חיטה

שבועות הוא כנראה החג בעל הכי הרבה שמות ומשמעויות מבין כל החגים בלוח השנה שלנו. אני אוהבת את החופש הזה, לבחור מבין כל משמעויות החג, הסמלים והרעיונות, רק את אלו שמדברים אלינו, שמתאימים לאורח החיים שלנו ולמקום שלנו עכשיו. בשנה שעברה בחרנו דברים אחרים, בשנה הבאה, מניחה ששוב נבחר אחרת. השנה החלטתי שחג השבועות שלנו יתמקד בשבעת המינים.

קודם כל, כי כולנו מאוד אוהבים צמחים, כל אחד מאיתנו נהנה מהם מזווית אחרת-אמיתי נהנה מעבודת האדמה. הוא אוהב להרגיש אדמה, לגזום, לשחק בגזם, חולם להיות גנן. יעלה אוהבת את היופי שבפרחים, את הצבעים שלהם ואת הסמליות החגיגית. אני אוהבת ללמוד על צמחים, מסתקרנת מהמגוון, מהדימיון, מהשוני, מהמנגנונים הביולוגיים הנפלאים.

חוצמזה, שבעת המינים מאוד נוכחים בסביבה היומיומית שלנו. בעונה זו של השנה אנחנו מוקפים בשדות חיטה, ובמשך כל השנה אנחנו פוגשים מידי יום ביומו עצי זית, רימון, תאנה ותמר. הגפנים קצת יותר רחוקות, אבל אנחנו מפצים על זה באכילה  יומיומית נלהבת של תוצרתם.

אחרון חביב- אני מאוד אוהבת את החיבור של שבעת המינים למעגל השנה. לא רק ילדים אוהבים חזרתיות וטקסיות. גם לנו, כמבוגרים, יש משהו מרגיע ומנחם במעגל הזה, שתיארה כל כך יפה שמרית אור:

"מעגל נפתח בכל שנה
ומעגל נסלח בכל שנה
ואם דבר לא השתנה
מחר ודאי נצחק.
מעלה כשזה טוב
ולא נורא כשמטה, אם זה רע –
תמיד יש עוד ברירה –
הזמן הוא כמו גלגל ענק"

כי שבעת המינים פזורים יפה יפה סביב מעגל השנה. כל אחד מהם מבשיל בזמנו ונקטף בזמנו (וכמעט לכל אחד מהם יש פועל נפרד ל"נקטף", שזה דבר יפה בפני עצמו…קוצרים, מוסקים, אורים, בוצרים, גודדים ורק את הרימונים פשוט קוטפים), ויחד הם כל החקלאות הארצישראלית וכל מעגל השנה הארצישראלי שאהוב עליי כל כך וגם משל כל כך חכם ועדין על אנשים באשר הם.

אז אחרי כל ההקדמה הזו, את ההכנות שלנו לחג השבועות התחלנו עם החיטה. תכננו להקדיש יום לכל אחד משבעת המינים. כמובן שכרגיל, למירוץ החיים היו תוכניות אחרות, אבל מניחה שנגיע לכולם ברמה זו או אחרת.

התחלנו מניצול היתרון הגיאוגרפי היחסי שלנו ומזג האוויר המושלם שהיה, ויצאנו ליום כיף בשדות החיטה:

שדה קצור ובאלות גבוהות. באמת שלא צריך יותר:

הזדמנות נהדרת לבחון מקרוב את שיבולת החיטה:

וגם להרגיש הכי גדולים והכי חזקים בעולם:

הזמנו חברים טובים להצטרף:

אחרי פיקניק ארוחת בוקר מפנק והמון משחק ברחבי השדה, עברנו לחלק האמנותי:

מהבית הבאנו בריסטולים, מספריים, דבק וגם כמה קפסולות קפה ריקות. את השאר אספנו מהסביבה:

קפסולות הקפה הפכו לעציצונים קטנים ומדליקים:

וגם אנחנו האמהות נסחפנו ליצירה המיניאטורית והמדליקה הזו:

אחרי מנוחת צהריים קלה, נפגשנו שוב עם החברים להמשיך "יום החיטה". חקרנו יחד גרגירי חיטה (מהחנות), ראינו כמה קשה לרסק אותם, אפילו עם אבנים:

כשהבנו שלא נצליח לייצר קמח בעצמנו, עברנו לגרסה הקנויה, והכנו לנו בצק משחק בהשראת החיטה, מקמח מלא וזהב. המון זהב. מתכון מלא בתחתית הרשומה:

הוספנו אביזרים תואמים- גרגירי חיטה ופסטה שיבולים (ששמרתי מהקופסה התחושתית של השנה שעברה):

הבצק, כהרגלו, יצא נעים ונפלא, והילדים היו מרותקים ועסוקים שעה ארוכה:

בעוד ה"קטנים" נהנו ללוש, למעוך ולהחביא הפתעות, ה"גדולות" הכינו תמונות ויצירות מורכבות:

היה לנו יום ארוך בסימן החיטה, מלא פעילויות וחוויות. הבצק, היצירות שהכנו וכמה שיבולים שאספנו לקישוט הבית ממשיכים ללוות אותנו לעבר החג הכי זהוב בשנה.

כמובטח, הנה המתכון המלא לבצק נצנצים זהוב ומלא חיטה. ניסיתי פורמט חדש של מתכונים, זה לא מושלם, אני עוד לומדת (ועדיין לא מבינה למה הכותרת נחתכת ככה…). מה דעתכן? יותר נוח ממתכון כתוב בבלוג? אפשר לשמור כתמונה בפלאפון או בפינטרסט…אשמח לחוודת דעתכן המלומדת!

ולאיזה משמות החג אצלכן הכי מתחברים? חג הקציר? חג החלב? חג המים? חג מתן תורה? חג הביכורים? ואיך מתכוננים?

בצקרם

אחת ההנאות הגדולות שלי בפעילויות שלנו היא שלב הסינון. לפני כל חג, מועד או נושא, אני יושבת עם עצמי ומציירת שמש אסוציאציות ענפה. אחרי שזרקתי את כל האסוציאציות (וכנראה שכל מי שקורא את הבלוג הזה כבר יודע שאסוציאציות הן ללא ספק התחום הכי חזק שלי) על הדף, אני מתפנה לסנן. מותר לי להחליט שלא בא לי להתעסק בטביעה של המצרים בים סוף. מותר לי להחליט שמכת בכורות עדיין לא מתאימה (בהמשך יסתבר שהילדים שלי החליטו אחרת, אבל לי מותר להחליט :), מותר לי להחליט לתרגם את כל עניין ה"לנקות לפסח" לדרך שמתאימה לי. וזה בדיוק מה שעשיתי…אמנם אנחנו לא מקפידים על איסור חמץ בפסח, אבל אני בהחלט מזדהה עם הדחף האביבי הזה להחליף, לשנות, להתחדש. אז בשלב התכנון השנה, הגדרתי לעצמי כמה נקודות בבית שיזכו לפרוייקט רענון משמעותי, ולאט לאט הכנסתי את המשימות האלו לתוך סדר היום שלנו. במנות קטנות מאוד, כאלו שמתאימות גם לי המבולגנת, וגם לילדים בעלי טווח הקשב המוגבל. וכמובן- חיפשתי את הדרך לעשות את זה כיף. הכיף הגדול ברענון כזה הוא בהפתעות שנתקלים בהן בדרך. מיון מגירת הבובות שלנו, למשל, (מדובר במגירה גדולה, כזו של מתחת למיטה, לא סתם "מגירה" קטנה כזו שמדמיינים כששומעים את המילה "מגירה") הוביל אותנו לקאמבק גדול של המשחק בבובות. לפחות לכמה ימים.

בשבוע שעבר הפרוייקט שבחרתי היה מגרות התמרוקיה במקלחת שלנו. לכל בית יש מגרות או מדפים כאלו- עם אוסף של סבונים, שמפואים, קרמים, דוגמיות, גומיות, שאריות וכמה פלסטרים בודדים. במקרה שלנו היה מדובר בשתי מגרות עמוסות בערימות של בלאגן שלא ממש סודר מאז שעברנו לביתנו הנוכחי, לפני שלוש שנים וחצי. השלב הראשון- ריקון כל תכולתה של המגירה הראשונה לתוך גיגית הכביסה:

כבר בשלב הזה מלאכת הסידור הפכה ממעיקה למשחקיה. התחלנו להפריד את המציאות לארבע ערימות- לשימור, למסירה, לזריקה ולמשחק. שתי האחרונות הוגדרו כהזמנה מלאה לחקירה- להרחה ולתחושה. אמיתי, כמובן, מיד עט על ההזמנה:

הוא רחרח, התמרח ונהנה מכל שנייה:

אחרי שסיימנו את מלאכת המיון, הילדים התעסקו קצת במשהו אחר, ואני סידרתי מחדש את כל ה"לשמור" בתוך המגירה, ואת כל ה"למשחק" העברנו לסלסלה ייעודית. לכולנו היה ברור שלא ייקח הרבה זמן עד שהסלסלה תמלא את ייעודה, ואחרי ארוחת הצהריים, הגיעה שעתה. בחרנו לנו בקבוק קרם אחד, בערך חצי מלא, עם ריח כזה שהיום אין סיכוי שהייתי מקרבת לעור שלי (אבל באיכות טובה, בכל זאת). באווירת פסח הוצאנו מהארון התחושתי שתי שקיות קטנות של קורנפלור ושאריות של קמח מצה (בהשראת בצקי פסח שהכנו בשנים הקודמות- הראשון על בסיס קמח מצה והשני על בסיס קורנפלור) ויצאנו ללכלך את הבחוצה:

התחלנו משתי שקיות הקורנפלור (שקיות קטנות, נדמה לי ש-100 ג' השקית) וכל הקרם שנשאר בבקבוק (כאמור, בערך חצי בקבוק קרם גוף משובח ומצחין למדי):

מלכלך, דביק ונעים להפליא. כמה כיף ללוש יחד:

אחרי זמן מה של לישה משותפת, התגלעו חילוקי דעות לגבי מידת הדביקות והסמיכות הרצויה. פתרנו את זה:

באופן מפתיע ובאמת לא צפוי, אמיתי היה זה שהעדיף את המרקם היבש, שדרש תוספות של קמח מצה:

כזה שאפשר להעביר בקלות מכלי, לכלי, לכלי:

לעומת זאת, יעלה נהנתה מהדביקיות. ואפילו לקחה אותה לאקסטרים:

אה, כן, איפושהו בדרך הובהר לי היטב שחסר קצת צבע מאכל בכל העסקה…אז יש פה תוספת קלה של אבקה צבע מאכל וורודה, הצבע לא השתנה בעקבות איזו תגובה כימית מפתיעה. ועל אף הבדלי המרקם, שניהם הסכימו על דבר אחד- ידיים זה לא מספיק:

בכלל לא מספיק:

האמת? גם ראש זה לא מספיק:

חייבים כלי שאפשר להיכנס אליו:

תנאי בסיסי לפעילות תחושתית. מזל שלאמא שלהם יש התמכרות לקופסאות, כך שאין גודל של קופסה שהוא אתגר גדול מידי בשבילי :)

כשההתלהבות התחילה לדעוך לאיטה, איחדנו את שני סוגי הבצק:

הסתבר שהתוצאה לא פחות מנפלאה. כבר ניסינו כמה וכמה גרסאות של המתכון המבטיח "קורנפלור+תמרוקיה" עם הבטחות לבצק המשי הנעים ביותר, הרך ביותר, הריחני ביותר ה….האמת היא, שעוד לא הגענו למרקם המושלם. הפעם, הצלחנו. השילוב של הקורנפלור, קמח המצה (שהצטרף לחגיגה פשוט כי כמות הקורנפלור שהייתה לנו הייתה קטנה יחסית), הנוזליות היחסיות של הקרם, תוספת המים של יעלה…איכשהו, יצא בצק נפלא, שממשיך ללוות אותנו כבר מעל לשבוע בקופסה סגורה ונשמר ממש ממש ברמה גבוהה. והילדים אפילו די מרוצים מהריח. מסתבר שכמו בתבשילים של סבתות, גם לבצק משחק פסחי ומושלם קשה למצוא מתכון מדוייק. הדרך הטובה ביותר היא להתחיל לסדר את הבית, ולאלתר עם כל המציאות שתמצאו בדרך…לנו נשארו עוד כמה בקבוקים בסלסלת ה"משחק" שלנו, בטוחה שעוד נמצא להן שימוש לטובה.

והמגירות במקלחת? עוברות מסדר רס"ר:

טוב, אני עדיין לא ברמה של "הצד של אבא שלי" במשפחה, שתמיד הכל אצלם מוכן למסדר, אבל זה עדיין נראה הרבה יותר טוב, ונטול ג'אנק, לפחות לשעה הקרובה :). יש לנו עוד פרוייקטים ברשימת הסידורים, אבל בינתיים הם ממתינים בזמן שפעילויות פסח אחרות ממלאות את זמננו בנעימים. ומה אתן עושות עם כל ההפתעות שמתגלות תוך כדי הסידורים?! בכל החדרים?! רעיונות מעניינים לפרוייקטים הבאים יתקבלו בברכה…

שולחים נצנצים

בצק בצנצנת- משלוח מנות מנצנץ

אני אוהבת את פורים. מפתיע, נכון!? אז השנה וויתרתי על החלק הממש ממש כיף של הכנת התחפושות. וויתרתי על החלק הכיף של לחפש את הילדים ולהתחפש בעצמי. אפילו וויתרתי על אחוז נכבד מאוזני ההמן שאני אוכלת בפורים ממוצע (כי מן הסתם, זה לא רק החג האהוב עליי, אלא גם האוכל של חג האהוב עליי), אבל על משלוחי המנות לא יכולתי לוותר. התחלנו להכין אותם עוד לפני שהשפעת תקפה, וברגע שעמדתי שוב על הרגליים חזרתי לסיים את המשימה. היום כמעט סיימנו לחלק אותם, אז גם להם מגיעה רשומה.

צד אחד של משלוחי המנות שלנו התחיל את דרכו ככה:

7-IMG_20170312_162614

הצד השני של משלוחי המנות שלנו התחיל את דרכו ככה:2-IMG_20170312_115955

וקצת אחר כך שני הצדדים התחברו ונראו יחד:

5-IMG_20170312_140020

קטן, צנוע וממש ממש כיף. זה בדיוק המקום אליו כיוונו. היה לנו (כלומר, לי. לילדים יש דעות אחרות כשזה נוגע לממתקים, מפתיע) ברור שלא נחלק לחברים קופסה מלאה בממתקים. לא שזה רע (אנחנו תמיד שמחים לקבל כזו…ולהחריש באיזו פינה עד שהילדים הולכים לישון :), אבל חיפשתי משהו קצת אחר. שברתי את הראש כמה ימים, עד שהאסימון נפל. כל מה שהייתי צריכה לקנות בנוסף למה שכבר היה לנו בבית אלו הצנצנות (2.5 ש"ח הצנצנת, במקסטוק), ,וגם צלופן וסרט (למרות שיש לי מגוון סרטים, זה התאים לי יותר לתמונה שהייתה לי בראש). אז מה בעצם יש בצנצנת?!

8-IMG_20170312_162634

נצנצים. כמה נהדרים?! כבר הזכרתי שפורים הפך אצלנו להיות החג הרשמי של הנצנצים, אז עד הסוף. ועוד כמה שכבות של חומרים יבשים. כמה זה יפה במבט מהצד?

6-IMG_20170312_162553

רק צריך להוסיף את החומרים הרטובים ומה מקבלים?

4-IMG_20170312_140000

בצק משחק! שופכים הכל לקערה, מוסיפים עוד טיפטיפה ומקבלים בצק משחק אדום, מנצנץ ונעים למגע. כמה מגניב זה?!? רואים שהתלהבתי מהרעיון של עצמי :)?

9-IMG_20170312_163707

בצד השני של הפתקיות יש מתכון מאוייר מלא להכנת בצק מאפס (את המתכון המאוייר הכנתי כחלק ממתנה תחושתית נהדרת שהייתה הבסיס לרעיון הזה, ועליה עוד יסופר ברשומה מיוחדת שתוקדש למתנות התחושתיות הנפלאות שחילקנו בתקופה האחרונה). את ההוראות והמתכון ניילנתי, ויעלה קישטה במדבקות פורימיות במיוחד.

כשהתאוששתי מפורים המחלה שלי, מיד התייצבתי להשלים את מצוות החג החביבה עליי, כי זה לא באמת פורים עד שלא אפיתי לפחות מגש אחד של אזני המן משובחות:

3-IMG_20170312_135729משנה לשנה אני מספיקה לשכוח כמה הן טעימות…וזה הכל. ככה פשוט- צנצנת חומרים מנצנצת, אוזני המן ביתיות וטעימות והוראות הפעלה. מכל הלב ועם המון מחשבה ואהבה- משלוח מנות של שמחה:

1-IMG_20170312_164427

המשלוחים התקבלו בשמחה בקרב כל החברים והחברות של יעלה (ושלנו. אבל היא הייתה אחראית על רשימת המשלוחים) ואנחנו נהננו מאוד מאוד מההכנה. וזהו. בצער רב ובקיצור נמרץ ביחס לשנים קודמות, עכשיו נפרדים מפורים עד לשנה הבאה…

ניחוח אביב

בצק משי כשר לפסח

אמנם יש עוד שבועיים וחצי, אבל אצלנו בבית ההכנות לפסח כבר בעיצומן. לא, אנחנו עוד לא מנקים (למרות שמסתמן שהשנה לא תהיה לנו ברירה, ארגנו לעצמנו איזה סמי-שיפוץ, עליו כנראה עוד ידובר), אבל בהחלט מספרים, משחקים ולומדים.לפני שנדבר על מה שקורה אצלנו השנה, מוזמנות להציץ ברשימות כל פעילויות פסח שלנו מהשנה שעברה, יש שם אוצרות, מבטיחה.

יעלה חזק בענייני סיפור חייו של משה, אז אנחנו מתעסקים בו הרבה (גם על זה עוד יסופר), אבל בין לבין, התחלנו גם לדבר על חמץ. להפתעתי הרבה, יעלה זכרה את המושג, וזכרה שקמח זה חמץ…אז כשהיא סיימה להשמיד את בצק המשחק שהיה לנו במקרר (ניסוי מרתק על השריה של בצק במים הוביל למותו בטרם עת. למען האמת, הוא החזיק מעמד מיום ההולדת שלה, שזה כמעט חודשיים. לא רע) וביקשה להכין בצק חדש, הצעתי לה להכין בצק משחק לפסח, בלי קמח. היא כמובן, התלהבה מהניסוי. בשנה שעברה הכנו בצק נהדר לפסח, השנה החלטתי ללכת על מתכון אחר:

IMG_20160403_171927

את המתכון הקליל והנהדר הזה מצאתי די מזמן, כאן וחיכיתי לשעת הכושר לממש אותו. הבצק מבוסס על שני חומרים מעניינים-

הראשון, קורנפלור- קודם כל, כשר לפסח לאוכלי קטניות. שנית, חומר מגניב ומופלא למגוון של אפקטים, ניסויים מדעיים ומשחקים תחושתיים. הייתה תקופה שהיינו משתמשים בו המון, ויצא שכבר תקופה לא נגענו בו, אז שמחנו מאוד לשוב ולהיפגש.

השני, מרכך שיער. כן, כן, הישר מהמקלחת. למען האמת, אני כמעט ולא משתמשת במרכך, וכשכן, יש לי מרכך יקר ומפונפן שקיבלתי ליום ההולדת שלי ואין סיכוי שאוותר על טיפה ממנו, אז התקמצנתי, ולכן נדחה המתכון…עד שלגמרי במקרה מצאתי בקבוק מרכך בריח מזעזע שאין לי מושג איך התגלגל לביתנו.

שני המרכיבים מוכנים. אחרי שתי כוסות קורנפלור וכוס אחת של מרכך זה נראה ככה:

IMG_20160403_172214

(איזו יפה הקערה החדשה שלנו ממקסטוק נכון?!). הוספנו עוד קצת קורנפלור (כלומר, בסופו של דבר נצמדנו ממש למתכון, שמציע 2.5 כוסות קורנפלור על כוס מרכך), לשנו היטב וקיבלנו את התוצאה הריחנית הבאה:

IMG_20160403_172630

תנאי התאורה לא היו ממש אידיאליים לצילום, אבל תאמינו לי שהוא יפיפה. לבן הרבה יותר מהבצק הרגיל שלנו, ומרגיש לגמרי אחרת:

IMG_20160403_172705

האפקט הנפלא של הקורנפלור. הוא גמיש, הוא נוזל, הוא מוצק, הוא פלאפי ונעים נעים. ממליצה בחום לבחור מרכך בריח שאוהבים, כי עם כזו כמות של מרכך, הריח בהחלט בהחלט מורגש. מיד בתום ההכנה יעלה ניגשה לעבודה. כמובן שהייתה לה תוכנית, תמיד יש לה תוכנית:

IMG_20160403_173415

כעבור זמן מה התברר לי שהתוכנית היא לחתוך את הבצק לקוביות, לעטוף כל קוביה ולהכניס לשקית הפתעה. פרסים לחלוקה ביום ההולדת של דאדא, האין זה ברור?!

בתום המשחק הכנסנו את הבצק לשקית אטומה והישר למקרר. היום (הכנו את הבצק בראשון אחה"צ) הוצאנו אותו שוב למשחק. הבצק עדיין נעים ופוטוגני:

IMG_20160405_111242.jpg

נדרשת לו תקופת חימום ולישה. עם זאת, האפקטים שלו הרבה פחות מרשימים אחרי זמן המתנה, אז הכי כדאי לנצל אותו מיד אחרי ההכנה.כמובן שזה לא מנע מהילדים להנות ממנו מאוד ולצרף אותו להמשך הרפתקאותינו התחושתיות לקראת פסח:

IMG_20160405_111818

מזהים?! רמז רמז לקראת הקופסה התחושתית הפסחית שלנו, עליה יסופר ברשומה הבאה…

עולם מושלג

שלג בקופסה-עולם דמיוני ומתכון

רגע לפני שהשנה נגמרה, פעילות "new years" באווירה מושלגת. בשנה שעברה הכנו עולם מושלג באמצעות ניסוי מדעי נהדר של יצירת שלג סינטטי. השנה יצרנו עולם מושלג די דומה, רק האמצעים אחרים. כרגיל, הרעיון הבסיסי לקוח מפינטרסט, ועליו קצת שדרוגים שלנו. השלב הראשון היה ליצור שלג. נזכרתי לצלם בשלב די מאוחר בתהליך, אבל תאמינו לי שיעלה נהנתה גם בשלב ההכנה?

IMG_20151229_174649

המתכון הפעם הוא פשוט וכולל שלושה מרכיבים, בלי כמויות מדוייקות:

סודה לשתיה

נצנצים

מים קרים

זה הכל. שופכים סודה לשתיה בכמות שמתאימה למיכל (סודה לשתיה היא די זולה וניתן לקנות אותה במשקל בכל חנות תבלינים/אפייה/שוק/חנות טבע ועוד). מוסיפים נצנצים, כמה שיותר. אנחנו בחרנו בנצנצים לבנים וכסופים, כדי לדמות שלג. מערבבים היטב את הסודה והנצנצים ושופכים לאט לאט מים קרים. הכמות צריכה להיות קטנה, כי מים ממיסים סודה לשתיה. אנחנו הוספנו כמעט חצי ק"ג סודה לשתיה ומשהו כמו רבע כוס מים. ממש מעט. מערבבים היטב. התוצאה צריכה להיות בצק שמתגבש בקלות לכדורי שלג יפיפיים ומתפורר בצורה שממש מזכירה שלג אמיתי. ואם המים מספיק קרים- זה גם קר כמו שלג אמיתי. ממש להיט. אספתי כמה אביזרים מרחבי הבית ויעלה עיצבה לעצמה את העולם לגמרי לבד (בשנה שעברה הייתה לי יותר אמירה…):

IMG_20151229_174658

היא הוסיפה מנקי מקטרות מנצנצים, עצים דמויי-אשוח מסט הרכבת שקיבלה לחנוכה, פטריות , בובות פלסטיק של אייל ומלאכית, את גמד השלג הקטן והאהוב שהכינה לי פעם עינבלית ועוד כמה קישוטים שיצרנו בעצמנו. איש השלג כמובן נדרש:

IMG_20151229_174847

הבסיס הוא פונפון לבן גדול ופונפון לבן קטן. צעיף ממנקה מקטרות, עיניים זזות וההברקה של יעלה- חתיכה קטנטנה של קשית כתומה לאף גזרי. בהמשך הוספנו לו גם שמלה:

IMG_20151230_084256

השמלה עשויה מתבנית מאפין חד"פ מאלומיניום. אני לא ממש חובבת אותן, אבל נאלצתי להשתמש בכמה, אז אני ממחזרת אותן כמיטב יכולתי. התבנית הזו שימשה בהתחלה לאפייה, ואז לערבוב צבעים וסיימה את חייה כשמלה לאיש השלג. תבנית דומה הלבישה גם את הפיה. ליד איש השלג אפשר לראות את העץ שלנו:

IMG_20151229_175026

הבסיס הוא מקל קינמון, שהצעתי ליעלה להכניס לקופסה כדי לעמעם קצת את ריח הסודה לשתיה. יחד עם מנקה מקטרות פלומתי במיוחד שגולגל בצורה הנכונה- עץ ממש מדליק כתוספת לקופסה (ובכלל…רעיון לט"ו בשבט?!). אפשר לראות שהוספנו גם מנסרות פלסטיק שנקנו באיקאה ועוד אוצרות. יעלה לא הפסיקה לשנות ולסדר את הקופסה. היא הורידה שלג על ראשי תושבי ה"עירייה":

IMG_20151229_175109

הזיזה אותם ממקום למקום בלי הפסקה:

IMG_20151229_175858

וגם בימים שאחרי ההתלהבות לא פחתה:

IMG_20151230_084451

יופי של קופסה:

IMG_20151230_084602

כמובן שהפעילות מתאימה גם לקטנים יותר. השלג הזה בפני עצמו הוא משחק סנסורי נהדר ובטיחותי לקטנטנים, אלא אם כן האחות הגדולה שלהם תרביץ להם על זה שהם העזו לגעת לה בקופסה…בהחלט מתכננת להכין גם לאמיתי ערכת שלג משלו. ואיזו דרך טובה משלג יש לפתוח את השנה החדשה?!

היום דיברתי עם יעלה על איחולים והחלטות לשנה החדשה. התשובות שלה, כרגיל הפתיעו אותי והשאירו אותי המומה, וגם גאה. ממליצה בחום לנסות את השיחה הזאת, אפילו אם נדמה שהיא קצת מקדימה את זמנה…מאחלת לכולנו 2016 גשומה (אולי אפילו מושלגת?!), יצירתית, חלומית, מלאת דמיון, צבע, תכנון, בנייה והגשמה! נפגש בשנה הבאה…

אוצר במתנה

תיבות אוצר- מתנות תחושתיות לחברות

כבר סיפרתי שלא כל כך מזמן, בשלהי החופש הגדול, נסענו לבלות יום של כיף בבירת הנגב, עם חברים ובני משפחה אהובים. תכננו לפגוש שתי ילדות אהובות במיוחד וכמובן שלא יכולנו לבוא בידיים ריקות. אז בהמשך לרשומה הקודמת, התיישבנו להכין מתנות תחושתיות. התחלנו מדסי, בת הדודה האהובה שלנו, שגדולה מאמיתי בחצי שנה. כמובן שלדסי הכנו ערכת בצק:

IMG_20150725_102653

השתמשנו במתכון חמוד שניסינו כבר בעבר. בהתחלה חשבתי שאין טעם לשתף אותו, כי את מוצר ה"טוויסט" שמייחד את הבצק הזה אי אפשר להשיג בארץ, אבל בהמשך החלטתי שבעידן האינטרנט, מי שממש רוצה יכול להשיג הכל. המוצר המדובר נקרא kool aid- אבקה שמיועדת במקור להכנת משקאות קלים. לא מצאתי מקבילה בארץ, למרות כמה הצעות מעניינות שנתקלתי בהן. לא בטוחה אם הייתי שותה את הדבר הזה- אבל לבצק משחק זה נהדר! האבקה מוסיפה צבע וריח נהדרים לבצק בקלות רבה, בלי ללכלך. אני הזמנתי את שלי מאמזון לחברה שגרה בארה"ב, והיא הביאה לי לארץ בביקור. אז מה צריך בשביל בצק kool aid ריחני וצבעוני (המקור מכאן)?

מתכון לבצק משחק עם kool aid

המצרכים הדרושים:

1 כוס קמח

1/2 (חצי) כוס מלח

2 כפות קרם טרטר

כוס מים

1 כפית שמן (זה המתכון הרשמי. ממליצה להוסיף לפחות כף)

שקית של kool aid בטעם שתבחרו

אופן ההכנה:

בסיר בינוני מערבבים היטב את החומרים היבשים,  מוסיפים את המים ואת השמן :

IMG_20150725_101503

מערבבים היטב ומבשלים על אש קטנה. בהתחלה זו מעין עיסה:

IMG_20150725_101553

מערבבים היטב, בלי הפסקה, במשך 2-3 דקות, עד שמתחיל להיווצר בצק:

IMG_20150725_101754

מורידים מהאש, מוציאים מהסיר ומניחים להתקרר על נייר אפייה. כשהבצק קר מספיק, לשים היטב בידיים ונהנים מהתוצאה. צילמתי את תהליך ההכנה של הבצק הצהוב, כי זה היה הכי ברור, אבל כבר בשלב הוספת המים תראו את הגוונים המדליקים שהאבקה מוסיפה לבצק. ככה נראתה התוצאה הסופית שלנו:

IMG_20150725_102315

אמיתי ויעלה שילבו כוחות כדי לארוז אותה יפה יפה:

IMG_20150725_105757

וכשהגענו לב"ש מסרנו לדסי ערכת בצק ראשונה ומהממת שמיד זכתה להתלהבות…מצד יעלה:

IMG_20150725_103159

לדסי זה לקח קצת יותר זמן, אבל כמה ימים אחרי הביקור שלנו, קיבלנו תמונות שלה מבלה עם הערכה שלה:

IMG_20150725_224702

המתנה השנייה הייתה קונספט חדש עבורנו, ומאוד נהננו מההכנה שלה. טוב, בעיקר אני נהניתי, מודה. המתנה הוכנה לגפן, חברה קטנה ואהובה שחגגה לאחרונה 3, אחת החברות הכי אהובות של יעלה, למרות שהן (לצערנו הרב) נפגשות לעיתים די רחוקות. את הרעיון הבסיסי לקחתי, כמובן, מהפינטרסט, או ליתר דיוק, מכאן. תכננתי להכין גרסה מסויימת של הרעיון לאמיתי, אבל הביקור הזה שינה קצת את הכיוון. בכל מקרה השתמשתי בחול אכיל כבסיס. ליתר דיוק, השתמשתי בחול ירח (כמו בקופסה ראש השנה שלנו), מבוסס על קמח ושמן בישול (ביחס של 1:8). השגנו מחברה ספריי זהב (כי מן הסתם, תכננו הכל ברגע האחרון אז לא היה זמן ללכת לקנות) ואיתרנו בסביבה קופסאות שעשויות להתאים ולהפוך בקלות לתיבות אוצר:

IMG_20150725_185636

בזמן שהקופסאות התייבשו אספנו ברחבי הבית אביזרים שעושים חשק להשקיע כדי למצוא אותם בחול:

IMG_20150725_223919

(בתמונה כבר רואים את הקופסה שנבחרה כמתאימה למשימה) מטבעות זהב, מנקה מקטרות מנצנץ, חוט זהב, נצנצים זהובים וגם צמיד חרוזי זהב שלא צולם. עכשיו ניגשנו למלאכת הרכבת הקופסה:

IMG_20150725_224206

הבסיס לקופסה הוא תבנית אפייה עם מכסה- שוס שמצאנו במקרה בכלבו, וחשבנו שיוכל לשמש אח"כ גם את ההורים, ובכך להוות מתנה כפולה, גם מתנה רשמית למארחים. סידרנו שכבה עבה של "חול", עליו מיקמנו את קופסת האוצר והתחלנו לקבור בחול אוצרות (איפשהו בשלב הזה כבר הגיע זמנה של יעלה לשכב לישון, ואני סיימתי את הכנת הקופסה לבד. בזכות זה היה לנו בוקר מלא התלהבות לפני הנסיעה). הוספנו עוד קצת נצנצים:

IMG_20150725_224505

והקופסה הייתה מוכנה. כשהגענו למפגש המיוחל עם גפן, זה לקח בערך שתי דקות עד ששתי הילדות עברו לעולם שלהן והתעלמו מאיתנו לחלוטין:

IMG_20150726_182608

בבית, יעלה מיהרה למצוא שימוש גם לשאר הקופסאות שצבענו:

IMG_20150728_073544

חיפשתי הרבה זמן כזו קופסה, כמו בתמונה המקורית של האוצר- קופסת פלסטיק של מגבונים. פעם היו המון כאלו, אבל בדיוק כשחיפשתי- לא מצאתי בשום מקום. עד שאיתרתי קופסה כזו שכבר עברה הסבה על השידה של דודה של בח"ל, רק רמזתי רמיזה והיא מיד רוקנה וניתנה לנו במתנה. אחרי הצביעה בזהב היא הפכה לתיבה החביבה על יעלה. פה בתמונה היא הכינה משחק השחלה לתוש:

IMG_20150728_073954

בהמשך היא הפכה לקלפי (בעקבות הספר הנפלא והמושלם לתקופה זו של תחילת שנה "שנה עם שני"/רינת הופר) וממשיכה לשנות את ייעודה.

אני לא בטוחה מה מקבלי המתנות שלנו חושבים עליהן, אבל אני בטוחה שלהכין אותן זה הרבה הרבה יותר כיף מלקנות מתנה, וגם מלמד את יעלה הרבה על מחשבה, כוונה, שיחרור ונתינה. מקווה שהשנה שממש עכשיו מתחילה תהיה מלאה בשמחות ובמפגשים מרגשים, שיצרו לנו הזדמנויות להמציא רעיונות חדשים…

חג הקציר, בצק משחק ומתכון

בצק קוואקר למשחק ולעור הידיים

במקור, כשתכננתי את הפוסטים לשבועות, תכננתי שכל פוסט יקבל ככותרת את אחד משמות החג. אז אמנם התחלתי אחרת, אבל יש בקנה מספיק פוסטים כדי להתחיל עכשיו :) נתחיל מחג הקציר, נעבור לחג החלב (כן, כן, זה ממומן, אז מה?!), חג הביכורים (נכון, כבר היה, אבל יהיה שוב) ומשם לחג המים. את חג קבלת תורה נשאיר לפעם אחרת, ברשותכם.

כבר סיפרתי שבנושא חג הקציר בחרנו השנה להתמקד בשיבולת שועל. התחלנו עם הקופסה התחושתית שלנו והמשכנו בעוד פעילות תחושתית נדרשת- הכנת בצק. הרגשתי שהמון זמן לא הכנו בצק…למען האמת, יש בזה משהו…מאז פסח לא הכנו בצק. יודעי דבר אומרים שמדובר בשבעה שבועות…בהחלט הרבה זמן במושגים שלנו. אמנם יש לנו עוד קצת בצק במקרר (עוד מבצק הנצנצים של פורים. הבצק של פסח היה קצת פחות עמיד), אבל ללא ספק הגיע הזמן לבצק משחק חדש!

לפני זמן די רב שמרתי מתכון לבצק שנראה מעולה להפליא- בצק טבעי לעור רגיש (כן, כן, זו הכותרת של המתכון המקורי, לא אני המצאתי). ונחשו מה המרכיב המרכזי בבצק? נכון, שיבולת שועל. בשילוב עם היובש הנוראי שכולנו סובלים ממנו בתקופה הזו, היה לי ברור שזה הבצק המושלם, וזה אכן כך. אין לי הרבה תמונות של הבצק הזה, למרות ששיחקנו בו הרבה. ב"זכות" המחלות שתקפו אותנו, לא הספקתי להכין "הזמנה למשחק" פוטוגנית עם הבצק הזה, ולכן המשחק היה כיף להפליא, אבל לא הצטלם היטב. החלטתי שזו לא סיבה לוותר על השיתוף במתכון הנהדר.

אז המתכון המקורי מכאן, ותיכף יהיה גם מתכון בדוק ומתורגם לעברית. קודם כל אספנו את המצרכים הנדרשים ליצירת הבצק שנועד למשחק אבל על הדרך עושה גם טיפול מפנק לכפות ידיים יבשות, סדוקות ועייפות:

IMG_20150512_162154

שיבולת שועל, שמן קוקוס (די בטוחה שכל שמן צימחי יעבוד, אבל לשמן הקוקוס יש יתרונות בנושא הפינוק לעור), דבש וקורנפלור. ההכנה לוקחת ממש כמה דקות, בלי בישול, בלי התעסקות, והבצק שנוצר נעים נעים נעים נעים ועוד יתרון גדול בהקשר של שבועות- הוא גם הרבה יותר לבן מהבצק הרגיל שלנו שיוצא…בצבע של בצק (בז'?!):

IMG_20150514_104217

במסגרת נסיונות הצילום האמנותיים של יעלה היא צילמה תמונה נהדרת של אביזרי הבצק שלנו:

IMG_20150514_105411

אז איך מכינים?

מתכון לבצק משחק מפנק לעור הידיים

המצרכים הדרושים:

  • 3/4 כוס מים רותחים
  • 2/3 כוס שיבולת שועל מהירת הכנה (אפשר לראות בתמונה שאנחנו השתמשנו בשיבולת שועל "דק"- זה עבד נהדר)
  • 3 כפות של שמן קוקוס
  • 1 כף דבש
  • 1+2/3 כוסות קורנפלור

אופן ההכנה:

בקערה גדולה מערבבים מים רותחים, דבש, שמן קוקוס ושיבולת שועל. מערבבים היטב עד ששיבולת השועל מתרככת (במתכון המקורי מציעים להשתמש בתערובת שנוצרת בשלב זה כמעין פילינג לפני המקלחת. לא ניסיתי עדיין, אבל כן ניסיתי מקלחות קוואקר בעבר, וזה עושה פלאים לעור מגורה ולאסטמה של העור, אז שווה לנסות). כשהתערובת מעורבבת היטב מוסיפים לאט לאט את הקורנפלור. מוסיפים כוס וחצי, מערבבים ואם צריך מוסיפים- עוד כף ועוד כף, עד שמרוצים מהמרקם. הבצק אמור להיות נעים למגע, לא דביק, ומשתלב בקלות עם כל אביזרי הבצק שלנו (מערוכים, סכינים, חותכנים). אחרי כל משחק בו אני מרגישה קצת כמו אחרי ספא…הוא גם מריח מ-ע-ו-ל-ה ושני ילדיי מדווחים שגם הטעם שלו נפלא (מזכירה שבגלל הדבש הבצק לא מומלץ לאכילה לתינוקות מתחת לגיל שנה)…הם ביקשו לאפות ממנו עוגיות. עוד לא הספקנו, אבל מתכננים להכין עוד נגלה של בצק נקי למטרה זו…

ואחרי שבועיים של פעילויות והכנות, היום פתחנו באופן רשמי את חגיגות החג שלנו, בקבלת שבת חגיגית של קהילות היהדות המתחדשת בעמק יזרעאל. כרגיל, הייתה קבלת שבת מוזיקלית, מעניינת, חילונית ושמחה. מחר ביתנו צפוי להתמלא אורחים לקראת הפעילות הקיבוצית הענפה בחג- פעילות הכנת לחם במוזיאון של הקיבוץ, הצגת ילדים שנשמעת מבטיחה, ארוחת חג חלבית וחגיגית בחדר האוכל והשיא, בראשון בערב- החג הקיבוצי המסורתי. אמיתי יעלה לבמה כביכורים, יעלה תעלה לבמה כמלווה לאחד הענפים ונקווה שאנחנו לא נמות מחום :) כנראה שלא אספיק להעלות עוד רשומה במהלך החג, אז נמשיך עם הפעילויות החגיגיות בדיעבד…שלא תשכחו אותי, ככה זה נראה תוך כדי ריקוד היום בקבלת השבת:

IMG_20150522_184116

חג שבועות חגיגי, לבן ושמח מאוד!

בצק מרשמלו

בצק מרשמלו ומדורה מושלמת לבובות

כמו בנושא הג'לי, ככה גם בעניין המרשמלו- אני לא אוהדת גדולה של מאכלים עם מרקמים מוזרים (או בכלל…אבל זה נושא לפוסט אחר). בכל זאת, ל"ג בעומר הוא החג הרשמי של המרשמלו, או שמא המרשמלו הוא המאכל הרשמי של ל"ג בעומר ולכן הוא דרש התייחסות. דרש- וקיבל. הכנו בצק מרשמלו למשחק:

IMG_20150506_092315

את הרעיון ואת המתכון המקורי לקחתי מכאן. העברנו אותו לא מעט שינויים והתאמות עד שהיינו מרוצות למדי מהמרקם. אני לא בטוחה אם ההבדל במרכיבים עצמם, בגודל, באקלים, אבל בכל מקרה…מתכון מלא בסוף הרשומה (את המצרכים אפשר לראות בתמונה). ערבבנו מרשמלו, קורנפלור, שמן וצבע מאכל בקערה, חיממנו במיקרו:

IMG_20150506_094628

הנסיון הראשון היה נפל רציני, אבל השתפרנו עם הנסיונות. ככה נראה הראשון מול שלושת המועמדים הסופיים לניצחון:

IMG_20150506_095127

סידרנו אותם יפה יפה ויצאנו למשימה:

IMG_20150506_095815

התחלנו במשחק חופשי בבצק. יעלה קצת נרתעה מהמגע, כי הבצק יצא מעט שומני יותר מהרגיל, אבל היא התגברה על זה:

IMG_20150506_101534

כעבור כמה שעות (היה לנו באמצע מפגש חברים וארוחה בחדר אוכל…) המשכנו לחלק המרכזי של הפעילות- המדורה. בטיול הצהריים של הלו אספנו את האביזרים החסרים לנו. יעלה בחרה להשתמש כבסיס בקופסה שכבר הייתה מלאה באורז, למען האמת זה היה נוח, אבל כל בסיס אחר יתאים, חול כנראה יהיה האידאלי. שברנו ענפים (פעילות נהדרת לשרירי הידיים ולדיון על "דק" מול "עבה"), יצרנו צורה של מדורה, הקפנו באבנים (אני ציירתי עם האצבע עיגול באורז ויעלה הניחה עליו את האבנים):

IMG_20150506_145326

קיבלנו מדורה ממש לדוגמה:

IMG_20150506_145451

פה הבצק נכנס לפעולה ועזר לנו ליצור להבות של מדורה:

IMG_20150506_150102

משאריות נייר כסף (ממוחזר) גילגלנו "תפוחי אדמה" (עוד תרגול נהדר לידיים קטנטנות):

IMG_20150506_150651

אפילו בטטה היא הכניסה למדורה:

IMG_20150506_151348

כל אנשי הכלימוביל (בשפתה של יעלה…כי אם יש כלי עבודה וכלי נגינה, הגיוני שיהיו גם כלימוביל, לא?!) וחבריהם לבית הבובות התיישבו סביב המדורה:

IMG_20150506_151344

הדיילת, הבובה המועדפת על יעלה כרגע (במסגרת אהבתה הרבה לדיילות מאז הטיסה שלנו) זכתה אפילו לשיפוד מרשמלו משלה:

IMG_20150506_151100

הכנו להם גם מערום עצים לשעת חירום, כמו שצריך בכל מדורה:

IMG_20150506_151400

כשהגענו, קצת אחרי המשחק הזה, למדורה האמיתית, יעלה הייתה לגמרי מוכנה. היא הכירה את כל המרכיבים, ידעה מה השלבים וידעה בדיוק למה לצפות. מסיבת החג של הבובות עדיין בעיצומה, והיא העסיקה את יעלה היום לפחות לעוד שעה- מבחינתי בצק המרשמלו הוגדר כהצלחה.

טוב, בעיקר הפעילות שאחריו. וכמובן המפגש של תוש עם הבצק, הצלחה בפני עצמה. בהתחלה הוא היסס:

IMG_20150506_155143

אחר כך זה הפך לסיפור אהבה. נדמה לי שאני מזהה פה מוטיב חוזר בעניין תוש והניסויים המתוקים שלנו:

IMG_20150506_155733

כבצק משחק בפני עצמו, לא מדובר במתכון חובה. כאטרקציה לל"ג בעומר- בהחלט תוספת נחמדה. בניגוד להבטחות המקוריות בפוסט, לא הצלחנו להגיע למרקם רך ונעים כמובטח. הנסיון הראשון יצא קשה כאבן, האחרים יצאו יותר נעימים, אבל זה דרש לא מעט שמן, ואז התוצאה הייתה קצת שמנונית, אם כי עדיין- נעימה. החסרון הכי גדול מבחינתי- זמן מדף קצר מאוד. מאוד. הבצק לא מחזיק יותר מיום של משחק, ןגם אז- הוא מאבד מרכותו בכל דקה שעוברת. זאת בניגוד לבצק הביתי הרגיל שלנו, שמחזיק מעמד נהדר חודשים (היום שיחקנו בבצק שהכנו לפורים. נשבעת לכן שהוא מרגיש אותו דבר). ובכל זאת- הריח נהדר, הבצק אכיל לגמרי (ואפילו טעים, כפי שראיתן) ונמתח בצורה מגניבה והחוויה החושית שונה ומעניינת. אז איך מכינים?

החומרים הדרושים לכל צבע (אנחנו הכנו שלושה סבבים של הבצק, אחד אדום, אחד כתום, אחד צהוב):

8-9 מרשמלואים

2 כפות גדושות קורנפלור

1.5 כפיות שמן קוקוס (מאמינה שגם שמנים אחרים יעבדו היטב, אבל הכמות תהיה שונה, כי שמן קוקוס הוא מוצק בטמפרטורת החדר)

צבע מאכל (אנחנו השתמשנו באבקה)

אופן ההכנה:

בקערה מתאימה למיקרוגל מניחים את כל המצרכים, מכניסים למיקרו ל-20 שניות. כשמוציאים המרשמלו אמור להיות נמס לגמרי- אם לא, מכניסים ל-5 שניות נוספות. כשהמרשמלו נמס, מערבבים היטב בכף. מחכים כמה שניות שכל העסק קצת יתקרר (קצת, לא לגמרי) ולשים ביד. אם העיסה דביקה- מוסיפה עוד טיפה (טיפה! אחרת זה יתקשה) קורנפלור. לשים לכדור ומניחים להתקרר לגמרי. כשהבצק קר- מעבירים לילדים ונהנים.

סימן שהאביב כבר כאן

קופסת שתילה אביבית מאדמה מלאכותית

חשבתי שאספיק לעשות אתנחתא קצרה בין החגים, לכתוב לרגע על משהו אחר, בין פורים לפסח, אבל הפוסטים של פורים התאחרו, חופשת חג בחירות מאולתרת עיכבה גם את הפוסט הזה, ופסח ממש עוד שנייה כאן והאביב כבר ממש כאן, ואי אפשר להתעלם ממנו. לא כשיוצאים החוצה, לא כשמתלבשים בבוקר, לא כשהבית מתמלא בחרקים…אי אפשר להתעלם! אז לא התעלמנו, פירקנו את קופסאות הפורים והשלג שלנו, והתחלנו להרכיב קופסה אביבית להפליא (לא במקום קופסת פסח, גם היא כבר בשלבי הכנה מתקדמים, גם תורה יגיע).

שיטוט קצר בפינטרסט הוביל לאינספור קופסאות גינון ושתילה נהדרות. התלבטתי הרבה לגבי הפורמט המתאים לנו, ובסוף החלטתי על השראה מהפעילות הזו, מינוס האמבטיה (כי אין לנו אמבטיה, אחרת הייתי מעתיקה את הרעיון בשלמותו). הרעיון הבסיסי- יצירת אדמה מלאכותית מסודה לשתייה, מים וצבע מאכל (מתכון מלא בסוף) ויצירת גינה גמדית. השלבים הראשונים היו מייאשים קמעה:

IMG_20150311_093522

הבעיה המרכזית בסודה לשתייה זה שהיא מגיעה באריזות של 50 ג'. 50 גרם זה מעט, ממש מעט. וכדי ליצור כמות אדמה שמספיקה למשחק צריך די הרבה…אחרי שרכשנו לא מעט חבילות קטנות כאלו הבנו שהפתרון הוא אחר, וארגנו נסיעה לחנות התבלינים הקרובה. לצערינו נותר להם במלאי רק קצת פחות מקילו, קנינו את הכל, הוספנו עוד כמה אריזות קטנות, החלפנו מקופסת הפלסטיק הגדולה שלנו לקופסה הקטנה וקיבלנו אדמה מופלאה:

IMG_20150312_174231

שילוב של צבע מאכל חום ושחור יצרו מראה די מדוייק של אדמה, והמרקם ממש דומה וממש נעים למשחק ולמגע. אחרי שהאדמה הייתה מוכנה וגם הונחה לייבוש קל, הוספנו אביזרים:

IMG_20150312_174304

בחנות סטוק כלשהי (מקסטוק איכזב הפעם, פנינו לעזרת חבר) קנינו כמה גבעולים של פרחים מלאכותיים, במקסטוק קנינו כמה כוסיות קטנות שמתאימות לשמש כעציצונים, הוספנו כלי גינה קטנים מפלסטיק שהיו בבית והתחלנו לעבוד:

IMG_20150312_174453

יעלה שתלה ושתלה:

IMG_20150312_174415

לאט לאט נוצרה לנו גינה מקסימה:

IMG_20150312_174623

כדי להעצים את אווירת האביב הוספנו עוד סממנים בולטים:

IMG_20150312_175535

ציפור מבד, חרקים מגומי, פרפרים ושפיריות נוצצים:

IMG_20150312_175607

נוצר לנו עולם קטן ואביבי להפליא, שמזמן המון שיחה ולמידה (כן, גם הסכנות שבעקרבים ונחשים הן נושא למידה חיוני סביב האביב):

IMG_20150312_175618

מסיבה לא ממש ברורה יעלה החליטה שגם אחת המכוניות שלה חייבת להיכנס לקופסה, ואז היא הרגישה שהיא לגמרי מרוצה:

IMG_20150312_175645

המגש מיד הוכנס לשימוש יומיומי, נוח למשחק בחצר, אבל לגמרי סביר לניקוי גם בבית, הרי סודה לשתייה נמסה במים, ואפילו תורמת לחיטוי…ויעלה וכל אורחיה ואורחותיה מאושרים:

IMG_20150315_110811

ולמה לא אדמה רגילה מהגינה אתם שואלים? בגלל זה:

IMG_20150315_113250

אמיתי כבר פושטק לא קטן, מתיישב, זוחל ונעמד בקלילות, ומגיע לכל מקום. את רוב הדברים בבית אנחנו מנסים להרחיק ממנו, אבל אני כן רוצה לאפשר לו וליעלה גם משחק תחושתי משותף. כבר הכנתי כמה פעילויות ייעודיות עבורו שיעלה השתתפה בהן, אבל אני מנסה לאפשר לו גם להתנסות (בהשגחה ובהגבלה) גם בפעילויות של יעלה, והוא? מטונף ומאושר:

IMG_20150315_113253

אז איך מכינים אדמה?

מתכון לאדמה אכילה

החומרים הדרושים:

סודה לשתייה- תלוי בגודל המיכל, אבל לא פחות מקילו. לילד אחד הייתי מתחילה באידיאל מכמות של שני ק"ג, שניתן לקנות בחנויות תבלינים, שווקים וכו'. מדובר במוצר לא יקר, סדר גודל של 20 ש"ח לק"ג.

מים- בערך רבע כוס.

צבע מאכל- אנחנו השתמשנו בצבעי ג'ל בגווני חום ושחור (אפשר גם סוגים אחרים של צבעים, כמו צבעי ידיים או גואש, צריך לנסות כל צבע לגופו ולבדוק את התוצאה).

אופן ההכנה:

שופכים סודה לשתייה בכמות שממלאת יפה את המיכל, רבע עד שליש גובה. מוספים את המים- כל פעם טיפה (כף אחרי כף). צריך לזכור שיותר מידי מים ימסו את הסודה, אז רק עד שה"אדמה" לחה ומתגבשת, לא ממש רטובה.  לגבי הצביעה- אפשר להמיס את הצבעים במים חמים ואותם לשפוך על העיסה. לי זה פחות נוח. אני מוסיפה קצת צבע לאבקה עצמה, שופכת עליו טיפה מים ואז מערבבת ולשה היטב ביד (!). חוזרת על הפעולה שוב ושוב עד שהעיסה בגוון הרצוי לנו. מומלץ לתת לצבע המאכל להתייבש ללילה, אז יש פחות לכלוך בידיים, אבל היי..עבודת אדמה מלכלכת. אפשר להוסיף אביזרי גינה כמו שאנחנו הוספנו, אבל אפשר גם לקחת את זה לכיוונים אחרים עם כלי משחק רגילים בחול, עם חותכני עוגיות ועם מגוון אביזרים קטנים (איך מתרגמים loose parts?) בדומה לאופן המשחק שלנו בבצק. הנאה מובטחת!

עכשיו כשקיבלנו בברכה את האביב, אפשר להתקדם ולהכיר אותו קצת יותר לעומק…אבל קודם כל נפגש מחר, עם אתגר "סימני דרך" החודשי. להתראות בקרוב…