הכלי לא מספיק עמוק או חד, מחזקים את הצורה עם הסכין, מיישרים פינות עד לקבלת ריבוע (כמובן שאפשר גם ללכת על מצה שמורה, ולבחור בכלי עגול) ומתחילים לחורר- בכיוון אחד ואח"כ בכיוון השני. זה החלק הכי כיף:

IMG_20150323_153035

אפשר להכניס ל"אפייה מהירה" כמו שיעלה עשתה- איחסנה בקופסה, החביאה, הוציאה והגישה לכל דכפין:

IMG_20150323_152724

וכמובן שהבצק אכיל לחלוטין ולכן בטוח גם לאחים קטנים וסקרנים שכבר מגיעים לכל מקום (כנראה שזה המקום להמשיך את הציטוט מהשורה הקודם "ייתי ויאכל"):

IMG_20150323_153047

אז איך מכינים?!

בצק משחק כשר לפסח

המצרכים הדרושים:

1 חבילה קטנה של קמח מצה (בערך כוס וחצי)

1.5 כוסות מים רותחים

1/4 כוס מלח

1 כף גדושה קרם טרטר (זה כשר לפסח, בדקתי!)

1.5 כפות שמן צמחי

אופן ההכנה:

משמנים טיפה סיר (זה קצת עוזר להדבקויות, לא לגמרי), מערבבים היטב את כל החומרים בסיר. בשלב הראשון מוסיפים רק כוס אחת של מים ולאט לאט להוסיף את החצי הנותר, לפי הצורך. צריכה לצאת עיסה מעט דביקה ונוזלית (מעט!). מדליקים אש קטנה ומבשלים תוך כדי ערבוב מתמיד, עד שנוצר גוש. מורידים מהאש, מעבירים לנייר אפייה שהכינונו מראש על הכיריים, מחכים שיתקרר, לשים היטב ומתחילים לשחק.

אשמח מאוד לשמוע אם ניסיתם ונהניתם, ועוד יותר אשמח לקבל תמונות!

מרגישים את פסח

קופסה תחושתית לפסח

אחרי קופסת האביב המוצלחת להפליא שלנו, הגיעה הזמן להיערך גם לפסח. נקיונות?! לא אצלנו…אצלנו רק מלכלכים (אני מדמיינת את אמא שלי מהנהנת בהזדהות למקרא שורות אלו). אבל מלכלכים בדרך הכי כיפית שיש- קופסאות תחושתיות! לא לקח לי הרבה זמן הפעם לבחור את הבסיס לקופסה, זה היה די פשוט:

IMG_20150315_155705-001

קמח מצה, הרבה קמח מצה. מכיוון שאנחנו לא נמנים על המקפידים, ניצלתי חיסול מלאים של טרום חג וקניתי כמה חבילות של קמח מצה חמץ (כן, כן, קיים כזה דבר) במחיר זול ולהפליא, וניצלנו אותו היטב לכמה פעילויות. רוב הקמח נשפך אחר כבוד לקופסה הגדולה שלנו. זה הזמן להתוודות- אני אוהבת קמח מצה. ממש. אני אוהבת את הריח שלו ואוהבת את הטעם שלו. אני אוהבת מצות, קניידלך ואפילו לחמניות של פסח (שבח"לי טוען שהן מקור כל הרוע בעולם, בערך). את האביזרים הוספנו לאט לאט, בהדרגה, תוך ניסוי, חיפוש ולמידה. התחלנו בגביע של אליהו הנביא (כלומר יובל ענבים, בשמו הרשמי):

IMG_20150315_155807-001

הוא לבדו (כלומר יחד עם שתי כפות ידיים) העסיק את יעלה יפה זמן ארוך למדי. לאט לאט היא הוספה גם כף, וגם את תוש. אביזר כשר לפסח למהדרין:

IMG_20150315_160220-001

חלק מהאביזרים הוכנו על ידי מראש במקומות אסטרטגיים שיעלה תוכל לגלות אותם, חלק היו הברקות שלה. האגוזים שייכים לקבוצה הראשונה. הם נשארו אצלי כשארית מקופסת ה"הכנס-הוצא" שהכנו לאחיין שלי ליומולדת שנה, לפני כמעט חצי שנה, וחיכו לזמנם (אם כי להסביר את ההקשר המדוייק שלהם לחג היה מאתגר למדי). הקשקשן בדוגמת חיפושית שייך לקבוצה השנייה, והוא נשלף מקופסת כלי הנגינה על ידי יעלה, כדי להעסיק את תוש, באווירה אביבית:

IMG_20150315_160529-001

אחר כך יעלה רק רצתה לשפוך ולהעמיס, לשפוך ולהעמיס, בלי לחשוב יותר מידי. תבנית קאפקייק סיפקה את הרצון הזה:

IMG_20150315_161137-001

כמובן שלא הכל קרה בבת אחת, שיחקנו קצת, סגרנו, המשכנו, הוספנו, הוצאנו, הזזנו. בשבת אחה"צ הקופסה זכתה לבילוי עם חברים, וגם עם תוש, יעלה ואבא, אצלנו בסלון. אז קעריות ממגירת כלי האוכל של יעלה וגם כל אביזרי הפיקניק שלה נוספו:

IMG_20150321_163735-001

אחרי שנהננו נטו מהחלק התחושתי, עברנו לאווירה קצת יותר לימודית. שלפנו מהמדף את ההגדה של פסח שיעלה קיבלה במתנה בליל הסדר בשנה שעברה. מדובר כמובן בהגדה לילדים, עם "איורי" פימו מקסימים ועם תמצית די ממוקדת של הסיפור. יעלה נכנסה לזה מיד:

IMG_20150319_161052

האמת שהופתעתי לגלות עד כמה היא נכנסה לזה. היא לא ממש מסכימה לקרוא אף סיפור אחר…משתדלים לזרום גם הבחירות המוזרות. כמובן שלקחנו את זה לכיוון היצירתי. קראנו על המאכלים המסורתיים של ליל הסדר, צבענו צלחת פסח מקרטון (ממקסטוק, כמובן) בצבעי מים:

IMG_20150322_094551-001

כשהצבע התייבש פתחנו את ארגז האוכל (המאובזר היטב) של יעלה וניסינו למצוא התאמה לכל אחד מהמאכלים המסורתיים. בחלק נצמדנו למקור, בחלק אילתרנו:

IMG_20150322_131710-001

כמובן שאחרי שהצלחת הייתה מוכנה יעלה הייתה חייב לגשת מיד למלאכת הבישול. מזל שבעולם דמיוני קמח מצה יכול להיות כל דבר. מים, מלח, קמח, אש. מה שרק רוצים:

IMG_20150322_132133-001

נושא אחרון שנאלצנו/בחרנו להתמודד איתו בתוך הקופסה (המשכנו עם נושאים אחרים בפורמטים אחרים, אל דאגה)- עשר המכות. נושא מורכב וטעון, בדיעבד- קצת יותר מידי (תיכף פירוט). כמובן שצנזרתי, ריככתי ועידנתי, בשילוב התמונות המקסימות שבספר. ייתכן שפנייה קלה ליוטיוב בנושא הייתה הטעות, בכל מקרה…בחרנו לייצג כמה מכות יותר עדינות וקלות וויזואלית:

IMG_20150322_133203-001

צפרדע, כינים (מסרק כינים שמופיע במערכה הראשונה וגו'), ברד (אבנים קטנות ולבנבנות/שקופות, אחרי שדיברנו על זה שברד זה קצת כמו לזרוק קרח על מישהו, זה כמו לשפוך מים, רק כואב…) וארבה (פחות או יותר, אל תתפסו אותי בהגדרה הזאולוגית). בלילה אחרי שהוספנו את האביזרים האלו לקופסה יעלה לא ישנה חצי לילה. רק בבוקר שאחרי גיליתי שזה קרה כי היא פחדה שיהיו לה המוני צפרדעים במיטה…נסתרות הן דרכי המוח של ילדים.

יש עוד כמה אביזרים שלא זכו לתמונה ראויה: פרמידה מקלקר ופרמידה מקרטון לצביעה, כמה נוצות צבעוניות ונר לביעור החמץ ועוד כמה שבטח עוד יצוצו בפוסטים הקרובים…

אני חושבת שזו הייתה הקופסה שהרכבנו הכי לאט בהיסטוריית הקופסאות שלנו. הוספנו משהו, עשינו כמה דברים אחרים, דיברנו, קראנו, שמענו שירים, ראינו סרטונים (אחד מפרקי הפסח של "פרפר נחמד" הוא הלהיט הנוכחי אצלנו), ואז חשבנו על עוד אביזר מתאים, הוספנו אותו, וחוזר חלילה. זו הייתה חוויה שונה ומבחינתי גם מאוד נחמדה. הרגשתי את תהליך הלמידה וגם תהליך החשיבה והיצירתיות אצל יעלה, כך שמבחינתי כבר השגתי את המטרה, עוד בטרם הקופסה הייתה מוכנה. העובדה שהיא, ותוש לא פחות ממנה, נהנים מאוד מהקופסה ומתעסקים בכל מה שסביב פסח בלי הפסקה היא רק בונוס נחמד ביותר…

יש עוד שבוע וחצי עד פסח, ורשימת הפעילויות שלנו הולכת ומתארכת. לחג הזה יש כל כך הרבה מנהגים, מסורות וסיפורים שמאגר הרעיונות פשוט בלתי נדלה. מה אתם עושים לקראת פסח?!