8 דברים לחנוכה

כל שנה מחדש מתבלבלים. נר ראשון של חנוכה וא' חנוכה, זה אותו הדבר או אחרת? את הנר הראשון מדליקים היום או מחר? והחופש? מתי הוא מתחיל? ואת שמונת הימים, מתחילים לספור מהנר הראשון או מהיום הראשון? ובסופו של דבר כולנו נזכרים שבעצם אנחנו כבר יודעים את התשובות משנים קודמות, נושמים עמוק ו-מוכנים לקראת החג הכי מואר בשנה.

לרגל החג, שמונה פריטים פשוטים, זמינים וחגיגיים שישמרו אתכם (כלומר, את הילדים) עסוקים במשך שמונה ימים. לפחות:

  1. פלסטלינה– נכון, האינסטינקט הראשוני שלי הוא בצק, ויש סיכוי סביר שגם זה עוד יגיע, אבל זה לא אומר שאין מקום גם לחומרים אחרים…לפלסטלינה יש קסם משלה, קסם אחר לחלוטין, וגם צבעי חג משגעים:

הפלסטלינה היא היא כלי מצויין לילדים ש, כמו אמיתי, צריכים להוציא הרבה כוח בזמן המשחק, וגם לערבב גוונים, לשלב חפצים וליצור עולמות. אנחנו אוהבים לעבוד על משטח יציב, למשל מסגרות לתמונות של איקאה, ובחנוכה- רק על רקע שחור:

2. סביבונים-

לא סתם הם הכוכבים של החג. הרבה קסם יש ב"צעצוע" הזה. כל כך פשוט, בסיסי וממכר. אפשר לסובב אותם ולהסתכל עליהם במשך שעות. אפשר להמר על האותיות או להפוך אותן למשחק "ארץ עיר". אפשר להסתובב כמו סביבונים, לחפש סביבנו עוד "סביבונים מהחיים". אפשר להכין סביבונים ממליון חומרים:

אפילו לסביבונים החשמליים, שבאופן עקרוני אני לא מחבבת במיוחד, יש יתרונות. בעיקר אם אתה ילד עם חושים רגישים במיוחד. לפעמים הם עושים לך חיים קשים, החושים, אבל לפעמים הם הופכים סביבון פשוט לחגיגה של דגדוגים:

3. שולחן אור-

כבר סיפרתי על הרעיון הבסיסי פה בבלוג בעבר, וגם השנה הוא לא מכזיב. קופסת פלסטיק לבנה, אטומה או חלבית, ושרשרת מנורות. זה כל מה שצריך. מניחים את השרשרת, מעליה את הקופסה, הפוכה, מדליקים את האור בפנים, מכבים את האור בחוץ ומתחילים לחגוג עם שלל אפשרויות. הפינטרסט מציע רעיונות נפלאים באמת. אנחנו התחלנו מאבנים שקופות, צלופן ומגנטים שקפקפים. מי יודע לאן נמשיך? הנאה מובטחת:

4. גירי שעווה וגירי שמן

שני הסוגים קשורים לחנוכה בקשר הדוק. שני החומרים משמשים גם להכנת נרות, שניהם מגיבים לחום וכל אחד מהם מציע חוויה שונה ומעניינת ליצירה ולחקירה. בניגוד לכל ההמלצות, אצלינו בבית דווקא גירי שמן נמצאים בשימוש תדיר יחסית, אז לרגל החנוכה השקענו דווקא בגירי שעווה. קנינו גירים איכותיים יותר מההמונים הזולים שמסתובבים לנו בבית, וניגשנו לחקירה:

כיף לצייר בשני החומרים אחד אחרי השני ולהשוות את הדרך וגם את התוצאה. אפשר גם פשוט לבחור להתמקד בצבעי החנוכה:

אם בחרתם בצבעי שמן, ברשומה שלפני-שעברה המלצתי על גרסה מטאלית משובחת שקנינו לאחרונה, ממליצה שוב על החוויה.

5. נייר כסף. וחושך. וגם שעווה

בפעילות הזו שילבנו לפחות שלושה רעיונות שיכולים להיות פריטים נפרדים ברשימה. איכשהו, יצא שאנחנו שילבנו את כולם בפעילות רב-חושית משובחת במיוחד. כשיש לפנינו שמונה ימים של חגיגה, אפשר לתת לכל אחד מהפריטים את המקום הראוי לו, לתת לו זמן בנפרד, ובסוף, אם רוצים, גם לשלב. אנחנו סידרנו יחד מגש-מראה עם נרות, משטחי נייר כסף, בריסטולים שחורים, טושים פרמנטטיים וטושים מטאליים:

אחרי שהתארגנו יפה יפה, מיגנו קצת את הסביבה (כי טושים פרמננטים, הם, ובכן…קבועים. כלומר, לעולם לא יורדים), הדלקנו את החושך, מיד אחריו את הנרות, וניגשנו לעבודה. יוצרים בחושך. ההשראה הגיעה מהמורה לאמנות של יעלה:

הציור על נייר כסף הוא חווית חנוכה משובחת בפני עצמה. הוא הזכיר לי רעיון מעניין שקראתי לאחרונה, להשתמש ב"זהבים", בעטיפות השוקולדים שהילדים מקבלים לחנוכה, כבסיס ליצירה. הפעם, השתמשנו בנייר כסף רגיל, מהחנות, כמצע לציור ולצביעה. בחושך. כיף לראות את ההשתקפויות של הנרות על המצע, להרגיש את המצע החלק, ולצייר עם הגוף, בלי לתת לעיניים להוביל:

כשהמשטחים שלנו, הכסופים והשחורים, התחילו להתמלא, הנרות הפכו למרכז החגיגה. אפשר להתבונן בהם שעות, אפשר גם לשחק (בזהירות! ובהשגחה!) בשעווה:

כל אחד בנפרד או כולם ביחד- מבטיחים יופי של תעסוקה.

6. סטיקלייטים

צריך להוסיף? אם כבר מגרשים את החושך, סטיקלייטים, מקלות האור, עושים יופי של עבודה. אנחנו קנינו חבילה גדולה של מקלות אור דקיקים, עם סוגרים שאמורים להפוך אותם לצמידים. זו אפשרות, כמובן, אבל זו גם הזדמנות. הזדמנות להפוך אותם למשחק בניה. כמו קשקשים, אבל זוהרים בחושך. זה לא נשמע מלהיב, אבל בחיי שזו חוויה מגניבה. הם גם יכולים לשמש "חרבות אור" לקרבות חושך שכמעט לא כואבים, ועוד אינספור שימושים, אבל אני ממליצה בחום לנסות את גרסת ההרכבה. לא הצלחתי לצלם את זה בחושך, תאלצו להאמין לי שהתוצאה הרבה יותר יפה:

7. גיבורי על

טוב, גיבורי על הם לא ממש פריטים בפני עצמם, אבל חנוכה הוא חג של גיבורים. הרבה התעסקות במלחמות, אור מול חושך, אומץ, גבורה והתמודדות עם פחדים. הנושא הזה, גם מחוץ לגבולות החג, מאוד נוכח בחיינו היומיומיים. תכננתי להקדיש רשומה שלמה לנושא הפחד סביב חנוכה. אולי, כמו הבצק שתכננתי, גם היא עוד תגיע. בינתיים, אצלנו בבית עסוקים בלהיות גיבורים. זה לא ממש פריטים, כי ממש מכל דבר אפשר להפוך לגיבורים. צעיפים שהופכים לגלימות, נייר כסף שהופך לכתרים, סטיקלייטים שהופכים לחרבות ושרביטים. אמיתי ממציא גרסאות משלו לשיר "באנו חושך לגרש, בידינו _______". המילים שהוא משלים מעל הקו הן מצחיקות, שטותיות, חסרות כל הגיון. כמה עומק יש במשחק הקטן הזה שהוא יצר לעצמו. מה אנחנו באמת צריכים שיהיה איתנו כשאנחנו באים לגרש את החושך? מוזמנים להתייעץ עם הילדים. אצלם נמצאות התשובות המפתיעות. ואולי גם הנכונות:

8. סופגניות- 

עדיף שיהיו ביתיות. ועם שוקולד. ואם אפשר, אז גם שמישהו אחר יכין. אבל אני לא בררנית כאן, אני מוכנה להתגמש. לוקח מלא זמן להכין אותה, לא מעט זמן לאכול אותה, והכי הרבה זמן להתנקות ממנה:

והופ, עברו להם שמונת ימי החנוכה. אה, עדיין לא? מוזמנות לקבל עוד רעיונות לחג בעמוד "חנוכה" כאן בבלוג, עם המון רעיונות שנוסו בהצלחה בשנים קודמות. גם שם, כמעט כל הפעילויות מצריכות רק דברים שכבר יש לכן בבית, ומבטיחות שעות (או לפחות הרבה דקות) של הנאה.

אז מה התוכניות שלכן לחג? עוד רעיונות לפעילויות ולשימושים חגיגיים וחנוכה-איים לדברים שכבר יש לנו בבית?

חג שמח, מלא אור, חגיגיות, התרגשות ושמחה!

חנוכיה מגנטית

%d7%97%d7%a0%d7%95%d7%9b%d7%99%d7%94-%d7%9e%d7%92%d7%a0%d7%98%d7%99%d7%aa-%d7%94%d7%93%d7%a8%d7%9b%d7%94

בסוף הרשומה הקודמת הראיתי הצצה לעוד פעילות-חנוכיה נחמדה שיצרנו בהשראת כרמל המופלאה (החוגגת המתמידה, בסוכות נהננו מהדרכת אורח פרי מקלדתה), והבטחתי הדרכה קלילה. החלטתי לא לדחות אותה, כי אחרת כנראה שהיא תדחה לפחות עד לחנוכה הבא…אז הנה היא במלוא תפארתה- החנוכיה המגנטית שלנו:

img_20161219_141503

הפעם כרמל שלחה רק תמונה של התוצר הסופי, של החנוכיה המגנטית המקסימה שהכינה לערבה. בלי הסברים ובלי הדרכה. היא טענה שלא צילמה את שלבי ההכנה. זו רצינות זו? הנוכחות בשיחה איתגרו אותי ליצור כזו חדשה, עם הדרכה, אז מיד ניגשתי למשימה…

החומרים הדרושים:

  • לוח מגנטי/תבנית מתכתית שטוחה (אנחנו משתמשים בתבנית שמיועדת לאפייה)
  • דף מגנטי (אני רכשתי את שלי במקסטוק בתמורה לשניים וחצי ש"ח)
  • עיפרון
  • מספריים
  • דאקטייפ/וושי טייפ/ ניירות צבעוניים לקישוט (אם בחרתם בדאקטייפ, כדאי לקרוא את סעיף 5 לפני תחילת העבודה. אם בחרתי בניירות, תוסיפו גם דבק לרשימה)

אופן ההכנה:

  1. על הצד הלבן של הנייר המגנטי מציירים בעפרון את הדוגמה הרצויה. אני, נטולת כשרון ציור ברמה ממש ממש מרשימה (באמת, אני חושבת שאם הייתה תחרות כזו, הייתי מנצחת בהליכה), ציירתי ביד חופשית בסיס חנוכיה, תשעה נרות ותשע להבות:

img_20161219_101551

2. בעזרת מספריים (עדיף של מבוגרים, למרות שהדף המגנטי קל לגזירה באופן מפתיע) גוזרים את קווי המתאר של כל חלק בנפרד- חנוכיה, כל נר וכל להבה:

img_20161219_102119

3. מסדרים יפה יפה ומתלהבים מהתוצאה (שלב רשות. אבל בהחלט נותן מוטיבציה להמשיך, אם אתן, כמוני, מתייאשות מכמה דקות בודדות של גזירות שתיימרות להיות מדוייקות. הן, אגב, לא חייבות להיות מדוייקות. בכלל):

img_20161219_103127

4. מתכננים את שילובי הצבעים של הציפוי:

img_20161219_103449

5. ומתחילים במלאכה:

img_20161219_103459

החלק שאמור להיות דביק בדף המגנטי של מקסטוק לא כ"כ דביק, אז אל תבנו עליו יותר מידי. אם בחרתן לצפות את החנוכיה בבריסטולים, נייר מדוגם, נייר עטיפה או כל נייר לא דביק אחר- תשמשו בדבק. לאור יכולות הפירוק המרשימות של אמיתי, בעצת חברותיי המלומדות החלטתי לצפות את החנוכיה בדאקטייפ (גם הוא ממקסטוק). אחרי שסיימתי את ציפוי הלהבות (בתמונה), די התייאשתי…קשה מאוד לגזור את הצד הדביק. אפשרות אחת היא לצפות מראש את הנייר המגנטי בדאקטייפ, לצייר עליו את הדוגמה ולגזור מראש את כל השכבות יחד. זה דורש המון תכנון מראש, אבל בהחלט אופציה סבירה. את הנרות עצמם ציפינו בוושי טייפ (אופציה מאוד מאוד נוחה, אם כי משמעותית פחות עמידה), ובחנוכייה עצמה שוב לקחתי סיכון עם הדאקטייפ, ושוב, זו הייתה משימה די מתישה. באמצע, יעלה עצרה להתלהב מהעבודה:

img_20161219_132650

ואחר כך תפסה פיקוד וציפתה את שאר הנרות בעצמה:

img_20161219_133611

את השמש ציפינו בבריסטול זהוב שקיבלתי פעם מנגה במתנה. תודה!

6. נהנים מהחנוכיה: זה לקח כמה שעות, כי עשינו המון הפסקות בדרך, אבל נטו מדובר על משהו כמו חצי שעה של עבודה משותפת ומהנה, ויש לכם חנוכיה:

img_20161219_141503

מוכנה למשחק:

img_20161219_163529

לפירוק ולהרכבה:

img_20161219_163826

ומה עושים עם החנוכיה?

האפשרות הראשונה והמתבקשת ביותר היא כמובן- מתאמנים לקראת חנוכה! אנחנו "הדבקנו" נר ראשון לחנוכיה, "הדלקנו" את השמש, שרנו את הברכה, "הדלקנו" באמצעות השמש את הנר ואז הדבקנו את השמש לחנוכיה- הכנה מושלמת לרוטינת החג. ומה עוד?

  • נותנים לילדים הקטנים יותר להדליק חנוכיה משל עצמם, בלי להסתבך עם האש.
  • משחקים משחקי חשבון ברמות שונות- התאמת מספר לכמות, חיבור וכו' (זו המטרה המרכזית שלי עם יעלה)
  • מנסים לבנות צורות אחרות מהמרכיבים של החנוכיה- זווית הסתכלות אחרת תמיד נהדרת למחשבה.
  • נותנים לבובות להדליק נרות- אפשרויות אינסופיות למשחק דרמטי של הילדים בנושא חנוכה, בלי להסתכן בשריפה.
  • כמו בחנוכית הביצים שלנו, אפשר לתכנן מראש את החנוכיה כמשימת התאמת צבעים או דוגמאות.
  • חוקרים מגנטים- באילו עוד מקומות בבית אפשר להדליק את החנוכיה המגנטית?
  • מתאמנים על נשיפה- תרגול אורומוטורי חשוב לקטנטנים- "מכבים" שוב ושוב ושוב את הנרות.
  • אחרי החג אפשר בקלות להסב את החנוכיה לעוגה ולהפוך את זה למשחק יומולדת מגנטי שילווה את הילדים כל השנה.

ומה עוד? הוגת הרעיון, כרמל, וכמובן גם אני, נשמח לראות את החנוכיה שלכן ולשמוע עוד רעיונות מעניינים לשימוש בחנוכיה המגנטית בעלת שילוב הצבעים הדי-מזעזע אבל עדיין כל כך מגניבה שלנו!

על חנוכיות ונרות

%d7%97%d7%a0%d7%95%d7%9b%d7%99%d7%95%d7%aa-%d7%95%d7%a0%d7%a8%d7%95%d7%aa-%d7%94%d7%9b%d7%95%d7%9b%d7%91%d7%99%d7%9d-%d7%a9%d7%9c-%d7%97%d7%a0%d7%95%d7%9b%d7%94

הנר הראשון כבר ממש מעבר לפינה, ובימים גשומים אלה הבית שלנו, וגם החוץ שלנו, רוחשים פעילות. פעילויות של חורף, פעילויות של חג המולד ופעילויות של חנוכה. הרבה פעילויות של חנוכה. כבר כתבתי שהשנה הפעילויות שלנו הרבה פחות מאורגנות, הרבה פחות מתוכננות, ואני חייבת להודות שזה נחמד וגם ממש מתאים לנו ברגע הזה…אז אנחנו זורמים. וכך יצא שמצאנו את עצמנו מתעסקים בחנוכיות, הרבה מאוד חנוכיות.

הסנונית הראשונה הייתה, באופן לא ממש מפתיע, בחוג הקרמיקה שלנו:

img_20161129_110117

יעלה הכינה חנוכיה בצורת ציפור (ככה היא תיארה אותה, ולי לא נותר אלא להאמין בציפור הפלאית שהיא בראה). ישבתי לידה וראיתי אותה יוצרת, אמיתי היה עסוק גם כן:

img_20161213_103739

(רואים בצד את הכד הקטן שיעלה הכינה גם כן לקראת חנוכה?) וגם לי דגדג בידיים. בעיקר שצדה את עיני מציאה קטנה:

img_20161129_110103

כלי חדש שהמורה היצירתית שלנו, חובבת ג'אנק עוד יותר גדולה ממני, מצאה בדיוק באותה שבוע. אין לי מושג מה זה היה במקור, אבל זה מעין גלגל קטן ממתכת, עם ידית, שמחולק לשמונה שמיניות, ובמרכזן עיגול. לא עמדתי בפיתוי:

img_20161129_110114

חנוכיית כיס גמדית (הקוטר שלה הוא משהו כמו 5 ס"מ), צבעונית ומשמחת לבב אנוש (כלומר אותי).במפגש הבא אפילו אמא שלי לא עמדה בפיתוי, ולראשונה בחייה באה ליצור עם הנכדים שלה חנוכיה, תמיד יש פעם ראשונה:

img_20161213_103750

את החנוכיה הבאה יעלה כבר יצרה לבד בחוג החדש שלה, "חוג אמנותי":

img_20161218_225334

מדובר בחוג אמנות מתוק מתוק בקיבוץ, במהלכו חבורת בנות בנות 5-8 (פלוס מינוס) מגיעות לסטודיו קטן ומלא חומרי יצירה, עם כמה רמזים וכיוונים מסביב, יד חופשית ומדריכה ששם באמת רק לכוון. יעלה פורחת ונהנית שם כל כך. והשבוע היא יצרה, כמובן, חנוכיה.

אמיתי, מצידו, הרבה יותר התלהב מהנרות עצמם:

img_20161212_090110

בערך חצי דקה אחרי ששלפתי את שקית חנוכה שלנו, הוא גילה שלשבור נרות זה כיף. ממש ממש כיף. אז הוא שבר:

img_20161212_090651

ושבר:

img_20161212_090711

וגייס גם את יעלה לשבירה:

img_20161212_090751

ועד עצם היום הזה צריך להיזהר מאוד בבחירת המקום לשמירת חבילת הנרות הסגורה:

img_20161212_090744

שמרנו את שברי הנרות במטרה להמיס אותם ולהכין מהם נר חדש, אבל בינתיים זה עוד לא קרה. כשראיתי את הסקרנות שלו לגבי הנרות, ואת ההנאה בה הוא חוקר שעווה, ארגנתי לנו פעילות חקירה:

img_20161218_133345

סוגים שונים של נרות, לבחינה ולהשוואה. בשנה שעברה עשיתי משהו דומה עם יעלה, ובאמת התרכזנו בהשוואה מילולית, מה דומה, מה שונה, למה, מה עושים עם כל אחד…יש גם יתרונות לזה שהם כל כך שונים. אמיתי לקח את זה לכיוון לגמרי אחר:

img_20161218_133514

במשך מעל חצי שעה הוא בנה מבנים שונים מהנרות האלו. בהתחלה הוא התלהב מנר הנשמה שנכנס ויוצא מה"בית" שלו. מסתבר שגם נרון השבת עושה אותו דבר. אחר כך הוא בדק אם הנרון יכול להיות בסיס לנר הנשמה. ואז הוציא את הפתיל, והשחיל נר יומולדת ונר חנוכה ו…בנה ובנה. תוך כדי הבנייה שלו, אני כבר אתגרתי אותו עם המשימה הבאה:

img_20161218_133642

חוררתי תחתיות של קרטון ביצים שלם (למען הגילוי הנאות: יש רבים המזהירים מפני השימוש בקרטוני ביצים למשחק וליצירה, בשל חיידקי הביצים שעלולים להימצא בקרטון. לי קשה לוותר על חומר כל כך נהדר ומלא אפשרויות, אבל שלא תגידו שלא הזהרתי מראש…לא לוקחת אחריות על התוצאה). יחד עם הנרות שהיו על השולחן- הרי לנו משחק השחלה:

img_20161218_133754

אמיתי היה מרותק לגלות לאן "נעלמים" הנרות שהוא משחיל, עד שהצליח לפתוח את הקופסה- הפתעה! אחר כך הזמנתי את שני הילדים לפעילות צביעה נחמדה:

img_20161218_134101

והפכנו את משחק ההשחלה שלנו למשחק התאמה:

img_20161218_135036

ככה זה נראה אחרי כל הגלגולים של ה"חנוכיה"- מגש השחלה והתאמת צבעים לחנוכה:

img_20161218_151829

בבוקר שאחרי הוא חזר למגש בהתלהבות רבה, התאים, השחיל, התלהב, פירק, התאים, השחיל וחוזר חלילה כמה וכמה פעמים. ואז הוא שבר את הנרות. אחד אחד, לפי הצבע. נו, טוב, גם זו פעילות מוטוריקה ותחושה. החלפנו את הנרות בנרות חדשים, עד הפעם הבאה.

כל העיסוק הזה, כמובן, לא השאיר את יעלה אדישה, והערב היא כבר דרשה, וקיבלה:

img_20161219_165046

אם לגנים מותר, אז למה לנו לא? מסיבת חנוכה, עם חנוכיה מלאה וריקודי חג כהלכה. בשנה שעברה המשכנו להדליק נרות כמעט כל ערב לפחות חודשיים אחרי חנוכה, לכבוד יעלה. נראה כמה זה ימשך השנה…

הכנו עוד פעילות/מגש כפול בנושא חנוכיה, בהשראת כרמל המופלאה:

img_20161219_141503

ואפילו, שוב, בהשראתה, הכנתי לו הדרכה קטנה וקלילה. אם זה מעניין אשמח אם תכתבו לי בתגובות ואעלה אותה כאן במהירות רבה. יחסית, יחסית…אמיתי וויתר על השנ"צים שלו, כך שהערבים שלנו עייפים יותר ועמוסים יותר, אם כי מתחילים מוקדם יותר. אבל מבטיחה להשתדל, עוד לפני הרשומה הבאה שממתינה לתורה, וקשורה גם היא, כמובן, לחנוכה.

אז…באיזו חנוכיה תדליקו אתם את הנרות שלכם השנה? מכינים עם הילדים? דובקים במסורתית? כל ערב חנוכיה שונה? לוקחים סיכון עם פקקים ובלוטים?! תמונות יתקבלו בברכה…ואם אתם מחכים לרגע האחרון, מזכירה שבדף חנוכה של הבלוג יש עוד אוסף רעיונות לחנוכיות ביתיות ופעילויות נהדרות לחג הכי חמים בשנה…

יוצרים אולימפיאדה

ריו2016-יצירה בהשראה

יחד עם שידורי האולימפיאדה, גם פעילויות האולימפיאדה שלנו ממשיכות. חיי היומיום שלנו איכשהו עמוסים נורא בחודשי הקיץ, וכל פעם, בין לבין, אנחנו מתעסקים עוד קצת במשחקים המופלאים האלו, נהנים עוד קצת מאבק הכוכבים.

בהמשך לרשומה הקודמת, אחרי שמדליות הדאס שהכנו התייבשו, התייצבנו למשימת הצביעה. מצאנו בקלות צבעים מתאימים למדליות הזהב ולמדליות הכסף, אבל מדליות הארד היו אתגר מעניין. נכון, אפשר לקנות צבע מתאים בחבילות הצבעים המטאליים בחנויות, אבל אנחנו רצינו כאן ועכשיו. מה עושים?? מערבבים. ממש יופי של אתגר:

IMG_20160809_092846

מסתבר שזהב, כסף ואדום יחד יוצרים יופי של ארד:

IMG_20160809_091914

יעלה כל כך התרגשה מהצביעה. מתה על הפרצופים המרוכזים שלה:

IMG_20160809_091858

אחרי ההנאה שלה, הזדרזתי (יחסית, יחסית) להכין עוד פעילות אולימפיאדה קלאסית ומלאת צבע, כהזמנה ליצירה:

IMG_20160810_164540

במגש אחד (וסליחה על הפרסומת הלא-ממש סמוייה) סידרנו מגוון סוגים של צבעים שמתאימים לסמל האולימפיאדה. בקערה ליד:

IMG_20160810_164530

מגוון עיגולים. מזגנו את הצבעים למגש:

IMG_20160810_164533

let the fun begin- מתחילים להחתים:

IMG_20160810_164705

יעלה, כרגיל, לקחה את זה לכיוון אמנותי משלה:

IMG_20160810_164717

שוב הפרצוף המרוכז הזה. למרות שזה לא עיגולים, לגמרי רואים את ההשראה:

IMG_20160810_164753

אמיתי התחבר מאוד לקונספט של ההחתמה. אני חושבת שזו הפעם הראשונה שממש עשיתי את הפעילות הזאת איתו. יעלה כבר מכירה אותה היטב:

IMG_20160810_164936

כמה ריכוז בשולחן היצירה:

IMG_20160810_165141

בהמשך הם השתמשו בעוד חומרים שהיו מסביב- מדבקות עיגולים "פושטיות" בצבעי האולימפיאדה ושבלונת עיגולים שגזרנו מהקרטון שעטף את צבעי הידיים:
IMG_20160810_165203

פעילות קלאסית ומנצחת. פעילות יצירה אחרונה להפעם- את סוף השבוע בילינו עם בת הדודה האהובה שבאה לביקור בקיבוץ, בשלל פעילויות אולימפיות. על החלק הספורטיבי אספר ברשומה הבאה. החלק היצירתי היה מאוד פשוט להכנה ומאוד מהנה לעשייה- ציור על נייר כסף. בהשראת צבעי המדליות, הזמנתי את הילדים ליצור להם מדליות משלהם. עטפתי לכל אחד משטח קרטון/דיקט נייר כסף, אספתי כמה טושים מחיקים וכמה פרמננטיים מהארון ושוב- let the fun begin:

IMG_20160813_100549

קשה לצלם שלושה ילדים בפעולה, מזל שיש דודים מוכשרים לצידי, כי אני לא הצלחתי:

IMG-20160813-WA0001.jpg

כאלה חמודים, שניהם עם פרצוף יצירה מרוכז:

IMG_20160813_100827

כשהם התחילו למצות את שלב הטושים הוספתי מדבקות עיגולים בכסף ובזהב:

IMG-20160813-WA0002

בין לבין הילדים מצאו עוד רעיונות מעניינים להוסיף- דסי מצאה את קופסת הבצק שלנו והוסיפה אלמנטים מנצנצים להדבקה (פאייטים ומנקי מקטרות מנצנצים גזורים) שלצערי לא הצלחתי לצלם בצורה איכותית, או מערוך במצק ששינה את מרקם הנייר:

IMG_20160813_101834

ולקראת הסוף גם בח"ל הבריק (משחק מילים משעשע) והציע להוסיף עוד אלמנט:

IMG_20160813_102022

טפטופי נרות! כמה אושר וכמה תעסוקה זה הוסיף, ואיזה יצירות נהדרות היו לנו בסוף. כל אחד מהילדים עשה תצוגה, עבר בין כל המבוגרים בחדר (והיו הרבה!) והציג את היצירה שלו בגאווה רבה.

עד כאן יצירות האולימפיאדה שלנו להיום, יש לנו עוד כמה בקנה, אבל כמובטח, ברשומה הבאה פעילויות אולימפיות ספורטיביות- במזגן!

איך אצלכם? ממשיכים לעקוב אחרי השידורים? מאילו ענפים הילדים מתלהבים? אתם מצליחים להישאר ערים לצפות בשידורים (או שזה רק אנחנו שמוותרים על שעות שינה לטובת גמרים הזויים?!)? כבר הזכרתי כמה אני אוהבת את חג האולימפיאדה?! (קוריוז לסיום- אתמול סבתא אמרה ליעלה משהו על זה שיש עוד זמן עד החג הקרוב, עוד חודש וחצי לראש השנה. יעלה הסתובבה אליי בפרצוף מבולבל ושאלה- אבל איך קוראים לחג הזה שאנחנו רואים עכשיו?! אז כן, אצלינו אולימפיאדה זה לגמרי חג!)

חונכים ביחד

 

מפגש חנוכה- מדע, אש ויצירה

לפני כמה ימים נפגשנו, נציגות נבחרת של קבוצת החינוך הביתי שלנו, למפגש יצירתי לחנוכה. בתיאוריה, אנחנו מתכננות מפגש כזה לפני כל חג. בפועל, עד עכשיו, הצלחנו לקיים מעט מאוד פעמים. הפעם החלטנו שאנחנו לא מוותרות, ונפגשות גם אם בהרכב מצומצם. לגמרי היה שווה את זה! איזה כיף היה לנו. במפגש היו ילדים מגיל 10 חודשים (שעוד לא ממש השתתפה…) עד דקה לארבע (יעלה) וכולם יצאו מרוצים. הרעיון הבסיסי הוא שכל משפחה מביאה איתה פעילות ומעבירה אותה לשאר המשפחות.

התחלנו מהפעילות שלנו- ניסוי שמן ומים ידידותי להפליא לקטנטנים. את הרעין והמתכון לקחתי מכאן. הבאנו איתנו את כל המצרכים הדרושים:

IMG_20151130_105941

כלי נוח למזיגת מים, שמן, צבע מאכל, סודה לשתיה, חומץ, משפכים ומגוון בקבוקי פלסטיק קטנים. הילדים ניגשו לעבודה ברצינות תהומית. כמובן שנתנו להם את האחריות למשימות המזיגה:

IMG_20151130_104643

קודם ממלאים מים (בערך שליש בקבוק), אח"כ מוסיפים טיפה צבע מאכל ואז סודה לשתיה:

IMG_20151130_104844

ממלאים את שאר הבקבוק בשמן, מתלהבים מהיפרדות השכבות ומסבירים למי שזה מעניין אותו (כלומר, יעלה) ואז מגיעים לשלב הקסם (הכלל הבסיסי בניסויים מדעיים לילדים- חייב להיות שם קסם)- מוסיפים את החומץ:

IMG_20151130_105420

מסתכלים היטב, זה קורה מהר, שלא נפספס:

IMG_20151130_105432

הבועות מתחילות לעלות וליצור אפקטים מגניבים של מנורת לבה:

IMG_20151130_105439

כשהמופע נרגע, אפשר להוסיף עוד קצת סודה לשתיה. ללא ספק זה היה השלב החביב על אמיתי:

IMG_20151130_105538

בשלב מסויים הבקבוקים מגיעים לרוויה, והתוספת כבר לא עוזרת. אלו הבקבוקים שלנו בסוף התהליך. אפשר די בקלות לזהות מי התלהב עם הסודה:

IMG_20151130_110329

הילדים מאוד נהנו, התלהבו והשתתפו בצורה פעילה- מאמיתי (צעיר המשתתפים הפעילים, בן שנה וחמש, כמעט) ועד יעלה. מומלץ בחום לכל הגילאים!

משם עברנו לפעילות הבאה, קלאסיקה שמעולם לא ינוס ליחה- טפטופי נרות:

IMG_20151130_110514

לא צילמתי הרבה בשלב הזה, כי הייתי עסוקה בהשגחה הדוקה, אבל גם פה, הייתה הצלחה חוצת גילאים. אמיתי בעיקר התלהב מיכולתו המופלאה לכבות את הנרות, שוב ושוב ושוב. אין ספק שתפקודי הפה שלו משעשעים. אוצר המילים שלו לא מזהיר, אבל יש לו עדיפות מובהקת להגיית הצלילים השורקים (שנרכשים בד"כ הרבה יותר מאוחר משאר הצלילים)- הוא אומר "ששש" לכל מה שקשור בשינה, "אדוז" לאגוז וכמובן "ציצי", וחוצמזה, הוא עושה "פו", כל הזמן, על הכל. אז בעוד שאר הילדים הגדולים נאבקים בכיבוי הנרות (אפילו ליעלה, הגדולה, נדרשו כמה נסיונות), הוא עבר וכיבה אותם בקלילות, מרחוק, והתגלגל מצחוק.

הפעילות האחרונה הייתה מלכלכת, ואי לכך- הכי מהנה! החבורה התלבשה בהתאם:

IMG_20151130_112541

המארגנת שלפה את הציוד הנרש והתחלנו לעבוד:

IMG_20151130_113022

צביעת איצטרובלים בגואש. איזו חוויה:

IMG_20151130_113224

כמה ריכוז זה דרש מיעלה, וכמה זה דרש מאמיתי, שבקושי הצליח להגיע לשולחן, אבל לגמרי נכנס למשימה:

IMG_20151130_113230

כדי להשלים את החגיגה, המאחרת שלנו שלפה קופסת אוצר מלאה באבקות נצנצים קסומות:

IMG_20151130_114815

ואיך זה קשור לחנוכה? כשהאיצטרובלים מקושטים וצבעוניים, הם הופכים בקלילות ל-פמוטים:

IMG_20151130_114359

איזה כיף להיפגש וליצור יחד עם חברים! מפגשים כאלו ממלאים אותנו באנרגיות יצירה לעוד כמה וכמה ימים. מזל שזה קרה רגע לפני שאמיתי שוב חלה, ועכשיו אנחנו מנצלים את הבידוד הכפוי היטב, להמוני יצירה לחנוכה.

בינתיים הספקנו פעילויות שמן, משחקי אור וצלליות וקישוט מלא של הבית. עוד סופשבוע ושמונה ימי חג לפנינו, לא יהיה משעמם!

מגשי החנוכה

מגשי פעילות באווירת חנוכה

בשבוע שעבר, התחלתי לכתוב רשומה ארוכה (מאוד) ומקיפה על שיטת מונטסורי. איכשהו השבוע נגמר וחנוכה כל כך התקרב שהחלטתי לדחות אותה ל"אחרי החגים". אבל בכל זאת, אני חייבת לדבר על זה, כי גם בפעילויות חנוכה שלנו, המונטסורי נוכח. בעקיפין, אבל נוכח. אנחנו עושים הרבה פעילויות חנוכה קטנות, זריזות. גם יעלה וגם אמיתי לא ממש פנויים כרגע לפרוייקטים גדולים. אמיתי בגלל הגיל והאופי, יעלה בגלל משחקי הדימיון העצומים שמתרוצצים בראשה וגורמים לה לרצות להיות במקום אחר. את המגשים אני מכינה מראש, עם הילדים או בלעדיהם, ומניחה אותם זמינים על המדף, בסלון או בחדר המשחקים. הילדים מוזמנים לגשת אליהם כשהם רוצים, לשחק בלי הוראות, לחקור ולהמציא, להחזיר ולחזור שוב כשמתחשק להם. הכנתי רשימה של המוני מגשים לחנוכה, בינתיים הספקתי להכין ממש מעט מהם. בגדול- ככל שזה יותר פשוט זה יותר מוצלח…

המגש הראשון, שזכה להצלחה כבירה, לא זכה לתמונת פרופיל פוטוגנית, אבל כן לתמונות נהדרות בזמן השימוש. על המגש הנחתי בקבוק פסלטיק קטן עם פתח יחסית רחב (שהכיל פעם מיץ ונשטף היטב, כמובן) וחבילת נרות חנוכה (הכי הכי פשוטים). זה הכל:

IMG_20151125_172326

לא היה גבול לאושר ולריכוז העילאי של אמיתי. הוא השחיל את הנרות לבקבוק, שפך אותם החוצה, השחיל נר אחד, הוציא, השחיל כמה, רשרש, סדר, פתח, חקר את הנרות עצמם, שבר, קילף, טעם. פשוט חקר:

IMG_20151125_172338

סגירת ופתיחה של קופסאות ובקבוקים זה בכלל אחד התחביבים שלו (ושל רוב הילדים בגילו) עכשיו…ורעשנים. מה יותר כיף מרעשנים?

IMG_20151126_080639

בהמשך הוא גם בחן מה עוד אפשר להשחיל לבקבוק (אגוזים, למשל :) ולאן עוד אפשר להשחיל את הנרות (לרווח שבין הממיר לדיוידי, למשל)…המגש השני שהכנתי לו, בהשראת דמי חנוכה, היה פשוט גם כן:

IMG_20151201_121842

את הקופסה הזו, קופסת מגבונים שעברה הסבה, ריססנו בזהב פעם כחלק מפעילות אחרת. רוקנו אותה ושידכנו לה אוסף פקקי זהב ומטבעות פלסטיק גדולים. אמיתי היה נפעם לחלוטין מאפשרות הפתיחה הכפולה של הקופסה. הוא הפך אותה אינספור פעמים וניסה להבין, וכמובן, השחיל ושפך, השחיל ושפך, שוב ושוב:

IMG_20151201_122747

כמובן שמגשים לקטנטנים לא חייבים להתמקד בהשחלה. זה פשוט הדבר שהכי מעסיק את אמיתי כרגע, אז ככה יצא…המגש הבא, שיועד לשני הילדים במידה שווה, היה בסימן יצירה:

IMG_20151129_174108

האמת שכבר הרחבתי אותו, אבל המבנה הבסיסי כלל בריסטולים שחורים, צבעי פנדה זוהרים ומגוון צבעים של דבק נצנצים. הזמנה ליצירה. בלי הוראות, בלי מטרה. ביקור בחנות יצירה אהובה הוסיף לרשימה גם טושים בכסף וזהב, צבעי עיפרון עבים בארבעה גוונים (כסף, זהב, כתום ואדום) וחיתוכי עץ של סמלי החג. הדפסתי גם כמה דפי צביעה והעברתי את הכל לסלסלה יותר גדולה. לא צילמתי, אבל הרעיון הבסיסי הוא שלא כל יצירה חייבת להיות מתוכננת וגרנדיוזית. המטרה כאן היא רק להשתשע באווירת האור של החג.

מגש אחרון שהוכן ליעלה הוא כבר מורכב יותר. זו פחות פעילות עם סוף פתוח (שהיא חלק מהמהות של מגשי מונטסורי), אלא משהו יותר מובנה. את המגש הרכבנו יחד תוך כדי הדגמה, מתוך מחשבה שהיא תוכל לשחזר את הפעילות לבד או עם שותפים אחרים וגם לתת לה פרשנות משלה:

IMG_20151201_094959

המרכיבים על המגש: שוב בריסטולים שחורים, כמה איורים של חנוכיה ללא נרות (מגוגל), מדבקות מלבנים מטליות, מדבקות עיגולים מנצנצות וסביבון עץ חלק עליו כתבנו ספרות וציירנו עיגולים במספרים מתאימים. את איור החנוכייה הדבקנו לבריסטול השחור ואז התחלנו לשחק. בשלב הראשון הכנו יחד את המספרים על הסביבון. אמיתי התלהב כל כך מהרעיון, וכמובן שמיד קיבל סביבון משלו לאייר:

IMG_20151201_091449

בשלב הבא כל אחת בתורה סובבה את הסביבון והעמידה בחנוכיה "נרות" בהתאם למספר שיצא:

IMG_20151201_091457

גם זיהוי ספרות, גם מניה, גם מוטוריקה עדינה וגם יצירה! כשכל החנוכיה מלאה, הגיע הזמן להדליק את הנרות. שוב, מסובבים את הסביבון ומוסיפים שלהבות בהתאם לתוצאה:

IMG_20151201_091621

התוצאה היא חנוכיה ממש מדליקה, תרתי משמע:

IMG_20151201_091751

בשלב הזה יעלה רצתה לצבוע את החנוכיה. בנצנצים כמובן:

IMG_20151201_093007

אין אושר גדול כמו דבק נצנצים. היא נמרחה היטב היטב והכריזה שהיא "מורחת שמן על הידיים, שלא ידבק":

IMG_20151201_093948

בזמן שהיא הייתה עסוקה בהתפלשות ובמריחה, היא ביקשה שאקריא לה על חנוכה מתוך האינצילופדיה לילדים שפתחתי עבורה:

IMG_20151201_092118

זו לא הייתה החשיפה הראשונה שלה לסיפור החג ולמושגים. גם פה צינזרתי חלקים מסויימים, אבל בסופו של דבר היא הייתה מרותקת, שאלה שאלות וביקשה שאקריא חלקים מסויימים כמה וכמה פעמים. גם ספר שמונח פתוח על המדף, הוא סוג של מגש- הזמנה פתוחה לפעילות, בלי הוראות, בלי מטרה.

כאמור, יש לי בתכנון עוד כמה מגשים. שניים מהם בתהליכי הכנה. הם מיועדים ליעלה וממש לא מתאימים לאמיתי. אני לא בטוחה איך זה יעבוד, עוד לא ממש ניסתי משהו כזה, צופה שיהיה לנו ניסוי מעניין…בנוסף למגשים, אנחנו ממשיכים את ההכנות בעוד כמה וכמה מישורים, מקווה להספיק עוד כמה רשומות לפני שמתחילים פה עם הנרות…

 

GLOW

קופסה תחושתית זוהרת לחנוכה

יותר מידי כותרות באנגלית ברשומות האחרונות. לא מתאים לי. אבל איכשהו, "זוהר" פשוט נשמע פחות טוב, ומעורר קונוטוציות אחרות…ואנחנו פה לדבר על דברים שזוהרים באופן מילולי, כמו למשל…חנוכה!

קודם כל, לפני שנתחיל לדבר על ההכנות שלנו לחג השנה, תזכורת להכנות מהשנה שעברה (לחיצה על כל תמונה תוביל אתכם לרשומה המתאימה):

קופסה תחושתית לחנוכה
קופסה תחושתית לחנוכה

 

צבעים וחותמות לחנוכה
יצירה צבעונית לחנוכה
סופגניות מבצק משחק
סופגניות מבצק משחק
טפטופי נרות
טפטופי נרות
פעילויות יצירה לחנכוה
עוד פעילויות יצירה לחנוכה

וגם- חנוכיות תוצרת בית, כמובן.

השנה התחלנו את ההכנות לחג מאוחר מהרגיל. אני כל פעם מופתעת מחדש איך זה קורה, אבל עברו עלינו ימים כל כך עמוסים שכמעט לא נשאר לנו זמן לפעילויות של ממש בתוך הבית. חוצמזה, את המרכיב המרכזי שלנו לתכנוני חנוכה שלי, הזמנתי בדואר, וחיכיתי עד שהוא יגיע…כשהוא הגיע, פנינו לשלב הראשון שלנו, כמו תמיד- הכנת הקופסה התחושתית. ומה היה המרכיב הסודי?

IMG_20151126_115313

צבעים זוהרים בחושך. כן, כן, זוהרים בחושך. תודו שזה אחד הדברים המגניבים ביותר ששמעתי עליהם אי פעם?! ומה יותר מתאים לחנוכה של קטנטנים ממשחקי אור וחושך?! אז סידרנו יפה יפה על מגשים, והוספנו את חומר הבסיס הנבחר, קל ופשוט- אורז. יעלה ואמיתי חילקו את האורז לשלושה חלקים שווים:

IMG_20151126_115407

לכל אחת מהשקיות אחד הילדים שפך כמות נכבדה מאחד הצבעים הזוהרים:

IMG_20151126_120019

הוספנו לכל שקית גם בערך כף אחת של מים, לדלל את הצבע ולאפשר פיזור אחיד יותר, ואז הגיע החלק הכי כיף- ריקוד השקשוק:

IMG_20151126_120351

קיבלנו שלוש שקיות של אורז צבוע. הצבעים שמחים, אבל לא עזים…לפחות באור יום:

IMG_20151126_120950

מהר מהר, לפני שהצבע יתקשה וגרגירי האורז ידבקו אחד לשני (וזה באמת קורה מהר), שפכנו את התוכן של כל אחת מהשקיות למגש נפרד, והנחנו לייבוש:

IMG_20151126_123714

הייבוש עצמו לא לוקח הרבה זמן, אבל לשלב הזה יש מטרה נוספת- לאפשר לצבע לספוג אור, כדי לאפשר לו לזהור (ממש כמו מדבקות הכוכבים הזוהרות שהיו לכולנו בחדר כשהיינו ילדים). רק למחרת ניגשנו למלאכת הרכבת הקופסה:

IMG_20151127_171045כמובן שבשלב הראשון שפכנו את המגשים אחד אחד, והקפדנו להפריד בין הצבעים. כמה שזה יפה:

IMG_20151127_171054

מהר מאוד הצבעים עורבבו ואורז התחיל להתעופף לכל עבר:

IMG_20151127_171211

זה בדיוק היה השלב לשלוף את שקית חנוכה מקופסת החגים שלנו. אני כל כך אוהבת את הרצינות התהומית של יעלה כשהיא מסדרת:

IMG_20151127_171700

הפעם גם אמיתי היה רציני ונדהם:

IMG_20151127_171705

אבל זה בגלל שאבא הסיח את תשומת ליבו במופע מדהים:

IMG_20151127_171710

בזכות המופע הזה, יעלה ואני הצלחנו לסדר את הקופסה:

IMG_20151127_172729

ותוך כדי כך לספר בקצרה את סיפור הנס של חנוכה. בקצרה, עם התאמה של הפרטים (התאמה לגיל, לעולם שלנו, לערכים), בצורה שיעלה מאוד התחברה. כל כך התחברה שהיום, כשנסענו וראינו מסיק זיתים, העלנו כלמיני רעיונות "מה יעשו עם הזיתים". הרעיון השני שעלה במוחה היה "אולי עם ידליקו את המנורה עם השמן שישימו בכד?". מבחינתי זו הצלחה…כמובן שהילדים מיד מצאו רעיונות מעניינים למשחק עם האביזרים שבקופסה. חדי העין יבחינו בתמונה למעלה שהסביבון הנפתח כבר מלא באורז, ונרות הסול הנדבקים מסודרים על חנוכית הפלסטיק. מזל שיש עוד נרות:

IMG_20151127_172228

כמובן שאחרי שההתלהבות הראשונית שככה, ניגשנו לחדר חשוך וניסינו לבדוק את הקופסה גם בחושך. מה אגיד לכם?! לא הייתה שם הצלחה גדולה…עוד לא נואשתי מהצבע המגניב הזה, אני הולכת לפצח את החידה, ומתכננת עוד ניסויים מעניינים איתו, מבטיחה לדווח. בכל מקרה, כרגיל, הקופסה שלנו כבר הוכתרה כהצלחה.

באופן כללי, כבר כתבתי פה שמאוד מאתגר עכשיו למצוא פעילויות שאמיתי ויעלה יכולים לשחק בהן ביחד. לכל אחד מהם יש רעיונות אחרים לגבי מהות המושג 'משחק' וזה מעורר הרבה וויכוחים ואתגרים. קופסאות תחושתיות הן תמיד פתרון פשוט ונפלא. נכון, עם אמיתי מדובר באתגר-נקיוני לא קטן, אבל שומדבר שמטאטא ויעה לא יכולים לפתור, והמשחק המשותף שלהם לגמרי שווה את זה (לא שהכנת הקופסה עברה על מי מנוחות, אבל בסופו של דבר, כאמור, התוצאה שווה את ההשקעה).

זו הייתה יריית הפתיחה לחגיגות חנוכה בסימן אור וחושך בביתנו הקטן. עכשיו (אני מקווה) אנחנו מגבירים את הקצב, שנספיק להגיע לחג מוכנים היטב לחגיגה!

יומולדת תחושתי

קופסה תחושתית ליום הולדת

באופן לגמרי לא ייאמן, פרוייקט-הפקת-יומולדת-3 מאחורינו. כן, יש לי ילדה בת שלוש. כה קלישאתי, אבל באמת שאין לי מושג איך הזמן עבר ואיך היא כבר בת שלוש. ואמנם היא כבר בת שלוש, אבל היא גם רק בת שלוש, מה שמשאיר את זכות ההתפרעות עם חגיגות יום ההולדת שלה לגמרי לי, עד שהיא תתחיל לסרב, או לדרוש לתכנן את החגיגות בעצמה, מה שיבוא קודם. אז התפרעתי. עם כל הלב, וזה, כמובן, דורש כמה וכמה פוסטים. ההכנות, באופן לא לגמרי מפתיע, התחילו עוד באוסטרליה, מכיוון שתאריך יום ההולדת חל פחות משבועיים לאחר הנחיתה שלנו. שם בחרנו יחד (כלומר אני הצעתי ויעלה פסלה עוד ועוד רעיונות עד שהסכימה לאחד) נושא לחגיגות- מסיבת אהבה, כיאה לילדה שנולדה בולנטיינס דיי. האירוע המרכזי היה חגיגת יום הולדת לבני המשפחה המורחבת (יחסית) ביום ההולדת עצמו, אבל כמובן שהחגיגות התחילו קודם לכן.

השלב הראשון (שוב, הפתעה)- הכנת קופסה תחושתית בנושא יום הולדת! (עדיין לא מכירים את המושג? מוזמנים לקרוא "הכל אודות קופסאות תחושתיות"). אמנם זה יום ההולדת השלישי שלה, אבל היא עדיין לא לגמרי זוכרת מה עושים ביום הולדת ומה זה כולל, מלבד בלונים. תכננתי את הקופסה בלילות נטולי שינה בקראוון באוסטרליה, נעזרתי באמא (תודה אמא! וברכות לרגל המנוי לבלוג :) שלי להשגת המצרכים הדרושים מראש וכמה ימים אחרי שנחתנו הכנו את הקופסה. ככה זה נראה בשלב ההכנה, מי מנחשת מה יש בקופסה?

IMG_0291

כן, יש עוד משהו שמתקשר אצל יעלה ליומולדת מיד- סוכריות לקישוט עוגות. כנראה המאכל האהוב עליה:

IMG_0293

נכון, זה מלא צבעי מאכל, זה לא בריא, זה אפילו לא באמת טעים, אבל זה עושה אותה כל כך מאושרת. האושר שלה למראה הקופסה המלאה בסוכריות צבעוניות היה בלתי ניתן לצילום:

IMG_0296

אחרי שההתלהבות הראשונית נרגעה, וכללים ברורים לגבי אכילת הקופסה כולה הוצבו (שמרנו בנפרד שקית קטנה עם סוכריות לאכילה, והשאר רק למשחק), התפננו להוסיף לקופסה אביזרים מתאימים:

IMG_0333

כמו שסיפרתי ברשומה הקודמת, אנחנו עכשיו חזק בקטע של מספרים, אז אספתי לנו ברחבי אוסטרליה נרות יום הולדת בצורת המספר 3, וגם ספרת 3 גדולה מעץ. יחד אספנו עוד כמה "שלוש-ים" מקופסת המספרים שלה (כן, כן, אני יודעת שזה שייך לפוסט על משחקי המספרים שלנו שעוד לא פורסם…)- מסול ומגנטים מפלסטיק ואטבים בצורת מספרים. הוספנו עוד נרות יומולדת "רגילים", עם כוכבים ועם נצנצים, וכמובן-בלונים! היא מיד חיפשה מה אפשר למלא בסוכריות. יחד מילאנו בלון:

IMG_0338

כשהבלון היה מספיק מלא ניפחנו אותו קצת, רשרשנו, ואז הוצאנו את האוויר, וחוזר חלילה. אחרי כמה פעמים היא מצאה תעסוקה חדשה- מעין מבחנה שקופה שבעברה הכילה…הפתעה! סוכריות יומולדת אחרות:

IMG_0340

כמה מלהיב להחביא את הקופסה השקופה בין הסוכריות, לחפור ולמצוא אותה שוב ושוב:

IMG_0344

וכמובן, שאפשר ליצור גם עוגת יום הולדת, ולסדר את הנרות יפה יפה בשורה בתוך הסוכריות:

IMG_0345

הקופסה הייתה ועודנה להיט גדול, כמו כל קופסה תחושתית…אבל בזה לא תמו ההכנות התחושתיות שלנו. אמרנו ולנטיינס, לא?! האמת שהפעילות הזו הייתה לגמרי לא מתוכננת. יעלה ביקשה להוסיף לציור שלה נצנצים. אחרי שהוספנו קצת נצנצים הצעתי לה לעשות עוד פעילות קטנה עם הנצנצים. מהר מהר הבאתי צנצנת זכוכית ריקה, מילאתי אותה במים ונתתי לה לעבוד. תראו את הריכוז:

IMG_0306

לגמרי במקרה (או שלא!?) הנצנצים היחידים שהיו בסביבתנו היו אדומים וורודים:

IMG_0307

סגרנו את המכסה, שקשקנו, ערבלנו, התלהבנו מהתנועה של הנצנצים במים, והמשכנו הלאה:

IMG_0310

יעלה הוסיפה סוכריות סודה אדומות בצורת לב למים (למי שתהיי למה יש לה חישוק בד על הצוואר, היא מיהרה להסביר שזה צעיף, כלומר בעצם כרית לצוואר כמו שאנשים שמים במטוס):

IMG_0312

שוב ניערנו היטב את הצנצנת וראינו איך לאט לאט הסוכריות צובעות את המים באדום. ברשת מצאתי רעיון מגניב לפעילות מים דומה, אבל אנחנו הפסקנו בשלב הזה ונתנו לסוכריות להתמוסס לאיטן. הוספנו גם כמה חרוזים קטנים בצורת לב, כדי שמשהו ישאר בפנים.

האמת? הכנו עוד פעילות תחושתית קטנה לקראת יום ההולדת, אבל נראה לי שזה מספיק לפעם אחת, וחוצמזה זה שייך יותר לשלב החגיגות ולא לשלב ההכנות המנטליות, אז- כל זאת ועוד ברשומה הבאה, בה כנראה יסופר על החגיגה! (אלא אם כן לא אספיק, ואז יסופר בה על אתגר סימני דרך החודשי שלי, ואחריו נחזור לחגיגות).

בנתיים מאחלת לכולנו המון המון חגיגות והמון המון אהבה, לא רק ביום הולדת, לא רק בחג האהבה- בכל יום בשנה!

חנוכייה

אחרי רצף פעילויות לחנוכה, מגיע, איך לא, עוד פוסט על חנוכה :) אבל הפעם מזווית אחרת, כי היום ה-18 בחודש, כלומר הזמן לאתגר "סימני דרך" החודשי שלי. הרמז בחודש שעבר היה שילוב של חנוכה חג האור ושל ההרפתקה הגדולה שלנו שאפרט עליה תיכף, בהמשך הפוסט:

stock-footage-planet-earth-rotating-inside-old-style-light-bulb-seamless-looping

 

 

 

 

 

 

החודש צרויה המוכשרת והאהובה חברה אליי לאתגר, וזה מה שהיא כתבה על העבודה שלה: "לראשונה בתולדות האתגר [למיטב זכרוני] אני מעלה עבודה ידנית! כרגיל, לקחתי מהרמז השראה צבעונית. הכנתי כרטיס להולדת הבן, לרגל התוספת המשפחתית החדשה. על בסיס בצבע לבן הדבקתי רצועת קראפט, ממנה גזרתי לב. קצת וושי וכפתורים והכרטיס מוכן. [צילמתי על רקע קראפט]." אין, פשוט אין כמו הכרטיסים של צרויה. אלופה:

צרויה

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

תודה אהובה שבין כל הלידות במשפחה מצאת זמן להשקיע ולהשתתף באתגר!

ואני? אני התחברתי לתמונה הזו מאוד, מכיוון שממש בעוד שנייה, כלומר מחרתיים, אנחנו אורזים את חפצינו וממריאים לחגוג את חנוכה בנכר.  טוב, נו, לא רק את חנוכה…אנחנו טסים להרפתקה מטורפת למדי של חודש וחצי (!) באוסטרליה (!) עם שני ילדים (!) קטנים (!). למה? לא לגמרי ברור. איך? כנ"ל. אבל הרפתקה זו הרפתקה…

אז בהשראת התמונה, יחד עם השראתו הברוכה של מר פינטרסט ידידי הקרוב, הכנתי לנו תאורה שתאיר לנו את הדרך בשמי העולם, בטיסה שנמשכת כמו הנצח ועוד קצת. ככה זה נראה מלמעלה:

P1060877

 

 

 

 

 

 

 

המפה היפיפייה ברקע לקוחה מדף נהדר של היידי סוואפ (ככה כותבים את זה?!), המטוס מפונץ' מדף האור של צרויה (שעכשיו אני מכנה אותו דף-פך-השמן, כי גם הוא מספיק להרבה הרבה יותר ממה שהוא היה אמור להספיק) ודמי החנוכה מחבילת מדבקות שנקנו בחנות יצירה. כשמסתכלים מהצד מתגלה התמונה הבאה:

P1060881

 

 

 

 

 

 

 

 

 

וושי טייפ מספרים, לסמל את שמונת ימי החג, בערך…עם כל שינויי הזמן שנעבור בטיסה הזו, אני אפילו לא בטוחה עדיין אם חנוכה שלנו מתארך או מתקצר. וושי טייפ כוכבים, כי חנוכה, מן הסתם, ועוד אחד עם לבבות, כי הוא התאים בצבעים למפה :) אפשר גם לראות כאן שמדובר בעצם בקופסת מתכת קטנה. אז פותחים אותה:

P1060884

 

 

 

 

 

 

 

 

 

ובפנים מתגלה במלוא הדרה- חנוכייה!

P1060882

 

 

 

 

 

 

 

 

 

שמונה קנים-שמונה אומים, ועוד שמש שבנוי משני אומים אחד על גבי השני. מסתבר שלהשיג אומים זה לא קל כמו שזה נשמע…בסופו של דבר מצאתי, אבל הם היו קצת יותר קטנים משחיפשתי, מתאימים בדיוק לנרות יום הולדת. לא מבינה בענייני כשרות של חנוכיות, אבל מבחינתנוו זה בהחלט עובר, ואפילו קומפקטי יותר.

ככה נראית חנוכיית ה-to go שלנו בשלמותה, יחד עם המכסה:

P1060883

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

מודה, התלהבתי מהקונספט מאוד! והוא התחבר לי בול לאתגר…

כמובן שהכנתי גם חנוכייה עם יעלה, בלי קשר לאתגר. גם כאן התלהבתי מהתוצאה הסופית לא פחות:

P1060924

 

 

 

 

בחנות "הכל לילד ולגן" הקרובה לביתנו קנינו בקבוק זכוכית ריבועי עם פקק שעם. התלבטנו באיזה מילוי צבעוני למלא אותו. הצעתי אבני קישוט בגוונים ניטרליים, חרוזי גיהוץ (בעיני זה היה הרעיון המנצח) ועוד. יעלה בחרה בפונפונים. דחסנו ודחסנו עוד פונפונים בכל הגדלים ובכל הצבעים, עד שהבקבוק היה לגמרי מלא (תרגול נהדר של מוטוריקה עדינה):

P1060932

 

 

 

 

 

 

 

את הקנים קנינו במקסטוק (למה מייצרים רק חבילות כאלו ענקיות של 90??) וצבעתי בטוש שאמור להיות שחור אבל בפועל היה משהו בין סגול לבין צבע נחושתי שכזה. בכל מקרה יצא נחמד. גם פה השמש פשוט מורכב משני קנים מודבקים אחד לחלק התחתון של השני:

P1060930

 

 

 

 

 

 

 

 

את הקנים הצבועים הדבקתי בדבק ג'ל של חברת סקוטש, הדבק בו אני מדביקה ה-כ-ל. לא הצלחתי לחשוב על דבק שגם יהיה מספיק חזק וגם יתאים לעבודה עם ילדים:

P1060938

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

נכון לעכשיו החנוכייה הזו החליפה את החנוכייה השינה שלנו, זו שקנינו ב-9.90 ש"ח בסופר בחנוכה הראשון שלנו יחד. ממש סוף עידן. כאמור, החל משבת נעבור להדליק נרות בחנוכייה הניידת שלנו. אני לא בטוחה מה יהא על הבלוג בתקופה שלא נהיה כאן. בפנטזיה שלי אני אעדכן כאן בקורותינו ואולי אפילו אצליח לשתף בקצת פעילויות ויצירות משלב ההכנות שלנו לטיול. אני לא בטוחה אם לו"ז הטיול (הלא-ממש-מתוכנן), העייפות והגורמים הטכניים יאפשרו לפנטזיה להתקיים. אני מקווה, אבל לא מבטיחה.

מסיבה זו גם אתגר סימני דרך יוצא לחופשה, אבל לא לגמרי חופשה…סוג של הארכה. במקום לתת אתגר שמשכו חודש, הפעם אתגר סימני דרך ייארך חודשיים, וכדי שלא תשכחו ממנו (וממני!) בחודשיים האלו- האתגר הזה יהיה אתגר נושא פרס. אני עדיין לא יודעת מה יהיה הפרס, אבל אני מבטיחה שלפחות חלק ממנו יגיע בייבוא אישי היישר מאוסטרליה. התלבטתי אם להפוך את זה גם לסוג של הגרלת-חנוכה, כלומר, חנוכת הבלוג (שחוגג היום חודשיים), אבל החלטתי לדחות את זה עוד קצת, כדי שיהיה לי זמן להתעסק בזה ולעשות את זה כמו שצריך, אז צפו פגיעה- כשאחזור, מבטיחה הגרלה ממש גדולה. אבל בנתיים-

האתגר מתפרסם כאן בבלוג היום, ה-18.12 ותוצאותיו יתפרסמו כאן בעוד חודשיים בדיוק, ב-18.02.15. את היצירות שנוצרו בהשראה אסוציאטיבית מהרמז יש לשלוח אליי למייל karindi@gmail.com עד לתאריך ה-16.02, בצירוף כמה מילים על רצף האסוציאציות שהוביל אתכן מהרמז ליצירה. מזכירה שהקשר בין הרמז ליצירה לא חייב להיות ישיר, אלא יכול להיות רחוק ואסוציאטיבי כאוות נפשכן, ושניתן לשלוח כ-ל סוג של יצירה. אנא ציינו גם את השם תחתיו תרצו שאפרסם את היצירה, ואם תרצו- גם קישור לבלוג או לאתר. היצירות חייבות להיות חדשות, ואין לפרסם אותן במדיה אחרת עד לתאריך ה-18.02. לאחר פרסום פוסט התוצאות כאן בבלוג, אתן מוזמנות לפרסם אותה בכל רחבי הרשת, יחד עם קישור לפוסט המתאים פה בבלוג.

ואיזה אתגר דורש חודשיים של תכנון ומחשבה? איזה אתגר מתאים לפרס? איזה אתגר מתאים להתפרסם בשבוע יום הולדתי של יעלה בכורתי המדהימה? זו באמת שאלה קשה. החלטתי לשלב בעניין גם את החג החביב עליי, שיחגג פחות מ-3 שבועות לאחר פרסום האתגר. וזו תמונת הרמז להפעם, אם מיליון אסוציאציות אפשריות, לפחות:

030

 

מחכה מאוד לאסוציאיציות שלכן. מזכירה להיות שזו יכולה להיות כל סוג של יצירה (כולל רעיון לפעילות/יצירה עם ילדים), והקשר לתמונה צריך להיות אסוציאטיבי בלבד.

מקווה שנתראה בקרוב, אבל לא מבטיחה..שתהיה לנו נסיעה טובה!