יש עשן בלי אש

בשנים קודמות ל"ג בעומר היה חג גדול בביתנו. איכשהו השנה, דברים הלכו קצת אחרת. עודף האירועים, העובדה שבחרנו לוותר על המדורה הקהילתית, דברים אחרים שהעסיקו אותנו, העובדה שלא הספקתי בכלל לתכנן.. בכל מקרה, השנה החג שלנו היה צנוע. זה לא אומר שהוא לא היה חגיגי.

את הפעילויות סביב החג התחלנו הכי בקלילות, בקופסת יצירה פשוטה, עם צבעים ומדבקות בצבעי אש. אמיתי נכנס חזק מאוד לעולם היצירה לאחרונה, וזה כיף גדול. הפעם ציירנו יחד שנינו על בריסטול גדול (יעלה ציירה לידנו על דפים משלה). עם כישרון הציור הבלתי קיים שלי, שרבטתי בפינה מדורה:

אמיתי מאוד התרשם מיצירת המופת שלי, והמשיך ליצור מדורות כל השבוע:

זה כל כך כיף לראות איך פתאום ההתלהבות מהיצירה תפסה אותו. הוא מקדיש ליצירה המון זמן ומשקיע בה המון:

ה"מגש" השני היה די מאולתר, ונולד בעקבות ההתלהבות המחודשת של אמיתי מהחול הקינטי שלנו. יחד עם קופסת האבנים שהכנו ממש לא מזמן, הצעתי לאמיתי לבנות מדורה:

אחרי שיצרנו מגרש חול קינטי משוטח וישר, באמצעות קערת פלסטיק "הדפסנו" עיגול על החול ואמיתי התחיל לסמן את המדורה שלנו:

הפעילות הזו הייתה כל כך מדיטטיבית עבורו…זה היה ממש מדהים לראות. הצעתי לו להוסיף כמה מקלות מהאוסף שלו לבנות מדורה של ממש, הוא ניסה את זה, אבל איבד עניין מהר מאוד וחזר להטביע עיגולים ולסדר את האבנים יפה יפה סביב העיגול, שוב ושוב. הפעילות הזו גרמה לי לחשוב הרבה על החכמה של מריה מונטסורי. כמה פשטות וכמה גאונות יש במילים שלה, ובשיטת החינוך שהיא פיתחה. ההבנה הזו, כמה כוח יש לריכוז העמוק, עשתה אצלי שינוי כ"כ גדול, שכשהעלתי את התמונות האלו, מיד הרגשתי צורך לצרף ציטוט שלה על כוחו של הריכוז. כמובן שלא הצלחתי לבחור אחד, אז שלושה ציטוטים נבחרים, בתרגום חופשי וקצת צולע, מתוך הספר "The Absoebent Mind" מאת מריה מונטסורי, שכבר המלצתי עליו בעבר (והבטחתי להקדיש לו רשומה משל עצמו):

  • "איזו עצה נוכל לתת לאמהות? הילדים שלהם צריכים לעבוד בעיסוק מעניין, לא צריך לעזור להם שלא לצורך, וגם לא להפריע, ברגע שהם התחילו לעשות משהו אינטלגנטי".
  • "על המשימה לעורר כזה עניין, שמעסיק את כל האישיות של הילד"
  • "כמו שבשימוש במחוגה, קיבוע הנקודה הוא שמאפשר לצייר את המעגל, בהתהוות הילד, מיקוד תשומת הלב שלו היא הבסיס לכל מה שבא אחריה..ברגע שתשומת הלב מוקדה, הילד הופך לאדון של עצמו, ויכול להשיג שליטה על עולמו"

זה נשמע מופרך, באמת, אבל ברגע שילד מצליח לראשונה להגיע לריכוז עמוק, השינוי שחל בו הוא…מפעים. נראה לי שהציטוט השלישי הוא החזק ביותר, מה דעתכן!?

הפעילות הבאה הייתה הצלחה גדולה דווקא אצל יעלה. בזמן מעבר כזה, בין לבין לבין, הצבתי בפני הילדים אתגר- במה אנחנו משתמשים להדליק מדורה? נכון, בעץ. בואו נמצא בבית כמה שיותר פריטים שעשויים מעץ. יעלה לגמרי נכנסה למשימה:

הסתבר שהרבה יותר דברים ממה שצפינו ברחבי הבית שלנו עשויים מעץ. סידרנו לנו תצוגה נאה:

האמת היא שאני לא ממש בטוחה מה נעשה עם אוסף דברי העץ הנהדר שלנו. אנחנו לא מתכננים לשרוף אותו, זה בטוח. מודה, יש לי חולשה למשחקים ולחומרי עבודה עשויים עץ. נראה לי שזו יכולה להיות הזדמנות נהדרת לדבר על המאפיינים של העץ, שעושה אותו כל כך מוצלח למשחק.

שלשום, בערב ל"ג בעומר הרשמי, בח"ל חגג יומולדת. כמו שהוא רמז, חגגנו בחגיגה מצומצת ולגמרי מותאמת אישית…במדורה. לא צילמתי את המדורה עצמה, אבל יש עדויות מהפויקה שאחרי:

(בח"ל בלבוש חגיגי של מכנסיים קצרים וסנדלי שורש). אז אתמול, בערב החג הלא-רשמי (אולי נכון לקרוא לו ה"משרד-חינוכי"?!) החלטנו לוותר על החלק המזהם, ולקיים בבית מדורה קצת יותר אקולוגית:

על תבנית אפייה עגולה סידרתי מעגלים מעגלים של סודה לשתייה שנצבעה בצבעי החג (לכל אחד מהצבעים  מזגתי לקערה  בערך כוס סודה לשתייה, כפית של אבקת צבע מאכל וחצי כפית מים. לשתי היטב עם הידיים ופיזרתי. אל תתפסו אותי בכמויות, זו רק הערכה גסה. בעיקר בנושא הצבע באבקה- יש כמה סוגים בשוק והם מאוד מאוד שונים אחד מהשני בעוצמת הפיגמנט). בקערה השקופה- חומץ, ובצד פיפטות.

הזמנו חברות לשבת איתנו סביב המדורה:

וניגשנו למלאכה- ממלאים את הפיפטה בחומץ (אתגר נהדר למוטוריקה העדינה), ואז "מדליקים" את המדורה:

הרעש דומה, האפקט מרהיב, והעיקר- אין ריח! להיט:

ובסוף? בסוף נשארת עיסה מלכלכת ונעימה להפליא שתענוג להתפלש בה:

נכון, זה מלכלך, והיה ניתן לנצל את מזג האוויר לפעילות בחוץ, אבל היה לי כל כך נעים במזגן שהחלטתי שזה לגמרי שווה את הלכלוך שאחרי. בזכות ווילון האמבטיה שפרשנו, הניקוי לא היה קשה מידי…

אז אתמול הלכנו לישון כרגיל, בלי עשן בעיניים או טעם של קרטושקס בפה, אבל בהחלט עם חוויה של מדורה בלב…

איך חגגו אצלכם? מדורות גדולות כמו פעם? איחדו מדורות או צמצמו אותן עקב התחשבות בסביבה ובלבם העדין של ההורים? ומה אתם מתכננים ליום החופש המשונה?! יש אווירת חג?

מעבר לכל החגיגות פה, אני נמצאת בתקופה של הרבה מחשבות על "הבלוג לאן", מנסה להבין מה בדיוק צופן לו העתיד…אם יש לכן מחשבות, רעיונות או בקשות לדברים שהייתן (וגם הייתם, כמובן) רוצות לראות פה יותר, נושאים שמעניין אתכן לקרוא עליהן, פעילויות תחושתיות שחסרות לכן ועוד…אשמח מאוד לשמוע. ובינתיים…חג שמח!

איך זה להיות עץ?

קופסת עץ תחושתית לטו בשבט

היום בטיול הערב שלנו, יעלה ציינה שהירח כבר כמעט עגול. בשלוות נפש אמרתי לה שהיא צודקת, ותיכף ט"ו בשבט והוא יהיה עגול לגמרי. היא שאלה מתי ועניתי לה "עוד שבועיים". פתאום הבנתי שמשהו לא ממש הגיוני ברצף השיחה הזה…וט"ו בשבט כאן כבר עוד 5 ימים (כלומר עוד 4 ערבים). איך זה קרה?!?! ההכנות אצלנו בבית מתקדמות בקצב סביר, יחסית, אבל פה בבלוג…הזנחה פושעת!

אז מעלים הילוך, וכרגיל, את פעילויות החג מתחילים בהכנת קופסה תחושתית חדשה. קצת לפני זה, בעצם, בפירוק הקופסה התחושתית הישנה. לחורף הכנו בעצם שתי קופסאות תחושתיות, את שתיהן מיחזרנו היטב תוך כדי הפירוק. את קופסת החורף המרכזית שלנו רוקנו מהאביזרים, אספנו את כל כדורי צמר הגפן לשקית פסגור, הוצאנו עוד ועוד את האוויר (יצאה ממש שקית ווקום…) ויצרנו מזרון חדש למיטת הבובה החדשה של יעלה (מתישהו יגיע לה פוסט, אני מקווה).פתאום גיליתי שבכלל לא הקדשתי פוסט לקופסת החורף הגמורה שלנו (היתה רק רשומה בתהליך העבודה). אז הנה קולאז' קטן של הקופסה בפעולה. לצערי הוא לא ממחיש כמה היא הייתה נחמדה…מסתבר שבכלל לא צילמתי את כל מה שהיה בתוכה (בסיס של כדורי צמר גפן לבנים ותכולים, כפות ומלקחיים, מגש קרח, טיפות ועננים מסול, מנסרות פלסטיק שקופות בצורת טיפות ולבבות ועוד):

חורף.jpg

את הקופסה השנייה, עם העולם המושלג שלנו, ניצלנו לעוד קצת זמן משחק תחושתי משובח:

IMG_20160112_173935

שוב, הוצאנו את כל האביזרים, ניקינו והחזרנו למקומם. נשארנו עם קופסה מלאה בשלג מנצנץ ונהדר. כזכור, את השלג הכנו מסודה לשתיה וקצת מים. הזדמנות נהדרת לשחק בניסוי המדעי החביב עלינו (ועל כל ילד שפגשתי)- סודה לשתייה וחומץ. מילאנו בכלי נוח חומץ והבאנו מהאמבטיה את ענן הגשם האהוב שלנו:

IMG_20160112_174034

מילאנו את הענן בחומץ ולאט לאט טפטפנו אותו על הסודה:

IMG_20160112_174122

והתוצאה? בעבוע מנצנץ ומופלא:

IMG_20160112_174246

ההתלהבות לא ידעה גבול. יעלה הייתה בעננים וחזרה על הניסוי שוב ושוב ושוב. זה לא משנה שהיא כבר ראתה אותו כמה וכמה פעמים…מהר מאוד היא זנחה את הענן ועברה לשיטה הישירה:

IMG_20160112_174201

הכמות הגדולה של הסודה בקופסה שמרה על הבעבוע לאורך המון זמן והמון המון חומץ. כשבקבוק החומץ נגמר, יעלה עברה לבחון את העיסה שנוצרה:

IMG_20160112_174901

זה העסיק אותנו שעה ארוכה…מאוד ארוכה. רק אחרי שהילדים שכבו לישון, התפניתי למלא מחדש את הקופסה, וככה היא חיכתה להם בבוקר הבא:

IMG_20160112_215857

כרגיל, התלבטתי הרבה לפני הרכבת הקופסה. במקור תכננתי להשתמש בשקית של אדמה טובה ששוכבת לנו בגינה כבר תקופה ארוכה, עד שבח"ל הזכיר לי שלא מזמן הוא הביא לי מתנה רומנטית נפלאה, שתי שקיות מלאות נסורת עץ נפלאה, הישר מהנגריה בחדר מלאכה. מתנה רומנטית במיטבה- מותאמת לחלוטין למקבלת ומלאת מחשבה. ישר שינתי את הקונספט כולו- יש לנו המון התעסקות בפרחים, בשתילה, בגינה וגם בעצים, ביומיום בכלל ובפעילויות ט"ו בשבט המתוכננות בפרט. אז במקום שתילה בחרתי להתמקד בעץ כחומר. יצאה מזה קופסה נפלאה.

אספתי בבית מגוון גדול (אבל לא גדול מידי, כי פה הבסיס הוא העיקר) של מוצרים מעניינים מעץ, קערה וקופסה לעפרונות (עם מחדד!) שפינינו לא מזמן מבית סביי ז"ל, רכבת עץ ושני עצים מהסט שלה, כף עץ וכדור מסוג-של עץ. כיף לשחק עם מוצרי עץ איכותיים. אמא שלי טוענת שזה כיף בעיקר להורים. אולי היא צודקת:

IMG_20160112_215926

בכל זאת, גם אצל הילדים, ההפתעה בבוקר הייתה גדולה:

IMG_20160113_081343

הם מיד התחילו לחקור את החומר החדש:

IMG_20160113_081302

אפשר לראות שלהוציא אותם מהפיג'מות באותו בוקר היה מאתגר במיוחד…וגם שהקופסה הזו היא מקור בלתי נדלה ללכלוך. אבל, ללא שום ספק, זו הקופסה הכי אהובה אי פעם על אמיתי. הוא ילד נלהב, באמת, אבל אני לא חושבת שעד כה ראיתי אותו עד כדי כך נלהב ממשהו. הוא מבקש לשחק בה כל הזמן. שוב ושוב הוא מכין לנו "עוגה עוגה עוגה":

IMG_20160113_174741

מגיש, מפזר בכל הבית ומבסוט עד השמים. ערב אחד, כשאבא ראה את ההתלהבות מהקופסה, הוא הציע לילדים להעצים את חוויה. ואיזה רעיון זה היה- קערת העץ צופתה בשכבה עבה של נייר כסף, לתוכה אמיתי שפך קצת נסורת ואז, מדורה:

IMG_20160113_175557

הילדים כמובן, היו מרותקים מההצגה. הם חקרו את הריח, את הצבע, למה ואיך כדאי לנשוף על האש כדי שתגדל וכדי שתקטן, אם זה חם, איך זה נראה בחושך ובאור ועוד אינספור שאלות מדעיות:

IMG_20160113_175728

חייבים להודות שאפשר להבין אותם:

IMG_20160113_175809

אבל גם סתם ככה, בלי אפקטים מיוחדים, אמיתי מגיע הביתה ומיד רץ אל הקופסה:

IMG_20160118_094339

בינתיים אספתי עוד כמה חפצים מעניינים:

IMG_20160118_094943

בבושקה מעץ (אחד הצעצועים האהובים אצלנו, גם לה מגיע שאספר עליה פעם), עוד כף עץ עם חורים…אבל אלה רק קישוטים, מבחינת אמיתי, הנסורת המלכלכת להפליא מספיקה בפני עצמה…

ללא ספק, פעילות הפתיחה לקראת ט"ו בשבט שלנו זכתה להצלחה גדולה. כנראה ששאר פעילויות החג לא יצליחו להאפיל עליה…אבל למצוא משהו שגורם כל כך הרבה אושר לאמיתי היה לגמרי שווה את זה!

מקווה להספיק להזדרז ולהעלות הנה עוד פעילויות לפני בוא החג. כמו שכתבתי ברשומה הקודמת, החודש הקרוב שלנו עמוס באירועים משמחים, ובין ההכנות לחג, אנחנו מתעסקים לא מעט גם בפינוק החוגגים…מאחלת לכולנו רק בשמחות, בנטיעות ובמשחקים!

עולם מושלג

שלג בקופסה-עולם דמיוני ומתכון

רגע לפני שהשנה נגמרה, פעילות "new years" באווירה מושלגת. בשנה שעברה הכנו עולם מושלג באמצעות ניסוי מדעי נהדר של יצירת שלג סינטטי. השנה יצרנו עולם מושלג די דומה, רק האמצעים אחרים. כרגיל, הרעיון הבסיסי לקוח מפינטרסט, ועליו קצת שדרוגים שלנו. השלב הראשון היה ליצור שלג. נזכרתי לצלם בשלב די מאוחר בתהליך, אבל תאמינו לי שיעלה נהנתה גם בשלב ההכנה?

IMG_20151229_174649

המתכון הפעם הוא פשוט וכולל שלושה מרכיבים, בלי כמויות מדוייקות:

סודה לשתיה

נצנצים

מים קרים

זה הכל. שופכים סודה לשתיה בכמות שמתאימה למיכל (סודה לשתיה היא די זולה וניתן לקנות אותה במשקל בכל חנות תבלינים/אפייה/שוק/חנות טבע ועוד). מוסיפים נצנצים, כמה שיותר. אנחנו בחרנו בנצנצים לבנים וכסופים, כדי לדמות שלג. מערבבים היטב את הסודה והנצנצים ושופכים לאט לאט מים קרים. הכמות צריכה להיות קטנה, כי מים ממיסים סודה לשתיה. אנחנו הוספנו כמעט חצי ק"ג סודה לשתיה ומשהו כמו רבע כוס מים. ממש מעט. מערבבים היטב. התוצאה צריכה להיות בצק שמתגבש בקלות לכדורי שלג יפיפיים ומתפורר בצורה שממש מזכירה שלג אמיתי. ואם המים מספיק קרים- זה גם קר כמו שלג אמיתי. ממש להיט. אספתי כמה אביזרים מרחבי הבית ויעלה עיצבה לעצמה את העולם לגמרי לבד (בשנה שעברה הייתה לי יותר אמירה…):

IMG_20151229_174658

היא הוסיפה מנקי מקטרות מנצנצים, עצים דמויי-אשוח מסט הרכבת שקיבלה לחנוכה, פטריות , בובות פלסטיק של אייל ומלאכית, את גמד השלג הקטן והאהוב שהכינה לי פעם עינבלית ועוד כמה קישוטים שיצרנו בעצמנו. איש השלג כמובן נדרש:

IMG_20151229_174847

הבסיס הוא פונפון לבן גדול ופונפון לבן קטן. צעיף ממנקה מקטרות, עיניים זזות וההברקה של יעלה- חתיכה קטנטנה של קשית כתומה לאף גזרי. בהמשך הוספנו לו גם שמלה:

IMG_20151230_084256

השמלה עשויה מתבנית מאפין חד"פ מאלומיניום. אני לא ממש חובבת אותן, אבל נאלצתי להשתמש בכמה, אז אני ממחזרת אותן כמיטב יכולתי. התבנית הזו שימשה בהתחלה לאפייה, ואז לערבוב צבעים וסיימה את חייה כשמלה לאיש השלג. תבנית דומה הלבישה גם את הפיה. ליד איש השלג אפשר לראות את העץ שלנו:

IMG_20151229_175026

הבסיס הוא מקל קינמון, שהצעתי ליעלה להכניס לקופסה כדי לעמעם קצת את ריח הסודה לשתיה. יחד עם מנקה מקטרות פלומתי במיוחד שגולגל בצורה הנכונה- עץ ממש מדליק כתוספת לקופסה (ובכלל…רעיון לט"ו בשבט?!). אפשר לראות שהוספנו גם מנסרות פלסטיק שנקנו באיקאה ועוד אוצרות. יעלה לא הפסיקה לשנות ולסדר את הקופסה. היא הורידה שלג על ראשי תושבי ה"עירייה":

IMG_20151229_175109

הזיזה אותם ממקום למקום בלי הפסקה:

IMG_20151229_175858

וגם בימים שאחרי ההתלהבות לא פחתה:

IMG_20151230_084451

יופי של קופסה:

IMG_20151230_084602

כמובן שהפעילות מתאימה גם לקטנים יותר. השלג הזה בפני עצמו הוא משחק סנסורי נהדר ובטיחותי לקטנטנים, אלא אם כן האחות הגדולה שלהם תרביץ להם על זה שהם העזו לגעת לה בקופסה…בהחלט מתכננת להכין גם לאמיתי ערכת שלג משלו. ואיזו דרך טובה משלג יש לפתוח את השנה החדשה?!

היום דיברתי עם יעלה על איחולים והחלטות לשנה החדשה. התשובות שלה, כרגיל הפתיעו אותי והשאירו אותי המומה, וגם גאה. ממליצה בחום לנסות את השיחה הזאת, אפילו אם נדמה שהיא קצת מקדימה את זמנה…מאחלת לכולנו 2016 גשומה (אולי אפילו מושלגת?!), יצירתית, חלומית, מלאת דמיון, צבע, תכנון, בנייה והגשמה! נפגש בשנה הבאה…

סימן שהאביב כבר כאן

קופסת שתילה אביבית מאדמה מלאכותית

חשבתי שאספיק לעשות אתנחתא קצרה בין החגים, לכתוב לרגע על משהו אחר, בין פורים לפסח, אבל הפוסטים של פורים התאחרו, חופשת חג בחירות מאולתרת עיכבה גם את הפוסט הזה, ופסח ממש עוד שנייה כאן והאביב כבר ממש כאן, ואי אפשר להתעלם ממנו. לא כשיוצאים החוצה, לא כשמתלבשים בבוקר, לא כשהבית מתמלא בחרקים…אי אפשר להתעלם! אז לא התעלמנו, פירקנו את קופסאות הפורים והשלג שלנו, והתחלנו להרכיב קופסה אביבית להפליא (לא במקום קופסת פסח, גם היא כבר בשלבי הכנה מתקדמים, גם תורה יגיע).

שיטוט קצר בפינטרסט הוביל לאינספור קופסאות גינון ושתילה נהדרות. התלבטתי הרבה לגבי הפורמט המתאים לנו, ובסוף החלטתי על השראה מהפעילות הזו, מינוס האמבטיה (כי אין לנו אמבטיה, אחרת הייתי מעתיקה את הרעיון בשלמותו). הרעיון הבסיסי- יצירת אדמה מלאכותית מסודה לשתייה, מים וצבע מאכל (מתכון מלא בסוף) ויצירת גינה גמדית. השלבים הראשונים היו מייאשים קמעה:

IMG_20150311_093522

הבעיה המרכזית בסודה לשתייה זה שהיא מגיעה באריזות של 50 ג'. 50 גרם זה מעט, ממש מעט. וכדי ליצור כמות אדמה שמספיקה למשחק צריך די הרבה…אחרי שרכשנו לא מעט חבילות קטנות כאלו הבנו שהפתרון הוא אחר, וארגנו נסיעה לחנות התבלינים הקרובה. לצערינו נותר להם במלאי רק קצת פחות מקילו, קנינו את הכל, הוספנו עוד כמה אריזות קטנות, החלפנו מקופסת הפלסטיק הגדולה שלנו לקופסה הקטנה וקיבלנו אדמה מופלאה:

IMG_20150312_174231

שילוב של צבע מאכל חום ושחור יצרו מראה די מדוייק של אדמה, והמרקם ממש דומה וממש נעים למשחק ולמגע. אחרי שהאדמה הייתה מוכנה וגם הונחה לייבוש קל, הוספנו אביזרים:

IMG_20150312_174304

בחנות סטוק כלשהי (מקסטוק איכזב הפעם, פנינו לעזרת חבר) קנינו כמה גבעולים של פרחים מלאכותיים, במקסטוק קנינו כמה כוסיות קטנות שמתאימות לשמש כעציצונים, הוספנו כלי גינה קטנים מפלסטיק שהיו בבית והתחלנו לעבוד:

IMG_20150312_174453

יעלה שתלה ושתלה:

IMG_20150312_174415

לאט לאט נוצרה לנו גינה מקסימה:

IMG_20150312_174623

כדי להעצים את אווירת האביב הוספנו עוד סממנים בולטים:

IMG_20150312_175535

ציפור מבד, חרקים מגומי, פרפרים ושפיריות נוצצים:

IMG_20150312_175607

נוצר לנו עולם קטן ואביבי להפליא, שמזמן המון שיחה ולמידה (כן, גם הסכנות שבעקרבים ונחשים הן נושא למידה חיוני סביב האביב):

IMG_20150312_175618

מסיבה לא ממש ברורה יעלה החליטה שגם אחת המכוניות שלה חייבת להיכנס לקופסה, ואז היא הרגישה שהיא לגמרי מרוצה:

IMG_20150312_175645

המגש מיד הוכנס לשימוש יומיומי, נוח למשחק בחצר, אבל לגמרי סביר לניקוי גם בבית, הרי סודה לשתייה נמסה במים, ואפילו תורמת לחיטוי…ויעלה וכל אורחיה ואורחותיה מאושרים:

IMG_20150315_110811

ולמה לא אדמה רגילה מהגינה אתם שואלים? בגלל זה:

IMG_20150315_113250

אמיתי כבר פושטק לא קטן, מתיישב, זוחל ונעמד בקלילות, ומגיע לכל מקום. את רוב הדברים בבית אנחנו מנסים להרחיק ממנו, אבל אני כן רוצה לאפשר לו וליעלה גם משחק תחושתי משותף. כבר הכנתי כמה פעילויות ייעודיות עבורו שיעלה השתתפה בהן, אבל אני מנסה לאפשר לו גם להתנסות (בהשגחה ובהגבלה) גם בפעילויות של יעלה, והוא? מטונף ומאושר:

IMG_20150315_113253

אז איך מכינים אדמה?

מתכון לאדמה אכילה

החומרים הדרושים:

סודה לשתייה- תלוי בגודל המיכל, אבל לא פחות מקילו. לילד אחד הייתי מתחילה באידיאל מכמות של שני ק"ג, שניתן לקנות בחנויות תבלינים, שווקים וכו'. מדובר במוצר לא יקר, סדר גודל של 20 ש"ח לק"ג.

מים- בערך רבע כוס.

צבע מאכל- אנחנו השתמשנו בצבעי ג'ל בגווני חום ושחור (אפשר גם סוגים אחרים של צבעים, כמו צבעי ידיים או גואש, צריך לנסות כל צבע לגופו ולבדוק את התוצאה).

אופן ההכנה:

שופכים סודה לשתייה בכמות שממלאת יפה את המיכל, רבע עד שליש גובה. מוספים את המים- כל פעם טיפה (כף אחרי כף). צריך לזכור שיותר מידי מים ימסו את הסודה, אז רק עד שה"אדמה" לחה ומתגבשת, לא ממש רטובה.  לגבי הצביעה- אפשר להמיס את הצבעים במים חמים ואותם לשפוך על העיסה. לי זה פחות נוח. אני מוסיפה קצת צבע לאבקה עצמה, שופכת עליו טיפה מים ואז מערבבת ולשה היטב ביד (!). חוזרת על הפעולה שוב ושוב עד שהעיסה בגוון הרצוי לנו. מומלץ לתת לצבע המאכל להתייבש ללילה, אז יש פחות לכלוך בידיים, אבל היי..עבודת אדמה מלכלכת. אפשר להוסיף אביזרי גינה כמו שאנחנו הוספנו, אבל אפשר גם לקחת את זה לכיוונים אחרים עם כלי משחק רגילים בחול, עם חותכני עוגיות ועם מגוון אביזרים קטנים (איך מתרגמים loose parts?) בדומה לאופן המשחק שלנו בבצק. הנאה מובטחת!

עכשיו כשקיבלנו בברכה את האביב, אפשר להתקדם ולהכיר אותו קצת יותר לעומק…אבל קודם כל נפגש מחר, עם אתגר "סימני דרך" החודשי. להתראות בקרוב…