רגעים של סתיו

באופן רשמי, הסתיו כבר נגמר, והחורף, אהוב לבי, כבר כאן. גם המציאות שבחוץ הסכימה ליישר קו עם הרעיון, וסופסוף החולצות הקצרות פינו את מקומן בארון והסוודרים תפסו את מקומם לקראת הימים הקרים שעוד יבואו. כאן, ליד החימום, אני ממשיכה לעבוד במרץ על הבייבי החדש שלי, בתקווה שהוא יהיה מוכן לצאת לאוויר העולם יחד עם השנה האזרחית החדשה. בינתיים, בבית, לא פספסנו הזדמנות לחגוג את הסתיו עם כל החושים.

אמיתי התרגש במיוחד ממרחבי הבוץ האדירים שהסתיו מזמן לו. התחושה של הבוץ מתחת לכפות הרגליים שלו היא האהובה עליו ביותר, עם מגפיים, נעליים, גרביים ואפילו יחף:

הוא ממש חוקר את המרקמים השונים שרמות רטיבות שונות יוצרות בבוץ. הוא כבר פיתח לעצמו מדדים של צבע, טביעות רגליים ועוד כדי לזהות איפה הכי כדאי לדרוך:

ואיפה הכי כדאי לחפור:

כדי להכין את עוגות הבוץ (או קופסאות השימורים, אם תשאלו אותו) הטובות ביותר:

הבוץ מספק לנו הזדמנות גם לחקור עולם חי חדש לגמרי. מיקרוקוסמוס מופלא ושונה:

עוד לפני שהגיעו הגשמים, אספנו לנו מגוון של עלים יבשים. חלקם היה השראה בתחום האמנות (ניסיון לחקות את הגוון המדוייק שלהם הוא אחד האתגרים המוצלחים שיעלה נתקלה בהם לאחרונה) וחלקם הפך לאתגר מוטורי מהנה במיוחד:

יחד עם קופסת העלים הגשתי כמה כלים מעניינים:

בלי להגיד מילה, אמיתי הבין מה המשימה:

בחן היטב את כל הכלים:

עד שנוצרה לנו קופסה יפיפייה של עלים מרוסקים. אם תהיתם, בסופו של דבר הכלי היעיל ביותר הוא כפות הידיים. והרגליים:

היא משמשת אותנו כקופסה תחושתית, מחבוא למגוון חיות הג'ונגל המפחידות וגם חומר אמנות מרגש.

הכנו לנו עוד קופסה תחושתית סתווית, מצד אחד מאוד דומה לקופסה הזו, ומצד שני לגמרי הפוכה ממנה. גם היא מבוססת על עלי סתיו:

אבל מפלסטיק. על העלים האקריליים היפיפיים האלו אני מפנזטת כבר כמה שנים, וסופסוף הזמנתי אותם במשלוחה שווה במיוחד שהגיע אלינו מארה"ב לא מזמן (יש בו עוד מציאות שאני מקווה לשתף פה בקרוב). בעקרון התוכנית הייתה לשלב אותם בעיקר בבקבוקים/שקיות תחושתיים, הם ממש מושלמים למטרה הזו, וגם בפרוייקטי אמנות שונות. בינתיים הם משמחים גם בקופסה:

אמיתי בחר בעצמו איזה כלים ואביזרים להוסיף לקופסה והיה מרוצה מאוד מהבחירה שלו:

ובפינת האמנות שלנו, בין סתיו לחנוכה, צבעי הזהב השתלטו על כל פינה והם מעסיקים אותנו שעות ארוכות. חבילת טושים מטאליים של חברת GIOTTO היא האהבה החדשה של הילדים, וחבילת צבעי פנדה מטאליים של חברת "קולוריטו" היא האהבה החדשה שלי. ממליצה על שניהם בחום:

עכשיו לאט לאט אנחנו נפרדים מעניינים הסתיו, ומפנים מקום לענייני חנוכה, חורף וגם קצת חג המולד וסוף השנה האזרחית וסיכומי/תכנוני השנה שבאים איתה. אני אוהבת את חודש דצמבר! איך נראה הסתיו אצלכם?

ענני צמר גפן

%d7%a6%d7%9e%d7%a8-%d7%92%d7%a4%d7%9f-%d7%a6%d7%91%d7%99%d7%a2%d7%94-%d7%a1%d7%aa%d7%95%d7%95%d7%99%d7%aa

יש רעיונות כאלו, שאני נתקלת בהם במהלך שיטוטי ברשת, ונועצת אותם. גם בפינטרסט, אבל גם בראש. הם מחכים שם בסבלנות. כשאני רואה אביזרים מתאימים בחנות (כלומר, במקסטוק, לרוב), או בטיול, או בבית, אני שומרת אותם לשעת כושר ומתישהו, היא מגיעה. תמיד, כשההשראה הנכונה שולפת את הפעילות מהרשימה הארוכה שבראש.

ההשראה לפעילות הזו הגיעה מטיול בוקר שגרתי בין העצים הכל כך יפים של הסתיו:

img_20161112_090703

סתיו, סתיו, אבל בחוץ היה חם, וידעתי שזו הזדמנות מושלמת (וכנראה אחת האחרונות העונה) להתלכלך בחוץ, בלי לדאוג יותר מידי שיהיה לנו קר או שהבגדים יתלכלכו (לא שבחורף אנחנו לא עושים את זה, אבל זה קצת פחות קל). כמו בכל פעילות סתיו, התחלנו מאיסוף עלים מעניינים:

img_20161112_092952

יעלה אפילו מצאה בית נחמד לעלים שהיא הכי אהבה, מי מזהה?

img_20161112_093259

אחר כך חזרנו הביתה ומהר מהר ארגנתי את הציוד הדרוש (שכאמור, הכינותי מראש, כי הפעילות הזו שכבה לי בראש זמן מה):

img_20161112_100117

קודם כל- צבעים. מסתבר שכמות צבעי הגואש שלנו הדלדלה פלאים, ובגוונים שחיפשתי נותרו רק צבעי ידיים, אז, צבעי ידיים it is. אדום, צהוב, אדום וצהוב מעורבבים (סוג של כתום) ואיזשהו ג'ל נצנצים מוזר שהתאים בגוונים. ובאמצע- עלים נהדרים שאספנו. ממש ליד מגש הצבעים, הכוכב של הפעילות:

img_20161112_100121

צמר גפן! במגוון צורות. את הקופסה החמודה להפליא הזו קניתי במקסטוק, כמו שהיא, אבל כמובן שאפשר גם להרכיב ערכה לבד. הרעיון הוא להחליף את המכחולים בצמר גפן בצורות שונות. כאן יש שני סוגים של מקלות צמר גפן (דקים ועבים), ספוגיות דקות ריבועיות ועיגולים ענניים ונחמדים. בצד, משקיפה על משטח העבודה, סידרתי לנו תערוכת השראה:

img_20161112_100127

אוסף של ציורים סתויים של מיטב הציירים, מתוך ערכת לימודי אמנות לגננת, או משהו בסגנון, שקיבלתי פעם מדודה שרקי ומשמש אותי נאמנה מאז. הכל היה מוכן והתיישבנו ליצירה:

img_20161112_101121

כמובן שכל אחד מהם מהר מאוד לקח את זה לכיוון שלו, אבל אני בכל זאת השתדלתי להדגים להם כמה רעיונות וטכניקות לשימוש בצמר הגפן על צורותיו:

img_20161112_100522

הנחת העלה וטיפוף סביב קווי המתאר שלו בספוגית עגלגלה, הדבקת העלה באמצעות צבע:

img_20161112_100822

מריחת צבע על העלה בספוגית השטוחה ויצירת הדפסים יפיפיים:

img_20161112_100832

טוב, נו, יכול להיות שאני נסחפתי קצת :) אבל גם הם נהנו, בחיי:

img_20161112_100841

אמיתי בחן כמה אפשרויות לפני שחזר לדרך החביבה עליו- הדרך המלוכלכת. יעלה, כהרגלה, לקחה את המשימה ברצינות:

img_20161112_101732

אחרי קצת התנסויות ומשחקים, היא התקרבה אל תמונות ההשראה, בחנה אותן בעיון רב (מאוד!), ובחרה את זו שהכי דיברה אליה. היא העבירה אותה קרוב אליה, הביאה עוד כמה חומרים שהיו דרושים לה בעקבות ההשראה וישבה בריכוז מוחלט למשימת היצירה-בהשראה:

img_20161112_102113

זה באמת היה מחזה נהדר ומעורר השראה לצפייה. לא מפסיקה להפתיע אותי…וזו היצירה הגמורה שלה:

img_20161113_224453

אני לא אחשוף את תמונת ההשראה, רק אתן לכן להנות מהיצירה שלה.

אני המשכתי לשחק לידה, ליצור גם לי תמונה בהשראה:

img_20161113_224521

כל פעם מחדש אני שוכחת והם מזכירים לי כמה זה כיף פשוט לשחק, להתלכלך ולתת לצבעים להוביל אותך, בלי להתעסק במחשבה על מה יצא והאם זה בכלל יפה. למי איכפת? אני לא בדרך ללובר בכל מקרה…ותראו איזה כיף של מרקמים:

img_20161113_224528

בסיכומו של דבר הייתה לנו יופי של יצירה, עם קצת השראה, צבע, צמר גפן ועלים יבשים. ציוד בסיסי והמון הנאה. בעקבות היצירה הזו, ומזג האוויר, שהוכיח שזו עדיין לא ההזדמנות האחרונה, עשינו עוד פעילות מלכלכת, סתווית ומהנה, עליה יסופר ברשומה הבאה.

שלכת

את הפוסט הזה אני מכינה מראש. אני לא נוהגת לעשות את זה הרבה- להכין פוסטים כמה ימים מראש ולתזמן את הפרסום שלהם, מקסימום- מכינה את הפוסט בערב שלפני ומתזמנת פרסום לבוקר. הפעם, לכבוד תאריך מיוחד, אני חורגת ממנהגי. בפוסט "סימני דרך" של החודש שעבר הודעתי שאני לא יודעת בדיוק מתי יתפרסמו העבודות של החודש הזה. כשהתקרב התאריך הסתבר לי שזה יהיה מורכב. בח"לי האהוב, שיחיה, ארגן לי הפתעת יומולדת ענקית, ומסתמן שלא אהיה קרובה למחשב שלי סביב ה-18 לחודש, בכלל. מכיוון שקיבלתי עבודות נהדרות ומושקעות, אני לא רוצה לדחות את הרשומה עליהן למועד בלתי ידוע. אז אלו העבודות שהתקבלו מוקדם. אם יתווספו עבודות בהמשך, אצרף אותן ברשומה נפרדת. הרמז בחודש שעבר היה קישור, וגם תמונה:

תמונת השראה

ראשונה, הרבה הרבה לפני הזמן, קיבלתי מייל מרגש ומקסים מנחמה שחורי. נחמה היא אמנית טקסטיל מהשורה הראשונה, יוצרת קסמים ונפלאות מפיסות בדים, מטליאה טלאים והופכת אותם לדברים חדשים ומפתיעים. זה מה שהיא כתבה- "כשראיתי את האתגר החדש הרגשתי שהוא פשוט תפור עלי… אני מאוד אוהבת את צבעי השלכת ואת הטיול שלנו לארה"ב תכננתי לפי מועד "הקיץ האינדיאני" שלהם…יש לי כמה עבודות שהכנתי בצבעים האלה ומכיון שקשה לי לבחור- אשמח אם את תעשי זאת…הכנתי וילון  ארבע העונות לסלון שלי ואני מצרפת גם צילום  נפרד של הסתיו . כמו כן- צילום של מפית שהכנתי לבן שלי והיות ואני מאוד אוהבת אותה- הכנתי גם לעצמי.". כמובן שלא יכולתי לבחור מבין העבודות, אז הנה כל התמונות הנהדרות:

ווילון ארבע העונות
ווילון ארבע העונות
תקריב על ווילון הסתיו
תקריב על ווילון הסתיו
ראנר סתיו
ראנר סתיו

אחריה, הפתיעה גם צרויה ושלחה את העבודה שלה הרבה לפני הדד ליין. נראה לי שזו פעם ראשונה..וזה מה שהיא כתבה- "בן דוד של נתנאל התחתן, מה שהביא אותי ליצירה. כרגיל, בחרתי בגרסה לעצלנים, ושאבתי מהרמז שלך השראה צבעונית לכרטיס. אבל הפעם לא רק! אהבתי את הכיווניות של העלים הקשורים, והשתמשתי גם בה. אבל… כשהסתכלתי על הרמז וניסיתי להבין מה כל כך יפה בתמונה, הבנתי שלמרות שאני לא חובבת גליטר, הוא מה ש"עושה" את התמונה. אז החלטתי להוסיף גם נגיעות גליטר על הוואשי [בפס השמאלי הוא הצטלם הכי טוב].". כרגיל, במינימליזם משגע, אין כמו הכרטיסים של צרויה:

צרויה

החודש, לרגל התאריך המיוחד, ולאור העובדה (שכבר הזכרתי פה בערך 50 פעם בשבועיים האחרונים) שהסתיו עושה לי טוב, הכנתי עבודה מיוחדת לאתגר. כמובן שגם השתעשענו בפעילויות ביתיות בהשראת האתגר (על חלק קטן מהן סיפרתי כבר כאן, השאר עוד יגיעו בהמשך), אבל הפעם הכנתי גם יצירה בשבילי, כזו שלא קשורה (טוב, תמיד היא קשורה, אבל לא ישירות) לילדים. למען האמת, אפילו הכנתי שתיים. התחלתי משני עלי שלכת יפים שאספתי במיוחד למטרה זו בטיולי האיסופים שלנו. פתחתי את היומן שלי והתחלתי לשחק. את העלה הראשון ציפיתי בוושי טייפ:

IMG_20151013_214809

פסים פסים של דוגמאות יפות בצבעי סתיו מתאימים, ואז גזרתי בעדינות רבה לפי קווי המתאר היפים של העלה:

IMG_20151013_215850

נכון שהוא נהדר? תכננתי להוסיף לו כלמיני דברים, אבל התאהבתי בו ככה, הדבקתי אותו, וכמה שאריות/טיפות של סתיו מסביב:

IMG_20151014_084725

גם לגבי הכפולה שלו היו לי כל מיני רעיונות. אני חושבת שהיא עדיין לא גמורה, אבל ככה זה נראה:

IMG_20151014_084730

לפני כמה ימים שיחקתי ביומן עם כלמיני שבלונות, ספריים וצבעים. מכיוון שזמן היצירה שלי יחסית מצומצם, לא חיכיתי שכל השכבות יתייבשו, והספגתי את הנוזלים בנייר מגבת מהמטבח. הדוגמה שנוצרה על הנייר ממש מצאה חן בעיני, אז שמרתי אותו. עכשיו הוא ממש התאים. צבעתי את הבסיס של היומן (ספר ישן) בקצת לבן (לא מצאתי את הג'סו שלי, במקומו טבלתי מכחול בספריי הלבן שלי. זה די דומה, בסך הכל. סוג אחר של אקרילי מדולל) ומעליו הדבקתי (במוד פודג') את השכבה העליונה של הנייר הסופג. לא הקפדתי שזה יהיה ישר, הקמטים והבליטות דווקא התאימו לי פה. ככה זה נראה בינתיים, עד שאחליט על השלב הבא:

IMG_20151014_084734

את העלה השני תכננתי להדביק הפוך על הצד הימני של הכפולה. אז תכננתי. תוך כדי עבודה, לא ממש חשבתי, וככה, איכשהו, זה התגלגל אחרת, והעלה השני זכה לקנווס משלו:

IMG_20151014_084647

ציפיתי אותו בשכבה עבה של מוד פודג' (סוג של דבק מפיות) ואז שפכתי נצנצים. המון המון נצנצים. אני כל כך אוהבת את הצבע הזה של הנצנצים, בדיוק השבוע קניתי קופסה חדשה שלו, והיה לי ברור שהצבע הזה חייב להשתלב בעבודה שלי לאתגר הזה. אז שפכתי עוד ועוד, ניערתי בעדינות, אספתי את השאריות חזרה לקופסה והמתנתי קצת לייבוש. בינתיים שלפתי ממעמקי הארון קנווס עגול (ממקסטוק) שהמתין לתורו, יישנתי קצת את הקצוות בדיו מיישן (או בשמו המקצועי, כפי שהגדירה זו גיסתי האהובה "דיו במצוקה"- דיו דיסטרס), הדבקתי את העלה והוספתי ציטוט. הציטוט הזה לקוח משיר שבעצם הוביל אותי מתחילת העבודה, השיר "עלים נושרים", של חוה אלברשטיין כמובן. קצת קשה לראות, אבל השוליים העגולים של הקנווס צופו בוושי טייפ סתווי חדש ואהוב:

IMG_20151014_154652

ואת הכל ציפיתי בהרבה הרבה ספריי לכה, שלשמחתי מצליח למנוע מהנצנצים לנשור, ומאפשר לי להוסיף את הקנווסון המנצנץ והחמוד הזה לדקורציה הסתוית שלנו. החודש, אחרי הרבה זמן שזה לא קרה, חזרתי להינות מהיצירה לרגל האתגר, הוא גרם לי ליצור משהו חדש, הוציא אותי מגבולות הנוחות שלי. אז כנראה שאין ברירה, והגיע הזמן לאתגר של החודש הבא. מזכירה את הכללים:

האתגר יעלה כאן היום, ה-18.10.2015, תוצאותיו יפורסמו בחודש הבא. את העבודות שלכן יש לשלוח אליי במייל ל-karindi@gmail.com עד לתאריך ה-16.11.2015, בצירוף כמה מילים על רצף האסוציאציות שהוביל אתכן מה-cue שאני נתתי לעבודה שלכן. האסוציאציה לא צריכה להיות ישירה, היא יכולה להיות חופשית ורחוקה כאוות נפשכן…המטרה היא רק לעורר טריגר ליצירה. כשאתן שולחות לי מייל, בבקשה ציינו באיזה שם תרצו שאעלה את היצירה ואם תרצו שאצרף קישור לבלוג/אתר, שילחו לי גם קישור אליו. העבודה יכולה להיות מכל תחום של יצירה- סקראפ, מיקסד מדיה, ציור, צילום, פיסול, תפירה, יצירה עם ילדים, רעיונות לפעילויות, מערכי שיעורים, קופסאות תחושתיות,שירים, סיפורים קצרים והלוואי ועוד רעיונות שאני אפילו לא חושבת עליהם! ומה הרמז לחודש הבא?

כמו בדרך כלל, זו שאלה קשה. בכל זאת, יום ההולדת שלי, ולא סתם, אלא יום הולדת עגול. מן זמן כזה של חשבון נפש, סיכומים, החלטות גדולות והחלטות קטנות, חזון, השראה, תוכניות מפוצצות. ויחד עם זה, המון בלאגן במדינה, מזג האוויר משוגע, ואנחנו בכלל ציפינו ל"בחזרה לשגרה". מה יכול לעורר את המוזות ליצירה בימים כאלו? עבורי זה מאמר מופלא שהתגלגלתי אליו בזכות ההמצאה האהובה עליי ביותר בעת האחרונה (יחסית, הכל יחסית)- הלינק (כבר סיפרתי בעבר עד כמה מופלאה ההמצאה הזו, הייצוג הווירטואלי של עולם האסוציאציות שלנו, בעיני). מאמר זו מילה גדולה. זה יותר מכתב, מכתב מילד להוריו, כל ילד, לכל הורים. אני לא לחלוטין שלמה עם כל המכתב, אבל יש שם המון משפטים שדיברו אליי ומילאו אותי בהשראה. אם יש לכם כמה דקות להשקיע, אני לחלוטין ממליצה לקרוא את המכתב השלם. אם לא, בחרתי שני ציטוטים, משני נושאים שונים במכתב, כל אחד מהם מלא השראה וכיוונים. שני הציטוטים האלו (ולמיטבי לכת- המכתב כולו) הם הרמז שלי לחודש הבא. הראשון:

I am capable of being the finest example of your best attributes and values expressed in my very own way

והשני:

My home is my studio and my workshop

מקווה שעד שיעלו פה תוצאות האתגר הבא, כבר נהיה כולנו עמוק בתוך הטוב שבשגרה. חודש טוב לכולנו!

סתיו סטייל

קישוטי שלכת- יצירת דקורציה סתווית

כבר הרבה זמן אני מדברת על הקנאה הסמויה (טוב, אם אני מדברת עליה היא כנראה לא כ"כ סמויה, לא?!) שלי במסורת הדקורציה המרשימה שמלווה את החגים האמריקאיים (ז"א, החגים הנוצריים, אבל בעיקר בארה"ב). זה כל כך מופלא בעיני שכל הבית לובש חג, שבכל עונה עיצוב הבית משתנה בצורה מתאימה, שמקדישים לזה זמן ואהבה. כבר כמה שנים שאני מבטיחה לעצמי להשקיע גם בתחום הזה, מבטיחה- וכלום לא קורה. למזלי, יש לי את יעלה. יעלה לא נותנת לי להבטיח דברים ולא לקיים. יעלה גם לא נותנת לי לשכוח שומדבר שאי פעם אמרתי. במסגרת חגיגות יום ההולדת האינסופיות שלה (לכל אחת מהבובות בנפרד, וגם לחפצים ולשלל יצורים דמיוניים) היא הפנימה שחלק חשוב מכל חגיגה אלו קישוטים, וכך בחגיגות ראש השנה היא דרשה קישוטים וגם קיבלה. החגים עברו, והגיע הזמן להוריד את קישוטי ראש השנה. והגברת טענה, וכמובן צדקה- שעכשיו צריך קישוטים חדשים, מתאימים לנושא החדש. וכך מצאתי את עצמי מחפשת רעיונות מעניינים לקישוטים סתויים לביתנו החמים. השלב הראשונה היה איסוף עלים:

IMG_20151008_093736

פה אין צורך לקנא באפאחד. כל מגוון העלים הנהדר הזה נאסף ממש פה, בטיול בוקר רגלי קצר אצלנו בקיבוץ:

IMG_20151008_093806

שפע של צורות, גדלים, וכמובן- צבעי סתיו נהדרים:

IMG_20151008_093543

בגלל שהאיסוף התבצע מיד אחרי הגשם, סידרנו את העלים בין דפי נייר מגבת לייבוש, ועליהם הנחנו ספרים כבדים, ממש כמו פעם. זה ריתק גם את אמיתי:

IMG_20151008_095042

נתנו לזה להתייבש יומיים-שלושה (סתם כי היינו עסוקים, גם יום אחד יספיק בהחלט) ואחר כך ניגשנו למלאכה. יש מיליון רעיונות נהדרים ליצירה עם עלי שלכת, בפינטרסט ובכלל. אני בחרתי רעיון אחד, יעלה בחרה רעיון אחד והתחלנו לעבוד. כמובן שיעלה רצתה קודם כל לסדר את העלים:

IMG_20151010_105941

כדי לייעל את העבודה, בסיום הסידור שלה העברנו אותם, בסידור חדש (כמובן שגם אותו היא תכננה), למגש עץ:

IMG_20151010_110643

כשהמרכיב העיקרי היה מוכן, ניגשנו לאביזרים המשלימים. בהשראת הקולאז' הימי שלנו, שהוכתר כאחת מפעילויות השנה בביתנו, גם הפעם השתמשנו בטפש שקוף. גזרתי יריעה גדולה של טפט, קיפלתי לשניים ועל הנייר שמגן על הטפט ציירתי ביד חופשית ענן:

IMG_20151010_104435

גזרתי שני עננים, קילפתי בזהירות את הנייר מאחד מהם והדבקתי לריצפה, כשהצד הדביק כלפי מעלה (באמצעות איזולרבנד צבעוני בצבעים מתאימים, סתם כדי להוסיף לאווירה. סלוטייפ רגיל בהחלט יעשה את העבודה). יעלה גזרה את חתיכות הסלוטייפ בעצמה, תרגול גזירה על הדרך:

IMG_20151010_111716

והתחלנו לפזר באקראיות את העלים:

IMG_20151010_112442

השלב הבא, היה, כצפוי, הלהיט הגדול. נצנצים. אין דבר יותר מלהיב מנצנצים, לא משנה בן כמה אתה, לא משנה מה המגדר שלך, לא משנה כמה אתה אוהב יצירה- נצנצים זה קסם. אז הוצאנו נצנצים בצבעים תואמים והילדים פיזרו ופיזרו ופיזרו:

IMG_20151010_112630

השלב הבא דורש הרבה ריכוז ועדינות ולכן לא יכולתי לצלם אותו. כשיעלה הודיעה שהיצירה מוכנה, הגיע הזמן לקלף את הנייר מעל ענן הטפט השני שהכינונו מראש- לקלף קצת ולהצמיד למקום הזהה לו בענן המקושט, לשטח ולהוציא בועות אוויר ולהמשיך לקלף, עד שכל הענן המקושט מכוסה בענן הנקי, ונוצר לו ענן-עלים מנויילן ומוגן. כמובן שכזאת יצירת פאר ראוייה להיתלות בסלון כמרכז הדקורציה הסתווית, ולכן יש צורך בחוט תלייה:

IMG_20151010_115317

הוצאתי ערימת חוטי צמר יפיפייה שקיבלנו במתנה מסבתא, בררנו את הצבעים הסתוויים ומהם יעלה בחרה חוט תלייה:

IMG_20151010_121450

וככה זה נראה קצת אח"כ תלוי בסלון שלנו. התמונה צולמה בכוונה בחושך, אבל את הענן תלינו על החלון הגדול בסלון שלנו, וגם מבעד לווילון הלבן, האור עובר דרך העלים והנצנצים וזה נראה פשוט נהדר:

IMG_20151010_225200

כאמור, גם יעלה בחרה מבין הרעיונות הרבים בפינטרסט את הקישוט שלה. היא בחרה משהו זריז וממש פשוט להכנה. כל מה שצריך אלו עלים יבשים, חוט ומחורר. אנחנו השתמשנו בחוט הצמר הכתום (באמת שיעלה בחרה בו ולא אני) ובקרופ א-דייל שלי, שהוא מחורר ייעודי ליצירה. גם מחורר משרדי פשוט יעשה את העבודה. חוררנו את העלים שיעלה בחרה והיא השחילה אותם לפי הסדר שקבעה:

IMG_20151010_120801

את השרשרת היפה שנוצרה תלינו במיקום מרכזי בסלון והיא לחלוטין משתלבת עם המדבקה הסמוכה ויוצרת את האווירה המתאימה לעונה:

IMG_20151010_161441

יעלה התלהבה מהאיזולרבנד הצבעוני (תכלס צודקת, זה מגניב) והתחילה ליצור עוד קישוט מהשאריות. יצא ממש מגניב, נראה לי כמו טיפות של שלכת. נהדר:

IMG_20151010_121310

בינתיים, הצטברו לי עוד פעילויות עלים שממש מתחשק לי לנסות, והיום לקחנו מהספרייה ספר מעורר השראה בנושא הסתיו, ובכלל, אפילו עם החום הזה שחזר לו, אווירת הסתיו פה בהחלט עושה טוב למוזה שלי. אחרי כל החלטות השנה החדשה של החגים, מגיעה תקופת יום ההולדת שלי עם ההתרגשות שלה, ועם הרצון לקיים קצת דברים שהבטחתי לעצמי. הלוואי ואצליח! מאחלת לכולנו שבוע שקט שקט שקט. שנוכל לדבר רק על הסתיו.

אוספים סתיו

מרגישים סתיו- אוצרות מהטבע וקופסה תחושתית

זהו. אחרי החגים כבר ממש ממש, באמת, כאן. קצת כמו קסם, היום קמנו בבוקר והכל היה רגיל. כל אחד חזר למקומו, וגם אצלנו, שלכאורה אף פעם לא נמצאים בשגרה, הכל חזר לשגרה. כל התוכניות ל"אחרי החגים" מתחילות לרקום עור וגידים, וכל זה בתפאורה מושלמת- סתיו. כמה שאני אוהבת את הסתיו. עונת יום ההולדת שלי, העונה שמבשרת את בואו של החורף, אהוב ליבי. כמובן שהסתיו לא נצמד ללוח השנה. התחלנו לצוד אותו בשנייה שהוא הציץ מעבר לפינה. לאט לאט, הסימנים הקיפו אותנו, כשבכל טיול יעלה מונה את הסימנים שכבר הספקנו לאתר: חצבים היו הראשונים (כמו הסנוניות, רק הפוך :), אחריהם להקות של חסידות, בלוטים, אגוזים, עלים נושרים…אוצר אחרי אוצר התמלא מגש הטבע שלנו בסימנים משמחים:

IMG_20151005_144517

למרות העומס, ניסינו לשמור על איזשהו סדר, ולמיין את הממצאים לקבוצות- עלים וענפים, תרמילים וזרעים, אגוזים ובלוטים, אצטרובלים:

IMG_20151005_144543

כמובן ששיחקנו לא מעט עם הממצאים:

IMG_20151005_144529

אחרי שהיינו לגמרי בטוחים שהוא כבר כאן, הגיע הזמן לקבלת פנים חמה (או שמא קרירה). כידוע, אנחנו נוהגים לקבל פנים באמצעות משחקים תחושתיים. כהרגלנו, ראשונה בתור- הקופסה. הפעם הבסיס לקופסה דווקא היה קלי קלות, כשכבר לפני כמה שבועות נתקלתי בכלבו במוצר "חדש" (אוהבת את ה"חידושים" האלו):

IMG_20150924_102136

פתיתי קוסקוס בשלושה צבעים. קודם כל, עוד לא השתמשנו בפתיתים לא מבושלים כבסיסי לקופסה תחושתית (בפתיתים מבושלים דווקא כן), דבר שני- הם עונים על כל התנאים (קטנים ונעימים לתחושה, ניתנים למזיגה, איסוף וכל השאר, זמינים וזולים) ואחרון חביב- הם מתאימים בדיוק בצבעים! אז מילאנו מיכל פלסטיק גדול בשתי חבילות של פתיתים:

IMG_20150924_102213

אני אוהבת את הרגע הזה, החשש הראשוני של- לגעת או לא לגעת:

IMG_20150924_102250

וכמה שניות אחריו ההבנה שלגעת, לגמרי לגעת:

IMG_20150924_103017

מה שנקרא "מכף רגל ועד ראש", אבל מילולית:

IMG_20150924_103026

אני תמיד נותנת זמן להיכרות ולמשחק עם הבסיס ככה כמו שהוא, בלי תוספות. הפעם אמיתי לא הספיק להצטרף אלינו לשלב הזה, כי יעלה הייתה נלהבת להמשיך. הוספנו כמה כלים מתאימים באווירה ובצבעים:

IMG_20150924_105828

שניות אחר כך הם התמלאו, נמזגו, נשפכו, הועברו ושוחקו היטב:

IMG_20150924_105233

אחרי הפסקה וכעבור כמה שעות, חזרנו לשלב הבא- האביזרים (תמיד מתחילים מהבסיס, אחר כך מחליטים מה מתאים הפעם- קודם כלים או אביזרים). לצורך השלב הזה שלפנו את שקית הסתיו שלנו מהשנה שעברה:

IMG_20150924_102420

כמו בשנה שעברה, גם השנה יעלה התלהבה להפליא ממדבקות הסול הסתוויות הללו, ועשתה איתן את הדבר האהוב עליה- סידרה בשורות:

IMG_20150924_102641

אחרי שהשורות היו מספיק ישרות, שיחקנו ב"רוח סתיו" ופיזרנו את המדבקות שוב ושוב (תרגילי נשיפה מצויינים לתפקודים אורו-מוטוריים, אז בכלל הרווחנו):

IMG_20150924_105514

מידי פעם אנחנו מוסיפים עוד אביזרים לקופסה- ממצאים ממגש הסתיו שלנו (מי מפלאי הטבע מתאים לשמש ככף? ככוס? לערבוב? למזיגה? כמשפך? יופי של תרגיל דמיון), אבנים מנצנצות בצבעים מתאימים (אחד התחביבים האחרונים של אמיתי) ועוד הפתעות. כמה כיף זה קופסאות תחושתיות! כמו בראש השנה, גם כאן מדובר בקופסה שאנחנו מכינים בפעם השנייה וזה אפילו יותר כיף…מוזמנים להיזכר ולשאוב רעיונות גם מהקופסה של השנה שעברה.

כמובן שאחרי הקופסה התחושתית מגיע תורו של הבצק, וכמה כיף עשינו עם זה הפעם…כל זאת ועוד ברשומה הבאה :) שתהיה לכולנו חזרה הכי נעימה שאפשר לשגרה!

ביום סערה

ספרי סתיו ובילוי בספריה

הרשומה הזו מתאימה להפליא למזג האוויר החורפי שבחוץ, למרות שאם שואלים את יעלה- היא מתאימה לכל יום בשנה. כי אם חם מידי, או קר מידי, ואפילו כשממש נעים, אחד ממקומות הבילוי המועדפים על יעלה הוא ללא ספק- הספרייה. אנחנו פוקדות באופן די קבוע שתי ספריות- את ספריית הילדים של הקיבוץ (אותה הקימה סבתא של בח"ל, כבוד!) ואת הספרייה הסמוכה בכפר תבור.

אפשרויות הבילוי בספרייה מבחינת יעלה הן אינסופיות- אפשר לצייר על השולחן הענק (כאן בביקורו הראשון של אבא בספרייה מזה זמן רב), ותוך כדי לצפות בעניין בילדים האחרים שמציירים, משחקים ומדברים מסביב:

P1050583

אפשר למצוא חברים טובים שמוכנים להקריא סיפורים:

SAMSUNG

אפשר להיות מרותקים בשעות סיפור תיאטרליות (התמונה הזו מהספרייה בכפר תבור, שם היינו בשעת סיפור מוזיקלית נהדרת):

SAMSUNG

אפשר לשחק עם חברים ואפילו (בשקט בשקט, במקומות מסויימים, בזמנים מסויימים), לאכול יחד (התמונה צולמה במפגש חינוך ביתי בספרייה בכפר תבור):

P1050926

אפשר ללמוד לשחק במשחקים חדשים (כאן גיליתי להפתעתי שיעלה מצליחה להרכיב דומינו "אמיתי" לגמרי לבד. היא גילתה ככה גם משחקי הרכבה של מילים מחולקות להברות ואפילו את המשחק הנפלא "שעת שיא"):

SAMSUNG

ומכיוון שגם בדרך לספרייה אי אפשר להימנע מאווירת הסתיו:

SAMSUNG

אנחנו כבר כמה שבועות עמוק בספרי סתיו. כמובן שיש ספרי סתיו/חורף קלאסיים שעברו בביתנו (למשל "המטריה הגדולה של אבא"/לוין קיפניס), אבל יש כמה קצת פחות מוכרים שרציתי להמליץ עליהם בחום, כאלו שעברו את "מבחן יעלה" (בת 2.9). הראשון הוא יחסית מוכר, אבל מסתבר שרק באוכלוסיות מסויימות, אז- שלולי:

שלולי

סיפור מתוק מתוק על ילד שמוצא חבר בשלולית. הופך כל טיול שלוליות למשחק מרתק ומלא צחוק!

השני- סדרת "ברלה, ברלה". מהספרייה לקחנו את הספר הזה:

ברלה ברלה

היכרות אינטימית ומשעשעת עם אחת מהחיות הכי חשובות בסתיו הישראלי. לא ספרי מופת, אבל בהחלט כתוב כיפי והלהיב מאוד את יעלה במשך תקופה ארוכה.

ספר שהפתיע אותי וזכה אצלנו להצלחה ממש גדולה "זה קרה ביום סערה". ספר פחות מוכר יחסית של הסופרת המאוד מוכרת מרים רות. מאוד עזר ליעלה להתמודד עם המאפיינים של ימי הסערה המשוגעים של הסתיו:

זה קרה ביום סערה

אחרון חביב ברשימה הוא ספר של סופר שאישית לא שמעתי עליו בחיים, אבל מסתבר שהוא סופר ילדים פורה ומוצלח. קוראים לו אקי שביט ולספר הנהדר קוראים "מעשה בענן שלא רצה להיות קטן". מאוד עזר לי לענות לשאלות של יעלה על הגשם (למה עכשיו יש גשם? למה עכשיו הפסיק הגשם? מתי יהיה עוד גשם? למה עכשיו אין עננים? למה עכשיו העננים קטנים? למה עכשיו הענן אפור?):

מעשה בענן

לקחנו עוד ספר שלצערי לא הצלחתי למצוא תמונה שלו ואני אפילו לא זוכרת את כל פרטיו. יעלה, כמו רוב הילדים, מפחדת מאוד מאוד מברקים ובעיקר מרעמים. היא כל כך נבהלה מהמפגש הראשון שלה איתם העונה, שהיא העבירה את השיר "ברקים ורעמים" בכל פעם שהגיע (בדיסק שירי העונות הנהדר שלנו שסיפרתי עליו כבר). בח"ל, שהוא איש חכם, מאוד מאמין בטיפול בהצפה- אם יעלה מפחדת ממשהו אנחנו משתדלים לחשוף אותה אליו כמה שיותר, בסביבה מבוקרת. אז הוא הראה לה המון סרטונים ביו טיוב על סופות ברקים ורעמים, וגם לקחנו מהספרייה ספר מדעי לילדים שמסביר בשפה ברורה ופשוטה מהם ברקים ורעמים ואיך הם נוצרים. זה היה קצת גדול על יעלה, אז בחרתי רק קטעים נבחרים (נניח את הפרק על הסכנות שבברקים – סיננתי) ובתחושה שלי זה עזר לה מאוד. היא (כמו ההורים שלה) ילדה מאוד רציונלית ולהבין איך דברים עובדים עוזר לה להתמודד עם זה. כמובן שזה עדיין לא אומר שהיא מוכנה להיות בחדר אחר בזמן שיורד גשם, אבל רמת החרדה ירדה משמעותית.

גם אני מוצאת לי מציאות בזמן הספרייה שלנו. למשל את הספר "פעוטים פועלים ומתנסים (בארגז גרוטאות ובתיבות פעילות)" של מלכה האס, מלכת החינוך הקיבוצי (מבטיחה לספר על הספר הזה פעם. פנינה אמיתית), או הסדרה "מלאכת יד" של בתיה עוזיאל המיתולוגית, שמציעה רעיונות נפלאים ליצירה ומתחרה גם היום בנפלאות הפינטרסט.

בקיצור, אם אתם מחפשים בילוי לבקרים או לאחר-צהריימים גשומים, נסו לבקר עם הילדים בספרייה הקרובה לביתכם. לא תאמינו כמה כיף אפשר למצוא שם. ולפעמים לא חייבים את כל הבלאגן שמסביב (הצגות, ציורים, משחקים)- מספיק להתחבק עם אבאמא, לבחור ספר שההורים אהבו כשהיו קטנים ולקרוא יחד. הנאה מובטחת!

ומכיוון שאני ממש רוצה לסיים עם רשומות הסתיו כדי לפנות מקום לרשומות חנוכה שמתחילות להתרקם אצלנו, עוד כמה חוויות סתוויות מחוץ לספריה (אמנם אנחנו תולעות ספרים, אבל גם נהנות מדברים אחרים…). טיול סתווי בתוך הפריחה המקסימה שמתחילה:

SAMSUNG
בחינת כל הבגדים החורפיים החדשים והמגניבים שמצאנו בארון (את הסוודר הזה אחותי קנתה ליעלה בטיול שלה בדרום אמריקה. אם אתן זוכרות מהרשומה שעברה, היא חזרה כשיעלה הייתה בערך בת חודש, ועכשיו הסוודר מתאים לה :). יש לנו המון בגדים יד שנייה, אז אנחנו תמיד מוצאות עוד הפתעות:
SAMSUNG

 

טיולי בוץ ושלוליות עם חברות:

SAMSUNG

איסוף כל עלי השלכת מהגינה של סבתא לתוך מריצה:

SAMSUNGאני חייבת להודות שהשנה אני נהנית מהסתיו כמו שלא נהניתי ממנו אף שנה. מאז שאני הייתי בגן לא ייחסתי כל כך הרבה חשיבות לעונה הקצרה הזו, והשנה גיליתי שהיא מלאה כיף, עניין ולמידה.

זה הזמן להנות מימי הסערה הצפויים לנו, רגע לפני שהחורף הרשמי נכנס לחיינו בשמחה ובצהלה (לפחות אצלי…זו ללא ספק העונה הכי הכי אהובה!). תהנו

תבליני הסתיו

בצק תבלינים

כן, כן, הוא עדיין כאן, הסתיו. נעים ומשוגע ומבלבל ומציע שפע של רעיונות ליצירה. במסגרת נסיונות הבצק שלנו הכנו גם גרסת בצק סתווית. פינטרסט, כרגיל, מציע המון מתכונים לבצק משחק סתווי. סיננו את אלו עם הדלעות (כי זה לא קשור) ואת אלו עם התפוחים (כי כבר עשינו בראש השנה) ומבין האופציות שנותרו בחרנו בבצק תבלינים (קישור לפוסט המקורי ממנו לקחתי את הרעיון, תיכף יהיה פה מתכון). הוא היה פשוט להכנה יחסית והתמונות מעוררות חשק. אין ספק שצורת ההגשה של הרעיונות בפינטרסט קובעת את הסיכוי שלהם להצליח…אז התלהבתי בעיקר מהצבעים היפים, ורתמתי את יעלה להתלהבותי.

אספנו מכל רחבי הבית את המצרכים הדרושים, סידרנו על השיש:

P1050421

וניגשנו למלאכת ההכנה. בקערת פלסטיק די גדולה ערבבנו:

2 כוסות קמח

1 כוס מלח

2 כפות קרם טרטר– *המושג הזה הפחיד אותי, אבל חזר בעוד ועוד מתכוני בצק, אז ביררתי במה מדובר- מדובר באבקה, שקשורה איכשהו בתהליך שלא לגמרי הבנתי ליין, אבל אין בה אלכוהול. קונים אותה בחנויות אפייה (ואם אני מצאתי בקלות בחור הנידח בו אני גרה, כל אחד יכול)- החבילה הקטנה שבתמונה עלתה לי 19 ש"ח. לא יודעת אם זה מחיר טוב או לא, אבל ההיצע פה לא גדול

מערבבים היטב ומחלקים ל-4 קעריות קטנות. לכל אחת מהקערות מוסיפים אחד מהתבלינים. אנחנו כמעט נצמדנו למתכון: קערית עם קינמון קערית עם אגוז מוסקט, קערית עם ציפורן ובקערית הרביעית שינינו- מכיוון שג'ינג'ר לא נכנס אליי הביתה מאז שניסו למכור לי אותו כתרופת סבתא נגד הקאות בהריון של יעלה, החלפנו אותו בכמון, שהוא ללא ספק ה-תבלין החורפי שלנו. תרגישו חופשי לגוון ולהחליף לפי התבלינים שיש בבית..מוסיפים קצת מכל תבלין, עד שהריח מורגש, מריחים, מתארים, חוקרים, מערבבים היטב ואז- מוסיפים לכל קערית 1/2 כף שמן.

בכוסות (עדיף חד"פ, אבל לא חובה) מערבבים צבע עם קצת מים. אנחנו השתמשנו בצבע אקרילי בארבעה גוונים שונים, הוא נותן גוון יחסית בהיר. צבע מאכל ג'ל כנראה ייתן את הגוון הכי יפה אבל- הבצק שנוצר אח"כ ילכלך את הידיים, קחו בחשבון. אני מתכננת לנסות גם עם גואש, כי זה יותר זול ולדעתי ייתן אפקט מאוד דומה. במתכון המקורי היא מדברת על כוס וחצי מים רתוחים לכל הכמות, אנחנו השתמשנו בפחות מכוס מים רותחים מחולקת ל-4 כוסות צבע. ככה זה נראה לפני הוספת הנוזלים:

P1050420

גם בגזרת הצבעים נצמדנו למתכון, אין ספק שזה שילוב צבעים סתווי להפליא. אגב, במתכון היא משתמשת בצבעי טמפרה. שמעתי עליהם, אבל לא יודעת פרטים:

P1050424

כמה זה יפה כשזה מעורבב עם מים בכוסות:

P1050425

את הבצק המוכן שמנו במגש יפה (זוכרות? תצוגה זה בערך 50% מהעבודה…גם כשמציגים את הפעילות לילדים. האמריקאיות קוראות לזה invitation to play, זה לא נראה ככה?). את המגש רכשנו בחנות החד פעמי הקרובה לביתנו. יש לנו המון אוצרות משם. כמובן שאנחנו לא משתמשים בהם רק פעם אחת:

P1050427

בהתלהבות רבה עברנו עם הבצק המוכן לחדר המשחקים והושבנו אותו ליד הקופסה התחושתית הסתווית שלנו:

P1050428

מכאן, כמובן, השמיים הם הגבול. חלק מהרעיונות אני הצעתי ליעלה, חלק היא הציעה לי. למשל שתלנו עץ מענף, עם צמרת מבלוט, הטבענו צורות סול של עלים יבשים:

P1050430

יעלה התלהבה מהצבעים השונים ושילבה בינהם:

P1050442

היא יצרה קערות דקורטיביות נהדרות להגיש עליהן פסטה, לסעודה:

P1050453

יצרנו הדפסים שונים ומשונים- הצהוב (בריח כמון) נוצר מגלגול של אצטרובל, הוורוד (בריח קינמון) נוצר דווקא ממקלות הציפורן, הכתום (בריח ציפורן) נוצר מהפתח של הפסטה ונראה ממש כמו עלים והחום (בריח אגוז מוסקט) נוצר מגלגול של הפסטה לרוחבה:

P1050460

מהשילובים יצרנו עוד עץ:

P1050469

יעלה המשיכה ללוש, לבחוש, להריח ולערבב:

P1050470

אין דבר שהיא אוהבת יותר מלהכין סעודות בכאילו. אני חושבת שמשהו כמו 40% מהזמן שלה עוסק בזה בדרך זו או אחרת:

P1050475

כמובן שהיא לא שוכחת לשתף גם את אמיתי בארוחה, שלא יהיה רעב חלילה:

P1050479

הבצק יוצא ממש נעים, נשמר ממש לא רע בשקית אטומה בטמפרטורת החדר, מאפשר התנסות ממש רב חושית ופשוט הצלחה! הוא ממשיך לככב אצלנו, יחד עם עוד פעילויות סתוויות. בשקט בשקט התחלתי כבר להתכונן לחנוכה ולעוד אירועים מעניינים בסביבתו. מזל שיש ערבי יצירה. השבוע נפגשנו לראשונה במסגרת של "מועדון יוצרות גליל-עמקים" (עוד יסופר בהרחבה) ומחר ניפגש במסגרת "כבר-לא-מועדון-02", עם פליטות המועדון הירושלמי, שלמרות המרחק הגיאוגרפי, עדיין הכי נהנות ליצור יחד. אין "בוסט" טוב למוזה כמו ערב יצירה עם בנות מוכשרות. בגן הביתי שלנו ניצלנו את הימים הנעימים האלו להמון המון בילויים בחוץ. איכשהו יצא לנו שבוע ממש עמוס בטיולים וסיבובים, ממש כיף! זה כמובן לא אומר שאין לנו מה לספר בגזרת הפעילויות היצירתיות..

מנצלת את הפוסט רק כדי להזכיר שנותרו ימים ממש אחרונים להשתתפות באתגר "סימני דרך" החודשי שלי, עם השראה נפלאה. היצירה יכולה להיות מכל תחום שהוא, אפילו הצעה לפעילות חדשה בגן שלנו :)

 

מרגישים את הסתיו

קודם כל אני רוצה להגיד המון תודה לצרויה המוכשרת להפליא שאחראית לעיצוב החדש של הבלוג החדש…מה דעתכן?! בעיני הוא פשוט…בדיוק! תודה רבה יקרה! ועכשיו לענייננו הפעם-

קופסה סנסורית סתווית

כמו שסיפרתי ברשומה הקודמת- אחרי שערכנו היכרות ראשונית עם הסתיו ועם מאפייניו, עברנו להיכרות מעמיקה יותר, היכרות חושית. השתמשנו שוב בטריק המופלא- קופסה סנסורית. נראה לי שזה באמת ממכר, אחרי שמנסים פעם אחת, חייבים לשלב את זה בכל נושא. אני זוכרת שהבטחתי פוסט רקע מעמיק בנושא, אבל בנתיים יש לי כל כך הרבה פוסטים עם פעילויות שאני לא מצליחה להגיע לזה..אבל זה בדרך, מבטיחה.

את ההכנה של קופסת הסתיו שלנו התחלנו דווקא בפירוק הקופסה הקודמת- קופסת ראש השנה. פירוק הקופסה מהווה תירגול מוטורי פשוט נהדר. אחרי שאספנו את כל החפצים הגדולים (ואיפסנו בשקית שאיפסנו בארגז החגים שלנו, עד לשנה הבאה), התחלנו לדוג את דגיגי-המחק הקטנים ששחו בים התירס:

P1050034

את התירס עצמו העברנו גם כן לשקית לשימוש סנסורי חוזר. את ההעברה ביצענו באמצעות כוס מדידה ומשפך. הרבה מהפעילויות שאנחנו עושות יחד מבוססות על גישת מונטסורי (עוד פוסט רקע שעוד יגיע בעתיד :), והעברה דוגמת זו היא אחת המיומנויות הבסיסיות בשיטה. מעבר לתיאוריה, זה פשוט כיף. יעלה מה שנקרא "עפה על זה":

P1050038

עכשיו הייתה לנו קופסה פנויה (קופסה שקופה, עמוקה מספיק בשביל שהאביזרים לא יגלשו בקלות מידי החוצה ורדודה מספיק בשביל שיעלה תוכל בקלות להגיע עד לקרקעית שלה כשהיא יושבת. גדולה, אבל לא מספיק…מתכננת לקנות אחת גדולה יותר בקרוב, למרות שבמושגים של איחסון, היא נפלאה) והתפנינו להכין את המרכיבים. לסתיו הישראלי שלנו יש כמה מאפיינים שקשה מאוד להכניס לקופסה, ולא הצלחתי למצוא דגם מוקטן שלהם- חצב, נחליאלי וחסידות (או באופן כללי נדידת ציפורים, אבל זה מופשט מידי, ובאזורנו יש המון חסידות). יכולנו לקנות דגמי קרטון בחנות הציוד לגני ילדים הקרובה לביתנו (והנפלאה!), אבל במקום זה נעזרנו במדפסת האיכותית של סבא ויצרנו כרטיסיות משלנו. בחרנו בריסטולים בצבעי הסתיו (נעזרנו במדבקות הסול מהפוסט הקודם ויעלה חיפשה בריסטולים בגוונים תואמים). יעלה גזרה קצת (ממש בתחילת תרגולי הגזירה שלה) ואני את כל היתר. את הדבק היא מרחה לגמרי בעצמה:

P1050121

והיו לנו שלוש כרטיסיות לתפארת. הנחנו אותן על המצע שבחרנו לקופסה הפעם- פסטה מקמח מלא (בחרתי דווקא בזו פשוט כי הייתה במבצע וממש ממש זולה, אבל זה יצא טוב כי ש לה גוון כהה יותר מפסטה רגילה, ממש סתווי). ההשראה לשימוש דווקא בפסטה הגיעה מכאן, מאוד אהבתי את האפקט שזה נתן:

P1050128

לאט לאט התחלנו למלא את הקופסה באוצרות מהמגש שלנו ובמדבקות סול נבחרות (קשה לצלם בסתיו, קשה…):

P1050142

חבילה אחת של פסטה הספיקה ליצור עומק יפה ואווירה סתווית:

P1050149

כתבתי בפוסט הקודם שעסק בקופסאות סנסוריות שאני אוהבת לשלב חומרים שמאפשרים כיוונים שונים למשחק, כאלו שאני חושבת עליהם מראש. יעלה תמיד מוסיפה עוד. הפעם המצע, הפסטה, מאפשר מיליון משחקים, למשל השחלה:

P1050154

עם הזמן נוספו עוד דברים לקופסה-מנקי מקטרות בצבעים תואמים להשחלה, עננים מלבד שכרמל הנפלאה הכינה לי פעם במתנה, אטבים קטנים בצבעים מתאימים לכרטיסים ועוד:

P1050161

בנתיים הקופסה (כמו קודמותיה) זוכה אצלנו להצלחה כבירה ומשתלבת כמעט בכל משחק- בכלי תחבורה (כיכבו אצלנו לאחרונה לרגל שיפוץ החנייה שליד הבית שלנו- עקבנו אחרי כל השלבים במציאות ואז יעלה ביצעה את אותם שלבים בבית), בבצק, בקופסת האוכל וגם סתם לבד.

כמובן שזה לא סוף הפעילויות הסתוויות שלנו, המשך עוד יבוא…

עד אז אני מאחלת לכולנו סופשבוע סתווי, קריר, מהנה ויצירתי!

סתיו ישראלי

מכירים את הסתיו

אחרי שאת הפעילויות של ראש השנה העליתי לבלוג באיחור לא אופנתי בעליל שהבטיח את חוסר היכולת ליישם אותן השנה יחד עם הסיכוי הסביר שישכחו עד השנה הבאה, החלטתי שעם פעילויות הסתיו אני לא מחכה, ומכה בברזל בעודו, ובכן…קריר. למרות שהתחלנו לגעת בנושא הסתיו עוד לפני ראש השנה, עיקר העיסוק נעשה בימים אלה, שמזג האוויר באמת משתגע וזה הזמן להתחיל להסביר לילדים מה בדיוק הולך כאן בחוץ.

מכיוון שהרבה מאוד מהרעיונות שלי לפעיליות נשאבים מהפינטרסט אהובי, התמודדתי עם דילמה הרת גורל- מה זה בעצם סתיו ישראלי? השלכת שלנו הרבה פחות צבעונית מזו של פינטרסט, דלעות כמעט לא מופיעות פה על המדפים, תפוחים יש כל השנה וקינמון…האמת שלא ברור לי איך הוא קשור לסתיו גם שם, בנכר.

כדי לפתור את הדילמה הרת הגורל, פשוט יצאנו החוצה, והתחלנו לאסוף דברים שונים, מעניינים, סתוויים. יצרנו לנו מגש סתיו:

P1050130

מצאנו אצטרובל גדול ואיצטרובל תינוק, מצאנו עלים יבשים בשלל צורות וגוונים, מצאנו שלל אגוזים, מצאנו המון המון סוגי בלוטים:

P1050135

הוספנו גם שבלול וסנאי מעץ, למרות שהסנאי לא לגמרי קשור ובטח לא ישראלי, יעלה התעקשה עליו. המגש שלנו היה דרך נהדרת להכרות עם הנושא, המאפיינים, המושגים הבלתי מוכרים האלו של סתיו. תוך כדי ההכנה של המגש התחלנו להחליף את הדיסק הקבוע שלנו "100 שירים ראשונים" בדיסק נהדר של שירי סתיו שקנינו (בעצם ארבעה דיסקים שונים של שירי עונות, לא שירי ילדים, אלא פשוט שירים, נהדרים וכיפיים).

עכשיו כבר היינו מוכנות לפעילות סתוית של ממש. פתחנו חבילת מדבקות סול שקנינו במיוחד לרגל הסתיו בחנות היצירה הקרובה לביתנו:

P1050052

מגוון של עלי שלכת בגוונים שונים, בצורות שונות ובמגוונים שונים, וגם בלוטים, והלהיט המרכזי- מטאטאים. יעלה מיד התחילה לטאטא את הבית, נשבעת! לאט אלט התחלנו למיין את הצורות- קודם כל רק לפי הצורה. את המטאטאים היא סידרה בצורת שמש, בהשראת הספר "ברלה, ברלה, איזה בלגן", שכיכב אצלנו בבית כחלק מההכנה לקראת הסתיו:

P1050059

המשכנו למיין את הצורות לפי קריטריונים שונים- כל אחת בחרה צבע ואספה את כל החלקים המתאימים, אחר כך חילקנו- לבובה קטנה נתנו לאכול בלוטים קטנים ולבובה גדולה בלוטים גדולים ועוד כלמיני פעילויות מיון שכאלו. כמובן שלא הכל בבת אחת, לא הכל באותו יום, כל פעם קצת. את הצורות הממוינות איחסנו על המדף שלנו בתבנית קאפקייק ממתכת- כלי שימושי להפליא לכל פעולות המיון באשר הן:

P1050061

כשהנחנו את שני המגשים אחד ליד השני שמנו לב שיש לנו עלים ממש ממש דומים:

P1050136

אחרי כל פעולות ההכנה האלו היינו מוכנות לגולת הכותרת של ההכנות- הקופסה הסנסורית הסתווית שלנו. אבל זה כבר יהיה בפוסט הבא, כי אמרנו פוסטים קצרים, לא?