אוספים

פעילויות ליומיום בהשראת מונטסורי

התלבטתי הרבה איזו רשומה לפרסם עכשיו (מרוב התלבטות עבר המון זמן בלי רשומה…). כמה דברים מתבשלים אצלנו סביב שבוע הספר (כולל פוסט אישי וחופר שאני כותבת ומוחקת כבר כמה ימים), והתחלנו להתעסק בנושא הקיץ וליעלה יש כל שעה רעיון לפרוייקט חדש והיא יוצרת דברים מדהימים ויש גם התחלה של רשימת מתנות מומלצות/מפונטזות ליומולדת שנתיים…אבל מכל מה שקורה עכשיו, רק בלט לי יותר כמה תמונות ישנות אך מעניינות שוכבות לי בנבכי המחשב ולא זוכות לבמה שמגיעה להן…אז החלטתי שתום החגים זה זמן מצויין למעין רשומת-אוסף כזו, עם אוסף של פעילויות נחמדות שקרו כאן, בין לבין, בלי נושא מאגד או סיבה מיוחדת. חלקן הגדול באווירת מונטסורי, אך לא כולן. כולן כן פשוטות להכנה וזכו להצלחה גדולה פה בבית.

נתחיל עם כמה מגשי פעילות מאולתרים ומוצלחים מהחודשים האחרונים. הראשון התחיל כמגש פתח-סגור קלאסי ופשוט לאמיתי (זה היה כבר לפני כמעט חצי שנה, הוא היה אז בן שנה וחצי, פחות או יותר):

IMG_20160103_225928

צנצנת תבלינים עם קיסמים להשחלה, קופסת פלסטיק מהמטבח ובקבוק תינוקות שריתק אותו. זה מה שהוא הוסיף:

IMG_20160103_231312

היו לנו לא מעט מגשי פתח-סגור כאלו, כל חודש הרמה עולה, יותר צנצנות להתאמה, פתיחות וסגירות מעניינות יותר ועוד, וזה תמיד להיט. אפילו יעלה מוצאת דברים מעניינים לעשות עם המגשים האלו:

IMG_20160106_084144

גם מגשי מזיגה שונים הם להיט מובטח (בעיקר אם אתם לא חוששים מלכלוך..אפשר לשים את המגש בתוך קופסת פלסטיק גדולה או על ווילון אמבטיה זול, ואז האיסוף קל יותר):

IMG_20160130_230151

ובפעולה:

IMG_20160131_113325

מגש בסגנון אחר לגמרי שיועד ליעלה (היום, רגע לפני שנתיים, הוא מתאים בהחלט גם לאמיתי)- קילוף וחיתוך ביצה:

IMG_20160104_175525

על מגש מחולק יש ביצה, כלי לקליפות וחותכן. אמנם היא לא מוכנה לאכול ביצה קשה, אבל ההכנה חביבה עליה מאוד:

IMG_20160104_175616

עוד מגש- אוכל שהיא מאוד אוהבת אבל לא מצאתי תמונה שלו הוא מגש גירוד הגבינה. יש לנו מגררת בטיחותית, גוש הגבינה נכנס למגירת פלסטיק, וצריך לסובב ידית כדי לגרד את הגבינה. יעלה מתה על המכשיר הזה ונהנית מאוד גם מהתוצרים שלו…יעלה מאוד אוהבת גם פעילויות מיון (חובבת סדר, לא יודעת ממי היא קיבלה את זה), ולפעמים היא אפילו ממציאה כאלו לעצמה. מזל שיש לנו מספיק קופסאות מחולקות בבית:

IMG_20160106_085257

גם פעילויות השחלה שונות הולכות אצלנו, כידוע, חזק. פעילות ממש מאולתרת שזכתה להתלהבות כמה ימים טובים היא השחלת מקלות עץ (ממקסטוק כמובן) לפחית משומשת. זו הייתה הפעם הראשונה שאמיתי פגש פחית והפלא הדהים אותו. המגש הזה איפשר לו לחקור אותה כאוות נפשו:

IMG_20160225_225031

לא ממש במגש, אבל "מגש" השחלה מאולתר שהכנו על בסיס קופסת קרטון מהמשלוחים של הסופר ושיפודים:

IMG_20160217_191104

כאמור, אמיתי היה קטן יותר אז, והתקשה להשחיל את החרוזים הקטנים שיעלה בחרה לפעילות. מיד אילתרנו לו השחלה תואמת גיל:

IMG_20160217_191429

רצועות-רצועות שנגזרו מגלילי נייר טואלט. הטבעות האלו היו להיט במשך תקופה ארוכה וסיפקו לאמיתי שעות של הנאה. בהחלט הפעילות הכי מומלצת והכי קלה להכנה מכל הרשומה הזו, ומתאימה לילדים החל מגיל שנה בערך. עוד בגזרת הפעילויות בהובלת יעלה- אטבים:

IMG_20160206_105900

ואם כבר ב-practical life אנחנו עוסקים, הקיץ מביא איתו שפע של אפשרויות בנושא (מקווה שמתישהו תגיע רשומה ייעודית גם לזה, אבל בינתיים). למשל העברת מים מכלי לכלי באמצעות ספוג:

IMG_20160522_172143

ובמטבח הגרוטאות שלנו יש כל יום שלל תרגולים נפלאים בתחום. המציאה האחרונה הייתה מכתש ועלי (נמצאו ליד הפח, בחיי):

IMG_20160522_175716

ויש גם דברים יומיומיים יותר, כמו תרגול של צחצוח שיניים עצמאי והתלבשות (הקשר בין התמונה הקודמת לתמונה הבאה אינו מקרי בהחלט):

IMG_20160526_073404

בגזרת האמנות, כמו שאני מספרת שוב ושוב בגאווה בלתי מוסתרת, המובילה הראשית זו יעלה. מידי פעם, כשנחה עליי הרוח, אני מכינה להם "הזמנה ליצירה". מידי פעם זה אפילו עובד, למשל עם פעילות החותמות המוצלחת הזו (חותמות סול עם בסיס עץ ודיו ממקסטוק):

IMG_20160520_081922

יעלה מאוד נהנית ללטש את כישורי הגזירה שלה ומוצאת רעיונות ממש מעניינים לעשות את זה. למשל, להכין מרק ריבועי סול:

IMG_20160327_164655

או לספר פאה (רעיון גאוני של גיסתי, שקנתה פאה לפורים ולא מצאה מה לעשות איתה אח"כ):

IMG_20160402_094710

גם כישורי התכנון והבנייה זוכים לתרגול על בסיס כמעט יומיומי, אפילו מצאנו להם בסיס לתצוגה נאה:

IMG_20160521_231101

ואפילו הכישורים הדרמטיים זוכים למקומם הראוי בתוך השגרה (כן, הדמויות פחות מונטסורי…מזל שמותר לנו להגמיש את השיטה :):

IMG_20160520_090439

פעילות אחרונה לרשומה (עמוסה למדי…) זו- פרוייקט יצירה ממש מדליק שאילתרנו פה באחת השבתות לאחרונה. בח"לי, שיחיה, חטף, כפי שקורה לו לעיתים, מתקפת סדר. 98% ממתקפות הסדר שלו תקפות אך ורק לחלק החיצוני של הבית. גם זה חשוב. אז סידרנו וסידרנו, פינינו את כל הארונות, נתנו לילדים ספריי לניקוי חלונות וסמרטוטים והם ניקו כל חלקה טובה בהתלהבות גדולה (שני ארונות, שולחן וכיסאות שזכו לכמה דקות של ניקיון שהם לא ידעו מעולם). בין המציאות שמצאנו בארונות היו גם כמה אריחים ששמרנו משיפוץ הבית, למקרה שמשהו ישבר…מפה לשם, צבעי הגואש נשלפו, ועכשיו יש לנו שביל אריחים חדש וצבעוני בגינה:

IMG_20160521_112108

זהו, עכשיו אני מרגישה קצת יותר "מסודרת", קצת יותר פנויה לחזור ולשתף בכאן ובעכשיו שלנו. אני רק מקווה שאצליח מהר יותר לבחור מי תהיה הרשומה הבאה…

מה קורה אצלכם בשגרה? איזה פעילויות מאולתרות וממוחזרות זוכות להצלחה?! רעיונות חדשים תמיד תמיד יתקבלו בברכה!

עולם מושלג

שלג בקופסה-עולם דמיוני ומתכון

רגע לפני שהשנה נגמרה, פעילות "new years" באווירה מושלגת. בשנה שעברה הכנו עולם מושלג באמצעות ניסוי מדעי נהדר של יצירת שלג סינטטי. השנה יצרנו עולם מושלג די דומה, רק האמצעים אחרים. כרגיל, הרעיון הבסיסי לקוח מפינטרסט, ועליו קצת שדרוגים שלנו. השלב הראשון היה ליצור שלג. נזכרתי לצלם בשלב די מאוחר בתהליך, אבל תאמינו לי שיעלה נהנתה גם בשלב ההכנה?

IMG_20151229_174649

המתכון הפעם הוא פשוט וכולל שלושה מרכיבים, בלי כמויות מדוייקות:

סודה לשתיה

נצנצים

מים קרים

זה הכל. שופכים סודה לשתיה בכמות שמתאימה למיכל (סודה לשתיה היא די זולה וניתן לקנות אותה במשקל בכל חנות תבלינים/אפייה/שוק/חנות טבע ועוד). מוסיפים נצנצים, כמה שיותר. אנחנו בחרנו בנצנצים לבנים וכסופים, כדי לדמות שלג. מערבבים היטב את הסודה והנצנצים ושופכים לאט לאט מים קרים. הכמות צריכה להיות קטנה, כי מים ממיסים סודה לשתיה. אנחנו הוספנו כמעט חצי ק"ג סודה לשתיה ומשהו כמו רבע כוס מים. ממש מעט. מערבבים היטב. התוצאה צריכה להיות בצק שמתגבש בקלות לכדורי שלג יפיפיים ומתפורר בצורה שממש מזכירה שלג אמיתי. ואם המים מספיק קרים- זה גם קר כמו שלג אמיתי. ממש להיט. אספתי כמה אביזרים מרחבי הבית ויעלה עיצבה לעצמה את העולם לגמרי לבד (בשנה שעברה הייתה לי יותר אמירה…):

IMG_20151229_174658

היא הוסיפה מנקי מקטרות מנצנצים, עצים דמויי-אשוח מסט הרכבת שקיבלה לחנוכה, פטריות , בובות פלסטיק של אייל ומלאכית, את גמד השלג הקטן והאהוב שהכינה לי פעם עינבלית ועוד כמה קישוטים שיצרנו בעצמנו. איש השלג כמובן נדרש:

IMG_20151229_174847

הבסיס הוא פונפון לבן גדול ופונפון לבן קטן. צעיף ממנקה מקטרות, עיניים זזות וההברקה של יעלה- חתיכה קטנטנה של קשית כתומה לאף גזרי. בהמשך הוספנו לו גם שמלה:

IMG_20151230_084256

השמלה עשויה מתבנית מאפין חד"פ מאלומיניום. אני לא ממש חובבת אותן, אבל נאלצתי להשתמש בכמה, אז אני ממחזרת אותן כמיטב יכולתי. התבנית הזו שימשה בהתחלה לאפייה, ואז לערבוב צבעים וסיימה את חייה כשמלה לאיש השלג. תבנית דומה הלבישה גם את הפיה. ליד איש השלג אפשר לראות את העץ שלנו:

IMG_20151229_175026

הבסיס הוא מקל קינמון, שהצעתי ליעלה להכניס לקופסה כדי לעמעם קצת את ריח הסודה לשתיה. יחד עם מנקה מקטרות פלומתי במיוחד שגולגל בצורה הנכונה- עץ ממש מדליק כתוספת לקופסה (ובכלל…רעיון לט"ו בשבט?!). אפשר לראות שהוספנו גם מנסרות פלסטיק שנקנו באיקאה ועוד אוצרות. יעלה לא הפסיקה לשנות ולסדר את הקופסה. היא הורידה שלג על ראשי תושבי ה"עירייה":

IMG_20151229_175109

הזיזה אותם ממקום למקום בלי הפסקה:

IMG_20151229_175858

וגם בימים שאחרי ההתלהבות לא פחתה:

IMG_20151230_084451

יופי של קופסה:

IMG_20151230_084602

כמובן שהפעילות מתאימה גם לקטנים יותר. השלג הזה בפני עצמו הוא משחק סנסורי נהדר ובטיחותי לקטנטנים, אלא אם כן האחות הגדולה שלהם תרביץ להם על זה שהם העזו לגעת לה בקופסה…בהחלט מתכננת להכין גם לאמיתי ערכת שלג משלו. ואיזו דרך טובה משלג יש לפתוח את השנה החדשה?!

היום דיברתי עם יעלה על איחולים והחלטות לשנה החדשה. התשובות שלה, כרגיל הפתיעו אותי והשאירו אותי המומה, וגם גאה. ממליצה בחום לנסות את השיחה הזאת, אפילו אם נדמה שהיא קצת מקדימה את זמנה…מאחלת לכולנו 2016 גשומה (אולי אפילו מושלגת?!), יצירתית, חלומית, מלאת דמיון, צבע, תכנון, בנייה והגשמה! נפגש בשנה הבאה…

גשם בשקית

גשם בשרית-שקית תחושתית לחורף

די מאכזב, החורף הזה. כל פעם אני בטוחה שהנה הוא מגיע, מעלה את מפלס ההתלהבות פה בבית, ואנחנו מוצאים את עצמינו מפזמים להנאתינו שירי חורף בטיול השמשי שלנו. כמובן שזה לא מונע מאיתנו להמשיך להתכונן. אחת הפעילויות הראשונות שעשינו בנושא החורף הייתה לגמרי לא מתוכננת, אבל ממש ממש מוצלחת- שקית תחושתית לחורף. זה התחיל מהתלהבות של הרגע. יחד עם המשלוח שלנו מהסופר (כן, אנחנו עדיין נלהבים מהגעת האפשרות הזו לפריפריה) קיבלנו "מוצר חדש"- שקית קירור ובתוכה ג'ל. עד עכשיו המשלוח היה מגיע עם שקיות קרח פושטיות, ופתאום- שדרוג. על השקית נכתב בגדול- "לא למאכל! לא רעיל!". היא הגיעה קפואה ואני לא ייחסתי לה חשיבות. מזל שאנחנו לא אנשים מסודרים במיוחד (בלשון המעטה…) וכעבור כמה וכמה שעות, גיליתי שהשקית הקפואה הפכה לג'ל שקוף ומגניב להפליא. כעבור כמה דקות, זה כבר נראה ככה:

IMG_20151213_113245

התמונה קצת מטושטשת, אבל בהחלט מעבירה את הרעיון. בשקית המקורית של הג'ל היה חור קטן. הרחבתי אותו והעברתי את כל תכולת השקית לשקית זיפ-לוק גדולה. לפני ששפכתי את הג'ל לשקית הנקייה, הכנסתי פנימה כמה אוצרות סול משקית חיתוכים שקניתי (וזכתה לשימוש נרחב, היא עוד תחזור לככב) ועליהם שפכתי את הג'ל. הוצאתי אוויר, אטמתי היטב את הסוגר ונתתי ליעלה לבחינה ראשונית:

IMG_20151213_113251

זו הייתה אהבה ממגע ראשון. היה די קשה להפריד בינה לבין השקית לצרכי אטימה:

IMG_20151213_113847

החלק העליון נאטם באיזולירבנד כחול. יעלה לא הייתה שלמה עם התאמת הצבעים, אז היא שיפרה אותה:

IMG_20151213_114156

אין ספק שטושי הכסף והזהב היו קנייה חכמה. כמו שהם הקסימו אותי בתור ילדה, הם מקסימים גם את יעלה:

IMG_20151213_114653

אמיתי התקנא והתיישב לצייר לידה:

IMG_20151213_114651

כשהציור הסיח מספיק את דעתה, הצלחתי להשלים את האטימה סביב השקית (כמות הג'ל די גדולה, חשוב להקפיד פה על האטימה. עדיף דאקטייפ. מאסקינגטייפ רגיל לא ממש מוצלח למשימה. איזולירבנד בכמה רצועות הוא הפתרון הכי זמין שמצאתי):

IMG_20151213_121433

כמובן שבמקור השקית יועדה בעיקר לאמיתי, אבל הוא לא ממש התחבר אליה…הצד התחושתי שלו כרגע מועסק לחלוטין על ידי קופסת חג המולד שלנו והחול הקינטי ממנו הוא לא נפרד. מזל שיעלה לגמרי התאהבה. מחכה למשלוח הבא מהסופר, יש לי כבר תוכניות לעוד כמה וכמה שקיות עם הבסיס הנפלא והזול הזה!

לשמחתי הרבה קיבלתי תגובות חיוביות לרעיון רשומת ספרי החורף, אז היא בדרך, יחד עם עוד כמה רשומות על מקלחות חורפיות, החלפה חורפית ועוד כל מיני "חורפים" כאלו. אולי זה יביא את החורף?! בינתיים אני מתחילה להיכנס פה לאווירת סופשנה/תחילת שנה, עם סיכומים, החלטות ושאר ענייני ראש השנה. כן, כן, של הגויים…אבל בחיי היומיום, גם לגמרי שלי. עוד לא החלטתי אם וכיצד זה יבוא לידי ביטוי פה בבלוג, אשמח לרעיונות! בינתיים מאחלת לעולנו שבוע נפלא, מי ייתן ופעילויות החורף שלנו יביאו קצת חורף לאזורנו!

מגשי החנוכה

מגשי פעילות באווירת חנוכה

בשבוע שעבר, התחלתי לכתוב רשומה ארוכה (מאוד) ומקיפה על שיטת מונטסורי. איכשהו השבוע נגמר וחנוכה כל כך התקרב שהחלטתי לדחות אותה ל"אחרי החגים". אבל בכל זאת, אני חייבת לדבר על זה, כי גם בפעילויות חנוכה שלנו, המונטסורי נוכח. בעקיפין, אבל נוכח. אנחנו עושים הרבה פעילויות חנוכה קטנות, זריזות. גם יעלה וגם אמיתי לא ממש פנויים כרגע לפרוייקטים גדולים. אמיתי בגלל הגיל והאופי, יעלה בגלל משחקי הדימיון העצומים שמתרוצצים בראשה וגורמים לה לרצות להיות במקום אחר. את המגשים אני מכינה מראש, עם הילדים או בלעדיהם, ומניחה אותם זמינים על המדף, בסלון או בחדר המשחקים. הילדים מוזמנים לגשת אליהם כשהם רוצים, לשחק בלי הוראות, לחקור ולהמציא, להחזיר ולחזור שוב כשמתחשק להם. הכנתי רשימה של המוני מגשים לחנוכה, בינתיים הספקתי להכין ממש מעט מהם. בגדול- ככל שזה יותר פשוט זה יותר מוצלח…

המגש הראשון, שזכה להצלחה כבירה, לא זכה לתמונת פרופיל פוטוגנית, אבל כן לתמונות נהדרות בזמן השימוש. על המגש הנחתי בקבוק פסלטיק קטן עם פתח יחסית רחב (שהכיל פעם מיץ ונשטף היטב, כמובן) וחבילת נרות חנוכה (הכי הכי פשוטים). זה הכל:

IMG_20151125_172326

לא היה גבול לאושר ולריכוז העילאי של אמיתי. הוא השחיל את הנרות לבקבוק, שפך אותם החוצה, השחיל נר אחד, הוציא, השחיל כמה, רשרש, סדר, פתח, חקר את הנרות עצמם, שבר, קילף, טעם. פשוט חקר:

IMG_20151125_172338

סגירת ופתיחה של קופסאות ובקבוקים זה בכלל אחד התחביבים שלו (ושל רוב הילדים בגילו) עכשיו…ורעשנים. מה יותר כיף מרעשנים?

IMG_20151126_080639

בהמשך הוא גם בחן מה עוד אפשר להשחיל לבקבוק (אגוזים, למשל :) ולאן עוד אפשר להשחיל את הנרות (לרווח שבין הממיר לדיוידי, למשל)…המגש השני שהכנתי לו, בהשראת דמי חנוכה, היה פשוט גם כן:

IMG_20151201_121842

את הקופסה הזו, קופסת מגבונים שעברה הסבה, ריססנו בזהב פעם כחלק מפעילות אחרת. רוקנו אותה ושידכנו לה אוסף פקקי זהב ומטבעות פלסטיק גדולים. אמיתי היה נפעם לחלוטין מאפשרות הפתיחה הכפולה של הקופסה. הוא הפך אותה אינספור פעמים וניסה להבין, וכמובן, השחיל ושפך, השחיל ושפך, שוב ושוב:

IMG_20151201_122747

כמובן שמגשים לקטנטנים לא חייבים להתמקד בהשחלה. זה פשוט הדבר שהכי מעסיק את אמיתי כרגע, אז ככה יצא…המגש הבא, שיועד לשני הילדים במידה שווה, היה בסימן יצירה:

IMG_20151129_174108

האמת שכבר הרחבתי אותו, אבל המבנה הבסיסי כלל בריסטולים שחורים, צבעי פנדה זוהרים ומגוון צבעים של דבק נצנצים. הזמנה ליצירה. בלי הוראות, בלי מטרה. ביקור בחנות יצירה אהובה הוסיף לרשימה גם טושים בכסף וזהב, צבעי עיפרון עבים בארבעה גוונים (כסף, זהב, כתום ואדום) וחיתוכי עץ של סמלי החג. הדפסתי גם כמה דפי צביעה והעברתי את הכל לסלסלה יותר גדולה. לא צילמתי, אבל הרעיון הבסיסי הוא שלא כל יצירה חייבת להיות מתוכננת וגרנדיוזית. המטרה כאן היא רק להשתשע באווירת האור של החג.

מגש אחרון שהוכן ליעלה הוא כבר מורכב יותר. זו פחות פעילות עם סוף פתוח (שהיא חלק מהמהות של מגשי מונטסורי), אלא משהו יותר מובנה. את המגש הרכבנו יחד תוך כדי הדגמה, מתוך מחשבה שהיא תוכל לשחזר את הפעילות לבד או עם שותפים אחרים וגם לתת לה פרשנות משלה:

IMG_20151201_094959

המרכיבים על המגש: שוב בריסטולים שחורים, כמה איורים של חנוכיה ללא נרות (מגוגל), מדבקות מלבנים מטליות, מדבקות עיגולים מנצנצות וסביבון עץ חלק עליו כתבנו ספרות וציירנו עיגולים במספרים מתאימים. את איור החנוכייה הדבקנו לבריסטול השחור ואז התחלנו לשחק. בשלב הראשון הכנו יחד את המספרים על הסביבון. אמיתי התלהב כל כך מהרעיון, וכמובן שמיד קיבל סביבון משלו לאייר:

IMG_20151201_091449

בשלב הבא כל אחת בתורה סובבה את הסביבון והעמידה בחנוכיה "נרות" בהתאם למספר שיצא:

IMG_20151201_091457

גם זיהוי ספרות, גם מניה, גם מוטוריקה עדינה וגם יצירה! כשכל החנוכיה מלאה, הגיע הזמן להדליק את הנרות. שוב, מסובבים את הסביבון ומוסיפים שלהבות בהתאם לתוצאה:

IMG_20151201_091621

התוצאה היא חנוכיה ממש מדליקה, תרתי משמע:

IMG_20151201_091751

בשלב הזה יעלה רצתה לצבוע את החנוכיה. בנצנצים כמובן:

IMG_20151201_093007

אין אושר גדול כמו דבק נצנצים. היא נמרחה היטב היטב והכריזה שהיא "מורחת שמן על הידיים, שלא ידבק":

IMG_20151201_093948

בזמן שהיא הייתה עסוקה בהתפלשות ובמריחה, היא ביקשה שאקריא לה על חנוכה מתוך האינצילופדיה לילדים שפתחתי עבורה:

IMG_20151201_092118

זו לא הייתה החשיפה הראשונה שלה לסיפור החג ולמושגים. גם פה צינזרתי חלקים מסויימים, אבל בסופו של דבר היא הייתה מרותקת, שאלה שאלות וביקשה שאקריא חלקים מסויימים כמה וכמה פעמים. גם ספר שמונח פתוח על המדף, הוא סוג של מגש- הזמנה פתוחה לפעילות, בלי הוראות, בלי מטרה.

כאמור, יש לי בתכנון עוד כמה מגשים. שניים מהם בתהליכי הכנה. הם מיועדים ליעלה וממש לא מתאימים לאמיתי. אני לא בטוחה איך זה יעבוד, עוד לא ממש ניסתי משהו כזה, צופה שיהיה לנו ניסוי מעניין…בנוסף למגשים, אנחנו ממשיכים את ההכנות בעוד כמה וכמה מישורים, מקווה להספיק עוד כמה רשומות לפני שמתחילים פה עם הנרות…

 

אגוזים בגוזים

פקאנים- אוספים, משחקים ולומדים

כבר סיפרתי שפעילות הסתיו הכי חביבה עלינו, מכל הפעילויות המתוחכמות והיצירתיות שהמצאנו, היא איסוף פקאנים. הקיבוץ שלנו שופע עצי פקאן. מעבר לזה שהם טעימים (כך טוענים יודעי דבר, אני לא חובבת אגוזים, מכל סוג), הם משחק נפלא. קודם כל- האיסוף. ברגע שמתקרב לעץ פקאן הילדים נכנסים למצב דריכה:

IMG_20151122_134019מסתבר שפקאנים מוציאים מאמיתי את הצייד החבוי שבו. הוא מאתר את המיקום, ומתחיל לצוד. או אולי ללקט? הוא מתחיל מרחוק, לאט ובזהירות, אורב להם:

IMG_20151122_134028

ונכנס לעומק השדה:

IMG_20151122_134048

כשהוא בזווית המתאימה הוא מוצא אותם בקלות. לרגע הוא לא מתבלבל, הוא מאתר אך ורק את הפקאנים הבשלים והמצויינים ביותר:

IMG_20151122_134523

לפעמים הוא צריך להגן על הציד שלו. מסתבר שפקאנים טעימים לא רק לאנשים:

IMG_20151122_134614

הוא לא נותן לשומדבר להסיח את דעתו. נדנדה? הצחקתם אותו. מתחתיה יש אוצר חבוי, שלל של פקאנים שהנדנדה הגנה עליהם מידי ציידים-מתחרים:

IMG_20151122_134414

בהתחלה הוא היה אוסף אותם בידיים. שומר עוד ועוד, עד שהם היו נופלים, ואז הוא היה צד אותם מחדש. עכשיו הוא השתכלל. כשהידיים מלאות הוא מעביר אליי את השלל, או שם בעצמו בכיס של העגלה. מידי פעם הוא מחליט שהשלל מצדיק הפסקה ופונה לנסיונות פיצוח:

IMG_20151123_085542

כן, כן, האבן הזאת מתאימה למשימה. הוא מסתכל על מורתו המהוללת בהערצה, מנסה ללמוד ממנה את סוד התנועה המדוייקת, הנכונה:

IMG_20151123_085547

בזמן שהוא אסף בשקדנות, היא אספה בנונשלנטיות בלתי מתאמצת שלל כפול:

IMG_20151123_091012

חלק מהשלל נאכל בדרך. חלקו הגדול מגיע הביתה כמו שהוא, מזמין שלל פעילויות ורעיונות. במסגרת הסידור והשדרוג של ביתנו (זוכרת שהבטחתי רשומה מפורטת. היא בדרך), חזרתי, לשמחתי הרבה, להשקיע במגשי מונטסורי. כמה שאני אוהבת אותם (גם על המגשים החדשים שלנו תהיה רשומה בקרוב, אני מקווה, אם פעילויות חנוכה לא יקדימו אותם). שלל פקאנים גדול במיוחד הבזיק לי רעיון למגש מושלם לאמיתי:

IMG_20151118_225227

על מגש עץ סידרתי שתי קערות (משגעות, שלל מבית סבי וסבתי ז"ל, שמפונה בימים אלה ומניב אוצרות נפלאים וזכרונות יקרים), אחת מלאה בפקאנים והשנייה ריקה, וכמה כלים:

IMG_20151118_225240

מלקחיים שקופים, כף "גלידה" קטנה וכף הגשה גדולה יותר. זה הכל. ככה זה חיכה בבוקר על המדף. ההתלהבות הייתה גדולה:

IMG_20151119_075644

שני הילדים התלהבו מהמציאה:

IMG_20151119_075708

אמיתי קודם כל פיזר את כל האגוזים על הרצפה:

IMG_20151119_075852

השמחה, בעיקר של הלו, שזכה לטעום מהשלל, הייתה גדולה. אספנו הכל והחזרנו למקום. תוך כמה דקות הוא הוציא את הקערות שוב. הפעם נתן לעצמו משימה- העביר את האגוזים מקערה אחת לשנייה. ככה, בלי אמצעים מיותרים:

IMG_20151119_075800

בשלב הבא הוא התחיל לבחון את הכלים:

IMG_20151119_080739

כמה אושר כשהוא הצליח להעמיס אגוזים על הכף העמוקה ולהגיש לי אותם בגאווה:

IMG_20151119_080745

יעלה כמובן מצאה רעיונות ושכלולים נוספים. היא נהנתה להעביר את האגוזים במלקחיים, וגם הוסיפה אגוזי-פסח גדולים לחגיגה. הם טיגנו לי מרק (ההגדרה כמובן שלה):

IMG_20151122_161851

וכשסיימו מיינו בעצמם את האגוזים למקומות המתאימים:

IMG_20151120_085722

התמונה קצת מטושטשת, אבל זו התוצאה:

IMG_20151120_085707

כאן לא נגמרה החגיגה. המגש ממשיך לככב, אבל גם בלעדיו נמצאים אינסוף רעיונות להפעלה. האגוזים מצתוותים לשארית צינור שמצאנו בטיול, והנה לנו יופי של משחק השחלה:

IMG_20151123_100146

כשאבא מגיע, כרגיל, יש לו רעיונות לגמרי אחרים למשחקים. איפה מסתתרים האגוזים?

IMG_20151123_102503

האם אפשר לזהות מי מבין הכלים מחביא תחתיו אגוזים, רק לפי הצליל שהם משמיעים?

IMG_20151123_102233

וגם משחק קליעה, קודם שניהם יחד עם מטרה משותפת:

IMG_20151123_101410

ואחר כך התחרות, ממש כדור-אצבע פקאנים:

IMG_20151123_101931

לשמחתנו, עונת הפקאנים עוד לא נגמרה. יש לנו עוד כמה וכמה שבועות להמצאות, פעילויות ורעיונות עם האגוז המופלא. הכיף הגדול בפעילויות האלו הוא שהן לגמרי אכילות ומתכלות. רעבים תוך כדי משחק? מפצחים אגוז, אוכלים בהנאה ואוספים חדשים למשחק הבא…ללא ספק, האהוב מבין פירות הסתיו!

(גן) עדן

ה-18 בחודש כבר כאן. חודש עבר מחגיגת יום ההולדת הנפלאה שלי. כבר חודש ורק חודש. סימן שהגיע הזמן לאתגר סימני דרך החודשי שלי. בחודש שעבר איתגרתי באתגר מאתגר במיוחד, אני יודעת. נתתי קישור למאמר/מכתב מלא השראה ונפלא מילד להורה, בהשראת המונטסורי, ובחרתי ספציפית גם שני ציטוטים מתוכו:

I am capable of being the finest example of your best attributes and values expressed in my very own way

והשני:

My home is my studio and my workshop

אני חייבת להודות שאיתגרתי גם את עצמי, יותר משצפיתי. אבל תיכף נגיע אליי. קודם כל, היצירה הנהדרת שקיבלתי ממש ברגע האחרון מצרויה המופלאה, האחת והיחידה:

"אני אמא מזה 8 חודשים. אני לא מהזן שקורא ספרי הדרכה, אני מהזן שמקשיב לעצות ומחליט אם מתאים לי ליישם או לא. אבל מה שאני כן קוראת, ולומדת ממנו המון – ובהנאה רבה – הוא הבלוג הקסום הזה! כשאני חושבת לעצמי איזו הורה אני רוצה להיות, אלו כלים אני מעוניינת לתת לבתי, אני יודעת היכן לחפש השראה. אז בהשראתך, מכיוון שהסימן הנוכחי עוסק בחינוך, שאלתי את עצת המומחה [הלא היא את…] והחלטתי שקופסאות תחושתיות בגיל 8 חודשים זה לא מוקדם מדי! תודה על המתכון, המענה, הנכונות, השיתוף והעצות. כמה כיף שיש לי אותך כהשראה! הפכת את בתי למאושרת!" וזו הקופסה התחושתית הראשונה של עדן המהממת:

IMG-20151101-WA0001

וככה היא נראית בזמן אמת:

IMG-20151101-WA0002

לצערי, את הסרטון המושלם של עדן מתמוגגת מהקופסה אי אפשר להעלות לבלוג, אבל תאלצו להאמין לי שזו פיסת תיעוד שגורמת לכל ההשקעה שלי בבלוג להיות שווה את זה. כל כך הרבה תודה צרויה על המילים המפרגנות והמרגשות, תודה לעדן שהיא כל כך מדהימה, ותודה לנתנאל שלמרות רתיעתו הסכים לפרסם פה בבלוג את הנסיכה המופלאה.

באשר לי, כאמור, אתגרתי גם את עצמי. המכתב הזה כל כך השפיע עליי, הוא מלווה אותי ללא הפסקה מהרגע שקראתי אותו. אני חוזרת אליו, קוראת כמה שורות, חושבת עליהן כמה ימים, מתעסקת בהן, חוזרת, קוראת שורות אחרות ושוב ושוב. התחלתי ליצור בעיקר בהשראת הציטוט הראשון שבחרתי, אבל איכשהו זה לא עבד, זה לא זרם. מסתבר שאני עדיין לא שם. אני עדיין מעבדת. הציטוט השני, לעומת זאת, הוא הרבה יותר פרקטי. זה לא אומר שהתעסקתי בו פחות, אבל יותר קל לשתף בזה…באופן כללי, התלבטתי אם הבלוג הוא בכלל המקום הנכון לכל המחשבות האלו. אמנם בלוג הוא סוג של יומן, אבל הוא יומן שיש לו גם קוראים (אני מקווה…). בינתיים החלטתי להתמקד בצד הפרקטי, עוד נראה מה נעשה עם כל הצד הפילוסופי הזה. הציטוט השני, בתרגום חופשי, טוען שעבור הילד, הבית הוא הסטודיו והסדנה שלו. זה כל כך נכון לכל ילד, ובטח ובטח לילדים בחינוך ביתי. המשפט הזה שלח אותי לשני כיוונים מקבילים- הראשון היה לחלום קדימה. אחרי הרבה זמן של ציפייה, התחלנו לתכנן את ביתנו העתידי, ובאופן טבעי, תכנוני חללי הילדים (עוד לא ברור בדיוק מה הם יהיו…) לוקח חלק נכבד בתכנון. לכבוד המאורע המרגש פתחתי לוח חדש בפינטרסט- חדר ילדים. הנה תמונה אקראית להשראה:

11b95f160016f8c9e8a661048ed97dfc

הכיוון השני היה שינוי מקיף בביתנו הנוכחי. יש לי הרבה מה לספר על זה וגם לא מעט להראות. התחלנו מפינוי מקיף, חדר אחרי חדר- מיינו, ניפינו, מסרנו, החלפנו וארגנו מחדש. המטרה המרכזית- פחות חפצים באופן כללי, ובעיקר פחות חפצים בתצוגה. הרבה יותר חלל לנשימה, הרבה יותר ארגון ומרחב שמאפשר משחק ויצירה. אנחנו עדיין לא שם, ממש לא, אבל בהחלט בדרך הנכונה. קצת הצצות לזה היו בפוסט שהתעסק בעצמאות, ועוד יהיו בקרוב, בפוסט מיוחד שיוקדש לנושא, לפני שזה הופך לפוסטפלצת.

בכל זאת, בהשראת כל המחשבות והמעשים האלו, מגיע האתגר של החודש הבא. נכון שיש את חנוכה בדרך, והתלבטתי לרגע אם לא מגיע לו אתגר מיוחד רק לו, אבל החלטתי שזה בהחלט יכול להשתלב, אז קודם כל מזכירה את הכללים:

האתגר יעלה כאן היום, ה-18.11.2015, תוצאותיו יפורסמו בחודש הבא. את העבודות שלכן יש לשלוח אליי במייל ל-karindi@gmail.com עד לתאריך ה-16.12.2015, בצירוף כמה מילים על רצף האסוציאציות שהוביל אתכן מה-cue שאני נתתי לעבודה שלכן. האסוציאציה לא צריכה להיות ישירה, היא יכולה להיות חופשית ורחוקה כאוות נפשכן…המטרה היא רק לעורר טריגר ליצירה. כשאתן שולחות לי מייל, בבקשה ציינו באיזה שם תרצו שאעלה את היצירה ואם תרצו שאצרף קישור לבלוג/אתר, שילחו לי גם קישור אליו. העבודה יכולה להיות מכל תחום של יצירה- סקראפ, מיקסד מדיה, ציור, צילום, פיסול, תפירה, יצירה עם ילדים, רעיונות לפעילויות, מערכי שיעורים, קופסאות תחושתיות,שירים, סיפורים קצרים והלוואי ועוד רעיונות שאני אפילו לא חושבת עליהם! ומה הרמז לחודש הבא?

פינת משחקים

כרגיל, סקרנית מאוד לראות לאן זה יקח אתכם…מאחלת לכולנו שיהיה חודש מלא רק בדברים טובים, במשחקים, בצבעים ובעיצובים יצירתיים.

הכדור עגול

כדורים- אוסף פעילויות ומשחקים

אמנם התחלנו את פעילויות הסתיו שלנו במרץ רב, אבל החלטתי לחכות איתן עד תום החג. בכל זאת- לא מערבבים שמחה בשמחה. אי לכך, התלבטתי בין כמה נושאים שממתינים לפרסום כבר תקופה. יש לי כל מיני רשומות כאלו, שאין להן דד ליין בלוח השנה. הן נוטות להידחות ולהידחות ולמצוא את עצמן מפורסמות בתזמונים משונים. החלטתי שלרגל העונה הנעימה, זו שסופסוף מתחשק לבלות בה קצת בחוץ, הגיע הזמן לרשומת הכדורים. במהלך חגיגות ה-100, הבטחתי שלוש רשומות נושא שמוקדשות לשלוש פעילויות חביבות מאוד בביתנו- כדורים, אבני בנייה והשחלות. את שתי האחרונות נשמור לימים סגריריים יותר, אבל לכדורים- זה הזמן המושלם!

כמו שכבר סיפרתי על אמיתי- כשהוא אוהב, הוא אוהב מכל הלב. והוא אוהב כדורים. מכל המינים ומכל הסוגים. מודה, עוד לא פגשתי ילד שלא אוהב כדורים בכלל, אבל כרגיל אצל אמיתי, מדובר באהבה עזה, יוקדת וממוקדת. ההתעסקות הממוקדת שלנו בכדורים התחילה עוד בשלב השכיבה. כשהוא התיישב ארגנו ראשונה את קופסה הכדורים:

P1110219

גם ליעלה הייתה קופסה כזו, וזה להיט בטוח וכמעט הכרחי לכל תינוק שהופך לפעוט בעיני. הקופסה הזו מרתקת את כל החושים:

P1110210

ממש את כולם:

P1110203

בשלב די מוקדם הוספתי לקופסה הזו עוד אביזר שמשדרג מאוד את החוויה:

IMG_20150620_172930

אמנם בתמונה אמיתי מדגים את השימוש דווקא עם פונפונים, ולא עם כדורים, אבל תבנית אפייה למאפינס היא אביזר פשוט נפלא למשחק עם כדורים. גם משחק הכנס-הוצא בפני עצמו, התחלה של התאמת גדלים, אפשרויות בסיסיות של מיון לפי גודל, לפי מרקם, לפי צבעים, קליעה למטרה, העברת כדורים משקע לשקע ועוד. גרסה קצת יותר למתקדמים- תבנית רב פעמית לביצים שחמותי מצאה. יש בה הרבה יותר שקעים, הם יותר קטנים והסגירה גם יוצרת מעין אתגר חשיבה תלת מימדי בסיסי. אמיתי מאוד אוהב את המשחק הזה מאז שהתמונה צולמה ועד היום (בטוח יותר מחצי שנה):

IMG_20150414_173849

גם המראה שבתמונה הקודמת נותנת עוד הזדמנות נפלאה לחקירה:

IMG_20150624_161127

שוב, התמונה לא לגמרי ממחישה (תאמינו או לא, אבל אני לא מצליחה לצלם כל מה שאנחנו עושים :). נסו בעצמכם לגלגל כדור על מראה. התוצאה מהפנטת. מבטיחה. אם מושיבים שני אחים זה מול זה בקצוות המראה, כל אחד מגלגל לשני כדור בצבע אחר- האפקט ממש מסחרר. המראה היא מראת תלייה רגילה, פשוטה ודי קטנה (מהמרת שמשהו כמו 15*40 ס"מ, אולי טיפה יותר), שעלתה 20 ש"ח במקסטוק ומשמשת אותנו נאמנה. עוד פעילות כדורים נהדרת שנראית בתמונה- באולינג. בהחלט אפשר לשחק גם בישיבה, לפני שהילד עומד, הנפילה לא מפסיקה לשעשע, וזה תירגול נהדר של וויסות עוצמה וכיוון. בתמונה יש ערכת באולינג מפלסטיק (מקסטוק, מן הסתם). יעלה ואני הכנו גם ערכה של באולינג מכוסות חד"פ של שתייה חמה- קל וכיף עוד יותר. אני מאוד אוהבת לגוון בסוגי הכדורים- חומרים שונים, גדלים שונים, צבעים שונים, אפקטים שונים. בכל זאת יש גם אפקט לאחידות. בדיוק בשביל זה הומצאו הכדורים של אוהל הכדורים:

IMG_20150702_111758

כמובן שזה לא חייב להיות אוהל (האוהל לא שלנו, אין לנו מקום לכאלו דברים :):

IMG_20150414_165953

גיגית גדולה מלאה בכדורי פלסטיק רכים ומעיכים משמחת לבב כל ילד לשעות. אפשר להוסיף גם כמה הפתעות שונות בין הכדורים, אבל באמת שלא חייבים. בקיץ כבר סיפרתי איך שדרגנו את גיגית הכדורים לבריכת כדורים דו משמעית:

IMG_20150509_104912

כשמתחיל להיות קצת קר בשביל זה, נסו את זה באמבטיה הביתית (או, במקרה שלנו, בגיגית הענקית שמשמשת מקלחת). במקום חיות הגומי הנעימות אך המזוהמות, הכניסו למים כמה כדורים (אנחנו החלפנו לאחרונה את כל צעצועי האמבטיה שלנו, מקווה שיהיה גם פוסט בנושא הזה בקרוב). בבריכה או באמבטיה אפשר לתרגל כל מיני השחלות, זריקות ומעברים (פעילות שחמותי סידרה לילדים- שתי גיגיות, כמה כדורים וגלגל בריכה. העסיק אותם שעות):

IMG_20150822_110309

כדורים הם הזדמנות מופלאה לתרגול ראשוני של משחקים הדדיים. "מסירות" של כדור בגלגולים הוא אחד המשחקים הראשונים שתינוקות מסוגלים ללמוד. לאמיתי היה קשה עניין הסבלנות, אז כשהכדור לא הגיע אליו מספיק מהר, הוא פשוט התחיל ללכת (תיעוד של צעדיו הראשונים, לפני אי אילו חודשים):

IMG_20150701_155304

עם הזמן המשחקים בכדור הולכים ומשתכללים. כשאמיתי חגג שנה יום ההולדת הסי-מאולתר שארגנו לחברינו בגינה היה כמובן בנושא כדורים (כבר סיפרתי בעבר שהרבה יותר קל לי לאלתר כשיש לי נושא מסגרת…). הכנו משחק השחלת כדורים פשוט ומאוד מאוד מוצלח:

IMG_20150714_173331

הבסיס הוא ארגז פלסטיק שהיה לנו בבית (גם ארגז קרטון מהסופר יעשה את העבודה, פשוט ידרוש החלפה בתדירות קצת יותר גבוהה). על פוליגל לבן גדול ציירנו את המכסה של הקופסה, הוספנו שוליים וחתכנו. יצרנו מכסה חלופי ואז חתכנו (בסכין יפני) עיגולים בגדלים שונים. המטרה- להכניס את כל הכדורים לתוך הארגז (ואפשר לראות שארגנו כמות כדורים נכבדה). לאורחים הגדולים יותר הכנו גרסה קצת יותר מאתגרת- קיר כדורים. בפוליגל נוסף חתכנו עיגולים דומים, אבל הפעם העמדנו אותו מול הקיר (לא צמוד, אבל קרוב. להשאיר אותו עומד היה אתגר הנדסי) וארגנו "קליעה למטרה". בדרך קסם, כמה שבועות אח"כ התגלגל אלינו, לגמרי במקרה, המתקן הבא:

IMG_20150805_175453 גרסה מתוחכמת יותר של קיר הכדורים, עשויה רשת, שמישהו זרק לפח. לפח!!!!! למזלי, יש מי שמכיר את אמיתי ודאג שהאוצר הזה יגיע הישר אליו. הוצאנו החוצה שוב את כל הכדורים:

IMG_20150805_180444

נו, טוב, ואז אמיתי עשה איתם כלמיני דברים אחרים:

IMG_20150805_180834

אבל בפעמים אחרות משחק הרשת הזה הוא להיט. אין לי מושג מה מקורו, אבל אם תגלו- ממליצה בחום, בעיקר לילדים קצת יותר גדולים. בכלל, כדורים זה ממש לא רק לקטנטנים. אני לא מדברת רק על כדורסל וכדורגל…אבל גם:

IMG_20150712_113426

משחק כדורגל שולחן שהתגלגל אלינו גם הוא (דרך קבוצת ה"קח תן" של הקיבוץ) היה אתגר מרתק לידיים הקטנטנות. הם עוד לא ממש הצליחו לשחק, אבל האתגר בהחלט הלהיב אותם. ברשת יש המון הדרכות ליצירת גרסאות ביתיות לכאלו שולחנות. כשהם קצת יגדלו אני מתכננת לנסות. עוד אתגר כדורים לגדולים:

IMG_20150719_092340

משחק "הטירה" החביב עלינו עד מאוד- באמצעות קוביות ייעודיות בונים מסלול ומובילים את הכדורים מראש הטירה ועד לבריכה. מאוד מאוד מאתגר (גם להורים) וממכר (בעיקר להורים). ואם כבר מדברים על ילדים גדולים, אל לנו לשכוח גם את הכדורים הגדולים:

IMG_20150708_105220

כדור הפילאטיס שלנו הציל אותי מכאבי הגב בהריון של יעלה, ושיפר את חיינו באופן יחסי בתקופה שהיא בכלל בכלל לא ישנה. מאז הוא די נזנח. מידי פעם הוא משמש אותנו למשחקים. היתרון הגדול שלו הוא, ובכן, הגודל שלו. משחק בכדור גדול מפתח יכולות שונות לגמרי מכדור בגודל סטדרנטי, למשל- חגורת הכתפיים. מלבד מסירות, קפיצות וגלגולים, אמיתי גם התחיל באמצעותו להתוודע למדבקות:

IMG_20150708_105444

בהתחלה יעלה ואני הדבקנו מדבקות מסביב לכדור (כמובן שהמצאנו סיפור סביב זה. נדמה לי שספציפית באירוע שבתמונה אלו היו דגים בים) ועל תוש הוטלה המשימה להוריד אותן, אחת אחת. בהתחלה הוא היה צריך הרבה עזרה, בהמשך כבר הצליח לבד, ולאט לאט גם התחיל להדביק אותן חזרה. לעוד פעילות מגניבה במיוחד עם כדורי פילאטיס (פיטבול, מסתבר) נחשפנו באירוע קיבוצי קייצי:

IMG_20150704_105354

כל משתתף/משפחה קיבלו שרפרף, כדור ושני מקלות תיפוף. היה מנחה שהדגים ומוזיקה נהדרת וכל המשתתפים, מגיל שנה מינוס ועד לשכבה המכונה בקיבוץ "הוותיקים" כולם היו בעננים. מאז שיחזרנו את הפעילות הזו בבית כמה וכמה פעמים ותמיד היא להיט. מומלץ בחום. ואחרון חביב, שלא נשכח, שכדורים יכולים להיות גם טעימים (תמונה מחגיגת הכדורולדת של אמיתי):

IMG_20150714_182105

מה עוד אתם אוהבים לעשות עם כדורים? נשמח מאוד לעוד רעיונות להעשיר את הרפטואר שלנו…למרות שאני לא בטוחה שלאמיתי יימאס בקרוב לגלגל את הכדור מתחת לספה ואז לסכן את חייו במיליון דרכים בניסיון לחלץ אותו משם.

זהו, עוד יום אחד חוזרים לשגרה. לא מאמינה שעוד רגע "אחרי החגים" כבר כאן. זה הזמן להנות מרגעים אחרונים לכל הדחיות…חג שמח!

הזמן הוא גלגל ענק

ה-18 בספטמבר. בדיוק בעוד חודש אחגוג יומולדת, וזו הסיבה שדווקא ב-18 בכל חודש עולה בבלוג שלי אתגר "סימני דרך". מתנה קטנה לעצמי בכל חודש וחודש, כי אם לא אני אחגוג לי, אז מי? טוב, נו, לשמחתי יש מי שחוגג איתי. אז אחרי שהוצאתי את אתגר "סימני דרך" לחופשה, ואחרי שחברותי האהובות ל"כבר-לא-מועדון-02" החזירו אותו באמצעות מחאה חברתית במיטבה- הנה הוא לפניכם, האתגר של חודש ספטמבר. הרמז בחודש שעבר היה פתוח ומותאם היטב לתקופה זו של השנה- "לוח שנה". מאוד מאוד נהניתי מהפרשנויות היצירתיות שהמונח הבנאלי הזה קיבל פה החודש.

ראשונה בתור, לפני הדד ליין באופן מרשים, שלחה לי את העבודה נגה, וזה מה שהיא כתבה: "אני התחלתי את האתגר "לוח שנה" עם המדבקה הזאת:

נגה

ולקח לי הרבה זמן להחליט מה ליצור איתה (כרטיס/ אלבום…). ואז גיסי הודיע שהוא מתחתן, והחלטתי להכין לו ולחברתו מחברת לתכנון חתונה- wedding planner.  שילבתי את המדבקה בכריכה הפנימית של המחברת, לסימון התאריך הנבחר:

נגה 1

במחברת שולבו חוצצים לפי נושאי הארגון ומאחורי כל חוצץ הודפס צ'ק ליסט של הדברים החשובים באותו נושא. מצורף קולאז' בשל ריבוי התמונות:"

נגה 2

כרגיל, כל מה שנגה מוציאה תחת ידה מושלם ומקצועי להפליא. כמעט כמעט עושה חשק לתכנן חתונה.

הבאה בתור, חברתי וגיסתי המופלאה מור, שהשקיעה ממש ושלחה את האתגר ממרחקים. כמה ממרחקים? תקראו מה היא כתבה: "אתגר החודש עסק בלוח שנה. מכיוון שעכשיו ספטמבר, כמובן שהדבר הראשון שקפץ לי לראש הוא 11/9.
בשביל רוב האנשים זה תאריך עצוב, או לפחות מוזר. אבל לא בשבילי. בשבילי זה תאריך שמח. לפני שלוש שנים בדיוק, ב 11/9 יצאתי עם בח"ל לטיול האמיתי הראשון שלי. טיול לו אני קוראת הטיול שלו.
והשנה, בדיוק באותו תאריך, ב 11/9 טסנו לטיול שלי. לכבוד ירח הדבש שלנו אני מגשימה לא חלום ילדות אחד, אלא שניים.
בעוד יומיים ניסע לבקר במאצ'ו פיצ'ו, ובעוד כשבועיים נשוט בגלאפגוס.
ואחרי החפירה את בטח מבינה שאין לי שום יצירה מוכנה, ולכן אני מוסיפה תמונות של יצירה של מישהו אחר:"

מור מור1 מור2

קצת מעורר קינאה, אני מודה. וחוצמזה, בעיני הצילומים האלו הם לגמרי יצירה בפני עצמה!

אחריה הצטרפה האחת והיחידה, צרויה. היא הזהירה אותי מראש שהקשר לרמז קלוש. כשקראתי מה שהיא כתבה דווקא הרגשתי שרצף האסוציאציות הזה לגמרי ברור והגיוני, לגמרי מסוג הרצפים האסוציאצטיביים שהביאו אותי לייסד את האתגר הזה. וחוצמזה, הוא לגמרי ברוח הבלוג הזה, החדש, ומשלב, ממש כמו שחלמתי, בין האווירה של הבלוג הישן לזה החדש. וזה מה שהיא כתבה: "את ההתקדמות שלנו בלוח השנה אני מרגישה לאחרונה ביתר שאת. אני מקפידה לצלם מדי חודש את בתי (כן, גם לפתח ולהדביק ישר באלבום המיועד לכך) ולתעד את גדילתה והתפתחותה בשנה הראשונה לחייה. בנוסף, אני כותבת לי מה היא למדה לעשות בחודש הזה וגם זה נכנס לאלבום. בעיקר בשבילי, כי הכל מתערבב לי בראש ואם עכשיו אני לא זוכרת כלום, זה כידוע רק ילך ויחמיר…

עם ההתפתחות שלה, אני אוהבת לראות מה מעסיק אותה. כרגע הלהיט הגדול הוא חד-משמעית כפות הרגליים שלה. הן נכנסות לפה בכל רגע שמתאפשר לה.
קצת בגלל הסקרנות שלה לטעום, להרגיש ולנסות כל דבר והרבה בהשפעת הבלוג, יצרתי לה משחק. לא המצאת המאה, לא מבריק במיוחד, אבל שימושי וירוק. הדבקתי (עם וואשי טייפ) 2 כוסות מדידה של מטרנה, וביניהן שמתי קטניות. בכל רעשן קטניות שונות, כך שכל רעשן מפיק צליל שונה. הרעשן האהוב מלא בעדשים, אבל גם החומוס אהוב פה. היא מכניסה אותם לפה, מחזיקה אותם (עוד בלי לנענע) ונהנית מאד כשאנחנו משקשקים אותם. חצי דקת עבודה (באמת!) וילדה מאושרת אחת. שווה!":
צרויה
אחרונה חביבה הצטרפה המורה הטרייה כרמל, שהתגברה בעוז על ווירוס כפול שתקף אותה ואת נסיכתה, כצפוי, דווקא כשאבא רחוק…שולחת חיבוק חם ואיחולי החלמה מהירה, ונהנית מאוד ממה שהיא כתבה: "לקראת השנה החדשה עשיתי לתלמידים שיעור על לוח גזר, שהוא לוח אבן קדום (מאה עשירית לפני"הס) עליו חרוטות מילים עבריות ונקרא לוח גזר כי מצאו אותו תל גזר (ולא בתוך גזר כפי שחזב אחד התלמידים החמודים שלי), במשך די הרבה שנים לוח גזר נחשב לכתובת העברית הכי עתיקה, אבל אז מצאו משהו קדום אפילו יותר. לתלמידים שלי נתתי לצלול לתוך כתב החידה ללא הסברים וחלקם נהנו מאוד מהאתגר. חלקם נהנו פחות, אבל כולם למדו משהו חדש! אני נתתי לתלמידי כיתה ז' תמונה של הלוח עצמו (התמונה שמופיעה בעמוד השני של הקובץ) וכמובן את מקרא האותיות שמופיע בעמוד הראשון, אבל זה היה להם קשה מאוד. לכן ערכתי קובץ אחר, עם תעתיק מסודר של מה שמופיע בלוח. את הקבצים שערכתי התאמתי לילדים צעירים יותר, והם בנויים כך שיתאימו למנעד רחב של גילאים. כל תמונות מהרשת כמובן.בקובץ יש את התעתיק, מקרא ומקום לכתוב פתרון לכתב החידה, ובעמוד השני מופיע הסבר קצרצר (ותודה לויקיפדיה) ופענוח, כמובן, יש עוד המון מידע ברשת ואפשר להנגיש לכל ילד את הידע ברמה שלו ולהרחיב כפי שמתאים לו.
עוד רעיונות לפעילויות בנושא:
  • לכתוב את השם באותיות עבריות קדומות.
  • ליצור כתב חידה עם אותיות עבריות קדומות.
  • על מטבעות של שקל ושל עשרה שקלים יש כתובות בכתב עברי קדום, אפשר לנסות לפענח אותן ולחפש מידע על הכתובות האלה (אלו כתובות שנמצאו על מטבעות קדומים).
  • לוח גזר הוא לוח שנה חקלאי, אפשר לחשוב על עוד סוגים של לוחות שנה (לוח שנה לפי עונות שנה, לוח שנה משפחתי לפי ימי הולדת ועוד) וליצור אותם.
  • אפשר לדבר וללמוד על הפעילויות החקלאיות השונות שמופיעות בלוח.
זהו, נראה לי שזו העבודה הכי לא יצירתית במובן של דבק נייר ומספריים, אבל יצירתית במובנים אחרים… שנה טובה!"
את הקובץ המקסים והנהדר שכרמל יצרה אפשר להוריד כאן: פעילות בנושא לוח גזר.
כרגיל, חברות אהובות שלי, הצלחתן לרגש אותי ולהפתיע אותי בכיוונים החדשים אליהן לקחתן את האתגר. זה כל כך משמח אותי, מדרבן אותי, וממלא אותי בהשראה וברצון ליצור. תודה לכן אהובות! אני לא שוכחת שהבטחתי הפתעה, ומכיוון ששוב השתתפה יחד כל החבורה, כולן יקבלו ממני צ'ופר אישי במפגש הבא…
לשמחתי, החודש גם אני יצרתי משהו חדש לגמרי לכבוד האתגר. טוב, לא בדיוק החודש, אלא ממש ממש היום. מזה כמה שנים אני משתדלת לקנות לעצמי במתנה לכל יום הולדת סדנה. סדנאות יצירה הן עסק די יקר ולרוב גם די רחוק. בתקופה האחרונה בכלל לא הצלחתי להגיע לסדנאות, ואני מודה, זה חסר לי. אני כל הזמן נתקלת בפרסומים לסדנאות מדהימות, מרתקות, מחדשות. כשניתקלתי בפרסום של רותם כרמי, הידועה גם כ"למגירה" לסדנת לוח החזון שלה, היה לי ברור שזו בדיוק המתנה שאני חייבת לעצמי לשנה החדשה. לוגיסטית, זה לא היה פשוט. אפילו די מורכב, אבל בסופו של דבר עשיתי זאת, ומוקדם בבוקר נסעתי לעבר הסדנה. 6 שעות מאוחר יותר (כולל נסיעות) חזרתי הביתה עם המגירה שלי. לוח, שמטרתו לעשות לי סדר בשנה הבאה עלינו לטובה. לא ממש לוח שנה, אבל לגמרי לוח שנה:
IMG_20150918_165352
 התקשיתי קצת למצוא זווית צילום/מיקום בבית (כי עדיין לא הספקתי לתלות אותה על הקיר) שתראה את כל התוצאה. כל הבנות מסביב עשו דברים יפים, מסודרים, שימושיים, ורק אני, הבלאגניסטית, עשיתי לגמרי לוח השראה:
IMG_20150918_145319
 הבסיס הוא מגירה מחצר ההפתעות של רותם. התחלנו בקצת נגרות קלילה- פירוק המסילות, ניסור עודפים, שיוף קל, צביעה. השלב הבא היה המתאגר יותר- בניית החלק הפנימי, לוח ההשראה. בחרתי ליצור לוח שעם (עם קרטון עבה מאחור). את הלוח ציפיתי בהשראה "ראשונית" ועליו אוסיף עוד השראה וחזון לאורך השנה. השתמשתי בעיקר בתמונות ממגזינים, טפטים דביקים, קצת וושי טייפ, חותמות ואביזרים בולטים ונוצרה מגירה שלגמרי משקפת את כל מה שאני שואפת אליו בשנה הקרובה. את החלק העליון של המגירה ציפיתי בוושי טייפ מושלם לגמרי (חייבת להשיג לי כזה…בדחיפות). מעליו הוספתי נגיעות של וושי טייפ זהוב, בשביל הנצנוץ. כל שנה צריכה קצת נצנוץ. בתקרת המגירה רותם עזרה לי לנעוץ וו תלייה, עליו אוכל בקלות להוסיף אלמנטים תלת מימדיים ולהחליף אותם כשיתחשק:
IMG_20150918_165617
 באופן לא ממש מפתיע, בחרתי בצבעוניות עזה, לא ממש בכוונה, אלו התמונות שעוררו בי השראה. התפוחים באפור/שחור האלו נגזרו מטפט. כל כך מצא חן בעיני הקונספט של מגוון אפשרויות באמצעים כל כך מצומצמים.פרצופי הנשים המפוסלות, אריחי הכוורת, איש המדיטציה החושב וגלילי נייר הטואלט הצבעוניים המדהימים האלו (כן, זה נייר טואלט, נשבעת), נגזרו מירחונים. המילים נגזרו מטפט נהדר, רקע קורות העץ היה שארית מקומטת מטפט אחר:
IMG_20150918_165608
 הכוכב המדליק הזה הוא מברשת של בובות. מברשת! בעזרת דבק חם הוא הצטרף לקולאז':
IMG_20150918_165637
 בחלק התחתון עוד תמונות ומילים, שמתחברות למטרות שהצבתי לי, לדרך בה אני מדמיינת את החיים שלנו, לדברים שאני רוצה לעשות ולהיות:
IMG_20150918_165600
 וכמוב, ג'ירפה, כי אחרת זה לא יהיה שלי:
IMG_20150918_165426
כל כך נהניתי מהיצירה הזו, שמצד אחד הייתה מאוד מתוכננת (רותם אפילו שלחה לנו שיעורי בית כהכנה לסדנה, ואני, חנונית על, הבאתי אותם איתי על דף) ומצד שני לחלוטין מאולתרת ומשוחררת. והתוצר? כל כך משמח אותי, צבעוני לי ובהחלט מעורר השראה. מלבד לרותם המקסימה ולבנות המוכשרות שבילו איתי בזמן הסדנה (רמה, אילנית, יהל וספתוש), אני חייבת על הסדנה הזו תודה גם לחגית, שבזכות פרוייקט היומן החדש שלה החזירה לי את חדוות הקולאז'. פעם, בתור נערה, זו הייתה אחת מדרכי היצירה האהובות עליי, עם השנים היא נזנחה, ועכשיו אני שוב מגלה את קסמה, ומשהתחלתי, אני לא מפסיקה. אז לכל הנשים המוכשרות שבזכותן יש לי לוח השראה חדש, ועוד במגירה- המון תודה!
ועכשיו שוב דילמה לגבי החודש הבא- יהיה אתגר או לא יהיה? ב-18 בחודש הבא, כך אומרות השמועות, לא אהיה ליד המחשב לפרסם רשומה. בכל זאת, חודש יום ההולדת, תמיד מעורר בי הרבה חשק ליצירה וצורך באתגר, במשימה, בהשראה. אז נשמור על מסגרת האתגר, ורק נזיז קצת את פרסום הרשומה. מזכירה את הכללים:
האתגר יעלה כאן היום, ה-18.09.2015, תוצאותיו יפורסמו בחודש הבא. את העבודות שלכן יש לשלוח אליי במייל ל-karindi@gmail.com עד לתאריך ה-16.10.2015, בצירוף כמה מילים על רצף האסוציאציות שהוביל אתכן מה-cue שאני נתתי לעבודה שלכן. האסוציאציה לא צריכה להיות ישירה, היא יכולה להיות חופשית ורחוקה כאוות נפשכן…המטרה היא רק לעורר טריגר ליצירה. כשאתן שולחות לי מייל, בבקשה ציינו באיזה שם תרצו שאעלה את היצירה ואם תרצו שאצרף קישור לבלוג/אתר, שילחו לי גם קישור אליו.
אני חוזרת שוב על דבריי מהאתגר הקודם, כי תוצאות האתגר הזה הוכיחו לי כמה זה נכון- חשבתי שאולי הקושי שלי עם האתגר בחודשים האחרונים הייתה העובדה שהוא נשאר כמו מעיין שריד ארכיאולוגי מהבלוג הישן שלי, הבלוג שהוקדש כמעט אך ורק ליצירה "סקראפית", והתקשיתי לחבר אותו לבלוג החדש וגם ל"אני" הקצת-חדשה. אז אני מנצלת את ההזדמנות להדגיש שאני יותר מאשמח לראות גרסאות יצירתיות ברוח הבלוג- רעיונות ליצירה עם ילדים, פעילויות לילדים או למבוגרים, אפילו רק הצעות, כאלו שלא מומשו. כמובן שגם יצירות "מסורתיות" של סקראפ, ציור, פיסול, מיקסד מדיה, צילום וכל מה שעולה על הדעת יתקבלו גם הן בברכה ובשמחה!
היה לי די ברור לאיזה כיוון אני רוצה לקחת את הרמז החודש, אבל כשחיפשתי את התמונה המדוייקת להשראה השפע קצת בלבל אותי. אז החלטתי לתת בתור נקודת מוצא גם קישור לשפע מופלא, וגם תמונה אחת, שכמעט באקראי, נבחרה:
תמונת השראה
מחכה בקוצר רוח לראות לאן זה יקח אתכם…אנחנו בינתיים מתכוננים במרץ לקראת סוכות. מבטיחה לספר הכל אודות הסוכה שלנו בשבוע הבא…

תוש

בדיוק לפני שנה זה קרה:

P1020630

ביום שני בשעה 13:30 בצהריים נולד בננו השני אמיתי, מתפנק ומושלם מהשנייה הראשונה:

IMG_1315

מהר מאוד הוא הפך מייצור מעוך ומכווץ לייצור חייכן, מבסוט ונהדר:

040

עם חוש הומור משגע, לא האמנתי שלתינוק כ"כ קטן יכול להיות כזה חוש הומור:

P1040998

תמיד עם אמה וקמיצה בתוך הפה:

P1060346

אפילו כשהוא מחייך:

P1060916

נו, טוב, כשהוא מתגלגל מצחוק הוא מוותר עליהן, לעיתים:

P1070290

התלבטתי אם להקדיש את רשומת יום ההולדת של ילד הפלא המופלא הזה לתמונות על ציר הזמן ולהשתפכות אמהית מרגשת (אותי, בעיקר) או להיות קצת יותר פרקטית ולנצל את המומנטום לשתף בעוד קצת פעילויות לתינוקות שמילאו את השנה הראשונה שלנו יחד. פעילויות כאלו שלא מספיק מעניינות בשביל לקבל רשומות משל עצמן, אבל כן מצטלמות נהדר ועושות חשק לצאת ולשחק עם התינוק שלך…בסופו של דבר החלטתי לשלב. גם ככה התייאשתי מבחירת התמונות המוצלחות ביותר שלו איפשהו בגיל חמישה חודשים, ויש לי המון תמונות נהדרות מהפעילויות שלנו…אז למה לא לשלב?

בילינו בגני שעשועים. למזלו של תוש, יש לו אבא הרבה יותר אמיץ מאמא שלו…כבר בגיל כמה חודשים (לפי הבגדים אפשר לראות שזה היה חורף, משהו כמו…5 חודשים?) הוא בחר את המתקן האהוב עליו- גליל מתכת מחורר שמהווה חלק מקטר הרכבת. מקום נהדר לתינוק שעדיין לא זוחל לחקור את העולם בצורה בטוחה, יחסית:

IMG_20150222_155221ואם בהתנסויות חושיות עסקנין, אין כמו ללמוד על חום וקור בדרך האהובה על תינוקות- דרך הפה:

IMG_20150227_130646

כשהוא למד לשבת נוספו עוד המון אפשרויות לרפטואר. משחק במים זה תמיד נהדר, במיוחד שמזג האוויר מתחמם ככל שאתה מתקרב לגיל שנה.. הכי כיף לשלב משחק במים עם משחקים אחרים, למשל טבעות צבעוניות:

IMG_20150310_140906

בכלל, לשלב אביזרים יומיומיים זה תמיד אלתור מוצלח. עוד דוגמה שזכתה אצלנו להצלחה- קוביות עץ וגלילי נייר גדולים:

IMG_20150315_111015

גם מתלה הכיסים הזה (ממקסטוק, כמובן) עבר הסבה מפריט שימושי לפריט בידורי. כמה כיף להחביא חפצים ולשלוף אותם:

IMG_20150321_124004

המתלה הזה הוא חלק מהאביזרים בפינת התינוקות הראשונה בחדר המשחקים שלנו (מאז היא עברה כמה וכמה גלגולים), יחד עם עוד אביזר חובה שנקנה במקסטוק- מראה:

IMG_20150329_163510

כדי לסגור מעגל כמו שצריך, התחלנו עם פעילויות בגן השעשועים ובהן גם נסיים. הסולמות האלו עד היום מפחידים נורא את יעלה. אמיתי נעמד עליהם בפעם הראשונה ומהר מאוד התחיל גם לטפס. זה לא שהוא בררן, הוא אוהב לטפס על סולמות אבל לא בוחל גם במגלשות, כסאות, שולחנות, מדרגות, מגירות ו…:

IMG_20150325_172955

אז ילד הפלא הכובש והחייכן שלי (חמסה חמסה שום בצל) חוגג היום שנה, ולי נותר רק לנצל את הבמה לאחל לעצמי (כי כנראה כשהוא ילמד לקרוא הבלוג שלי בעיקר יביך אותו…) עוד המון שנים כמו השנה הזו, עם קצת יותר שינה אבל עם לא פחות חיוכים, חיבוקים, חוויות, התנסויות, למידות, אחאות נפלאה, חברויות, טעימות ומתיקות אין קץ:

IMG_20150703_162757

מזל טוב!