פסח דרך הידיים

בשבוע האחרון יצא לי לבלות לא מעט זמן 1:1 עם אמיתי. זה לא קורה הרבה. לא מעט כמו שזה קורה עם יעלה, אבל לא הרבה. הספקנו הרבה דברים בזמן הזה, שבא במנות קטנות, אבל…מדהים כמה אפשר להספיק רק עם ילד אחד (בטח עכשיו כל האמהות לארבעה שקוראות אותי צוחקות עליי בלב…).

את אחד הזמנים האלו הקדשנו לחיפוש אחרי "עיניונים" חדשים לאמיתי. כלומר, אטרקציות חדשות למדפי הפעילות שלנו. מהיכרות קרובה עם הנפשות הפועלות, התחלנו את החיפושים בקופסת החומרים התחושתיים שלנו, בה נשמרים כל החומרים התחושתיים המשומשים שלנו, וגם כמה חדשים שמחכים לתורם. ראשונות משכו את תשומת ליבו של אמיתי אבנים:

איך זה קשור לפסח? זה לא. בכלל לא. אבל זה כל כך משמח את אמיתי, שזה לא ממש משנה. כשהקופסה הייתה מוכנה, אחרי שהוא פתח את האריזות (בהחלט ב"טופ 5" פעילויות החביבות עליו כרגע..וכן, מן הסתם, לא מדבר באבנים טבעיות, אלא בחבילות אבני נוי שנועדו לדקורציה), שפך את תכולתן, ערבב, מיין, ושוב ערבב…הוא שיחק בה קצת, ואז מיהר להמשיך הלאה לבדוק אותו את שאר ההפתעות שבקופסה הגדולה. הוא התביית על שקית מלאה תערובת משונה, אני די בטוחה שהיא הייתה מורכבת מקוסקוס, או בורגול (את שניהם אני לא ממש מבשלת, אז אני לא סגורה על זה) ו"טחב" בכאילו, שהיו חלק מקופסת הנחשים שהכנו אי אז בקיץ. אמיתי התלהב עד אין קץ מהשקית ולא הצליח להתעניין בשום דבר אחר (ובעל רלוונטיות כלשהי לפסח) שהצעתי לו. אחרי כמה דקות של התעקשות החלטתי להפוך את הלימון ללימונדה. אמנם זה חמץ, אבל הכל עניין של הגשה:

ארבע כוסות, זה לגמרי פסח, לא?! הרבה זמן לא היה לנו פה מגש מזיגה מוצלח, וזו הייתה הזדמנות נהדרת. שידכנו לתערובת המוזרה משפך, ארבע כוסיות פלסטיק ומגש עמוק, וזה, הכל מוכן:

אתגר לא פשוט, למזוג מהמשפך הזה, במיוחד עם הירוקת…לאט לאט דגתי החוצה את רוב הטחב (שעשה את עבודתו נאמנה אז במגש, שעסק בנושא ההסוואה, אבל פה קצת פחות השתלב). ואמיתי המשיך לשכלל את הטכניקה, על ידי ניסוי, טעיה ותהיה. פעם בהסבה לימין:

ופעם בהסבה לשמאל:

המגש הזה העסיק אותנו שעה ארוכה, ארוכה. הוא מלכלך להפליא, מלא למידה ומיומנויות וכיף להפליא לכל ילד בן 2-3 שפגשתי עד כה. בשלס מסויים אמיתי החליט לשלב את שני המגשים המוכנים יחד, וכל כך נהנה מהאתגר שבמזיגה עם אבנים גדולות בתוך המשפך. חייבת להודות שזה היה משעשע לצפייה:):

הכנו עוד קופסה אחת, נהדרת במיוחד, באותה פיסת זמן זוגית, כזו שהובילה אותנו לפעילות ממש נהדרת שנמשכה גם כשיעלה חזרה וגם בימים הבאים, אבל את זה נשאיר לרשומה הבאה…

בינתיים, רק עוד פעילות תחושתית אביבית וקטנה שעשינו בזמן זוגי אחר, במהלך עבודה בגינה. אמיתי התחיל להשמיד את צמח הרוזמרין האהוב שלנו. למרות שיש לנו הרבה יותר רוזמרין ממה שאי פעם נשתמש, אני עדיין מאוד אוהבת אותו וחסה על שלומו. זוכרות את הדיון על "למה ללמוד על חלקי הפרח"? אז שוב גייסתי את התיאוריה לצידי:

הוצאתי את המכתש והעלי החדשים והיפים שקניתי לא מזמן במבצע משתלם במיוחד באחת הרשתות הגדולות (נכון, יש לנו כבר צמד חמד בחצר הגרוטאות, אבל הוא…גרוטאה. וזה, חדש, יפה, נעים ונקי. טוב, התאהבתי בו, אין לי תירוץ טוב באמת לזה שקניתי אותו. אבל קניתי אותו, ונהננו ממנו מאוד:

אמיתי מצא סיבה בונה יותר לקטיף שלו, והוסיף גם עלי זעתר לתערובת. אחר כך תיעלנו את כל האנרגיות לריסוק. כמה שזה משחרר:

וכמה טוב זה מריח! לשמחתנו תוך כדי ה"משחק" אבא הגיע להדגים לאמיתי בדיוק איך משתמשים במכתש ועלי:

אז נכון, אלו לא ממש פעילויות פסח קלאסיות, אולי הן אפילו די רחוקות מזה, אבל איכשהו, הן השתלבו ממש נהדר בתוך ההכנות שלנו לפסח, מעבר לזה שהן היו בילוי נהדר לזמן האיכות של אמיתי ושלי, וסיפקו לו המון הזדמנויות נהדרות לנצל את כל האנרגיות שלו לדברים תחושתיים, חיוביים ונעימים.

בין לבין הספקנו להתכונן (חלקית לפחות) ל"גראז' סייל" קיבוצי נחמד שמתוכנן למחר. מיינו חלק גדול מהבית (כמובן שתכננו יותר, אבל אני משתדלת לפרגם לעצמי על מה שהספקתי יותר משאני מקטרת על מה שלא הספקתי…), וכל מה שלא בשימוש יוצע למסירה מחר, באירוע "בתים פתוחים" נחמד. אם במקרה אתם באיזור, מוזמנים לקפוץ להגיד שלום! נתראה עוד לפני החג, עם פעילות פסח נהדרת ממש שהיא גם קופסה תחושתית, גם הזמנה למשחק סוציו דרמטי נפלא וגם יופי של הזדמנות להכיר היטב את ההגדה.

סיפור של חול ושל קרח

%d7%97%d7%95%d7%9c-%d7%95%d7%a7%d7%a8%d7%97-%d7%a0%d7%95%d7%a4%d7%a9%d7%99%d7%9d-%d7%95%d7%9e%d7%9e%d7%9c%d7%99%d7%a6%d7%99%d7%9d-%d7%97%d7%9c%d7%a72

נכון, ט"ו בשבט כבר ממש מעבר לפינה, ובחיי שיש לי כמה דברים נחמדים ממש לשתף, אבל לפני זה, אני ממש חייבת לשתף בחוויות מהיום השלישי והאחרון לחופשת החורף הצפונית שלנו, בעיקר בשל ההמלצה החמה מאוד שמסתתרת בין החוויות שלנו. האטרקציה המרכזית ביום השלישי הייתה בערך הדבר היחיד שתכננו מראש, ברגע ששמענו על המקום המופלא הזה:

31-img_20170128_122552

השותפה שלנו לחופשה גילתה את המקום הזה, וכמובן שאני מיד מיד התלהבתי. מתחם חול. מה אפשר עוד לבקש? נו, טוב, אולי אפשר גם לבקש שהוא יהיה ברמת הגולן, בסופ"ש הכי מושלג של השנה?! אז ביקשנו. וככה יצא. אחרי התארגנות ופרידה מהמלון, שמנו פעמינו לעבר הרמה המושלגת. כבר ביציאה מכפר גלעדי הציצו אלינו פסגות מושלגות מכל עבר, וככל שהתקדמו במעלה הרמה, אחוז הלבן עלה איתנו. אבל, הי, אנחנו פה קודם כל בשביל החול:

24-img_20170128_114019

מתחם "החול יכול" בקיבוץ עין זיוון הוא יוזמה מקסימה של זוג שחלם על חול, והגשים. מדובר באולם סגור, לא מאוד גדול, אבל עמוס להפליא בפעילויות. הפעילות נמשכת שעתיים- נכנסים כקבוצה, מקבלים הסבר קצר על המקום, על הפעילויות המוצעות ועל הכללים, ואז עוברים באופן חופשי בין התחנות השונות. כמו שרואים בתמונה הראשונה, אמיתי גילה את ארגז החול הענק ואת שפע הכלים המוצעים למשחק בו, וכל שנדרשנו לעשות פחות או יותר היה להוציא אותו משם אחרי שעתיים:

27-img_20170128_114604

יעלה, לעומת זאת, לא פספסה אף תחנה בדרך, למשל, שלושה שולחנות למשחק בשלושה סוגים שונים של חול- חול קינטי, בצק קינטי ו…מממ, עוד סוג מגניב שאני לא ממש זוכרת את שמו, אבל הוא אחר ונפלא:

29-img_20170128_121705

פינת יצירה בחול צבעוני:

28-img_20170128_120731

התנסות בצביעת חול (זה היה כיף!!! הבטחתי שננסה את זה בקרוב בבית עם צבע מאכל באבקה, נדווח):

32-img_20170128_123117

משחק בשולחן אור (הרבה יותר שווה מהנסיון שלנו בנושא…וכן, בתמונה זה אמיתי, שממש רגע לפני היציאה עשה בדיקה מהירה לשאר האטרקציות), עם מסך שמציג את היצירות שנוצרות על השולחן:

36-img_20170128_125405

אבל ללא ספק, ה-להיט, מבחינת יעלה, מבחינתי ולכמה דקות אפילו מבחינת אמיתי, היה חדרון קטן, צדדי ומבודד, מלא מלא קסם:

25-img_20170128_114148

חדר חשוך, בתוכו 5 קופסאות עץ עמוקות, כל אחת מוארת בצבע שונה, ומלאה בחול ים רך ונפלא, בצבע תואם לתאורה. כמה נהדר זה??????! וכאילו זה לא מספיק נהדר בפני עצמו, לצד קופסאות העץ, יש עוד פינה:

26-img_20170128_114217

נכון, קשה לראות בתאורה העמומה, אבל זה עדיין יפה…מדובר בקופסאות עץ (עוד קופסאות עץ! כבר הזכרתי שאני אוהבת קופסאות עץ?!) מלאות בהמוני חלקים למשחק דמיוני- פליימוביל, בעלי חיים, רקעים שונים, הרי געש, הרי שלג ועוד ועוד הפתעות. הזמנה מושלמת ליצירת עולמות דמיוניים:

34-img_20170128_124218

וכמה שהחול נעים:

35-img_20170128_124356

בתום השעתיים היינו האחרונים לעזוב את המקום, והפרידה לא הייתה קלה, בכלל:

30-img_20170128_121756

מזל שבחוץ הייתה עוד אטרקציה תחושתית מדהימה:

37-img_20170128_131105

אחרי משימת חילוץ קצרה של הרכב שלנו, התפנינו לכיף קפוא:

38-img_20170128_131635

לאמיתי קפא האף אחרי כמה דקות, יעלה לא הסכימה להיפרד גם הפעם:

39-img_20170128_131705_1

אחרי שאפילו לנו נהיה קצת קר, עשינו דרכנו הביתה, ממש מחו"ל:

40-img_20170128_132930

עם עצירה אחרונה לנשנושים, כלומר, לפרצופים:

41-img_20170128_144513

חזרנו הביתה, מאוד מאוד עייפים, ומאוד מאוד מרוצים. מי היה מאמין, לפעמים חופשות זה דווקא דבר נחמד…

גדליהו והמיסטוק

%d7%9e%d7%99%d7%a1%d7%98%d7%95%d7%a7-%d7%aa%d7%a4%d7%95%d7%97%d7%99%d7%9d-%d7%a0%d7%99%d7%a1%d7%95%d7%99-%d7%aa%d7%97%d7%95%d7%a9%d7%aa%d7%99-%d7%9c%d7%a8%d7%90%d7%a9-%d7%94%d7%a9%d7%a0%d7%94

בתקופה האחרונה הכתיבה לא כל כך זורמת לי. יש תקופות שזה בא בקלות, ויש תקופות שלא. יש תקופות זה כי אין מה לכתוב, ויש תקופות שזה כי יש יותר מידי ולא יודעים מאיפה להתחיל…אבל גם בתקופות שממש קל לי לכתוב, עדיין קשה לי למצוא שמות קולעים לרשומות שלי. ממש אתגר, לתמצת הכל ב2-3 מילים, שירמזו על תוכן הרשומה, שיהיו מעניינות ומושכות מספיק בשביל להזמין ללחוץ עליהן, אתגר רציני. ברשומה הזו, לראשונה מזה הרבה מאוד זמן, התחלתי מהכותרת. כי כששאלתי את ד"ר גוגל היקרה איך אומרים oobleck בעברית, התשובה המלומדת הייתה "מיסטוק". ולא סתם, אלא על שם גדליהו, והמיסטוק, כמובן. הספר הזה, של ד"ר סוס (בתרגום לאה נאור, שאחראית, כנראה, על המילה הנהדרת הזאת. גם באנגלית, אגב, השם לקוח מכותרת הספר הנ"ל), הוא ללא ספק אחת הקלאסיקות של ילדותי, ומאוד שיעשע אותי לגלות שהוא הוליד מילה אמיתית ומדעית בשפה העברית. ועם גדליהו שמיד התחבר לי לצום גדליה, מיסטוק לראש השנה מצא בהחלט את הכותרת הראויה.

ולמה כל כך התלהבתי? כי המילה "מיסטוק" מתארת בצורה כל כך נהדרת את הדבר הזה שעשעינו, שממש בלתי ניתן לתיאור. זה התחיל כשחיפשתי רעיון חדש לבצק לראש השנה. בשנים הקודמות עשינו בצק תפוחים ובצק דבש, שניהם היו נהדרים ומוצלחים (וניתן למצוא את המתכונים המלאים ברשימת הרשומות לראש השנה), אבל כמו שרציתי לגוון. במהלך החיפושים נתקלתי במתכון הזה, ל- apple oobleck, והחלטתי שאת זה אני רוצה לנסות השנה, למרות שזה לא ממש בצק. אספתי את המרכיבים:

img_20160916_110833

המרכיבים ההכרחיים הם קורנפלור ורסק תפוחים. כל השאר זה בונוס. אנחנו הוספנו צבע מאכל אדום (שמכפיל ויותר את כמויות הלכלוך שזה מייצר) וקינמון. ערבבנו בקערה:

  • חבילה קטנה של קורנפלור (200 ג')
  • 2 צנצנות קטנות של רסק תפוחים ללא סוכר (אפשר לשחק עם הכמויות, עוד צנצנת הייתה מביאה לצורה יותר "נוזלית" ופוטוגנית בעיני, אבל חששתי שהיא תרתיע את יעלה)
  • 1/4 כפית צבע מאכל אדום באבקה
  • 1/4 כפית קינמון

וזה הכל. המיסטוק שלנו מוכן:

img_20160916_104704

אז מה זה בעצם מיסטוק?

כפי שמסבירה לנו וויקי היקרה, במדעית/פיזיקלית מיסטוק הוא נוזל לא-ניוטוני. בפועל, מיסטוק הוא חומר שהוא לא בדיוק נוזל ולא בדיוק מוצק, או יותר נכון, שהוא גם נוזל וגם מוצק, תלוי בתנאים. המיסטוק הוא לא בדיוק בצק משחק קלאסי. אי אפשר ללוש אותו (כי הוא מוצק) או לחתוך בחותכנים (כי הוא נוזל). הכנו כבר כמה פעמים "בצקים" כאלו על בסיס קורנפלור, ובכל פעם התאכזבתי. עכשיו, כשהכנתי את שיעורי הבית מראש, התייחסתי אל המיסטוק בצורה הראויה- ניסוי מדעי תחושתי:

img_20160916_105017

וככזה, הוא באמת פשוט מושלם:

img_20160916_104912

מאוד קשה להעביר את העניין בתמונות. זה נראה כמו כתם שנוזל, אבל כשנוגעים בו הוא לגמרי מוצק. אמיתי מצא דרך מעניינת (ואופיינית להפליא) להמחיש את העסק:

img_20160916_104757

הוא בדק את התחושה על הרגליים, ואז נעמד:

img_20160916_104807

(ואל תתנו למכנסי הפיג'מה של יעלה להטעות אתכם, זה אמיתי…הם בדיוק סיימו משחק ארוך מאוד ב"לקום וללכת לישון" שיעלה אירגנה להם בזמן שאמא חיכתה שהאקמול יעלים לה את המיגרנה). נכון שזה נראה כיף?!?! לאט לאט הוספנו גם כמה אביזרים:

img_20160916_110055

מגש מאפינס ואביזירי ראש השנה קטנים לקישוט. איזה עוגות מפוארות נוצרו שם:

img_20160916_105833

ובשכבות:

img_20160916_110411

גם צלוחיות התפוח הקטנות שרכשתי בסטוקיה אקראית מצאו את מקומן במשחק:

img_20160916_105923

מקלות קינמון ועוד שלל כלי עבודה שימשו נרות והעסיקו את הילדים ברצינות רבה שעה ארוכה:

img_20160916_111748

אחרי פחות או יותר שעתיים של התעסקות (אפשר לראות שהוספנו לחגיגה גם בצק משחק "רגיל", סגול, ששלפנו מהמקרר, כי יעלה כבר נכנסה לעניין וממש רצתה לשחק באביזרי הבצק הקלאסיים) התחלנו לנקות ולסדר. זה היה פשוט משציפיתי. את הפעילות כולה עשינו על ווילון אמבטיה גדול, אבל כמובן שהיו אינסוף פירורים מסביב. בגלל האופי המיוחד של המיסטוק, הוא יחסית ממש קל לניקוי, ובטיאטוא אחד נעלמו כל הפירורים. את הצבע היה קצת יותר קשה להוריד (מזל שאמיתי התעקש להשרות את עצמו 40 דקות נוספות בגיגית/מקלחת ויצא בצבע טבעי), אז אם אתם מעדיפים ניקיון קל- וותרו על הצבע, תתמקדו בריח החגיגי ובפעילות הכל כך כל כך מוצלחת הזאת! המיסטוק קצת מתייבש במהלך העבודה. אפשר להוסיף לו עוד רסק. אני לקראת הסוף עשיתי ניסוי והוספתי לו קצת סבון כלים בריח תפוחים שקיבלתי באיזה מבצע מהסופר. זה הופך אותו ללא-אכיל (קודם הוא היה ממש לא טעים, אבל בהחלט אכיל), ועם מרקם טיפה יותר דביק, אבל מעניין. אולי בהמשך ננסה גם את הכיוון הזה, בלי הרסק. שמרתי אותו בקופסה אטומה במקרר, נאני בטוחה שעוד נחזור אליו.

אפשר ליצור מיסטוקים מעניינים משילוב של כלמיני נוזלים עם קורנפלור- מים, סבונים למיניהם, צבע גואש וכו'. כל נוזל יתן אפקט קצת אחר וייצור חקירה מעניינת אחרת. מה דעתכן על מיסטוק על תקן בצק לחג? אם ניסיתם בבית מוזמנות ומוזמנים לשלוח את התמונות לתחרות הבלוגולדת, כל הפרטים ממש כאן!

 

רשימת ציוד

משחק יצירתי-רשימת קניות-מסיבת המאה

את הרשומה הראשונה בסדרה "רשומת המאה" ובחגיגות המסיבלוג אני מקדישה לשתי חברות אהובות- רעות ורותם. שתיהן רמזו לי, בהקשרים שונים, שרעיונות לפעילויות זה נחמד מאוד, אבל להן "אין את כל הג'אנק הזה בבית" וקשה לאלתר ככה פעילויות נחמדות. אז בהשראתן ובהשראת רשימות דומות בבלוגים שאני אוהבת, הכנתי את הרשימה הבאה. אני מזהירה, זה ארוך. לא כי הרשימה כל כך ארוכה, אלא כי השתדלתי מאוד להסביר למה צריך כל פריט ולתת כמה שיותר דוגמאות מהבלוג לשימושים אפשריים. כמובן שחיפוש קל בפינטרסט יספק עוד שפע רעיונות לשימוש בכל פריט, ממליצה בחום. וכמובטח- בסוף הרשומה מחכה הפתעה:

מה כדאי שיהיה בבית בשביל משחק יצירתי עם הילדים

הכוונה לא למשחקים קנויים (גם על זה יש לי רשומות המלצות בקנה) ולא לאביזרי משחק ייעודיים מחנות הצעצועים, אלא לכאלו שאני קונה "על הדרך" ומשתמשת בעיקר למשחקים. מצרכים כאלו, שמאפשרים מגוון גדול של אפשרויות משחק במינימום כסף. לנוחיותכן, חילקתי את הרשימה לפי חנויות רכישה מומלצות:

מזווה (או: מה כדאי לקנות בסופר, ועדיף לבקר לצורך הרכישה הראשונית בסופר הכי זול שבסביבה):

IMG_20150805_115955

קמח– קמח הוא הבסיס לאינספור פעילויות תחושתיות נהדרות. רוב בצקי המשחק שאנחנו מכינים מבוססים על קמח (יש גם גרסאות לרגישים לגלוטן, אם זה המקרה-וותרו, מן הסתם, על הקמח) וגם חול הירח שהכנו בשבוע שעבר, והרבה מהמאפים האמיתיים שאנחנו אופים ולפעמים גם משחקים בו סתם ככה, כבסיס לקופסה תחושתית. נהדר גם למלא בו בלונים ו…חייבים קמח, בקיצור.

מלח– עוד חומר תחושתי בסיסי. בצק המשחק הביתי המוכר ביותר הוא בצק מלח, וגם במתכונים אחרים (וטובים יותר, אם יורשה לי), ישנן כמויות לא מבוטלות של מלח, שנועדו, בין היתר, להפוך את הבצק ללא טעים (ספרו את זה ליעלה, ש'מלוח' הוא בהחלט הטעם האהוב עליה). מלח הוא גם בסיס נהדר לקופסה תחושתית- מלח שולחן או מלח גס ואביזר חיוני בשלל ניסויים ופעילויות מדעיות מעניינות.

סודה לשתיה– גם הסודה לשתייה מככבת באינספור מתכונים תחושתיים. בשילוב עם מים היא יוצרת אדמת משחק מלאכותית נהדר, וביחסים שונים גם בצק משחק מעניין, בשילוב עם חומץ היא יוצרת פיצוצים מרהיבים והיא גם נהדרת לבישולים ועוד יותר לניקיונות. בתמונה רואים חבילה סטנדרטית, קטנה, אבל הרבה יותר משתלם לקנות סודה לשתייה במשקל בחנויות התבלינים. זה זול (סביבות ה-20 ש"ח לק"ג) ונשמר היטב.

צבעי מאכל– כי מהם החיים בלי קצת צבע?! כמעט כל פעילות שלנו מלווה בצבע מאכל, כי הילדים שלי (בעיקר אמיתי, אבל לעיתים קרובות גם יעלה…) בהחלט עדיין בשלב בו הם מתנסים עם כל החושים, כלומר, גם טועמים. למי שחושש מעניין הבריאות- מדובר בכמויות מזעריות, הילדים טועמים ולא אוכלים, ולמי שממש מוטרד- יש צבעי מאכל טבעיים, שאמורים להיות הרבה יותר ידידותיים (וגם ניתן להפיק צבעים בבית, אבל זה כבר לרשומה אחרת). לנו יש בבית את כל הסוגים- צבעים זולים באבקה, צבעים נפוצים בנוזל וצבעי יוקרתיים בג'ל. לכל סוג היתרונות שלו. אם המטרה היא משחקית בלבד- אני לא ממליצה להשקיע בצבעי ג'ל. הם יקרים וגם מלכלכים יותר (כל צבעי המאכל מלכלכים, זה חלק מהעסק, אבל האחרים מתנקים די בקלות, הג'ל דורש יותר), חזקים יותר וקשים יותר לתפעול. האבקות זולות, נהדרות לערבובים ומהוות ניסוי בפני עצמן, אבל מאוד נוטות להתפזר. אין גבול למה שאפשר לצבוע עם צבעי מאכל, למשל- בצק משחק, קצף סבון וגם קצפת סבון, בסיסים לקופסאות תחושתיות כמו מלח גס או קוקוס, מים ואפילו חלב.

שמן צמחי– משהו שאני מניחה שיש בכל בית, אבל אם כבר עושים קניות, שלא נשכח…בכמויות קטנות, הכרחי ליצירת בצק נעים. נהדר גם לניסויים מדעיים, ליצירת חול ירח ועוד. בכל מתכון שממליץ שימוש בשמן תינוקות, אני מחליפה בשמן צמחי (אצלנו זה לרוב שמן קנולה, אבל זה לא באמת משנה) כדי להפוך את המתכון לאכיל.

IMG_20150805_114547

אורז– היום אני שמחה שיש לנו המון אורז בבית, כי נאלצתי להטביע את פלאפוני האהוב בערימה נאה של אורז אחרי שהטבעתי אותו אחר כבוד בשירותים, אבל בדרך כלל, אורז הוא הבסיס המועדף עליי לקופסאות תחושתיות- הוא נעים למגע יותר מכל בסיס אחר, הוא לבן ולכן נייטרלי, הוא לא מלכלך את האביזרים שבאים איתו במגע, יחסית קל לאסוף אותו כשהוא מתפזר ואפילו יש לו צליל נהדר. עד עכשיו חששתי להציג אותו לאמיתי, ורק יעלה נהנתה ממנו, אבל לאחרונה גם הוא התנסה וזה עבר בשלום. הכנו איתו מדורת ל"ג בעומר ופויקה וגם המחשה בנושא הגשם ועוד לא מעט קופסאות מאולתרות, שסתם נועדו לעשות נעים.

קורנפלור– קורנפלור הוא קסם בתחפושת. יש לו כל כך הרבה תכונות מדהימות, בעיקר היכולת שלו להיות מוצק ונוזלי פחות או יותר באותו זמן. הוא קלאסי ליצירת "סליים" (גועל נפש?) ביתי זריז, הוא נהדר ליצירת בצק שונה מהרגיל, משדרג בצקים ייחודיים נוספים, קצף סבון ועוד, הוא מלכלך להפליא וכיף לפחות באותה מידה.

קוואקר ו/או סוגים אחרים של "אבקות" אכילות- קמח מצה/תפו"א/תירס, אבקות מהירות הכנה (פלאפל, עוגה וכו'), פרורי לחם, קוקוס- כאן גיוון וזמינות הם שם המשחק. כל החומרים הללו יכולים להיות נהדרים ליצירת בצקי משחק חדשים (מהראש או ממתכון אינטרנטי), כמו הבצק הכשר לפסח או בצק הקוואקר שאנחנו הכנו, הם מעניינים ומגוונים כבסיס לקופסה תחושתית- כל אחד מהם מוסיף מרקם אחר, ריח אחר, טעם אחר לקופסה, אפשר ליצור איתם עולמות דמיוניים, ליצור בלוני/שקיות תחושה שונים, אפשר להכין דייסות, אפשר לנסות מתכונים אכילים באמת…בקיצור- אם אתם נתקלים באיזה מבצע מעניין, באיזו שארית, באיזה שכן שרוצה להיפטר ממלאי- תקפצו על ההזדמנות, ותבואו לשאול אותי מה לעשות עם זה. יותר טוב- תשאלו את הילדים. אחרי ניסיון אחד או שניים עם משחקים תחושתיים, יהיו להם רעיונות שיפתיעו אתכן. אפשר לראות שאצלנו הקוואקר מככב, גם כי הילדים שלי מאוד מאוד אוהבים קוואקר (בעיקר כמו שהוא, אבל גם בעוגיות וכו') וגם כי יש לו יתרונות בריאותיים, בעיקר בתחום טיפוח העור, נושא מאוד בעייתי אצלנו (מקלחות קוואקר מככבות אצלנו על בסיסי שבועי לאחרונה).

קטניות יבשות– גם פה- מה שזול, מה שמתאים לנושא או לתחושה שמנסים ליצור. עם אמיתי אני עוד נזהרת מהשימוש בקטניות, אבל מאמינה שמאוד בקרוב נתחיל שוב. אנחנו התחלנו את דרכינו בעולם הקופסאות התחושתיות עם קופסה ירוקה מלאה אפונה יבשה. מאז הייתה לנו קופסת ראש השנה על בסיס תירס, קופסה אוסטרלית על בסיס שעועית ועוד ועוד. אנחנו גם מבשלים איתם מרקים דימיוניים, יוצרים איתם ועוד.

פסטה– גם כאן, מה שזמין וזול. לפסטה באמת יש אינספור שימושים משחקיים, ולכל צורה יתרון משלה. ספגטי למשל נהדר כשהוא מבושל למשחק תחושתי לתינוקות קטנים וגם לדמות תולעים וזחלים אחרים (לא אני המצאתי…אבל זה גאוני). פנה נהדרת להשחלה ושימשה אותנו נאמנה כבסיס לקופסת הסתיו שלנו, פסטה צדפים נהדרת ל, קופסות קיץ (שעוד לא הספקתי לצלם), פפיונים נהדרים לקופסת אביב ובאופן כללי – לפעמים הצורה אפילו לא משנה, למשל בבריכת הפסטה שלנו. אפשר גם ליצור איתה הדפסים ואמנות.

שנקליה- עוברים לחנות הבאה בתור. את רוב האביזרים ברשימה הזו אני משיגה ב"מקסטוק" הקרוב לביתי, בהחלט החנות האהובה עליי. יש סוגים שונים ורמות שונות של חנויות סטוק ושנקליות, אם יש אפשרות, כדאי לבחון כמה כדי לראות איפה יש את ההיצע הטוב ביותר ואת המחירים הטובים ביותר. שומדבר מהרשימה הזו לא אמור לעלות יותר מ-5 ש"ח!

P1010643

סט כוסות מדידה ו/או כפות מדידה– מודה, זו אחת ההתמכרויות הגדולות שלי. בתמונה הסט האחרון והמגניב במיוחד שקניתי במקסטוק, והוא עלה 10 ש"ח…אבל הסטים הרגילים עולים 5 ש"ח ואפילו פחות. אנחנו משתמשים בהם ככלי משחק העיקרי בקופסאות התחושתיות השונות, ככלי מדידה בהכנת מתכונים שונים, ככלי קיבול במשחקי "הכנס-הוצא" שונים, ככלי משחק בחול ובמים בין לבין ועוד. תמיד שימושי.

IMG_20150603_090753

סט משפכים– די בדומה לכוסות, סט משפכים בכל מיני גדלים שימושי כמעט עם כל בסיס תחושתי. בנוסף הוא כלי נהדר לתרגול מיומנויות "כישורי חיים" של מזיגה, וויסות כמויות ועוד. עם משפכים אפשר ליצור קיר מים (אחד החלומות שלי שנדחה ונדחה, לצערי), לשחק בבריכה, למלא חול בצנצנות דקות, להעביר קמח מכלי לכלי, למלא בלונים, לרוקן את התוכן של קופסה תחושתית אחת כדי לפנות מקום לאחרת ועוד.

P1010649

פונפונים– אני לא בטוחה אם יש צורך להוסיף. כמה אני אוהבת פונפונים, בתמונה רואים רק חלק קטן מהמבחר שאספתי לנו לאורך הזמן. אנחנו משתמשים בהם כמובן בקופסאות תחושתיות, מעיפים אותם עם קשים, מכינים זחלים, מציירים איתם, יוצרים מהם פרצופים, מתרגלים זיהוי צבעים וספירה, וכמובן- הכנו איתם את החנוכיה הכי יפה שיש.

P1010660

עיניים זזות– מתאימות רק לגדולים שבחבורה (אלו שכבר לא מכניסים דברים לפה), אבל בהחלט משדרגות להפליא, כיפיות ויוצרות רעיונות מגניבים. הן הולכות נהדר עם בצק משחק, וגם עם מנקי מקטרות, נוצות, דפים חלקים וכו'. זה למשל מה שיעלה הכינה היום בזמן שהוצאתי את העיניים כדי לצלם:

P1010665

 

P1010663

יצורי פלסטיק קטנים– בתמונה רואים בעיקר חיות, אבל יש לנו מגוון ייצורים די גדול- אנשים, פיות, בעלי מקצוע שונים, דמויות מסרטים מצויירים, חיות פחות נפוצות (כמו סט חיות הים שלנו או סט החרקים). כמובן שהם הכרחיים ליצירת עולמות דמיוניים כמו חוף הים או העולם המושלג, הם משתלבים בתוך קופסאות תחושתיות בהתאם לנושא, אפשר ליצור איתן סצנות משחק מורכבות, הן מהוות פיתוי לגעת בחומרים שעלולים לעורר חשש ממבט ראשון, הם נהדרים לפיתוח שפה, עולם המושגים, משחקי דימיון וכו'. גם אביזרי פלסטיק כמו מכוניות ומאכלים (שני הכוכבים אצלנו) חשובים, אבל בעיני בעדיפות שנייה.

 

P1010650

נצנצים– כבר כתבתי פעם שאני נוטה להתרחק מכל מה שמריח קיטש, אבל בפני נצנצים אפילו אני לא מסוגלת לעמוד. הם משדרגים בצק משחק, הם הופכים בקבוק פלסטיק פשוט לקסם, הם הופכים חול פשוט לזהב, הם משמחים לבב אנוש, לא משנה המין ולא משנה הגיל. יש לי אוסף די מרשים של גוונים וגם עוביים שונים (מפירורי נצנצים דקיקים ועד חתיכות גדולות ומנצנצות של קונפטי).

P1010652

צבעים– כמה שיותר, מכמה שיותר סוגים- צבעי פסטל, צבעי פנדה, טושים עבים ודקים, צבעי ידיים, צבעי גואש, טושטושים. לפעמים אני לא צריכה לארגן פעילות, אלא רק להניח את קופסת הצבעים שלנו על הרצפה. אפשר להשתמש במגוון סוגים בגוון אחד, אפשר ליצור ציורי נקודות ולמלא עם טושטושים, להתפלש בצבעי מים, לצבוע על משטחים שונים, למרוח באמצעות מברשות שונות, לצייר עם אביזרים ייחודיים ועוד ועוד. קופסת צבעים כזו מבטיחה באחריות שעות של כיף. אני יודעת שיש כל מיני המלצות לגבי גילאים מתאימים לחשיפה לכל צבע. באופן אישי, אני משתדלת לחשוף מגיל אפס לכמה שיותר סוגים צבעים ולכמה שיותר משטחי ציור. אמיתי למשל כבר התנסה בטושים, צבעי פסטל, צבעי גואש, צבעי ידיים, צבעי פנדה. המועדפים על יעלה כרגע הם צבעי מים.

עוד דברים שכדאי ללקט:

IMG_20150805_112614

קופסת ג'אנק– אם תשאלו את בח"ל, או את אמא שלי לצורך העניין, הם יגידו שאני לא זורקת כלום. לא רק שאני לא זורקת כלום, אני גם גורמת לאנשים אחרים לא לזרוק כלום כדי להביא לי את הזבל שלהם. מיחזור זה לא רק ערך עליון, זה גם משחק יצירתי ומופלא שעושה רק טוב לדימיון וליכולת ההמצאה. בקבוקים ריקים, פקקים, צנצנות, קופסאות בצורות שונות, מקלות, ניילון פצפצים, מיכלים של תבלינים, כלי בית שלא מתפקדים, קרטוני חלב– לכל דבר אנחנו מוצאים שימוש.

מיכל פלסטיק– ה-בסיס לכל קופסה תחושתית הוא מיכל פלסטיק בגודל המתאים, בגובה המתאים, עדיף שיהיה שקוף או לבן, ועם מכסה. כמובן שברשימה זה מופיע בלשון יחיד, אבל לי יש אוסף שלם, כדי שבכל רגע נתון אוכל לשלוף קופסה ולהפוך אותה לקופסה תחושתית חדשה. עכשיו נניח יש לנו קופסה אחת עם ארגז החול שלנו, עוד אחת עם חול אכיל לאמיתי, אחת עם הפויקה שהכנו השבוע, אחת עם חול הכוכבים שעוד לא הספקתי לספר עליו בבלוג, אחת עם מלח לפני השינה ו…נדמה לי שזהו. צריך לשחק קצת כדי למצוא את הגודל המתאים לילדים הספציפיים שלכם. הם צריכים להגיע בקלות לקרקעית, אבל שהתוכן לא ישפך בקלות מידי החוצה. כמות החומר צריכה להיות מספיק גדולה כדי להתפלש בו, אבל לא גדולה מידי כדי שלא נפשוט את הרגל בכל קופסה. לפעמים יש קופסאות שאני רוצה שהילדים יוכלו ממש להיכנס לתוכן, לפעמים מספיק שישכשכו ידיים…

P1010661

מגשים– הרשימה הזו גורמת לי להבין שיש לי יותר מידי התמכרויות. אני אוהבת לסדר את הפעילויות שלנו על מגשים, זה נוח, זה מזמין, זה יוצר מסגרת אבל עדיין מאפשר חופש פעולה. למשל מגש 'אליעזר והגזר', מגש חשבון לפורים, הזמנה ליצירה בבצק. המגשים גם משמשים אותנו למיון, לפעילות דמיונית (היום למשל הם היו הבסיס לחנות תכשיטים) ועוד. גם פה, יש לי אינסוף סוגים- מגשי עץ, מגשי פלסטיק, מגשי קש, מגשי סיליקון, מלבניים, עגולים, בצורות, קטנים, גדולים, מחולקים, צבעוניים, שקופים, לכל אחד מטרה אחרת. כמעט כולם נקנו ב"מקסטוק" או בחנויות דומות, אבל בגדול, אפשר למצוא מגשים נהדרים בכל מקום, נניח איקאה, חנויות חד-פעמי, סופר מרקט, אפילו אצלנו בכלבו של הקיבוץ.

תבניות קרח-אחרונות חביבות, אני מבטיחה- תבניות קרח. בערך מגיל שנה הן המשחק האהוב על יעלה. בהתחלה היא אהבה לסדר בתוכן פשוט פונפונים, חרוזים וכו. היום אנחנו עושים איתן צורות ממגוון חומרים, ממיינים בהם לפי מספרים, צלילים וכו'. גם אמיתי מתחיל לגלות את קסמן. בקיצור- מומלץ.

אתם עוד כאן?! זה ארוך, אני יודעת. לא חייבים לקנות הכל בבת אחת, אבל אחרי שיש את רוב המצרכים פה בבית, לא צריך לרוץ ולחפש, אפשרויות תעסוקה אינסופיות לילדים במגוון גילאים, מצבי רוח וטמפרמנטים שונים עומדות בפניכם. אני אשמח מאוד לשמוע מה קניתם ומה עשיתם עם זה, והבטחתי גם הגרלה נכון?! אז אני מזמינה אתכם להזכיר לי מהו הפריט הכי הכרחי ששכחתי להוסיף לרשימה (יש עוד לא מעט שהיו והוצאו ברגע האחרון, ואפילו כאלו שנכנסו ויצאו כמה פעמים עד שהחלטתי על הרשימה הבסיסית הסופית). את המצרך החסר שלכם הוסיפו פה בתגובות לרשומה, עדיף עם הצעות לשימושים אפשריים. הרעיון הכי מדוייק ומעניין יזכה את המציע/ה בחבילת פרס שכוללת מדגם מייצג של כל החצי השני של הרשימה (לא כולל מצרכי המזון, כלומר כל מה שנקנה בשנקליה והמצרכים הנוספים), שיגיע הישר לביתו (בחסדי דואר ישראל, אי"ה וגו'). מבטיחה מדגם מייצג איכותי, מעניין ומבטיח שעות רבות של הנאה! ההגרלה הזו, יחד עם שאר הגרלות המסיבלוג, פתוחה להשתתפות עד לסוף המסיבה, ב-24.8, ולאחר מכן אפרסם בבלוג את שם הזוכה.

בהצלחה רבה, ושיהיה לכולנו סופ"ש נפלא!

גלגולו של קצף

קצף גילוח- משחק מתגלגל

מבין כל הפעילויות התחושתיות, המפורסמת וכנראה גם הנפוצה ביותר היא המשחק בקצף גילוח. פעם זה היה ממש מתבקש, בכל בית בו חי גבר, היה גם קצף גילוח. זה היה זמין, זה היה משהו מרתק "של גדולים" וכמובן- זה נעים. היום זה קצת יותר מורכב…רוב החברות עברו לג'ל גילוח במקום הקצף, ובכלל, אצלנו בבית מעדיפים את המכונה החשמלית. ובכל זאת- קצף גילוח. הפינטרסט רוחש מתכונים מעניינים שאפשר לצוות לקצף, אבל אחרי שהצלחתי לרכוש במיוחד קצף גילוח במחיר סביר, החלטתי להתחיל פשוט. באחר צהריים מהביל אחד יעלה הלכה לטייל עם סבתא בקיבוץ, ואני נשארתי בבית עם תוש אחד קצת חולה וממש לא מרוצה. החלטתי שזה הזמן לנסות. הפשטתי אותו, הצגתי לו את קצף הגילוח והראיתי לו איך אני משפריצה תלולית קצף נכבדה לתוך ה"גיגית" שמשמשת אותנו כמקלחת:

IMG_20150715_131328

הוא היה מרותק מהפעולה, אז הגדלתי בשקל תשעים:

IMG_20150715_131406

הנחתי את הבקבוק בצד וחיכיתי לראות איך הוא מגיב לקצף. הוא מבחינתו היה מוקסם מהמיכל- הוא פתח וסגר, בדק איזה רעש זה משמיע, גלגל והפך:

IMG_20150715_131449

הוא היה כל כך מרותק מהמיכל שהוא לא הגיע לקצף. תוך כדי המחקר המעמיק שלו, יעלה וסבתא חזרו, והיא מיד ביקשה להצטרף למשחק. לכבודה הוצאתי מהמגירה את צבעי המאכל, וטפטפתי כמה טיפות אבקה (אין לי מושג מה המילה המתאימה לאבקה. אני די בטוחה שלא מטפטפים אותה ושאין לה טיפות) בשלושה צבעים, לשלוש ערימות של קצף:

IMG_20150715_132634

היא נכנסה לזה מהר מאוד, בעוד אמיתי ממשיך לצפות בה בחשש מהול בהלם מהול בעייפות של מחלה:

IMG_20150715_132727

יעלה לא נתנה לו להפריע לה, והעמיקה בחקירה שלה:

IMG_20150715_132756

מהר מאוד היא החליטה שזה לא חומר שאפשר לחקור מבחוץ (למען האמת היא מחליטה ככה ברוב המשחקים התחושתיים שלנו):

IMG_20150715_132932

חייבת להודות שקצת קינאתי בה. זה נראה ממש כיף להתפלש ככה, לא?:

IMG_20150715_133003

זהו, לא נשארה חלקה אחת נקייה, המשימה הושלמה:

IMG_20150715_133107

בשלב זה יעלה ביקשה להתנקות. מזל שמראש ארגנו את כל הפעילות במקלחת…רגע לפני השטיפה, הצעתי ליעלה הצעה. בואי נאסוף את שאריות הקצף הצבעוניות לגיגית נפרדת, קטנה. פעולת האיסוף הייתה לא פחות מהנה- גרפנו עם הידיים, סחטנו ואספנו כמות נכבדה של קצף. למה? בכל זאת, כבר אמרנו שקצף הוא מוצר די יקר המציאות, צריך לחסוך ולמחזר. אחת הפעילויות שאספתי בפינטרסט סביב קצף הגילוח הייתה הכנת בצק משחק מקצף גילוח וקורנפלור. הייתי חייבת לנסות:

IMG_20150715_140227

אין לי מושג מה "המתכון" או מה היחסים בין המרכיבים. שפכנו קורנפלור הישר מהשקית לתוך הגיגית עם שאריות הקצף וערבבנו עם הידיים עד שקיבלנו מרקם בצקי רך ונעים, ממש כמו שמדמיינים את השילוב בין קצף גילוח לבין קורנפלור:

IMG_20150715_141702

הצבע נוצר לנו במקרה, משילוב הצבעים המקוריים שהוספנו לקצף. ה"נחלים" הכחולים נוצרו מצבע מאכל כחול שהתגבש, ולאט לאט התפורר:

IMG_20150715_155523

אחרי ששיחקנו זמן די רב בבצק העברנו אותו לשקית אטומה ואיחסנו במקרר. הבצק מחזיק מעמד לא רע כבר מעל שבוע. הוא די מתפורר, אבל מנסיוני, זה נכון לכל מה שמבוסס על קורנפלור (שיש לו תכונות מופלאות ומרתקות ששווה לחקור בנפרד, אבל זה לא שייך לפוסט הזה), והבצק עדיין נעים וכיף למשחק.

אחרי שסיימנו לנקות את יעלה ולהשתמש בשאריות הקצף, נשארנו עם גיגית ענקית מלאה מים ירקרקים:

IMG_20150715_140506

עולם האסוציאציות שלי מיהר לפעול ולהכריז שזה נראה בדיוק כמו ביצה. ירקרק, מלוכלך ובריח נהדר של קצף גילוח :). הצעתי ליעלה להמשיך את המשחק רק עוד קצת, ולהביא את הצפרדעים שלנו:

IMG_20150715_141656

משחק ישן ונהדר של צפרדעים קופצות שקניתי בשנה הראשונה או השנייה ללימודים באחת מחנויות הבזאר ומשמש אותי נאמנה מאז, בעבודה ובבית. ראינו איך מגיבות הצפרדעים בביצה (שוקעות) ואיך הן נעזרות ב"סירה" שלהן. הסתכלנו קצת על תמונות של ביצה והבנו שאנחנו חייבים להוסיף עלים. לקחנו את הלו ויצאנו לטיול. בדרך אספנו עלים גדולים, וכשחזרנו ראינו איך העלים משמשים "סירות" לצפרדעים, יצרנו לנו עולם קטן ושיחקנו בו:

IMG_20150715_154632

בשלב זה כבר נהיה מאוחר, החלטנו להמשיך קדימה בתוכניות הערב שלנו עם סבתא. יעלה ביקשה שנשמור את הביצה עוד קצת, שכנעתי אותה שלא כדאי והבטחתי לה לשחזר אותה שוב במהרה. אני כל כך אוהבת את הפעילויות המתגלגלות האלו, הבלתי מתוכננות, כשמתחילים ממשהו אחד ומסיימים במקום לגמרי אחר, שלוש במחיר אחד. שווה את מחיר מיכל הקצף, ללא צל של ספק!

זהו, מחר מתחיל שבוע חדש, מלא בתוכניות אפילו יותר מרוב השבועות שלנו. הלוואי שתוש כבר יסיים להחלים ויחזור לישון, כדי שיהיה לנו כוח להנות למרות הקיץ…מאחלת לכולנו שבוע נהדר ונפלא!

קצף ים

קצף ים- משחק תחושתי מלוכלך נקי

שמתי לב שלאחרונה אני חוזרת על עצמי די הרבה, כשאני מספרת איך לאורך תקופה אספתי רעיונות בכיוון כלשהי, עד שהגעתי לשלב היישום. זה באמת מה שקורה אצלי בד"כ. יש רעיונות נדירים מהם אני מתלהבת וחייבת לישם ע-כ-ש-י-ו, לרוב אני אוספת עוד המלצה, עוד מתכון, עוד תוספת מדליקה, עד שאני מוצאת את שעת הכושר ליישם עם הילדים. בדיוק ככה קרה גם עם הקצף. פעילות תחושתית קלילה ונעימה שמבוססת על סבון כלים, כך שעם כל הבלאגן שהיא משאירה- בסך הכל היא בעצם מנקה…עסקה לא רעה לא?

הרעיון הבסיסי- קצף סמיך במיוחד, על הגבול בין נוזלי לslime, שנעים להרגיש, ללוש, לשחק, להתפלש. אפשרויות הגיוון הן כמובן אינסופיות, אבל זה הבסיס. יש לא מעט מתכונים ברחבי הרשת. האמת היא שזה שאנחנו ניסינו לא היה מושלם, ולכן לא אמליץ עליו, עד שננסה שוב ונמצא את המתכון המושלם (יודעי דבר טוענים שההבדל הוא לא במתכון, אלא בסבון הכלים בו משתמשים). באופן עקרוני מערבבים סבון כלים ומים בכמויות דומות, מוסיפים כמות קטנה של קורנפלור ומקציפים במיקסר כלשהו (אנחנו השתמשנו במיקסר יד). במסגרת מוטיב הים הכנו קופסה גדולה מלאה בקצף ים תכלכל (תוספת קטנה של צבע מאכל), ועוד קערה קטנה יותר עם קצף לבן וצח. יעלה מיד נכנסה לזה:

IMG_20150622_140532

אחרי ההתפלשות וההתלהבות הראשוני, יעלה ניסתה לשכנע את אמיתי לנסות גם. הוא היה די חשדן:

IMG_20150622_140548

היא לקחה קצת מהקצף הלבן והראתה לו איזה כיף לערבב אותו עם הכחול:

IMG_20150622_140601

היא ערבבה בהתלהבות רבה:

IMG_20150622_140607

אמיתי נשאר איתן בסירובו ובמבט ההלם המוחלט על פניו (אין לי מושג מה גרם לזה, בדרך כלל הוא נוגע בכל מה שנקרה בדרכו, וגם טועם), אז החלטתי לשחד אותו בעזרת אחד הצעצועים החביבים עליו ביותר (הכי קל לשחד אותו באמצעות כדור, או ענבים, אבל הלכתי על מספר שלוש ברשימה). התחלתי דווקא מהקופסה הכחולה:

IMG_20150622_140711

וברגע שעברתי לקערה הלבנבנה שמולו, היד נשלחה פנימה מעצמה:

IMG_20150622_140717

וכמה דקות אחר כך זה כבר היה נראה ככה:

IMG_20150622_140813

אין ספק שצב המים הזה זכה לטיפול ספא מפנק:

IMG_20150622_140822

ואינטנסיבי:

IMG_20150622_140839

כן, הוא גם טעם טיפה, אבל הטעם היה מרתיע מספיק בשביל שהוא לא ינסה שוב. לא נראה לי שלק אחד של סבון כלים זה כזה נורא…גם אחרי שאמיתי מיצה את החוויה, יעלה המשיכה לערבל במרץ:

IMG_20150622_140843

ממכר העסק הזה, שגם נמעך וגם נוזל:

IMG_20150622_141038

כמובן שאי אפשר לדלג על טבילה מלאה:

IMG_20150622_141214

כנראה שזה הזמן להניח בצד את המצלמה ולהנות גם אני:

IMG_20150622_141259

טוב, נו, תמונ אחת אחרונה, כי זה לא רק נעים, גם פוטוגני:

IMG_20150622_141307

היה ממש כיף. הנקיון שאחרי, לעומת זאת, היה די סיוט. קצף, קצף בכל מקום…אבל גם את זה עברנו בשלום, וכנראה שבכל זאת ננסה את שוב…אולי הפעם במוטיב אחר. בינתיים, אנחנו עוד לא מוכנים לעזוב את נושא הקיץ, נראה שהוא כאן כדי להישאר…

 

 

 

יום בחוף הים

חוף ים משחק תחושתי דמיוני

פעם שלישית גלידה- הגענו לפוסט השלישי והאחרון בסדרת "ממשחק תחושתי למשחק דרמטי". ברשומה הראשונה סיפרתי על חול המשחק האכיל שהכנו. ברשומה השנייה סיפרתי על הקופסה התחושתית שהכנו מחרוזי מים. בשלב השלישי חיברנו בין שתי הקופסאות האלו, ליצירת עולם דמיוני מופלא של חוף ים. "עולם דמיוני", או "עולם קטן" הוא נישה מיוחדת וקסומה במיוחד בתחום הקופסאות התחושתיות. מדובר בשילוב מופלא בין משחק תחושתי למשחק סוציו-דרמטי- באמצעות חומרים תחושתיים ואביזרים שונים יוצרים עולם קטן, העתק של סצינה כלשהי מהעולם האמיתי, הגדול, ונותנים לדמיון להתפרע.

הערת ביניים- משחק סוציו-דרמטי הוא בעצם שם מפוצץ למשחקי "בכאילו" שכוללים בתוכם גם אלמנט חברתי- משחק משותף, חיקוי של סיטואציות חברתיות מהעולם האמיתי ועוד. החיבור בין משחקי הדמיון הנפוצים האלו למשחק התחושתי יוצר איזה קסם, כאילו פותח את הדמיון. אני לא לגמרי יודעת להסביר את זה (אם כי יש לי כמה השערות בעניין) אבל אני בהחלט ממליצה בחום לנסות.

בכל מקרה, די לחפירות הרקע, בואו ניגש לתמונות. אספנו מרחבי הבית שלנו אביזרים מתאימים לעולם הים:

IMG_20150624_091145

צדפים מסוגים שונים, דגים מעץ וחיות ים מפלסטיק, השתלבו בצורה מושלמת בין חרוזי המים:

IMG_20150624_091435

תוך כמה דקות הרגשנו ממש בצלילה, חבל שבח"ל לא היה שם כדי להנות, במקום חופשות הצלילה האהובות עליו, עליהן הוא יכול רק לחלום עכשיו:

IMG_20150624_093343

יעלה כמובן מיד צללה פנימה:

IMG_20150624_152953

אספה, פיזרה, הזיזה, שפכה:

IMG_20150625_134520

אחרי משחק די ארוך בים עצמו, התפנינו לשדך לו את החוף. העברנו את החול לקופסה בגודל מתאים:

IMG_20150625_141524

הכנו יחד רשימת אביזרים נדרשת לביקור בחוף הים. שוב הסתובבנו ברחבי הבית ומצאנו, או הכנו, אביזרים מתאימים. משאריות לבד הכנו ערימת מגבות צבעוניות:

IMG_20150625_141551

אנשי כלימוביל (כלומר אנשי פליימוביל, בשפת היעלה) גוייסו למשימת החופשה על החוף, וסודרו יפה יפה על מחצלת. איכשהו לא צילמתי את זה, אבל יש שם גם שתי שמשיות מתוקות מעטרות קאפקייקס צבעוניות מנייר, וקיסמים:

IMG_20150625_142554

לאט לאט שעמם להם על החוף והם נכנסו לטבילה:

IMG_20150625_142607

מכיוון שהם התקשו לעמוד או לצוף על הגב, ולא רצינו שימצאו עצמם "שוחים עם הדגים", מהר מאוד אילתרנו גלגלי ציפה (ממצוף "נודל" חלול, 10 ש"ח בסטוקייה הקרובה לביתכן):

IMG_20150625_142905

נהיה להם קר, כך טענה המנהלת, אז התחלנו במלאכת הניגובים:

IMG_20150625_142943

המבוגרים היבשים (תרתי משמע?) חזרו למחצלת לפינוק של ענבים (החלטנו לזרום עם האסוציאציות של אמיתי):

IMG_20150625_143115

ובזמן שהמבוגרים אכלו, הילדים המשיכו לשחות במרחק ראייה (אל תנסו את זה בבית וגו'). עולם קטן מושלם:

IMG_20150625_143953

בחמשת הימים האחרונים בילינו כל יום בחוף הים שלנו, בהמצאות, בדמיונות, באילתורים, במשחק דמיוני שמשלב את כל החושים. תענוג אמיתי. אז מי בא לשבת אצלנו על החוף?

חג הקציר, בצק משחק ומתכון

בצק קוואקר למשחק ולעור הידיים

במקור, כשתכננתי את הפוסטים לשבועות, תכננתי שכל פוסט יקבל ככותרת את אחד משמות החג. אז אמנם התחלתי אחרת, אבל יש בקנה מספיק פוסטים כדי להתחיל עכשיו :) נתחיל מחג הקציר, נעבור לחג החלב (כן, כן, זה ממומן, אז מה?!), חג הביכורים (נכון, כבר היה, אבל יהיה שוב) ומשם לחג המים. את חג קבלת תורה נשאיר לפעם אחרת, ברשותכם.

כבר סיפרתי שבנושא חג הקציר בחרנו השנה להתמקד בשיבולת שועל. התחלנו עם הקופסה התחושתית שלנו והמשכנו בעוד פעילות תחושתית נדרשת- הכנת בצק. הרגשתי שהמון זמן לא הכנו בצק…למען האמת, יש בזה משהו…מאז פסח לא הכנו בצק. יודעי דבר אומרים שמדובר בשבעה שבועות…בהחלט הרבה זמן במושגים שלנו. אמנם יש לנו עוד קצת בצק במקרר (עוד מבצק הנצנצים של פורים. הבצק של פסח היה קצת פחות עמיד), אבל ללא ספק הגיע הזמן לבצק משחק חדש!

לפני זמן די רב שמרתי מתכון לבצק שנראה מעולה להפליא- בצק טבעי לעור רגיש (כן, כן, זו הכותרת של המתכון המקורי, לא אני המצאתי). ונחשו מה המרכיב המרכזי בבצק? נכון, שיבולת שועל. בשילוב עם היובש הנוראי שכולנו סובלים ממנו בתקופה הזו, היה לי ברור שזה הבצק המושלם, וזה אכן כך. אין לי הרבה תמונות של הבצק הזה, למרות ששיחקנו בו הרבה. ב"זכות" המחלות שתקפו אותנו, לא הספקתי להכין "הזמנה למשחק" פוטוגנית עם הבצק הזה, ולכן המשחק היה כיף להפליא, אבל לא הצטלם היטב. החלטתי שזו לא סיבה לוותר על השיתוף במתכון הנהדר.

אז המתכון המקורי מכאן, ותיכף יהיה גם מתכון בדוק ומתורגם לעברית. קודם כל אספנו את המצרכים הנדרשים ליצירת הבצק שנועד למשחק אבל על הדרך עושה גם טיפול מפנק לכפות ידיים יבשות, סדוקות ועייפות:

IMG_20150512_162154

שיבולת שועל, שמן קוקוס (די בטוחה שכל שמן צימחי יעבוד, אבל לשמן הקוקוס יש יתרונות בנושא הפינוק לעור), דבש וקורנפלור. ההכנה לוקחת ממש כמה דקות, בלי בישול, בלי התעסקות, והבצק שנוצר נעים נעים נעים נעים ועוד יתרון גדול בהקשר של שבועות- הוא גם הרבה יותר לבן מהבצק הרגיל שלנו שיוצא…בצבע של בצק (בז'?!):

IMG_20150514_104217

במסגרת נסיונות הצילום האמנותיים של יעלה היא צילמה תמונה נהדרת של אביזרי הבצק שלנו:

IMG_20150514_105411

אז איך מכינים?

מתכון לבצק משחק מפנק לעור הידיים

המצרכים הדרושים:

  • 3/4 כוס מים רותחים
  • 2/3 כוס שיבולת שועל מהירת הכנה (אפשר לראות בתמונה שאנחנו השתמשנו בשיבולת שועל "דק"- זה עבד נהדר)
  • 3 כפות של שמן קוקוס
  • 1 כף דבש
  • 1+2/3 כוסות קורנפלור

אופן ההכנה:

בקערה גדולה מערבבים מים רותחים, דבש, שמן קוקוס ושיבולת שועל. מערבבים היטב עד ששיבולת השועל מתרככת (במתכון המקורי מציעים להשתמש בתערובת שנוצרת בשלב זה כמעין פילינג לפני המקלחת. לא ניסיתי עדיין, אבל כן ניסיתי מקלחות קוואקר בעבר, וזה עושה פלאים לעור מגורה ולאסטמה של העור, אז שווה לנסות). כשהתערובת מעורבבת היטב מוסיפים לאט לאט את הקורנפלור. מוסיפים כוס וחצי, מערבבים ואם צריך מוסיפים- עוד כף ועוד כף, עד שמרוצים מהמרקם. הבצק אמור להיות נעים למגע, לא דביק, ומשתלב בקלות עם כל אביזרי הבצק שלנו (מערוכים, סכינים, חותכנים). אחרי כל משחק בו אני מרגישה קצת כמו אחרי ספא…הוא גם מריח מ-ע-ו-ל-ה ושני ילדיי מדווחים שגם הטעם שלו נפלא (מזכירה שבגלל הדבש הבצק לא מומלץ לאכילה לתינוקות מתחת לגיל שנה)…הם ביקשו לאפות ממנו עוגיות. עוד לא הספקנו, אבל מתכננים להכין עוד נגלה של בצק נקי למטרה זו…

ואחרי שבועיים של פעילויות והכנות, היום פתחנו באופן רשמי את חגיגות החג שלנו, בקבלת שבת חגיגית של קהילות היהדות המתחדשת בעמק יזרעאל. כרגיל, הייתה קבלת שבת מוזיקלית, מעניינת, חילונית ושמחה. מחר ביתנו צפוי להתמלא אורחים לקראת הפעילות הקיבוצית הענפה בחג- פעילות הכנת לחם במוזיאון של הקיבוץ, הצגת ילדים שנשמעת מבטיחה, ארוחת חג חלבית וחגיגית בחדר האוכל והשיא, בראשון בערב- החג הקיבוצי המסורתי. אמיתי יעלה לבמה כביכורים, יעלה תעלה לבמה כמלווה לאחד הענפים ונקווה שאנחנו לא נמות מחום :) כנראה שלא אספיק להעלות עוד רשומה במהלך החג, אז נמשיך עם הפעילויות החגיגיות בדיעבד…שלא תשכחו אותי, ככה זה נראה תוך כדי ריקוד היום בקבלת השבת:

IMG_20150522_184116

חג שבועות חגיגי, לבן ושמח מאוד!

אש וקצף

קצף צבעוני ללג בעומר

החתונה של גיסתי האהובה ובעלה עברה. הייתה חתונה מדהימה, שמחה, אגדית וכל כך כל כך יפה! מכיוון שלא צילמתי אפילו תמונה אחת, אחכה עם פוסט העיצוב עד לתמונות הרשמיות של הצלם. אפילו תמונה של הכרטיס שהכנתי והברכה המעוצבת שניתנה בשם כל בני המשפחה אין לי…אבל היה נפלא!

בין ההכנות הספקנו רק בקושי להתחיל להתכונן לל"ג בעומר הבא עלינו לטובה. אבל קצת הספקנו, בכל זאת. חג לא פשוט, ל"ג בעומר. די קשה להמחיש מדורה…למרות שללא ספק היא הכוכבת של החג הזה. למרות הקושי, ניסינו ליצור לנו מדורה בלי אש, אבל מלכלכת לא פחות. התארגנו באווירה מתאימה ועם כל הציוד הדרוש:

IMG_20150429_141307

שעוונית גדולה, מינימום בגדים, גיגית די גדולה, צבעי מאכל וקצף. השתמשנו בשני סוגים של קצף- קצף גילוח של בח"ל. לצערי הוא משתמש בג'ל גילוח. אמנם הוא הופך לקצף אם משפשפים אותו, אבל הוא לא הכי מוצלח למשימה. כל קצף גילוח הכי זול יתאים נפלא. הסוג השני הוא סבון קצפת של "ללין". יעלה קיבלה אותו במתנה מחברה טובה ללידה של אמיתי. החברה סיפרה שהלהיט הזה העסיק היטב את הגדול שלה בזמן שהקטנה לא לגמרי נרדמה. יעלה בהחלט התלהבה, אבל העור שלה לא הגיב אליו בצורה כ"כ טובה. אז הפכנו אותו לסבון לדאדא הבובה, והבטחתי לה שננצל אותו למטרה טובה. התחלנו לערבב את החומרים:

IMG_20150429_141436

שפכנו קצף לקערה, הוספנו צבע מאכל אדום ועירבבנו היטב. הוספנו עוד קצף והמשכנו ללוש. בשלב הבא הוספנו גם צבע צהוב לחגיגה, ועוד קצף כמובן:

IMG_20150429_142242

בשלב הראשון יעלה קצת נרתעה מהתחושה המשונה:

IMG_20150429_142255

אבל מהר מאוד זה עבר לה והיא, מילולית, לגמרי נכנסה לזה:

IMG_20150429_142315

תוש מצידו קצת בדק את העניין, והחליט שכמו ברוב המקרים, גם כאן, העטיפה מעניינת יותר מהתוכן:

IMG_20150429_142300

אחרי שערבבנו וערבבנו קיבלנו ערימת קצף כתמתמה ונעימה, ריחנית ודומה להפליא למדורה:

IMG_20150429_143039

בשלב זה הגיע הזמן לכבות את השריפה. בגיגית שניה, הגיגית הגדולה, מילאנו מים. שפכנו קצת על הקצף, להמחיש את עניין כיבוי השריפה, ואז שוב, נכנסנו פנימה:

IMG_20150429_143106

יעלה החליטה שתוש לא הרגיש מספיק את הקצף, אז היא דאגה לו, ממש אחות טובה…כמובן שזה לא הספיק, אז נכנסנו פנימה למקלחת סמי-משותפת, קצת יותר חמימה ויעילה:

IMG_20150429_144200

אפשר לראות שזה היה החלק החביב על שניהם בלי שום תחרות…שני דגיגי זהב קטנים, רק תנו להם מים והם מרוצים.

שמרנו את הקצף בצד ועברנו לעשות דברים אחרים (האמת? נסענו לעשות דברים אחרים, כלומר עוד קניות וסידורים לקראת החתונה). בערב חזרנו ישר למקלחת. יעלה שאלה למה שמרתי את הקצף ופתאום עלתה לי הברקה…הקצף הפך להיות צבע אמבטיה נפלא!!! יש לנו צבעי אמבטיה קנויים, מדליקים לגמרי אבל לא ממש מחיקים…הקצף מאפשר ציורים פחות מדוייקים, אבל הוא נעים, בלתי מוגבל בצבעים ומתנקה בקלילות מדהימה בלי להשאיר אף סימן. כל כך התלהבנו מהגימיק ששיחזרנו אותו גם במקלחת הבאה, הפעם בירוק…

הספקנו עוד פעילות אחת בנושא ל"ג בעומר השבוע (אם לא מחשיבים את הביקור שלנו בספרייה בו קראנו שני ספרי כבאים), ממחר מתוכננות עוד כמה, בכל זאת- חג שסובב סביב אש מזמין חגיגה גדולה…מאחלת לכולנו שיהיה שבוע כתום ונפלא!