חיטה

שבועות הוא כנראה החג בעל הכי הרבה שמות ומשמעויות מבין כל החגים בלוח השנה שלנו. אני אוהבת את החופש הזה, לבחור מבין כל משמעויות החג, הסמלים והרעיונות, רק את אלו שמדברים אלינו, שמתאימים לאורח החיים שלנו ולמקום שלנו עכשיו. בשנה שעברה בחרנו דברים אחרים, בשנה הבאה, מניחה ששוב נבחר אחרת. השנה החלטתי שחג השבועות שלנו יתמקד בשבעת המינים.

קודם כל, כי כולנו מאוד אוהבים צמחים, כל אחד מאיתנו נהנה מהם מזווית אחרת-אמיתי נהנה מעבודת האדמה. הוא אוהב להרגיש אדמה, לגזום, לשחק בגזם, חולם להיות גנן. יעלה אוהבת את היופי שבפרחים, את הצבעים שלהם ואת הסמליות החגיגית. אני אוהבת ללמוד על צמחים, מסתקרנת מהמגוון, מהדימיון, מהשוני, מהמנגנונים הביולוגיים הנפלאים.

חוצמזה, שבעת המינים מאוד נוכחים בסביבה היומיומית שלנו. בעונה זו של השנה אנחנו מוקפים בשדות חיטה, ובמשך כל השנה אנחנו פוגשים מידי יום ביומו עצי זית, רימון, תאנה ותמר. הגפנים קצת יותר רחוקות, אבל אנחנו מפצים על זה באכילה  יומיומית נלהבת של תוצרתם.

אחרון חביב- אני מאוד אוהבת את החיבור של שבעת המינים למעגל השנה. לא רק ילדים אוהבים חזרתיות וטקסיות. גם לנו, כמבוגרים, יש משהו מרגיע ומנחם במעגל הזה, שתיארה כל כך יפה שמרית אור:

"מעגל נפתח בכל שנה
ומעגל נסלח בכל שנה
ואם דבר לא השתנה
מחר ודאי נצחק.
מעלה כשזה טוב
ולא נורא כשמטה, אם זה רע –
תמיד יש עוד ברירה –
הזמן הוא כמו גלגל ענק"

כי שבעת המינים פזורים יפה יפה סביב מעגל השנה. כל אחד מהם מבשיל בזמנו ונקטף בזמנו (וכמעט לכל אחד מהם יש פועל נפרד ל"נקטף", שזה דבר יפה בפני עצמו…קוצרים, מוסקים, אורים, בוצרים, גודדים ורק את הרימונים פשוט קוטפים), ויחד הם כל החקלאות הארצישראלית וכל מעגל השנה הארצישראלי שאהוב עליי כל כך וגם משל כל כך חכם ועדין על אנשים באשר הם.

אז אחרי כל ההקדמה הזו, את ההכנות שלנו לחג השבועות התחלנו עם החיטה. תכננו להקדיש יום לכל אחד משבעת המינים. כמובן שכרגיל, למירוץ החיים היו תוכניות אחרות, אבל מניחה שנגיע לכולם ברמה זו או אחרת.

התחלנו מניצול היתרון הגיאוגרפי היחסי שלנו ומזג האוויר המושלם שהיה, ויצאנו ליום כיף בשדות החיטה:

שדה קצור ובאלות גבוהות. באמת שלא צריך יותר:

הזדמנות נהדרת לבחון מקרוב את שיבולת החיטה:

וגם להרגיש הכי גדולים והכי חזקים בעולם:

הזמנו חברים טובים להצטרף:

אחרי פיקניק ארוחת בוקר מפנק והמון משחק ברחבי השדה, עברנו לחלק האמנותי:

מהבית הבאנו בריסטולים, מספריים, דבק וגם כמה קפסולות קפה ריקות. את השאר אספנו מהסביבה:

קפסולות הקפה הפכו לעציצונים קטנים ומדליקים:

וגם אנחנו האמהות נסחפנו ליצירה המיניאטורית והמדליקה הזו:

אחרי מנוחת צהריים קלה, נפגשנו שוב עם החברים להמשיך "יום החיטה". חקרנו יחד גרגירי חיטה (מהחנות), ראינו כמה קשה לרסק אותם, אפילו עם אבנים:

כשהבנו שלא נצליח לייצר קמח בעצמנו, עברנו לגרסה הקנויה, והכנו לנו בצק משחק בהשראת החיטה, מקמח מלא וזהב. המון זהב. מתכון מלא בתחתית הרשומה:

הוספנו אביזרים תואמים- גרגירי חיטה ופסטה שיבולים (ששמרתי מהקופסה התחושתית של השנה שעברה):

הבצק, כהרגלו, יצא נעים ונפלא, והילדים היו מרותקים ועסוקים שעה ארוכה:

בעוד ה"קטנים" נהנו ללוש, למעוך ולהחביא הפתעות, ה"גדולות" הכינו תמונות ויצירות מורכבות:

היה לנו יום ארוך בסימן החיטה, מלא פעילויות וחוויות. הבצק, היצירות שהכנו וכמה שיבולים שאספנו לקישוט הבית ממשיכים ללוות אותנו לעבר החג הכי זהוב בשנה.

כמובטח, הנה המתכון המלא לבצק נצנצים זהוב ומלא חיטה. ניסיתי פורמט חדש של מתכונים, זה לא מושלם, אני עוד לומדת (ועדיין לא מבינה למה הכותרת נחתכת ככה…). מה דעתכן? יותר נוח ממתכון כתוב בבלוג? אפשר לשמור כתמונה בפלאפון או בפינטרסט…אשמח לחוודת דעתכן המלומדת!

ולאיזה משמות החג אצלכן הכי מתחברים? חג הקציר? חג החלב? חג המים? חג מתן תורה? חג הביכורים? ואיך מתכוננים?

רשימת מתנות

לפעמים אני שוכחת עד כמה התקופה הזו, של כמעט-סוף-שנה, היא בעצם "תקופת המראה" של חגי תשרי. כמה זה צפוף, לחוץ, עמוס, משפחתי, מרגש. המדפים שלנו עוד עמוסים בשיירי יום העצמאות (עוד שני מגשים נוספו אחרי הרשומה הקודמת, וכמות היצירות הנהדרות באמת בכחול-לבן שנוצרו פה עולה על כל דמיון), והנה ל"ג בעומר כבר ממש ממש מעבר לפינה. חג כל כך מרגש, מצית את הדמיון (ולא רק אותו), לגמרי מזמין אינסוף פעילויות. ולא רק ל"ג בעומר מגיע, אלא ממש איתו, גם בח"ל, שידוע בביתנו גם כ"אבא", חוגג יומולדת. אירוע שכמובן דורש חגיגה, מתנה והפקה. מכיוון שמאגר רעיונות ההפקה שלי מדולדל מאוד, החלטתי לתת לעצמי זריקת מרץ, באמצעות רשומות מתנות חגיגית. הרבה אירועים משמחים נחגגו פה בחודשים האחרונים, והרבה מתנות ביתיות בעבודת יד הוכנו ונמסרו. ואם אני זקוקה לזריקת מרץ…אולי גם אתם תוכלו לשאוב רעיונות לקראת כל חגיגות הכמעט-סוף-שנה הבאות עלינו לטובה. אז קחו נשימה עמוקה, יש הרבה תמונות, אני אשתדל (לא מבטיחה להצליח…) להפחית במילים, לפי סדר כרונולוגי של האירועים- מתחילים:

ב-18.01 הצטרפה למשפחתנו ענבר המהממת, בת בכורה למור ושי. אנחנו קנינו והכנו לענבר לא מעט דברים, אבל הם פחות רלוונטיים לבלוג (ופייר, גם לא ממש צילמתי אותם). את המתנה הזו הכנו כמתנה לאמא מור מקבוצת חברות יוצרות ואוהבות, והתוצאה כל כך מהממת ומגניבה שלגמרי מגיעה לה השווצה:

מדובר במסגרת עומק בגודל 50*70 ס"מ, בתוכה 22 ריבועים (20 ריבועים ו-2 מלבנים, ליתר דיוק)- כל ריבוע מייצג אות בא'-ב'. לכל אות נבחרה מילה מייצגת מתוך חייה של אמא מור ונתנה השראה לעיצוב הריבוע. כל אחת מהחברות הכינה כמה ריבועים, ורגע לפני הענקת המתנה הדבקנו אותם למקומם. אז לא רק שהתוצאה אדירה לגמרי, זה גם ממש פרוייקט מתבקש להכנה עם ילדים שנמצאים בשלב של יעלה- לבחור בכל אות מילה מעולם התוכן של הילד, לעצב יחד ולהכין תמונה משגעת לחדר או לבית. מומלץ בחום!

9 ימים אחריה, ב-27.1 הצטרפה למשפחה, מהצד השני, עוד תינוקת מופלאה- שיר. גם פה הייתה מתנה גדולה, אבל לעניינו- את המתנה הכי שווה קיבלו שני אחיה הגדולים של שיר, האחיינים ה"בכורים"- עומר ואייל. משפט אקראי לגמרי של אמא שלהם, שתיים וחצי דקות אחרי הלידה, נתן לי השראה ליצירת הערכה הבאה:

ערכה להכנה עצמית של בצק ביתי! זוכרים את משלוחי המנות שלנו? אז זה היה המקור שלהם…צנצנות שקופות ממקסטוק שיכנו את מצרכי הבסיס (קמח, מלח, קרם טרטר), ומסביב תוספות ופינוקים:

צבעי מאכל בסיסיים, נצנצים, כפות מדידה, מערוכים, תבנית קאפקייקס. הכל בתוך תבנית-מגש, שנועדה למזער את הלכלוך עבור ההורים שצריכים לטפל בתינוקת בת יומה, ולא לנקות הררי בצק מהקירות ומהרצפה. וכמובן התוספת הכי הכי חשובה:

מתכון בצק מאוייר, מפורט, מנויילן וצבעוני, לשימוש מעתה ועד עולם. המתנה התקבלה בהתלהבות גדולה, והרעיון לגמרי נכנס לרשימת ה"מתנות לשעת חירום" שלנו.

בין שתי האחייניות החדשות, גם הדס, האחיינית שעד הלידות האלו הייתה האחיינית היחידה, חגגה יומולדת 3. ההורים שלה נתנו לנו מחמאה מאוד גדולה, כשביקשו מאיתנו במפורש ערכת בצק בהזמנה! כמובן שהתגייסנו כולנו לחשיבה, איך לשדרג את הערכה, כי גם בשנה שעברה היא קיבלה ערכת בצק במתנה…החלטנו לשדרג באמצעות תוספת קנויה, אבל כזו ממש שווה- הוספנו TOOB לערכה! והיא יצאה נפלאה. השקענו באריזה:

מנחשים מה היה הנושא של הערכה? עוד רמיזה, והבסיס של הערכה- בצק משחק משובח, איכותי, ביתי, לא רעיל ונעים נעים:

ועם הצצה ל-TOOB המושלם שיעלה ואמיתי בחרו להדס:

ערכת בצק חללית ומגניבה. כמובן שהיו גם אביזרים:

לגמרי חמדתי אותה לעצמי (כלומר, אממממ, לילדים. כמובן)…ולשמחתי קיבלנו בהמשך תמונות שמעידות שגם הדס אהבה…

עוברים לפברואר, ראשונה חגגה יומולדת 4 דורין, החברה הכי טובה של יעלה. הצמידות ליום ההולדת של הדס השאירה אותנו באותה השראה, אם כי בשינוי אווירה. שוב הלכנו על השילוב של ערכת בצק ביתי עם TOOB קנוי, אבל בהתאם להעדפה הברורה של דורין- הפעם ערכת פיות נבחרה:

כמו בערכת הבצק של האחיינים, גם כאן ארזנו את הערכה במגש עמוק ושווה עם מכסה (מקסטוק, כמובן), וכשפותחים את המכסה:

כמה וורוד. נוגד את האינסטינקט שלי, אבל מהיכרות מאוד קרובה עם מקבלת המתנה, ידעתי שזה באמת באמת מה שישמח אותה. החלק המרכזי, הבצק:

התאורה לא ממש זרמה עם הצבעים הנבחרים, ושום תיקון לא הצליח להחזיר אותם למוטב, אז פשוט תאלצו להאמין לי שמדובר בוורוד, סגול ובז'-זהוב, כולם מלאים נצנצים ומשגעים. ובאביזרים:

הלהיט הגדול- תבניות סיליקון בצורת נסיכות דיסני! וכמובן, ה-TOOB עצמו, פיות (בעקבות הערכה הזו יעלה הזמינה אותו גם לעצמה, וקיבלה ליום ההולדת שלה שחל שלושה ימים אחרי יום ההולדת של דורין):

והתמונות שגורמות לי לרצות להכין מתנות בהתאמת אישית לכל יומולדת לנצח. ערכת הבצק במרכז החגיגה:

וילדת יום ההולדת שקועה כל כולה:

חגיגה חמישית (ואחת לפני אחרונה…הגזמתי?), הפעם בלי בצק…עומר, האחיין הבכור שקיבל את ערכת הבצק הראשונה, גם חגג, ממש חודש אחרי שקיבל אחות חדשה, יומולדת 6. אבא שלו (שהוא, לגמרי במקרה, גם אחשלי), מאוד התקשה למקד אותנו במתנה. כל מה שהוא אמר היה "הוא ממש רוצה ללמוד לקרוא, אולי תקנו לו חוברת עבודה". אז, כבודן של חוברות עבודה במקומן מונח, לאחיין/בנדוד האהוב שלנו דרושה קצת יותר השקעה, אז הכנו לו ערכת משחקים בקריאה:

בקופסה מקושטת ויפה (שהצטלמה בצורה ממש גרועה) אספנו כלמיני דברים משמחים וכיפיים שקשורים לאותיות ולקריאה. למעלה אוסף מדבקות, למטה חותכני עוגיות/בצק ומדבקות סול צבעוניות:

שבלונות אותיות דביקות:

מחברת אישית, סודית ובהתאמה אישית:

והלהיט בעיני:

לוח מגנטי, שהכנו מבסיס של תבנית ישנה, שריססנו בשלושה גוונים של ספריי, ואוסף של אותיות מגנטיות גדולות וקטנות. להיט מובטח. היה שם גם ספר (ספר האותיות הנהדר של רינת הופר) ועוד הפתעות. ואם כבר אנחנו בענייני קריאה…

אז אני עובדת על רשומה שתוקדש למשחקים ולהתנסויות של יעלה בנושא כתיבה וקריאה, אבל עוד מתנה אחת, בה התוכן של המתנה פחות חשוב (למרות שגם היא הייתה ממש בהתאמה אישית ויצאה מדליקה), ומה שחשוב זה החלק של יעלה. אז נאיה, חברה אהובה, חגגה 3, ואמא שלה הזמינה מאתנו חומרי יצירה. חשבנו יחד איזו מן מתנה אפשר לעשות מזה (כלומר איך לאחד את כל חומרי היצירה סביב רעיון מרכזי) ויעלה הציעה להכין ערכת קולאז' (שזו טכניקת היצירה האהובה עליה כבר תקופה ארוכה). אספנו חומרים וכלים בבית ובחנויות ויצאה ערכה באמת שימושית ונפלאה. החלטנו יחד להכין לנאיה, שילוב של דוגמה וברכה. יעלה ביקשה לכתוב את הברכה בעצמה, כחלק מהקולאז'. כתבתי לה על פתק את מה שהיא ביקשה, והיא הפכה את זה ליצירה משל עצמה:

והיא הייתה אחראית גם על הכיתוב על הקופסה:

וואו. יצאה רשומה ממש ממש ארוכה. התלבטתי אם לחלק אותה, אבל אחרי ההיעדרות הארוכה והתקופה נטולת מוזת-הבלוג שעברה עליי, יש לי רשימת רשומות כל כך ארוכה ומלאה ברשומות שממש בא לי כבר להגיע אליהן…שהחלטתי שזו פשוט תהיה רשומה מלאה כל טוב וממש ארוכה. יש גם כאלה.

מה אתם אוהבים לתת במתנה?! רעיונות מעניינים למתנות בהתאמה אישית!? לילדים? למבוגרים?! לגברים שיש-להם-הכל-ואף-פעם-לא-צריכים-שום-דבר?! רעיונות ואפילו תמונות יתקבלו מאוד מאוד בברכה!

בצקרם

אחת ההנאות הגדולות שלי בפעילויות שלנו היא שלב הסינון. לפני כל חג, מועד או נושא, אני יושבת עם עצמי ומציירת שמש אסוציאציות ענפה. אחרי שזרקתי את כל האסוציאציות (וכנראה שכל מי שקורא את הבלוג הזה כבר יודע שאסוציאציות הן ללא ספק התחום הכי חזק שלי) על הדף, אני מתפנה לסנן. מותר לי להחליט שלא בא לי להתעסק בטביעה של המצרים בים סוף. מותר לי להחליט שמכת בכורות עדיין לא מתאימה (בהמשך יסתבר שהילדים שלי החליטו אחרת, אבל לי מותר להחליט :), מותר לי להחליט לתרגם את כל עניין ה"לנקות לפסח" לדרך שמתאימה לי. וזה בדיוק מה שעשיתי…אמנם אנחנו לא מקפידים על איסור חמץ בפסח, אבל אני בהחלט מזדהה עם הדחף האביבי הזה להחליף, לשנות, להתחדש. אז בשלב התכנון השנה, הגדרתי לעצמי כמה נקודות בבית שיזכו לפרוייקט רענון משמעותי, ולאט לאט הכנסתי את המשימות האלו לתוך סדר היום שלנו. במנות קטנות מאוד, כאלו שמתאימות גם לי המבולגנת, וגם לילדים בעלי טווח הקשב המוגבל. וכמובן- חיפשתי את הדרך לעשות את זה כיף. הכיף הגדול ברענון כזה הוא בהפתעות שנתקלים בהן בדרך. מיון מגירת הבובות שלנו, למשל, (מדובר במגירה גדולה, כזו של מתחת למיטה, לא סתם "מגירה" קטנה כזו שמדמיינים כששומעים את המילה "מגירה") הוביל אותנו לקאמבק גדול של המשחק בבובות. לפחות לכמה ימים.

בשבוע שעבר הפרוייקט שבחרתי היה מגרות התמרוקיה במקלחת שלנו. לכל בית יש מגרות או מדפים כאלו- עם אוסף של סבונים, שמפואים, קרמים, דוגמיות, גומיות, שאריות וכמה פלסטרים בודדים. במקרה שלנו היה מדובר בשתי מגרות עמוסות בערימות של בלאגן שלא ממש סודר מאז שעברנו לביתנו הנוכחי, לפני שלוש שנים וחצי. השלב הראשון- ריקון כל תכולתה של המגירה הראשונה לתוך גיגית הכביסה:

כבר בשלב הזה מלאכת הסידור הפכה ממעיקה למשחקיה. התחלנו להפריד את המציאות לארבע ערימות- לשימור, למסירה, לזריקה ולמשחק. שתי האחרונות הוגדרו כהזמנה מלאה לחקירה- להרחה ולתחושה. אמיתי, כמובן, מיד עט על ההזמנה:

הוא רחרח, התמרח ונהנה מכל שנייה:

אחרי שסיימנו את מלאכת המיון, הילדים התעסקו קצת במשהו אחר, ואני סידרתי מחדש את כל ה"לשמור" בתוך המגירה, ואת כל ה"למשחק" העברנו לסלסלה ייעודית. לכולנו היה ברור שלא ייקח הרבה זמן עד שהסלסלה תמלא את ייעודה, ואחרי ארוחת הצהריים, הגיעה שעתה. בחרנו לנו בקבוק קרם אחד, בערך חצי מלא, עם ריח כזה שהיום אין סיכוי שהייתי מקרבת לעור שלי (אבל באיכות טובה, בכל זאת). באווירת פסח הוצאנו מהארון התחושתי שתי שקיות קטנות של קורנפלור ושאריות של קמח מצה (בהשראת בצקי פסח שהכנו בשנים הקודמות- הראשון על בסיס קמח מצה והשני על בסיס קורנפלור) ויצאנו ללכלך את הבחוצה:

התחלנו משתי שקיות הקורנפלור (שקיות קטנות, נדמה לי ש-100 ג' השקית) וכל הקרם שנשאר בבקבוק (כאמור, בערך חצי בקבוק קרם גוף משובח ומצחין למדי):

מלכלך, דביק ונעים להפליא. כמה כיף ללוש יחד:

אחרי זמן מה של לישה משותפת, התגלעו חילוקי דעות לגבי מידת הדביקות והסמיכות הרצויה. פתרנו את זה:

באופן מפתיע ובאמת לא צפוי, אמיתי היה זה שהעדיף את המרקם היבש, שדרש תוספות של קמח מצה:

כזה שאפשר להעביר בקלות מכלי, לכלי, לכלי:

לעומת זאת, יעלה נהנתה מהדביקיות. ואפילו לקחה אותה לאקסטרים:

אה, כן, איפושהו בדרך הובהר לי היטב שחסר קצת צבע מאכל בכל העסקה…אז יש פה תוספת קלה של אבקה צבע מאכל וורודה, הצבע לא השתנה בעקבות איזו תגובה כימית מפתיעה. ועל אף הבדלי המרקם, שניהם הסכימו על דבר אחד- ידיים זה לא מספיק:

בכלל לא מספיק:

האמת? גם ראש זה לא מספיק:

חייבים כלי שאפשר להיכנס אליו:

תנאי בסיסי לפעילות תחושתית. מזל שלאמא שלהם יש התמכרות לקופסאות, כך שאין גודל של קופסה שהוא אתגר גדול מידי בשבילי :)

כשההתלהבות התחילה לדעוך לאיטה, איחדנו את שני סוגי הבצק:

הסתבר שהתוצאה לא פחות מנפלאה. כבר ניסינו כמה וכמה גרסאות של המתכון המבטיח "קורנפלור+תמרוקיה" עם הבטחות לבצק המשי הנעים ביותר, הרך ביותר, הריחני ביותר ה….האמת היא, שעוד לא הגענו למרקם המושלם. הפעם, הצלחנו. השילוב של הקורנפלור, קמח המצה (שהצטרף לחגיגה פשוט כי כמות הקורנפלור שהייתה לנו הייתה קטנה יחסית), הנוזליות היחסיות של הקרם, תוספת המים של יעלה…איכשהו, יצא בצק נפלא, שממשיך ללוות אותנו כבר מעל לשבוע בקופסה סגורה ונשמר ממש ממש ברמה גבוהה. והילדים אפילו די מרוצים מהריח. מסתבר שכמו בתבשילים של סבתות, גם לבצק משחק פסחי ומושלם קשה למצוא מתכון מדוייק. הדרך הטובה ביותר היא להתחיל לסדר את הבית, ולאלתר עם כל המציאות שתמצאו בדרך…לנו נשארו עוד כמה בקבוקים בסלסלת ה"משחק" שלנו, בטוחה שעוד נמצא להן שימוש לטובה.

והמגירות במקלחת? עוברות מסדר רס"ר:

טוב, אני עדיין לא ברמה של "הצד של אבא שלי" במשפחה, שתמיד הכל אצלם מוכן למסדר, אבל זה עדיין נראה הרבה יותר טוב, ונטול ג'אנק, לפחות לשעה הקרובה :). יש לנו עוד פרוייקטים ברשימת הסידורים, אבל בינתיים הם ממתינים בזמן שפעילויות פסח אחרות ממלאות את זמננו בנעימים. ומה אתן עושות עם כל ההפתעות שמתגלות תוך כדי הסידורים?! בכל החדרים?! רעיונות מעניינים לפרוייקטים הבאים יתקבלו בברכה…

ניחוח אביב

בצק משי כשר לפסח

אמנם יש עוד שבועיים וחצי, אבל אצלנו בבית ההכנות לפסח כבר בעיצומן. לא, אנחנו עוד לא מנקים (למרות שמסתמן שהשנה לא תהיה לנו ברירה, ארגנו לעצמנו איזה סמי-שיפוץ, עליו כנראה עוד ידובר), אבל בהחלט מספרים, משחקים ולומדים.לפני שנדבר על מה שקורה אצלנו השנה, מוזמנות להציץ ברשימות כל פעילויות פסח שלנו מהשנה שעברה, יש שם אוצרות, מבטיחה.

יעלה חזק בענייני סיפור חייו של משה, אז אנחנו מתעסקים בו הרבה (גם על זה עוד יסופר), אבל בין לבין, התחלנו גם לדבר על חמץ. להפתעתי הרבה, יעלה זכרה את המושג, וזכרה שקמח זה חמץ…אז כשהיא סיימה להשמיד את בצק המשחק שהיה לנו במקרר (ניסוי מרתק על השריה של בצק במים הוביל למותו בטרם עת. למען האמת, הוא החזיק מעמד מיום ההולדת שלה, שזה כמעט חודשיים. לא רע) וביקשה להכין בצק חדש, הצעתי לה להכין בצק משחק לפסח, בלי קמח. היא כמובן, התלהבה מהניסוי. בשנה שעברה הכנו בצק נהדר לפסח, השנה החלטתי ללכת על מתכון אחר:

IMG_20160403_171927

את המתכון הקליל והנהדר הזה מצאתי די מזמן, כאן וחיכיתי לשעת הכושר לממש אותו. הבצק מבוסס על שני חומרים מעניינים-

הראשון, קורנפלור- קודם כל, כשר לפסח לאוכלי קטניות. שנית, חומר מגניב ומופלא למגוון של אפקטים, ניסויים מדעיים ומשחקים תחושתיים. הייתה תקופה שהיינו משתמשים בו המון, ויצא שכבר תקופה לא נגענו בו, אז שמחנו מאוד לשוב ולהיפגש.

השני, מרכך שיער. כן, כן, הישר מהמקלחת. למען האמת, אני כמעט ולא משתמשת במרכך, וכשכן, יש לי מרכך יקר ומפונפן שקיבלתי ליום ההולדת שלי ואין סיכוי שאוותר על טיפה ממנו, אז התקמצנתי, ולכן נדחה המתכון…עד שלגמרי במקרה מצאתי בקבוק מרכך בריח מזעזע שאין לי מושג איך התגלגל לביתנו.

שני המרכיבים מוכנים. אחרי שתי כוסות קורנפלור וכוס אחת של מרכך זה נראה ככה:

IMG_20160403_172214

(איזו יפה הקערה החדשה שלנו ממקסטוק נכון?!). הוספנו עוד קצת קורנפלור (כלומר, בסופו של דבר נצמדנו ממש למתכון, שמציע 2.5 כוסות קורנפלור על כוס מרכך), לשנו היטב וקיבלנו את התוצאה הריחנית הבאה:

IMG_20160403_172630

תנאי התאורה לא היו ממש אידיאליים לצילום, אבל תאמינו לי שהוא יפיפה. לבן הרבה יותר מהבצק הרגיל שלנו, ומרגיש לגמרי אחרת:

IMG_20160403_172705

האפקט הנפלא של הקורנפלור. הוא גמיש, הוא נוזל, הוא מוצק, הוא פלאפי ונעים נעים. ממליצה בחום לבחור מרכך בריח שאוהבים, כי עם כזו כמות של מרכך, הריח בהחלט בהחלט מורגש. מיד בתום ההכנה יעלה ניגשה לעבודה. כמובן שהייתה לה תוכנית, תמיד יש לה תוכנית:

IMG_20160403_173415

כעבור זמן מה התברר לי שהתוכנית היא לחתוך את הבצק לקוביות, לעטוף כל קוביה ולהכניס לשקית הפתעה. פרסים לחלוקה ביום ההולדת של דאדא, האין זה ברור?!

בתום המשחק הכנסנו את הבצק לשקית אטומה והישר למקרר. היום (הכנו את הבצק בראשון אחה"צ) הוצאנו אותו שוב למשחק. הבצק עדיין נעים ופוטוגני:

IMG_20160405_111242.jpg

נדרשת לו תקופת חימום ולישה. עם זאת, האפקטים שלו הרבה פחות מרשימים אחרי זמן המתנה, אז הכי כדאי לנצל אותו מיד אחרי ההכנה.כמובן שזה לא מנע מהילדים להנות ממנו מאוד ולצרף אותו להמשך הרפתקאותינו התחושתיות לקראת פסח:

IMG_20160405_111818

מזהים?! רמז רמז לקראת הקופסה התחושתית הפסחית שלנו, עליה יסופר ברשומה הבאה…

ערכה בהשראה

בצק סתווי-ערכה רב חושית

כמובטח, מיד אחרי הקופסה התחושתית הסתווית שלנו, הגיע הזמן לבצק. בשנה שעברה הכנו ערכת בצק מגניבה במיוחד ומוצלחת במיוחד, שהשאירה את חותמה תקופה ארוכה. היה לי ברור שהשנה נשחזר במשהו את הקונספט, אבל כמובן- נשדרג. למען האמת אני די בטוחה שיעלה הייתה נהנית גם אם היינו משחזרים את הקונספט במדוייק, אבל אותי זה היה משעמם. שיטוטי פינטרסט ממוקדים (למדי…בגדול, זה די גאוני איך האינטרנט מסנן לנו מידע לפי העדפותינו. מפחיד מפחיד, אבל כל כך שימושי) הובילו אותי לכמה מקורות השראה. שילוב של שניים מרכזיים עם האביזרים העומדים לרשותנו הולידו, בהדרגה, את ערכת הבצק שלנו. קישור ראשון- בצק רב חושי, והקישור השני, מהבלוג האהוב עליי ביותר בתחום, מלכת ערכות הבצק- ערכת בצק סתווית. הקושי המרכזי שלי העתקת הרעיונות האלו, הוא שהסתיו בארץ די שונה מהסתיו בחו"ל. ניסינו לחשוב עוד ועוד מה מתאים לסתיו הישראלי. בסופו של דבר התחלנו לעבוד, ותוך כדי עבודה נולדו עוד ועוד רעיונות:

IMG_20151006_120023

הבצק הראשון שהכנו היה בצק קינמון. האמת? קינמון מתאים לכל עונה. אני מאוד אוהבת ריח של קינמון וגם את הטעם שלו. מוכנה לקבל את זה שהוא קשור לסתיו. איכשהו. בבצק הזה נצמדנו לחלוטין להוראות של ג'ן- הכנו בצק לפי המתכון הבסיסי הזה (עדיין, פחות טוב מהמתכון המבושל, אבל בהחלט משובח) ובדיוק כמו שהיא המליצה- בשלב האבקה הוספנו קינמון, וגם קצת צבע מאכל חום. יצא נהדר וליווה את יעלה ליווי צמוד כמה ימים, עד שהתפנינו להשלים את הסדרה. בימים האלו חשבתי על עוד רעיונות. הבצק השני שהכנו הוא לא באמת קשור לסתיו. אבל הוא קשור לסתיו שלנו השנה, והוא לגמרי מתאים בגוונים ובאווירה, אז זרמתי. זוכרים שסיפרתי על החול הצבעוני שהבאנו ממכתש רמון? זוכרים שסיפרתי שיעלה אספה המון המון חול אך ורק בצבע אחד? חשבתי וחשבתי מה לעשות עם כל החול הזה. היו לי כמה רעיונות, אחד מהם היה, כמובן, להכין ממנו בצק. אז הכנו בצק חול לפי המתכון הזה (תרגום שלו לעברית אפשר למצוא ברשומה על ערכות הקיץ שהכנו). התוצאה יצאה נהדר, בגוון חומחומי סתווי, עם מרקם משגע של חול גס ונהדר:

IMG_20151006_120028

אמנם שני בצקים חומים זה לא להיט, אבל התנחמתי בעובדה שהסתיו בארץ הוא באמת בעיקר חום, וחוצמזה, זה יאפשר להתמקד יותר בחושים האחרים, ולא לסמוך רק על הראייה. הבצק השלישי שהכנו היה בצק תפוז כתום, כי אין ספק שאחד הסמלים המרכזיים של הסתיו הישראלי הוא הופעת פירות ההדר. גם פה השתמשנו באותו מתכון בסיסי נטול-בישול, והפעם השתמשנו באבקת kool aid תפוז (על בצק kool aid אפשר לקרוא כאן). אחרון חביב, השתמשנו בשארית קטנה שנותרה לנו מבצק התפוחים שהכנו לערכות המתנה של ראש השנה, להוספת נגיעה אדומה מתבקשת. כשכל הבצקים היו מוכנים (אחרי שיעלה סיימה לבחון כל אחד מהם באופן נפרד, וגם קצת ביחד) חזרנו למקורות ההשראה שלנו וסידרנו את ערכת הבצק הסתווית הרב-חושית המושלמת:
IMG_20151006_120834

בהשראת ערכות הבצק של מלכת ערכות הבצק, השתמשנו בקופסה המחולקת של איקאה. קודם כל סידרנו יפה את הבצק, ולאט לאט הוספנו אביזרים. מדבקות הסול שהשתלבו גם בקופסה התחושתית שלנו נראו לי נהדרות ליצירת הטבעות, התאמת צבעים, יצירת ציורים ועוד רעיונות שסמכתי על הילדים שלי שימצאו. ממגש מציאות הסתיו שלנו בחרנו כמה מציאות עם צורות ועם טקסטורות מעניינות:

IMG_20151006_120851

ללא ספק, הלהיט הגדול ביותר של הקופסה היה בחידוש- העדשים:

IMG_20151006_120839

בכוסית הכתומה עדשים כתומים, בקאפקייק הצהוב עדשים ירוקים, שהם בעצם חומים למדי. המטרה, כמובן, הייתה ליצור בצק עם טקסטורה, כמו בהשראה. כמובן שאלו לא חייבים להיות עדשים, אלא מה שיש בבית ומתאים בצבעים- שעועית בצבעים שונים, פתיתים וכו', העיקר ליצור טקסטורה. יעלה מיד נגשה למשימה, חדורת מטרה כהרגלה:

IMG_20151006_121227

אחרי שאמיתי סיים לטעום את כל הצבעים השונים של הבצק, גם הוא התלהב עד אין קץ מהעדשים. הוא חורר באצבע חורים בבצק והטביע בהם עוד ועוד עדשים:

IMG_20151006_131935

כשהבצק היה מלא בעדשים לשנו אותו, יצרנו ממנו כדורים גבשושיים ועוד. אחר כך המשכנו עם הבצק והאביזרים. בעזרת האגוז למשל יצרנו טביעות ציפורים:

IMG_20151006_121421

הוספנו גם את קורצני העלים שלנו (בשלושה גדלים) שקניתי בשנה שעברה במקסטוק, ועדיין רלוונטיים מתמיד. לשמחתי ראיתי שהם עדיין נמכרים, מומלץ בחום:

IMG_20151006_121622

ללא ספק, ערכת הבצק שלנו, אוסף של השראות וחומרים מקריים שמצאנו בבית, יצאה הצלחה גדולה, ואני מקווה ומאמינה שהיא תלווה אותנו לפחות עד שנעבור (במהרה בימינו אמן) לעונה הבאה.

אוצר במתנה

תיבות אוצר- מתנות תחושתיות לחברות

כבר סיפרתי שלא כל כך מזמן, בשלהי החופש הגדול, נסענו לבלות יום של כיף בבירת הנגב, עם חברים ובני משפחה אהובים. תכננו לפגוש שתי ילדות אהובות במיוחד וכמובן שלא יכולנו לבוא בידיים ריקות. אז בהמשך לרשומה הקודמת, התיישבנו להכין מתנות תחושתיות. התחלנו מדסי, בת הדודה האהובה שלנו, שגדולה מאמיתי בחצי שנה. כמובן שלדסי הכנו ערכת בצק:

IMG_20150725_102653

השתמשנו במתכון חמוד שניסינו כבר בעבר. בהתחלה חשבתי שאין טעם לשתף אותו, כי את מוצר ה"טוויסט" שמייחד את הבצק הזה אי אפשר להשיג בארץ, אבל בהמשך החלטתי שבעידן האינטרנט, מי שממש רוצה יכול להשיג הכל. המוצר המדובר נקרא kool aid- אבקה שמיועדת במקור להכנת משקאות קלים. לא מצאתי מקבילה בארץ, למרות כמה הצעות מעניינות שנתקלתי בהן. לא בטוחה אם הייתי שותה את הדבר הזה- אבל לבצק משחק זה נהדר! האבקה מוסיפה צבע וריח נהדרים לבצק בקלות רבה, בלי ללכלך. אני הזמנתי את שלי מאמזון לחברה שגרה בארה"ב, והיא הביאה לי לארץ בביקור. אז מה צריך בשביל בצק kool aid ריחני וצבעוני (המקור מכאן)?

מתכון לבצק משחק עם kool aid

המצרכים הדרושים:

1 כוס קמח

1/2 (חצי) כוס מלח

2 כפות קרם טרטר

כוס מים

1 כפית שמן (זה המתכון הרשמי. ממליצה להוסיף לפחות כף)

שקית של kool aid בטעם שתבחרו

אופן ההכנה:

בסיר בינוני מערבבים היטב את החומרים היבשים,  מוסיפים את המים ואת השמן :

IMG_20150725_101503

מערבבים היטב ומבשלים על אש קטנה. בהתחלה זו מעין עיסה:

IMG_20150725_101553

מערבבים היטב, בלי הפסקה, במשך 2-3 דקות, עד שמתחיל להיווצר בצק:

IMG_20150725_101754

מורידים מהאש, מוציאים מהסיר ומניחים להתקרר על נייר אפייה. כשהבצק קר מספיק, לשים היטב בידיים ונהנים מהתוצאה. צילמתי את תהליך ההכנה של הבצק הצהוב, כי זה היה הכי ברור, אבל כבר בשלב הוספת המים תראו את הגוונים המדליקים שהאבקה מוסיפה לבצק. ככה נראתה התוצאה הסופית שלנו:

IMG_20150725_102315

אמיתי ויעלה שילבו כוחות כדי לארוז אותה יפה יפה:

IMG_20150725_105757

וכשהגענו לב"ש מסרנו לדסי ערכת בצק ראשונה ומהממת שמיד זכתה להתלהבות…מצד יעלה:

IMG_20150725_103159

לדסי זה לקח קצת יותר זמן, אבל כמה ימים אחרי הביקור שלנו, קיבלנו תמונות שלה מבלה עם הערכה שלה:

IMG_20150725_224702

המתנה השנייה הייתה קונספט חדש עבורנו, ומאוד נהננו מההכנה שלה. טוב, בעיקר אני נהניתי, מודה. המתנה הוכנה לגפן, חברה קטנה ואהובה שחגגה לאחרונה 3, אחת החברות הכי אהובות של יעלה, למרות שהן (לצערנו הרב) נפגשות לעיתים די רחוקות. את הרעיון הבסיסי לקחתי, כמובן, מהפינטרסט, או ליתר דיוק, מכאן. תכננתי להכין גרסה מסויימת של הרעיון לאמיתי, אבל הביקור הזה שינה קצת את הכיוון. בכל מקרה השתמשתי בחול אכיל כבסיס. ליתר דיוק, השתמשתי בחול ירח (כמו בקופסה ראש השנה שלנו), מבוסס על קמח ושמן בישול (ביחס של 1:8). השגנו מחברה ספריי זהב (כי מן הסתם, תכננו הכל ברגע האחרון אז לא היה זמן ללכת לקנות) ואיתרנו בסביבה קופסאות שעשויות להתאים ולהפוך בקלות לתיבות אוצר:

IMG_20150725_185636

בזמן שהקופסאות התייבשו אספנו ברחבי הבית אביזרים שעושים חשק להשקיע כדי למצוא אותם בחול:

IMG_20150725_223919

(בתמונה כבר רואים את הקופסה שנבחרה כמתאימה למשימה) מטבעות זהב, מנקה מקטרות מנצנץ, חוט זהב, נצנצים זהובים וגם צמיד חרוזי זהב שלא צולם. עכשיו ניגשנו למלאכת הרכבת הקופסה:

IMG_20150725_224206

הבסיס לקופסה הוא תבנית אפייה עם מכסה- שוס שמצאנו במקרה בכלבו, וחשבנו שיוכל לשמש אח"כ גם את ההורים, ובכך להוות מתנה כפולה, גם מתנה רשמית למארחים. סידרנו שכבה עבה של "חול", עליו מיקמנו את קופסת האוצר והתחלנו לקבור בחול אוצרות (איפשהו בשלב הזה כבר הגיע זמנה של יעלה לשכב לישון, ואני סיימתי את הכנת הקופסה לבד. בזכות זה היה לנו בוקר מלא התלהבות לפני הנסיעה). הוספנו עוד קצת נצנצים:

IMG_20150725_224505

והקופסה הייתה מוכנה. כשהגענו למפגש המיוחל עם גפן, זה לקח בערך שתי דקות עד ששתי הילדות עברו לעולם שלהן והתעלמו מאיתנו לחלוטין:

IMG_20150726_182608

בבית, יעלה מיהרה למצוא שימוש גם לשאר הקופסאות שצבענו:

IMG_20150728_073544

חיפשתי הרבה זמן כזו קופסה, כמו בתמונה המקורית של האוצר- קופסת פלסטיק של מגבונים. פעם היו המון כאלו, אבל בדיוק כשחיפשתי- לא מצאתי בשום מקום. עד שאיתרתי קופסה כזו שכבר עברה הסבה על השידה של דודה של בח"ל, רק רמזתי רמיזה והיא מיד רוקנה וניתנה לנו במתנה. אחרי הצביעה בזהב היא הפכה לתיבה החביבה על יעלה. פה בתמונה היא הכינה משחק השחלה לתוש:

IMG_20150728_073954

בהמשך היא הפכה לקלפי (בעקבות הספר הנפלא והמושלם לתקופה זו של תחילת שנה "שנה עם שני"/רינת הופר) וממשיכה לשנות את ייעודה.

אני לא בטוחה מה מקבלי המתנות שלנו חושבים עליהן, אבל אני בטוחה שלהכין אותן זה הרבה הרבה יותר כיף מלקנות מתנה, וגם מלמד את יעלה הרבה על מחשבה, כוונה, שיחרור ונתינה. מקווה שהשנה שממש עכשיו מתחילה תהיה מלאה בשמחות ובמפגשים מרגשים, שיצרו לנו הזדמנויות להמציא רעיונות חדשים…

החיים דבש

בצק דבש לראש השנה

במהלך השנה שעברה, נוצרה לנו מעין שגרת הכנה לחגים (ובאופן כללי- שגרת "איך מתחילים נושא")- קודם כל קופסה תחושתית, אחר כך בצק משחק, אחר כך פעילויות יצירה וניסויים מדעיים. זה לא היה מתוכנן, אבל איכשהו השגרה נשמרה, כנראה כי יש בה היגיון. קופסה תחושתית ובצק משחק הם מסוג הפעילויות שחוזרים אליהן שוב ושוב, ושמשתלבות זו בזו וגם בפעילויות האחרות, ולכן כדאי שיהיו מוכנים מראש. אז אחרי שהצגנו את הקופסה התחושתית של השנה, הגיע הזמן לבצק המשחק.

בשנה שעברה הכנו בצק תפוחים משגע ומעולה. ממליצה עליו בחום רב. לשם הגיוון השנה הכנו בצק אחר, אבל אני בהחלט מתכננת להכין גם מנה של בצק התפוחים לצורך פעילות ראש השנה עם חברים. חיפושים ברשת (כלומר בפינטרסט) הובילו אותי למתכון מעניין לבצק דבש. אני אוהבת דבש, מאוד. ללא ספק החביב עליי מבין סמלי החג. דווקא בגלל שליעלה יש איזושהי רתיעה לא ברורה ממנו (לא מוכנה לטעום!), חשבתי שזה יהיה רעיון לא רע לשלב אותו בבצק החדש שלה. את הרעיון והמתכון לקחנו מכאן, סדרנו את החומרים הדרושים (המתכון המלא והמתורגם בסוף הרשומה):

IMG_20150830_103454

וצ'יק צ'ק היה בידנו גוש בצק נעים בניחוח משגע של דבש:

IMG_20150830_103503

לדעתי, הריח במתכון לא מספיק מודגש, אז הוספנו עוד קצת דבש. מניחה שזה תלוי בעיקר בסוג הדבש שמשתמשים בו, וגם בכמה אוהבים ריח של דבש, כמובן. התייעצתי עם יעלה באיזה צבע כדאי לצבוע את הבצק, והיא ביקשה להשאיר אותו בצבעו הטבעי. קצת צבע מאכל צהוב בהחלט היה מוסיף לאווירה…אבל הבצק שלה, היא מחליטה. מיד היא התחילה לחקור:

IMG_20150830_104204

הייתן מאמינות שהצלחת הזו לא נקנתה במיוחד לפעילות?! נשבעת שהיא אצלנו כבר זמן מה…היא מצאה על השיש סוכריות קטנות שהיא קיבלה (וממש ממש לא אהבה) והשתמשה בהן כדי ליצור תפוחים (מתה על הרעיונות שלה! כבר אמרתי?!):

IMG_20150830_103948

וכמובן הזמינה גם את אמיתי לחקור איתה:

IMG_20150830_104958

בביקור משפחתי במקסטוק מצאתי עוד כמה אביזרי חג חדשים, ובעזרת כמה מהם אירגנתי לנו משחק מספרים חדש שמבוסס על בצק הדבש:

IMG_20150831_091706

כל אחת יצרה עץ מגוש בצק וענף (יש לנו אוסף במגש הטבע שלנו, כמובן שתמיד אפשר לאסוף בדרך הביתה) עץ תפוחים. כשהעצים היו מוכנים, כל משתתף (שיחקנו עם עוד חברה ואמא שלה) זרקה קוביה, ו"תלתה" על העץ שלה תפוחים קטנים בהתאם למספר שעל הקוביה. התפוחים די קטנים (נעשה כשאמיתי לא היה בסביבה) ונהדרים גם לתרגול מוטוריקה עדינה. הכי נהניתי לראות איך כל אחת העניקה פרשנות אישית לעץ שלה:

IMG_20150831_091713

(רואות בצד את המתקן לגלגול קוביה? גם הוא ממקסטוק וזוכה להתלהבות אדירה). אחר כך יעלה והחברה הוציאו את אביזרי הבצק שלנו:

IMG_20150831_093237

זה גרם לי להתעצבן על הבלאגן ולמהפכת סידור מחדש של כל האביזרים…בינתיים הילדות לא נחו, ויצרו יצירות נהדרות מבצק הדבש ושאריות של בצק צבעוני:

IMG_20150831_093757

כמובן שהבצק ממשיך לשמש אותנו למשחק חופשי ולפעילויות נוספות, הוא נעים מאוד למשחק ונשמר בינתיים לא רע. הוא לא מוצלח כמו בצק המשחק הקלאסי שלנו, אבל בהחלט מוצלח כפעילות חג תחושתית ומהנה. אז איך מכינים?

מתכון לבצק דבש

החומרים הדרושים:

  • 2 כוסות קמח
  • 1/2 (חצי) כוס מלח
  • 2 כפות קרם טרטר (כבר כתבתי בעבר- מוסיף המון לבצק, מומלץ בחום לא לוותר, אבל אם זה גורם לכן לא לרצות להכין בצק, תוותרו)
  • 1 כוס מים רותחים
  • 2 כפות שמן צמחי
  • 2 כפות דבש

אופן ההכנה:

בקערה מערבבים את החומרים היבשים. מוסיפים את השמן, את הדבש (אם משתמשים באותה כף קודם לשמן ואז לדבש, הדבש לא נדבק לכף…עובד נהדר גם עם כוסות, לקראת אפיית העוגות לחג) וחצי כוס מים. מערבבים היטב, וממשיכים להוסיף מים לפי הצורך. עד שהמרקם נראה נעים. נותנים לבצק קצת להתקרר ולשים היטב בידיים. במקרה הצורך מוסיפים עוד טיפה שמן/קמח. כאמור, אנחנו הוספנו עוד קצת דבש, להגברת הריח.

מרגישים את ראש השנה- take 2

קופסה תחושתית לראש השנה-חול ירח

הכנת הקופסה התחושתית לראש השנה הבא עלינו לטובה הייתה אתגר חדש מבחינתי. זו המשימה הראשונה שניגשנו אליה בפעם השנייה. בשנה שעברה הכנו קופסה תחושתית לראש השנה. זו הייתה קופסת החג הראשונה שהכנו, והיא הייתה הצלחה גדולה. בתור חסידה גדולה מאוד של קופסאות תחושתיות כאמצעי למידה, היה לי ברור שגם השנה צריך קופסת חג תחושתית, אבל אחרת. גם בשביל הגיוון והעניין, גם כדי להתאים לאמיתי (למרות שיש מגמת שיפור בעניין הכנסת חפצים לפה, אנחנו עדיין לא שם). כידוע, אתגרים הם המנוע הטוב ביותר שיש ליצירתיות. אז נגשנו להכנת הקופסה החדשה.

השלב הראשון-לאתר את האביזרים מהקופסה של שנה שעברה. את כל אביזרי החגים שאספנו במהלך השנה (חלקם הגדול היו ברשותי עוד קודם, בהקשרים שונים) שמרתי ב"קופסת חגים" מיוחדת, שקית לכל חג. הוצאתי את הקופסה ונתתי ליעלה לבחור את השקית המתאימה לראש השנה. כמה נוסטלגיה ושמחה כבר במשימה הראשונה. כיף לראות כמה היא כבר זוכרת לגבי החגים, כמה נשאר מהחוויות והפעילויות שעשינו במהלך השנה:

IMG_20150825_094941

מאז הקניון שפתחנו בבית, יעלה חזק מאוד בעניין החנויות. זה המשחק האהוב עליה, והיא כל הזמן מחפשת עוד ועוד רעיונות יצירתיים לחנויות שהיא יכולה ליצור בבית- כל פעם שאני בטוחה שאין לנו עוד במה לסחור, היא מפתיעה אותי. היום היא וסבתא שלה פתחו "חנות בקשות", גאוני, לא?! הבעיה המרכזית בהתלהבות הזו שהיא קצת…ובכן, מוגזמת. כל כך מוגזמת עד כדי ימים שלמים בהם היא לא מוכנה לעשות שום פעילות אחרת. אני משתדלת להשתמש בעניין לטובתי, וכך הצעתי לה לפתוח חנות קונספט (או, בשמה הטרנדי "חנות פופ-אפ") לרגל ראש השנה. ברגע שהיא מצאה את השקית הנכונה, היא התחילה לברור סחורה לחנות, יחד עם עוזרה הנאמן:

IMG_20150825_095425

אחרי ששניהם בחנו היטב את הסחורה, יעלה ניצלה את העדרותו הרגעית של אמיתי לסדר את הסחורה "על המדפים":

IMG_20150825_101908

בצד אחד כל אביזרי החג ובצד השני כל הכלים המתאימים. הלכתי על סקאלת צבעי תפוח-בדבש, ואספתי מגוון כלים באדום-ירוק-צהוב-כתום (יש עוד הרבה, תיכף תראו) מתוך אוסף הכלים התחושתיים שלנו:

IMG_20150825_102331

כשאמיתי שב שניהם יחד חקרו את האפשרויות שהחנות מציעה כמו שהיא:

IMG_20150825_100542

יעלה הדגימה לו רעיונות ואפשרויות, ועל הדרך גם כמה מיומנויות חשובות כמו מיון, ספירה, שמות סמלי החג ועוד:

IMG_20150825_100507

כמה פוטוגני, היישר לשולחן החג:

IMG_20150825_102327

מהר מאוד הוא הבין את העסק ועבר לחקירה עצמאית. אני כל כך אוהבת לשבת ולהסתכל על השלב הזה. בלי להתערב, בלי לדבר, בלי להדגים. להסתכל איך הרעיונות צצים, האפשרויות מתגלות והפתרונות נמצאים, לבד:IMG_20150825_102842

השארנו את החנות ונסענו לנו למפגש. בבוקר שאחרי יעלה מיד ביקשה לעלות לשחק בחנות ראש השנה. כשאמיתי פרש לשנת הבוקר שלו, נפננו להכנת החלק התחושתי של הקופסה התחושתית שלנו. אחרי התלבטויות רבות, החלטתי שהמצע המתאים לקופסה השנה הוא חול ירח (נקרא גם "בצק עננים", שני השמות מתאימים). ניסינו לראשונה את המתכון הזה לפני בערך חודש וחצי, והתלהבנו מאוד. הכנו ממנו מתנה מדליקה (אם אספיק אשתף לפני החג, כרעיון למתנה) ולא הספקנו למצות את החומר. אז הכנו עוד:

IMG_20150827_094307

לקופסת פלסטיק גדולה שפכנו 4 כוסות קמח לבן, והוספנו חצי כוס שמן:

IMG_20150827_094402

זה הכל. מערבבים ולשים עד שמתקבל המרקם המופלא והנעים. הכמות הייתה לנו קצת קטנה, אז הוספנו עוד כוס אחת של קמח ושמינית כוס שמן. לא בדיוק, ככה בערך. הרעיון הוא לשמור על יחס של 1:8 בין הקמח לשמן:

IMG_20150827_094457

התוצאה היא משהו בין חול לבצק משחק. באמת שאני לא יודעת לתאר את זה במילים, פשוט חייבים לנסות. זה ממכר. כמובן שלרגל החג רצינו חול צבעוני. לא רציתי להשתמש בצבעי מאכל כי הם מכתימים את הידיים ומתערבבים אחד בשני מהר מאוד, אז החלטנו לנסות משהו אחר. השתמשנו בצבעי גואש (לא רעילים כמובן):

IMG_20150827_094738

חילקנו את החול לשלושה חלקים וצבענו כל חלק בנפרד. הגואש לא הספיק ונעזרנו בספריי צבע (כלומר צבעים אקריליים נוזליים יותר) מציוד הסקראפ שלי. זו ממש לא הדרך האידיאלית לצביעה. התוצאה היא לא חול חלק, אלא חול עם גושישי צבע קטנטנים בתוכו, וזה גם משנה את המרקם, אבל נראה ממש מדליק. אין לי מושג מה הדרך הנכונה לצבוע חול ירח. בטוחה שבין שלל המתכונים בפינטרסט יש פתרון (צבע על בסיס שמן אולי? אחרת לא בטוחה איך זה יכול לעבוד), אבל לבינתיים אני דווקא מרוצה מהאפקט, וגם הילדים:

IMG_20150827_102454

יעלה מיד ניגשה לעבודה ופרשה את הכלים:

IMG_20150827_105024

ברור שעם כל כך הרבה כלים היא בחרה להשתמש במשהו אחר נכון? שלל עוגות בכוסות חד פעמיות (שמשמשות אותה למשחק כבר מעל שנה…לא ממש חד פעמיות):

IMG_20150827_104304

ממש כיף להשתמש בתבניות לחול עם הבצקחול הזה, הצורות יוצאות ברורות ויציבות:

IMG_20150827_104944

לאט לאט התחלנו להשתשע עם שלל האביזרים, וליצור למשל עוגה מפוארת עם קישוטי חג בצמרת:

IMG_20150827_105405

כשאמיתי קם הוא הצטרף בהתלהבות רבה לעשייה:

IMG_20150827_105935

איזה אושר של תמונות:

IMG_20150827_105949

שניהם שיחקו יחד שעה ארוכה. מזגו, שפכו, לשו, מיששו, פיזרו, העבירו:

IMG_20150827_110229

וכמובן, הכינו עוד ועוד עוגות, לכל האורחים הדימיוניים שמגיעים לימי ההולדת הדימיוניים שנערכים בביתנו בכל שעה עגולה ושאינה עגולה:

IMG_20150827_110700

ואחרי שהידיים סיימו לחקור, גם הרגליים מצטרפות לחגיגה:

IMG_20150827_111233

ואם כבר אז כל החושים בחגיגה…ביום אחר יעלה ביקשה להוסיף תבלינים לעוגה. כמובן שמיד נידבתי את התבלין המתבקש- קינמון. היא התעקשה שגם סומסום מתאים להפליא, ואחרי שהוסיפה בדקה- הריחה ואפילו טעמה:

IMG_20150828_103841

בכל יום שעובר הם מצליחים למצוא דרכים חדשות להשתמש בקופסה ובאביזרי החג, ויוצרים שילובים מפתיעים ומרתקים:

IMG_20150828_095423

יעלה הכינה לאמיתי משחק "חפש את המטמון" כשהחביאה את כל האביזרים הקטנים בתוך החול, והראתה לו איך למצוא אותם ולהכניס לתוך התפוח הנפתח. איזה להיט:

IMG_20150828_095446

אינספור אפשרויות בקופסה אחת, והכי כיף עם חברים:

IMG_20150828_165928

גם השנה, כמו בשנה שעברה ובכל החגים שעברו מאז, גילינו שאין כמו קופסאות תחושתיות. הפעילות האולטימטיבית בכל הקשר. כמובן שאחריה באו עוד כמה וכמה פעילויות, חלקן סביב הנושא המרכזי שהגדרתי לנו (בעקבות השאלות של יעלה, כמובן)- לוח השנה, וחלקן סביב סמלי החג, המנהגים, הריחות והטעמים. מבטיחה שהשבוע הקרוב יהיה עמוס ברעיונות, כדי שנספיק לפתוח את השנה לגמרי מוכנים. שיהיה לנו שבוע אחרון פשוט נפלא לשנת תשע"ה!

חול וכחול

בצק חול ובצק ים- ערכות מתנה לקיץ

חודשים מראש התחילו התכנונים. בחבורה של בח"ל התרחש אוסף של אירועים שדרש מפגש מורחב. תאריכים נקבעו והוחלפו, מקומות הוצעו ונפסלו, ובסופו של יום נפל דבר- סופ"ש משותף. 8 זוגות מרחבי הארץ והעולם, 14 ילדים בגילאי חודשיים עד שש. לא פרוייקט קל, בכלל. אני, כהרגלי באירועים כאלו, הדחקתי הכל עד לרגע האחרון, ויום לפני הנסיעה (עליה ידענו בערך חודשיים מראש, כן?!) החלטתי שאי אפשר לבוא בידיים ריקות. בהשראת הבלוגרית הנערצת עליי, שלא לומר ה- roll model שלי, ג'ן, ובהתייעצות עם יעלה, החלטנו להכין ערכות בצק אישיות. בנושא קיץ, כמובן. חיטוט קל ברחבי הפינטרסט שלי הוליד מתכון מופלא לבצק חול. קל לנחש מאיזה בלוג הוא לקוח. כרגיל, מתכון בעברית בסוף הרשומה…אספנו חול (מאתר בנייה שכן, באישור):

IMG_20150611_131313

סיננו את החול היטב במסננת המגניבה והיעילה ביותר שיש, לקבלת חול רך ונקי:

IMG_20150611_131349

העברנו את החול למטבח, חוויה קצת מוזרה, אני מודה:

IMG_20150611_133208

ויחד עם שאר המרכיבים שהיו במקומם הנכון, שפכנו:

IMG_20150611_133222

ועירבבנו, בידיים כמובן (בשלב זה יעלה התנגדה בתוקף להוספת החומרים היבשים. מבחינתה התערבות היבשה הזו היא הפעילות הסנסורית המושלמת):
IMG_20150611_133422

ככה זה נראה בסוף. מושלם:

IMG_20150611_134641

הכנו כמות כפולה של בצק החול הנעים, הרך ובעל האפקט המגניב ביקום הזה. לצד הערימה הענקית של בצק החול, הכנו כמות כפולה נוספת, מבצק המשחק "הרגיל" שלנו, בתוספת צבע כחלחל נהדר. קשה לראות בתמונה, אבל לבצק החול נוספו נצנצים עדינים בצבע זהב, ולבצק "הים" נוספו נצנצים כחולים וכסופים. אפקט משגע:

IMG_20150611_141044

אחרי מסע קניות קצר ב"שדרה" (הרחוב הראשי בעפולה, מעוז הסטוקים והשנקליות) ניגשנו להכנת הערכות. חילקנו כל גוש בצק ל-13 חלקים שווים (החלטנו שלצעירה בחבורה זה עוד קצת מוקדם מידי…). ללא ספק סידור הכדורים במסדר היה החלק החביב על יעלה בכל התהליך:

IMG_20150612_095510

כל כדור נמעך והוכנס לשקית צלופן בדיוק בגודל המתאים:

IMG_20150612_102338

בקופסה מחולקת (שקל לקופסה!) סידרנו לכל ילד זוג בצקים ואביזרים למשחק:

IMG_20150612_104020

כף ומעדר, זוג צדפים (מאוסטרליה!) וחיית ים (ללא ספק החלק הכי קשה להשגה בערכה). יעלה "צילחתה" את הערכות בהשקעה רבה ובהמון אהבה (עוד הוכחה בסוף):

IMG_20150612_105018

על המכסה של כל קופסה הוספנו את שם הנמען במדבקות הדגלונים הנהדרות של יעל יניב, שמוסיפות שמחה לכל מתנה:

IMG_20150612_112448

למרות ההתלהבות הרבה מהתוצר, של יעלה ובמיוחד שלי, התגובות למתנה הצליחו להפתיע אותי. מילא ההורים, שפירגנו, החמיאו וביקשו מתכונים, אבל הילדים…הילדים פשוט ניגשנו לעבודה, ובתוך דקות כל המתחם בו התארחנו התמלא בילדים משחקים ובחופי בצק משגעים. בנים:

IMG_20150612_162713

בנות:

IMG_20150612_163307

רעיונות מקוריים ועיצובים נהדרים:

IMG_20150612_163850

ממש בכל הגילאים:

IMG_20150612_164525

בקיצור- מתנה מנצחת לכל אירוע קיצי- יומולדת, סוף שנה, חופשה…כל אירוע בו רוצים לשמח ילדים ולהראות המון אהבה. ורגע לפני המתכונים, יעלה התעקשה שאצלם כל ערכה וערכה כדי להראות את השילובים שהיא יצרה בכל ערכה, עם התאמה מושלמת (מבחינתה) בין הצדף הגדול לצדף הקטן ולחיה. הבטחתי לה ליצור קולאז' של ערכות נבחרות, אז אני מקיימת הבטחה:

סופש קצה

ועכשיו, למתכונים:

מתכון לבצק חול

המרכיבים:

  • 1 כוס קמח
  • 1 כוס חול ים נקי
  • 1/4 כוס מלח
  • 1 כף קרם טרטר
  • 1 כף שמן צמחי
  • 3/4 כוס של מים רותחים
  • לא חובה- נצנצים בצבע זהב. בעיני מוסיף המון
  • במתכון המקורי מופיעה גם 1 כף של גליצרין. לא הוספנו, כי אין לנו, אבל אם יש ברשותכן- שווה לנסות

אופן ההכנה:

בקערה גדולה מערבבים את החומרים היבשים היטב. מוסיפים את השמן ולאחר מכן את המים, לאט לאט. מתחילים לערבב בכף (במתכון ממליצים על כף עץ, אנחנו השתמשנו בסתם כף מתכת) וכשקצת מתקרר עוברים ללוש עם הידיים. מעבירים לנייר אפייה על השיש ולשים היטב לגוש. כשמתקרר היטב- מוכן למשחק.

מתכון לבצק משחק ללא בישול

המתכון המועדף עלינו הוא עדיין המתכון שכולל בישול, עליו המלצתי כבר מספר פעמים. הבצק שנוצר יותר רך, יותר נעים ומחזיק מעמד לה-מ-ו-ן זמן. אבל כשנדרשת כמות גדולה במהירות גדולה- זה המתכון המנצח בעיני.

המרכיבים:

  • 2 כוסות קמח
  • 1/2 כוס מלח
  • 2 כפות קרם טרטר
  • 2 כפות שמן
  • 1/2 1 כוסות (כלומר כוס וחצי) מים רותחים
  • צבע מאכל (אני השתמשתי באבקה)
  • לא חבוה- נצנצים

תהליך ההכנה זהה- מערבבים את החומרים היבשים, מוסיפים את השמן ואת המים, מערבבים מעט בכף, מצננים על השיש ולשים היטב.