יש עשן בלי אש

בשנים קודמות ל"ג בעומר היה חג גדול בביתנו. איכשהו השנה, דברים הלכו קצת אחרת. עודף האירועים, העובדה שבחרנו לוותר על המדורה הקהילתית, דברים אחרים שהעסיקו אותנו, העובדה שלא הספקתי בכלל לתכנן.. בכל מקרה, השנה החג שלנו היה צנוע. זה לא אומר שהוא לא היה חגיגי.

את הפעילויות סביב החג התחלנו הכי בקלילות, בקופסת יצירה פשוטה, עם צבעים ומדבקות בצבעי אש. אמיתי נכנס חזק מאוד לעולם היצירה לאחרונה, וזה כיף גדול. הפעם ציירנו יחד שנינו על בריסטול גדול (יעלה ציירה לידנו על דפים משלה). עם כישרון הציור הבלתי קיים שלי, שרבטתי בפינה מדורה:

אמיתי מאוד התרשם מיצירת המופת שלי, והמשיך ליצור מדורות כל השבוע:

זה כל כך כיף לראות איך פתאום ההתלהבות מהיצירה תפסה אותו. הוא מקדיש ליצירה המון זמן ומשקיע בה המון:

ה"מגש" השני היה די מאולתר, ונולד בעקבות ההתלהבות המחודשת של אמיתי מהחול הקינטי שלנו. יחד עם קופסת האבנים שהכנו ממש לא מזמן, הצעתי לאמיתי לבנות מדורה:

אחרי שיצרנו מגרש חול קינטי משוטח וישר, באמצעות קערת פלסטיק "הדפסנו" עיגול על החול ואמיתי התחיל לסמן את המדורה שלנו:

הפעילות הזו הייתה כל כך מדיטטיבית עבורו…זה היה ממש מדהים לראות. הצעתי לו להוסיף כמה מקלות מהאוסף שלו לבנות מדורה של ממש, הוא ניסה את זה, אבל איבד עניין מהר מאוד וחזר להטביע עיגולים ולסדר את האבנים יפה יפה סביב העיגול, שוב ושוב. הפעילות הזו גרמה לי לחשוב הרבה על החכמה של מריה מונטסורי. כמה פשטות וכמה גאונות יש במילים שלה, ובשיטת החינוך שהיא פיתחה. ההבנה הזו, כמה כוח יש לריכוז העמוק, עשתה אצלי שינוי כ"כ גדול, שכשהעלתי את התמונות האלו, מיד הרגשתי צורך לצרף ציטוט שלה על כוחו של הריכוז. כמובן שלא הצלחתי לבחור אחד, אז שלושה ציטוטים נבחרים, בתרגום חופשי וקצת צולע, מתוך הספר "The Absoebent Mind" מאת מריה מונטסורי, שכבר המלצתי עליו בעבר (והבטחתי להקדיש לו רשומה משל עצמו):

  • "איזו עצה נוכל לתת לאמהות? הילדים שלהם צריכים לעבוד בעיסוק מעניין, לא צריך לעזור להם שלא לצורך, וגם לא להפריע, ברגע שהם התחילו לעשות משהו אינטלגנטי".
  • "על המשימה לעורר כזה עניין, שמעסיק את כל האישיות של הילד"
  • "כמו שבשימוש במחוגה, קיבוע הנקודה הוא שמאפשר לצייר את המעגל, בהתהוות הילד, מיקוד תשומת הלב שלו היא הבסיס לכל מה שבא אחריה..ברגע שתשומת הלב מוקדה, הילד הופך לאדון של עצמו, ויכול להשיג שליטה על עולמו"

זה נשמע מופרך, באמת, אבל ברגע שילד מצליח לראשונה להגיע לריכוז עמוק, השינוי שחל בו הוא…מפעים. נראה לי שהציטוט השלישי הוא החזק ביותר, מה דעתכן!?

הפעילות הבאה הייתה הצלחה גדולה דווקא אצל יעלה. בזמן מעבר כזה, בין לבין לבין, הצבתי בפני הילדים אתגר- במה אנחנו משתמשים להדליק מדורה? נכון, בעץ. בואו נמצא בבית כמה שיותר פריטים שעשויים מעץ. יעלה לגמרי נכנסה למשימה:

הסתבר שהרבה יותר דברים ממה שצפינו ברחבי הבית שלנו עשויים מעץ. סידרנו לנו תצוגה נאה:

האמת היא שאני לא ממש בטוחה מה נעשה עם אוסף דברי העץ הנהדר שלנו. אנחנו לא מתכננים לשרוף אותו, זה בטוח. מודה, יש לי חולשה למשחקים ולחומרי עבודה עשויים עץ. נראה לי שזו יכולה להיות הזדמנות נהדרת לדבר על המאפיינים של העץ, שעושה אותו כל כך מוצלח למשחק.

שלשום, בערב ל"ג בעומר הרשמי, בח"ל חגג יומולדת. כמו שהוא רמז, חגגנו בחגיגה מצומצת ולגמרי מותאמת אישית…במדורה. לא צילמתי את המדורה עצמה, אבל יש עדויות מהפויקה שאחרי:

(בח"ל בלבוש חגיגי של מכנסיים קצרים וסנדלי שורש). אז אתמול, בערב החג הלא-רשמי (אולי נכון לקרוא לו ה"משרד-חינוכי"?!) החלטנו לוותר על החלק המזהם, ולקיים בבית מדורה קצת יותר אקולוגית:

על תבנית אפייה עגולה סידרתי מעגלים מעגלים של סודה לשתייה שנצבעה בצבעי החג (לכל אחד מהצבעים  מזגתי לקערה  בערך כוס סודה לשתייה, כפית של אבקת צבע מאכל וחצי כפית מים. לשתי היטב עם הידיים ופיזרתי. אל תתפסו אותי בכמויות, זו רק הערכה גסה. בעיקר בנושא הצבע באבקה- יש כמה סוגים בשוק והם מאוד מאוד שונים אחד מהשני בעוצמת הפיגמנט). בקערה השקופה- חומץ, ובצד פיפטות.

הזמנו חברות לשבת איתנו סביב המדורה:

וניגשנו למלאכה- ממלאים את הפיפטה בחומץ (אתגר נהדר למוטוריקה העדינה), ואז "מדליקים" את המדורה:

הרעש דומה, האפקט מרהיב, והעיקר- אין ריח! להיט:

ובסוף? בסוף נשארת עיסה מלכלכת ונעימה להפליא שתענוג להתפלש בה:

נכון, זה מלכלך, והיה ניתן לנצל את מזג האוויר לפעילות בחוץ, אבל היה לי כל כך נעים במזגן שהחלטתי שזה לגמרי שווה את הלכלוך שאחרי. בזכות ווילון האמבטיה שפרשנו, הניקוי לא היה קשה מידי…

אז אתמול הלכנו לישון כרגיל, בלי עשן בעיניים או טעם של קרטושקס בפה, אבל בהחלט עם חוויה של מדורה בלב…

איך חגגו אצלכם? מדורות גדולות כמו פעם? איחדו מדורות או צמצמו אותן עקב התחשבות בסביבה ובלבם העדין של ההורים? ומה אתם מתכננים ליום החופש המשונה?! יש אווירת חג?

מעבר לכל החגיגות פה, אני נמצאת בתקופה של הרבה מחשבות על "הבלוג לאן", מנסה להבין מה בדיוק צופן לו העתיד…אם יש לכן מחשבות, רעיונות או בקשות לדברים שהייתן (וגם הייתם, כמובן) רוצות לראות פה יותר, נושאים שמעניין אתכן לקרוא עליהן, פעילויות תחושתיות שחסרות לכן ועוד…אשמח מאוד לשמוע. ובינתיים…חג שמח!

מדוע לא יבוא פורים?

ימים מחופשים- מתכוננים לפורים

התלבטתי הרבה זמן איך לחגוג השנה את שבוע פורים. היו לי מגוון רעיונות ומחשבות, אבל כשהילדים שלי החליטו שהשנה התחפושות שלהם…ובכן…לא דורשות יותר מידי השקעה, היה לי ברור שבדיוק בזה תתמקד החגיגה. אני אוהבת תחפושות. אני אוהבת להמציא תחפושות, לאלתר תחפושות ממה שיש וממה שאפשר לקנות בזול ובקלות, אני אוהבת את היצירתיות שפורים מוציא ממני כשמאתגרים אותי, ולכן, החלטתי שבפורים שלנו נחגוג את התחפושות. ואיך נעשה את זה? כמו אחרון בתי הספר, בשבוע מלא ימי נושא פורימיים, שמחייבים תחפושת בכל יום. אמן!

את החגיגה התחלנו בסיעור מוחות שהוביל לרשימת אפשרויות נהדרת לימי נושא פורימיים להפליא. בחרנו ארבע מתוך רשימת האפשרויות, ואז הבנו שאין לנו מספיק ימים…אז הקדמנו, ובצהריי שבת החלטנו להכריז על יום תחפושות מהטבע. שלפנו את ארגזי התחפושות שלנו, אלו שסידרנו וארגנו מחדש רגע לפני פורים, וכל אחד התחיל לבנות לו סיפור. יעלה התחילה בתור ג'ירפה. לא יודעת מאיפה היא קיבלה את הרעיון הזה:

1-IMG_20170304_133123

היא הציעה לאמיתי להפוך אותו לזברה:

2-IMG_20170304_134333

באמצעות שמלה נהדרת שכבר קטנה עליה (מאוד). הוא שרד כמה דקות בתור זברה מהממת, עד שהכריז שהשמלה לא נוחה לו, והפך לעץ (כלומר, גנב לי את תחפושת העץ שהרכבתי לעצמי):

1-IMG_20170304_135725

וגם לעץ שנחה עליו חיפושית:

2-IMG_20170304_140632

בהמשך הצטרפו אלינו חברים והתחפושות התחלפו בקצב: שמש, שמיים עם קשת בענן, פנגויין, תוכי, נמר ועוד. כמה כיף ויצירתי לתכנן מגוון גדול של תחפושות רק באמצעות האביזרים שבסביבה. תרגיל נהדר ליצירתיות!

יום ראשון הוא "היום החופשי" שלנו, יום נטול מחויבויות ותוכניות. לכן, את החגיגה המרכזית תכננו ליום ראשון. היום הוכרז כ"יום נפש". כלומר, נשף. הפעם התמקדנו בעיקר במסביב. את הבוקר התחלנו בתכנון קישוטי הנשף שלנו. היה לנו ברור שהמוטיב המרכזי הוא מנצנץ, מאוד מנצנץ. כאמור, החגיגה המרכזית. אז יש תמונות, הרבה תמונות:

02-IMG_20170305_101405

יצאנו החוצה (כמובן) יחד עם כל הנצנצים שהצלחנו למצוא, והתחלנו לאט לאט לפזר קצת זוהר:

03-IMG_20170305_101747

ולאט לאט הגברנו:

04-IMG_20170305_104141

פה היה לי ברור שפעילות היצירה שלנו תופסת כיוון מפתיע, והופכת לפעילות תחושתית משהו. אז…זרמתי. כמובן. שאני אפריע לפעילות תחושתית להתרחש? במיוחד שהיא כל כך יפה:

05-IMG_20170305_104835

איכשהו, פורים הפך אצלנו לחג הנצנצים. לא בטוחה למה, אבל אני חייבת להודות שאני לא מתנגדת. צבעוני, מנצנץ ומשמח לבב אנוש- מבחינתי זה הולם בדיוק. אז כשסיימנו לשפוך את כ-ל קופסאות הנצנצים שהיו בהישג יד לתוך כלי שקוף, ההמשך היה ברור. ליעלה לפחות:

06-IMG_20170305_104922

מרק נצנצים, כמובן. האין זה ברור?!

07-IMG_20170305_105315

מסתבר שמרק נצנצים באור השמש זה דבר מהפנט:

08-IMG_20170305_105359

לשמחתי הרבה, יעלה לאחרונה נכנסה למצברוח מדעי-חקרני נפלא, והיא ממציאה לעצמה כל הזמן ניסויים מדעיים מרתקים. התחלנו בפעילות יצירה, עברנו לפעילות תחושתית, ומשם המשכנו היישר לפעילות מדעית. הוספנו אבקת פיות:

09-IMG_20170305_105508

ואז ליעלה היה רעיון לניסוי המשך, ולי היה רעיון לפעילות המשך, אז פיצלנו את המרק ויעלה המשיכה בשלה:

10-IMG_20170305_110424

נו, טוב, היא תפעלה את אמיתי שיבצע את הניסוי בשבילה. כל חוקרת צריכה אסיסטנט. כלל ידוע במדע. גם הניסוי יצא פוטוגני:

11-IMG_20170305_110617

אחר כך קרו כלמיני דברים שהסיחו את דעתנו, ואחרי הפסקה קטנה, שאפשרה לכל היצירות מהן התחלנו להייבש, עברנו לשלב הכנת הנשף:

12-IMG_20170305_142632

טוב, הלו קצת משנה את האווירה, אבל כל הסלון שלנו לבש חג. קודם כל, הספות ריקות. אירוע שלא קרה (וכמובן שכבר נעלם) מזה עידן ועידנים. בנוסף, פינינו את כל החלל המרכזי. בכניסה פרשנו שטיח אדום (כלומר, שתי מגבות אדומות שהיו בדרך לכביסה, אבל למה לדקדק בפרטים?!), ובמרכז יצרנו רחבת ריקודים. משם עברנו לדקורציה:

13-IMG_20170305_142649

כמה חגיגי:

14-IMG_20170305_142657

כמה צעיפים שנקשרו יחד יצרו לנו קשתות יפיפיות, והקישוטים שהכנו בבוקר תרמו לנצנוץ:

15-IMG_20170305_142709

אחרי שלב הקישוט, הגיע שלב התלבושות. הפעם, התלבושות היו משניות, אבל אני נהניתי מאוד מהצמיד שהכנתי לי לאירוע:

18-IMG_20170305_160130

את הנשף עצמו התחלנו עם האפקטים המיוחדים:

16-IMG_20170305_152854

טוב, זה לא ממש בתוך גזרת הנשף, מסיבות טכניות, אבל איזה קסם מופלא?! מדובר בפלא שרכשתי לפני תקופה ארוכה (משהו כמו שנה וחצי, לדעתי) מאתר כלשהו ומאז נשאר בקופסה. לרגל הנשף נזכרתי בו והוא היה בדיוק מה שהיה חסר לאווירה:

17-IMG_20170305_152904

זו בעצם נורה שמתחברת לכל מנורה רגילה (בהברגה עבה) ועושה אפקט מושלם של חגיגה. אמיתי מאוהב לחלוטין בצעצוע הזה, ולדעתי זו תשאר המנורה המרכזית בחדר השינה של הילדים לתקופה ארוכה. מלבד אפקטים מיוחדים הנשף שלנו כלל גם כיבוד ומסיבת ריקודים ערה:

19-IMG_20170305_171253

לצערי לא רואים בתמונות שיעלה החליטה באמצע הנשף שחייבים גם חופה, והובילה אותנו להנדס באמצע הסלון שלנו חופה, שגם היא כנראה תלווה אותנו עוד תקופה…הפרידה מהנשף הייתה קשה, ועברה רק בזכות התכנונים ליום הבא- יום בעלי המקצוע.

היום הזנחתי קצת את עניין המצלמה, אבל חגגנו את היום בשני סבבים- בבוקר הלכנו למפגש חנ"ב מחופשים- יעלה בחרה להתחפש לשוטרת, אמיתי לרופא ואני לכבאית (כי כבר לבשתי חולצה אדומה).

1-IMG_20170227_105551.jpg

החלק השני כלל גם הפעלה- כל אחד בחר במה הוא "יעבוד" בחלק השני של היום ויחד תכננו סביב כל מקצוע הפעלה קצרה. יעלה בחרה להיות מתעמלת אולימפית:

3-IMG_20170306_143116

והפעילה אותנו בשלל תרגילים יצירתיים היישר מרפרטואר האולימפיאדה שלה. אמיתי, באופן מפתיע, בחר להיות בנאי. הוא ביקש לבנות בקוביות, יחד הפכנו את זה למגש הפעילות היפיפה הבא:

4-IMG_20170306_152255

ואני הייתי מדענית…אבל לפעילות הזו לא הספיקונו להגיע, והיא נדחתה למועד בלתי ידוע…בכל זאת גם יום בעלי המקצוע שלנו הוכתר כהצלחה גדולה, כשיעלה שאלה אם בפעם הבאה נוכל להקדיש יותר זמן לכל מקצוע. יבוצע.

מחר מצפה לנו היום האחרון ברשימה, אחריו יום הפסקה ואז יום התחפושות "הגדול" של השנה. בין לבין יש עוד פעילויות ומשימות מתוכננות ברשימה שלי, מקווה להספיק לפחות קצת…כבר הזכרתי כמה אני אוהבת את פורים וכמה ההכנות לחג הזה ממלאות אותי, במקביל לקצת לחץ, גם בהרבה הרבה "מרבין בשמחה"?! איך אתם מתכוננים?! ההכנות כבר בהילוך גבוה?

אילנות

%d7%9e%d7%a8%d7%92%d7%99%d7%a9%d7%99%d7%9d-%d7%98%d7%91%d7%a2-%d7%a4%d7%a2%d7%99%d7%9c%d7%95%d7%99%d7%95%d7%aa-%d7%98%d7%95-%d7%91%d7%a9%d7%91%d7%98

איכשהו, בתוך כל ההכנות ליום ההולדת של יעלה, ט"ו בשבט, חג כל כך כיף ומלא באפשרויות, תמיד נחגג אצלנו קצת פחות מידי. השנה החלטתי לנסות לשנות את הדפוס הזה, והקדשנו לט"ו בשבט לא מעט תשומת לב, ממש חגיגה כהלכתה…כלומר, לפי הלכות הבית שלנו, כמעט. לצערי, להספיק גם לתעד את הדברים בבלוג בזמן אמת…זה כבר היה קצת יותר מידי. אז קצת באיחור, עם צאת החג, כמה מפעילויות ט"ו בשבט שהספקנו:

התחלנו כמה שבועות מראש, בהחלפת מגש ההשחלה שלנו (שהיה עדיין באווירת דצמבר, עם חרוזי חג המולד וחרוזים חורפיים), במגש השחלה טבעי:

01-img_20170122_154410

אוסף של חרוזים חומים וירוקים שמחו מאוד את הילדים והובילו לכמה שרשראות נהדרות. היו לי תכנונים ליצור גם עצים ממנקי מקטרות על בסיס מגש ההשחלה הזה, אבל מסתבר, שאי אפשר להספיק הכל.

את הפעילויות השנייה הכנתי כחלק מערכת המסע שלנו לקראת הנסיעה לנופש החורפי:

01-img_20170125_164530

ערכת בצק חדשה! הרגשתי כאילו עברו יובלות מאז הכנתי ערכת בצק. זה כל כך כיף! והכניס אותנו לאטרף של ערכות-בצק-במתנה עליו עוד יסופר כאן. הערכה כוללת בצק חום, בצק ירוק מנצנצ ובצק וורוד מנצנצ. בנוסף יש חותכנים מתאימים (עלים, פרחים ופרפרים), כלי בצק בסיסיים (מערוך ומגוון סכינים), פרחים מחומרים שונים לקישוט ואוסף חרקים וציפורים מהTOOBS שלנו. זה היה להיט בחופשה:

12-img_20170126_151415

והמשיך להיות להיט אחר כך:

1-img_20170204_095657

לראות את אמיתי מגיע לפרצוף המרוכז הזה…זה שווה הכל. באמת:

2-img_20170204_102956

אמנם הצבעים התערבבו מהר מאוד, אבל ערכת הבצק ממשיכה לספק לנו שעות של הנאה. כמיטב המסורת, המשכנו אל עבר הקופסה התחושתית, אבל עצרנו בדרך לניסוי מדעי. קודם כל ארגנו את הכלים:02-img_20170129_123817

התמונה קצת מטושטשת, אבל יש כאן מגש פלסטיק מחולק, שקיות זיפ-לוק (של איקאה! האהבה החדשה שלי. התאהבות מוחלטת), כף, משפך וקערה מלאה בצמר גפן. מוכנים לשלב הבא:

04-img_20170129_124126

שולפים מגוון סוגי שעועית מאוסף שקיות פגי-התוקף שאמי האהובה תרמה לנו (איזה כיף שיש סביבנו אנשים שיודעים בדיוק איך לשמח אותנו, אפילו אם זה נשמע להם ממש ממש מוזר :) והתחלנו למיין ולתאר כל סוג. המשכנו בהתאם לניסוי המוכר שביצענו כולנו איפשהו בין גן טרום חובה לכיתה ד':

05-img_20170129_125208

מילאנו את תחתיות השקית בקצת צמר גפן, הרטבנו אותו ופזרנו שעועיתים, בכל שקית סוג שונה. מהר מהר דאגנו להם לשמש:

12-img_20170129_133407

ועברנו לטפל בשאריות. פינינו את הקופסה התחושתית שלנו משאריות המלח שליוו אותה בימים הקרים של החורף:

07-img_20170129_125750

ומילאנו אותה בשעועית:

08-img_20170129_125914

החלטנו שהשעועית הלבנה פחות מתאימה לנושא, כדי לדמות מראה של אדמה, אז היה לנו פה תרגול נהדר של איתור ומוטוריקה עדינה, ותוצאה ממש יפיפייה:

09-img_20170129_130455

בתוספת מינימלית של אביזרים יפיפיים (הכפות האלו הגיעו אלינו במשלוח הגדול מהדוד סם, ושמרתי עליהן בקנאות מאז. הן כל כך יפות, נעימות ומזמינות):

11-img_20170129_132333

וכצפוי, גם הקופסה הזו הייתה הצלחה בטוחה:

10-img_20170129_131256

אחרון חביב לרשומה זו (כי מסתבר שיהיה לה המשך…), כמתבקש מט"ו בשבט, יצאנו אל הטבע:

13-img_20170130_094046

התחלנו לנהל מעקב מדוקדק יותר אחרי ההתפתחויות בגינה של יעלה. בתחילת החורף יעלה, בשיתוף אבא וסבתא, שתלה מגוון פקעות נהדרות, ועכשיו הנרקיסים משמחים אותה להפליא, עם פרח חדש כמעט כל בוקר…הרחבנו את החקירה שלנו:

5-img_20170207_155327

זיהינו את הפרחים שהתחילו לפרוח סביבנו באמצעות מגדיר הפרחים שלנו, ואז חקרנו יותר לעומק:

3-img_20170207_154650

נעזרנו ב"מגדיר הפרחים של פרופסור פיצפונטבע" הנהדר, ששאלנו מהספרייה כדי לזהות את חלקי הפרח במגוון פרחים שקיבלנו ואספנו:

4-img_20170207_154949

לא נעים להודות, אבל כמה ימי סמי מחלה בבית נתנו לנו שפע של פנאי להתכונן לחג בנחת ובעומק שהתאימו לנו, ואפילו סיפקו לנו חומר לעוד רשומה מאוחרת-לקראת-ט"ו-בשבט. אז אני מאחלת לכולנו רק בריאות איתנה, פריחה וצמיחה, וגם לזכור לקחת את הזמן שלנו, בלי תירוצים, יוצאים מזה דברים נפלאים…

מורידי הגשם

%d7%99%d7%95%d7%a6%d7%a8%d7%99%d7%9d-%d7%92%d7%a9%d7%9d-%d7%91%d7%90%d7%9e%d7%a0%d7%95%d7%aa-%d7%91%d7%9e%d7%93%d7%a2-%d7%91%d7%aa%d7%97%d7%95%d7%a9%d7%94

אחרי שנהננו קצת מהאקזוטיקה של השלג (ועוד לא לגמרי סיימנו, אני מודה. יש בו משהו קסום, בשלג הזה), בשבת הגשם שוב ביקר אצלנו והזכיר לנו שגם לחורף הישראלי יש פלאים משלו להציע לנו. סיבוב מקיף בפינטרסט הוליד שתי פעילויות גשם מלכלכות ונהדרות לבוקר חורפי. בשביל שתי הפעילויות היינו זקוקים לצבע נוזלי, אותו הכנתי מערבוב של צבע מאכל (כחול באבקה ושחור בג'ל) עם מים חמימים. הכנתי צנצנות שקופות וגם שפריצרים (עולים גרושים בביוטי קייר או במקסטוק):

01-img_20170115_112918

התחלנו מפעילות שהיא נטו יצירה. התחלנו מלהדפיס את הדמויות, על בריסטול לבן, לפי ההוראות כאן:

02-img_20170115_113614

וסיפקנו להן כיסוי דוחה רטיבות מוושי טייפ:

03-img_20170115_114119

זה הזמן להתחיל בחלק המלכלך. כיסינו את הרצפה בווילון אמבטיה, הגברנו את החימום, מיקמנו כל בריסטול על משטח עם זווית קלה, והתחלנו להוריד גשם:

05-img_20170115_114423

התחלנו מהצנצנות, בשילוב עם הפיפטות מהרשומה הקודמת (שגם אותם מצאתי במקסטוק, מיד קניתי 2 חבילות גדולות, ומאז לא ראיתי אותן שוב…). כמה כיף לטפטף:

04-img_20170115_114418

נראה לכם שהוא נהנה?! אחר כך עברנו לשפריצרים. זה היה יותר מאתגר עבור אמיתי (גם עניין הפיפטה עוד דורש תרגול, אבל הוא בהחלט הצליח ליצור טפטופים) אבל ממש להיט מבחינת יעלה:

06-img_20170115_114457

ולמה צריך ווילון אמבטיה?

08-img_20170115_115613

השלוליות שהגשם יצר שימשו אותנו להמשך הציור, ולחקור עוד טכניקות ציור מעניינות עם צבעי המים החדשים שיצרנו (אפשר ליצור צבעי מים נהדרים גם ע"י השרייה של טושים יבשים במים למשך לילה ויותר, וכמובן שאפשר לרכוש צבעי מים נוזליים, בעיקר בחו"ל):

09-img_20170115_115707

עד לתוצאה הסופית:

07-img_20170115_115200

הנחנו לייבוש, וכשהגשם היה יבש לחלוטין (אחד המשפטים המשעשעים שיצא לי להקליד…) הורדנו את הוושי טייפ. אנחנו השתמשנו בוושי טייפ קצת חזק מידי, אז הוא קצת קרע את הצללית, ונאלצנו לחזק אותה בטושים. וושי טייפ איכותי וזמן המתנה מספק בין ההדפסה לפעילות אמורים לפתור את זה. בזמן שהציורים שכבו להתייבש, אנחנו ייבשנו קצת את השלוליות שיצרנו וסידרנו את הציוד לפעילות הבאה, גם יצירה, אבל בעיקר מדע:

10-img_20170115_120536

בנוסף לצבעים הנוזליים הכנו כוס שקופה גדולה ומלאה בערך עד 2/3 גובה במים (כל צנצנת/אגרטל שקופים יעשו את העבודה) וקצף גילוח. השתמשנו בקצף הגילוח ליצירת ענן, וגם לתרגול מוטורי נחמד, ככה, על הדרך:

11-img_20170115_120714

בתום המשימה היו לנו שמים תכלכלים (בזכות ווילון האמבטיה, כמובן) וענן גדול ונעים:

12-img_20170115_120757

ועכשיו הגיע הזמן שוב- להוריד גשם!! שוב השתמשנו בפיפטות:

13-img_20170115_120815

בזהירות רבה מטפטים את הגשם על הענן (אפשר להשתמש גם במשפך או אפילו בכפית), לאט לאט הוא מחלחל, ממלא את הענן ואז מתרחש הפלא:

14-img_20170115_120950

השמיים מתמלאים בגשם! עם כל ההפרעות ברקע, התמונה לא מצליחה להעביר עד כמה זה יפה. ומגניב. לאללה! המשכנו להוריד גשם עד שהענן הפך לענן סערה של ממש:

15-img_20170115_121332

ואז, כמו שבדרך כלל קורה כשקצף גילוח מעורב בעניין, הענן הפך מענן מדעי לענן תחושתי:

16-img_20170115_121357

ואם כבר הכל מלוכלך ומלא קצף גילוח, זה הזמן להדליק את הדוד, להכניס את הילדים לתוך המקלחת ולתת להם להמשיך במשחק:

17-img_20170115_122950

אמיתי מהר מאוד ביקש לשחזר את השילוב האהוב עליו, ולצרף לקצף הגילוח חרוזי מים. לשמחתו, הייתי במצברוח זורם:

18-img_20170115_123044

ללא ספק הפעילות התחושתית הכי מלכלכת שיש, ובין האהובות על אמיתי ביותר. לאט לאט זה הפך למרק:

19-img_20170115_123205

המרק הזה העסיק אותם יפה מאוד עד שהיו מספיק מים חמים למקלחת זריזה ולהמשך היום החורפי. נכון, השלג יותר פוטוגני, אבל כיף להקדיש זמן גם לדברים המוכרים, הטריוואליים, היומיומיים שסביבנו, להסתכל עליהם בדרך חדשה ולהכניס קצת קסם גם לימים הכי אפרוריים.

יש עוד רעיונות מוצלחים לפעילויות גשם? אשמח לקישורים, תמונות ושיתופים. בינתיים, המציאות והשמש שהגיחה מעסיקים אותנו כל כך…ותיכף מתחילה אצלנו עונת האירועים הגדולה, עם (טפו-טפו-טפו-חמסה-חמסה-שום-בצל-בלי עין הרע) לידות קרובות, המון ימי הולדת, טו בשבט, יום האהבה ויום המשפחה, והרבה אירועים מתוכננים. ללא ספק התקופה הכי כיפית בשנה!

 

כשלון דביק-י

%d7%a1%d7%9c%d7%99%d7%99%d7%9d-%d7%9b%d7%a8%d7%95%d7%a0%d7%99%d7%a7%d7%94-%d7%a9%d7%9c-%d7%9b%d7%a9%d7%9c%d7%95%d7%9f-%d7%99%d7%a6%d7%99%d7%a8%d7%aa%d7%99

מכירות את הימים האלה שהכל הפוך, שאתן כל כך מרוקנות מאנרגיות, שכל "בא לי" של הילדים מיד שולח אתכן למנוחה חלומית בבאלי, האי?! החלטתי שיום כזה הוא זמן מצויין ממש לרשומת כשלון. כי לכולנו יש ימים כאלה שכלום לא הולך ולכולנו יש פרוייקטים כאלו שמלווים אותנו בתחושת כשלון מתמשך. אז נכון, זה כשלון קטן, קטנטן, מינורי, אבל כזה שבהחלט עוזר לי להסתכל על היום הזה אחורה עם חיוך קל ועייף ולקבל את זה שלפעמים, זה פשוט לא בשבילנו. ולפעמים, גם אם זה לא בשבילנו, יכולים לצאת דברים לא רעים מכשלונות קטנים.

אני קרין ואני לא יודעת להכין סליים (slime). זהו, אמרתי את זה. אני, שמתחזקת כבר תקופה ארוכה בלוג שכולו מתמקד בפעילויות תחושתיות, לא יודעת להכין דביקי. לכל מי שלא מכלה את זמנו הפנוי (והדמיוני) בקבוצות הורות, יצירה וכל מה שבאמצע, תמצית העניין- זוכרות את ה"דביקי" שהיינו קונות כשהיינו קטנות? מעין עיסה דביקה וצמיגית, שכיף למשש, למעוך ולחלוטין בלתי אפשרי להוריד משטיח? אז לאחרונה (לאחרונה זה טווח רחב) צצים ברשת מגוון מתכונים להכנת "גועל נפש" שכזה, בבית. רוב המתכונים כוללים שני מרכיבים שלא קל להשיג בישראל- עמילן נוזלי או אבקת בוראקס. ממש לאחרונה רץ גם מתכון עם ג'ל כביסה של מותג ישראלי מסויים, אבל הניסויים שלי התחילו עוד קודם, ולא התכוונתי לתת לדרך הקלה לסנוור אותי. אז השגתי בוראקס (מסתבר שחנויות יצירה מובחרות הבינו את הפוטנציאל והתחילו למכור אותו. אפשר לעשות איתו עוד לא מעט דברים נחמדים, למשל להכין גבישים, כמו שעשינו באולימפיאדה), חיכיתי לשעת הכושר והתחלתי בנסיונות.

אין לי איך לתאר את זה מלבד כשלון. מוחץ. עד כה הכנתי ארבעה סליימים שונים, כל אחד לפי מתכון קצת אחר, עם שינויים קלים במרכיבים. אף אחד מהם לא יצא מוצלח. בכלל. לפחות לא בתור סליים.

בניסיון הראשון פינטזתי על סליים סתווי. חומחומי בהיר, עם עלעלים קטנים ומלאכותיים בתוכו, משהו כמו זה (לחיצה על התמונה תוביל אתכם למקור, שהוא, כפי שמובן מההקדמה, לא אני):

fall-slime-recipe-for-fall-science-and-fall-sensory-play-680x1020

המתכון בקישור מבוסס על עמילן נוזלי, אז התבססתי על רעיון דומה, אבל על בסיס בוראקס. בוא נגיד שזה יצא…ובכן, קצת אחרת:

img_20161021_111806

תאמינו לי שחסכתי מכן כמה תמונות קשות. מדובר בגוש שנראה כמו….אמממ…כבד. עוף. לא מבושל. אבל הי, הוא יודע להראות כמו נוזל:

img_20161019_201853

וגם כמו מוצק:

img_20161021_111736

וגם כמו תנין, אבל זה מסיפור אחר:

img_20161019_201857

בכל מקרה, הוא הרגיש די נעים בסך הכל, אבל הרבה יותר מוצק ממה שסליים אמור להיות. הכנתי אותו כשהילדים לא היו בבית. כשיעלה חזרה היא הגיבה בהפתעה מהולה בהתלהבות מפתיעה: "זה נראה כמו עוף!" ופתחה קצביה. בחיי:

p1030052

זה בטח אומר משהו על מגוון החוויות היומיומיות שנחשפים אליהם בחינוך ביתי, או משהו חינוכי כזה, לא?! אז היא הכינה את העוף:

p1030054

הכינה שתי קערות, שטפה אותו במים והכינה לבישול:

p1030059

כל הזמן הזה אני ישבתי בצד והתלבטתי אם אני יותר משועשעת או יותר מזועזעת מהכיוון שהסליים הסתווי שלי לקח…בשלב מסויים זה אפילו השתלב בתבשיל סתווי עם בצק הסתיו החומחומי שלנו:

img_20161021_111902

אבל לא ניתן לכשלון אחד לרפות את ידי. בהתייעצות קלה עם יעלה קיבלתי הזמנה לניסיון שני בצבע סגול (הפתעה). ביקשה, קיבלה:

img_20161019_161817

כן, הפעם זה דומה יותר למוח. וזה אפילו לא השתפר. למרות השינויים המשמעותיים במתכון, התוצאה הייתה קשה עוד יותר ובכלל לא נעימה. אבל הפעם היה לה ריח טוב. ולפח.

לקח כמה שבועות עד שאזרתי אומץ לנסות שוב. סיבוב קצר בחנות יצירה החזיר אותו הביתה עם דבק נוזלי שקוף (שהכרחי, מסתבר, ליצירת התוצאה המהממת שבתמונה הראשונה), ועם ג'ל נצנצים, שזה הכי קרוב לדבק נצנצים שהצלחתי למצוא בחבילה בגודל נורמלי. אז…מסתבר שג'ל נצנצים ודבק נצנצים זה לא אותו הדבר. בכלל. הניסיון הזה אפילו לא התגבש לכדי גוש, אלא נשאר עיסה דביקית אבל די נעימה למגע. ברגע האחרון החלטתי לא לזרוק אותו. מכיוון שאי אפשר לשחק בו כגוש…הפכנו אותו לשקית תחושתית:

img_20161111_112907

קשה לראות בתמונות, אבל לפחות הצבע יצא קצת דומה לסליים החלומות שלי. ויש נצנצים, והרבה. הכנסתי פנימה כמה עלי סול מהחבילה הסתווית הענקית שלנו, שאחרי שלוש שנים נראה שבאמת מתקרבת לסופה, ואטמתי היטב בדאקטייפ תואם:

img_20161111_113059

נכון, זה לא דביק, ולא נמתח בכלל, אבל זה די נעים, ועבר את ביקורת הנסיינים:

img_20161111_115245

הנסיון האחרוןן שלי עד כה, וכנראה האחרון לתקופה הקרובה, היה אמור להיות הצלחה בטוחה. החלטתי לא להוסיף שומדבר למתכון הבסיסי- דבק נוזלי שקוף, בוראקס ומים, ביחסים מדוייקים לפי המתכון. ובכל זאת…המתכון טעה, החומרים בארץ שונים, הרצפה עקומה, המטבח מלוכלך- גוש שקוף ורוטט, אבל בכלל לא סליימ-י, נעמד לו בגאון באמצע הקערה. השארתי אותו בצד בתקווה שמשהו יקרה בזמן שאנחנו עסוקים במשהו אחר. מסתבר שהמשהו האחר הזה לא היה אטרקטיבי בכלל…כי אמיתי גילה את הקערה:

img_20161111_120714

והזמין גם את יעלה:

img_20161111_121619

פעילות שאין שום דרך לתכנן או לחזות את הצלחתה- שני הילדים בילו משהו כמו 40 דקות בניתוץ הגוש הרוטט לגורמים:

img_20161111_120657

כן, זה התפזר בתוך הבית. כן, זה לא סליים אבל זה נדבק לבדים בצורה בלתי הפיכה ממש כמוהו, וכן- לא מצאתי אף פעילות שהלהיבה את אמיתי באותה מידה לפחות בחודש האחרון, אם לא יותר. היא כל כך הלהיבה אותו שאני עכשיו עובדת על שחזור חוויה פשוט יותר, בלי תחושת הכשלון שלי בדרך…

אז ארבע פעמים ניסיתי להכין סליים. ארבע פעמים התוצאה הייתה רחוקה מהמצופה. בשלוש מהפעמים התוצר גלגל אותנו למקום אחר לגמרי, שונה ומפתיע. ואחרי שסיימתי את הרשומה הזו, עם ה"סטטיסטיקה" הזו, עדיין קצת בא לי להיות בבאלי , אבל איכשהו, גם פה הרחק מלונדון, הייאוש נעשה קצת יותר נוח…

מאחלת לכולנו לילות מלאי שינה שיביאו לימים מלאים באנרגיות חיוביות, של עשייה, יצירה, התנסות והמצאה.

גדליהו והמיסטוק

%d7%9e%d7%99%d7%a1%d7%98%d7%95%d7%a7-%d7%aa%d7%a4%d7%95%d7%97%d7%99%d7%9d-%d7%a0%d7%99%d7%a1%d7%95%d7%99-%d7%aa%d7%97%d7%95%d7%a9%d7%aa%d7%99-%d7%9c%d7%a8%d7%90%d7%a9-%d7%94%d7%a9%d7%a0%d7%94

בתקופה האחרונה הכתיבה לא כל כך זורמת לי. יש תקופות שזה בא בקלות, ויש תקופות שלא. יש תקופות זה כי אין מה לכתוב, ויש תקופות שזה כי יש יותר מידי ולא יודעים מאיפה להתחיל…אבל גם בתקופות שממש קל לי לכתוב, עדיין קשה לי למצוא שמות קולעים לרשומות שלי. ממש אתגר, לתמצת הכל ב2-3 מילים, שירמזו על תוכן הרשומה, שיהיו מעניינות ומושכות מספיק בשביל להזמין ללחוץ עליהן, אתגר רציני. ברשומה הזו, לראשונה מזה הרבה מאוד זמן, התחלתי מהכותרת. כי כששאלתי את ד"ר גוגל היקרה איך אומרים oobleck בעברית, התשובה המלומדת הייתה "מיסטוק". ולא סתם, אלא על שם גדליהו, והמיסטוק, כמובן. הספר הזה, של ד"ר סוס (בתרגום לאה נאור, שאחראית, כנראה, על המילה הנהדרת הזאת. גם באנגלית, אגב, השם לקוח מכותרת הספר הנ"ל), הוא ללא ספק אחת הקלאסיקות של ילדותי, ומאוד שיעשע אותי לגלות שהוא הוליד מילה אמיתית ומדעית בשפה העברית. ועם גדליהו שמיד התחבר לי לצום גדליה, מיסטוק לראש השנה מצא בהחלט את הכותרת הראויה.

ולמה כל כך התלהבתי? כי המילה "מיסטוק" מתארת בצורה כל כך נהדרת את הדבר הזה שעשעינו, שממש בלתי ניתן לתיאור. זה התחיל כשחיפשתי רעיון חדש לבצק לראש השנה. בשנים הקודמות עשינו בצק תפוחים ובצק דבש, שניהם היו נהדרים ומוצלחים (וניתן למצוא את המתכונים המלאים ברשימת הרשומות לראש השנה), אבל כמו שרציתי לגוון. במהלך החיפושים נתקלתי במתכון הזה, ל- apple oobleck, והחלטתי שאת זה אני רוצה לנסות השנה, למרות שזה לא ממש בצק. אספתי את המרכיבים:

img_20160916_110833

המרכיבים ההכרחיים הם קורנפלור ורסק תפוחים. כל השאר זה בונוס. אנחנו הוספנו צבע מאכל אדום (שמכפיל ויותר את כמויות הלכלוך שזה מייצר) וקינמון. ערבבנו בקערה:

  • חבילה קטנה של קורנפלור (200 ג')
  • 2 צנצנות קטנות של רסק תפוחים ללא סוכר (אפשר לשחק עם הכמויות, עוד צנצנת הייתה מביאה לצורה יותר "נוזלית" ופוטוגנית בעיני, אבל חששתי שהיא תרתיע את יעלה)
  • 1/4 כפית צבע מאכל אדום באבקה
  • 1/4 כפית קינמון

וזה הכל. המיסטוק שלנו מוכן:

img_20160916_104704

אז מה זה בעצם מיסטוק?

כפי שמסבירה לנו וויקי היקרה, במדעית/פיזיקלית מיסטוק הוא נוזל לא-ניוטוני. בפועל, מיסטוק הוא חומר שהוא לא בדיוק נוזל ולא בדיוק מוצק, או יותר נכון, שהוא גם נוזל וגם מוצק, תלוי בתנאים. המיסטוק הוא לא בדיוק בצק משחק קלאסי. אי אפשר ללוש אותו (כי הוא מוצק) או לחתוך בחותכנים (כי הוא נוזל). הכנו כבר כמה פעמים "בצקים" כאלו על בסיס קורנפלור, ובכל פעם התאכזבתי. עכשיו, כשהכנתי את שיעורי הבית מראש, התייחסתי אל המיסטוק בצורה הראויה- ניסוי מדעי תחושתי:

img_20160916_105017

וככזה, הוא באמת פשוט מושלם:

img_20160916_104912

מאוד קשה להעביר את העניין בתמונות. זה נראה כמו כתם שנוזל, אבל כשנוגעים בו הוא לגמרי מוצק. אמיתי מצא דרך מעניינת (ואופיינית להפליא) להמחיש את העסק:

img_20160916_104757

הוא בדק את התחושה על הרגליים, ואז נעמד:

img_20160916_104807

(ואל תתנו למכנסי הפיג'מה של יעלה להטעות אתכם, זה אמיתי…הם בדיוק סיימו משחק ארוך מאוד ב"לקום וללכת לישון" שיעלה אירגנה להם בזמן שאמא חיכתה שהאקמול יעלים לה את המיגרנה). נכון שזה נראה כיף?!?! לאט לאט הוספנו גם כמה אביזרים:

img_20160916_110055

מגש מאפינס ואביזירי ראש השנה קטנים לקישוט. איזה עוגות מפוארות נוצרו שם:

img_20160916_105833

ובשכבות:

img_20160916_110411

גם צלוחיות התפוח הקטנות שרכשתי בסטוקיה אקראית מצאו את מקומן במשחק:

img_20160916_105923

מקלות קינמון ועוד שלל כלי עבודה שימשו נרות והעסיקו את הילדים ברצינות רבה שעה ארוכה:

img_20160916_111748

אחרי פחות או יותר שעתיים של התעסקות (אפשר לראות שהוספנו לחגיגה גם בצק משחק "רגיל", סגול, ששלפנו מהמקרר, כי יעלה כבר נכנסה לעניין וממש רצתה לשחק באביזרי הבצק הקלאסיים) התחלנו לנקות ולסדר. זה היה פשוט משציפיתי. את הפעילות כולה עשינו על ווילון אמבטיה גדול, אבל כמובן שהיו אינסוף פירורים מסביב. בגלל האופי המיוחד של המיסטוק, הוא יחסית ממש קל לניקוי, ובטיאטוא אחד נעלמו כל הפירורים. את הצבע היה קצת יותר קשה להוריד (מזל שאמיתי התעקש להשרות את עצמו 40 דקות נוספות בגיגית/מקלחת ויצא בצבע טבעי), אז אם אתם מעדיפים ניקיון קל- וותרו על הצבע, תתמקדו בריח החגיגי ובפעילות הכל כך כל כך מוצלחת הזאת! המיסטוק קצת מתייבש במהלך העבודה. אפשר להוסיף לו עוד רסק. אני לקראת הסוף עשיתי ניסוי והוספתי לו קצת סבון כלים בריח תפוחים שקיבלתי באיזה מבצע מהסופר. זה הופך אותו ללא-אכיל (קודם הוא היה ממש לא טעים, אבל בהחלט אכיל), ועם מרקם טיפה יותר דביק, אבל מעניין. אולי בהמשך ננסה גם את הכיוון הזה, בלי הרסק. שמרתי אותו בקופסה אטומה במקרר, נאני בטוחה שעוד נחזור אליו.

אפשר ליצור מיסטוקים מעניינים משילוב של כלמיני נוזלים עם קורנפלור- מים, סבונים למיניהם, צבע גואש וכו'. כל נוזל יתן אפקט קצת אחר וייצור חקירה מעניינת אחרת. מה דעתכן על מיסטוק על תקן בצק לחג? אם ניסיתם בבית מוזמנות ומוזמנים לשלוח את התמונות לתחרות הבלוגולדת, כל הפרטים ממש כאן!

 

מים מים מים מים מים

חמש פעילויות מים להפגת החום

איך עבר עליכם האחד בספטמבר? יום מלא התרגשות ואמוציות לכולם, אפילו לנו…ואני פה בכלל הבטחתי מסיבלוג וחגיגות והמון הפתעות, אבל בין לבין קורים החיים. ובסופו של דבר, זאת המטרה המרכזית של הבלוג הזה- החיים. נקודות תחושתיות, כיפיות, מלכלכות ומשמחות של החיים שלנו. ובימים אלו של סוף אוגוסט-תחילת ספטמבר, החיים שלנו סובבים סביב מים. עשינו כל כך הרבה פעילויות מים נחמדות בימים האחרונים, שאני לא בטוחה שזה הגיוני להכניס את כולן ברשומה אחת…אבל נתחיל, נראה לאן נגיע…מספרתי אותן, כדי להצליח לעקוב:

  1. צף/שוקע- הפעילות הראשונה היא פעילות קלאסית וקלילה, שכבר עשינו בגרסאות שונות כמה פעמים בעבר ותמיד היה להיט- גיגית ניסוי! אף פעם לא נמאס ותמיד מפתיע לגלות מה צף ומה שוקע. אספנו כמה אביזרי ניסוי:

IMG_20160826_112121

מילאנו את הגיגיות והתחלנו להנות:

IMG_20160826_112622

אמיתי בעיקר השתעשע מעניין השקיעה, וזרק שוב ושוב חתיכות פלסטלינה למים, בתקווה לשנות את התוצאה. בדקנו אם גודל הגיגית וכמות המים משנה:

IMG_20160826_113229

לציון הצלחת הניסוי אפילו זכיתי לתמונת פוסטר, קצת מטושטשת, אבל מושלמת:

IMG_20160826_113638

2. משטח התעמלות רטוב: גם את הגיגיות בחוץ אנחנו משתדלים לגוון מידי פעם. יעלה הציעה לעשות "מזרון אולימפי" רטוב. אני חושבת שזה שילוב של הפעילות שהייתה במפגש היוגה הקיצי האחרון שלנו, שם החלקנו על יריעת ניילון רטובה, ותרגולי האולימפיאדה הבלתי פוסקים שלה. באמצעים העומדים לרשותינו יצא די מדליק:

IMG_20160831_110106

אמיתי בחן את העניין בזהירות קצת זמן לפני שהצטרף:

IMG_20160831_110215

יעלה התעייפה מכל הפעילות האולימפית (אני חייבת להודות שהאימונים הבלתי פוסקים שלה הביאו אותה בינתיים לרמה לא רעה בכלל…) ונשכבה לנוח:

IMG_20160831_111608

3. רחיצת מכוניות: בעוד אמיתי עבד קשה, ופצח בעוד פעילות מים אהובה במיוחד- מפעל רחיצת כלי תחבורה:

IMG_20160831_111250

אין ספק שבימים מאובקים אלו, כל ניקוי מתקבל בברכה. אפילו הבימבה הפצועה והחבוטה נראת יותר טוב כשהיא רטובה. אמרו חכמינו בצה"ל- "רטוב זה נקי":

IMG_20160831_1116034. פרוזן– האמת היא, שהסרט הזה לא תפס בביתנו. בכלל, יעלה רחוקה עדיין מעולם סרטי דיסני…חמש הדקות הראשונות של הסרט הזה הספיקו לה ומאז היא לא מוכנה לשמוע על אנה ואלזה. ניצלתי. אבל בענייני קרח…בענייני קרח אנחנו חזקים. את הפעילות הזאת, היחידה מהרשימה, תכננתי הרבה זמן מראש, אפילו "הכינותי מראש":

IMG_20160830_094042

בתבניות הקרח הקיציות שלנו (נדמה לי שכבר ציינתי את ההתמכרות ה"קלה" שלי לתבניות קרח יפות, לא?!) הקפאתי מים במגוון צבעים (צבעי מאכל ו/או פטל). ברגע האמת שלפנו את הקרח הצבעוני מהתבניות:

IMG_20160830_094305

זה היה כל כך יפה, שגם אם הילדים לא היו נוגעים בזה, ואפילו לא מסתכלים, בעיני זה לגמרי היה שווה את זה…אבל דווקא הסתקרנו:

IMG_20160830_094435

ומצאו כל מיני דברים מעניינים לעשות עם הקרח, כמו למשל, לטפטף אותו על השיער:

IMG_20160830_094522

או, כמובן, לטעום אותו:

IMG_20160830_094529

בתמונה אפשר לראות את שולחן המים (/חול/תחושתי) החדש שלנו שנחנך בפעילות הזאת. מהר מאוד הילדים השיטו את הקרח במים ונהננו מהקור, מהחלקלקות ומהצבע עד שהוא נמס. כמובן שזה לא לקח הרבה זמן, בימים מהבילים אלו. ושוב מהר מאוד ניצלנו את השאריות לפעילות הבאה…

5. שטיפת כלים: כשרק נחשפתי לרעיון הזה של המונטסורי, ה- practical life, לא ממש הבנתי עד הסוף את הקטע. בעצם נותנים לילדים את כל הפעילויות שאנחנו שונאים כמבוגרים, וגורמים להם להנות מהן. לטאטא? כביסה ידנית? תליית כביסה? הכנת חטיפים? הם יעשו הכל ואפילו יהנו מזה. אחרי תקופה די ארוכה בעסק, מסתבר שזה פשוט עובד. לרוב, כשזה נוגע ל"חיים מעשיים", אני פחות מתחברת למגשים המתוכננים והמנותקים מהקשרם. איכשהו, תמיד יש לנו הזדמנות לעשות את הדברים האלו בחיים האמיתיים…אז כשהקרח נמס, הצעתי לילדים לשטוף את תבניות הקרח שנצבעו. הוספנו לשולחן המים סקוצ'ים חדשים ונקיים והם היו בעננים. הוספנו לשניים מהתאים גם סבון כלים (מקציף במיוחד) ולאושר באמת לא היה גבול:

IMG_20160830_095328

אז הגענו לחמש פעילויות מים קלילות וכיפיות במיוחד, לימים החמים שעוד לפנינו. אמנם זה כבר לא חופש גדול, אבל פעילויות קלילות שכאלו נהדרות גם לאחה"צ או לחלון זמן קצר בסוף השבוע…יש גם פעילות שישית, אבל היא הייתה כל כך פוטוגונית, והרשומה גם ככה כל כך ארוכה, שכנראה שהיא תזכה לרשומה משל עצמה…בינתיים מאחלת לכולנו שנת לימודים מוצלחת, מהנה, מלאת סקרנות, חדוות למידה ויצירה, באשר נהיה!

חוקרים את הלג

ניסויים מדעיים בהשראת לג בעומר

כמובטח, החלק האחרון, אירוע השיא (טוב, נו, כמעט, מלבד המדורה עצמה) של חגיגות ל"ג בעומר שלנו, כללל כמה פעילויות יותר "עמוקות". פחות התעסקות בצבעים היפים של החג (not that's anything wrong with that..), קצת התייחסות לעוד מאפיינים מעניינים שלו. סיפרתי שקצת התעסקנו בכיבוי אש, והחלטתי שכדאי לספר לילדים (בעיקר ליעלה, כמובן) שלאש יש גם צדדים טובים. לצורך המשימה גייסתי את המדורה האינדיאנית שלנו:

IMG_20160525_081445

את הלהיט הזה קניתי כבר לפני די הרבה זמן, במקרה, באיזו חנות צעצועים מקרית. משטח סול עבה, עליו אפשר להרכיב אוהל טיפי ומדורה. סביבם אפשר למקם משפחה אינדיאנית טיפוסית וחיות תואמות לסיטואציה. שיחקנו בזה כמה וכמה פעמים, אבל הפעם המטרה הייתה שונה. כמיטב המסורת, הכנתי את המדורה בערב, והיא חיכתה לילדים בבוקר, כהפתעה. אמיתי מיד הוביל אותה לזירת ההתרחשות המרכזית של הבוקר, לשירותים:

IMG_20160525_071131

יעלה הצטרפה אליו קצת אח"כ:

IMG_20160525_081547

כשההתלהבות קצת נרגעה התחלנו לדבר. אם ראינו שאש זה כל כך מסוכן, למה האינדיאנים מדליקים מדורה? יעלה מיד חשבה על חום, יחד הגענו גם לבישול. אחר כך בחנו היטב את האוהל שלנו וגילינו יחד שהאש יכולה לעזור גם בהרחקת בעלי חיים בלתי רצויים:

IMG_20160525_081500

יעלה נמצאת עכשיו בשיאה (אני מקווה שזה השיא, באמת) של תקופת פחדים מבעלי חיים שונים ומשונים, החל מחיות טורפים ועד לחרקים שגודשים את ביתנו בהמוניהם. הרעיון שאפשר להרחיק חיות באמצעות אש קסם לה כל כך. היא חזרה עליו שוב ושוב, והביאה עוד צי שלם של חיות לבדוק עליו את הטריק:

IMG_20160525_083842

היא המשיכה לדבר על זה עוד שעות אחר כך. בלי להתכוון, נראה לי שהצלחנו לקדם עוד קצת את ההתגברות על הפחד. אחר כך חזרנו לעניין הבישול במדורה, והתארגנו לנו עם מגש-הכנה-לארוחת הצהריים:

IMG_20160525_095625

גלגול תפוחי אדמה בנייר כסף. פעילות מרשרשת, מנצנצת ומאתגרת למוטוריקה העדינה:

IMG_20160525_095732

הצטערת שלא היו לנו יותר תפוחי אדמה, להמשיך את המשחק המהנה, אפילו שלא היה מי שיאכל אותם. הריכוז שזה דורש:

IMG_20160525_095843

הרצינות והדיוק:

IMG_20160525_095928

וכמובן שבסוף צריך להגן עך התוצאה מפני הדחף העז לקלף את הנייר ולהתחיל מההתחלה:

IMG_20160525_100125

תפוחי האדמה נכנסו ל"מדורת" התנור הביתי שלנו ואנחנו עברנו לחצר לחקירה מדעית רצינית וחשובה- אילו חומרים מתאימים ואילו לא מתאימים למדורה? את מי אפשר להדליק ומי יכול להגן?! קודם כל סידרנו תבניות קאפקייקס חד"פ מאלומיניום על תבנת מתכת ומיד אחר כך התחלנו לבחור חומרים לבדיקה:

IMG_20160525_102228

חלק מהחומרים היו הצעות שאספתי מראש, חלק מהחומרים אמיתי ויעלה מצאו תוך כדי עבודה. הקפדנו להכין לידנו בקבוק מים גדול ונגשנו למלאכה. אמיתי קודם בחן את החומרים בעיין:

IMG_20160525_102230

אחרי תזכורת קצרה על כללי הבטיחות תחלנו במשימה. באמצעות מצית הדלקנו נר, וניסינו בכל פעם להבעיר חומר אחר. בחלק מהמקרים זה עבד:

IMG_20160525_102523

ובחלק מהמקרים זה עבד אפילו עוד יותר:

IMG_20160525_104044

כל כך טוב שהכבאית הייתה צריכה להיכנס לפעולה:

IMG_20160525_104441

בסופו של דבר תיעדנו את הממצאים שלנו בטבלה. עוד התנסות חדשה שאני מתכננת לעשות עם יעלה כבר תקופה ארוכה:

IMG_20160525_104743

את התוצאה הסופית תלינו בגאווה על דלת הכניסה:

IMG_20160525_111406

את הבוקר המרתק שלנו, מלא הגילויים, סיימנו בארוחת ל"ג בעומר מסורתית וטעימה:

IMG_20160525_124612.jpg

ללא ספק זה היה סיכום נהדר לכל פעילויות ל"ג בעומר שעשינו השנה. אח"כ הייתה לנו הפסקה קצרה ואתמול אחה"צ חגגנו במדורה מאוחרת עם חברים טובים טובים ובכלל בילינו עם המון משפחה. אין ספק שהוצאנו את המיטב מהחג הקצרצר הזה, ועכשיו מסתכלים קדימה אל החג הבא. ואיך יודעים שהוא כבר בא? כשטיול הערב שלי נראה ככה:

IMG_20160528_191935.jpg

מוכנים?!

ובתיבה משה הקטן

ממה עושים תיבה ועוד פעילויות מים לפסח

ענייני סדר הפסח שלנו מתקדמים בצורה מרשימה למדי, ואפשר להגיד שאנחנו פחות או יותר טובעים בסדר של עצמנו…בינתיים, בין לבין, ממשיכים בשגרה של פעילויות חג. כבר סיפרתי שיעלה הביעה התלהבות מיוחדת מסיפור חייו של משה. היא ראתה סרטונים בנושא ב- BrainPop, קראה ספר מהספריה, שיחקה הרבה בבובות האצבע של דורלי- משה התינוק ומשה המבוגר…העניין הזה, יחד עם מזג האוויר החם יותר מידי, הוביל לאלתור ניסוי-פעילות-משחק פסח נפלא. הכותרת: "ממה עושים תיבה?". החומרים הדרושים:

IMG_20160407_103752

בובת משה כלשהי- אפשר להשתמש בבובת משה מוכנה, בובת תינוק, אבן עליה מציירים תינוק, בובת מקלקר וקיסמים או כל סוג אחר של בובה שעולה על דעתכם.

מגוון כלי קיבול מחומרים שונים ומגוונים ככל האפשר. כאן בתמונה יש קש, קלקר, גביעי יוגורט מפלסטיק וריבועים מקרטוני חלב. עוד הצטרפו בהמשך: עלים גדולים טריים/יבשים, קליפת עץ, גליל נייר טואלט חתוך לאורך, בקבוק פלסטיק, בלוט.

המטרה: להחליט מהם החומרים האידיאליים לבניית התיבה של משה. כמובן שהתחלנו בדיון על בחירת הקריטריונים לתיבה "טובה"- קודם כל- חשוב שתצוף לבד. אח"כ חשוב שתצוף גם עם משה בתוכה. חשוב שתהיה נוחה, חמימה, ובסוף הוספנו עוד קריטריון שהיה קצת מורכב ליעלה- חומר שהיה קיים בימי משה והתיבה. את הקריטריון האחרון הוספתי בעיקר כדי להסביר ליעלה למה לא להסתפק פשוט בתיבת הקלקר שהגיעה עם משה מהחנות….(*ניסויים של צף/שוקע הם פעילות מונטסורי פופולרית במיוחד בימות הקיץ, גם בכלל וגם אצלנו. למשל בשבועות עשו ניסוי עם מיכלים של מוצרי חלב, בראש השנה עשינו סירות תפוחים, בחנוכה בחנו שמן ומים ועשינו גם ניסוי דומה עם ממצאי סתיו שאספנו בטיולים, יכול להיות שאין רשומה על זה?! בקיצור, יופי של פעילות לימים חמים!)

את ההקדמה עשינו לקראת ערב, ובבוקר שאחרי ניגשנו למשימה:

IMG_20160407_105032

לאט לאט החבורה גדלה:

IMG_20160407_105706

וההתלהבות מהמים גברה וגברה:IMG_20160407_105537

אז נכון, הניסוי שלנו לא נגמר בתוצאה מדעית חד משמעית וחותכתאבל הוא היה מהנה ומאתגר יותר מ"גיגית" רגילה וסיפק לנו יופי של בוקר קיצי בגינה.

כאן לא תמו הרפתקאות המים שלנו לקראת הפסח. ניצלנו את החום הגדול גם לקשר בין פסח לבין ניקיון. אמנם הילדים רואים את הסדר הגדול שאנחנו עושים, אבל עניין הניקיון (עוד?) לא ממש מורגש בביתנו. אז שוב יצאנו עם מים אל הגינה:

IMG_20160409_174336

יעלה התחילה מניקוי אופניים במוסך ההולך ונבנה בחצר הגורטאות שלנו (גם היא בתהליך מהפך לקראת העונה החמה…מקווה שיהיו תמונות בקרוב). היא מילאה מים בדלי וניקתה את האופניים במברשת. לא יאמן כמה הנאה זה הסב לה. בכלל, פעילות רחצת כלי תחבורה (בימבות, אופניים, תלת אופן וכל מה שבגינה) היא פעילות מאוד חביבה. משם כבר נסחפנו עם פרוייקט סידור החצר, אז חייבים גם ספונג'ה הגונה:

IMG_20160409_175500

ואם כבר יש צינור, יש ילדים עם מוטיבציה וחם…גם האוטו קיבל שטיפה לכבוד החג הקרב ובא (Tז מה אם זה כבר נהרס מאז בסופה…):

IMG_20160409_175757

כמה ברצינות הם לקחו את המשימה:

IMG_20160409_175803

מזל שהיה לנו גם כוח תגבור רציני שעשה באמת את העבודה השחורה:

IMG_20160409_175853

בתור ילדה זה היה אחד הבילויים החביבים עלינו…לא זכרתי למה, עכשיו נזכרתי. היה ממש כיף! מרוב ניקיון, הילדים היו כל כך מלוכלכים שלא היה אפשר להיכנס הביתה, אז התקלחנו בגינה, עם סבון ושמפו…ממש חוויה:

IMG_20160409_182928

זהו, יש שמועות שהימים החמים עומדים להתרחק קצת…למרות שהיה לנו כיף במים, אני חייבת להודות שזה ממש משמח אותי. לא בשבילי, כל הקיץ הזה. כמובן שזה לא אומר שההכנות שלנו לפסח נגמרו…ההפך, זה בדיוק הזמן להעלות הילוך ולהתחיל להתכונן לסדר!