5 מחשבות על הורות ביום האישה

כשיעלה הייתה קטנה, סירבתי לקנות לה בגדים וורודים. קודם כל, אני לא מתה על וורוד, אבל מעבר לזה- כעסתי. כעסתי שלא הייתה לה, שלא הייתה לי, בחירה. עם השנים, היא כבר לא שואלת אותי מה ללבוש, אבל העניין הזה, של החוסר בבחירה, עדיין מעסיק אותי, בתור אמא שלה, ולא פחות מזה, בתור אמא של אח שלה.

לכאורה, אנחנו חיים בעולם שיוויוני. יש לנו זכות הצבעה, אפשרות ללמוד מה שאנחנו רוצות ולעסוק במה שאנחנו רוצות, יש לנו זכות להחליט על גופנו, לבחור לנו את בן הזוג, את אורח החיים, אם ללדת או לא ללדת. אבל בעצם, במיקרו, ביומיום, ברגעים הקטנים של האמהות, אנחנו עדיין רחוקות. כל כך הרבה נושאים ומחשבות עלו לי בעקבות הנושא הזה, ניסיתי לתמצת והגעתי לחמישה נושאים, מחשבות, הרהורים. רצף אסוציאציות של אמא לבת ולבן ביום האישה 2018.

  1. פורים: הבטחתי לדבר קצת על פורים. אז בערך מפורים שעבר, יעלה החליטה שבפורים, כמו בפורים, היא רוצה להגשים את חלום חייה, ולהתחפש לאמא. איך מתחפשים לאמא? היא תכננה להתחפש לאשה בהריון, ותוך כדי חגיגות פורים- ללדת את התינוקת ולהיות אמא שלה. בתוכנית הזו, אני הייתי אמורה להתחפש למיילדת. כמובן שאני התלהבתי איתה מהרעיון וכבר הייתה לנו תוכנית די ברורה וסדורה לביצוע. שבועיים לפני פורים, בילינו באחה"צ כיף של אמא ובת. בדרך לארוחת ערב זוגית מפנקת, עצרנו בחנות צעצועים לקנות מתנה לBFF של יעלה, שחוגגת יום הולדת שלושה ימים לפניה. כצפוי, עצרנו לשוטט בין מדפי התחפושות. פתאום יעלה נזכרה בתחפושת שהיא חלמה עליה בשנה שעברה- שוטרת.

המוכרת, כמובן, אמרה לה, שזו תחפושת של בנים, והפנתה אותה בשמחה לתחפושת המקבילה- זו עם החצאית והחולצה הצמודה. יעלה לא הסכימה איתה. היא רצתה להיות שוטרת של ממש, כמו בדמיון שלה. הסתבר ששוטר(ת) כזו חסרה במידה שלה. היא המשיכה לדפדף במתלה "של הבנים" וכשנתקלה בתחפושת של אסטרונאוט(ית) עיניה אורו. ליעלה יש מערכת יחסים סבוכה עם נושא האסטרונאוטים, ובכל זאת, וכנראה שדווקא בזכות זה, היא ננעלה. לא תכננו לקנות תחפושת, בטח לא אחת כזו יקרה. עשינו כמה סידורים ותכנונים, התחפושת הפכה למתנת יום הולדת מהדודים. בימים הראשונים שאחרי הרכישה, יעלה סיפרה לכולם שהיא מתחפשת לאסטרונאוט. ששאלתי אותה למה, היא ענתה שהיא לא מצליחה להגיד "אסטרונאוטית". היא התאמנה, וסיפרה בגאווה שהיא אסטרונאוטית. והיא אפילו לא הייתה היחידה.

2. אולימפיאדת החורף: בפברואר התקיימה בקוריאה אולימפיאדת "פיאונגצ'אנג 2018". אולימפיאדת הקיץ האחרונה, שהתקיימה בקיץ 2016, הייתה אחד האירועים המכוננים בחיי המשפחה שלנו. היא זכתה לסיקור נרחב פה בבלוג, היא הולידה את אהבתה של יעלה להתעמלות קרקע ולמדליות זהב והיא נחרטה עמוק עמוק בתודעה. בהתאם, גם אולימפיאדת החורף זכתה פה בבית להשתתפות פעילה. צפינו בתחרויות בענפי ספורט שלא ידענו על קיומם, למדנו חוקים, עקרונות ורעיונות. צפינו צמודים למפת העולם וסימנו את המדינות המשתתפות ואת דגליהן. ניסינו להבין מהמפה איפה נמצאות רוב המדינות שיש בהן הרבה שלג. הבדלנו בין תחרויות על שלג לבין תחרויות על קרח, ומה ההבדלים ביניהם ועוד המון שיעורים חשובים לחיים. בהתאם למוטיב הכללי, היינו עסוקים מאוד בהבחנה בין תחרויות הנשים לבין תחרויות הגברים. גילינו שלפעמים קשה לקבוע את סוג התחרות ממבט ראשון (כי מגדר זה לא רק אורך שיער). עסקנו הרבה בשאלה למה התחרויות נפרדות, וגילינו שאפילו בשחמט, הספורט הכי לא-פיזי שיש, התחרויות הן נפרדות. הנושא הזה העסיק אותנו המון, ובעקבותיו הכנו מצגת על "היכל התהילה של נשות האולימפיאדה הישראליות".

3. ספרים: ביום האישה בשנה שעברה, כתבתי רשומה על ספרי ילדים שהכוכבת בהם היא ילדה. הבקשה הזו הגיעה אז מיעלה. רגע לפני גיל 5, היא ביקשה לקרוא ספרים על ילדות כמוה, והיא לא מצאה. מאז זרמו קצת מים בנהר. המודעות שלי עלתה, ולשמחתי, גם של שאר העולם. הצטרפתי לקבוצת הפייסבוק הנהדרת "ספרות שווה" (ובעקבותיה גם לקבוצה "מנהיגותה-חינוך מודע מגדר"), ומדף הספרים שלנו התרחב לכיוונים מודעים יותר. בתקופה האחרונה כיכבה גם על המדפים שלנו סדרת "קטנות גדולות" המופלאה, בהוצאת צלטנר. התייחסתי אליה גם ברשומה הקודמת, אז באמת בקצרה- סדרת ספרים שמספרת על ילדותן והתבגרותן של נשים ששינו את העולם. הסדרה הזו היא ללא ספק המועדפת כרגע על יעלה.

הספר האהוב על אמיתי כרגע הוא "זוג" (ג'וליה דונדלסון/אקסל שפלר) ואפילו יותר מכך, הספר שאמיתי מכנה "זוג-ההמשכה", או בשמו הרשמי "זוג והרופאים המעופפים". ספר הרפתקאות שמכיל את מה שמעסיק אותו כרגע- אבירים, דרקונים, חרבות, מלכים, רשעים, כליאה והצלה. ספר שהגיבורה שלו היא אישה.

4. גיבורות על: אמיתי, ממש "לפי הספר", נמצא עמוק בתקופת גיבורי העל של ההתפתחות. לפני שהוא הגיע לשלב הזה, הצהרתי נגד מרצ'נדייז ומיסחור אביזרי היומיום בדמויות טלוויזיוניות נחותות. כמובן שהוא עימת אותי עם המציאות, בלי לרחם על מודעותי הצרכנית הדרוסה. לא סתם גיבורי העל הם גיבורי על. התפקיד שהם ממלאים עבורו כל כך משמעותי, עמוק וחשוב, שהתנגדות אליהם היא פשוט התנגדות אליו. אז הסכמתי להכניס אותם אליי הביתה- בבובות, בבגדים ובעוד אביזרים בלתי נחוצים ויותר-מידי-יקרים (אל דאגה, בלי הגזמה, אבל כנראה שזה כבר נושא אחר לגמרי שאולי מגיעה לו רשומה). הוא אוהב את כל גיבורי העל במידה משתנה, בכל יום גיבור אחר הוא המועדף והמנצח- בין ספיידרמן, באטמן וסופרמן, גם וונדר וומן וסופרגירל מככבבות באופן קבוע ברשימה. בין דמויות המשחק שמעסיקות אותו שעות, בת-עטלף (השם הכה-גאוני שהוא העניק בליי כוונה לגרסה הנשית של באטמן) היא האהובה. דמות הוונדרוומן מלגו, ישנה איתו ממש עכשיו במיטה (יחד עם ינשופונת מהתוכנית "כוח פיג'יי", עוד גיבורה אהובה). לשמחתי, הוא הגיע לשלב הזה ממש יחד עם גל גדות, ואני זכיתי לפנק אותו בנעלי בית הו-כה מושלמות, שעטפו את הרגליים הקטנות שלו בכוחות על כל החורף:

5. דוגמה אישית: להעביר מסרים זה נחמד, העצמה זה חשוב, אבל בסופו של דבר, כולנו יודעים ש- what you see is what you learn. כמה חודשים אחרי שיעלה נולדה, התחלתי עבודה חדשה. עבודת אמא מושלמת, במשרד החינוך. בתחום שאהבתי, עם הדרכה נהדרת, עם צוות נחמד, עם אתגר, סיפוק ומקום להתפתחות. חזרתי כל יום מוקדם, הספקתי לנוח ולאסוף את הילדה מהגן. לא עמדתי להתעשר, אבל בסך הכל "פיצחתי את הנוסחה". שש שנים אחר כך, אמא לשני ילדים, אני לא עובדת. אני "יושבת בבית ומגדלת את הילדים". בזמן שאבא שלהם עובד שעות ארוכות, אחראי על הפרנסה ובהתאם- נמצא פחות בבית. אם זו התמונה שהם רואים בבית, כמה השפעה יש לעובדה שאנחנו אומרים להם שאנחנו שווים? השאלה הזו מעסיקה אותי המון. הם רואים אותי גם עובדת ומתקנת, הם רואים את בח"ל גם מבשל ושוטף כלים, אבל האם יש להם מודל שיוויוני? כנראה שהתשובה היא לא, אבל, אם נחזור רגע לנושא איתו פתחנו- אני כן בטוחה שהם רואים וחווים את העובדה שלשנינו יש בחירה. לא בכל רגע ורגע. לשנינו יש רגעים בהם היינו מעדיפים להחליף תפקידים, או לפחות להתאזן. אבל שנינו עושים את מה שאנחנו אוהבים, שנינו בוחרים, משנים, מדייקים. שנינו נוכחים בחייהם ומראים להם, בלייב, שהכל אפשרי. שכל מה שתבחרי לעשות- מקובל. שתמיד תמיד, לכולנו, יש אפשרות לבחור.

הרבה מילים, הרבה מחשבות. וזה עוד בלי שנגעתי בכלל בנושא הצעצועים, בנושא החגים, בנושא הדמויות במרחב הציבורי, בנושא השפה, הדיבור והכתיבה ועוד המון המון נושאים. נושאים שמעסיקים אותי, בתור אמא לשני הילדים שלי, בתור אישה, במשך כל השנה. נושאים שלמשך יום אחד בשנה, יום האישה, מדוברים בקול רם ובראש חוצות. וזו הסיבה האמיתית בעיני שגם היום, שנדמה שהתקדמנו כל כך הרבה חשוב לעצור לרגע את השגרה, ולהקדיש מקום ליום האישה, שמבחינתי, לא עוסק בטיפוח, תפקידים, או אפילו העצמה, אלא יום שכל כולו מוקדש לבחירה.

שולחים נצנצים

בצק בצנצנת- משלוח מנות מנצנץ

אני אוהבת את פורים. מפתיע, נכון!? אז השנה וויתרתי על החלק הממש ממש כיף של הכנת התחפושות. וויתרתי על החלק הכיף של לחפש את הילדים ולהתחפש בעצמי. אפילו וויתרתי על אחוז נכבד מאוזני ההמן שאני אוכלת בפורים ממוצע (כי מן הסתם, זה לא רק החג האהוב עליי, אלא גם האוכל של חג האהוב עליי), אבל על משלוחי המנות לא יכולתי לוותר. התחלנו להכין אותם עוד לפני שהשפעת תקפה, וברגע שעמדתי שוב על הרגליים חזרתי לסיים את המשימה. היום כמעט סיימנו לחלק אותם, אז גם להם מגיעה רשומה.

צד אחד של משלוחי המנות שלנו התחיל את דרכו ככה:

7-IMG_20170312_162614

הצד השני של משלוחי המנות שלנו התחיל את דרכו ככה:2-IMG_20170312_115955

וקצת אחר כך שני הצדדים התחברו ונראו יחד:

5-IMG_20170312_140020

קטן, צנוע וממש ממש כיף. זה בדיוק המקום אליו כיוונו. היה לנו (כלומר, לי. לילדים יש דעות אחרות כשזה נוגע לממתקים, מפתיע) ברור שלא נחלק לחברים קופסה מלאה בממתקים. לא שזה רע (אנחנו תמיד שמחים לקבל כזו…ולהחריש באיזו פינה עד שהילדים הולכים לישון :), אבל חיפשתי משהו קצת אחר. שברתי את הראש כמה ימים, עד שהאסימון נפל. כל מה שהייתי צריכה לקנות בנוסף למה שכבר היה לנו בבית אלו הצנצנות (2.5 ש"ח הצנצנת, במקסטוק), ,וגם צלופן וסרט (למרות שיש לי מגוון סרטים, זה התאים לי יותר לתמונה שהייתה לי בראש). אז מה בעצם יש בצנצנת?!

8-IMG_20170312_162634

נצנצים. כמה נהדרים?! כבר הזכרתי שפורים הפך אצלנו להיות החג הרשמי של הנצנצים, אז עד הסוף. ועוד כמה שכבות של חומרים יבשים. כמה זה יפה במבט מהצד?

6-IMG_20170312_162553

רק צריך להוסיף את החומרים הרטובים ומה מקבלים?

4-IMG_20170312_140000

בצק משחק! שופכים הכל לקערה, מוסיפים עוד טיפטיפה ומקבלים בצק משחק אדום, מנצנץ ונעים למגע. כמה מגניב זה?!? רואים שהתלהבתי מהרעיון של עצמי :)?

9-IMG_20170312_163707

בצד השני של הפתקיות יש מתכון מאוייר מלא להכנת בצק מאפס (את המתכון המאוייר הכנתי כחלק ממתנה תחושתית נהדרת שהייתה הבסיס לרעיון הזה, ועליה עוד יסופר ברשומה מיוחדת שתוקדש למתנות התחושתיות הנפלאות שחילקנו בתקופה האחרונה). את ההוראות והמתכון ניילנתי, ויעלה קישטה במדבקות פורימיות במיוחד.

כשהתאוששתי מפורים המחלה שלי, מיד התייצבתי להשלים את מצוות החג החביבה עליי, כי זה לא באמת פורים עד שלא אפיתי לפחות מגש אחד של אזני המן משובחות:

3-IMG_20170312_135729משנה לשנה אני מספיקה לשכוח כמה הן טעימות…וזה הכל. ככה פשוט- צנצנת חומרים מנצנצת, אוזני המן ביתיות וטעימות והוראות הפעלה. מכל הלב ועם המון מחשבה ואהבה- משלוח מנות של שמחה:

1-IMG_20170312_164427

המשלוחים התקבלו בשמחה בקרב כל החברים והחברות של יעלה (ושלנו. אבל היא הייתה אחראית על רשימת המשלוחים) ואנחנו נהננו מאוד מאוד מההכנה. וזהו. בצער רב ובקיצור נמרץ ביחס לשנים קודמות, עכשיו נפרדים מפורים עד לשנה הבאה…

פורים שהיה

ונהפוכו- חולים וחוגגים בפורים

טוב. אז מסתבר שפורים שלנו לא התקדם ממש כמצופה. די רחוק מהמצופה, אפילו. ככה נראתה התחפושת של אמיתי לאורך רוב החג:

03-IMG_20170301_142059

ושלי נראתה אפילו גרוע יותר. את היום המרכזי שתוכנן לחגיגות, ביליתי בלי לזוז מהמיטה. את היום הנוסף של החגיגות, ביליתי עם יציאות קצרות כדי שהילדים יזכרו שיש להם אמא. ביום השלישי, כשחגיגת פורים, העדלאידע ומסיבת פורים היו מאחורינו, התחלתי אט אט להתאושש. בלשון המעטה, התבאסתי. ממש. אבל בין לבין (וגם לפני) העסקנו את עצמנו בעוד קצת פעילויות פורימיות חביבות. כשאנחנו נחנו, יעלה חקרה את החג:

05-IMG_20170307_092807

היא נהנתה מאוד ממשחק "דמיון ושוני" שהכנתי במסגרת הלימודים שלי לפני כמה (וכמה) שנים. אי אז, גרתי מקטלוג תחפושות זוגות-זוגות של תחפושות דומות, אבל קצת שונות. הדבקתי כל תמונה על קלף, ניילתי ואפילו הוספתי חותמת פורימית מאחורה. יש הרבה אפשרויות למשחק הבסיסי הזה. יעלה ואני שיחקנו סוג של משחק זכרון, וכשמצאנו זוג בדקנו למה התחפושות דומות ולמה הן שונות. עם גדולים יותר אפשר לשחק את זה עם קוביה, שקובעת כמה נקודות של דמיון או שוני צריך למצוא. אפשר להחליט שמתמקדים בכל תור רק בכיוון אחד (דומה/שונה), אפשר לסמן את ההבדלים (יעלה מאוד חובבת פעילויות כאלו לאחרונה) ועוד. כמובן שהכי כדאי להכין את המשחק יחד מההתחלה. כשאני הייתי עייפה מידי לשחק, היא העסיקה את עצמה נפלא עם ערכת יצירה קנויה וקלילה:

04-IMG_20170307_094420

ארגנתי לה גם ערכה ליצירת תחפושת אישית, אבל מפאת קוצר האנרגיות, הצגתי אותה ככה, בלי יותר מידי סידור או הכנה:

06-IMG_20170308_130219

יעלה לקחה את אוסף החומרים שליקטתי במקסטוק הקרוב לביתי למקום שלה, ויצרה תחפושות נהדרות, שונות לגמרי מהמחשבה הראשונה שהייתה לי בראש, ובגלל זה כל כך אהובות עליי:

10-IMG_20170311_164950

כמה גאוני הייצור הזה? מזכיר לי איזה אליל ראפ משנות התשעים:

11-IMG_20170311_164955

בין נובימול לנורופן, גם אמיתי הספיק לחגוג קצת באווירת פורים:

08-IMG_20170311_102820

מגש הבבושקה! אחד המגשים האהובים פה בבית, שחוזר ונעלם כל תקופה. הפעם שלפתי אותו כי אמיתי עסוק מאוד בענייני "הכי גדול, הכי קטן". ולמה דווקא בפורים? כי ביום הארצות שתכננו טרם הנפילה, תכננתי להתחפש לבבושקה רוסיה (וכן, כן, הנהדרת הזו על המגש היא מטריושקה). אפשר לראות שעם כל המסכנות שלו, היא בהחלט הצליחה לשמח אותו לשעה קלה. ולעזרתה בא:

09-IMG_20170311_111413

חוברת צביעת מים חמודה, זוג עיניים גדולות, וסביבן מגוון דמויות מצחיקות. מאוד פורימי, מאוד מרגיע ומאוד נוח. החוברות מגיעות עם טוש מים מיוחד (יש לנו שלוש חוברות שונות), אבל פה אמיתי מגוון עם מכחול וכוס מים. תחפושת קטנה תמיד עושה טוב גם לפעילות הכי שחוקה!

ומה לגבי תחפושות? בשלישי בערב הודעתי לבח"ל שחייבים כבר להסגר על עצמנו לקראת מסיבת פורים בנושא דיסני. ההחלטה נפלה, ברביעי בבוקר הספקתי לארגן את כל האביזרים הנדרשים לשנינו, וזהו. פה זה נגמר. כמה נהדרת הייתה התחפושת שלי…לעולם לא נדע, אבל של בח"ל באמת יצאה אדירה:

07-IMG_20170310_195947

וכמובן, כמובן, יעלה. שכמו תפוח אמיתי, לא נפלה רחוק מהעץ עליו צמחה, שפורים זה לגמרי גם החג שלה, ושלמרות האכזבה הצליחה להוציא את המיטב ולהנות מהחג שלה:

01-20170309_115017

את איפור הפנים היפיפה הזה היא קיבלה במפגש החנ"ב הפורימי מחברה יקרה, והוא השתלב נפלא בתחפושת שהיא תכננה ואבא עזר לה לארגן אחה"צ לתהלוכה:

02-20170309_161010

מלא מקוריות ובהכנה עצמית מלאה….טוב, לא. אבל לא נורא…נכפר על הפורים הזה בשנה הבאה.

בינתיים היום כבר הסתפקתי קצת להתאושש ולהוציא אל הפועל את משלוחי המנות החביבים שתכננו מראש. מחר אנחנו מקווים לסיים לחלק אותם ואז אשוויץ ברעיון החמוד גם כאן, שיהיה לשנה הבאה. מקווה שעל כולכם עבר חג קצת פחות קלישאתי משלנו (כי מה יותר קלישאתי מלהיות חולה בפורים?!), עם המון יצירתיות, צבע והמון המון שמחה!

מדוע לא יבוא פורים?

ימים מחופשים- מתכוננים לפורים

התלבטתי הרבה זמן איך לחגוג השנה את שבוע פורים. היו לי מגוון רעיונות ומחשבות, אבל כשהילדים שלי החליטו שהשנה התחפושות שלהם…ובכן…לא דורשות יותר מידי השקעה, היה לי ברור שבדיוק בזה תתמקד החגיגה. אני אוהבת תחפושות. אני אוהבת להמציא תחפושות, לאלתר תחפושות ממה שיש וממה שאפשר לקנות בזול ובקלות, אני אוהבת את היצירתיות שפורים מוציא ממני כשמאתגרים אותי, ולכן, החלטתי שבפורים שלנו נחגוג את התחפושות. ואיך נעשה את זה? כמו אחרון בתי הספר, בשבוע מלא ימי נושא פורימיים, שמחייבים תחפושת בכל יום. אמן!

את החגיגה התחלנו בסיעור מוחות שהוביל לרשימת אפשרויות נהדרת לימי נושא פורימיים להפליא. בחרנו ארבע מתוך רשימת האפשרויות, ואז הבנו שאין לנו מספיק ימים…אז הקדמנו, ובצהריי שבת החלטנו להכריז על יום תחפושות מהטבע. שלפנו את ארגזי התחפושות שלנו, אלו שסידרנו וארגנו מחדש רגע לפני פורים, וכל אחד התחיל לבנות לו סיפור. יעלה התחילה בתור ג'ירפה. לא יודעת מאיפה היא קיבלה את הרעיון הזה:

1-IMG_20170304_133123

היא הציעה לאמיתי להפוך אותו לזברה:

2-IMG_20170304_134333

באמצעות שמלה נהדרת שכבר קטנה עליה (מאוד). הוא שרד כמה דקות בתור זברה מהממת, עד שהכריז שהשמלה לא נוחה לו, והפך לעץ (כלומר, גנב לי את תחפושת העץ שהרכבתי לעצמי):

1-IMG_20170304_135725

וגם לעץ שנחה עליו חיפושית:

2-IMG_20170304_140632

בהמשך הצטרפו אלינו חברים והתחפושות התחלפו בקצב: שמש, שמיים עם קשת בענן, פנגויין, תוכי, נמר ועוד. כמה כיף ויצירתי לתכנן מגוון גדול של תחפושות רק באמצעות האביזרים שבסביבה. תרגיל נהדר ליצירתיות!

יום ראשון הוא "היום החופשי" שלנו, יום נטול מחויבויות ותוכניות. לכן, את החגיגה המרכזית תכננו ליום ראשון. היום הוכרז כ"יום נפש". כלומר, נשף. הפעם התמקדנו בעיקר במסביב. את הבוקר התחלנו בתכנון קישוטי הנשף שלנו. היה לנו ברור שהמוטיב המרכזי הוא מנצנץ, מאוד מנצנץ. כאמור, החגיגה המרכזית. אז יש תמונות, הרבה תמונות:

02-IMG_20170305_101405

יצאנו החוצה (כמובן) יחד עם כל הנצנצים שהצלחנו למצוא, והתחלנו לאט לאט לפזר קצת זוהר:

03-IMG_20170305_101747

ולאט לאט הגברנו:

04-IMG_20170305_104141

פה היה לי ברור שפעילות היצירה שלנו תופסת כיוון מפתיע, והופכת לפעילות תחושתית משהו. אז…זרמתי. כמובן. שאני אפריע לפעילות תחושתית להתרחש? במיוחד שהיא כל כך יפה:

05-IMG_20170305_104835

איכשהו, פורים הפך אצלנו לחג הנצנצים. לא בטוחה למה, אבל אני חייבת להודות שאני לא מתנגדת. צבעוני, מנצנץ ומשמח לבב אנוש- מבחינתי זה הולם בדיוק. אז כשסיימנו לשפוך את כ-ל קופסאות הנצנצים שהיו בהישג יד לתוך כלי שקוף, ההמשך היה ברור. ליעלה לפחות:

06-IMG_20170305_104922

מרק נצנצים, כמובן. האין זה ברור?!

07-IMG_20170305_105315

מסתבר שמרק נצנצים באור השמש זה דבר מהפנט:

08-IMG_20170305_105359

לשמחתי הרבה, יעלה לאחרונה נכנסה למצברוח מדעי-חקרני נפלא, והיא ממציאה לעצמה כל הזמן ניסויים מדעיים מרתקים. התחלנו בפעילות יצירה, עברנו לפעילות תחושתית, ומשם המשכנו היישר לפעילות מדעית. הוספנו אבקת פיות:

09-IMG_20170305_105508

ואז ליעלה היה רעיון לניסוי המשך, ולי היה רעיון לפעילות המשך, אז פיצלנו את המרק ויעלה המשיכה בשלה:

10-IMG_20170305_110424

נו, טוב, היא תפעלה את אמיתי שיבצע את הניסוי בשבילה. כל חוקרת צריכה אסיסטנט. כלל ידוע במדע. גם הניסוי יצא פוטוגני:

11-IMG_20170305_110617

אחר כך קרו כלמיני דברים שהסיחו את דעתנו, ואחרי הפסקה קטנה, שאפשרה לכל היצירות מהן התחלנו להייבש, עברנו לשלב הכנת הנשף:

12-IMG_20170305_142632

טוב, הלו קצת משנה את האווירה, אבל כל הסלון שלנו לבש חג. קודם כל, הספות ריקות. אירוע שלא קרה (וכמובן שכבר נעלם) מזה עידן ועידנים. בנוסף, פינינו את כל החלל המרכזי. בכניסה פרשנו שטיח אדום (כלומר, שתי מגבות אדומות שהיו בדרך לכביסה, אבל למה לדקדק בפרטים?!), ובמרכז יצרנו רחבת ריקודים. משם עברנו לדקורציה:

13-IMG_20170305_142649

כמה חגיגי:

14-IMG_20170305_142657

כמה צעיפים שנקשרו יחד יצרו לנו קשתות יפיפיות, והקישוטים שהכנו בבוקר תרמו לנצנוץ:

15-IMG_20170305_142709

אחרי שלב הקישוט, הגיע שלב התלבושות. הפעם, התלבושות היו משניות, אבל אני נהניתי מאוד מהצמיד שהכנתי לי לאירוע:

18-IMG_20170305_160130

את הנשף עצמו התחלנו עם האפקטים המיוחדים:

16-IMG_20170305_152854

טוב, זה לא ממש בתוך גזרת הנשף, מסיבות טכניות, אבל איזה קסם מופלא?! מדובר בפלא שרכשתי לפני תקופה ארוכה (משהו כמו שנה וחצי, לדעתי) מאתר כלשהו ומאז נשאר בקופסה. לרגל הנשף נזכרתי בו והוא היה בדיוק מה שהיה חסר לאווירה:

17-IMG_20170305_152904

זו בעצם נורה שמתחברת לכל מנורה רגילה (בהברגה עבה) ועושה אפקט מושלם של חגיגה. אמיתי מאוהב לחלוטין בצעצוע הזה, ולדעתי זו תשאר המנורה המרכזית בחדר השינה של הילדים לתקופה ארוכה. מלבד אפקטים מיוחדים הנשף שלנו כלל גם כיבוד ומסיבת ריקודים ערה:

19-IMG_20170305_171253

לצערי לא רואים בתמונות שיעלה החליטה באמצע הנשף שחייבים גם חופה, והובילה אותנו להנדס באמצע הסלון שלנו חופה, שגם היא כנראה תלווה אותנו עוד תקופה…הפרידה מהנשף הייתה קשה, ועברה רק בזכות התכנונים ליום הבא- יום בעלי המקצוע.

היום הזנחתי קצת את עניין המצלמה, אבל חגגנו את היום בשני סבבים- בבוקר הלכנו למפגש חנ"ב מחופשים- יעלה בחרה להתחפש לשוטרת, אמיתי לרופא ואני לכבאית (כי כבר לבשתי חולצה אדומה).

1-IMG_20170227_105551.jpg

החלק השני כלל גם הפעלה- כל אחד בחר במה הוא "יעבוד" בחלק השני של היום ויחד תכננו סביב כל מקצוע הפעלה קצרה. יעלה בחרה להיות מתעמלת אולימפית:

3-IMG_20170306_143116

והפעילה אותנו בשלל תרגילים יצירתיים היישר מרפרטואר האולימפיאדה שלה. אמיתי, באופן מפתיע, בחר להיות בנאי. הוא ביקש לבנות בקוביות, יחד הפכנו את זה למגש הפעילות היפיפה הבא:

4-IMG_20170306_152255

ואני הייתי מדענית…אבל לפעילות הזו לא הספיקונו להגיע, והיא נדחתה למועד בלתי ידוע…בכל זאת גם יום בעלי המקצוע שלנו הוכתר כהצלחה גדולה, כשיעלה שאלה אם בפעם הבאה נוכל להקדיש יותר זמן לכל מקצוע. יבוצע.

מחר מצפה לנו היום האחרון ברשימה, אחריו יום הפסקה ואז יום התחפושות "הגדול" של השנה. בין לבין יש עוד פעילויות ומשימות מתוכננות ברשימה שלי, מקווה להספיק לפחות קצת…כבר הזכרתי כמה אני אוהבת את פורים וכמה ההכנות לחג הזה ממלאות אותי, במקביל לקצת לחץ, גם בהרבה הרבה "מרבין בשמחה"?! איך אתם מתכוננים?! ההכנות כבר בהילוך גבוה?

זנב של שור

עוד פורים- תחפושות, משלוחים ומשחקים

האמת היא שבבית כבר הספקנו לגמרי לעבור לנושאים אחרים, אפילו המדפים שלנו שינו את פניהם והספיקו להתחדש במגשים חדשים ומרגשים, אבל בתיקיית התמונות נשארו לי עוד כמה זנבות מפורים, והחלטתי שמגיעה להם רשומה משלהם, רגע לפני ששוב נפרדים לשנה ארוכה ללא פורים…אז בלי הרבה קשר או הגיון, קבלו את הזנבות של פורים!

ראשונה בתור, החלפת יצורים שהכנתי לצרויה למפגש מועדון-כבר-לא-02 האחרון שלנו. היו לי מיליון תקלות בדרך, באמת מיליון, אבל בסופו של דבר יצאה החלפה חמודה. אין לי אף תמונה נורמלית של כל ההחלפה, אבל יש הצצה:

IMG_20160302_222109

הכנתי תחפושת יצורים משפחתית- שלושה סווטשרטים במידות המתאימות (אני מקווה)- לנתנאל, צרויה ועדן הנסיכה, עברו הסבה זריזה- שיניים ואוזניים מלבד ושלישיית עיניים מכדורי פינגפונג. זריז ומדליק ממש. הוספתי גם קיום של הבטחה ישנה, והכנתי לעדן שקית תחושתית בצבע ירקרק-מפלצתי עם עיניים זזות לאווירה:

IMG_20160302_222302

אני, כלומר יעלה, קיבלנו החלפה ממש מהממת מכרמל, ולא יכולתי לצלם אותה כי יעלה לא ממש מוכנה להיפרד ממנה…מקווה שגם זה יגיע (אולי להתמודדות עם פחדים של גיל 4 מגיעה רשומה משל עצמה).

כמובן שלרגל החג הכנו גם אוסף משלוחי מנות. מצומצם מאוד, הרבה יותר מהמתוכנן, אבל בכל זאת. התחלנו בסשן אפייה משפחתי:

IMG_20160319_112229 (2)

דסי, אמיתי ויעלה מרדדים בצק של אזני המן. גרסת הפרווה. מקווה שהדודים לא יכעסו עליי, אבל תמונה נהדרת של דסי ואבאשלה בפעולה:

IMG_20160319_113039

הנגלה הזו נראתה נהדר לפני האפייה:

IMG_20160319_115616

אבל הרבה פחות יפה אחריה (חסכתי לכם את התמונה). בכל מקרה היא הייתה טעימה. בנגלה השנייה כבר חזרנו למתכון הרגיל שלנו משנים קודמות (קרין גורן, כמובן) והיא הייתה משובחת כהרגלה. את המשלוח המרכזי הכנו להחלפה המשפחתית הקיבוצית. אמיתי הפעם היה הסו שף המרכזי:

IMG_20160322_092931

יעלה הייתה אחראית על הדקורציה:

IMG_20160322_141951

והתוצאה היתה…ובכן, עמוסת סוכר כמו שמשלוח מנות צריך להיות:

IMG_20160322_155800

הכנו עוד משלוח מנות אחד לחברים, שנאכל במשותף לפני מסיבת המבוגרים של הקיבוץ. נושא המסיבה היה שנות ה-80, והממתקים במשלוח הזה נבחרו בהתאם:

IMG_20160325_211317

מזהים? כמובן שגם התחפשנו במסיבה, אבל אין לי תמונות של התחפושות שלנו, או של בני המשפחה המגניבים שלנו (בעיקר גיסתי המהממת שחוגגת היום יומולדת ובח"לה, שהפגיזו בתחפושות מהממות). אנחנו די מיחזרנו את תחפושת החושך והאור שלנו, עם איבזור קצת שונה…בכל מקרה זכינו לסופ"ש משפחתי ופורימי במיוחד:

IMG_20160325_112957

אחרון חביב, זוכרים את בצק הפרג שהכנו מהקופסה התחושתית הפורימית שלנו? אז לפני שהוא הוטבע בהמון מים והפך למרק תחושתי ע"י יעלה, הספקנו להנות ממנו באווירה פורימית במיוחד:

IMG_20160324_121955 (2)

הוספנו שאריות בצקים ישנים (מיום ההולדת של יעלה) שהיו במקרר, וגם עיניים זזות, מסכות והמון איברי גוף להרכבה. כמה כיף זה היה:

IMG_20160324_122211

אין לי ממש מתכון לבצק, ממש אילתרתי אותו. אין לי מושג כמה פרג נותר בקופסה אחרי המשחק, מניחה שמדובר בערך בכוס. הוספתי משהו כמו כוס ורבע קמח, רבע כוס מלח, 2 כפות קרם טרטר, טיפה שמן (בדיעבד, זה מיותר, הבצק יוצא שומני מספיק מהפרג) ובערך כוס מים רותחים. היה נעים. השתמשנו גם במיטב כלי הבצק שלנו. אין כמו מערוך לחיזוק חגורת הכתפיים:

IMG_20160324_122410

הכנו גם אזני המן:

IMG_20160324_122511

אחר כך חזרנו להתמודד עם נושא הפחדים..יעלה עכשיו חזק בעניין פוביה מיתושים. לאות הזדהות הכנו יחד יתוש:

IMG_20160324_123537

היא מצידה יצרה אמנות מופשטת מהממת, והשקיעה גם בהפיכת אביזרי הגוף להדפסים. אין על הרעיונות שלה:

IMG_20160324_123801

זהו, עכשיו בצק הפרג נח על משכבו בשלום (יחסי, שלום יחסי) ואני כמעט מוכנה נפשית להיפרד מהחג הכה-אהוב עליי עד לשנה הבאה. כל כך נהניתי מהחג השנה. אפילו שהגעתי אליו עייפה, נטולת כוחות, מלאת אילתורים של הרגע האחרון ועם מעט תוכניות, כרגיל הוא הצליח להפתיע אותי, להרים את מצב רוחי ולהחזיר אליי את כל האנרגיות האבודות. ולא רק שפורים היה משגע, אחריו חזר גם הגשם. זה חייב להיות סימן טוב, לא?!

אז אנחנו עברנו לאווירת פסח-אביב-פסחא, איתו למען האמת פתחנו את החגיגות…שיתופים בקרוב!

מחשמלים

מחשמלים- תחפושת משפחתית

התלבטתי אם עדיף להתחיל מההתחלה או להתחיל מהסוף…כי זה התחיל לפני כמה שבועות, כשיעלה החליטה באופן סופי למה היא רוצה להתחפש, למה היא רוצה שכולנו נתחפש, והסתיים בתחפושת משפחתית משובחת וכיפית להפליא, גם אם לא ממש מדוייקת. אז, הסוף it is:

IMG_20160323_164137

ככה נראנו כשהגענו, בהרכב משפחתי מלא (כמעט…הלו לא ממש זורם עם עניין התחפושות) להפנינג פורים בקיבוץ, אירוע פורים המרכזי שלנו. ועכשיו נחזור שוב להתחלה.

אחרי סבב רעיונות ארוך, מרשים ומקורי להפליא, יעלה ננעלה על רעיון אחד ויחיד לתחפושת שלה. "אני מתחפשת לחשמל". כמובן שהתלהבתי מהרעיון, כמו שהתלהבתי מרוב הרעיונות הנהדרים שהיו ברשימה שלה, אבל הייתי בטוחה שגם זה ישתנה. הסתבר שטעיתי. לא רק שההחלטה נפלה, אלא אפילו התרחבה, וזו הגרסה הסופית:

"יעלה תתחפש לחשמל, אמיתי למנורה, אמא לחושך ואבא לאור".

כמובן שדיברנו הרבה על איך בדיוק מתחפשים לכל אחד מהדברים, אבל ברגע האמת…דחיתי את ההכנה עוד ועוד ועוד, כי לא ממש היה לי מושג מה לעשות. בסוף הגעתי לרגע האחרון, ממש לרגע האחרון, והתיישבתי להכין תחפושת. מכירות את התמונות האלו של ערימות בדים, סרטים, טולים ומלמלות שמעלות כל תופרות התחפושות המוכשרות? אז ככה זה נראה אצלנו, ההתחלה:

IMG_20160320_172612

ערימות של כבלים, חלקי חשמל, נורות ואיזולירבנד, בצבעים! אפילו היו מדידות:

IMG_20160315_090528

ואפילו, תוך כדי, ניסויים מדעיים:

IMG_20160320_173502

כמובן שמרכז התחפושת המשפחתית הייתה הוגת הרעיון:

IMG_20160323_163641יעלה עושה פרצוף חשמל! אז מה יש לנו כאן?

IMG_20160323_203514

חלק ראשון- זר חשמלי. עשוי מכבלים (ותודה רבה למפעל הכבלים "טלדור" שתרמו לנו ממיטב שאריותיהם), ומאיזולירבנד, כמובן.

IMG_20160323_203537

חלק שני, עשוי מכבל, שקע מפורק, ושוב, איזולירבנד (ממש הרגשתי כמו חיילת שוב…חלק חשוב מהשירות שלי כלל את ההפנמה שלקשרית טובה יש תמיד גליל איזולירבנד בכל כיס של מדי הב'…). השקעים, כמובן, עברו טיפול קודם:

IMG_20160323_203619

וגם חגורה:

IMG_20160323_203559

כל האביזרים האלו הורכבו, כמיטב המסורת, על תלבושת שנבחרה מארון הבגדים של יעלה- מכנסי טייץ לבנים ושמלה לבנה, חלקה ויפה. זוכרות את הגיחה שלי לעיר האורות עפולה בערב שלפני החג? לקראת הגיחה ההיא הבנתי מה החלק החסר להשלמת התחפושת של יעלה, החלק שיעשה את אמא שלי מרוצה…כי היא תמיד טוענת ש"אך אחד לא יבין למה היא התחפשה". אז כמעט במקרה מצאתי בית דפוס קטן ונחמד, ושם הדפיסו לי במהירות שיא ובמחיר מגוחך של 7 ש"ח על נייר מדבקה גדול שני שלטים של "סכנה חשמל":

IMG_20160323_203630

השלטים נגזרו, הודבקו על השמלה, והפכו את הבגדים והאביזרים לתחפושת שלמה. גם מאחורה:

IMG_20160323_165533 (2)

יעלה התעקשה להוסיף גם שרשרת סטיקלייטים (תכלס, מבינה אותה…איך אפשר לוותר) והייתה ממש ממש מרוצה:

IMG_20160323_164724

התחפושת של אמיתי הייתה מאתגרת הרבה יותר, בעיקר כי להוגת התחפושת עצמה לא היה ממש מושג איך היא הייתה אמורה להיראות. כרגיל, ברגע הממש אחרון, בח"ל נחלץ לעזרה והגה רעיון פשוט וגאוני לאיך צריך להפוך ילדון למנורה. לצערי לא הצלחנו לצלם את התחפושת בשלמותה:

IMG_20160323_164742

הבסיס- מכנסיים, חולצה ומגפיים צהובים מהארון שלו (ושל יעלה…כי בארון שלו הייתה רק חולצה ארוכה צהובה, שבניתי עליה, אבל החום הכריח אותנו לפלח חולצה צהובה קצרה מהארון של יעלה). מעל חלוצה לבנה ארוכה וגדולה. מתחת לחולצה הייתה חגורה שהוכנה משני "מקלות אור" שחוברו יחדיו. בדיעבד, יש לי דרך הרבה יותר יעילה ונוחה לעשות את החגורה, אם אספיק, אנסה אותה לקראת אירוע פורים שיש לנו מחר ואולי אצליח לצלם ולשתף בתוצאה…. בכל מקרה, זו החגורה:

IMG_20160323_163128

על הצוואר גם הוא קיבל שרשרת סטיקלייטים, וגם נורה:

IMG_20160323_204801

הנורה היא בעצם בקבוקון פלסטיק עם פקק שנמצאה לגמרי במקרה בחנות החד פעמי בה קניתי את כל הציוד ליום ההולדת של יעלה. היא שימשה נשכן נהדר למוציא השיניים המאיר שלנו:

IMG_20160323_170246

החלק שלנו כבר היה פשוט הרבה יותר. נחשון התחפש לאור- מכנסיים צהובים ממזוודת התחפושות שלנו, חולצה צהובה שנקנתה ב"פוזה" במיוחד למאורע (15 ש"ח שלמים) וכתר סטיקלייטים. אני התחפשתי לחושך- חצאית, חולצה וסרט לשיער בשחור, וצווארון כוכבים נהדר על פי הרעיון של יעלה בזמן ששיחקה במזוודה, שהראיתי ברשומה שעברה. לקראת המסיבה של המבוגרים מחר התחפושת שלי טיפה תשתדרג, אבל הרעיון הבסיסי ישמר. פשוט וכיף. את הטאצ' הסופי נתנו צבעי הפנים שיעלה קיבלה ליום ההולדת שלה. היא איפרה את כולנו בצבעים המתאימים לפי דעתה, והרי לכם, משפחה מחשמלת:

IMG_20160323_164211

מה יש להוסיף? אין ספק שהילדה גאונה. תחפושת כמו שלה לא הייתה לאף אחד, ההכנה הייתה פשוטה, זמינה וממש ממש מהנה, והיא, ואיתה כל המשפחה, הייתה ממש ממש מרוצה.

הייתה עוד תחפושת אחת ברשימה, אך בסופו של דבר יעלה העדיפה את שלל פעילויות פורים ולכן היא לא בוצעה…אבל הרעיון (גם הוא לחלוטין של יעלה כמובן) מדליק, אז אני חייבת לשתף בכל זאת- דאדא, בובתה האהובה של יעלה, תוכננה להתחפש לתורמוס, ה-פרח האהוב על יעלה. הייתה לנו תוכנית מאוד מפורטת ופשוטה איך לעשות את זה…אבל זה לא יצא.

כל שנותר הוא לחכות ולראות מה היא תתכנן לנו לשנה הבאה :) לא יודעת מה אתכן, אבל אני ממש ממש מצפה!

הכבאים באים

תחפושות חלק ראשון

אי אפשר לדבר על פורים בלי לדבר על תחפושות נכון? עם כל הכבוד למגילה (ויש כבוד), להמן ואוזניו (ויש הרבה כבוד, יאמי) ולרעשנים, העיקר בפורים אלו התחפושות. כמיטב המסורת, התחפשנו. שוב ושוב ושוב. הייתה לנו תחפושת מרכזית (לה תוקדש רשומה נפרדת), תחפושת משנית וכמובן, מזוודת תחפושות:

IMG_20160314_193752

זוכרות אותה? כמה שהיא שומשה…הנה מדגם קטן מהמשחקים:

IMG_20160317_084028

כן, גם ארון הבגדים של יעלה הפך לחלק מאביזרי התחפושות שלנו…

IMG_20160315_174528

רופאה סקסית, גרסת היעלה. ובינתיים אמיתי:

IMG_20160315_173633

גיבור על של פרפרים. חצאיות הטול של יעלה עברו מגוון תפקידים:

IMG_20160315_173623

אני יודעת שהתמונה מטושטשת, אבל כל כך חמודה. שתי חצאיות על המותניים זה בנאלי, אז יעלה שדרגה:

IMG_20160315_173541

ושדרגה:

IMG_20160315_173646

תזכרו את התמונה הזאת, הקונספט הזה עוד יחזור ברשומה הבאה…

התחפושת המשנית שלנו נבנתה לרגל יום התחפושות בגנים. ילדי הגנים הבוגרים של הקיבוץ עושים מיני-תהלוכה ביום בו מתחפשים והשנה אפילו עשו הרקדה קטנה בחדר האוכל. תכננו להצטרף אליהם. זה קרה ביום שלישי בבוקר. ביום שני לקראת הצהריים יעלה הודיעה לי שלקראת המצעד היא רוצה להיות כבאית (את הרעיון לתחפושת הראשית היא בנתה במשך שבועות רבים קודם, משהו כמו חודש וחצי מראש). מזל שבאותו אחה"צ תכננתי גיחה קטנה לעיר האורות עפולה, כך שהצלחתי לאלתר תחפושת כבאית נהדרת ששמחה אותה מאוד, ולאחיה תחפושת תואמת של חשמלאי (גם לבקשתה):

IMG_20160322_104416

המטרה המרכזית שלי בבניית תחפושות (שאני מצליחה ליישם באדיקות כבר שנה רביעית ברציפות, אם לא מחשיבים את התחפושות שלי/של בח"ל ושלי לפני הילדים) היא ליצור תחפושות שמבוססות על בגדים רגילים, כאלו שכבר יש בארון או שאפשר לקנות בזול וימשיכו לשמש את הילדים אחרי פורים, בתוספת כמה אביזרים שאפשר לקנות או להכין בקלות ובזול. אצל אמיתי זה היה פשוט. זוג מכנסי עבודה (בבוקר הוא לבש מכנסיים אפילו יותר מתאימים, אבל הם לא שרדו את ארוחת הבוקר) וגופייה ארוכה לבנה. את הקסדה וחגורת הכלים קניתי בחנות צעצועים:

IMG_20160322_104336

הוא היה די מרוצה מהעסק, לפחות לזמן מה:

IMG_20160322_104357

הכי הכי הלהיב אותו המסור. הוא ניסר וניסר עד עצם היום הזה:

IMG_20160322_104647

אצל יעלה זה היה קצת יותר מורכב. היא ביקשה חולצה אדומה ומכנסיים צהובים. אמנם יש לה חולצה אדומה, אבל היא לא ממש התאימה לי למטרה. ביקור ב"פוזה" (מחסני הביגוד הקרובים לביתך) הניב את השילוב הנהדר של שמלת עוגנים אדומה ומסתובבת שתשמש אותה נאמנה כל הקיץ, ומכנסי טייץ צהובים, קצת גדולים, אבל בהחלט שימושיים. גם פה, הקסדה והאביזרים נקנו בערכה פשוטה בחנות הצעצועים:

IMG_20160322_093151~2

האושר. הו האושר:

IMG_20160322_093153~2

העיקר שהערכה כללה, לדבריה "טלפון בנק", שהוא, אם לא ידעתם, הטלפון בו מזעיקים את הכבאים. היא כל כך התלהבה מהתחפושת שהיא לא נפרדה ממנה, גם כשזה היה מאתגר:

IMG_20160322_161946

כבאית רצינית תמיד מוכנה לפעולה:

IMG_20160322_104435

בערב, כשאבא בא והתחפש לרגל מסיבת פורים בעבודה (על התחפושת שלו עוד ידובר ברשומה הבאה), הילדים התנדבו לעוד סשן צילומים מוצלח. כמה יעלה הייתה גאה להראות לאבא איך היא מכבה שריפה:

IMG_20160322_182827 אמיתי כמובן מיד דרש להצטרף לחגיגה:

IMG_20160322_182911

סה"כ התחפושות עלו לי, יחד עם הבגדים של יעלה שישמשו אותה נאמנה בכל הקיץ הבא עלינו ל…טובה (??) עלתה כ-100 ש"ח. כלי העבודה מהחגורה של אמיתי שימשו אותו גם כצעצועי אמבטיה ביומיים האחרונים…בסה"כ, השקעה מעולה.

התחפושת המרכזית דרשה פחות קנייה ויותר חשיבה מחוץ לקופסה, אבל כמובטח…כל זאת ועוד ברשומה הבאה!

 

למה דווקא פרג?

לגעת בפרג- קופסה תחושתית לפורים

היום אמרו לי שלפי השקט פה בבלוג רואים שאנחנו עסוקים. האמת? זה נכון. עסוקים ועייפים. הרבה דברים קורים פה בימים אלו של פורים, בכל זאת, החג האהוב עליי חייב להצדיק את המוניטין שלו. לשתף בזמן אמת לעומת זאת, זה קצת יותר מאתגר…אז בליל בזבז יותר מידי זמן על התנצלויות, עוברים מהר מהר לפעילות פורים הכי מוצלחת שהייתה פה עד כה. פשוטה פשוטה, מלכלכת ונהדרת:

IMG_20160321_114210

קופסה מלאה בפרג. כמה פשוט, ככה להיט. קצת חששתי איך זה יעבוד, כי פרג הוא לא התבלין הכי עמיד בעולם, אבל זה עבד נהדר. בהתחלה יצאנו לטייל וחיפשנו פרגים בקיבוץ. בחנו אותם קצת ואז הלכנו לפגוש את התוצר. תוך שתי שניות הילדים היו לגמרי בתוך זה:

IMG_20160321_114300

אפשר לראות שהשתדלתי לדאוג לכל אמצעי הבטיחות הדרושים- ווילון אמבטיה גדול על הרצפה, גיגית ענקית ורק בתוכה קופסה קטנה של פרג (מכיוון שמדובר בתבלין לא זול, הכמות קטנה, יש פה 3 שקיות קטנות של פרג סה"כ, היישר מהמקפיא). הם התחילו בזהירות, עם הכלים הפורימיים שסידרתי להם:

IMG_20160321_114003

לאט לאט:

IMG_20160321_114302

ועוד קצת:

IMG_20160321_114418

כל הסדר והנקיון הזה לא החזיק מעמד הרבה זמן:

IMG_20160321_114526

רגליים, ורגע אח"כ:

IMG_20160321_115107

כל הגוף בפנים! הם המשיכו להעמיק:

IMG_20160321_115253

(אחת התמונות האהובות עליי ever!) ואז החליטו שהקופסה הקטנה קצת מגבילה:

IMG_20160321_115818

הרבה יותר קל להתפלש בגיגית הגדולה. ממש להתפלש:

IMG_20160321_115926

ממש ממש:

IMG_20160321_120026

הכלים הוצאו כדי לפנות להם יותר מקום:

IMG_20160321_120047

רואים את הלכלוך?! כמה שזה מלכלך:

IMG_20160321_120200

כן, כן, חשבתי שזה מלכלך, עד שהם עברו לשלב הבא:

IMG_20160321_120400

פרג רטוב זה אפילו יותר מלכלך! אבל מסתבר, גם יותר כיף:

IMG_20160321_121105

מי היה מאמין שפעם הילדה הזאת לא הסכימה לגעת בבוץ?!

IMG_20160321_121334

אחרי בערך שעה וחצי של משחק, העייפות הכריעה. שניהם הוטסו למקלחת ששטפה בערך רבע מכמות הפרג שעליהם. החלפנו בגדים והם נשלחו למשחק קצר בחדר בזמן שאני השתלטתי על הבלאגן בסלון. מזל שהסטנדרטים שלי לניקיון נמוכים….אספתי את השאריות חזרה לקופסה הקטנה ולמקרר, עד שהתפניתי להפוך אותן לזה:

IMG_20160322_100242

בצק פרג! אבל עליו עוד ידובר בהמשך…

חשוב לציין שבניגוד לקופסאות התחושתיות הקודמות שלנו, זו קופסה שצריך להכין ממש לפני השימוש ואפשר לשמור אותה לשימוש חוזר רק לזמן קצר. הפרג חייב לשהות בקירור (עדיף בהקפאה) ומתקלקל מהר. זה שווה את זה!

בינתיים הספקנו היום להנות מסבב ראשון של תחפושות, מחר האירוע המרכזי לקראתו הכנו את התחפושת המקורית להפליא שיעלה תכננה לכל המשפחה…(כלומר, הכנו בעיקר לה. שאר המשפחה די מאולתרת…אבל מגניבה). מבטיחה לחזור עם המוני תמונות וחוויות בהקדם האפשרי.

מאחלת לכולנו חג מאוד מאוד מאוד שמח, מלוכלך וצבעוני!

יוצרים לפורים

יוצרים לפורים- בשתי ידיים קטנטנות

כחלק מההכנות שלנו לחג קנינו לא מעט אביזרי יצירה. חומרי יצירה בסיסיים לא חסרים בביתנו (נו, טוב, אנחנו יכולים די בקלות לסבסד מרכז אמנות קטן, בית ספר 12 שנתי, אשכול גנים וכמה פחי זבל לקינוח), אבל איכשהו, לפני כל אירוע, נושא או חג אני מוצאת סיבה למסיבה ומוסיפה עוד כמה אוצרות יצירתיים לאוסף שלנו. הפעם הקו שהוביל אותי היה פשטות. אנחנו עכשיו בתקופה שדורשת יצירות פשוטות, זמינות, פתוחות, שלא דורשות יותר מידי הדרכה או הכוונה. גם כי הילדים לא כ"כ אוהבים לשמוע את הרעיונות שלי בימים אלה (באופן מפתיע, יש דווקא תקופות שכן. יחסית) וגם כי בחלק מהזמן אני לא מספיק פנויה כדי ללוות מקרוב (גיל שנתיים האיום מתקרב אלינו ממש כמו בספר, כך שברוב הזמן אני נדרשת להשגחה צמודה. ממש צמודה). אז- יצירה עצמאית, רב גילאית, פורימית ומהנה. כך הוגדרה המטרה…

בהתאם לזאת, אחת הרכישות המוצלחות הייתה, כמובן מדבקות:

IMG_20160313_223900

בסוף השבוע נסענו בהפתעה לנסיעה ארוכה. ממש כמה דקות לפני הנסיעה ארגנתי לנו תיק פעילות, בין היתר עם המדבקות האלו והתיקייה הוורודה שמתחתם. ומה בתיקייה?

IMG_20160313_223826

את הקיטים של "מדבקיט" גיליתי ממש לא מזמן ומאוד התלהבתי מהקונספט- רוכשים חבילה של 10/20 דפי מדבקות זהים, ובאתר שלהם ניתן להוריד ולהדפיס דפי עבודה תואמים למדבקות. דפי העבודה לא אחדים ברמתם, ורובם לא מאוד מתוחכמים. באופן כללי, אני לא חובבת דפי עבודה בכלל. אבל הדפים האלו, עם האיורים הנאיביים והאפשרות להדביק עמודים שלמים של מדבקות בשניות, לגמרי כבשו את ליבה של יעלה והעסיקו אותה היטב בנסיעה. יש דפים שהם סתם השלמת ציור, יש כאלו שנועדו ליצור יצירה שימושית (למשל כתר שניתן לחבוש, ארמון עם מקום להצגת דמויות המגילה או פתקיות למשלוחי המנות) יש דפים יותר דידקטיים (נניח מענה על חידה, או התאמה) ויש דפים שמשאירים מקום לדמיון (כמו למשל לאייר את התחפושת של עצמך). בקיצור- המלצה!

עוד רכישה מוצלחת במיוחד הייתה מעין קונפטי מסכות מנצנצים, שנקנו במקסטוק. יעלה ראתה אותם ומיד ניגשה לעבודה:

IMG_20160302_151818

אמיתי בהתחלה ניסה לשמור על הפאסון ה"גברי" שלו:

IMG_20160302_151803

אבל מהר מאוד הוא לקח את היומן שלו והצטרף ליצירה. היצירות שלהם ביומנים שלהם הן באמת אחד הדברים שהכי מרגשים אותי בעולם:

IMG_20160302_152230

חומרי יצירה נוספים מצאו את דרכם למפגש בוקר פורימי עם חברים:

IMG_20160314_104040

בשלב הראשון קישטנו מסכות. קניתי מסכות לבנות גדולות בשקל למסיכה (אפשר למצוא זולות יותר די בקלות). הוספנו מדבקות, טושים רגילים והלהיט המתבקש- דבק נצנצים. זה העסיק יפה חבורת ילדים פעלתניים במגוון גילאים:

IMG_20160314_110624

מתה על הפרצוף המרוכז שלה. זה עובד בגיל ארבע. זה עובד גם בגיל כמעט שנתיים:

IMG_20160314_110609

בשלב הבא הכנו רעשנים בשיטה הקלאסית שמיחזרנו מהשנה שעברה- 2 כוסות חד"פ,, מילוי מרשרש (שעועית שחורה שכבר שימשה אותנו בכמה קופסאות), איזולירבנד צבעוני וקישוטים:

IMG_20160314_112408

חיבור הכוסות הוא הנקודה היחידה בכל הרשומה הזו שממש דורשת עזרת מבוגר, או לפחות עוד זוג ידיים. אמיתי הפעם היה מרוכז לא פחות מיעלה. זה כמובן לא הפריע לו לרסק את הרעשן שלו כמה דקות אח"כ במצוות "רמסהו ברגליים", כפי שמצווה שיר פורים האהוב על יעלה. היא הצליחה להגן על שלה מפניו למשך עוד כמה דקות:

IMG_20160314_112210

אחר כך האמא התיאטרלית מבינינו התנדבה לתקצר לילדים את סיפור המגילה מתוך חוברת צביעה שנקנתה גם היא באותה קנייה:

IMG_20160314_112722

וחזרנו הביתה עייפים ופורימיים:

IMG_20160314_133139

מאותו רגע הילדים מיקדו את היצירתיות שלהם ביצירת אילתורים משגעים ממזוודת התחפושות שלנו. עוד שבוע הוא מגיע…מדוע לא יבוא פורים פעמיים בשבוע?!