חיינו הם חנ"ב

חיינו הם חנב- שגרה בחינוך הביתי

לא פשוט לתאר את שגרת חיינו בחינוך הביתי. בתחילת השנה דמיינתי לנו סדר יום מאורגן וברור, לו"ז שבועי קבוע ומעט פעילויות שיא. מעבר לזה שהייתי בטוחה שזה מה שנכון לילדים, הייתי בטוחה שזה מה שנכון לי, שאני לא הטיפוס שזורם. מפה לשם, לקראת שנה הבאה ניסו לקבוע איתי יום קבוע למפגשים וזה קצת הלחיץ אותי. הסתבר שאנחנו הרבה יותר זורמים ממה שחשבתי. העוגנים הקבועים בלו"ז שלנו משתנים בעיקר בהתאם לשגרת היום של אמיתי, שמשתנה גם היא בהתאם לגיל, כמובן. בין כמה עוגנים די קשיחים, כל הבין לבין די גמיש.

בבוקר אנחנו מתעוררים לאט. כלומר, אני מתעוררת לאט, הילדים מנסים לזרז את ההתעוררות שלי כמיטב יכולתם, לפעמים מצליחים יותר, לפעמים פחות. עד שכולנו קמים, מלובשים ומצוחצחים, הם כבר גוועים ברעב, אז אוכלים:

ארוחות

טוב, נו, אלו הארוחות מהשבוע הראשון שלנו בחינוך ביתי. היום הן כבר ממש לא נראות ככה. עניין האוכל היה אחד הדברים שהכי הלחיצו אותי, בגלל הרגלי התזונה המזעזעים להפליא שלי. למען האמת, בבלוג הזמני שסיפרתי עליו ברשומה הקודמת יש רשומה שלמה של "למה לא"- כל הסיבות בגללן חינוך ביתי לא מתאים לנו. הסיבה הראשונה היא עניין האוכל, והבוקר, יחד. עם הזמן למדתי לשחרר, ולמצוא פתרונות סבירים יותר לכל הצדדים. מידי פעם, כשנחה עליי הרוח, אני מפתיעה אותם בארוחה שמקושטת יפה. בימים נעימים אנחנו אוכלים בחוץ ואז ממשיכים את הבוקר בחוץ:

IMG_20150427_155923

בימים הנוכחיים אנחנו ממעטים לעזוב את המזגן:

IMG_20150520_085333

מהבלוג נראה שכל הימים שלנו מלאים בפעילויות מפוצצות, באטרקציות ובאפקטים. למען האמת, פעילויות כאלו ממלאות אחוז קטן מאוד מהזמן שלנו. יש ימים מלאי פעילויות, יש ימים בהן אנחנו עושים רק פעילות אחת קצרה (רוב הפעילויות לא נמשכות מעל חצי שעה גם ככה) ויש די הרבה ימים בלי פעילויות כלל. ימים של משחקים פשוטים:

IMG_20150503_085951

אחרי קצת משחק אמיתי בד"כ פורש לשנת הבוקר שלו. בזמן הזה יעלה ואני עושות יצירה:

IMG_20150519_152910

או יצירה משולבת עם איזשהו לימוד:

IMG_20150411_151705

או יצירה עם מטרה (קישוט קופסה שנועדה לשמור חפצים נבחרים בהם היא לא מרשה לאמיתי לגעת. אחים זה לא קל):

IMG_20150511_093107

לפעמים אנחנו משחקות במשחקי קופסה, זה הקטע החדש של יעלה:

IMG_20150708_094748

IMG_20150729_092627

בדרך כלל אמיתי מתעורר באמצע הפעילות, ואז הפעילות משנה קצת את אופיה.

בחלק מהימים אנחנו נשארים בבית. התחלתי לתת פה דוגמאות של פעילויות שאנחנו עושים יחד, עם התאמות לאמיתי והתאמות ליעלה, ונהייתה לי מגה-רשומה. אז החלטתי לפצל ולהקדיש כמה רשומות לפעילויות כאלו בהמשך (רשומה על השחלות, רשומה על כדורים, רשומה על משחקי בנייה- שלושה סוגי משחקים שמעסיקים אותנו שעות רבות). אבל בכל זאת, גם פה, פעילויות ששניהם אוהבים בבית:

כסאות. כל אחד ודרך המשחק שלו. אמיתי מטפס ויעלה…ממחיזה:

IMG_20150223_104644

תחפושות- בדיוק העברנו אותן מקום והן ממלאות נתח ניכר מהתעסוקה:

IMG_20150219_165004

ספרים (סלסלת קריאה שיעלה הכינה לקראת מפגש עם כמה קטנטנים):

IMG_20150623_101636

בצק:

IMG_20150703_103742

אם הוא ממש מציק לה והיא צריכה שקט, היא עוברת לפינה הגבוהה שלה, לבית הבובות האהוב עליה:

IMG_20150625_102201

או ל"כליימוביל":

IMG_20150628_133048

אמיתי גם הוא מעסיק את עצמו לא רע, עם קופסות פעילות, למשל:

IMG_20150519_145721

או עם אביזרים שהוא מצא:

IMG_20150620_172934

בימים שאנחנו בבית, אנחנו משתדלים לשלב בשלב זה של היום פעילות גופנית כלשהי. אמיתי עכשיו חזק בקטע של ריקודים (התפתיתי להעלות סרטון שלו רוקד, אבל זה מסוג הדברים שמשעשעים באמת רק את המשפחה), אז אנחנו שומעים הרבה מוזיקה, מנגנים ורוקדים. לפעמים משלבים חישוקים, לפעמים אביזרים אחרים:

IMG_20150617_110311

לעיתים קרובות מצטרפים אלינו גם בבוקר חברים, כאלו שנמצאים בבית (רוב הילדים שבבית בקיבוץ קטנים יותר מיעלה, אבל הם עדיין משחקים נפלא) או כאלו שלקחו לעצמם יום חופשה:

IMG_20150615_085916

כמובן שלא בכל הימים אנחנו מבלים בבית. פחות או יותר פעמיים בשבוע יש לנו מפגשים של חינוך ביתי (בשבועות האחרונים זה יותר, יש שבועות שזה פחות). באופן עקרוני יש לנו קבוצה קטנה של משפחות חינוך ביתי עם ילדים בגילאים שונים מהאיזור, ואנחנו נפגשים בהרכבים שונים ובמקומות שונים, באופן קבוע. בקבוצה המצומצמת שלנו טווח הגילאים הנוכחי נע בין 5 חודשים ל7 שנים. בימים נעימים אנחנו נפגשים בגני שעשועים, בימים פחות נעימים בעיקר בספריות הציבוריות הנהדרות שבאזורנו. סליחה על הצנזורה הבוטה, אבל ככה זה נראה בפנים:

IMG_20150615_113554

הייתי אומרת שהרוב הנשי (למרות הצנזורה אפשר לראות שהוא נשי, לא?!) הוא מקרי, אבל אני חייבת להודות שיש אצלנו בקבוצות השונות רוב מוחץ של בנות. לא יודעת למה. בכל מקרה, ככה הבנות הנפלאות האלו נראות בגרסת הימים הנעימים:

P1010166

המפגשים בד"כ נמשכים משעות הבוקר עד לצהריים, כל מפגש עם האופי שלו, הכיבוד האופייני שכל משפחה מביאה איתה, רמת האוכל (ארוחת צהריים אמיתית, נשנוש קל וכו') והדינמיקה שנוצרת בין הילדים וגם בין ההורים (התכוונתי לכתוב אמהות, אבל יש לנו אבא אחד מתמיד ונהדר ועכשיו מצטרף אליו עוד אחד, אז בהחלט- הורים).

מידי פעם אנחנו משתדלים לשלב גם הרפתקאות וטיולים ופיקניקים טבעיים (לצערי ממש לא מספיק, הרבה פחות משהייתי רוצה):

P1010263

לאור המחסור באירועי טבע אמיתיים, יעלה התחילה לפתוח פק"ל קפה גם בבית, מסתבר שזה אחד המשחקים המוצלחים:

IMG_20150721_130509

ואפילו סיורים לימודיים קבוצתיים (סיור כוורות שעשינו לפני כמה חודשים עם קבוצת החינוך הביתי שלנו):

IMG_20150604_111449

הגמישות הזו מאפשרת לנו גם לבלות יחסית הרבה זמן עם המשפחה, מכיוון שהלו"ז שלנו לא קבוע, כשמישהו מתפנה- אנחנו שמחים לפגישה. נכון שזה לא עובד עם כל המשפחה, אבל באופן כללי, נראה לי שיש לנו היום הרבה יותר זמן משפחה משהיה. יעלה למשל עכשיו בשלב שהיא נהנית לבחון תמונות ישנות, בבית של הסבים, כמובן:IMG_20150605_190157

בדרך כלל אחרי בוקר של משחקים, פעילויות, או מפגשים מרתקים, אנחנו רעבים וגם עייפים. את ארוחת הצהריים אנחנו אוכלים במפגש, או בבית, או (אחת לשבוע) בחדר האוכל של הקיבוץ (אירוע חברתי בפני עצמו). אחרי האוכל אמיתי פורש לשנת צהריים קלילה (לצערי היא קלילה…). יעלה מתנגדת בתוקף לשנת צהריים, ולכן ברוב הימים היא "נחה". תלוי ברמת העייפות שלי- או עם אייפד או בפעילות עצמאית ולעיתים אפילו פעילות משותפת מאוד רגועה:

IMG_20150508_094132

כשאמיתי מתעורר, אחרי נשנוש קל, מגיע זמן הטיול. מזל שיש לנו את הלו החתיך שלנו, שלא מאפשר לנו לוותר על טיול בכל מזג אוויר:

IMG_20150303_153312

גם כאן, בימים נעימים יותר אנחנו מנצלים את הטיולים לבקר פינות חמד בקיבוץ:

IMG_20150316_082618

להמציא משחקים חדשים:

IMG_20150308_172243

לגוון בכלי התחבורה:

IMG_20150319_150815

ולהנות מהנוף:

IMG_20150405_143531

אחרי הטיול מגיע אחר הצהריים. נראה לי שאחרי הצהריימים שלנו נראים די דומים לאלו של כל המשפחות. ברוב הימים אחר הצהריים אבא מגיע מהעבודה ומצטרף (ולעיתים אפילו לוקח פיקוד) לפעילויות שלנו. בימים אחרים הוא תורן ואנחנו ממשיכים יחד. בימים האלו אחר הצהריים מתחיל לאפשר שוב בילוי בגינה. בין אם עם מים:

IMG_20150525_102027

ובין אם בלי (משפט מבלבל)- במגלשה, בנדנדות ונכון לעכשיו, בעיקר בחצר הגרוטאות:

IMG_20150717_180240

אחר הצהריים זה גם הזמן להיפגש עם חברותיה הטובות של יעלה שבבוקר מבלות בגן, לשחק על הדשא מול הכלבו עם כל הילדים של הקיבוץ, לבלות עם אבא בבריכה (אני פחדנית וחוששת ללכת לבד עם שניהם), לנצל את שעות הפתיחה של ספריית הילדים של הקיבוץ ולהשתתף בפעילויות הקבועות, כמו פלאפל ברחבה. פעם בשבוע אנחנו משתדלות לעשות איזושהי פעילות רק יעלה ואני, איזשהו זמן איכות. בהרבה מקרים זה קורה בפעילויות הנהדרות שמארגנת לילך, אחראית הספרייה בכפר תבור- שעות סיפור ושעות יצירה נהדרות, לפעמים זה סידורים ולפעמים אפילו רק טיול.

אחר כך מתחילה שגרת ערב רגועה- ארוחת ערב, עוד טיול גדול להלו, מקלחות, סיפורים ולמיטה. וחוזר חלילה (אם מתעלמים באלגנטיות מעניין הלילה, אבל זה כבר עניין אחר). גם כשזה לא לגמרי מובנה, זו בהחלט סוג של שגרה, שגרה דינמית ונפלאה.

וככה, בלי להרגיש, הגיע לו ה-24 בחודש, סופה של המסיבלוג, שהתחילה ברשומה ה-100, עם רצף רשומות שנהניתי מהן במיוחד (למרות שאני חייבת להודות שאני נהנית לכתוב כל רשומה ורשומה בבלוג הזה. לא תמיד זה קל, אבל בסופו של דבר, תמיד זה כיף) ושתכננתי במשך תקופה ארוכה. כל רשומה הייתה קצת ארוכה, עמוסה בתמונות ובקישורים ובסופה-הפתעה:

הרשומה הפותחת-רשומת המאה

רשימת ציוד לפעילויות יצירתיות

סיור ווירטואלי בחדר המשחקים שלנו

המלצות חמות לילדים וגם להורים

רעיונות לשילוב קדם אוריינות במשחק

אתגר יצירתי לשנה החדשה

המסע שלנו לחנ"ב

וזו, האחרונה, על חיינו והשגרה

שמונה רשומות חגיגיות ומלאות בהמון המון מידע. ברשומה הבאה- כל ההגרלות (ניתן להגיב ולהצטרף עד חצות), הפרסים, הרעיונות החדשים והתגובות הנהדרות שלכם למסיבה וגם תשובות לכל השאלות ששאלתם (ואשמח אם תוסיפו לשאול) ברשומה הקודמת. ואחריה, מבטיחה, חוזרים לשגרה ומתחילים להתכונן לראש השנה!

תודה רבה רבה לכל מי שהצטרף(פה) וחגג(ה) איתי, תודה לכל מי שהגיב, הציע, עודד ושיתף. לא רק את רשומות המסיבה, אלא את כל 99 הרשומות שקדמו לה. אמנם בלוג זה בעצם יומן אישי, אבל בלוג כזה הופך עם הזמן גם לקהילה ולמקור גדול מאוד של תמיכה. אז המון המון תודה לכל מי שקורא, מרפרף, מציץ בתמונות, מגיב, נועץ בפינטרסט את הרעיונות, מיישם ומשדרג ופשוט נמצא. המון המון המון תודה. מבטיחה לעשות הכל כדי שנהנה יחד גם מהמאייה הבאה…

ג'לי אש

מצילים את החיות משחק תחושתי בגלי

חייבת להודות ולהתוודות- מעודי לא הכנתי ג'לי. אני מבשלת לא רע, אופה אפילו די טוב, אבל מעודי לא שפכתי מים רותחים לאבקה ליצירת הקינוח ה…משונה הזה. ייתכן שזה מה שגרם לי לדחות את הפעילות המגניבה הזו עד לשלב בו ארגיש מוכנה להתמודד עם האימה. אז הרגע הגיע ובהשראת ל"ג בעומר הכנתי לנו פעילות חילוץ אמיצה…מג'לי. קודם כל שלב ההכנות:

IMG_20150505_161356

קניתי ג'לי אדום (כלומר "בטעם תות"…לבעלי דמיון מפותח) וכתום ("בטעם מישמיש"). את האדום הכנתי בקופסת פלסטיק שטוחה ויחסית עמוקה, בשכבה דקה. את הכתום הכנתי בקערת זכוכית עמוקה. בשניהם הטבעתי מגוון חיות פלסטיק והכנסתי למקרר. רגע לפני שהתחלנו את הפעילות הפכתי את הקערה לתוך התבנית השטוחה ויצרתי הר:

IMG_20150505_161448

התלהבתי מהאפקט:

IMG_20150505_161504

השארתי את הילדים עם מינימום בגדים והזמנתי אותם לחקור:

IMG_20150505_165038

הסיפור הרשמי כפי שהוצג ליעלה: חיות הג'ונגל (בואו לא נדקדק בפרטים…) נלכדו בשריפה ועליה, הכבאית האמיצה, הוטל לחלץ אותן מהאש, ולהעביר לקערת המים שהמתינה להן. יעלה מ-אוד נרתעה מהמראה של העיסה (תכל'ס, כפי שתיארתי בהתחלה, אני לגמרי מבינה אותה…). היא הצטיידה בכף, תוש לא חשב פעמיים לפני שצלל פנימה:

IMG_20150505_165104

למרות הרתיעה הראשונית שלי, העברתי את שרביט הצילום לבח"ל שחזר מהעבודה וצללתי פנימה בעצמי. זה מאוד שיעשע את שני הגוזלים:

IMG_20150505_165403

ועזר ליעלה להיכנס למשימה, אם כי עדיין בלי מגע ישיר בעיסה:

IMG_20150505_165557

בנחישות, בגבורה ובלי מגע היא עמדה במשימה! כל החיות הועברו אחר כבוד למיכל המים:

IMG_20150505_165719

והשריפה? השריפה נמשכה, כבר אמרתי שאני אוהבת צבעים של אש?

IMG_20150505_165909

בשלב זה תוש הבין סופסוף מה עומד מאחורי העיסה הדביקה, והיה קשה מאוד להפריד ביניהם:

לג בעומרזו לא הייתה הפעילות המתוקה האחרונה ממנה תוש נהנה בחג הזה, הילד יותר חולה מתוק ממני, וזה אתגר לא קל…היום הגיעו לשיא חגיגות ל"ג בעומר שלנו, עם עוד שלל פעילויות נהדרות באווירת החג (כן, כן, יש עוד כמה רשומות בנושא לפני שנוכל לעבור לחג הלבן, הגבינה, הקציר, שמזמן כל כך הרבה כיף) וכמובן, עם מדורה! אפילו הצלחנו להגניב תמונה משפחתית עם האש:

IMG_20150506_191125 - Copy

אז, כמו שיעלה מזמזמת כבר שבוע "היום, היום ל"ג בעומר"- שיהיה חג שמח ובטוח!

נקי-מלוכלך-נקי

ערבוב צבעים בלי לכלוך

אמנם הפעילות הזו לא קשורה ישירות לל"ג בעומר, אבל מתאימה לו מאוד…יש משהו קסום באש. פתגם עממי ידוע טוען שאפשר להסתכל על אש שעות, ובאופן אישי, אני מסכימה. אני חושבת שיש לזה הרבה גורמים, אבל אחד הבולטים שבהם הוא הצבעים. שילוב נפלא של אדום, צהוב, כתום ולפעמים נגיעות קלות של כחול וסגול…כמה מגוון, כמה יופי, ואיזו הזדמנות נהדרת לדבר על ערבובי צבעים. זו לא הפעילות הראשונה שעשינו בנושא, אבל בהחלט אחת המוצלחות שבהן. הרעיון רץ ברשת תקופה ארוכה, ועכשיו, כשאמיתי לוקח חלק פעיל בפעילויות שלנו- החלטתי שזו הזדמנות מתאימה לנסות אותו. בד"כ אני מאוד בעד לכלוך, אני מאמינה בכל ליבי שהוא חיוני להתפתחות תקינה, אבל עם ילדים כ"כ קטנים, חשוב שהלכלוך הזה יהיה אכיל. אמנם צבעי גואש/ידיים לרוב אינם רעילים, אבל בכל זאת, לא נראה לי שהם מומלצים לאכילה בכמויות גדולות. אנחנו משתמשים בכל מיני גרסאות ביתיות של צבעים אכילים אבל עדיין לא מוכנים לזנוח את הצבעים הקנויים. אז הכנו לנו משחק ערבוב צבעים, עם צבעי גואש מנצנצים, ובלי לכלוך:

IMG_20150426_112542

בשקיות נאטמות גדולות מילאנו שתי שלוליות גדולות של צבעים מנצנצים (שגיסתי האהובה קנתה לנו במקסטוק!). יעלה בחרה לה כחול ואדום, ולאמיתי צהוב ואדום. את השקיות הדבקתי במסקינגטייפ לרצפה ונתתי לילדים לגשת:

IMG_20150426_112916

החלק של שקיות נפרדות היה להם לא קל…הם התעקשו לחלוק באותה שקית, מה שהיה לא קל ליעלה (מוטיב חוזר מאוד בביתנו בתקופה זו). שינינו קצת את המיקום וזה שיפר את המצב:

IMG_20150426_115232

העברתי את שתי השקיות למיקום אסטרטגי על החלון. מעצים את אפקט הנצנצים של הגואש ובכלל את האפקט של הצבעים, וגם איפשר להפרשי הגובה (כל עוד הם קיימים, not for long…) ליצור הפרדת כוח נדרשת. לשמחתי הרבה אמיתי מאוד נהנה. זה בהחלט האתגר הכי גדול של עכשיו- למצוא פעילויות מוצלחות גם בשבילו וגם בשבילה, בלי עבודה כפולה:

IMG_20150426_114955

יעלה יצרה מניפות מניפות ומאוד נהנתה. הראיתי לה איך אפשר לנצל את הלוחות החדשים האלו לתרגל ציור ואפילו כתיבה:

IMG_20150426_115100

ודיברנו על אש לא?! האפקט מושלם, תודו:

IMG_20150426_115121

את השקיות השארנו על החלון, ומידי פעם אנחנו חוזרים לשחק, להתאמן בציור צורות, "לעשות בכאילו" כתיבה ועוד. להיט מובטח, קל להכנה ולגמרי נטול לכלוך! כמובן שזו הזדמנות נהדרת למשחק תחושתי, שמתאימה גם להורים נקיים וגם לילדים שחוששים מלכלוכים, כשלב הדרגתי לפני המעבר למשחק תחושתי נטול מחסומים.

בנתיים הספקנו עוד כמה דברים מגניבים סביב צבעי האש ונושא האש בכלל, קראנו סיפורים על ל"ג בעומר, ראינו ושמענו שירים וגם תכננו והתכוננו לעוד שתי פעילויות מגניבות במיוחד, שעוד לא הספקנו לבצע. תמיד זה מפתיע אותי איך הימים שלנו מתמלאים ועמוסים כמעט בלי להתכוון. זו בדיוק ההגדרה של "צרות טובות" :). אז נתראה בקרוב עם עוד כמה פעילויות לפני המדורות…

20 שעות טיסה

ספר פעילות לטיסה

ברשומה הקודמת סיפרתי על ההכנות של יעלה לטיול ועל התיק המרשים שארזנו לה לטיסה עצמה. בדרך לאוסטרליה בילינו באוויר קצת יותר מ-20 שעות, עם הפסקה של כ-3 שעות בשדה התעופה בסיאול, קוריאה. בדרך חזרה לארץ בילינו באוויר קצת יותר מ-22 שעות, עם הפסקה של לילה וחצי יום (סה"כ 21 שעות) בסיאול. בהחלט אירוע שדורש היערכות מיוחדת. מאוד מיוחדת.

את התכנונים התחלתי זמן רב מראש, אגרתי ואגרתי נעיצות בפינטרסט שלי. המעבר לשלב הביצוע היה איטי להחריד ורווי דחיות (שמי השני), אך בסופו של דבר זה קרה והוא היה מוכן לטיסה- ספר פעילות לגבי אישי ולגמרי "תוצרת בית" ממני ליעלה. ככה זה נראה בהצצה:

P1060732

קודם כל למי שלא מכיר/ה את הקונספט- מדובר במעין ספר (תיכף נדבר על הצורה החיצונית) שדפיו כוללים מגוון אפשרויות משחק. הספר לרוב עשוי ברובו מלבד ומיעוטו מבדים נוספים, קישוטים ותוספות אחרות. מהתיאור הקצר הזה משתמע שהכנת ספר פעילות מיועדת לתופרים בלבד. בתיאוריה, זה נכון. אבל הרשת מלאה בהדרכות ליצירת ספר פעילות ללא תפירה, וגם אני, בעוונתי, אילתרתי לי דרך שכזו, לא מושלמת, אבל ללא אף תפר אחד. הדרך בה בחרתי בסופו של דבר לאגד את האלבום מצד אחד הוכיחה את עצמה כמאוד יעילה, ומצד שני הייתה מעט מסורבלת וכבדה. יש המון הדרכות ליצירת כריכות לספרי פעילות, אבל לי היה חשוב שיהיה ניתן להפריד את הדפים ולשחק כל פעם בדף אחד, גם בלי לסחוב את כל הספר כולו, ולכן אילתרתי. את הדפים עצמם בניתי על בסיס בד פשתני שכזה. חיברתי כל שני בסיסי בד בדבק וביניהם הכנסתי קרטון ביצוע. את כל ערימת הדפים השמנמנה שנוצרה כרכתי בקלסר משרדי שמנמוך ששדרגתי ברמה קלילה בלבד, עקב מגבלות זמן:

P1060727

האותיות (עשויות משתי שכבות לבד ומבוססות על כתב היד האחד והיחיד של צרויה, כמו הרבה איורים ודוגמאות בספר…) מודבקות לכריכה בסקוץ' (צבעוני! קניתי המון במקסטוק, זה כזה להיט משדרג). מסביב לכל אות ציירתי את המסגרת, והנה כבר בכריכה פעילות התאמה- בין האות הכתובה לאות המודבקת, וגם שלב חשוב בתהליך הכרת השם שלה-

P1060729

אם התחלנו בהתעסקות עצמית, אז נמשיך בה…בדף הראשון- מראה. מה יותר כיף ממראה?

P1060845

נרקיסיסטי משהו, אבל לא עמדתי בפיתוי לשלב את מדבקת הלבד הקיטשית הזו:

P1060738

למען האמת, מי שהכי נהנה מהדף הזה זה אמיתי:

P1070543

בדף הבא, פאזל קליל וחמוד. שוב הבסיס הוא איור זריז מאוד של צרויה, שהורכבת מהרבה שכבות לבד (סוג של פייפר פיסינג) ואז נחתך לארבע:

P1060739

כל חלק הודבק בנפרד עם סקוץ' (צהוב! אני לא הולכת להפסיק להתלהב מזה) והמסגרת הכללית צויירה מסביב:

P1060844

ממול, אחת הפעילויות האהובה על יעלה בעולם הזה- הדבקת נקודות על חיפושיות. לא יודעת להסביר את זה, אבל היא מתה על זה. יש לנו משחק כזה מקרטון שהכנתי מזמן מזמן לעבודתי בקליניקה, יש לנו ספר כזה שמגיע עם חיפושית מלבד ונקודות ("החיפושית שנולדה בלי נקודות" מאת מאיה פרייס, שהיא גם שכנתנו האהובה) וזה מעסיק אותה שעות. אז הכנתי לה עוד אחת לדרך, עם אימון בפתיחת רוכסן וסגירתו:

P1060843

הנקודות, כמובן, מתחבאות בתוך הכיס:

P1060746

הכפולה הבאה מוקדשת לקלאסיקה של כל הזמנים- משחק זיכרון. ככה זה נראה בתחילת המשחק:

P1060747

המשחק מבוסס על צורות גיאומטריות פשוטות וצבעים בסיסיים. למה לא לתרגל מושגים על הדרך?

P1060748

הכפולה הבאה היא הכפולה הדידקטית, שלהפתעתי זכתה להצלחה לא מבוטלת אצל יעלה. התחלנו להתעסק במספרים. כמובן שלא ישבנו עם חוברות ולמדנו מספרים, אבל קצת לפני הנסיעה התחלנו לשחק במגנטים של מספרים ובכל מיני פעילויות התאמה ראשוניות (כן, גם על זה יש לי פוסט או שניים בקנה). היה לי ברור שזה דורש מקום בספר הפעילות. בצד שמאל הכנתי (בעזרת עצותיהן הנהדרות של חברות המועדון הכבר-לא-ירושלמי האהובות שלי) חשבוניה:

P1060752

ממול הכנתי 5 חלונות שמסתירים מתחתם פריטים בכמות עולה:

P1060753

המספרים האפורים יכולים להתאים גם לחשבוניה (מתאפקת לא לאזכר את הסקוץ' הטורקיזי) וגם לחלונות שממול:

P1060755

הכפולה הבאה היא היחידה מכל הספר הזה שלא הועתקה או לפחות קיבלה השראה צמודה מפינטרסט, אלא המצאתי אותה לגמרי לבד, כדי לענות על צורך שהיה לי ברור שיעלה במהלך הטיול- הגעגועים למשפחה:

P1060757

המסגרות האדומות עשויות מלבד עליו מודבק שקף (כלומר, מאחוריו…). הן מחוברות לדף ב-3 פאות, וניתן להכניס אליהן תמונות פספורט מהפאה העליונה. את תמונות הפספורט יצרתי בעצמי באמצעות המון קרופינג של תמונות משפחתיות ויצירת קולאז' בפיקסה. אבא שלי (היי אבא! הקורא הנאמן שלי…) הדפיס לי במדפסת התמונות המצ'וכללת שלו. הן הונחו אחר כבוד במעטפה עשויה שארית ג'ינס-קטיפה:

P1060759

מתקרבים לסיום (אם לא היו לי כל כך הרבה רשומות לכתוב ולפרסם הייתי מחלקת את זה לשתי רשומות, אבל הרשימה כל כך ארוכה, שחסכתי…מצטערת אם זה יצא מייגע מידי). כפולה אחרונה, להיט בטוח. ידעתי שזה יהיה להיט ולא טעיתי- דף הקרטיבים:

P1060763

בתיאוריה המטרה היא התאמת צבעים- הכנת המקל המתאים לכל קרטיב. מכיוון שמכירה אני את קהל היעד שלי, הוספתי באחורי כל קרטיב סקוץ' (כחול!) ויצרתי פעילות אוכל (להיט מובטח!) שאפשר לחלק (להיט מובטח!) ולסדר בחזרה במקום (להיט מובטח):

P1060765

ברגע האחרון ממש אילתרתי למקלות הצבעוניים מתלה מגומיות שיער של יעלה (אפשר ממש לחשוב שהיא עושה קוקו לפעמים…). לא היה מאוד עמיד (הגומיות נפלו בדרך) אבל מדליק:

P1060767

וככה נראית כל החבורה כשהיא מסודרת:

P1060768

בדף האחרון אחרון חביב, השוס הגדול של הספר, שהיה לי ברור, מוחלט וידוע שיהיה הדף האהוב על יעלה. שוב, לא טעיתי (כשאני חושבת על זה, אפשר להגיד שהדפים מסודרים מהסוף-להתחלה לפי רמת ההתלהבות של יעלה מכל דף…ממש ככה). מעטפה גדולה ושמנמנה מבד כתום משגע (לפי הגזירה אפשר לראות שמיהרתי, ושאני לא מבינה כלום בתפירה):

P1060831

כשפותחים את הסקוץ' (הטורקיזי! הטורקיזי! הייתי חייבת להתלהב מהשילוב המהמם):

P1060832

מתגלה אט אט ההפתעה:

P1060834

שמנמן גם הוא, מלא בכל טוב:

P1060835

הסנדוויצ'יה של יעלה:

P1060837

שתי פרוסות לחם טעים, ממרח שוקולד, גבינה לבנה, קטשופ/ריבה, ביצת עין, גבינה צהובה, עגבניות, מלפפונים, גזר וזיתים- כל מה שצריך כדי להרכיב ארוחה. יעלה שוב ושוב אספה מאיתנו הזמנות לסנדוויצ'ים והכינה לנו לפי הזמנה- סנדוויץ' לבנהצהובה (שזה הממרח החביב עליה, אני לא ממש בטוחה שהיא יודעת להפריד בין שתיהן) עם מלפפון ועגבניה:

P1060839

או הסנדוויץ' החביב על אמא- טוסט עם קטשופ, גבינה צהובה וזיתים:

P1060840

ללא ספק, זה היה אחד הפרוייקטים היומרניים ביותר שלקחתי על עצמי אי פעם, עם מעט מאוד זמן ואפס יכולת תפירה, אבל אני לגמרי לגמרי מאושרת מהתוצאה והיא הצילה אותנו כמה וכמה פעמים במסע.

בהשראת יעל מהבלוג "קונדסונים קטנים" יש לי כמה תובנות מתהליך ההכנה והשימוש:

1. בזכות הדפים הקשיחים יכולתי להוציא ליעלה דפים בודדים גם לזמני הנסיעה הארוכים וגם יכולנו כל פעם לקחת איתנו דף אחד בתיק הגב לזמני שעמום בלתי צפויים. לנו לפחות זה היה שווה את סחיבת הקלסר הקשיח והכבד יחסית (הדפים עצמם בקושי שוקלים).

2. הדבר הכי חשוב בספר כזה הוא ההתאמה האישית- ברשת (כלומר בפינטרסט) יש באמת אינספור רעיונות לדפי פעילויות משגעים, מהממים ומדליקים, והבחירה קשה. לי היה חשוב שהדפים יהיו אקטיביים ולא רק (או בכלל לא…) יפים או נעימים למגע. זה כמובן תלוי בגיל הילד ובדברים שהוא אוהב ולפי זה כדאי לבחור את הפעילויות.

3. אפשר להכין ספר פעילות (או בשמו האמריקאי "ספר שקט") בלי תפירה. זה דורש כמויות בלתי מבוטלות של דבק בדים. התוצאה פחות יפה ונראית הרבה פחות מקצועית, אבל זה לא פוגם בהנאה. כן היו כמה התפרקויות קטנות במהלך הדרך, אבל דבק הג'ל שהיה איתי בערכת הסקראפ פתר אותן בקלות רבה. די בטוחה שספר תפור יהיה עמיד יותר.

4. לא לוותר על מספרי בד לתהליך ההכנה. הכל הפך הרבה יותר פשוט ומהיר ברגע שרכשתי כאלו.

5. לבד הוא חומר האפשרויות הבלתי מוגבלות. בתחילת העבודה קניתי כמויות אדירות של לבד במיליון צבעים, ועכשיו יש לי לבד לכל החיים. השתמשתי בכמויות ממש קטנות לפרוייקט הזה, והתוצאה צבעונית ועמידה (במגבלות סעיף 3. הלבד עצמו עמיד להפליא).

זהו, עכשיו, אחרי שסיימנו עם שלב ההכנות והטיסה, אפשר לדבר על הטיול עצמו. אבל רגע…קודם יש לנו יום הולדת 3 לחגוג! ההכנות כבר בעיצומן, וערימת פוסטים בדרך…מקווה להספיק לפרסם אותם בזמן אמת, או לפחות ממש במהרה.

על קופסאות תחושתיות

הכל אודות קופסאות תחושתיות

לפני שאני מתחילה לספר על הקופסה התחושתית החדשה שהכנו, הפעם לרגל חנוכה, הגיע הזמן לפוסט שהבטחתי מרגע פתיחת הבלוג- "הכל על קופסאות תחושתיות". חשוב לי להדגיש שאת כל המידע, הרעיונות והמחשבות סביב הנושא ליקטתי משיטוטים רבים באינטרנט. לא למדתי את זה וגם לא המצאתי את זה. רק אספתי, ניסיתי והסקתי מסקנות. גם ברשומה הזו חלק גדול מהמידע מתורגם מאתרים שונים (קישורים והמלצות בסוף הפוסט) ומעטו תוספות שלי. מזהירה מראש שיצא פוסט א-ר-ו-ך. שקלתי לחלק אותו לשני חלקים, אבל החלטתי שעדיף שכל המידע ירוכז במקום אחד, אז בהחלט אפשר ואפילו מומלץ לקרוא בהפסקות. מוכנות?

קודם כל- מה זה בכלל "קופסה תחושתית"?

ההגדרה הפשוטה ביותר היא- חוויה חושית באזור תחום. קופסה תחושתית, לרוב מורכבת ממיכל פשוט מלא בכמות גדולה של מילוי- חומר בסיס. מילוי יכול להיות חול, אורז, מים, קטניות ועוד. לחומר הבסיס מוסיפים אביזרים שונים לפי בחירתנו, בדרך כלל בהתאם למכנה משותף שבחרנו (כלומר, לפי הנושא של הקופסה התחושתית, אבל זה לא חובה! בהחלט אפשר ליצור קופסאות תחושתיות ללא נושא מוגדר). קופסה תחושתית יכולה בקלות להפוך לחוויה חדשה וייחודית בכל פעם- גם אם משתמשים באותו מילוי שוב ושוב. המיכל צריך להיות גדול מספיק כדי לאפשר לילד לחקור ולשחק מבלי לשפוך את כל המילוי.

P1020467
ככה נראה הבסיס של קופסה תחושתית

למה להשתמש ב"קופסה תחושתית"?

כל מי שבילה פעם מעל חמש דקות עם ילד, יודע שילדים הם חוקרים מבטן ומלידה. ילדים מתקשים מאוד לסרב להזדמנות לחקור ולגלות את העולם שסובב אותם, ולכן התפקיד שלנו הוא רק לספק להם את ההזמנויות האלו. ידוע גם שלמידה מתחזקת ומשתפרת ככל שמעורבים בה יותר חושים. השילוב של שתי העובדות האלו הוא שהופך קופסאות תחושתיות לדרך למידה אידיאלית לילדים. לרוב, קופסה תחושתית מערבת מספר חושים, לעיתים אפילו את כולם. ילדים יכולים לחוות כמה חושים במקביל בזמן המשחק- מישוש, ריח, שמיעה, ראייה כמובן ולעיתים גם טעם.

קופסאות תחושתיות (ומשחק תחושתי בכלל, אבל נתמקד לרגע) מסייעות לילד בבניית בטחון עצמי מכיוון שהן מאפשרות לילד ליצור, לשחק ולבצע את הרעיונות שלו בעצמו, עם מינימום עזרה או מגבלות- אבל בסביבה מבוקרת ומותאמת שאנחנו בנינו. ברגע שהסביבה בנויה- אנחנו יכולים (ואף מומלץ) להישען אחורה ולתת לילד להוביל בדרך לגילוי העולם שסביבו. הקופסאות התחושתיות מספקות לילד הזדמנות לצפות במציאות ו"לתמרן" אותה על מנת לבחון את הגבולות שלה. בנוסף לערך הלימודי, הקופסאות מסייעות להרגיע את הילד, למקד אותו ולהעסיק אותו לזמן ממושך (כמובן שמשך הזמן תלוי בילד הספציפי). עוד יתרון גדול מנסיוני האישי הוא פיתוח יצירתיות. כשלא נותנים לילד הוראות משחק ברורות, הוא מגיע למקומות המעניינים ביותר.

מה עוד מרוויחים על הדרך?

כישורי חיים מעשיים– מרכיב בסיסי וחשוב מעקרונות שיטת "מונטסורי". הקופסה התחושתית מאפשרת לילד ללמוד ולתרגל כישורים שימושיים למגוון פעולות יומיומיות- זריקה, מילוי, גריפה, אחיזה. התרגול הזה מסייע מאוד בפעולות האכילה, המשחק בחוץ, הרחצה, הלבוש ועוד.

027

כישורי משחק– קופסאות תחשותיות מתאימות הן למשחק עצמאי והן למשחק חברתי. כשהילדים קטנים הם יכולים לשחק בהן אחד ליד השני, וכשהם גדלים אפשר ליצור שיתופי פעולה ומשחק חברתי. לא פחות חשוב- הקופסאות מסייעות מאוד בבניית יכולת המשחק העצמאי של הילד. מכיוון שהילד נדרש להמציא את אופן המשחק- הוא מפתח רעיונות למשחק יצירתי, אותם הוא יכול ליישם אחר כך גם בסביבות אחרות.

P1030736

כישורים לשוניים– חובשת רגע את הכובע המקצועי שלי…הקופסאות התחושתיות מספקות הזדמנויות נהדרות לשיחה ולמתן מודל שפתי. כל קופסה שבנינו עד כה העשירה ליעלה את אוצר המילים באופן משמעותי- במילים ובמושגים חדשים. כשרוצים ללמד אוצר מילים ספציפי לנושא מסויים (נניח סביב חג)- זו הפעילות המושלמת. כשרוצים ללמד מושגי מרחב, גודל, צבע, צורה- אידיאלי. כשרוצים ללמד פעלים ספציפיים- נהדר. לא חייבים להגדיר מראש מטרות שפתיות כמו ברשימה שעשיתי פה- השפה היא חלק בלתי נפרד מהקופסאות, גם אם לא מתכוונים לזה (אבל לקלינאיות התקשורת שבקהל- זו פעילות נפלאה לטיפולים. באחריות).

SAMSUNG
קופסת חיות
קופסה ירוקה- לזיהוי הצבע הירוק
קופסה ירוקה- לזיהוי הצבע הירוק

איך מכינים קופסה תחושתית?

  • איזה מיכל מתאים לקופסה סנסורית?

בעיני הקריטריון החשוב ביותר הוא שלמיכל יהיה מכסה, על מנת שיהיה ניתן לשמור אותו למשך תקופה בצורה נוחה ובטוחה (אצלנו כל קופסה מחזיקה פחות או יותר חודש, עד שאנחנו עוברים לקופסה הבאה). אחרי קצת ניסויים אני מצאתי שהכי נוח לי להשתמש במיכל פלסטיק שקוף (למרות שלקופסאות מסויימות נוח יותר שהרקע לבן) ויחסית קטן (8 ליטרים), כדי להתאים כרגע לגודל של יעלה- היא יכולה להרים אותם לבד, לשלוף אותם מהמקום ולהחזיר אותם, מה שהופך אותם לנגישים ולשמישים במיוחד. בדרך כלל גם חבילה אחת של מילוי מכל הסוגים הקנויים מספיקה כדי למלא את המיכל (נניח עדשים, אורז או פסטה). בכל זאת- היא עדיין יכולה די בקלות לשבת בתוך הקופסה! וזו אחת הפעילויות החביבות עליה…לילדים גדולים יותר כדאי להתאים מיכלים גדולים יותר, שמגדילים את אפשרויות המשחק. גם אנחנו, לפעילויות מסויימות, משתמשים בקופסה גדולה יותר, כאמור-אין חוקים.

SAMSUNG

  •  איך בוחרים מילוי?

קודם כל חשוב להתאים את המילוי לגיל הילד ולאופי שלו- לילד שמכניס כל דבר לפה לא ניתן קופסה במילוי עדשים או גרגירי תירס, כמובן. לילד כזה אפשר לתת קופסה מלאה במים, בפסטה לא מבושלת (חתיכות גדולות), בפונפונים/חרוזים גדולים, או במילויים אכילים כמו ג'לי, סוכר, מלח, קמח ושילובים שונים שלהם (יש המוני המונים של מתכונים ברשת, למשל חול אכיל). גם בילדים גדולים יותר- חשוב להקפיד להשגיח ולמנוע הכנסה של גרגירים למקומות לא רצויים (נניח לפה של האחים הקטנים). מלבד הגיל ורמת הסיכון כדאי להתאים את הגרגירים למטרה של הקופסה- מילויים כבדים יותר, כמו אבני נוי או גרגירי שעועית, יכולים לסייע מאוד בהרגעה. גרגירים קטנים, כמו אפונה יבשה או עדשים, נהדרים לתרגול של כל כישורי החיים שדיברנו עליהם קודם וכו'. הקריטריון האחרון, אך לא פחות חשוב, הוא המראה. למשל לקופסת ראש השנה בחרתי בגרגירי תירס, כי הצבע שלהם מתחבר לחג (דבש) והצורה שלהם מזכירה גרגירי רימון. לקופסה הירוקה השתמשתי באפונה יבשה, כי היא, ובכן, ירוקה. אל תגבילו את עצמכן לרעיונות ברשת, תרגישו חופשי לאלתר ממה שיש בסביבה או בבית. קופסת סתיו למשל בהחלט יכולה להיבנות על בסיס של עלים יבשים וקופסת חנוכה שלנו נבנתה על בסיס של…נרות.

P1050899

  • איך בוחרים נושא?

קופסה תחושתית יכולה להיות עונתית- להתאים למזג האוויר כמו קופסת הסתיו שלנו, לאירועים משמעותיים בלוח השנה או לחגים. קופסה יכולה גם להתבסס על משהו שמעסיק את הילד או מעניין אותו במיוחד, נניח לגו, או ספר מסויים (לנו הייתה לא מזמן קופסה שעדיין לא הראיתי פה, בהשראת הספר "הטרקטור בארגז החול"), או סרט דיסני נבחר…מה שמעניין את הילד. אפשרות נוספת היא קופסה סביב מטרה לימודית שמעסיקה אותנו, כמו הקופסה הירוקה שלנו, שהייתה חלק מתהליך ארוך ומגוון מאוד של הכרת הצבעים.

  • איך מרכיבים את הקופסה?

ברגע שבוחרים נושא, זה כבר נהיה פשוט מאוד. פתאום בכל מקום תתחילו לראות דברים שקשורים לנושא- ברחבי הבית, בחנויות השקל למיניהן, בספריה, בגרוטאות, אצל בני המשפחה. אין מגבלה לגבי מהות האביזרים- אלו יכולים להיות משחקים, דמויות, עשויים מפלסטיק, עץ, גומי, מאכלים, כאלו שנועדו לילדים או לקוחים מעולם המבוגרים- ממש מכל הבא ליד, כל עוד זה מתקשר לנושא. יש כמה אפשרויות לגבי תהליך הרכבת הקופסה- אפשר להכין הכל מראש ולהציג לילד את הקופסה המוכנה ולתת לו מיד להתחיל לשחק. אפשר להכין מראש את המרכיבים- בסיס ואביזרים, ולהרכיב את הקופסה ביחד עם הילד- לתת לו לשפוך את הבסיס (אפשר להיעזר במשפך- תרגול נהדר)

P1050038

ואפשר גם לחפש את האביזרים המתאימים ביחד עם הילד- לנסות לחשוב יחד מה מתאים לשמש כבסיס (נניח "מה מזכיר לך חורף?" או קל יותר "איפה נמצא הטרקטור מהסיפור?") ואז להסתובב ולחפש אביזרים. בעיני הדרך הטובה ביותר היא לשלב בין האפשרויות, בהתאם לקופסה, בהתאם למצב הרוח של הילד, בהתאם למצב הרוח שלך…הקופסה הירוקה שלנו למשל, נבנתה לגמרי בשיתוף פעולה, את קופסאות החגים בנינו בשיטה השנייה- אני אספתי והרכבנו יחד. כמובן שלא חייבים להיצמד לשיטה אחת גם תוך כדי בנייה של אותה קופסה- אחרי שמילאתם את הקופסה באביזרים שאספת מראש, בהחלט אפשר לתת לילד להוסיף אביזרים שהוא מוצא.

  • איך משחקים?

השאלה הכי קשה, וגם הכי קלה. התשובה המרכזית היא שאין תשובה. מציגים לילד את הקופסה ונותנים לו למצוא את הרעיונות בעצמו. מכיוון שאני קצת חולת שליטה באופיי (עובדת על זה…) אני אוהבת לחשוב מראש איך לשלב בתוך הקופסה מגוון אפשרויות- כמעט תמיד יהיו בתוכה דברים שאפשר לפתוח ולהכניס לתוכם דברים אחרים, יהיו דברים קטנים יותר שאפשר להחביא, יהיו אביזרים מחומרים שונים שאפשר לחקור (פלסטיק, עץ, מתכת, שעווה, מחק). לפעמים יהיו דברים שאפשר להשחיל, לפעמים דברים שאפשר להרכיב- כמה שיותר אפשרויות. יש לנו גם אביזרים כלליים שמלווים את כל הקופסאות- חבילה של כוסות מדידה וחבילה של כפות מדידה, משפכים בגדלים שונים, סכין פלסטיק:

P1030648

אני אוהבת גם להוציא את הקופסה בזמנים לא שגרתיים, כדי לשלב אותה עם פעילויות נוספות, למשל בזמן משחק בבצק או במפגש עם חברים

P1050430

בכל זאת, יעלה תמיד תופסת אותי לא מוכנה ומצליחה להפתיע עם רעיונות יצירתיים הרבה יותר משלי…

שאלות נפוצות:

  •  מה עושים עם הלכלוך?

נכון, המטרה היא לבחור מיכל שיתאים וימנע מרוב המילוי להתפזר מסביב, אבל לרוב, חלק מסויים מהמילוי כן מגיע לסביבתו הקרובה של המיכל. כדאי לקחת את זה בחשבון ולהחליט איך מתאים לכם להתמודד עם זה- לוותר, לשחק בחוץ, לפרוש ניילון מתחת, להביא בסיום הפעילות מטאטא ויעה או שואב אבק קטן, ללמד את הילד לאסוף- יש לא מעט פתרונות ל"בעיה". באופן אישי, מי שביקר בביתי יודע שאני ממש לא מסוג האנשים שמתרגשים מלכלוך (אפילו קצת יותר מידי…). בכל אופן, כשמתפזר, אני משתדלת להפיק מזה את המירב ולתרגל מוטוריקה עדינה- איסוף עם האצבעות, או כישורי חיים- טאטוא עם מברשת וכף ייעודיים.

SAMSUNG

  •  מה עושים עם המילוי בתום השימוש?

כמובן שזה תלוי מה המילוי, אבל לרוב אנחנו מפרקות את הקופסאות יחד. את האביזרים הקטנים אנחנו מחזירות למקום או שומרות לשימוש חוזר (למשל את האביזרים מקופסת ראש השנה איחסנו יחד בשקית בתוך "קופסת החגים" שלנו, שיש בה אביזרים מתאימים לכל חגי ישראל) ואת המילוי אנחנו שופכות (שוב תרגול של איסוף ושימוש במשפך) לשקית ריצ'רץ' גדולה. כל השקיות האלו נשמרות במגירה ייעודית שמחזיקה את כל אביזרי הקופסאות התחושתיות שלנו, עד לשימוש הבא. כמו שכתבתי בהתחלה, אפשר ליצור אינספור קופסאות שונות בהתבסס על אותו מילוי.

P1050863

  • למי זה מתאים?

למען האמת, אין לי תשובה לשאלה הזו. אנחנו התחלנו עם הקופסאות לא כל כך מזמן, כשיעלה הייתה בת שנתיים וטיפה. שיטוטים (רבים) ברחבי הרשת מראים תמונה מאוד רחבה, של ילדים נהנים מקופסאות תחושתיות החל מגיל ישיבה ועד גילאי בית ספר יסודי ואפילו חטיבה. כמובן שתוכן הקופסאות, הנושאים ואופן ההרכבה והשימוש משתנים בהתאם לגיל, אבל הרעיון הבסיסי נשאר בעינו. מוזמנות לנסות עם ילדים בגילאים שונים ולשלוח לי את התרשמותכן. מעבר לקהל היעד- אני חושבת שהקופסאות האלו לא מתאימות רק לחדר המשחקים הביתי. הן נפלאות כפעילות בגנים, בחוגים ואפילו בחדרי הטיפולים השונים.

קישורים שימושיים:

להכנת הפוסט הזה השתמשתי בעיקר במידע בסיסי מתוך האתר my sensory box ומתוך הפוסט הנפלא הזה all-about-sensory-bins-. כל הבלוג ממנו הפוסט לקוח- little bins for little hands הוא מקור מעולה לרעיונות בתחום. כמובן שהמלך הבלתי מעורער של הרעיונות, באופן כללי וגם בתחום הקופסאות, הוא הפינטרסט. יש עוד המון בלוגים מהם אני שואבת רעיונות והשראה לקופסאות ספציפיות, אבל לרוב החיפוש מתחיל בפינטרסט. עד כה הראיתי פה בבלוג את הקופסה שהכנו לראש השנה ולרגל הסתיו, מוזמנים (עכשיו אני בטוחה שיש לי לפחות קורא זכר אחד- אבא שלי הגיבור שריגש אותי ועשה מנוי לבלוג!) לקרוא עליהן עוד בקישורים.

038

מקווה שהצלחתי לעשות קצת חשק ולעורר עניין בהתמכרות הזו שלי. אשמח מאוד לשמוע מכן שאלות, רעיונות וחוויות. אשמח גם אם תאתגרו אותי בבקשה להשראה ורעיונות לקופסאות ספציפיות שמתחשק לכם להכין ולבנות. ובהשראת דפי מ"מסטיקים" אסיים בברכת "להתראות בקופסאות"…

יומולדת לדאדא

זהו, עכשיו אני מקיימת הבטחות. אז אחרי כמה וכמה נסיונות מתלהבים של משחק בבצק השוקולד שלנו, עברנו לאירוע המרכזי:

יום הולדת לבובה

האמת, זה לא ממש התחיל מהבצק. הכל הכל התחיל עוד לפני הלידה של אמיתי, אז אני "הכינותי מראש" וקניתי ליעלה מתנה לרגל הלידה- בובה שאפשר לקלח אותה. היא הגיע עם מוצץ, חיתול, סיר, בקבוק ועוד פסיליטיס נחמדים. כשחזרתי הביתה מבית החולים (כלומר היולדות, כי אבא עובד בבית החולים עם ילדים חולים וההקשר לא משהו) אמיתי הקטן הגיש ליעלה בשמחה רבה חבילה עטופה ובתוכה בובה. מאותו רגע יעלה והבובה, שזכתה לשם הכה יצירתי "דאדא" הן פשוט בלתי נפרדות. רוב הזמן זה נחמד, בשאר הזמן זה קצת מעיק ("אי אפשר עדיין לצאת מהבית. דאדא עוד לא סיימה לעשות קקי"). דאדא היא ממש האלטר אגו של יעלה, היא עושה כל מה שיעלה רוצה ולא יכולה, היא גם תינוקת וגם מבוגרת, היא גם יונקת וגם שוטפת כלים (אנקדוטה- לא מזמן יעלה קראה לי בלילה בבכי "אמא דאדא נורא רעבה ואני עייפה. תניקי אותה" ברצינות גמורה), היא הולכת לעבודה ונוסעת לבית שלה ויש לה אמא ואבא וסבא אבל גם יעלה היא אמא שלה ולפעמים אני אמא שלה ו…בקיצור, כל מה שצריך- דאדא מתייצבת. יום אחד יעלה ציינה שלדאדא יש יומולדת. איכשהו התלהבתי מהרעיון ומיד הצעתי לה לחגוג לה במסיבה כהלכתה.

התבססנו באופן חופשי למדי על חווית ימי ההולדת בגן שהייתה ליעלה מהשנה שעברה. התחלנו מהכנת כסא יום הולדת. אמיתי בדיוק קיבל במתנה פיל מנגן שהגיע באריזה כזו נחמדה, שמיד נראתה לי כמו כסא. עטפנו אותה יחד בנייר לבן:

 

SAMSUNG

צבענו וקישטנו בטושים, צבעים, טושטושים והמון מדבקות:

SAMSUNG

אחר כך יעלה לחצה שנעבור לשלב העוגה, אז הוצאנו את בצק השוקולד, רידדנו וקרצנו (לפי בחירתה) צורה:

SAMSUNG

המשכנו לשחזר ונזכרנו שחייבים זר.

איך מכינים? מאוד פשוט (יכול לעזור גם בהכנת זרים וכתרים לפורים). ההכנה שלנו הייתה מאוד חפיפניקית, עם טיפטיפה יותר סבלנות אפשר להכין ככה זרים נהדרים. לקחנו חתיכה קטנטנה של בד סטרצ'י, גזרנו אותה לרצועה ארוכה. חיפשנו בסיס שדומה להיקף הראש של דאדא (אפשר גם ישירות על הראש, אבל זה קצת יותר מאתגר)- מצאנו בקבוק פלסטיק גדול, ליפפנו עליו את הרצועה בצורה די הדוקה והדבקנו את הקצה בדבק בד:

SAMSUNG

על הרצועה הדבקנו המון המון פרחי בד ונייר מהאוסף שלי. יעלה בחרה ואני הדבקתי. התוצאה יצאה ממש יפה:

SAMSUNG

אחר כך התחלנו לסדר את החגיגה. דאדא לבשה את שמלתה היפה, ישבה על כסא היומולדת, כשמולה עוגה עם נר מאולתר (מקל סוכריה):

SAMSUNG

מה עוד צריך? בלונים כמובן. לשמחתי יעלה עדיין בשלב בו כששואלים אותה מה היא רוצה במתנה ליום ההולדת שלה היא עונה בלונים. אז ניפחנו בלונים, והזמנו המון המון אורחים. את כ-ל חיות הפלסטיק שלנו. הן וגם יעלה הסתדרו מסביב במעגל:

SAMSUNG

יעלה אירגנה לכולם הפעלה, היא חילקה "תופים" (עיגולי סול שמשמשים אותנו למגוון רעיונות, בין היתר גם כתופים) והשמיעה שירי יומולדת:

SAMSUNG

את הנר המאולתר החלפנו בנר יומולדת אמיתי, כדי לדמות עד הסוף את החגיגה. לכבות נר זו פעילות מאוד חשובה לתפקודי פה! מומלץ בחום (תרתי משמע, במיוחד לקראת חנוכה):

SAMSUNG

הרמנו את ילדת יום ההולדת (תרגול של ספירה):

SAMSUNG

יעלה הכינה לה ברכה (אני רוצה להדביק ציפורים!) והקריאה אותה לכל החבורה:

SAMSUNG

ואז הגיע הזמן לחתוך את העוגה (כלומר לפרוס, אבל פה די חתכנו) ולחלק אותה:

SAMSUNG

ולסיום- הפתעות יומולדת. יעלה הביאה מנקי מקטרות והכינה לדאדא ולחלק מהאורחים תכשיטים מעשה ידה:

SAMSUNG

בתמונה האחרונה אפשר לראות גם את המתנה שהיא הכינה לדאדא- דף צביעה עם טוש.

האירוע הזה היה ללא ספק הפעילות ממנה יעלה הכי הכי נהנתה עד כה בגן הביתי שלנו. היא מבקשת לשחזר את האירוע לפחות פעם בשבוע, ועברו מאז יותר מחודשיים. הרעיון כולו מבוסס על קונספט ה"תרחיש" שמשמש רבות בחדר הטיפולים- בוחרים אירוע מוכר מחיי הילד ומשחזרים אותו בחדר באמצעים העומדים לרשותנו. זה מאפשר:

  • לתרגל את כל המטלות הכרוכות באירוע- מבחינה שפתית (החל מהכרת המילים הקשורות לנושא ועד לכתיבה ממשית של ברכה, דרך שירים בנושא, הבעת משאלה- בהתאם לגיל), מוטורית (הכנת הכסא והעוגה, ניפוח בלון, כיבוי נר, ריקוד, כתיבה…) וקוגנטיבית (למשל יש פה המון חשבון- בחירה סבירה של גיל, חישוב מספר הפעמים שצריך להרים את הבובה, חלוקת העוגה בהתאם למספר האורחים וגם יכולות מורכבות יותר כמו חשיבה מה מישהו אחר רוצה לקבל מתנה או מה נותנים לילד שלא רוצה עוגה).
  • להתמודד איתו רגשית במקום בטוח- מראש או בדיעבד.
  • לשחזר שוב ושוב את החוויה.

הרבה מהרעיונות היו בהובלה שלי, אבל חלקם היו לגמרי יוזמה של יעלה (למשל הפרסים בסוף או ההפעלה עם התופים) ובכולם הבחירות היו שלה (מה להביא במתנה, איזה בלונים/צורת עוגה/פרחים, מי יהיו האורחים) ובעיני זה נפלא, כי זה מאפשר לה מקום גדול לבטא את הרצונות ואת הצרכים שלה, ומאפשר לי לתת לה מה שהיא רוצה (מה שביומולדת אמיתי הרבה פחות מתאפשר, ולו רק כי מדובר בעוד אנשים "אמיתיים" שמעורבים בעסק). אפשר לשחזר ככה כל אירוע משמעותי/בעייתי- חופשה, ביקור במרפאה, טקס לילה, מקלחת, ביקור של/אצל אנשים מסויימים.

וחוץ מכל התיאוריה היפה שמאחורי זה? העברנו ככה בלי לשים לב כמעט 4 (!) שעות, ויעלה הייתה בת 2.7- נדיר מאוד שמשהו מעסיק אותה כל כך הרבה זמן. אז כל מי שמחפש רעיונות לבילוי יום של גשם- עם בנים ובנות, פעוטות וילדים גדולים- ההצלחה מובטחת!

בצק שוקולד

בצק שוקולדנכון, רק הרגע סיפרתי על הבצק הסתווי הנהדר שהכנו, אבל עכשיו, ברשותכן, אני רוצה לחזור קצת אחורה בזמן- אל הבצק הביתי הראשון שניסינו. זה לא היה כל כך מזמן, למען האמת. בימים האחרונים של אוגוסט, כשיעלה באופן רשמי עוד הייתה רק בחופש מהגן, עשינו גרסה משלנו ל"קייטנת אמא" ובין היתר הכנו גם בצק שוקולדי משגע- מריח כמו אוכל, אבל נועד למשחק. באופן כללי רוב בצקי המשחק הביתיים מבוססים על אותו רעיון- מרכיבים אכילים כדי שיהיה בריא ולא רעיל, אבל לא טעימים (לרוב בעיקר הרבה מלח) כדי שלא יהפכו מבצק משחק לחטיף אטרקטיבי.

את המתכון הזה, כמו את הרעיון המדליק לשרפרף מהפוסט הקודם, מצאתי בבלוג Mama.Pappa.Buba, התלהבתי ויישמנו. שוב סידרנו על השיש את המצרכים:

P1030213

אני מדדתי, יעלה שפכה:

P1030214

ועירבבה היטב היטב:

P1030215

והתוצאה יצאה מדליקה! ריח משכר של שוקולד ומרקם נעים של משחק- קצת דביק, מלכלך למדי, אבל יעלה האיסטניסטית (תכונה שממש משתפרת עם הנסיונות שלנו בבצקים השונים) ממש נהנתה לשחק בו.

כשהוא היה מוכן אספנו מרחבי הבית אביזרים מתאימים ליצירת עוגות שוקולד:

P1030218

את הבצק עצמו חילקנו לשתי כוסיות פלסטיק, הוספנו עטרות קאפקייקס מסיליקון, תבניות קאפקייק מעוטרות מקרטון, מקלות ארטיק (ליצירת קייקפופס, זה היה הרעיון שלי, יעלה חשבה שאלו נרות) וסוכריות עדשים אמיתיות, שלא משמשות אותנו לאכילה כי יעלה קטנה מידי ועבדו נהדר פה במשחק. ההתלהבות הייתה מיידית :

P1030221

בתום המשחק ארזנו את הבצק יחד עם האביזרים בשקית ריצ'רצ' רב פעמית, לשימוש חוזר, והיו שימושים חוזרים, ועוד איך:

P1030244

ברשומה הבאה אספר על עוד פרוייקט מדליק במיוחד שהכנו עם הבצק הזה, להשראה.

בנתיים, המתכון:

– 2 כוסות קמח רגיל

– 1/2 כוס מלח

– 1/2 כוס קקאו- אנחנו שמנו את כל הכמות, בעיני זה המון, ורבע כוס בהחלט תספיק ליצירת האפקט.

– כוס וחצי מים רותחים

– 3 כפות שמן

– 1/2 כפית תמצית וניל (לא הכרחי, אבל מוסיף לארומה העוגתית)

פשוט מערבבים את כל המצרכים בקערה עד שנוצר גוש, נותנים לו טיפה להתקרר ומתחילים לשחק. ההנאה לגמרי מובטחת!

תבליני הסתיו

בצק תבלינים

כן, כן, הוא עדיין כאן, הסתיו. נעים ומשוגע ומבלבל ומציע שפע של רעיונות ליצירה. במסגרת נסיונות הבצק שלנו הכנו גם גרסת בצק סתווית. פינטרסט, כרגיל, מציע המון מתכונים לבצק משחק סתווי. סיננו את אלו עם הדלעות (כי זה לא קשור) ואת אלו עם התפוחים (כי כבר עשינו בראש השנה) ומבין האופציות שנותרו בחרנו בבצק תבלינים (קישור לפוסט המקורי ממנו לקחתי את הרעיון, תיכף יהיה פה מתכון). הוא היה פשוט להכנה יחסית והתמונות מעוררות חשק. אין ספק שצורת ההגשה של הרעיונות בפינטרסט קובעת את הסיכוי שלהם להצליח…אז התלהבתי בעיקר מהצבעים היפים, ורתמתי את יעלה להתלהבותי.

אספנו מכל רחבי הבית את המצרכים הדרושים, סידרנו על השיש:

P1050421

וניגשנו למלאכת ההכנה. בקערת פלסטיק די גדולה ערבבנו:

2 כוסות קמח

1 כוס מלח

2 כפות קרם טרטר– *המושג הזה הפחיד אותי, אבל חזר בעוד ועוד מתכוני בצק, אז ביררתי במה מדובר- מדובר באבקה, שקשורה איכשהו בתהליך שלא לגמרי הבנתי ליין, אבל אין בה אלכוהול. קונים אותה בחנויות אפייה (ואם אני מצאתי בקלות בחור הנידח בו אני גרה, כל אחד יכול)- החבילה הקטנה שבתמונה עלתה לי 19 ש"ח. לא יודעת אם זה מחיר טוב או לא, אבל ההיצע פה לא גדול

מערבבים היטב ומחלקים ל-4 קעריות קטנות. לכל אחת מהקערות מוסיפים אחד מהתבלינים. אנחנו כמעט נצמדנו למתכון: קערית עם קינמון קערית עם אגוז מוסקט, קערית עם ציפורן ובקערית הרביעית שינינו- מכיוון שג'ינג'ר לא נכנס אליי הביתה מאז שניסו למכור לי אותו כתרופת סבתא נגד הקאות בהריון של יעלה, החלפנו אותו בכמון, שהוא ללא ספק ה-תבלין החורפי שלנו. תרגישו חופשי לגוון ולהחליף לפי התבלינים שיש בבית..מוסיפים קצת מכל תבלין, עד שהריח מורגש, מריחים, מתארים, חוקרים, מערבבים היטב ואז- מוסיפים לכל קערית 1/2 כף שמן.

בכוסות (עדיף חד"פ, אבל לא חובה) מערבבים צבע עם קצת מים. אנחנו השתמשנו בצבע אקרילי בארבעה גוונים שונים, הוא נותן גוון יחסית בהיר. צבע מאכל ג'ל כנראה ייתן את הגוון הכי יפה אבל- הבצק שנוצר אח"כ ילכלך את הידיים, קחו בחשבון. אני מתכננת לנסות גם עם גואש, כי זה יותר זול ולדעתי ייתן אפקט מאוד דומה. במתכון המקורי היא מדברת על כוס וחצי מים רתוחים לכל הכמות, אנחנו השתמשנו בפחות מכוס מים רותחים מחולקת ל-4 כוסות צבע. ככה זה נראה לפני הוספת הנוזלים:

P1050420

גם בגזרת הצבעים נצמדנו למתכון, אין ספק שזה שילוב צבעים סתווי להפליא. אגב, במתכון היא משתמשת בצבעי טמפרה. שמעתי עליהם, אבל לא יודעת פרטים:

P1050424

כמה זה יפה כשזה מעורבב עם מים בכוסות:

P1050425

את הבצק המוכן שמנו במגש יפה (זוכרות? תצוגה זה בערך 50% מהעבודה…גם כשמציגים את הפעילות לילדים. האמריקאיות קוראות לזה invitation to play, זה לא נראה ככה?). את המגש רכשנו בחנות החד פעמי הקרובה לביתנו. יש לנו המון אוצרות משם. כמובן שאנחנו לא משתמשים בהם רק פעם אחת:

P1050427

בהתלהבות רבה עברנו עם הבצק המוכן לחדר המשחקים והושבנו אותו ליד הקופסה התחושתית הסתווית שלנו:

P1050428

מכאן, כמובן, השמיים הם הגבול. חלק מהרעיונות אני הצעתי ליעלה, חלק היא הציעה לי. למשל שתלנו עץ מענף, עם צמרת מבלוט, הטבענו צורות סול של עלים יבשים:

P1050430

יעלה התלהבה מהצבעים השונים ושילבה בינהם:

P1050442

היא יצרה קערות דקורטיביות נהדרות להגיש עליהן פסטה, לסעודה:

P1050453

יצרנו הדפסים שונים ומשונים- הצהוב (בריח כמון) נוצר מגלגול של אצטרובל, הוורוד (בריח קינמון) נוצר דווקא ממקלות הציפורן, הכתום (בריח ציפורן) נוצר מהפתח של הפסטה ונראה ממש כמו עלים והחום (בריח אגוז מוסקט) נוצר מגלגול של הפסטה לרוחבה:

P1050460

מהשילובים יצרנו עוד עץ:

P1050469

יעלה המשיכה ללוש, לבחוש, להריח ולערבב:

P1050470

אין דבר שהיא אוהבת יותר מלהכין סעודות בכאילו. אני חושבת שמשהו כמו 40% מהזמן שלה עוסק בזה בדרך זו או אחרת:

P1050475

כמובן שהיא לא שוכחת לשתף גם את אמיתי בארוחה, שלא יהיה רעב חלילה:

P1050479

הבצק יוצא ממש נעים, נשמר ממש לא רע בשקית אטומה בטמפרטורת החדר, מאפשר התנסות ממש רב חושית ופשוט הצלחה! הוא ממשיך לככב אצלנו, יחד עם עוד פעילויות סתוויות. בשקט בשקט התחלתי כבר להתכונן לחנוכה ולעוד אירועים מעניינים בסביבתו. מזל שיש ערבי יצירה. השבוע נפגשנו לראשונה במסגרת של "מועדון יוצרות גליל-עמקים" (עוד יסופר בהרחבה) ומחר ניפגש במסגרת "כבר-לא-מועדון-02", עם פליטות המועדון הירושלמי, שלמרות המרחק הגיאוגרפי, עדיין הכי נהנות ליצור יחד. אין "בוסט" טוב למוזה כמו ערב יצירה עם בנות מוכשרות. בגן הביתי שלנו ניצלנו את הימים הנעימים האלו להמון המון בילויים בחוץ. איכשהו יצא לנו שבוע ממש עמוס בטיולים וסיבובים, ממש כיף! זה כמובן לא אומר שאין לנו מה לספר בגזרת הפעילויות היצירתיות..

מנצלת את הפוסט רק כדי להזכיר שנותרו ימים ממש אחרונים להשתתפות באתגר "סימני דרך" החודשי שלי, עם השראה נפלאה. היצירה יכולה להיות מכל תחום שהוא, אפילו הצעה לפעילות חדשה בגן שלנו :)

 

מרגישים את הסתיו

קודם כל אני רוצה להגיד המון תודה לצרויה המוכשרת להפליא שאחראית לעיצוב החדש של הבלוג החדש…מה דעתכן?! בעיני הוא פשוט…בדיוק! תודה רבה יקרה! ועכשיו לענייננו הפעם-

קופסה סנסורית סתווית

כמו שסיפרתי ברשומה הקודמת- אחרי שערכנו היכרות ראשונית עם הסתיו ועם מאפייניו, עברנו להיכרות מעמיקה יותר, היכרות חושית. השתמשנו שוב בטריק המופלא- קופסה סנסורית. נראה לי שזה באמת ממכר, אחרי שמנסים פעם אחת, חייבים לשלב את זה בכל נושא. אני זוכרת שהבטחתי פוסט רקע מעמיק בנושא, אבל בנתיים יש לי כל כך הרבה פוסטים עם פעילויות שאני לא מצליחה להגיע לזה..אבל זה בדרך, מבטיחה.

את ההכנה של קופסת הסתיו שלנו התחלנו דווקא בפירוק הקופסה הקודמת- קופסת ראש השנה. פירוק הקופסה מהווה תירגול מוטורי פשוט נהדר. אחרי שאספנו את כל החפצים הגדולים (ואיפסנו בשקית שאיפסנו בארגז החגים שלנו, עד לשנה הבאה), התחלנו לדוג את דגיגי-המחק הקטנים ששחו בים התירס:

P1050034

את התירס עצמו העברנו גם כן לשקית לשימוש סנסורי חוזר. את ההעברה ביצענו באמצעות כוס מדידה ומשפך. הרבה מהפעילויות שאנחנו עושות יחד מבוססות על גישת מונטסורי (עוד פוסט רקע שעוד יגיע בעתיד :), והעברה דוגמת זו היא אחת המיומנויות הבסיסיות בשיטה. מעבר לתיאוריה, זה פשוט כיף. יעלה מה שנקרא "עפה על זה":

P1050038

עכשיו הייתה לנו קופסה פנויה (קופסה שקופה, עמוקה מספיק בשביל שהאביזרים לא יגלשו בקלות מידי החוצה ורדודה מספיק בשביל שיעלה תוכל בקלות להגיע עד לקרקעית שלה כשהיא יושבת. גדולה, אבל לא מספיק…מתכננת לקנות אחת גדולה יותר בקרוב, למרות שבמושגים של איחסון, היא נפלאה) והתפנינו להכין את המרכיבים. לסתיו הישראלי שלנו יש כמה מאפיינים שקשה מאוד להכניס לקופסה, ולא הצלחתי למצוא דגם מוקטן שלהם- חצב, נחליאלי וחסידות (או באופן כללי נדידת ציפורים, אבל זה מופשט מידי, ובאזורנו יש המון חסידות). יכולנו לקנות דגמי קרטון בחנות הציוד לגני ילדים הקרובה לביתנו (והנפלאה!), אבל במקום זה נעזרנו במדפסת האיכותית של סבא ויצרנו כרטיסיות משלנו. בחרנו בריסטולים בצבעי הסתיו (נעזרנו במדבקות הסול מהפוסט הקודם ויעלה חיפשה בריסטולים בגוונים תואמים). יעלה גזרה קצת (ממש בתחילת תרגולי הגזירה שלה) ואני את כל היתר. את הדבק היא מרחה לגמרי בעצמה:

P1050121

והיו לנו שלוש כרטיסיות לתפארת. הנחנו אותן על המצע שבחרנו לקופסה הפעם- פסטה מקמח מלא (בחרתי דווקא בזו פשוט כי הייתה במבצע וממש ממש זולה, אבל זה יצא טוב כי ש לה גוון כהה יותר מפסטה רגילה, ממש סתווי). ההשראה לשימוש דווקא בפסטה הגיעה מכאן, מאוד אהבתי את האפקט שזה נתן:

P1050128

לאט לאט התחלנו למלא את הקופסה באוצרות מהמגש שלנו ובמדבקות סול נבחרות (קשה לצלם בסתיו, קשה…):

P1050142

חבילה אחת של פסטה הספיקה ליצור עומק יפה ואווירה סתווית:

P1050149

כתבתי בפוסט הקודם שעסק בקופסאות סנסוריות שאני אוהבת לשלב חומרים שמאפשרים כיוונים שונים למשחק, כאלו שאני חושבת עליהם מראש. יעלה תמיד מוסיפה עוד. הפעם המצע, הפסטה, מאפשר מיליון משחקים, למשל השחלה:

P1050154

עם הזמן נוספו עוד דברים לקופסה-מנקי מקטרות בצבעים תואמים להשחלה, עננים מלבד שכרמל הנפלאה הכינה לי פעם במתנה, אטבים קטנים בצבעים מתאימים לכרטיסים ועוד:

P1050161

בנתיים הקופסה (כמו קודמותיה) זוכה אצלנו להצלחה כבירה ומשתלבת כמעט בכל משחק- בכלי תחבורה (כיכבו אצלנו לאחרונה לרגל שיפוץ החנייה שליד הבית שלנו- עקבנו אחרי כל השלבים במציאות ואז יעלה ביצעה את אותם שלבים בבית), בבצק, בקופסת האוכל וגם סתם לבד.

כמובן שזה לא סוף הפעילויות הסתוויות שלנו, המשך עוד יבוא…

עד אז אני מאחלת לכולנו סופשבוע סתווי, קריר, מהנה ויצירתי!